Are the Maccabeats Kosher? Salamone Rossi, Leon Modena, and a Controversy over Singing in Shul in Renaissance Italy

1) Talmud Bavli Gittin 7a

שלחו ליה למר עוקבא: זמרא מנא לן דאסיר? שרטט וכתב להו: אל תשמח ישראל אל גיל בעמים. ולישלחלהו מהכא: בשיר לא ישתו יין ימר שכר לשותיו! אי מההוא, ה"א ה"מ זמרא דמנא, אבל דפומא שרי, קמ"ל

The Gemara further relates: They sent the following question to Mar Ukva: From where do we derive that song is forbidden in the present, following the destruction of the Temple? He scored parchment and wrote to them: “Rejoice not, O Israel, to exultation, like the peoples” (Hosea 9:1). The Gemara asks: And let him send them a response from here: “They do not drink wine with a song; strong drink is bitter to them who drink it” (Isaiah 24:9), indicating that song is no longer allowed. The Gemara answers: If he had answered by citing that verse, I would say that this matter applies only to instrumental music, in accordance with the previous verse: “The mirth of tabrets ceases, the noise of them who rejoice ends, the joy of the harp ceases” (Isaiah 24:8); however, vocal song is permitted. Therefore, Mar Ukva teaches us that all types of song are forbidden.

2) Teshuvot ha-Rambam Siman 224

שעצם הזמר והניגונים כלם אסורים, אפילו אין אומרים עליהם מלים כלל . . . וכבר באר התלמוד שאין הבדל בין שמיעת הזמר או ניגון על מיתרים או השמעת הנעימות בלא, אלא כל מה שמביא לידי שמחת

הנפש והתרגשותה, אסור

3) Rambam, Mishneh Torah, Taanit 5:14

וכן גזרו שלא לנגן בכלי שיר וכל מיני זמר וכל משמיעי קול של שיר אסור לשמוח בהן ואסור לשמען מפניהחורבן, ואפילו שירה בפה על היין אסורה

And they likewise ordained not to play musical instruments. And it is forbidden to rejoice with all types of music and any instruments that make musical sounds, and it is forbidden to listen to them, on account of the destruction. And even vocal music over wine is forbidden…

4) Rema to Shulhan Arukh Orah Hayyim 560:3

[טור]הגה ויש אומרים דוקא מי שרגיל בהם כגון המלכים שעומדים ושוכבים בכלי שיר או בבית המשתה

[ג והגהות מיימוני"וסמ' תוס]הגה וכן לצורך מצוה כגון בבית חתן וכלה הכל שרי

1

5) Ovadiah the Proselyte, Mi Al Har Horev (12th century)

6) Shulhan Arukh Orah Hayyim 53:11

ש"צ שמאריך בתפלתו כדי שישמעו קולו ערב, אם הוא מחמת ששמח בלבו על שנותן הודאה להש"י בנעימה, תבא עליו ברכה. והוא שיתפלל בכובד ראש ועומד באימה וביראה. אבל אם מכוין להשמיע קולו,

ושמח בקולו, ה"ז מגונה. ומ"מ כל שמאריך בתפלתו לא טוב עושה מפני טורח הצבור

A leader who lengthens the prayer so that people will hear his pleasant voice: if it was because of the joy in his heart that he gives thanks to God, may He be praised, in pleasantness, a blessing shall come upon him. And this is the one who would pray with weighty intention and stands in dread and fear, but if he intends to make his voice heard and rejoice in his voice, behold this is detestable. And in any case, anyone who lengthens his prayer does something that is not good because of burdening the congregation.

7) Augustine, Confessions 10:33

[I]t seems safer to me to follow the precepts which I remember often having heard ascribed to Athanasius, bishop of Alexandria, who used to oblige the lectors to recite the psalms with such slight modulation of the voice that they seemed to be speaking rather than chanting. But when I remember the tears that I shed on hearing the songs of the Church in the early days, soon after I had recovered my faith, and when I realize that nowadays it is not the singing that moves me but

2

the meaning of the words when they are sung in a clear voice to the most appropriate tune, I again acknowledge the great value of this practice. So I waver between the danger that lies in gratifying the senses and the benefits which, as I know from experience, can accrue from singing. Without committing myself to an irrevocable opinion, I am inclined to approve of the custom of singing in church, in order that by indulging the ears weaker spirits may be inspired with feelings of devotion. Yet when I find the singing itself more moving than the truth which it conveys, I confess that this is a grievous sin, and at those times I would prefer not to hear the singer.

