WEYDEN, Rogier van der Seven Sacraments Altarpiece Seven Sacraments

Altarpiece, 1445-50Koninklijk Museum voor Schone Kunsten, Antwerp

Johannes Hopffe, Hildesheim Wrisberg epitaph, central panel :

Distribution of the divine graces by means of the church and the sacraments, 1585Hildesheim Cathedral

סקרמנט )בעברית מ�ק�דש( הוא טקס בדת הנוצרית, שמבוצע במבנה הכנסייתי )למעט אחד, המשיחה האחרונה( על ידי כהן דת. מקור השם במילה הלטינית

sacramentum שבמובנה הרחב מייצגת משהו קדוש ומסתורי )המונח המקביל שפירושו מסתורין(. mysterionביוונית הוא

הסקרמנטים והחסד האלוהי

בנצרות הקתולית מהווים הסקרמנטים צינורות להעברת החסד האלוהי למאמין. קורבן הגאולה של בן האלוהים, אשר התגשם בבשר ודם, קרי מותו של ישו על הצלב, יצר מעיין אינסופי של חסד אלוהי. חסד זה עובר אל המאמינים באמצעות הסקרמנטים,

שהינם מעשים סמליים עליהם מצווה הכנסייה. קורבנו של ישוע מועבר בסקרמנט לא רק ברמה הסמלית, הזיכרון הרוחני, אלא גם ברמה הסיבתית, ההעברה הממשית של

החסד. על-פי הדוקטרינה הקתולית העניק ישוע את הסקרמנטים למאמינים מאחר שזוהי דרך מוחשית דרכה יוכלו לקבל את החסד. הסקרמנט הינו הדרך המתאימה ביותר לבני האדם המשלבים, בעת ובעונה אחת, גשמיות ורוחניות בתוכם וכך עובר

חסד פנימי למאמינים באמצעות סמלים חיצוניים. אוגוסטינוס הגדיר את הסקרמנטים כצורה נראית של חסד בלתי נראה.

בכדי לקבל את התוצאה הסיבתית של הסקרמנט, היינו החסד האלוהי, צריך המאמין, דרך אמונתו, לקבל את סמליותה. תומאס אקווינס טען כי כדי לקבל את התוצאה

הממשית של הסקרמנט יש צורך באמונה, כלומר לב המאמין חייב להיות פתוח באמונתו בעת ביצוע הסקרמנטים ורק אז יכול החסד להיכנס בתוכו. בניגוד לאקווינס

כי מספיק עצם המגע בסקרמנט, גם ללא הפעלת טען דונס סקוטוס האמונה והרגש, כדי להעביר את החסד ולקבלו. כוונתו של דונס סקוטוס הייתה

להראות כי קבלת החסד דרך הסקרמנט הינה רז, שרציונליזציה שלו אינה אפשרית ובכל מקרה מיותרת. הדעה שהתקבלה בסופו של דבר בדוקטרינה הקתולית קבעה כי

קרי בלא תלות ישירה בנותן הסקרמנט, , ex opere operatoהסקרמנטים פועלים אך מקבל הסקרמנט צריך לפתוח את ליבו לקבלת החסד.

היסטוריה של הסקרמנטים בנצרות הקתולית

היו נהוגים סקרמנטים רבים ולא הייתה קיימת שיטה סדורה 12עד המאה ה-, היה הראשון, אשר מנה שבעה 12אחת. פיטר לומבארד, בן המאה ה-

קיבל תומאס אקווינס את רשימת 13סקרמנטים מרכזיים. במאה ה- 15הסקרמנטים של לומבארד ואלו אושרו בקונסיל של פירנצה במאה ה-

. המנהגים הסימבוליים שלא הוכנסו לרשימה זו 16ובקונסיל של טרנט במאה ה- . למרות חשיבותה של Sacramentalנקראו ברבות הימים סקרמנטלים

רשימה זו, רק את הסקרמנטים של הטבילה וההודיה אפשר לשייך למעשים של ישוע המוזכרים בברית החדשה. הכנסייה התמודדה עם בעיה זו בקובעה כי חמשת הסקרמנטים האחרים נובעים מאותם שניים ומרומזים באמונה. בכל

שבעת הסקרמנטים טבועה סמליות, המתייחסת אל הכנסייה, וכל אחד מהם מעניק את החסד בצורה האופיינית לו.

שבעת הסקרמנטים שהפכו קאנוניים הם: טבילה, קונפירמציה, נישואין, הליטורגיה הקדושה, וידוי, המשיחה האחרונה וההסמכה לכהונה.

שני הסקרמנטים הקדומים ביותר הם הטבילה וסעודת האדון והם אלו שגם הכנסייה הפרוטסטנטית ממשיכה לקבל, אם כי בשינויים מסוימים.

בדרך כלל אדם יזכה במהלך חייו ומותו לשישה סקרמנטים בלבד, כומר לא יזכה בסקרמנט הנישואין בגלל נדר הפרישות ואילו אדם רגיל לא יזכה

בסקרמנט ההסמכה. חריג אפשרי הוא אדם שהיה נשוי, התאלמן ואז החליט להקדיש את שארית חייו לכהונה - אדם זה יזכה לכל שבעת הסקרמנטים.

