Bernard Belloc et Hagit Messer Yaron

Michel Levy et Thierry Chignon

Dr Ming Wei et Camille Bex

Pr Avram Hershko

Tobie Nathan, Dominique Le Quéau et Bernard Belloc

Pr Philippe Henon Pr Aaron Ceichanover

Dina Sorek

Jean-Daniel Tordjman Daniel Vasmant et Eric Vicaut

Pr Jean-Marie Lehn Jean-Michel Casa et le couple présidentiel

ainsi que diverses espèces animales et leur habitat. Des changements dans la végéta-tion sont souvent le premier signe d’aug-mentation de la salinité, comme l’appari-tion d’espèces tolérantes au sel ou une croissance ralentie des espèces existantes.

La Nappe montagneuse et le traite-ment des eaux usées

La pollution de la Nappe montagneuse peut être divisée selon deux grandes origines : les eaux usées domestiques et la pollution industrielle (déchetteries incluses). La si-tuation est différente selon la population.

Les rejets domestiques d’origine israé-lienne

Les eaux usées des villes et villages israé-liens en deçà de la Ligne verte subissent un traitement adéquat depuis une quinzaine d’années. Elles ne constituent donc pas une menace pour la Nappe montagneuse. En revanche, les rejets des agglomérations israéliennes de Judée-Samarie se chiffrent à 15 millions de mètres cubes par an et leur traitement est moins bien implanté. À ce sujet, les sources divergent. Selon l’Israeli Water Commission, 70% des rejets sont complètement traités, le reste étant soit insuffisamment traité, soit non-traité. Selon l’Environmental Protection Association Samaria and Jordan Valley, seulement 6% des rejets sont traités au niveau des stan-dards israéliens.

Il semble que la construction de stations d’épuration se heurte à des conflits finan-ciers entre municipalités et gouvernement.

Les rejets domestiques d’origine palesti-nienne

Les rejets palestiniens dans le bassin de recharge de la Nappe montagneuse sont estimés à 46 millions de mètres cubes par an. En l’absence de données fiables, la quantité de rejets doit en effet être calculée à raison de 2.263.931 Palestiniens en Ju-dée-Samarie (à l’exclusion de Jéricho), une consommation annuelle de 29 m3 par habi-tant, dont 70% sont ensuite rejetés. Étant donnée la faible consommation en eau de la population palestinienne et son accès limité aux ressources hydrologiques, la concentra-tion en matière organique est beaucoup plus élevée dans les eaux usées d’origine pales-tinienne que d’origine israélienne. Dans les villages, les eaux usées sont habituellement rejetées dans des fosses non imperméabili-sées, entraînant une diffusion partielle dans

L’impact sur l’agriculture

Les activités agricoles sont grandes généra-trices de salinité mais également parmi les premières à souffrir de ses conséquences. La salinité des eaux agricoles est due à la salinité de l’eau d’irrigation et à l’ajout de produits agrochimiques. Environ 60% de l’eau apportée par irrigation est consommée par les cultures, mais les sels restent dans l’eau résiduelle car ils ne sont pas évacués par évaporation ou transpiration. Les raci-nes des végétaux absorbent l’eau du sol par osmose ; l’osmose transporte l’eau des zones les moins concentrées en sels vers les zones les plus concentrées.

La salinité contribue à des pertes significa-tives de la productivité des terres agricoles et peuvent rendre des zones entières inex-ploitables, provoquant une déshydratation des plantes. Dans les régions arides ou semi-arides, la salinité naturelle du sol est élevée et les eaux d’irrigation augmentent la dissolution des sels stockés. Ainsi, un drainage adéquat est un moyen efficace de lutte contre la salinisation du sol.

L’impact sur les ressources en eau

Les modifications naturelles de l’environ-nement et celles apportées par l’homme sont souvent associées pour aboutir à la salinisation. En outre, les rivières se char-gent en sels par l’eau de ruissellement, qui dissout des sels sur son passage. Ces pro-cessus naturels sont plus prononcés dans les zones arides et semi-arides, où l’évapora-tion excède souvent le taux de transport. Les modifications anthropogéniques affec-tent également l’équilibre eau-sel, surtout dans les zones où la population est dense. De grandes quantités d’eaux domestiques, industrielles et agricoles sont rejetées en sous-sol sous forme d’eaux usées salines, et l’augmentation de la demande en eau en-traîne, dans le cas de la Nappe monta-gneuse, un (sur)pompage de l’eau douce, créant un mouvement inverse au flux natu-rel la protégeant de l’intrusion d’eau de mer.

L’impact sur la biodiversité et l’environne-ment

La salinisation a de profonds effets sur beaucoup de niches écologiques et peut induire une modification de la biodiversité dans des zones sensibles. La variation du niveau de l’eau et l’augmentation de la salinité ont un impact important sur la vé-gétation indigène, de la même façon qu’el-les influent sur les cultures et les pâturages. La végétation vivace peut être menacée,

Nappes phréatiques et pollution en Israël

19

le sol. Dans les zones urbaines, 70% de la population était connectée aux réseaux d’acheminement des eaux usées en 2004. Cependant, dans la vaste majorité des cas, ces réseaux déversent leur contenu non traité dans les rivières. Qu’elles soient reje-tées dans les rivières ou dans les fosses, les eaux usées non traitées finissent par attein-dre l’aquifère, menaçant les ressources futures en eau potable. La construction de station d’épuration pour les agglomérations de Judée-Samarie peut largement réduire les risques de contamination de la nappe. En 2004, sur cinq stations d’épuration exis-tantes , une seule était en fonctionnement : une station récente à El-Bireh, avec une capacité équivalente à 50 000 habitants. Les eaux usées de la plupart des villes de Judée-Samarie continuent donc d’être reje-tées sans traitement, diffusant dans les sols et polluant la Nappe montagneuse.

Conclusion

Des signes de pollution sont déjà déclarés en plusieurs endroits de la Nappe monta-gneuse, la situation est préoccupante. Des pratiques domestiques, agricoles et indus-trielles raisonnées peuvent facilement pré-venir ces pollutions. En amont, il est ainsi nécessaire de mettre en place une politique d’éducation et d’économie des traitements chimiques. En aval, il est nécessaire de collecter et de traiter efficacement les eaux usées. Il semble que cela ne soit pas encore le cas aujourd’hui. Il est urgent de résoudre ce problème.

Les 11 et 12 juin 2008, le Forum tripartite sur le Proche-Orient s’est tenu à Rhodes. Il a réuni des membres de la Knesset, du Conseil Législatif Palestinien (CLP) et de l’Assemblée Parlementaire du Conseil de l’Europe (APCE) pour promouvoir la coo-pération entre autres sur la gestion des res-sources en eau et le traitement des eaux usées. Ce forum a pour ambition de devenir un “processus permanent”, nécessaire à la mise en place d’une politique commune de développement durable qui assurera l’ave-nir de la région.

Maxime Gouet Volontaire International à l’Institut

Weizmann

Téléchargez le rapport complet sur : www.bulletins-electroniques.com/israel/ rapports/smm05_101

;או שאינם מטופלים כלל , מספיק-בלתי

לפי האגודה להגנה על איכות הסביבה בשומרון - ממי השפכים מטופלים 6%רק , ובבקעת ירדן

נראה כי בניית . ברמת התקנים הישראלייםתחנות טיהור נתקלת בסכסוכים כספיים בין

.העיריות לבין הממשלה

השפכים הביתיים שמוצאם אצל הפלשתינים

השפכים הפלשתיניים לתוך אגן המילוי החוזר של מיליון מטר מעוקב 46-אקוויפר ההר מוערכים ב

חייב , בהיעדר נתונים מהימנים, למעשה. בשנהחישוב כמות השפכים להתבסס על מספר של

לא כולל ( פלשתינים ביהודה ושומרון 2,263,931 מטר מעוקב 29עם צריכה שנתית של , )יריחו . הופכים בהמשך לשפכים70%-מהם כ, לנפש

בהתחשב בצריכת המים הנמוכה של האוכלוסייה , הפלשתינית ובגישתה המוגבלת למשאבי המים

גבוה בהרבה הריכוז בחומרים אורגניים במי השפכים שמוצאם אצל הפלשתינאים מזה הנובע

נשפכים מי השפכים , בכפרים. מן הישראליםדבר הגורם , בדרך כלל לבורות שלא נאטמו

, באזורים העירוניים. לחלחול חלקי לתוך הקרקע מן האוכלוסייה היו מחוברים 70%, 2004בשנת

.לרשתות לפינוי מי השפכים

נפטרות , ברוב המכריע של המקרים, עם זאתרשתות אלה משפכיהן בצורה בלתי מעובדת אל

בין אם הם נשפכים לנחלים בין אם . תוך הנחליםמי השפכים הלא מטוהרים עלולים ; לבורות

וכך לאיים על מקורות , להגיע אל תוך האקוויפרבניית תחנת טיהור עבור . מי השתייה העתידיים

גושי ההתיישבות של יהודה ושומרון עשויה .למזער משמעותית את סכנת זיהום מי התהום

, מתוך חמש תחנות הטיהור הקיימות, 2004-בתחנה , והיא זו שבאל בירה, פעלה רק תחנה אחת

מי . תושבים50.000-בעלת קיבולת השווה בערך להשפכים ברוב ערי יהודה ושומרון ממשיכים

כאשר הם מחלחלים , אפוא להישפך ללא טיהורלתוך הקרקעות ומזהמים את מאגר מי התהום

.שבהר

סיכום

כבר נתגלו סימני זיהום בכמה מקומות באקוויפר יש בכוחה של . המצב אם כן מעורר דאגה; ההר

חקלאים ותעשייתיים כדי , הנהגת נהלים ביתייםוברמה . למנוע בקלות את הזיהומים האמורים

השלטונית יש להציב מדיניות של חינוך וכלכלת חיוני , במורד הדרך; טיפול כימי עוד במקום

נראה שלא . ללקט ולטהר את מי השפכים ביעילותיש לפתור את הבעיה הזו . כך המצב היום

.בדחיפות

התקיים באי רודוס 2008 ביוני 12- וב11-בבמסגרתו . הפורום התלת צדדי למזרח התיכון

חברי המועצה המחוקקת , התכנסו חברי הכנסתוחברי הפרלמנט של ) סי.אל.פי(הפלשתינית

בין השאר על מנת ) אי.סי.איי.פי(מועצת אירופה לקדם את שיתוף הפעולה בנושא ניהול משאבי

פורום זה שואף . המים והטיפול במי השפכיםשהוא ההכרחי להצבת " תהליך תמידי"להפוך ל

מדיניות משותפת לפיתוח בר קיימא המסוגל .להבטיח את עתידו של האזור

מקסים גואה מתנדב בינלאומי במכון וויצמן

:ח בשלמותו בכתובת"ניתן להוריד את הדוwww.bulletins-electroniques.com/israel/

rapports/smm05_101

במלחים פחות לעבר אזורים בהם אלה מרוכזים .יותר

המלחה גורמת לירידה משמעותית בפוריותן של אדמות חקלאיות ועלולה להפוך אזורים שלמים

דבר העלול לגרום , לבלתי כשרים לניצולבאזורים צחיחים או . להתייבשותם של הצמחים

המליחות הטבעית של הקרקע , צחיחים למחצהגבוהה ומי ההשקיה מגדילים את המסת המלחים

ניקוז מתאים עשוי להוות , אם כן. המצטברים .אמצעי יעיל למאבק בהמלחת הקרקע

השפעה על משאבי המים

השינויים הטבעיים בסביבה ואלה הנובעים מפעילות האדם משתלבים לעיתים וגורמים

הנחלים נטענים במלחים , ייתרה מזו. להמלחה. הממיסים מלחים בדרכם, הנובעים ממימי הנגר

תהליכים טבעיים אלה באים לידי ביטוי חריף שם , יותר באזורים צחיחים או צחיחים למחצה

ההתאיידות עולה לעיתים קרובות על שיעור .הנגירה

השינויים האנתרופוגניים גם משפיעים על המאזן במיוחד באזורים שבהם , שבין המים למלחכמויות גדולות של מים : האוכלוסייה צפופה

תעשייתיים וחקלאיים נשפכים למי , ביתייםוהגידול , התהום בצורת מי שפכים מליחים

במקרה של מי אקוויפר , בצריכת המים מביאשל מים מתוקים והדבר יוצר ) יתר(לשאיבת , ההר

תנועה הנוגדת את הזרימה הטבעית המגנה .עליהם מפני חדירה של מי ים

ההשפעה על הגיוון הביולוגי והסביבתי

להמלחה השפעות עמוקות על גומחות אקולוגיות רבות והיא עלולה להוביל לשינוי בגיוון הביולוגי

התנודות במפלס המים והגידול . באזורים רגישיםבמליחות נותנים את אותותיהם באופן משמעותי

בו במידה שהם משפיעים , על הצמחייה המקומית. על הגידולים החקלאיים ועל שטחי המרעה, הצמחייה הרב שנתית עלולה להימצא בסכנה

וכמו כן זני בעלי חיים שונים ובית הגידול הטבעי שינויים בצמחייה הם לעיתים קרובות . שלהם

כגון , הסימן הראשון לגידולה של המליחותהופעתם של זנים עמידים למלח או האטה

.בצמיחתם של זנים קיימים

מי אקוויפר ההר והטיפול במי השפכים

את הזיהום של מי אקוויפר ההר ניתן לחלק לפי מי השפכים הביתיים : שני מקורות עיקרייםכולל מרכזים לאיסוף (והזיהום התעשייתי

.המצב שונה בהתאם לאוכלוסייה). אשפה

השפכים הביתיים שמוצאם בישראל

מי השפכים של הערים והכפרים הישראליים בצד זה של הקו הירוק זוכים לטיפול מתאים מזה

מכאן שאינם מהווים איום . כחמש עשרה שנה .לאקוויפר ההר

מגיעים השפכים של גושי האוכלוסייה , לעומתם מיליון 15הישראליים שביהודה ושומרון לכדי

מטרים מעוקבים לשנה והטיפול בהם הרבה פחות :המקורות חלוקים בקשר לעניין זה. מסודר

מן השפכים 70%, לפי רשות המים הישראלית -כאשר השאר מטופלים באופן , מטופלים עד תום

18 מאגרי מי התהום והזיהום בישראל

menaces environnementales les plus graves que doivent affronter Israéliens et Palesti-niens. La Nappe montagneuse est une source commune aux deux populations et bien que la division des eaux entre les deux gouvernements ait fait l’objet de nombreux débats, leur protection n’attire pas de grande attention. Les eaux usées sont dé-versées sans traitement en grande quantité à la surface, s’infiltrent jusqu’à la nappe et menacent la disponibilité durable de cette ressource en eau. Certains sites montrent déjà des signes de pollution de la nappe et indiquent la réalité de la menace.