8) Teshuvot Zekher Yehosef, R. Yosef Zechariah Stern (1831-1903)

כמו שאין, בתפלה שהיא במקום עבודה שבלב אין מקום לנגונים רק באמירת נוסח התפלה בכובד ראש ואת פועל’ כנור ונבל תוף וחליל כו’ ועליהם נאמר והי, ג”מקום להעמיד הלוים למשוררים כמו בעבודה וכה

ש בדברי”דרכם להלל גם בכלי זמר להעיר לבב העם וכמ’ ואף שבמלחמה בנצחונם הי’. לא יביטו כו’ ד וגם בשירת מרים אפשר, אבל אין הכרח שהמצלתים והכלי זמר היו בשעת אמירת הודו’, הימים ב

ובפרט שאין דמיון משירי הודאה לבקשת תפלה ותחנונים שצריך, שהמצלתים והתופים היו מקודם השירה ועל כל פנים התפלה בבית הכנסת בכלי זמר הוא איסור מצד עצמו ודרך גיאות כפורק, להיות בכובד ראש

עול מה שצריך להיות ההיפך בהכנעה ומורא וכובד ראש

9) Teshuvot Ziknei Yehuda, R. Leon (Yehuda Aryeh) de Modena (1571-1648)

בזמרה בבית ’ ואיני רואה שיטיל ספק כל מי שיש לו מוח בקדקדו דלהלל לדאשרהכנסת בשבתות רשומים ויום טוב יקרא דבר מצוה כמו לשמח חתן וכלה

כל שבת קדש כלה היא אצלנו וחייבים אנו לקשטה ולשמחה בכל מיני שמחהץ להנעים קולו”ומצוה על הש, והמועדים גם כן נאמר וביום שמחתכם ומועדיכם

ואם יכול להשמיע קולו יחידי כאלו עשרה משוררים יחד האם ,בתפלתו ביותרובלי סדר רק קול ערב ’ או אם יעמדו אצלו מסייעים אשר חננם ד , לא יהיה טוב

האשכנזים יזמרו עמו ויקרה שיתיחסו כנהוג כל היום בין קהלות ה אריאה”א ל”מהונך ודרשו ז’ וכתוב כבד את ד, ויערכו לו האם יחשב להם חטא

לאלה ’ אטו בשביל שחנן דואם כן ’ ממהשחננך כיצד אם יש לך קול ערב וכו נגזור , חלילה , יהיו חטאים בנפשותם ’ ידיעת החכמה כסדרה ובאים לכבד בה ד

ויקרא עליהםאם כן על שלוחי צבור שיהיו נוערים כחמורים ולא ינעימו קולםד דאסיר אפילו ביחיד ודאי משמע שהרי אמרו”נתנה עלי בקולה דזמרא דס

ואנו אשר היינו בעלי המוסיקא בתפילותינו, זמרא דגרדאי אסיר ומיחיד הוא והודאותינו עתה נהיה לבוז אל העמים אשר יאמרו כי אין אתנו יודע עוד חכמה

סוף דבר אין בזה ודאי משום אל תשמח , ונצעק אל אלקי אבותינו ככלב וכעורב יתברך ’ ד או חכם לאסור מלשבח לד ” ישראל אל גיל ולא עלה על דעת שום ב

בקול היותר נעים שאפשר ובחכמה הזאת המעוררת הנפשות לכבודו

3

10) Hashirim Asher Le-Shlomo, Salamone de Rossi (c. 1570-1628)

4

5

6

11) Krakh Shel Romi, R. Yisrael Moshe Hazzan (1808-1862)

12) Tzitz Eliezer, R. Eliezer Yehuda Waldenburg (1915-2006)

וממש נשתוממתי על המראהולאחר מיכן עלה בידי לעיין גם בגופן של דברים שבס' כרך של רומי )סי' א'(. ולבי לא האמין למה שעיני קוראות. אמנם המשתמע מדברי הספר שם הוא זה שדעתו להתיר לשיר פיוטים

ותפלות בשירי - עגבים, אבל עיקר דיונו של הספר שם הוא ע"ד לשורר בבתי הכנסת בניגוני - נוצרים, וכדי לטהר שרץ זה הוא מסתייע ממה שניגנו ומנגנים )אצל עדות המזרח(ששרים בכנסיותיהם בפולחנם