Pasquale Cati (Cati da Iesi), Council of Trent, 1588, Fresco, Santa Maria in Trastvere, Rome

בתחתית הפרסקו מימין יושבת דמות אלגורית של המעלות הטובות ולראשה הכתר האפיפיורי. היא מייצגת את הכנסייה הרומית . בגלובוס שלרגליה ניבטת

מפת אירופה, אפריקה, וחלקים של אסיה. כך מוצגת הכנסייה כשידה על העליונה והיא מרחיבה את שליטתה הרבה מעבר אירופה, שעה שידוע כי

הכנסייה הפרוטסטנטית התפשטה בדרמטיות.

הוא הטקס המכניס את המאמינים אל חיק ( baptismus לטיניתהטבילה )הכנסייה הנוצרית. סקרמנט זה שני בחשיבותו רק לאוכריסטיה ומתקשר לסיפור הטבלתו של ישוע. דרך הטבילה זוכה הנטבל ללידה מחדש, שכן לאחר הלידה

הביולוגית של אדם ועד טבילתו, נפשו עדיין מתה, כתוצאה מהחטא הקדמון המכתים את האנושות כולה. הטבילה מכשירה את המאמין לקבל את החסד האלוהי. הטבלת

הגוף מסמלת את הטבעתה של נפש בעלת חטא, או ליתר דיוק הגוף החוטא, ומסמלת את לידתה מחדש )משיכתה מן המים( של נפש טהורה ונקייה. זו גם הסיבה

שקתולים ממהרים להטביל תינוקות )ביומם השמיני, בדומה לברית מילה(, כדי לנקותם בהקדם מן החטא פן ימותו לא מטוהרים ועל כן יגיעו ללימבו )מקום בין הגיהנום לגן העדן(. זרמים פרוטסטנטים, לעומת זאת, נטבלים בבגרותם, מתוך

בחירה חופשית.במכלולים כנסייתיים קתוליים גדולים קיימת קפלת טבילה מיוחדת הקרויה

בפטיסטריום הבנויה בדרך כלל בצורה מתומנת, רמז לשמונה ימים מהלידה לטבילה ולתחיית ישוע ביום השמיני לכניסתו לירושלים.

בכנסיות האורתודוקסיות, בכנסיות קתוליות־מזרחיות ובכנסיות פרוטסטנטיות פונדמנטליסטיות מטבילים את כל הגוף. אצל האורתודוקסים נוהגים להוסיף מעט שמן למי הטבילה. בכנסיות הקתוליות והפרוטסטנטיות מזליף הכומר המקיים את

הטקס שלוש פעמים מים שקודשו בברכת כוהן דת על קדמת ראשו של הנטבל ומכניס אותו לכנסייה "בשם האב, הבן ורוח הקודש". מקור הטבילה הוא בדברי

ץ. ע"ל כ �ן : ישוע 'ה ל+י כ 'ל ס"מ*כו ת ב "ש( 'מ"ים ו ב'א'ר& +ת *נ *א'מ"ר: "נ �ש(ו ע" ל*ד"ב �ר א+ת 'ם ו +ג "ש( י "נ*רו ח" ה"ק /ד&ש( *ה"ב �ן ו "ע2ש1ו א&ת כ 'ל ה"ג ו/יים ל*ת"ל*מ+יד+ים, ה"ט*ב +ילו או/ת'ם ל*ש(�ם ה'א'ב ו ל*כו ו

+י כ 'ל ה"י 'מ+ים ע"ד *ל"מ *דו או/ת'ם ל+ש(*מ/ר א&ת כ 'ל מ"ה ש( &צ +ו +ית+י א&ת*כ&ם. ה+נ �ה א+ת *כ&ם א2נ ו*א'מ"ר א&ל כ :ל 'ם: 18-20מתי כח',ק�ץ ה'עו/ל'ם." 'ן ו 'ה יו/ח'נ ודברי יוחנן המטביל : " פ 'נ

או י &נ +י ר' 'ק מ+מ &נ +י א2ש(&ר א�ינ 'בו/א ה&ח'ז 'ם מ"ט*ב +יל א&ת*כ&ם ב *מ"ים, א2ב'ל ב ו/א י +י א'מ*נ א2נ'דו/ ק+ל*ש(ו/ן "ט*ב +יל א&ת*כ&ם ב *רו ח" ה"ק /ד&ש( ו ב*א�ש(. ב *י *ע'ל'יו. הו א י * נ ל*ה"ת +יר א&ת ש1*רו/ך

* א&ת ה"מ ו/ץ יש1*ר/ף *ל&א?ס/ף א&ת ה"ח+ט 'ה א&ל ה'א'ס'ם ש(&ל ו/, א"ך נו/ ו "ק ו/ת א&ת ג 'ר* ה ל*נ *ר& ה"מ +ז+כ*ב �ית."" . 16-17לוקס ג', ב *א�ש( ב +ל*ת +י נ

WEYDEN, Rogier van derSeven Sacraments Altarpiece (detail of the Baptism ), 1445-50Koninklijk Museum voor Schone Kunsten, Antwerp