La pollution aux nitrates

L’azote est un élément clé de tous les êtres vivants. Il est nécessaire non seulement à beaucoup de composants cellulaires, comme les protéines, l’ADN, et les vitami-nes, mais également aux hormones et enzy-mes. Bien que différentes formes d’azote soient présentes dans l’environnement sou-terrain, les risques environnementaux sont en général liés à la présence de nitrate. Ces derniers nuisent aux êtres humains, aux animaux et aux plantes. Des concentrations élevées de l’ordre de quelques dixièmes de milligrammes par litre peuvent conduire à une eutrophisation des eaux de surface.

Les principales sources de nitrates pour les êtres humains sont la nourriture et l’eau. Les hauts niveaux de nitrates en particulier dans les aliments et l’eau de boisson ont été identifiés comme un problème de santé environnementale.

Les eaux usées de la zone de recharge de la Nappe montagneuse engendrent une pollu-tion de la nappe. Un rapport récent du ser-vice hydrologique de l’Israeli Water Com-mission montre des niveaux élevés en nitra-tes provenant d’eaux usées et agricoles non traitées, atteignant parfois des concentra-tions de 100 à 145 mg·L–1. L’Organisation Mondiale de la Santé recommande quant à elle de ne pas dépasser 50 mg·L–1 pour l’eau potable. Les nitrates et les coliformes fécaux contaminent d’autres puits et sour-ces de Judée-Samarie dont l’eau n’est plus potable sans traitement préalable.

Ces données tendent à prouver que la pollu-tion de surface du bassin de recharge de la Nappe montagneuse atteint déjà les res-sources souterraines. Toutefois, la plus grande partie de cette eau reste intacte. Selon une étude, la première trace de pollu-tion de la zone industrielle de Barkan at-teindra la nappe d’ici quinze ans. Dans moins de trente ans, elle touchera les puits de la région du Yarkon.

La Nappe montagneuse dans le contexte national

La pollution des nappes phréatiques est généralement liée au niveau de développe-ment et au type d’économie du pays asso-cié. De ce point de vue, la situation israé-lienne est unique. La Nappe montagneuse illustre bien le rapport entre une population humaine et ses ressources en eau. Elle est l’une des sources d’eau les plus importantes pour les Israéliens comme les Palestiniens. La Nappe montagneuse est constituée de trois sous-ensembles qui fournissent an-nuellement 600 à 700 millions de mètres cubes d’eau, soit plus d’un tiers de la consommation israélienne. Cette eau de très grande qualité est partagée entre l’Autorité palestinienne et Israël.

Son bassin de rechargement est occupé par ces deux sociétés relativement différentes. Elle présente donc un large mélange d’in-fluences donnant naissance à une pollution multiforme. La pollution à grande échelle des ressources en eau douce est l’une des

La méthémoglobinémie des nourrissons de moins de six mois, ou syndrome du bébé bleu, différents cancers et des défauts de naissance ont été reconnus comme poten-tiellement liés à une exposition élevée aux nitrates dans l’eau de boisson. Le niveau maximal tolérable a été fixé à 10ppm pour les nitrates dans l’eau de boisson par l’U.S. Environmental Protection Agency (EPA). Dans le syndrome du bébé bleu, le sang est incapable de transporter efficacement l’oxygène et le dioxyde de carbone, ce qui peut aboutir à des troubles importants et dans les cas sévères, une teinte bleutée de la peau, d’où son nom.

L’Organisation Mondiale de la Santé rap-porte plusieurs cas d’empoisonnement aux nitrites dus à l’absorption d’une eau à forte concentration en nitrates (entre 44 et 88ppm). Dans certains cas, une exposition aux nitrates par l’eau de boisson a été reliée à une augmentation des cas d’hyperthyroï-die ou encore un risque accru de malforma-tions chez les nouveau-nés dont la mère a consommé une eau contenant des taux éle-vés en nitrates.

La pollution saline

Les sels sont des espèces naturelles tou-jours présentes dans l’environnement en quantités importantes. Cependant, des pro-cessus naturels, ainsi que l’utilisation inten-sive de sels, le pompage excessif d’eau douce et les changements d’utilisation des sols, modifient leur équilibre et provoquent une salinisation des sols et de l’eau.

La salinisation d’origine humaine résulte de la dissémination directe des sels dans l’en-vironnement (épandage de sel sur les rou-tes) et la salinisation indirecte par un chan-gement de l’équilibre naturel (pompage excessif de la Nappe montagneuse, qui peut conduire à une intrusion d’eau de mer dans la nappe).

Indépendamment de son origine, une aug-mentation de la concentration en sels a des conséquences variées : altération d’impor-tantes niches écologiques, dégradation de la qualité de l’eau à un niveau où elle ne pour-rait plus être potable, voire même utilisable pour l’agriculture et l’industrie, perte de la fertilité des sols et changement de leur structure, dégradation des infrastructures telles que routes, conduites diverses et bâti-ments. Malgré la grande attention portée à ce sujet, les sels restent considérés comme l’un des groupes de contaminants les plus importants à cause de leurs effets dévasta-teurs sur l’environnement et la demande toujours plus forte en terres fertiles et en eau douce.

Nappes phréatiques et pollution en Israël

L’étude des nappes phréa-tiques combine hydrologie souterraine et géochimie environnementale avec comme application, la pro-tection et la gestion dura-ble de l’environnement souterrain. Son domaine d’étude est la zone superfi-cielle de la croûte terrestre, de la surface à la nappe phréatique, où se concen-tre la pollution d’origine humaine des ressources en eau. Eau et surfaces émer-gées étant des ressources naturelles limitées, il in-combe à l’humanité de dé-velopper son savoir et sa technologie de façon à évi-ter ou au moins minimiser leur détérioration.

17

סימני הזיהום , לפי אחד המחקרים. ללא פגעהראשונים באזור התעשייה ברקן אמורים להגיע

אך בעוד פחות . למי התהום תוך חמש עשרה שנההם יפגעו בבארות שבאזור , משלושים שנה

.הירקון

נמצא כי עלול להיות קשר בין מחלת המטהמוגלובין בדם אצל תינוקות מתחת לגיל

תסמונת התינוק "הקרויה גם , ששה חודשיםכמו גם סוגי סרטן שונים ומומי לידה , "הכחול

לבין החשיפה לרמות גבוהות של חנקות במי .השתייה

הרמה המרבית הנסבלת נקבעה בידי הסוכנות 10-ל) איי.פי.אי(האמריקנית להגנת הסביבה

. חלקים למיליון לגבי חנקות במי השתייהמאבד הדם את כושרו , בתסמונת התינוק הכחול

, חמצני ביעילות-להוביל את החמצן והפחמן הדודבר העלול להביא להפרעות קשות ובמקרים

.ומכאן שמו, לגוון כחלחל של העור, החמורים

ארגון הבריאות העולמי דיווח על מספר מקרים של הרעלה בחומצות מלח חנקניות שנגרמו

- ל44בין (מנטילת מים בעלי ריכוז גבוה בחנקות החשיפה , במקרים מסוימים). חלקים למיליון88

לחנקות על ידי מי השתייה נקשרה לגידול במקרים של פעילות יתר בבלוטת התריס או בהגברת הסיכון לגבי מומים אצל יילודים שאימם

.צרכה מים המכילים שיעורי חנקות גבוהים

הזיהום במלחים

מלחים הם מינים טבעיים הנוכחים תמיד תהליכים , יחד עם זאת. בסביבה בכמויות נכבדות

, וכמו כן שימוש אינטנסיבי במלחים, טבעייםשאיבת יתר של מים מתוקים ושינויים בניצול

מפרים את האיזון ביניהם וגורמים , קרקעות .להמלחת הקרקעות והמים

ההמלחה ממקור אנושי נובעת מתפוצתם הישירה ) פיזור מלח על הכבישים(של מלחים בסביבה

וההמלחה העקיפה נובעת משינוי האיזון הטבעי העלולה , שאיבת יתר של מי התהום ההרריים(

).להביא לחדירת מי ים לתוך האקוויפר

לגידול הריכוז של המלחים , ללא כל קשר למקורוהידרדרותן של גומחות טבעיות : השלכות מגוונות

ירידה באיכות המים עד לרמה שבה , חשובותאו אפילו , אלה לא יהיו יותר ראויים לשתייה

אובדן , כשרים לשימוש בחקלאות ובתעשייהפגיעה , פוריות הקרקעות ושינוי במבנה שלהם

.צנרות שונות ובניינים, בתשתיות כגון כבישים

, למרות תשומת הלב הרבה המוקדשת לנושא זהמלחים עדיין נחשבים לאחת מקבוצות המזהמים החמורים ביותר בשל השפעותיהם ההרסניות על הסביבה ולאור הביקוש ההולך וגובר לאדמות

.פוריות ולמים מתוקים

ההשפעה על החקלאות

פעילויות חקלאיות מהוות גורם משמעותי של המלחה וזאת למרות שהן גם בין הראשונות

מליחותם של המים . הנפגעות מהשלכותיההחקלאיים נובעת ממליחות מי ההשקיה

.כימיים אליהם-ומהוספת מוצרים אגרו

מן המים המובלים בהשקייה נצרכים בידי 60%-כאלא שהמלחים נשארים במים , גידולים חקלאיים

השרידיים מכיוון שאינם מתפנים באמצעות שורשיהם של הצמחים . התאיידות או בהזעה

הדיות ; סופגים את המים מהאדמה על ידי דיותמעביר את המים מהאזורים שבהם הריכוז

מאגרי מי התהום והזיהום בישראל

חקר מאגרי מי התהום משלב הידרולוגיה תת קרקעית עם

כאשר מיושמים , גאוכימיה סביבתיתההגנה והניהול בר הקיימא של , שם

תחום . קרקעית-הסביבה התתהמחקר שלו הוא אזור פני השטח

וזה של פני , של הקרום היבשתישם , שטחה של אקוות מי התהום

מתרכז הזיהום מעשה ידי אנוש היות והמים . במקורות המים

והקרקעות מעל פני הים הינם שומה על , משאבי טבע מוגבלים

האנושות להרחיב את הידע שלה ולפתח את הטכנולוגיה שברשותה

כדי למנוע או לפחות למזער את .התדרדרותם

אקוויפר ההר בהקשר הלאומי

הזיהום של מי התהום בדרך כלל קשור לרמת . הפיתוח ולאופי הכלכלה של המדינה המדוברת

. המצב בישראל הינו מצב ייחודי, מנקודת מבט זואקוויפר ההר מהווה דוגמה מובהקת לקשר שבין אוכלוסיה אנושית מסוימת לבין משאבי המים

מאגר מי התהום בהר הינו אחד ממקורות . שלההמים החשובים ביותר הן עבור הישראלים הן

אקוויפר זה מורכבת משלוש . עבור הפלשתינאים 700- ל600מערכות המספקות מדי שנה בין -תת

דהיינו יותר משליש , מיליון מטר מעוקב של מיםשהם באיכות , מים אלה. מן הצריכה בישראל

מחולקים בין הרשות הפלשתינית , גבוהה מאוד .לבין ישראל

על פני אגן המילוי החוזר שלהם יושבות שתי הם מציגים אפוא מגוון רב . חברות שונות למדי

של השפעות הגורמות לזיהום הלובש צורות הזיהום במימדים גדולים של משאבי . מרובות

המים המתוקים הוא אחד האיומים הסביבתיים החמורים המחייבים הן את הישראלים והן

מאגר מי התהום של . הפלשתינים להתמודד עמםאזור ההר הוא מקור של מים מתוקים המחולק

אם כי למרות שחלוקת , בין שתי האוכלוסיות, המים בין שתי הממשלות הועלתה בדיונים רבים

לא הוקדשה תשומת לב מרובה לשמירה על מי השפכים נשפכים על פני השטח . איכותם

ומחלחלים עד לשכבת , בכמות גדולה בלי שטוהרומי התהום וכך מאיימים על זמינותם של משאבי