בניגוני שירי ישמעאל ומניח )או שהנכון באמת כך( שתרי רובא של שירי ישמעאל הם עגבים, ולכן דן ק"ו בנפשו, אם שירי ישמעאל שרובם עגבים עכ"ז הקולות שלהם התירו לנגנם בל' הקודש ובתפלות ובמלות

קדושות יען שהענינים הם נאותים או קדושים ולא איכפת לן שמא באותה שעה שמנגן אותו יזכור הערביות שהם ענינים פחותים ועגבים, וכן המנהג בכל א"י וערביא בכל הב"כ ולא מיחו בהם חכמים, וכו', כ"ש נגוני

בתי כנסיות הנוצרים שהם באמת נגונים מוכנעים ומביאים אהבת האל ויחודו ואנן לא ידעינן לשון לאטין שבהם מנגנים באותו קול מוכנע כדי שנא' שנזכור עי"ז אותם דברים של שלוש שהם אסורים לנו, שודאי

מלבד שמותרים לנו אלא אדרבא חובה עלינו וכו' עכ"ל )בד' ד' ע"ב מדפי הספר(. ונזדעזעתי לשמוע דברים כאלה יוצאים מפי בעל התשובה שם, איך אפשר להטיף אמרים ולומר שהנגונים שמנגנים הנוצרים

בפולחנם בבתי כנסיותיהם המה באמת נגונים מוכנעים ומביאים אהבת האל ויחודו? בזמן שהרמב"ם וכל גדולינו קבעו לנו שאמונתם ופולחנם היא אמונה ופולחן של עבודה זרה, ושהם גרועים בזה יותר

מהישמעאלים, ובתוך כדי דיבור הא בעל התשובה בעצמו מזכיר אמונת שילוש שלהם. ואיך מתהפךועוד לכתוב שגם חובה עלינו ללמוד מהם ניגוניהם. כדי לפאר עי"כ בית אלקינו? לא יאומן כיכחותם?

יסופר

7

...כיז( בסיכומו של דבר. זאת התורה היוצאת מבירורנו ומבירורו המיוחד של הבעל מעשה רוקח בזה,

הכנסת והלבשת שירי תפלה ובקשות בבתי הכנסיות, בניגוני - עגבים הרי זה כמכניסים אל הקודש אש -זרה אשר לא צוה ה

…הנה הספר שם איננו מדבר כלל מהתרה לנגן גם בניגוני עגבים, וגם לרבות לא מנגינה בכלים

ואמנם מתוך שבחו שם /של/ הנגינה לפי חכמת המוסיקה הוא בא לספר בגנותם של המתנגדים לזה  )שגדולים וטובים ממנו היו( ומתבטא בדברים בוטים, בכנותו השצי"ם שאינם מתפללים לפי זה בשם

נוערים כחמורים ולא ינעימו קולם ויקרא עליהם נתנה עלי בקולה, או שצועקים אל אלקי אבותינו ככלב . וגם עצם שבחו את הנגינה בביהכ"נ עפ"י חכמת המוסיקה, ואת הש"ץ אשר יוכל להשמיע קולווכעורב

יחידי כאלו עשרה משוררים יחד, הוא מגוחך ובלתי מקובל, וכפי שכותב שם בעצמו שהמתנגדים לכך היו , ולא מתקבל על דעת - תורה גם מה שמתיר שם כפילת המילים, כמפורסם וכידוערובם מתופשי התורה

מדברי ספרי הפוסקים וגדולי הדורות שצעקו מרה נגד צרעת ממארת זאת, שאוכלה ומכלה את התוך זו הכוונה, ועוד כמה רעות שאין לפרטם כאן

אולם אין להתפעל מדברי החכם האטלקי הזה, והדבר לא צריך להיות לפלא אם כותב מה שכותב, כי היו  היה האיש אדם הפכפך, המתהפך בדיעותיו כחומר חותם, מנהל מלחמות נגד רבני וגדולי עירו בצורה לא פחותה ממלחמת המשכילים נגד רבני דורם, ולא בעיני אחד היה מוחזק ככופר, והנראה מכפי עדות עצמו

)יעוי' זקנ"י שם סי' כ"א. ובתוך המשך דבריו שם כותב כי דבריהלך בלי כובע על הראש ברחובות קריה רז"ל צריך להבינם כפי המקום והזמן והאדם... כי אין קץ לדברים שמצינו להם ז"ל אסורים שנעשו מותרים