Nicolas Poussin The Seven Sacraments – Baptism (I), 1641-42National Gallery of Art, Washington

Nicolas Poussin The Seven Sacraments - Baptism (II), 1646Scottish National Gallery

'ן ל*ה+ט 'ב�ל א&צ*לו/, ד �ן ו ב'א א&ל יו/ח'נ �ש(ו ע" מ+ן ה"ג 'ל+יל ל"י "ר* 14"א'ז ה+ג +יע" י ,' * ל*ה+ט 'ב�ל א&צ*ל*ך יך +י צ'ר+ * ב *א'מ*רו/: "א2נ +יאו/ מ+כ 'ך +ס 'ה ל"ה2נ 'ן נ א&ל 'א ש(&י ו/ח'נ

*א"ת 'ה ב 'א א�ל"י?" *א'מ"ר: "ה"נ "ח כ 'ע�ת, כ +י מ+ן 15ו �ש(ו ע" ו ה�ש(+יב לו/ י'ן ה+נ +יח" לו/. *יו/ח'נ או י ש(&נ *ק"י �ם א&ת ה"צ &ד&ק כ :ל ו/." ו +ט*ב "ל 16ה'ר' �ש(ו ע" נ י

א'ה א&ת רו ח" *הו א ר' +פ*ת *חו ה"ש( 'מ"ים ו *ע'ל'ה מ+י 'ד מ+ן ה"מ "ים. או/ת'ה ע�ת נ ו'ה ו ב'א'ה ע'ל'יו. ד&ת כ *יו/נ *ה+נ �ה קו/ל מ+ן ה"ש( 'מ"ים או/מ�ר: 17א?ל/ה+ים יו/ר& ו

+י א2הו ב+י א2ש(&ר ב ו/ ח'פ"צ*ת +י." &ה ב *נ "זה ע"ל־פ +י מ"ת "י ג, (13-17)ה"ב *ש1ו/ר'

ן בוחר לתאר חמישה מתוך שבעת הסקרמנטים בסצינות מחייו של ישוע. >ס; ו ניקולא פ>

אישוש )קונפירמציה(

לטקס הקונפירמציה )אישוש או אשרור( צורה שונה בין הכנסיות. בכנסייה האורתודוקסית יכול כל כוהן דת לבצע טקס זה והוא מתבצע מיד לאחר הטבילה. כוהן הדת מושח בשמן מתובל בארבעים תמציות בושם המכונה "המור הקדוש" את ראש הילד, חזהו, צלעותיו, ידיו, אוזניו, רגליו ופיו באומרו "חתימת המתנה של רוח הקודש אמן". בשל השימוש בשמן, הטקס נקרא

בכנסייה זו גם משיחה.

בכנסייה הקתולית נערך טקס זה לילדים שהגיעו לגיל שבע. באמצעות סקרמנט זה מאשר הילד בפרהסיה את אמונתו ורצונו להיכנס לחיק הנצרות. הטקס נועד בעיקר לחיזוק האמונה

הנוצרית. סקרמנט זה ניתן רק בידי בישוף )הגמון(- כומר בעל דרגה גבוהה בהיררכיה הכנסייתית. לפני טקס המשיחה בוחן הבישוף את הילדים בעיקרי הדת ואז מושח את מצחיהם

בשמן מקודש בצורת צלב, סומך את כפותיו על ראשיהם ומברכם. לצורך הטקס משתמשים בשמן אשר קודש ביום חמישי הקדוש )אשר בנצרות קשור לחג השבועות(, זאת היות שבחג

השבועות ירדה רוח הקודש על תלמידי ישוע.

טקסי הקונפירמציה מקובלים גם ברוב כנסיות הפרוטסטנטיות, למרות ששם הוא אינו נחשב לסקרמנט. במקרים רבים הטקס נערך בגילאי העשרה, לאחר סיום של תהליך לימודי הדת

במסגרת הכנסייה והוא מעיד על קבלה חופשית ובוגרת של הנצרות.

WEYDEN, Rogier van derSeven Sacraments Altarpiece (detail 0f the Confirmation), 1445-50Koninklijk Museum voor Schone Kunsten, Antwerp

Nicolas Poussin , The Seven Sacraments II: Confirmation, 1645, National Gallery of Scotland, Edinburgh

טקס הנישואין

טקס הנישואין הוא סקרמנט מאוחר יותר, שנועד לתת צביון דתי לטקס הנישואין, החילוני במהותו. לפי האמונה

הקתולית, טקס הנישואין אינו הפיך וגירושין אסורים בתכלית האיסור. מרבית הזרמים בנצרות מאמינים כי

הנישואין הינם קשר רוחני-אלוהי, שמטרתו להעמיד צאצאים. טקס הנישואין חייב להתקיים בכנסייה או במקום

אחר בנוכחות כהן דת )עקב היותו סקרמנט(, ובנוסף חייבים שני אנשים נוספים לשמש כעדים לטקס )בדומה

ליהדות(. כהן הדת מתאר בפני הזוג את מטרות הנישואין: חיים בצוותא, מניעת חטא והולדת צאצאים. בני הזוג

מביעים את הסכמתם לנישואים ומחליפים ביניהם טבעות )עניין הטבעת נלקח גם הוא מהיהדות, בה רק הגבר

מעניק לאישה טבעת שעל ידיה היא "מתקדשת" לו(. כאמור, הכנסייה רואה בסקרמנט זה דבר בלתי הפיך. בכל

זאת ניתן לבטל נישואים באחד מארבעת התנאים הבאים: אי מימוש )אי קיום יחסי מין בין בני הזוג(, מחלת נפש,

הדבקות במחלת מין והריון כתוצאה מניאוף.