אתרים מספר כבר מגלים . מים אלה לטווח ארוךסימני זיהום של מי התהום וממחישים את

.ממשות האיום

זיהום החנקות

הוא : חנקן הוא מרכיב יסודי אצל כל ייצור חיכגון , חיוני לא רק למרכיבים רבים של התא

אלא גם , והוויטמינים, אי.אנ.הדי, החלבוניםלמרות שצורות שונות של . להורמונים ולאנזימים

הסיכונים , קרקעית-חנקן מצויות בסביבה התתהסביבתיים קשורים בדרך כלל לנוכחותן של

, יש בכוחן של החנקות להזיק לבני אדם. חנקותהעולים , ריכוזים גבוהים. לבעלי חיים ולצמחים

, )ל"מגח(על כמה עשיריות מיליגרם חנקה בליטר עלולים להביא לאאוטרופיקציה של המים

.העיליים

המקורות העיקריים של החנקה אצל בני אדם הם זוהה באופן מיוחד תפקידם של . המזון והמים

הדשנים בעלי רמת חנקות גבוהה במזון ובמי . השתייה כבעייה של בריאות סביבתית

מי השפכים באזור המילוי החוזר של אקוויפר . ההר מביאים ישירות לזיהום של מי התהום

ח מטעם השירות ההידרולוגי של רשות המים "דוהישראלית שפורסם לאחרונה מראה רמות חנקה גבוהות הנובעות ממי שפכים שלא טוהרו

ישנם לפעמים ריכוזים . ומפעילות חקלאית, ג בליטר אחד" מ145 ועד 100המתקרבים לכדי

בעוד ארגון הבריאות העולמי ממליץ לגבי מי . ג בליטר" מ50השתייה לא לעבור את קו ה

החנקות וחיידקי הכולי הצואתי מזהמים בארות ומעיינות נוספים ביהודה ושומרון כאשר מים אלה כבר אינם ראויים לשתייה מבלי טיפול

.מוקדם

נתונים אלה נוטים להוכיח כי הזיהום על פני שטחו של אגן המילוי החוזר של אקוויפר ההר

יחד עם . קרקעיים-כבר השיג את המשאבים התתחלקם העיקרי של מים אלה נשאר עדיין , זאת

16

D’autres modèles ont ensuite été dévelop-pés. Perelson et col. (1997) ont étendu le modèle de base E1.1 pour distinguer deux types de cellules cibles, les cellules à durée de vie courte et des cellules à durée de vie plus longue (Fig3.). En quantité négligeable en l’absence de traitement, celles-ci devien-nent proportionnellement plus importantes sous HAART car les CD4 infectés, princi-pale source de production du virus, sont alors grandement réduits. Perelson et al. (1997) suggèrent de ce fait l’existence de “sanctuaires” pour le virus dans les tissus, voire dans d’autres zones non modélisées comme le cerveau. Ils rendent son éradica-tion impossible avant plusieurs années.

En 1996, Phillips applique aussi ce modèle « proie-prédateur » pour comprendre la dynamique de la charge virale et des CD4 en primo-infection. Il montre que le déclin de la charge virale après le pic de primo-infection peut s’expliquer simplement par la nature « proie-prédateur » du système biomathématique sans avoir à intégrer une réaction du système immunitaire. Dans un premier temps la quantité de virus aug-mente rapidement et celle de CD4 diminue. Puis le nombre de CD4 étant trop bas, il n’y a plus assez de cellules à infecter et le nom-bre de virus décline. In fine, un équilibre dynamique s’installe. Le virus et les CD4 sont en quantité constante, non pas parce qu’il ne se passe rien, mais au contraire parce que les quantités s’équilibrent.

Conclusion

En allant de la biologie vers les mathémati-ques, une explication pertinente du déclin de la charge virale sous HAART a été four-nie, tout en permettant une quantification des cinétiques sous-jacentes. L’intérêt de cette approche “mécanistique” est triple. Proposer et simuler un modèle biomathé-matique permet de discuter la pertinence d’une hypothèse biologique, comme l’exis-tence de sanctuaires rendant l’éradication du virus impossible. Une fois un modèle satisfaisant posé, l’esti-mation des paramètres du modèle permet de quantifier les interactions en jeu et de mesurer l’effet in vivo du traitement et plus

seulement les conséquences de cet effet.

biomathématique de l’interaction hôte-pathogène de type “proie-prédateur”. Ce type de modèle représente l’évolution de deux populations antagonistes. Les proies, les CD4, sont attaquées et tuées par des prédateurs, le virus. La dynamique est com-plexe, car si le nombre de proies diminue trop, la population de prédateurs devient trop importante par rapport aux « ressources » (Fig. 1). Ce modèle deviendra par la suite le modèle standard dans la modélisation dynamique de l’interaction virus-système immunitaire. En l’absence de traitement, ce modèle peut se traduire sous la forme d’un système d’équations différentielles E1.1:

En termes moins mathématiques, ce modèle indique que la variation de la quantité de virus, durant un intervalle de temps donné, est fonction de deux processus. L’un est un processus de production durant lequel le nombre de virus produit est proportionnel au nombre de cellules infectées. L’autre est un processus de destruction lié à la clea-rance naturelle et à la réponse immunitaire de l’organisme. Le nombre de virus détruit est alors proportionnel au nombre de virus présents. À l’initiation d’un traitement basé sur une antiprotéase, il est nécessaire de distinguer le virus infectieux VI du virus non infec-tieux VNI. L’antiprotéase, d’efficacité ε, produit du virus non-infectieux. Sous anti-protéases, le modèle devient donc l’équa-tion présentée en E1.2.

En se focalisant sur les huit premiers jours qui suivent l’initiation du traitement, on peut considérer que T est constant et le système (E1.2) devient linéaire. Si l’on suppose en outre que l’efficacité des inhibi-teurs de la protéase est totale (ε = 1), la dynamique virale V = VI + VNI est d´écrite par l’expression E1.3 suivante:

15

Les capacités prédictives sont améliorées puisque l’on intègre de l’information biolo-gique dans la construction des modèles. Il est possible de synthétiser rapidement l’in-teraction entre le virus et le système immu-nitaire. L’utilisation de ces modèles permet de prédire à très court terme, quatre semai-nes, l’issue thérapeutique d’un traitement.

Le travail effectué dans le labora-toire du professeur Neumann

Ces travaux ont ensuite été étendus à partir de 1998 au virus de l’Hépatite C (VHC), qui présente de nombreuses similarités avec le VIH. Le professeur A.U. Neumann (Bar-Ilan University), qui participait déjà aux travaux sur le VIH évoqués plus haut, a démontré à l’aide de ces modèles l’impor-tance de la réplication dans le cas égale-ment du VHC. En analysant la dynamique virale du VHC, ses travaux ont apporté une explication des mécanismes de traitement des molécules antivirales, qui furent dé-montrés plus tard à l’aide de techniques biologiques. Le modèle qu’il a développé pour la dynamique virale sous traitement est encore le standard à l’heure actuelle et permet de prédire son issue dès quatre se-maines de traitement, lequel dure 48 semai-nes au total. Nous travaillons en ce moment sur le déve-loppement d’un nouveau modèle de la dy-namique virale du VHC à l’ère des nouvel-les molécules anti-virales. Ces molécules entraînent chez la plupart des patients un déclin plus soutenu de la charge virale, mais semblent favoriser chez les non-répondeurs l’émergence de souches virales résistantes. Notre objectif est de proposer un modèle capable de prédire rapidement les patients qui risquent de développer des résistances, en fonction de leur profil de décroissance virale dans les premiers jours et d’étudier l’impact de ces résistances éventuelles sur l’issue du traitement.

Jérémie Guedj

Volontaire International à l’université Bar Ilan

Modélisation biomathématique de la dynamique des marqueurs du VIH

[ ]

−−

−−+= −−−− ctcttct teee

cc

ccVeVtV δ

δδδ0

0)(

−=

−=

−−=

cVpIdt

dV

IbTVdtdI

TbVTsdt

dT

δ

µT : concentration de CD4 actives non infectées, I : concentration de CD4 actives infectées V : concentration de virus s : taux de production journalier de nouvelles cellules saines p : nombre de virions produits par une cellule infectée kVT : terme issu de la « loi d’action des masses » d : taux de décès de CD4 actives c : taux de décès de virus

−=

−−=

−=

−−=

NINI

II

cVIpdt

dV

cVIpdt

dV

IbTVdtdI

TbVTsdt

dT

ε

ε

δ

µ

)1(

ק י י מ ת , ב ג ל ל ז ה . ב ה ר ב ה " מ ש כ ן " ה ש ע ר ה ש ל ק י ו ם

א פ י ל ו ( ל ו ו י ר ו ס ב ר ק מ ו ת ב א ז ו ר י ם א ח ר י ם ל ל א

) ה ד ג מ ה כ מ ו ה מ ו ח ה מ ק ש ה ע ל ח י ס ו ל ו ב מ ש ך

. כמה שנים טובות

) 1996( פ י ל י פ ס , ל ב ס ו ף מ י י ש ם ג ם א ת מ ו ד ל ה

ע ל מ נ ת " נ ט ר ף -ט ו ר ף " ל ה ב י ן א ת ה ד י נ א מ י ק ה ש ל ה מ ט ע ן ה ו י ר א ל י ו ש ל ת א י

ב ש ל ב ה ה ד ב ק ה 4CD-ה ה ו א , ב י ן ה י ת ר . ה ראש ו נ י ת

מ ר א ה ש ה ת ד ר ד ר ו ת ה מ ט ע ן ה ו י ר א ל י א ח ר י ה שיא הראשוני עלול לנבוע מ ט ב ע ה מ ע ר כ ת ה ב י ו

" נ ט ר ף -ט ו ר ף " מ ת מ ט י ת מ ב ל י ל ה כ נ י ס א ת מ ע ר כ ת

ב ש ל ב ר א ש ו ן : ה ח י ס ו ן כ מ ו ת ה ו ו י ר ו ס ג ד ל ה מ ה ר

4Cו כ מ ו ת ת א י ה D ה י ו ת , ל א ח ר מ כ ן . פ ו ח ת ת

נ מ ו ך 4CDו מ ס פ ר ת א י ה א י ן מ ס פ י ק ת א י ם , מ ד י

ל ה ד ב י ק ו כ ת ו צ א ה מ כ ך כ מ ו ת ה ו י ר ו ס י ם מ ת ח י ל : מ ת ק י י ם מ י ן ש י ו ו י מ ש ק ל ד י נ א מ י , ב ס ו ף . ל ר ד ת

ל א , נ מ צ א י ם ב כ מ ו ת ק ב ו ע ה 4CDה ו ו י ר ו ס ו ת א י ה ה כ מ ו ת ש ל כ ל -מ פ נ י ש ל א ק ו ר ה ד ב ר א ל א ל ה י פ ך

.אחד מתאזנת עם השני

סיכום סופי

ע ל י ד י ג ל י ש ה מ ה ב י ו ל ו ג י ה ל מ ת מ ט י ק ה נ מ צ א , כ ך ה ס ב ר ה ג י ו נ י ל ה י ד ר ד ר ו ת ה מ ט ע ן ה ו י ר א ל י ת ח ת

ת ו ך כ ד י כ י מ ו ת ה ק י נ ט י ק ו ת HAARTט י פ ו ל תועלת הגישה המכניסטית ה ז א ת ה י א . ה מרומזות :משולשת

מתמטי המאפ ש ר ל ד ו ן -ה צעה ודימות של מודל ביוב מ נ ג נ ו ן ה ע ו מ ד מ א ח ו ר י ה ש ע ר ה ב י ו ל ו ג י ת כ ל ש ה י

ל ו י ר ו ס כ ך ש ח י ס ו ל ו " ד י ו ר מ ו ג ן " כ מ ו ק י ו מ ו ש ל ( ).הופך למשהו בלתי אפשרי

ה ע ר כ ת ג ו ר מ י , ל א ח ר ה נ ח ת מ ו ד ל מ ש ב י ע ר צ ו ן ה מ ו ד ל מ א פ ש ר ת כ י מ ו ת ש ל י ח ס י ג ו מ ל י ן ו מ ד י ד ת

ו ל א ר ק א ת ת ו צ א ו ת in vivoה ש פ ע ת ה ט י פ ו ל .ההשפעה הזאת

י כ ו ל ו ת ה ת ח ז י ת מ ש ת פ ר ו ת ב ז כ ו ת ה כ נ ס ת מ י ד ע נ י ת ן ה י ה , ב מ ק ר ה ז ה . ב י ו ל ו ג י ב ב נ י י ת מ ו ד ל

ל ס נ ת ז מ ה ר א ת ה י ח ס י ם ה ה ד ד י י ם ב י ן ה ו ו י ר ו ס ה ש י ט ה CD.4ל ב י ן מ ע ר כ ת ה ח י ס ו ן ת א י ה

ל ק ב ו ע ב ת ו ך ז מ ן ק צ ר , א ם כ ן , ה מ ת מ ט י ת י כ ו ל ה ה א ם ה א ד ם י ג י ב כ ר א ו י ) א ר ב ע ה ש ב ו ע ו ת ( מ א ו ד

כ א ש ר ע ד ה י ו ם כ ל , ל ט י פ ו ל ה ת ר ו פ ת י א ו ל א ה ח ו ל י ם ה י ו מ ק ב ל י ם א ת ה ט י פ ו ל ל א ו ר ך ז מ ן מ מ ו ש ך מ ב ל י ל ד ע ת מ י י ג י ב ה י ט ב ו מ י