בחילוף הזמן והמקום, ויאמר נא ישראל הלשכזה רב - פוסק יקרא( לעג מהאוסרים משחק כדור רגל בשבת וכל ימיו עד זקנה ושיבה היה משחק בקוביא ולא היה יכול בשום פנים להגמל מזה הגם)שם סי' כ"ב(,

שהיה מפסיד סכומים עצומים והדבר גרם להפרעת חיי המשפחה שלו )יעוין מדברי עצמו בזה בספרו חיי יהודה(. חיבר ספרים נגד חכמת הקבלה והזוה"ק ועוד, למד ולימד להתחבר עם הנוצרים וכומריהם, הטיף

למיזוג חכמת ישראל וחכמת יון

13) Yehaveh Daat, R. Ovadia Yosef (1920-2013)

.אבל לומר שירי קודש ופזמונים במנגינה שחוברה בלחן של שירי עגבים, נראה שאין בזה איסור כלל...

ובאמת שמעשה רב בכמה גאוני ישראל שחיברו שירות ותשבחות על פי הלחן של מנגינות שירי עגבים, ומהם שירי הבקשות הנאמרים כיום בכל ליל שבת ברוב קהל ועדה בבתי הכנסת של הספרדים ועדות

אשר יסודתם בהררי קודש, וחוברו על ידי הגאונים רבי שלמה לניאדו,המזרח בארץ ובתפוצות הגולה מחבר שו"ת בית דינו של שלמה, ורבי אברהם ענתבי, מחבר יושב אהלים ועוד, ורבי מרדכי לבטון, מחבר

ספר נוכח השלחן ועוד, ורבי מרדכי עבאדי, מחבר ספר מעין גנים. וכהנה וכהנה רבנים גאונים גדולים ועצומים בתורה, לקדושים אשר באר"ץ המה. והבקשות והפיוטים האלו חוברו על פי הלחן של שירי עגבים. וכן בדורותינו אלה זכינו לשמוע מפה קדשם של שליחי צבור תלמידי חכמים צדיקים וישרים בעלי קול נעים

שהתפללו בנעימה מזרחית, ובהרכבת מנגינות של שירי עגבים בקטעים מסויימים שבתפלה ובקדיש ובקדושה, ולקחו מזמרת הארץ בידם, לשורר לה' יתברך הבוחר בשירי זמרה, בנועם שיח סוד שרפי קודש.

ולב הקהל נמשך אחריהם בדחילו ורחימו בשמחה וטוב לבב בתודה ובקול זמרה, אשרי העם שככה לו. וכתב בספר חסידים )סימן קנח(, כשאתה מתפלל אמור ברכות התפלה בניגון הנעים והמתוק שבעיניך,

ובזה ימשך לבך אחר מוצא פיך, ובבקשה ותחנה בניגון המושך את הלב, ולשבח ולהודות בניגון המשמח את הלב למען ימלא לבך אהבה ושמחה בעבודת השי"ת. וידוע מה שכתב רבינו הגדול הרמב"ם )בפרק ח

מהלכות לולב הלכה טו(: שהשמחה בעבודת השם יתברך ובאהבתו בעשיית מצותיו, עבודה גדולה היא, וכל המונע עצמו משמחת מצוה זאת ראוי ליפרע ממנו, שנאמר בפרשת התוכחה, תחת אשר לא עבדת

את ה' אלהיך בשמחה ובטוב לבב מרוב כל, ועבדת את אויביך. ועל זה סמכו גדולי הדורות של עדות המזרח לחבר שירים ופזמונים בלחן של שירי ערבים לשורר ולזמר להשם יתברך במסיבות של חתן ובר

מצוה ובמילה, ובשבתות וימים טובים, בשירים המיוסדים על פי לחן של שירים ערביים. ויש להמליץ על זה:וכן העיד הגאון רבי ישראל משה חזן, אב"ד רודוס, בשו"ת כרך של רומיעל ערבים בתוכה תלינו כנורותינו.