סקרמנט הנישואין מהווה, דרך אהבת החתן והכלה, סמל מיסטי לאהבת האלוהים אל עמו. חיי הזוגיות הם

סימנים חיים לאהבת האל. הסיבתיות בסקרמנט החתונה טמונה בהענקת החסד ההכרחית לאלו אשר יגדלו

ילדים באהבת האל ויראתו, ילדים אשר יהפכו לחברים קהילה הנוצרית, ותושבים עתידיים בגן עדן.

WEYDEN, Rogier van derSeven Sacraments Altarpiece (detail of the Marriage), 1445-50Koninklijk Museum voor Schone Kunsten, Antwerp

Nicolas Poussin , The Seven Sacraments II: Marriage ,1647-48, National Gallery of Scotland, Edinburgh

פוסן מציג את סקרמנט הנישואין

בתיאור חתונתם של הבתולה ויוסף, אירוע שהברית החדשה אינה

מפרטת. מקראת הזהב ממלאת את

החסר בספרי הבשורה ומתארת

אירוע זה. כוהן הדת מצמיד את ידיהם

של בני הזוג הכורעים לפניו על

ברכיהם. יואכים ואנה, הוריה של

הבתולה, עומדים מאחוריה. מטהו של

החתן יוסף פורח, בדומה למטהו של

אהרון הכהן שפרח- ביטוי לרעיון החיים

והמוות

אויכריסטיה

היא הטקס הפולחני החשוב ביותר בנצרות. המיסה היא תפילה נוצרית הנערכת לרוב בימי ראשון. Massהמיסה במהלך התפילה )לקראת סופה( מגביה הכומר מול המתפללים לחם קודש וגביע של יין קודש, ההופכים לדמו

ולגופו של ישוע. הכומר שותה מיין הקודש ולאחר מכן המתפללים נעמדים בשורה ומקבלים לתוך פיהם רקיק של לחם הקודש. חלק זה של המיסה הוא סקרמנט ומכונה הליטורגיה הקדושה או אויכריסטיה )"מתן חסד" ביוונית(.

כך מעביר ישוע את החסד למאמינים, בשרו הופך לבשרם ודמו נמהל בדמם. הטקס מבוסס על דבר ישוע לתלמידיו רו<: יד?ים ב>�א;מ� �ל�מ? ;ת�ן ל�ת> �נ >ב;צ�ע ו � ו >ע� לAחAם, ב>@ר@ך @שCו > ל;ק�ח י >�אDשACר א;כ�לו &ה ג ו פ+י." בסעודה האחרונה : " כ *א+כ*לו , ז "ק*חו ו

* ב *ע"ד ית ]ה"ח2ד'ש( 'ה[ ה"נ +ש(*פ 'ך &ה ד 'מ+י, ד "ם ה"ב *ר+ 'ת"ן ל'ה&ם ב *א'מ*רו/: "ש(*תו מ+מ &נ 'ה כ :ל *כ&ם, כ +י ז *נ * ו ך ל'ק"ח א&ת ה"כ ו/ס, ב �ר�י ה"ג &פ&ן ה"ז &ה ע"ד או/תו/ ה"י ו/ם א2ש(&ר א&ש(*ת �הו ח'ד'ש( +י או/מ�ר ל'כ&ם, מ�ע"ת 'ה ל/א א&ש(*ת &ה מ+פ *ר+ "א2נ ב +ים ל+ס*ל+יח"ת ח2ט'א+ים. ו ר"

טקס זה התפתח מנוהגם של נוצרים בכנסייה הקדומה לקיים סעודות ( 26-29)מתי כ"ו, ע+מ 'כ&ם ב *מ"ל*כו ת א'ב+י."". לכל חברי הקהילה. בשל הרדיפות נגד נוצרים, הפכה הסעודה הגדולה לסעודה סמלית, שקיבלה משמעות מאגית.

לחם הקודש הוא רקיק עגול הנאפה כמצה מבצק חיטה שלא החמיץ. יין הקודש הוא יין אדום ומתוק המיוצר במיוחד עבור הכנסייה.

הכנסייה הקתולית פיתחה את תורת הטרנסובסטנציה - השתנות המהות. כפי שניסח זאת תומאס אקווינס, במהלך הטקס המהות של הלחם והיין משתנה. הלחם הופך לבשרו של ישוע והיין לדמו, אולם המופעים שלהם נותרים כפי

שהיו, כלומר הטעם, הריח, המראה, הצורה שלהם נותרים כאלו של לחם ויין.