. לא

ה ע ב ו ד ה ש נ ע ר כ ה ב מ ע ב ד ת ו ש ל פ ר ו פ ס ו ר נוימן

ל ה ש ל כ ו ת ש ה ת פ ש ט ו ג ם ע ל ו י ר ו ס " ל ת ו צ א ו ת כ נ ה י ו ת ו י ש ל ו ד מ י ו ן ר ב C (HCV)ה צ ה ב ת מ ס ו ג

פ ר ו פ ס ו ר נ ו י מ ן מ א ו נ י ב ר ס י ט ת . HIVע ם ה ו ו י ר ו ס א ש ר נ ט ל ח ל ק ב מ ח ק ר ה מ ת ו א ר ל ע י ל ע ל , ב ר איל ן

ה צ ל י ח ל ה ו כ י ח ב ע ז ר ת ה מ ו ד ל י ם , HIVה ו ו י ר ו ס

ה ל ל ו א ת ר מ ת ה ש כ פ ו ל ה מ ר ב י ת ש ל ה ו ו י ר ו ס HCV . ת ו ך כ ד י נ י ת ו ח ד י נ א מ י ק ת ה ו ו י ר ו סHCV ,

ש ה ת ב ר ר ה כ נ כ ו נ ה ( מ ח ק ר י ו ה ע ל ה ה ש ע ר ה . ל ג ב י מ נ ג נ ו ן ה פ ע ו ל ה ש ל ה ט י פ ו ל י ם ) ב ה מ ש ך

ש ב ו ע ו ת 4ה מ ו ד ל ש פ ו ת ח מ א פ ש ר ל ח ז ו ת כ ע ב ו ר ש ל ט י פ ו ל ב ל ב ד מ ה י ה י ה מ ו צ א ה ט י פ ו ל כ ך ש ה ו א

.הפך לכלי תקני המפותח כיום בצורה נרחבת

ע ו ב ד י ם כ ר ג ע ע ל פ י ת ו ח מ ו ד ל ח ד ש ש ל ב ע י ד ן ש ל HCVה ד י נ א מ י ק ה ה ו י ר ל י ת ש ל

מ ו ל ק ו ל ו ת . ה מ ו ל ק ו ל ו ת ה א נ ט י ו י ר ל י ו ת ה ח ד ש ו ת א ל ו ג ו ר מ ו ת ב ר ו ב ה מ ט ו פ ל י ם ל י ר י ד ה ח ד ה י ו ת ר

א ך נ ד מ ה ש א צ ל מ ט ו פ ל י ם , ש ל ה מ ט ע ן ה ו י ר א ל י א ש ר ל א מ ג י ב י ם כ פ י ה ר צ ו י מ ו פ י ע י ם ג ז ע י ם

מ ט ר ת נ ו ה י א ג ם , ל כ ן . ו י ר א ל י י ם ע מ י ד י ם י ו ת ר ל הציע מודל ש י ו כ ל ל ח ז ו ת מ ה ר מ י ה ם ה מ ט ו פ ל י ם

ב ה ת א ם ל י ר י ד ת ה ו ו י ר ו ס ( ש עלולים ל פ ת ח ע מ י ד ו ת ו ג ם ל ל מ ו ד א ת ה ש פ ע ת ) ב י מ י ם ה ר א ש ו נ י ם

.העמידויות האפשריות על מוצא הטיפול

'רמי גדג'ג

מתנדב בין לאומי באוניברסיטת בר אילן

) destruction( ו מ נ ג נ ו ן ה ר ס ) (productionי י צ ו ר . ב ג ל ל ה נ י ק ו י ה ט ב ע י ו ה ת ג ו ב ה ה ח י ס ו נ י ת ש ל ה ג ו ף

בייצור מספר הוירוסים נמצא בי ח ס י ש י ר ל מ ס פ ר ( ה ת א י ם ה מ ו ד ב ק י ם ו ב ה ר ס מ ס פ ר ה ו י ר ו ס י ם ה נ ה ר ס י ם נ מ צ א ב י ח ס י ש י ר ל מ ס פ ר ה ו י ר ו ס י ם

). הנוכחים

ר י ט ו נ ב י ר ( פ ר ו ט א ז -ב ת ח י ל ת ט י פ ו ל ע ל ב ס י ס א נ ט י נ ח ו ץ ל ה ב ד י ל ב י ן ה ו ו י ר ו ס ) ב מ א מ ר פ ר י נ ס פ

. VNIל ב י ן ה ו ו י ר ו ס ה ל א מ ד ב י ק VIה מ ד ב י ק מ י י צ ר ו י ר ו ס ל א , Eב ע ל י ע י ל ו ת , ה א נ ט י פ ר ו ט א ז

ה מ ו ד ל ה ו פ ך , ת ח ת ט י פ ו ל א נ ט י פ ר ו ט א ז . מ ד ב י ק E1.2להיות המשוואה

כ א ש ר מ ת מ ק ד י ם ב י מ י ם ה ר א ש ו נ י ם ב ת ח י ל ת ה ו א ק ב ו ע ו כ ך T-מ נ י ח י ם ש ) 8ע ד י ו ם ( ה ט י פ ו ל

א ב ל א ם מ נ י ח י ם . ה י א ל י נ י א ר י ת E1.1ה מ ע ר כ ת ) E =1( ש י ע י ל ו ת מ ע כ ב י ה פ ר ו ט א ז ו ת ה י א מ ו ש ל מ ת

V = VI+VNIא ז י ד י נ א מ י ק ת ה ו י ר ו ס ה י נ ה E1.3:נכתבת כך

פ ו ת ח ו , א ש ר מ ש ע ר י ם א ח ר ת , מ ו ד ל י ם א ח ר י ם

פ י ת ח ו Perelson et al.(1996) , ל מ ש ל . ב ה מ ש ך

ע ל מ נ ת ל ה ב ד י ל ב י ן ש נ י E1 .1א ת ה מ ו ד ל ה ב ס י ס י ה ת א י ם ב ע ל י ת ו ו ך ח י י ם : ס ו ג י ם ש ל ת א י מ ט ר ה

ק צ ר י ם ו ה ת א י ם ב ע ל י ת ו ו ך ח י י ם א ר ו כ י ם י ו ת ר מ ס פ ר , ב כ מ ו ת ז ע י ר ה ו ב ה ע ד ר ט י פ ו ל ) 2' א י ו ר מ ס (

י ח ס י ת ג ב ו ה ת ח ת ט י פ ו ל ) ? א י ז ה ( ת א י ם א ל ו HAART 4מ פ נ י ש מ ס פ ר ת א י הCD ה מ ו ד ב ק י ם ,

מ ו פ ח ת , א ש ר מ ה ו ו י ם מ ק ו ר ע ק ר י ל י י צ ו ר ה ו ו י ר ו ס

14 HIVמתמטית של דינאמיקת סמני הווירוס -הדגמה ביו

−=

−−=

−=

−−=

NINI

II

cVIpdt

dV

cVIpdt

dV

IbTVdtdI

TbVTsdt

dT

ε

ε

δ

µ

)1(

Figure 2: Données de charge virale plasmatique à 6 semaines. La charge virale décline en deux phases. La première phase est due au déclin des cellules infectées à courte durée de vie. Puis la décroissance est ralentie à cause de la difficulté à éradiquer les cellules à durée de vie longue, qui constituent un ré-servoir pour le virus. Un modèle intégrant ces différents types de cellules per-met de comprendre la dynamique (courbe en trait plein)

המטען הויראלי יורד בשני . שבועות6הנתונים של המטען הויראלי בפלסמה לאחר : 2איור והשני כאשר הירידה , הראשון בשל הירידה במספר התאים המודבקים לטווח קצר: שלבים

תאים אלה מהווים את המאכסן . מואטת בשל הקושי לחסל את התאים החיים לטווח ארוך יותרניתן להבין את הדינאמיקה על ידי מודל המתאר את הסוגים השונים של התאים . של הווירוס

). הגרף הרציף(הללו

[ ]

−−

−−+= −−−− ctcttct teee

cc

ccVeVtV δ

δδδ0

0)(

du VIH pour en déduire un modèle de la décroissance virale sous traitement. Le virus V est produit par des cellules infec-tées, qui sont essentiellement des CD4. Si l’on note P le taux de production de virus par les CD4 et c le taux de décès in vivo supposé constant du virus, on a donc dV/dt = P − cV. Suite à la mise en place d’un traitement, que l’on peut considérer comme parfait dans les premiers jours qui suivent son initiation (P = 0), la dynamique virale s’écrit donc dV /dt = −cV (Ho et col, 1995 ; Wei et col, 1995). Si l’on dispose de données de charge virale dans les premiers jours de l’infection, l’é-quation donne une estimation minimale de c (car en réalité le traitement n’est pas par-fait et P > 0) et de la demi-vie du virus ln(2)/c. Si l’on considère qu’on se situe dans la phase asymptomatique au moment de la mise sous traitement (t = 0), la charge vi-rale est approximativement stable et on a P= cV0. Cette équation permet aussi de déduire le taux de production P du virus. La même approche peut être appliquée à la dynamique des CD4 afin d’obtenir le taux de production P0 des lymphocytes. Ces deux papiers ont eu un impact considérable car ils ont démontré que bien que le niveau de charge virale soit constant, le cycle de réplication du virus est extrêmement rapide. L’état asymptomatique, ou phase de la-tence, ne doit pas être compris comme une pause dans l’infection, mais comme une période de renouvellement intensif du virus (plus de 1010 virus produits quotidienne-ment !). Corollairement, un tel niveau de production signifie que le nombre de muta-tions quotidiennes est très élevé. La phase SIDA ne devait alors plus être comprise comme un « redémarrage de l’infection » mais comme l’épuisement du système im-munitaire, incapable de suivre le rythme de production du virus et sa capacité de muter. En outre, Ho et col. décrivent une corréla-tion négative entre le niveau de départ des CD4 et la remontée des CD4. La déplétion lymphocytaire devrait être comprise comme une conséquence de la cythopatho-génicité du virus et non comme un déficit de production. Cette approche, au final très simple et intui-tive, a fourni le rationnel pour une nouvelle stratégie thérapeutique. Contrairement a ce que l’on pensait jusque là, le virus doit être frappé le plus tôt et le plus fort possible (« hit HIV, early and hard ») afin de limiter la quantité de virus et la probabilité d’émer-gence de nouvelles souches virales. L’année suivante, Perelson et col. (1996) ont proposé d’affiner les estimations précé-dentes en intégrant la dynamique des CD4 infectés. Ils ont présenté un modèle

Découvert au début des an-nées 80, le Virus de l’Immu-nodéficience Humaine (VIH) est un enjeu majeur de san-té publique. Le rapport ONUSIDA publié en 2006 estime à environ quarante millions le nombre de per-sonnes séropositives dans le monde, à quatre millions le nombre de nouvelles in-fections annuelles et à vingt-cinq millions le nom-bre de morts depuis 1981.

SIDA (Syndrome de l’Immunodéficience Acquise). Le niveau des CD4 est particuliè-rement bas (moins de 200 cellules/mm3 contre 600−1400 chez un sujet sain), créant une situation d’immunodéficience générale. Du fait de l’immunodépression, le patient est particulièrement sujet à des maladies opportunistes pouvant causer son décès.

Analyse de la dynamique des mar-queurs du VIH sous HAART

Lors de la mise sous traitement, la charge virale décline linéairement dans les premiè-res semaines avant de se stabiliser à un niveau inférieur au niveau initial. Les CD4 quant à eux, augmentent légèrement avant de se stabiliser. Au milieu des années 90, les traitements antirétroviraux hautement actifs (HAART pour Highly Active Anti Retroviral Therapy) ont permis d’allonger la phase asymptomatique, estimée désor-mais à près de vingt ans. Mais la constitu-tion dès le début de l’infection de réservoirs pour le virus, via l’infection de cellules à durée de vie longue ainsi que les mutations très fréquentes du virus, rendent toujours inéluctable la progression de la maladie. À l’ère des traitements HAART, peu de cas de progression clinique sont désormais diagnostiqués. La définition de critères de jugements, dans les essais cliniques ou dans le suivi habituel des patients, est encore basée sur l’analyse empirique des varia-tions de la charge virale et des CD4. Il est courant de juger l’efficacité d’une stratégie thérapeutique en analysant le temps d’at-teinte d’un succès virologique, soit le temps avant que la charge virale ne tombe sous le seuil de détection ou de l’échappement virologique, le rebond de la charge virale. L’analyse de la dynamique de ces mar-queurs définit des critères pour juger l’effi-cacité d’un traitement. Plus on peut mainte-nir la charge virale basse, plus on espère retarder la progression de la maladie. Toutefois, l’analyse empirique de la dyna-mique des marqueurs est très difficile si l’on ne dispose pas d’un modèle. Ces mo-dèles sous la forme d’équations mathémati-ques, expliquent de façon simplifiée la complexité des interactions pouvant exister entre la charge virale et les CD4. En outre, un bon modèle permet de prédire rapide-ment l’issue du traitement et de l’adapter ou de le changer si besoin.