)סימן א(, שכן נהגו בארץ ישראל לנגן התפלות וקדישים וקדושות כולם על פי הלחן של ניגוני ערבים,ואין להקפיד כי אם על תוכן. ובטורקיה על פי מנגינות טורקיות, ובאדום על פי המנגינות שבארצותם

8

. וסיים: וגם אני נטפלתי לייסד שירים ופיוטים על משקל שירי הערביים, וכמעט בלשון נופל עלהמילים לשון. ועשיתי זאת להפיק רצון הגאון הראשון לציון רבי חיים אברהם גאגין זצ"ל. ע"כ. )ושם בדף ו' ע"ב

הובאה הסכמה לעיקר דינו בזה מהגאון רבי חיים שמואל הכהן ז"ל, רבה של טבריה(. ואמנם מדברי הגאון רבי חיים פלאג'י בספר כף החיים )סימן יג אות ו( מתבאר שאין דעתו נוחה משליחי צבור המנגנים קדיש

אולם נראה שהעיקר להלכה כדברי הזכור לאברהם והכרךוקדושה על פי המקאם בלחן של שירי נוכרים, . וכן הסכים הגאון רבי אליהו חזן, אב"דשל רומי שהתירו בזה, מאחר שכן עשו מעשה רב גדולי ישראל

וכל הלכה שהיא רופפת בידיךאלכסנדריא של מצרים, בשו"ת תעלומות לב חלק ג' בליקוטים )דף צו ע"ב(. . וכמו שאמרו בירושלמי )מעשר שני פרק ה' הלכה ב'( +ומכל מקוםצא וראה מה הצבור נוהגים ונהוג כן

נראה שיש להש"צ להעדיף הרכבת המנגינות בקטעי התפלה בלחן של שירי קודש הידועים לקהל המתפללים, ואע"פ שגם שירים אלה נוסדו על לחן של שירי עגבים, כיון שברבות הימים נשכחו המלים של

שירי עגבים, ונשארו במקומם שירי קודש, וכבר יצאו מרשות הסטרא אחרא ועברו לסטרא דקדושה, הכיעדיף טפי

14) The Matzav Shmoooze: Is ‘Adamah V’Shamayim’ an Avodah Zarah Song? (Mar. 25, 2019)

Dear Editor@Matzav.com,

I’m sure you’ve heard of the song Adamah V’shamayim, an often-requested song. Some people know and understand the lyrics, most don’t. But 99.9% of our community doesn’t know the song’s origin. So here goes, working backward:

Before Motti Weiss (aka Matt Dubb) recorded the song, it was recorded and popularized by a Buddhist-style Israeli group by the name of Segol. Little detail is given by Segol that the song is originally in English.

The original song is “Strong Wind, Deep Water” (the original lyrics and the source can be found here and below). It’s a song by an earth-worshiping pagan cult, translated into Hebrew, almost word for word, for the Segol group. A Google search will show many results confirming that the song is of pagan (i.e., avodah zarah) origins.

9

I appreciate that this is not intuitive information, the lyrics are subtle. But the fact is that a song by earth-worshippers describing earth worship has crept into our community, and we’re now dancing at our simchos to an avodah zarah song (literally). If rabbonim knew the above about this song, many might say that one is not allowed to say the bracha “Shehasimcha Bim’ono” at a chasunah where the song is played.

Ever since I researched this song, I’ve been asked by multiple ba’alei simcha to play it. After giving a short and concise background of the song, the response is absolutely unanimous – both from chosson and kallah couples and from bar mitzvah parents: “OMG I didn’t know, yeah let’s not play that song.”

Since spreading this info on a social media group for Jewish musicians, there have been a few responses: Some respond with unfortunate leitzanus, and others respond with indifference. Yet many musicians have thanked me for the info and said they would not be playing the song. One artist reached out to me privately to let me know that he’s not including the song on his upcoming cover album, as he originally intended. Another artist to whom I reached out regarding this song also decided to not include it in his recently-released cover album.

I would strongly urge you to consider whether or not you should play the song in the future. We wouldn’t sing about gilui arayos of shfichus domim at our heiligeh simchas…singing a song of avodah zarah should be no exception. Boruch Hashem, we have many great and leibedik songs to choose from without an avodah zarah chant.

Yehuda

P.S. The reason I researched the song, to begin with, is two-fold: 1) The tune (with the repetitive A and B section) has the sound and structure of a classic far-eastern or pre-American chant, and 2) the lyrics convey a spiritual feeling of experiencing nature as an end to itself, rather than experiencing G-d through nature. It sounded extremely foreign and strange to me, not something written by a Jew, let alone a frum Jew.

Strong wind, Deep water; Tall trees, Warm fireI can feel it in my body; I can feel it in my soulHeya heya heya heya heya heya hoHeya heya, heya heya, heya heya heya ho

Strong wind, Deep water; Pure Earth, Warm fireSoft breeze, Vast Ocean; Bright Sun, Grand MountainSweet kiss, Long River; Earth Live forever

10