בתפיסה הנוצרית נתפס סקרמנט ההודיה כסקרמנט המרכזי. תומאס אקווינס טען כי סקרמנט ההודיה הוא התכלית אליה מכוונים הסקרמנטים האחרים, סקרמנט מרכזי סביבו מסתובבים הסקרמנטים האחרים. יתרה מזו

סעודת האדון זוכה לכבוד הרב ביותר משום שסקרמנט זה מכיל את ישוע בגופו בעוד שבסקרמנטים האחרים החסד מוענק באמצעות כלי של מצווה הנגזרת מישוע. סקרמנט ההודיה מסמל את אחדות הקהילה הנוצרית, בהענקת

גופו ודמו של ישוע למאמינים. סיבתיות סקרמנט ההודיה נמצאת בקבלת גופו ודמו של ישוע דרך הלחם והיין, וכתוצאה מפעולתו של ישוע על הצלב, מעניקים גופו ודמו חסד.

חלק מהכנסיות הפרוטסטנטיות כופרות בהשתנות המהות. לגבי דידן מדובר בטקס סמלי בלבד.

WEYDEN, Rogier van derSeven Sacraments Altarpiece (detail of the Eucharist), 1445-50Koninklijk Museum voor Schone Kunsten, Antwerp

Nicolas Poussin , The Seven Sacraments II: Eucharist, 1647, National Gallery of Scotland, Edinburgh

ישוע ותלמידיו מסובים על גבי טריקלינום רומי. החדר מואר

קלות במנורת שלושת הנרות המשתלשלת מעליהם. ישוע ברך

כבר על הלחם , בצע אותו וחילק לנוכחים וכעת הוא מברך על

היין. יהודה איש קריות שסומן על ידי ישוע

עוזב את החדר. שני אגני מים מימין: רמז לרחיצת רגלי

התלמידים ולטבילה. הסתופפות התלמידים

סביב ישוע לאור המנורה הקטנה

כשיתר החלל חשוך, מרמזת על תפילתו של ישוע )בבשורה

לפי יוחנן( כי התלמידים יישארו

מאוחדים

הוידוי כאשר נוצרי חוטא ומתוודה בפני הכומר, הוא מקבל מחילה וכך מתמרקים חטאיו. הוידוי נעשה בפני כומר כיוון שלפי המסורת ישוע העביר לכוהני הדת את הכוח למחול. הוידוי מתבצע בתוך תא מיוחד בכנסייה הקתולית או

בצורת שיחה פנים אל פנים בכנסייה הפרוטסטנטית. הוידוי מוחק לחלוטין את חטאיו של המתוודה ועל כן רק לאדם שעבר וידוי מותר להשתתף באויכריסטיה. תוכן הוידוי הוא סודי ואסור באופן מוחלט לכומר לגלותו לאיש אחר. יש לציין כי לפי התפיסה הנוצרית הקלאסית, משאיר החטא כתם על הנשמה, גם לאחר המחילה. כאשר מת הנוצרי

עליו "למרק" את הכתמים האלו בפורגטוריום )מקום בו הנשמה סובלת סבל נורא(. רק כאשר כיפר שם על חטאיו, רשאי הנוצרי להגיע לגן-עדן. המחילה בכנסייה הקתולית נעשית בנוסח זה הנאמר על ידי הכומר: "האל הרחום, דרך מותו ותחייתו של בנו, גאל את העולם ושלח את רוח הקודש בינינו למחילה על

חטאינו; מי ייתן ודרך הכנסייה יעניק לך האל מחילה ושלום, ואני מוחל לך על חטאיך בשם האב, הבן ורוח הקודש".

WEYDEN, Rogier van derSeven Sacraments Altarpiece (detail of the Penance), 1445-50Koninklijk Museum voor Schone Kunsten, Antwerp

את סקרמנט הוידוי בוחר פוסן לצייר על פי הטקסט של הבשורה על פי לוקס:

*ה�ס�ב ש('ם. "ס ל*ב�ית ה"פ 'רו ש( ו +כ*נ *ה+נ �ה א+ש( 'ה חו/ט�את מ+ן ה'ע+יר, ש(&י 'ד*ע'ה כ +י הו א מ�ס�ב 37"א"ח"ד ה"פ *רו ש(+ים ב +ק �ש( מ+י �ש(ו ע" כ +י יס*ע"ד א+ת ו/. הו א נ ו

ש1&ם. * ש(&מ&ן ב / *ל'יו. 38ב *ב�ית ה"פ 'רו ש(, ה�ב+יא'ה פ "ך ג ט+יב א&ת ר" *ל'יו כ *ש(&ה+יא ב ו/כ'ה, ו ב*ד+מ*עו/ת&יה' ה�ח�ל 'ה ל*ה"ר* ג 'ה ל*ר" כ*נ *ר' ב'ה מ�א'חו/ר ו ה+יא ה+ת*ק'ר*

ש1&ם. *ל'יו ו מ'ש(*ח'ה או/ת'ן ב *ש(&מ&ן ב / ג +ש( *ק'ה א&ת ר" +ג *ב'ה או/ת'ן ב *ש1"ע2רו/ת ר/אש('ה , נ י כ�ן נ או/תו/ א&ת ה"נ "ע2ש1&ה, א'מ"ר ב *ל+ב ו/: 39א"ח2ר� *מ+ינו/, כ +ר* ה"פ 'רו ש( ש(&ה+ז