Modélisation de la dynamique des marqueurs du VIH

Au milieu des années 90, l’équipe du pro-fesseur Ho a proposé de partir des connais-sances biologiques du cycle de réplication

Cycle de réplication du virus

Le VIH est un lentivirus (longue période d’incubation) de la famille des rétrovirus. Il doit, pour se multiplier, se lier à une cel-lule, la pénétrer et intégrer son noyau. Ayant pris le contrôle de la cellule, le virus ordonne la production de nouvelles particu-les de virus, rendant la mort de la cellule cible très rapide. La principale cible du virus est précisément constituée par des cellules centrales dans la mise en place de réponses immunitaires, à savoir les lym-phocytes T-CD4+ (CD4).

Histoire naturelle de l’infection et de ses principaux marqueurs

Le suivi de l’infection se base principale-ment sur l’évolution de la dynamique des CD4 et de la charge virale plasmatique, la quantité de virus présente dans le sang. Ils sont considérés comme de bons reflets de la progression sous-jacente de la maladie. L’évolution naturelle de l’infection est classiquement divisée en trois phases . La primo-infection est caractérisée par un pic de la charge virale, suivi de l’apparition de lymphocytes T cytotoxiques (CTL) et d’une réponse anticorps soutenue. À cette période succède une phase asymptomatique de stabilisation de l’infection, souvent ap-pelée phase de latence, au cours de laquelle les niveaux de charge virale et de CD4 varient beaucoup plus lentement. Le dernier stade de l’infection correspond au stade

Modélisation biomathématique de la dynamique des marqueurs du VIH

13

pr, ה ה ד ב ק ה ה ר א ש ו נ י ת imo in fec t ion ,מ אופיינת על ידי שיא במטען הוויראלי ובעקבותי ו

(ע ם ת ג ו ב ה ח י ס ו נ י ת ח ר י פ ה CTLמ ו פ י ע י ם ת א י acu te . ( ל א ח ר מ כ ן י ש נ ו ש ל ב י צ י ב ל ל א

ה ש ל ב " ס י מ פ ט ו מ י ם ה מ כ ו נ ה ל ע י ת י ם ק ר ו ב ו ת ב מ ס ג ר ת ו ה מ ט ע ן ה ו ו י ר א ל י ו מ ס פ ר ת א י " ה ל ט נ ט י

א ז מ ג י ע ה ש ל ב . מ ש ת נ י ם ב א י ט י ו ת 4CDה ר מ ת ה ) . AIDS( ה א ח ר ו ן ש ה ו א ת ס מ ו נ ת ה א י י ד ס

4CD ת א י ם 200-פ ח ו ת מ ( ה נ מ ו כ ה ב מ י ו ח ד ) א צ ל א ד ם ב ר י א 600-1400ל מ י ל י ל י ט ר ר ב ו ע מ ו ל

ג ו ר מ ת ל ה י ו ו צ ר ו ת מ ע ר כ ת ח י ס ו ן מ א ו ד ח ל ש ה כ ך מ ח ו ל ל ( ש המטופל חשוף לכל פתוגן או פ ו ר ט ו נ י ס ט י

) י ה מ ע ר כ ת ה ח י ס ו נ י ת " מ ח ל ה ש ד ו כ א ע ד כ ה ע . ועלול למות ממנו

HIV-א נ ל י ז ת ה ד י נ א מ י ק ה ש ל ס מ מ נ י ו ו י ר ו ס ה HAART-תחת טיפול ב

המטען הוויר א ל י י ו ר ד ב א ו פ ן ל י נ י א ר י , ת חת טיפולב ש ב ו ע ו ת ה ר א ש ו נ י ם ו מ ת י י צ ב ב ר מ ה נ מ ו כ ה י ו ת ר

ע ו ל ה ם , , 4CD-כ מ ו ת ת א י ה . מ הרמה ההתחלתיתה ח ל , 90-ב א מ צ ע ש נ ו ת ה . ק צ ת ל פ נ י ה ה ת י י צ ב ו ת וו י ר א ל י ו ת פ ו ט נ ט י ו ת -רטרו-ש ימוש בתרופות אנטי

)HAART ( ש א פ ש ר ו ה א ר כ ה נ י כ ר ת ש ל ה ת ק ו פ הב ת ח י ל ת , א ו ל ם . ש נ ה 20-ה א ס י מ פ ט ו מ י ת ע ד ל

) ר ז ר ב ו א ר ( נ ו צ ר ו ב ת י ק י ב ו ל ל ו ו י ר ו ס , ה ה ד ב ק ה ב א מ צ ע ו ת ה ד ב ק ת ת א י ם ב ע ל י א ו ר ך ח י י ם מ מ ו ש ך ו ג ם ב ג ל ל ק צ ב י י צ ו ר ג ב ו ה ש ל מ ו ט צ י ו ת ח ד ש ו ת ש י צ ר ו ע מ י ד ו ת ל ט י פ ו ל כ ך ש ל א ה י ה מ נ ו ס מ פ נ י

.התקדמות המחלה

מקרים קל י נ י י ם מ ע ט י ם , HAARTב עידן טיפול ה ה ד י א ג נ ו ז ה ע ד י י ן מ ב ו ס ס ת ע ל מ ד י ד ה . א ו ב ח נ ו

ו ע ו צ מ ת ה מ ט ע ן 4CDנ י ס י ו נ י ת ש ל ר מ ת ת א י ה מ א ד נ פ ו ץ ל ה ע ר י ך י ע י ל ו ת , ל ד ו ג מ א . ה ו ו י ר א ל י

ט י פ ו ל ע ל י ד י א ו מ ד ן ה ז מ ן ע ד ל ה צ ל ח ה ו י ר ו ל ו ג י ת ה ז מ ן ש ל ו ק ח ל מ ט ע ן ה ו ו י ר א ל י ל ר ד ת מ ת ח ת ל ס ף (

ק פ י צ ה ב מ ט ע ן ( א ו ע ד ל מ פ ל ט ו י ר ו ל ו ג י ) ג י ל ו י נ י ת ו ח ה ס מ נ י ם ה ל ל ו , ב מ י ל י ם א ח ר ו ת ) . ה ו י ר א ל י

כ כ ל : י ג ד י ר ג ו ר מ י ם ש י ע ז ר ו ל ד ו ן ב י ע י ל ו ת ה ט י פ ו ל , ש נ צ ל י ח ל ה ח ז י ק מ ט ע ן ו י ר א ל י נ מ ו ך ל א ו ר ך ז מ ן

.כך מקווים לדחות את התפתחות המחלה

ה א נ ל י ז ה ה א מ פ י ר י ת ש ל ד י נ א מ י ק ת , א ו ל ם ה ס מ נ י ם ה י נ ה מ א ד ק ש ה ל ל א מ ו ד ל ב צ ו ר ה ש ל

מ ו ד ל י ם א ל ו מ א פ ש ר י ם . מ ש ו ו א ו ת מ ת מ ט י ו ת פ י ש ו ט ש ל ה א י נ ט ר א ק צ י ו ת

, ה מ ס ו ב כ ו ת ה ק י י מ ו ת ב י ן ה מ ט ע ן ה ו י ר א ל י ל ב י ן , ל מ ש ל

מ ו ד ל , י ת ר ע ל כ ן . 4CDת אי ה ט ו ב י א פ ש ר ג ם ל ח ז ו ת ב מ ו צ א ה ט י פ ו ל כ ך ש י ו כ ל ו ל ה ת א י ם

. או לשנות אותו לפי הצורך

ה ד ג מ ה ש ל ד י נ א מ י ק ת ס מ נ י HIVהווירוס

ה צ ו ו ת ש ל , 90-ב אמצ ע ש נ ו ת ה פ ר ו פ ס ו ר ה ו ה צ י ע מ ו ד ל ה מ ס ב י ר א ת י ר י ד ת ה מ ט ע ן ה ו י ר א ל י ת ח ת ט י פ ו ל ל פ י

ה ב נ ה ב י ו ל ו ג י ת ש ל מ ח ז ו ר ה ש כ פ ו ל ש ל ה ו ו י ר ו ס HIV . ה ו ו י ר ו סV נ ו צ ר ע ל י ד י ת א י ם מ ו ד ב ק י ם ,

כ ר מ ת Pא ם מ ג ד י ר י ם א ת . 4CDש ה ם ב ע י ק ר כ ר מ ת c -ו 4CDי י צ ו ר ה ו ו י ר ו ס ע ל י ד י ת א י ה

, א ו ת ו מ נ י ח י ם כ ק ב ו ע in vivo ת מ ו ת ת ה ו ו י ר ו ס ב ה נ ח ה כ י ה ט י פ ו ל ה י נ ו . dV/dt=P-cVמ ק ב ל י ם

ה ד י נ א מ י ק ה , א ו פ ט י מ א ל י ב י מ י ם ה ר א ש ו נ י ם dV/dt=P-cV )Ho andה ו ו י ר א ל י ת ה י נ ה

al.1995; Wei and al.1995 . ( ב מ ק ר ה ש י ד ו ע ל נ ומ ה ו ה מ ט ע ן ה ו ו י ר א ל י ב י מ י ם ה ר א ש ו נ י ם א ח ר י

נ י ת ן ל ה ע ר י ך מ ה מ ש ו ו א ה ה ז א ת ה ע ר כ ה , ה ה ד ב ק ה ל מ ע ש ה ה ט י פ ו ל ל ע ו ל ם א י נ ו ( cמ י נ י מ א ל י ת ש ל

ו כ ן א ת ז מ ן מ ח צ י ת ה ח י י ם P>0) -מ ו ש ל ם כ ך ש ב ה נ ח ה ש ת ח י ל ת ה ט י פ ו ל . ln(2)cש ל ה ו ו י ר ו ס

ה מ ט ע ן ה ו ו י ר א ל י (t=0)ב ש ל ב ל ל א ה ס י מ פ ט ו מ י ם

מ ש ו ו א ה ז ו . P=cV0י ח ס י ת י צ י ב כ ך ש י ש ל נ ו . ש ל ה ו ו י ר ו ס Pמ א פ ש ר ת ג ם ל ד ע ת א ת ר מ ת י י צ ו ר

נ י ת ן ל י י ש ם א ת א ו ת ה ג י ש ה ע ל ד י נ א מ י ק ת ת א י ה 4CD ע ל מ נ ת ל מ צ ו א א ת ר מ ת ה י י צ ו רP0 ש ל

ש נ י ה מ א מ ר י ם ה ל ל ו ה ש פ י ע ו . ה ל י מ פ ו צ י ט י ם ב מ י ד ה ר ב ה כ י ה ם ה ו כ י ח ו ש ל ו ו י ר ו ס י ש מ ח ז ו ר

, ל כ ן . ש כפ ו ל מ א ד מ ה י ר ל מ ר ו ת מ ט ע ן ו י ר א ל י י צ י ב ה ש ל ב ( א סור להחשיב את השלב ל ל א ס י מ פ ט ו מ י ם

כ ת ק ו פ ת -כ מ י ן ת ק ו פ ת ר ג י ע ה א ל א ל ה פ ך ) ה לטנטי 1010-י ו ת ר מ ( ה ת ח ד ש ו ת ת מ י ד י ת ש ל ה ו ו י ר ו ס

ר מ ת י י צ ו ר כ ה ג ב ו ה ה ) . ו י ר ו ס י ם נ ו צ ר י ם מ ד י י ו ם מ ש מ ע ו ת ה מ ס פ ר ג ב ו ה ה מ א ד ש ל מ ו ט צ י ו ת כ ל

לא ה י ה צ ר י ך ל ה י ח ש ב כ ה ת נ ע ה AIDSהשלב . י וםח וזרת של הדלקת אלא כ ת ש י ש ו ת מ ע ר כ ת ה ח י ס ו ן ש כ ב ר ל א מ ס ו ג ל ת ל פ צ ו ת ע ל ק צ ב י י צ ו ר ה ו ו י ר ו ס

Ho, ל ע ו מ ת ז א ת . ו ה י כ ו ל ת ש ל ו ל ע ב ו ר מ ו ט צ י ו ת and a l מ ר א י ם מ ת א ם ש ל י ל י ב י ן ה ר מ ה .