"ע"ת ב ו/ - ש(&ה+יא א+ש( 'ה חו/ט�את." 'ה יו/ד�ע" מ+י ה+יא ו מ"ה ט +יב'ה ש(&ל ה'א+ש( 'ה ה"נ ו/ג 'ב+יא, ה'י &ה נ 'ה ז �ש( 40"א+ל ו ה'י *א'מ"ר: "ש(+מ*עו/ן, י �ש(ו ע" ו 'ה א�ל'יו י פ 'נ

ב +י." '." א'מ"ר ש(+מ*עו/ן: "ד "ב �ר, ר" ל+י ד 'ב'ר לו/מ"ר ל*ך

ים. 41 'ר+ +י ח2מ+ש( +ים ד +ינ *ה"ש( �נ ים, ו 'ר+ 'ה ח"י 'ב לו/ ח2מ�ש( מ�או/ת ד +ינ �י ב "ע2ל�י חו/ב. ה'א&ח'ד ה'י 'ד'ם ל*ש("ל �ם 42 "ל*נו/ש(&ה מ*ס:י 'ם ה'יו ש(*נ 'ה י 'ן ש(&ל /א ה+ש/+יג כ �יו

�יה&ם י/אה"ב או/תו/ יו/ת�ר?" 'א, מ+י מ+ש( *נ *ע"כ*ש('ו, א?מ/ר נ �יה&ם. ו +ת �ר ל+ש(*נ +ת �ר לו/ יו/ת�ר."43ו &ה ש(&ה"נ ו/ש(&ה ו ה�ש(+יב ש(+מ*עו/ן: "ל*פ+י ד "ע*ת +י, ז

'פ&ה פ 'ס"ק*ת '." �ש(ו ע": "י ' ו מ"ים ב +ש(*ב+יל 44א'מ"ר י "ס*ת +י ל*ב�ית*ך +כ*נ +י נ ו ב+פ*נו/תו/ א&ל ה'א+ש( 'ה א'מ"ר א&ל ש(+מ*עו/ן: "א"ת 'ה רו/א&ה א&ת ה'א+ש( 'ה ה"ז /את? א2נ

+ג *ב'ה או/ת'ן. *ל"י ו ב*ש1"ע2רו/ת&יה' נ ג ט+יב'ה א&ת ר" * ה+יא ב *ד+מ*עו/ת&יה' ה+ר* 'ת"ת ', א"ך *ל"י ל/א נ ג "ס*ת +י ל/א 45ר" * ה+יא מ�א'ז ש(&נ +כ*נ 'ת"ת ' ל+י, א"ך *ש(+יק'ה ל/א נ א"ת 'ה נ

*ל"י. ג "ש( �ק א&ת ר" *ל"י. 46ח'ד*ל'ה ל*נ ג ש1&ם מ'ש(*ח'ה א&ת ר" * ה+יא ב *ש(&מ&ן ב / +ס*ל*חו ל'ה 47 ב *ש(&מ&ן א&ת ר/אש(+י ל/א מ'ש("ח*ת ', א"ך ': נ +י ל*ך ע"ל כ �ן או/מ�ר א2נ

ב 'ה א"ה2ב'ת'ה . א2ב'ל מ+י ש(&נ +ס*ל"ח לו/ מ*ע"ט או/ה�ב מ*ע"ט." ב +ים, כ +י ר" ח2ט'א&יה' ה'ר"

48 ".* * ח2ט'א"יך +ס*ל*חו ל'ך *א�ל&יה' א'מ"ר: "נ &ה ש(&ג "ם סו/ל�ח" ע"ל ח2ט'א+ים?" 49 ו *א'מ"ר א&ל 50 ה"מ*ס:ב +ים ע+מ ו/ ה�ח�ל ו לו/מ"ר ב *ל+ב 'ם: "מ+י הו א ז הו/ס+יף ו

*, ל*כ+י ל*ש('לו/ם." * הו/ש(+יע'ה או/ת'ך 'ת�ך ה ע"ל־פ +י לו ק"ס ז, ה'א+ש( 'ה: "א?מו נ (36-50)ה"ב *ש1ו/ר'

Nicolas Poussin , The Seven Sacraments II: Penance, 1647, National Gallery of Scotland, Edinburgh

WEYDEN, Rogier van derSeven Sacraments Altarpiece (detail of the extreme unction ), 1445-50Koninklijk Museum voor Schone Kunsten, Antwerp

המשיחה האחרונה

הכומר מעניק "מתנת חסד" אחרונה לנוטה למות, כדי שיוכל לצאת אל העולם הבא נקי מחטאים

ולהגיע לגן העדן. הוא שומע את וידויו האחרון של הגוסס ואחר כך טובל את אצבעותיו בשמן

המשיחה ומושח צלבים על עיניו, אוזניו, פיו וכפות ידיו ורגליו של הגוסס. השמן עצמו מתקדש על

ידי כוהן דת בכיר, והוא עשוי מבשמים חזקים ומוחזק בקופסה מעוטרת. הכנסייה מעדיפה היום

לכנות סקרמנט זה גם משיחת החולים שאפשר להעניק אותה לחולה קשה )אך לא בהכרח נוטה

למות( שעקב כך אינו יכול להגיע לכנסייה ולהביא להחלמתו. שינוי השם גם נועד למנוע את

התרגשותו של החולה הקשה בראותו את הכומר מגיע אליו. סקרמנט המשיחה האחרונה מסמל

את אחדות הקהילה הנוצרית. המאמינים העומדים למות משולים לאבנים הנמצאות תחת

האדמה, אשר נושאות את המבנה כולו, הקהילה הנוצרית. סיבתיות סקרמנט המשיחה האחרונה

היא בהכנת נפש המאמין לתהליך הגאולה ולקבלת החסד, חיי הנצח בעולם הבא.

Nicolas Poussin , The Seven Sacraments I :Extreme Unction, c. 1639 ,

The Fitzwilliam Museum, University of Cambridge

Nicolas Poussin , The Seven Sacraments II :Extreme Unction, c. 1644 ,

National Galleries, Scotland

זהו אחד משני ציורי הסקרמנט שנושאו אינו לקוח מן הברית החדשה. חייל שוכב על ערש דווי מוקף בבני משפחתו האבלים. כוהן

הדת מושח את מצחו או את ידיו בשמן המשחה כחלק מן הטקס. בגירסא השניה מעל המיטה, מוסתרים חלקית על ידי וילון תלויים

מגינו וחרב של החייל. במרכז המגן הלברום- שילוב האותיות היווניות כי ורו- שתי האותיות הראשונות בתיבה כריסטוס )משיח(. חייל זה הוא כנראה מן הוטרנים של צבאו של קונסטנטינוס הראשון, אולי

אפילו מאלה שנלחמו על גשר מילויוס.

ההסמכה לכהונהסקרמנט זה עוסק בהכשרת נוצרים לתפקידי כהני דת בכל הדרגות ההיררכיות של הכנסייה ושל מסדרי הנזירים. רק לאחר

האצלת סמכות דתית זו מותר לכהן הדת לבצע את הסקרמנטים. ההקדשה לכהונה נעשית על ידי אדם שקיבל הסכמה מטעם הכנסייה הקתולית בוותיקן, החייב להיות בדרגת בישוף והיא נעשית במספר שלבים: בחירת המועמד )לא כל אדם יכול להיות

כוהן מטעם האל(, הדרכתו והכוונתו המקצועית, השבעה של אותו אדם, מינויו לתפקיד כומר או בישוף.

WEYDEN, Rogier van derSeven Sacraments Altarpiece (detail of Ordination ), 1445-50Koninklijk Museum voor Schone Kunsten, Antwerp

Nicolas Poussin The Seven Sacraments I: Ordination, 1636-40Collection of the Duke of Rutland ,

Belvoir Castle

ניקולס פוסן בוחר לתאר את סקרמנט

ההסמכה לכמורה בסיפור הסמכתו של

ב?יבו<ת פטרוס על ידי ישוע: >ע� אAל ס� @שCו >�שACב>;א י "כ

יו: "מ;ה יד; �ל�מ? ו<ס שC;א�ל אAת ת> ;ה שACל פ?יל?יפ> ר�י ק@יס�

>א?" י הו ;שC?ים ע�ל ב>Aן־ה;א;ד;ם, מ? ר?ים ה;אDנ 14או<מ�

;ן ה�מ>�ט�ב>?יל'; אDח@ר?ים ר?ים, 'יו<ח;נ @שC או<מ� >: "י ה@שC?יבו

> או< אAח;ד ;הו י �אDח@ר?ים - 'יר�מ� >'; ו >;הו ר?ים, 'א@ל?י או<מ�

>�ב?יא?ים'." �א�ת>Aם מ;ה 15מ@ה�נ שC;א�ל או<ת;ם: "ו

?י?" י אDנ ר?ים, מ? >@יפ;א 16או<מ� ;ה שC?מ�עו<ן כ ע;נ

>?ים!" �א;מ�ר: "א�ת>;ה ה�מ>;שC?יח�, ב>Aן־אLל<ה?ים ח�י 17ו

>?י ל<א ;ה, כ ; שC?מ�עו<ן ב>�ר־יו<נ >ע�: "א�ש�CרAיך @שCו א;מ�ר לו< י

ים. >;א א;ב?י שACב>�שC>;מ� ;, אAל >;ה ל�ך >?ל ;ד;ם ג 18ב>;שC;ר ו

>ר >ו �ע�ל ה�צ >@יפ;א ו >?י א�ת>;ה כ ; כ ?י או<מ@ר ל�ך �ג�ם אDנ ו

< �ש�CעDר@י ש�Cאו<ל ל<א יג�ב>�רו >;ת?י ו Aה אAת ק�ה?ל >Aה אAב�נ ה�ז

>ת 19ע;לAיה;. ל�כו �חו<ת מ� ; אAת מ�פ�ת> @ן ל�ך אAת>

Aה AאLס<ר ע�ל ה;א;רAץ יה�י �כ;ל מ�ה שA<Cת> ים ו ה�שC>;מ�

?יר ע�ל ה;א;רAץ �ת> �כ;ל מ�ה שA<Cת> ים, ו >ר ב>�שC>;מ� א;סו

ים." ;ר ב>�שC>;מ� ת> Pה מA �י טז, יה�י ת> ?י מ� )ה�ב>�שQו<ר;ה ע�ל־פ>

13-19)

Nicolas Poussin , The Seven Sacraments II: Ordination, 1647, National Gallery of Scotland, Edinburgh

Scenes from the Story of the Seven Sacraments, ca. 1435–50 , South Netherlandish Tapestry, The Metropolitan Museum of Art .