י ש : 4CDל ב י ן ה ע ל א ת ה 4CDה ה ת ח ל ת י ת ש ל ל ה ב י ן א ת ד ל ד ו ל ה ל י מ פ ו צ י ט י ם כ ת ו צ ר ש ל

ו ל א ו , ה ת ה ל י כ י ם ה פ ת ו ג נ ט י י ם ש ע ו ב ר ה ו ו י ר ו ס . דווקא מחסור בייצור

ב ע צ ם ה ג י ש ה ה ז א ת ב פ ש ט ו ת ה ו ב י כ ו ל ת ה ח י ש הש ל ה ס י פ ק ה א ת ה ר צ י ו נ ל ה ר צ ו י ) ? ח י ז ו י (

, ב נ י ג ו ד ל מ ה ש ח ש ב ו ע ד כ ה : ל א ס ט ר ט ג י ת ר י פ ו י צ ר י ך ל ט ר פ ד א ת ה ו ו י ר ו ס ב צ ו ר ה ח ז ק ה ו מ ו ק ד ם

(hit HIV, early and hard) ע ל מ נ ת ל ה ג ב י ל א ת כ מ ו ת ה ו ו י ר ו ס כ ב ר ב ה ת ח ל ה ו כ ך א ת ה ס י כ ו י

. להופעת גזעים וויראליים חדשים

ה צ י ע ו Perelson et al.(1996), ש נ ה ל א ח ר מ כ ן ל ע ד ן א ת ה ה ע ר כ ו ת ה ק ו ד מ ו ת ב כ ך ש ה כ נ י ס ו נ ת ו ן

ה ם . ה מ ו ד ב ק י ם 4CDנ ו ס ף ש ה ו א ד י נ א מ י ק ת ה מ ת מ ט י ק א י ש ל י ח ס י ה ג ו מ ל י ן -ה צ י ע ו מ ו ד ל ב י ו

מ ו ד ל מ ס ו ג ז ה . נ ט ר ף -פ ת ו ג ן מ ה ס ו ג ט ו ר ף -מ א ר ח . מ ת מ ט י ק א י ת -ב ס פ ר ו ת ה ב י ו ) נ פ ו ץ ( ה ו א ק ל א ס י

ה ו א מ צ י ג א ת ה ת ק ד מ ו ת ן ש ל ש ת י א ו כ ל ו ס י ו ת ) 4CD( ה נ ט ר פ י ם : ) antagonistic ( מ נ ו ג ד ו ת

) . ה ו ו י ר ו ס ( נ ת ק פ י ם ו נ ה ר ג י ם ע ל י ד י ה ט ו ר פ י ם ה ד י נ א מ י ק ה מ ו ר כ ב ת מ פ נ י ש א ם מ ס פ ר , א ו ל ם

ה נטרפים יורד יותר מדי אזי אוכלוסיית ה ט ו ר פ י ם ). 1איור " (משאבים"הופכת גדולה מדי ביחס ל

ה מ ו ד ל ה ז ה ה פ ך ל ה י ו ת ה מ ו ד ל , ב ה מ ש ך ב ה ד ג מ ה ה ד י נ א מ י ת ש ל ) ת י ק נ י ( ה ס ט נ ד ר ט י

ב ה ע ד ר . מ ע ר כ ת ח י ס ו ן -ה י ח ס י ם ה ה ד ד י י ם ו י ר ו ס נ י ת ן ל ב ט א מ ו ד ל ז ה ב א מ צ ע ו ת מ ע ר כ ת , ט י פ ו ל

1איור : משוואת דיפרנציאליות

ב ש נ ו ת HIV-מ א ז ג י ל ו י ו ו י ר ו ס ה ה ו א ה פ ך ל א ת ג ר ח ש ו ב , ה ש מ ו נ י ם

ע ל . ב יותר בתחום בריאות הציב ו ר UNAIDS-ח ה " פ י ה ע ר כ ת ד ו

מ י ל י ו ן 40- ק ר ו ב ל 2006ל ש נ ת א י ש ב ר ח ב י ה ע ו ל ם נ ו ש א י ם א ת

מ ל י ו ן נ ד ב ק י ם מ ד י 4ע ם , ה נ ג י ף מ י ל י ו ן 25ש נ ה ו ש י ע ו ר ת מ ו ת ה ש ל

. 1981איש מאז שנת

HIVמתמטית של דינאמיקת סמני הווירוס -הדגמה ביו

12

Figure 1: Données de charge virale plasmatique dans les 8 jours après mise sous traitement d’antiprotéase (ritonavir). La charge virale décline quasi linéairement. En appliquant l’équation E1.3, on en déduit une estima-tion de c et δ, le taux de décès des cellules infectées (courbe en trait plein).

הנתונים של המטען הויראלי בפלסמה בשמונת הימים שלאחר הטיפול באנטי : 1איור כאשר מיישמים את .המטען יורד כמעט בצורה ליניארית). התרופה ריטונביר(פרוטאזות הגרף (רמת התמותה של התאים המודבקים , δואת c ניתן להעריך אתE1.3המשוואה

).הרציף

מעגל שכפול הווירוס

HIV ה ו א ו י ר ו ס מ ס ו גlentivirus ) ה מ א ו פ י י ן retroviruses-ממשפחת ה) ב תקופת דגירה ארוכה

, ה ו ו י ר ו ס ח י י ב ל ה י ק ש ר ל ת א , ע ל מ נ ת ל ה ת ר ב ו ת : ל א ח ר . ו ל ה י ק ל ט ב ת ו ך ה ג ר ע י ן , ל פ ל ו ש ל ת ו כ ו

ה ו ו י ר ו ס ג ו ר ם ל ש י כ פ ו ל , ה ה ש ת ל ט ו ת ע ל ה ת א ו ה ו ו ר י ו נ י ם , ה ח ו מ ר ה ג נ ט י ש ל ו ו ח ל ב ו נ י מ ע ט פ ת

ה חדשים מנצים ממעטפת התא מ ה ש ג ו ר ם ל ל י ז י ס ת א ה מ ט ר ה ש ל ה ו ו י ר ו ס ה ו א ת א ב ע ל . מ ה י ר ש ל ו

ת א ה ל י מ פ ו צ י ט , ת פ ק י ד מ ר כ ז י ב ת ג ו ב ה ה ח י ס ו נ י ת T-CD4+ או בקיצור CD4.

תהליך ההדבקה הטבעי וסממניו העיקריים

ה מ ע ק ב א ח ר ה ה ד ב ק ה מ ב ו ס ס ב ע י ק ר ע ל ש נ י ג ו ר מ י ם ה מ ש ק פ י ם ב צ ו ר ה ט ו ב ה א ת ה ה ת פ ת ח ו ת

ה ד י נ א מ י ק ה ש ל ת א י ה : ה נ ס ת ר ת ש ל ה מ ח ל ה CD4 כ מ ו ת ה ו ו י ר ו ס ( ו ה מ ט ע ן ה ו ו י ר א ל י ב פ ל ס מ ה

ההתפתחות הטבעית ש ל ה ה ד ב ק ה ). ה נמצאת בדם .מחולקת לשלושה שלבים

−=

−=

−−=

cVpIdt

dV

IbTVdtdI

TbVTsdt

dT

δ

µ T = 4ריכוזCDפעילים לא מודבקים I = 4ריכוזCDפעילים מודבקים

V =ריכוז הווירוס s = רמת הייצור היומי של תאים חדשים בריאים p =מספר הוירוסים המיוצרים על ידי תא מודבק

kVT = ביטי לחוק פעולת המסותlaw of mass action d =4 ,רמת תמותCDפעילים

incitant ainsi à faire preuve d’inventivité pour leurs ressources extérieures. Elles tra-vaillent dans un contexte concurrentiel pour s’attirer les étudiants et les meilleurs pro-fesseurs. Certains établissements comme l’université Hébraïque revendiquent une prédominance dans la recherche fondamen-tale, d’autres dans les milieux économi-ques.

La valorisation de la recherche est un élé-ment important des ressources financières des universités, qui se chiffre à plusieurs centaines de millions de dollars pour les so-ciétés filiales les plus performantes. Ces so-ciétés gèrent les brevets mais ne prennent pas part à l’exploitation des inventions. Une séparation nette entre recherche et in-dustrie assure le bon fonctionnement de la valorisation. Les bénéfices issus des brevets se répartissent à peu près comme suit : 40% pour le chercheur, 20% pour son labora-toire et 40% pour l’université et sa filiale.

Valérie Pécresse a constaté que malgré la diversité des systèmes, le concept général reste le même. Les professeurs ayant fait des découvertes, ainsi que leurs labora-toires, profitent de la rémunération de leurs inventions. Ils ne quittent donc pas le monde académique qui les a formés et où ils excellent, pour entrer dans les affaires où les règles du jeu sont très différentes.

Philippe Carlevan

Valérie Pécresse, ministre de la recherche, s’est jointe au président Nicolas Sarkozy lors de sa visite d’État en Israël, du 22 au 24 juin. Mme la ministre a tenu à visiter l’université hébraï-que de Jérusalem et l’Insti-tut Technion à Haïfa ainsi qu’à rencontrer les person-nalités israéliennes du monde scientifique.

d’Arnold Munnich, conseil-ler du président de la Répu-blique française et de Jean-Yves Le Gall, PDG d’A-riane Espace. Ils ont été reçus par Peretz Lavie, vice-président des relations extérieures du Technion et Moshé Eizenberg, vice-président recherche. Muriel Touati, qui dirige l’Asso-ciation Technion France, se trouvait aussi sur place à l’arrivée de la délégation française.

La coopération scientifique, tant avec le Technion qu’a-vec l’université hébraïque, est très active. À Haïfa, l’Inserm a implanté un laboratoire commun sur les cellules souches. Le Dr Sonia Berrih-Aknin, de l’Inserm, a présenté cette nouvelle structure à la ministre. Le laboratoire est dirigé du côté français par Daniel Aberdam, directeur de recherche Inserm à l’université de Nice et hébergé par la faculté de médecine Rappaport du Tech-nion.

Les grandes écoles d’ingénieurs parisiennes sont elles aussi intéressées par la réputation du Technion. Elles se penchent actuel-lement sur la possibilité d’un renforcement de la coopération avec l’institut, en atteste la présence de Cyrille Van Effenterre, pré-sident de ParisTech, lors de la célébration des 60 ans d’Israël à Haïfa. L’université de Nice, par le biais de son président, le Pr Al-bert Marouani et du doyen de la faculté de médecine, le Pr Daniel Benchimol, a quant à elle signé une convention de coopération avec le Technion et l’université Hébraïque.

À Haïfa comme à Jérusalem, les équipes de chercheurs ont répondu avec enthousiasme depuis quatre ans aux programmes de re-cherche en réseau lancés entre la France et Israël dans le cadre du Haut Conseil. Douze équipes de l’université Hébraïque et onze équipes du Technion ont été financées pour leurs travaux menés conjointement avec des équipes françaises.

La visite de ces deux grands centres uni-versitaires de recherche en Israël a mis en exergue la grande autonomie de fonction-nement des universités israéliennes. L’État finance leur budget à hauteur de 50%, les

Lundi 23 juin, à l’issue du discours du pré-sident de la République à la Knesset à Jéru-salem, Valérie Pécresse s’est entretenue brièvement avec Yuli Tamir, ministre de l’Éducation, puis s’est rendue au Mont Sco-pus afin d’effectuer une visite du campus de l’université Hébraïque. Elle a été ac-cueillie par le président de l’université, le Pr Menachem Magidor et par Hillel Berco-vier, qui préside le Haut Conseil franco-israélien pour la recherche et la coopération scientifique et technologique coté israélien.

Le service de coopération avait organisé à cette occasion une rencontre des vice-présidents recherche des sept universités du pays, ainsi que des filiales de transfert de technologie de ces établissements. La ré-union s’est déroulée sous les auspices de Galeb Majadle, ministre de la Science israélien et en présence du Pr David Mend-lovic, Chief Scientist. La ministre française a participé à une discussion ouverte sur les systèmes de transfert et de valorisation des résultats de recherche.

Le lendemain, Valérie Pécresse s’est ren-due au Technion accompagnée d’Édith Cresson, présidente de la commission scientifique de la Fondation France-Israël,

Valérie Pécresse, ministre française de la recherche, en visite en Israël

11

Moshe Eisenberg, vice-président Recherche du Technion et Valérie Pécresse.

ולרי פקרס ' וגב המשנה לנשיא הטכניון למחקר ,משה אייזנברג' פרופ

ב ס ו ף נ א ו מ ו ש ל נ ש י א צ ר פ ת , ב י ו נ י 23-ב י ו ם ש נ י ה ק י י מ ה ו א ל ר י פ ק ר ס ש י ח ה , ב כ נ ס ת ש ב י ר ו ש ל י ם

ק צ ר ה ע ם ש ר ת ה ח י נ ו ך י ו ל י ת מ י ר א ש ר ל א ח ר י ה נ ס ע ה ל ה ר ה צ ו פ י ם כ ד י ל ב ק ר ב ק מ פ ו ס ש ל

א ת פ נ י ה ק י ב ל נ ש י א . ה א ו נ י ב ר ס י ט ה ה ע ב ר י ת מ נ ח ם מ ג י ד ו ר ו ע מ ו ה י ל ל ' פ ר ו פ , ה א ו נ י ב ר ס י ט ה

ה ע ו מ ד ב ר א ש ה מ ו ע צ ה ה ע ל י ו נ ה , ב ר ק ו ב י ה ה י ש ר א ל י ת ל מ ח ק ר ו ל ש י ת ו ף פ ע ו ל ה מ ד ע י

.וטכנולוגי מהצד הישראלי

ל ר ג ל ה א י ר ו ע א י ר ג נ ה ה מ ח ל ק ה ל ש י ת ו ף פ ע ו ל ה פ ג י ש ה ע ם ס ג נ י ה נ ש י א י ם ל מ ח ק ר ש ל ש ב ע

ו ע ם ש ל ו ח ו ת י ה ן , ה א ו נ י ב ר ס י ט א ו ת ה י ש ר א ל י ו ת ה פ ג י ש ה . ל ה ע ב ר ת ט כ נ ו ל ו ג י ה ש ל א ו ת ם מ ו ס ד ו ת

ה ת ק י מ ה ת ח ת ח ס ו ת ו ש ל ש ר ה מ ד ע ה י ש ר א ל י , ד ו ד מ נ ד ל ו ב י ץ ' ו ב נ ו כ ח ו ת פ ר ו פ , א ד ל ה ' ג א ל ב מ א ג

ה ש ר ה מ צ ר פ ת ה ש ת ת פ ה . ה ו א ה מ ד ע ן ה ר א ש י בדיון פתוח בנושא מערכות ההעברה והמסחור של