בתמונות קטעי שטיח מן ששרדו, 15המאה ה-

ובהם זה לצד זה שבעת הסקרמנטים לצד סצינות

תנ"כיות שעל פי הפרשנות הנוצרית מטרימות

לסקרמנטים.משמאל לימין:

תחת התמונה של האל עם אדם וחוה סקרמנט

הנישואין.תחת תמונת משיחת דוד

למלך סקרמנט המשיחה האחרונה.

תחת סצינת טבילתו של נעמן בירדן, סקרמנט

הטבילה.תחת ברכת יעקב לאפרים

ומנשה היו סקרמנט האישוש וההסמכה לכהונה

הסקרמנטים בנצרות הלא-קתולית כמו הנצרות הקתולית כך גם הנצרות האורתודוקסית מקבלת את העיקרון התיאולוגי הגורס כי דרך הסקרמנט עובר אל המאמין חסד אלוהי. בנצרות הפרוטסטנטית נתפסים הסקרמנטים כביטוי חיצוני לחסד פנימי - מעשה סמלי בלבד, ללא קבלת חסד אלוהי. בהתאם לכך מקיימים

הפרוטסטנטים רק שניים מהסקרמנטים: הטבילה ואכילת ה'לחם הקדוש' בזמן המיסה.

תפיסת הסמליות של הסקרמנט, הזיכרון הרוחני הטבוע בו, מקובלת על הנצרות בכללותה אך התוצאה הסיבתית שלו מהווה סלע מחלוקת בין פלגיה השונים. בעוד בנצרות הקתולית ובנצרות האורתודוקסית עוברת דרך הסקרמנטים סיבתיות הגאולה והם משמשים כמכשירים של החסד,

הרי כל הזרמים של הנצרות הפרוטסטנטית, מלבד קבוצות מסוימות של נצרות אנגליקנית, שוללים את הסקרמנטים כגורמים לחסד האלוהי, על-אף שהם רואים אותם כסמלים לדברים שבקדושה )חסד ואמונה(. בהתאם לכך מקיימים הזרמים הפרוטסטנטים רק שניים מהסקרמנטים:

: 14הטבילה ואכילת ה'לחם הקדוש' בזמן המיסה )הנוצרים אנבפטיסטיים מקיימים גם סקרמנט של רחיצת רגליים, לפי הנאמר בספר יוחנן, יג, *ל�י א'ח+יו" ג ח/ץ א+יש( א&ת־ר" *ל�יכ&ם ג "ם־א"ת &ם ח"י 'ב+ים ל+ר* ג ח"צ*ת +י א&ת־ר" *ה'א'דו/ן ר' ה ו +י ה"מ ו/ר& (."ל'כ�ן א+ם־א2נ

לותר טען כי הסקרמנטים הינם סמלים ועדויות לרצונו הטוב של האל כלפינו ותו לא. הסקרמנטים, בתפיסה הפרוטסטנטית, מלהיבים את האמונה והאמונה גורמת להצדקה בעוד שהחסד הוא פרה-דטרמיניסטי ואין דרך ארצית להשיגו. תפיסת הקלוויניסטים והפרסביטריאנים את הסקרמנטים

זהה באופן עקרוני לזו של הפרוטסטנטים, בעוד הצווינגליאנים ממעיטים אף יותר בערך הסקרמנטים ותופסים אותם כסמלים לא של נאמנות האלוהים אל בני האדם אלא של בני האדם אל האלוהים. הפרוטסטנטים מקיימים מבין הסקרמנטים רק את הטבילה וההודיה וכמובן שרק לשם הזיכרון שהם נושאים בקרבם. גם הכנסייה הקתולית גורסת כי הסקרמנטים אינם כורח, משום שאלוהים הכל יכול אינו מחויב להשתמש בטקסים

חיצוניים, אולם זו השיטה המתאימה ביותר לבני האדם.

Fragment of a Cope with the Seven Sacraments

מקורות:

עריכה: אסף פלר

http://commons.wikimedia.org/Seven_Sacraments_by_Nicolas_Poussin_(first_series)

http://commons.wikimedia.org/Seven_Sacraments_by_Nicolas_Poussin_(second_series)

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A1%D7%A7%D7%A8%D7%9E%D7%A0%D7%98

http://en.wikipedia.org/wiki/Seven_Sacraments_(Poussin)

http://en.wikipedia.org/wiki/Sacrament

http://counterlightsrantsandblather/seven-sacraments-of-nicholas-poussin.html

שלום לך, אני מזמין אותך לבקר באתר המצגות שלי

ולהנות ממצגות נוספות

להתראות, אסף פלר

http://assaffeller.com