.תוצרי המחקר

ה ש ר ה נ ס ע ה ל מ ח ר ת ל ט כ נ י ו ן ב ל י ו ו י ה ש ל א י ד י ת ה י א י ו ש ב ת ר א ש ה מ ו ע צ ה ה מ ד ע י ת , ק ר ס ו ן

, ו י ח ד ע ם א ר נ ו ל ד מ ו נ י ק , ה ע ל י ו נ ה צ ר פ ת י ש ר א ל ל " מ נ כ , א ן א י ב ל ה ג ל ' ו ע ם ז י ו ע צ ו ש ל נ ש י א צ ר פ ת

ה ם ה ת ק ב ל ו ב י ד י . ת א ג י ד ה ח ל ל א ר י א ן א ס פ א ס פ ר ץ ' ס ג ן ה נ ש י א ל י ח ס י ה ח ו ץ ש ל ה ט כ נ י ו ן פ ר ו פ

מ ש ה ' ו ב י ד י ס ג ן ה נ ש י א ל מ ח ק ר פ ר ו פ , ל ב י א מ ו ר י א ל ט ו א ט י ה מ נ ה ל ת א ת א ג ו ד ת . א י י ז נ ב ר ג

י ד י ד י ה ט כ נ י ו ן ב צ ר פ ת א ף ה י א נ כ ח ה ב מ ק ו ם .כשהגיעה המשלחת מצרפת

ה ן ע ם , ה ן ע ם ה ט כ נ י ו ן , ש י ת ו ף ה פ ע ו ל ה ה מ ד ע י ב ח י פ ה . מ א ו ד א מ י ץ , ה א ו נ י ב ר ס י ט ה ה ע ב ר י ת

ה ק י ם מ כ ו ן ה א י נ ס ר ם ה צ ר פ ת י מ ע ב ד ה מ ש ו ת פ ת מ מ כ ו ן , א ק נ י ן -ר ס ו נ י ה ב ר י ה " ד . ל ח ק ר ת א י ה ג ז ע

. ה צ י ג ה ב פ נ י ה ש ר ה א ת ה מ ב נ ה ה ח ד ש , ה א י נ ס ר ם ה מ ע ב ד ה מ נ ו ה ל ת מ ה צ ד ה צ ר פ ת י ע ל י ד י ד נ י א ל

, מ נ ה ל מ ח ק ר ב א ו נ י ב ר ס י ט ת נ י ס , א ב ר ד א ם ה מ ע ב ד ה מ ת א כ ס נ ת ב כ ו ת ל י ב י ת ה ס פ ר ל ר פ ו א ה

.ש רפופורט מהטכניון"ע

ב ת י ה ס פ ר ה ג ב ו ה י ם ל מ ה נ ד ס י ם ש ב פ ר י ס א ף ה ם ה ם ש ו ק ל י ם . ג י ל ו ע י נ י י ן ב מ ו נ י ט י ן ש ל ה ט כ נ י ו ן

, כ ע ת ח י ז ו ק א פ ש ר י ש ל ש י ת ו ף ה פ ע ו ל ה ע ם ה מ כ ו ן , ו ת ע י ד ע ל כ ך נ ו כ ח ו ת ו ש ל ס י ר י ל ו ו א ן א פ נ ט ר

טק באירועי חגיגות שנת -נשיאו של בית ספר פאריא ש ר ל א ו נ י ב ר ס י ט ת . ל מ ד י נ ת י ש ר א ל ב ח י פ ה 60-ה

אלברט מר ו א נ י ו ד י ק ן ' פרופ, דרך הנשיא שלה, נ יס

10

ה י א , ד נ י א ל ב נ ש מ ע ו ל ' פ ר ו פ , ה פ ק ו ל ט ה ל ר פ ו א ה ח ת מ ה ע ל א מ נ ה ל ש י ת ו ף פ ע ו ל ה ע ם ה ט כ נ י ו ן ו ע ם

.האוניברסיטה העברית

מ זה ארבע שנים נ ע נ י ם צ ו ו ת י ה ח ו ק ר י ם ג ם ב ח י פ ה ו ג ם ב י ר ו ש ל י ם ל ת ו כ נ י ו ת ה מ ח ק ר ב ר ש ת ש ה ו ק מ ו ב י ן צ ר פ ת ל י ש ר א ל ב מ ס ג ר ת ה מ ו ע צ ה ה ע ל י ו נ ה

ש נ י י ם ע ש ר צ ו ו ת י ם . ב ה ת ל ה ב ו ת ש ל מ מ ש מ ה א ו נ י ב ר ס י ט ה ה ע ב ר י ת ו א ח ד ע ש ר צ ו ו ת י ם מ ה ט כ נ י ו ן ז כ ו ל מ י מ ו ן מ ח ק ר י ם ש ה ם נ י ה ל ו

.במשותף עם צוותים צרפתיים

ה ב י ק ו ר ב ש נ י מ ו ס ד ו ת מ ח ק ר א ק ד מ י י ם ג ד ו ל י ם א ל ה ב י ש ר א ל ה ר א ה ה י ט ב א ת ה ע צ מ א ו ת ה ר ב ה

. מ מ נ ה נ י ה נ ו ת ה א ו נ י ב ר ס י ט א ו ת ה י ש ר א ל י ו ת ה מ ד י נ ה מ מ מ נ ת א ת ת ק צ י ב י ה ן ע ד ל ג ו ב ה ש ל

ו מ ע ו ד ד ת א ו ת ן ב כ ך ל ג ל ו ת ת ו ש י י ה כ ד י , 50%ה ן פ ו ע ל ו ת ב ז י ר ה . ל ה ש י ג מ ש א ב י ם מ ב ח ו ץ

ת ח ר ו ת י ת ו מ ש ת ד ל ו ת ל מ ש ו ך א ל י ה ן א ת ט ו ב י חלק מן ה מ ו ס ד ו ת ל ד ו ג מ ת . ה סטודנטים והמרצים

ה א ו נ י ב ר ס י ט ה ה ע ב ר י ת ט ו ע נ י ם ל ה צ ט י י נ ו ת .אחרים בתחום הכלכלי, בתחומי המחקר העיוני

מ ס ח ו ר ת ו צ ר י ה מ ח ק ר ה ו א מ ר כ י ב ח ש ו ב , ב מ ש א ב י ם ה כ ס פ י י ם ש ל ה א ו נ י ב ר ס י ט א ו ת

ה ע ו מ ד י ם ע ל כ מ ה מ א ו ת מ י ל י ו נ י ד ו ל ר י ם ל ג ב י ה ח ב ר ו ת ה א ל ה . ח ב ר ו ת ה ב ת ש ל ה י ע י ל ו ת ש ב ת ו כ ן

מ נ ה ל ו ת א ת ה פ ט נ ט י ם א ך א י נ ן נ ו ט ל ו ת ח ל ק ה נ ה ג ת ה פ ר ד ה ח ד ה ב י ן . ב נ י צ ו ל ה ה מ צ א ו ת

ה ר ו ו ח י ם . ה מחקר לתעשי ה מ ב ט י ח ה מ ס ח ו ר ת ק י ן ש מ ק ו ר ם ב פ ט נ ט י ם מ ת ח ל ק י ם פ ח ו ת א ו י ו ת ר

ע ב ו ר ה מ ע ב ד ה 20%, ע ב ו ר ה ח ו ק ר 40%: כ ל ה ל ן ע ב ו ר ה א ו נ י ב ר ס י ט ה ו ח ב ר ת ה ב ת 40% -ש ל ו ו .שלה

ו א ל ר י פ ק ר ס נ ו כ ח ה ל ר א ו ת ש ל מ ר ו ת ר י ב ו י ה מ ר צ י ם . נ ו ת ר ה ר ע י ו ן ה כ ל ל י ז ה ה , ה מ ע ר כ ו ת

נ י ה נ י ם , ו ג ם ה מ ע ב ד ו ת ש ל ה ם , ש ה מ צ י א ו ה מ צ א ה ה ם א י נ ם פ ו ר ש י ם , ל כ ן . מ פ י ר ו ת מ ס ח ו ר ה מ צ א ת ם

ו ל א נ א ל צ י ם , מ ה ע ו ל ם ה א ק ד מ י ב ו ה ם מ צ ט י י נ י ם ל ע ב ו ר ל ע ו ל ם ה ע ס ק י ם ש ם כ ל ל י ה מ ש ח ק ש ו נ י ם

.מאוד

פיליפ קרלבאן

בביקור בישראל , שרת המחקר הצרפתית, ולרי פקרס' גב

ה ש ר ה ה צ ר פ ת י ת ל ה ש כ ל ה , ו א ל ר י פ ק ר ס , ה ג ב ו ה ה ו ל מ ח ק ר

ה ת ל ו ו ת ה ל נ ש י א נ י ק ו ל א ס ר ק ו ז י ל ר ג ל ב י ק ו ר ו ה מ ד י נ י ב י ש ר א ל

. ב י ו נ י 24- ע ד ל 22-ש ה ת ק י י ם מ ה ה ש ר ה ב ק ש ה ל ב ק ר ב א ו נ י ב ר ס י ט ה ה ע ב ר י ת ב י ר ו ש ל י ם ו ב ט כ נ י ו ן ש ב ח י פ ה ו כ ן ר צ ת ה ל ה י פ ג ש ע ם א י ש י ם י ש ר א ל י ם

.מעולם המדע

Tobie Nathan, conseiller de Coopération et d’Action Culturelle, Valérie Pécresse, Hillel Bercovier, vice-président Recherche de l’université Hébraï-que et Philippe Carlevan.

Valérie Pécresse et Menachem Magidor, président de l’universi-té Hébraïque.

-סגן, הלל ברקוביה, ולרי פקרס' גב, של שגרירות צרפת היועץ לענייני תרבות, טובי נתן נשיא למחקר של האוניברסיטה העברית בירושלים ופיליפ קרלוון

האוניברסיטה העברית בירושלים נשיא ,ולרי פקרס ומר מנחם מגידור' גב

ל י ו נ י ה ת ק י י ם ב פ ר י ס ה כ נ ס ל ח נ י כ ת ה מ ע ב ד ה ה א י ר ו פ א י ת 6- ו ב -5-ב מ ר כ ז ה מ ח ק ר ( CNRS-ת ו צ א ה ש ל ש י ת ו ף פ ע ו ל ה ב י ן ה , LEA)( ה מ ש ו ת פ ת

ה מ ע ב ד ה נ ק ר א ה .ל ב י ן מ כ ו ן ו ו י צ מ ן ב ר ח ו ב ו ת ) ה מ ד ע י ה ל א ו מ י ש ל צ ר פ ת ו מ ע ו ר ו ב ו ת ב ת פ ע ו ל ה ה מ ח ל ק ו ת ה ב א ו ת ) נ נ ו ב י ו מ ד ע ( NaBIב ש ם נ א ב י

פ י ז י ק ה INTERFACEה נ ד ס ת ח ו מ ר י ם , פ י ז י ק ה כ י מ י ת : ב מ כ ו ן ו ו י צ מ ן ה צ ו ו ת י ם מ ת ו א מ י ם ע ל י ד י י ו ס ף ז י ס , ב צ ד ה צ ר פ ת י . ו מ ע ר כ ו ת מ ו ר כ ב ו ת

י ח ד ע ם ה פ ק ו ל ט ו ת ל פ י ז י ק ה ו כ י מ י ה ) ב ע י ר ק א ש ן ENS( ב מ כ ו ן א ל מ ב ר א ו נ י ב ר ס י ט ת א ק ס ( ב פ ר י ס ו ע ם מ כ ו ן פ ר נ ל ENSס ט א ט י ת ב ב י ת ה ס פ ר

).מרסיי פול סזן

:עשרה פרויקטי מחקר מכוונים מטרה הושקו בארבעה כיוונים עיקריים

הדמייה- מיקרוסקופים חדשים וביו-

ירה ולימוד של מנגנונים ביולוגיים על ידי האור-

)יפים'צ-ביו(ומעגלים משולבים ביולוגים , חיישנים-

- פיזיקה ויישום פוטנציאלי

י ש ר א ל ב ה ד מ י י ה ר פ ו א י ת ה ת ח י ל ל פ נ י ע ש ר -ש י ת ו ף ה פ ע ו ל ה ה מ ד ע י צ ר פ ת FRISNO (FRench ISraeli Non linear Optic)ש נ י ם ע ל י ד י ה כ י נ ו ס י ם

ה מ ו ע צ ה , ב נ ו ס ף . ה מ ה ו ו י ם כ ו ר ח י ל ו פ י ד ע ו ת ו ח ד ש נ ו ת ה ד ד י ת ב א ו פ ט י ק ה ה ע ל י ו נ ה ל ע י ד ו ד ש י ת ו ף ה פ ע ו ל ה ה מ ד ע י ו ה ט כ נ ו ל ו ג י ת מ כ ה ב ש ת י ת ו כ נ י ו ת

ה ק מ ת , נ כ ו ן ל ה י ו ם . ב נ ו ש א ה ד מ י י ה ב י ו ל ו ג י ת ו ר פ ו א י ת ) 2005- ו 2003ב ש נ ת ( . המעבדה מציינת גם את ההצלחה וגם את התוצאה של שיתוף הפעולה שלנו

9

4e édition du colloque de l’université Hébraïque de Jérusalem et de l’AFIRn : Génétique et cerveau, tout est-il déjà joué à la naissance ?

Dimanche 19 octobre 2008, Palais Brongniart - Paris Contact français : Esther Kagan ekagan@uhjerusalem.org

15e symposium sur la Production d’Énergie Solaire

Les 27 et 29 octobre Sede Boqer Contact israélien : David Faiman faiman@bgu.ac.il

Séminaire d’astrophysique

25-28 octobre 2008 Jérusalem Contact israélien : Claire Levaton orit@most.gov.il Contact français : Danièle Frager daniele.frager@diplomatie.gouv.fr

: בנושא AFIRnהכנס הרביעי של האוניברסיטה העברית והסוכנות הצרפתית ?האם הכל כבר מתוכנן מהלידה –גנטיקת המוח

פריס , Palais Brongniart , 2008 באוקטובר 19' יום א

org.uhjerusalem@ekaganאסתר קגן ] : צרפת[איש קשר

הפקת אנרגיה סולרית : בנושא 15-הסימפוזיון ה

שדה בוקר – באוקטובר 29- ו27

il.ac.bgu@faimanדוד פיימן ] : ישראל[איש קשר

אסטרופיזיקה : סמינריון

ירושלים – באוקטובר 25-28

il.gov.most@orit קלר לווטון ] : ישראל[איש קשר

fr.gouv.diplomatie@frager.daniele דניאל פרגר ] : צרפת[איש קשר

Le séminaire de lancement du laboratoire européen associé (LEA) entre le CNRS et l’institut Weizmann a eu lieu les 5 et 6 juin à Paris. Baptisé NaBI (Nano-Bio sciences), ce laboratoire implique les départements de physique chimique, matériaux et interfaces, physique et systèmes complexes de l’institut Weizmann. Côté français, les équipes sont coordonnées par Joseph Zyss à l’institut d’Alembert (ENS Cachan), en association avec l’ENS Paris (physique et chimie statistique) et l’institut Fresnel (université d’Aix Marseille Paul Cézanne). Dix projets de recherche ciblés sont lancés dans quatre directions principales : - nouveaux microscopes et bio-imagerie - création et étude de processus biologiques par la lumière - capteurs et circuits intégrés biologiques (biochips) - nano-physique et applications potentielles. La coopération scientifique franco-israélienne en imagerie médi-cale a débuté il y a dix ans avec les colloques FRISNO (French ISraeli Non linear Optics) qui demeurent un creuset d’échange et de créativité bilatérale en optique. De même, le Haut Conseil pour la coopération scientifique et technologique avait soutenu succes-sivement deux programmes, en 2003 et 2005, sur le thème de l’i-magerie biologique et médicale. À ce jour, la création de ce labo-ratoire marque à la fois le succès et l’aboutissement de notre coo-pération.

Agenda יומן אירועים

-חניכת המעבדה המשותפת של ( NaBI)נאבי : CNRS/ מכון וויצמן

Lancement du laboratoire commun « NaBi » CNRS/ Weizmann

Réunion du Haut Conseil franco-israélien ישראל -כינוס המועצה העליונה צרפת

8

La délégation française était présidée par Laurence Paye Jeanne-ney et comptait pour la première fois Yves Quéré, académicien et professeur honoraire à l’école polytechnique. De la même ma-nière, Azriel Hemar, ancien directeur scientifique adjoint au MOI-TAL (ministère du Commerce de l’Industrie et du Travail) a parti-cipé aux discussions.

Cette réunion a été l’occasion de faire le bilan des résultats des années précédentes, notamment des impacts du programme Arc-en-Ciel. Il a été un levier pour de jeunes chercheurs qui ont ensuite participé entre autres à de grands programmes de recherche euro-péens.

Le soutien à travers les dix programmes déjà lancés a été très équi-libré entre les grandes universités israéliennes. L’université de Tel Aviv se place en tête avec 30% du nombre total des projets soute-nus. L’université Hébraïque, le Technion et l’université Ben Gu-rion viennent ensuite.

Le Haut Conseil a aussi discuté des moyens les plus pertinents pour renforcer une coopération toujours plus active. Il a donc été décidé de concentrer et d’augmenter le soutien sur des projets de plus grande ampleur. Un nombre réduit de projets sera désormais soutenu, entre deux et cinq par an. Ces projets seront en phase avec les priorités nationales des deux pays. Les thèmes de recher-che se focaliseront ainsi sur l’environnement, l’énergie incluant l’eau, la photonique, les technologies de communication et d’in-formation et l’impact social des recherches sur ces thèmes. En effet, des projets de coopération de grande ampleur sont nés par la suite de laboratoires internationaux associés, comme la création du laboratoire CNRS/Weizmann en nano et biotechnologies (voir article page 9).

Le Haut Conseil se propose également de réunir une fois par an les jeunes scientifiques les plus prometteurs des deux pays (une ving-taine de chaque côté), pour un colloque ouvert à toutes les thémati-ques pouvant faire émerger des projets à soutenir dans des discipli-nes insoupçonnées.

Le 8 juillet a eu lieu à Jérusalem la 5e réunion du Haut Conseil pour la Coopération Scientifique et Tech-nologique.

א נ נ ה ו ב ש ו ר ו ת י ה י ש ב ' ב ר א ש ה מ ש ל ח ת ה צ ר פ ת י ת ע מ ד ה ל ו ר נ ס פ א י ז ח ב ר ה א ק ד מ י ה ל מ ד ע י ם ו פ ר ו פ ס ו ר כ ב ו ד ב ב י ת ה ס פ ר , ל ר א ש ו נ ה א י ב ק ר ה

ש ה י ה ב ע ב ר ס ג ן , כ מ ו ה ו ג ם ה ש ת ת ף ב ד י ו נ י ם ע ז ר י א ל ה מ א ר . ה פ ו ל י ט כ נ י ה כ י נ ו ס . ה ת ע ש י י ה ו ה ע ב ו ד ה ה י ש ר א ל ׳ , ש ל מ ש ר ד ה מ ס ח ר ה מ נ ה ל ה מ ד ע י

ו ב י ן , ה י ו ו ה ה ז ד מ נ ו ת ל ע ר י כ ת ס י כ ו מ י ם ל ג ב י ת ו צ א ו ת ה ש נ י ם ה ק ו ד מ ו ת ".קשת"השאר לגבי השפעת התוכנית

ע ב ו ר ח ו ק ר י ם צ ע י ר י ם ה י ו ו ת ה ת ו כ נ י ת ז ו מ נ ו ף ש ת ו ד ו ת ל ו ה ש ת ת פ ו מ א ו ח ר .י ו ת ר ב ת ו כ נ י ו ת ג ד ו ל ו ת כ ג ו ן ת ו כ נ י ו ת ה מ ח ק ר ה א י ר ו פ י ו ת

ה ת מ י כ ה ה נ י ת נ ת ב א מ צ ע ו ת ע ש ר ה ת ו כ נ י ו ת ש כ ב ר ה ו ש ק ו ה ת פ ל ג ה ב א ו פ ן .שקול מאוד בין האוניברסיטאות הישראליות השונות

מ ן ה מ י ז מ י ם ה ז ו כ י ם ל ת מ י כ ה 30% א וניבסיטת תל א ב י ב ע ו מ ד ת ב ר א ש ן ע ם .ג ו ר י ו ן -ה ט כ נ י ו ן ו א ו נ י ב ר ס י ט ת ב ן , ו א ח ר י ה ה א ו נ י ב ר ס י ט ה ה ע ב ר י ת

ה מ ו ע צ ה ה ע ל י ו נ ה ד נ ה ב ה מ ש ך ב ד ר כ י ם ה ע ד י פ ו ת ל ח י ז ו ק ש י ת ו ף פ ע ו ל ה .מיום ליום פעיל יותר ההולך ונעשה

מ כ א ן ש ה ו ח ל ט ל ה ת ר כ ז ב מ י ז מ י ם ב ה ק י פ י ם ג ד ו ל י ם י ו ת ר ו ל ת מ ו ך ב ה ם ב י ן , מ ע ת ה י ז כ ו ל ת מ י כ ה מ ס פ ר מ י ז מ י ם מ צ ו מ צ ם י ו ת ר . ת מ י כ ה מ ו ג ב ר ת

מ י ז מ י ם א ל ה י ש ת ל ב ו ב ס ד ר י ה ע ד י פ ו י ו ת ה ל א ו מ י י ם . ש נ י י ם ל ח מ י ש ה ב ש נ ה ו ב ה ם , א נ ר ג י ה , ת ח ו מ י ה מ ח ק ר י ת מ ק ד ו ב נ ו ש א י ס ב י ב ה . ש ל ש ת י ה מ ד י נ ו ת

ט כ נ ו ל ו ג י ו ת ה ת ק ש ו ר ת ו מ י ד ע ו ה ש ל כ ו ת י ה ם ה ח ב ר ת י ו ת ש ל , פ ו ט ו נ י ק ה , מ י ם י צ ו י י ן כ י מ י ז מ י ש י ת ו ף פ ע ו ל ה ב מ מ ד י ם ג ד ו ל י ם . ה מ ח ק ר י ם ב ת ח ו מ י ם א ל ה

ה ו ק מ ו מ א ו ח ר י ו ת ר מ ת ו ך מ ע ב ד ו ת ב י נ ל א ו מ י ו ת ש ו ת פ ו ת ל ד ו ג מ ת ה ק מ ת ה ש ל המעבדה המשותפת למכון הלאומי למחקר מדעי ש ל צ ר פ ת ו ל מ כ ו ן ו י צ מ ן

).9ראה את המאמר בעמוד (בתחומי הננוטכנולוגיות והביוטכנולוגיות

כ מ ו כ ן ב כ ו ו נ ת ה מ ו ע צ ה ה ע ל י ו נ ה ל כ נ ס פ ע ם ב ש נ ה א ת ה מ ד ע נ י ם ה צ ע י ר י ם ש י ח ש י ה י ה -ל ר ב ) כ ע ש ר י ם ל כ ל מ ד י נ ה ( ה מ ב ט י ח י ם ב י ו ת ר ב ש ת י ה מ ד י נ ו ת

פ ת ו ח ל כ ל ה נ ו ש א י ם ש י ש ב ה ם כ ד י ל ה ב י א ל ה ק מ ת מ י ז מ י ם ש כ ד א י ל ת מ ו ך .אשר עד כה לא עלה בדעתו של איש להשקיע בהם בתחומים, בהם וזאת

ביולי התקיים בירושלים הכינוס 8-בהחמישי של המועצה העליונה לשיתוף

.ישראל-רפתפעולה מדעי וטכנולוגי צ

Yves Quéré et Laurence Paye Jeanneney.

ננה 'ג-איב קרה ו לורנס פיי

Ilana Lowi, David Mendlovic et Hillel Bercovier.

והלל ברקוביה ' דוד מנדלוביץ, אילנה לוי' גב

5 7e édition du salon BIOMED Israël מד ישראל-התערוכה השביעית של ביו

7

À l’occasion du salon Biomed, une délégation d’entreprises fran-çaises est venue en Israël. Avec 26 sociétés représentées, l’Hexagone possédait la deuxième plus grande délégation après les États-Unis. Dominique Klein, à la tête de la mission économique de l’Ambas-sade de France, a souligné que le nombre d’entreprises françaises présentes au salon a triplé en trois ans, signe de l’intensification des rapports entre les sociétés françaises et israéliennes.

Ruti Alon, présidente du salon Biomed Israël 2008, a précisé que le marché européen et français en particulier, possédait de nombreux avantages par rapport au marché américain, notamment les essais cliniques qui sont plus faciles à réaliser. Elle en a conclu qu’il restait encore beaucoup de choses à accomplir en termes de sciences de la vie entre nos deux pays.

Inaugurée par le président de l’État Shimon Peres, l’édition 2008 a mis en avant les recherches sur les cellules souches. Une trentaine de start-up ont présenté leurs technologies et une série de conférences sur ce thème a eu lieu. Parmi les intervenants se trouvaient Aharon Schwartz, vice président de Teva, Shulamit Levenberg, lauréate du prix de la fondation France-Israël ou encore Kiran Miazumdar-Shaw, président de Biocon. À noter également parmi les scienti-fiques la présence du Pr Eric Vicaut, du Pr Philippe Hénon, du Dr Maurice Nakache et du Dr David Vasmant, médecin et professeur à l’université Paris VI, aujourd’hui au ministère des finances en tant que directeur de la santé, des biotechnologies et de l’industrie agro-alimentaire.

La délégation française était composée d’entreprises mais également des représentants de six pôles de compétitivité. Ce concept français suscite depuis son lancement un grand intérêt en Israël. Un pôle de compétitivité est une combinaison, sur un espace géographique don-né, d’entreprises, de centres de formation et d’unités de recherche publiques ou privées engagés dans une synergie autour de projets communs au caractère innovant. Ce partenariat s’organise autour d’un marché et d’un domaine technologique et scientifique qui lui est attaché. Son objectif est d’atteindre une compétitivité et une visi-bilité internationale. De leur côté, les acteurs français sont sensibles à l’efficacité du mo-dèle israélien de passage du monde académique à l’industrie.

Un programme particulier a permis à la délégation de visiter deux sites majeurs. L’itinéraire les a conduit à Jérusalem à l’hôpital Ha-dassah ainsi qu’à sa filiale de valorisation, puis à l’institut Technion à Haïfa.

Camille Bex

Philippe Carlevan

Du 27 au 29 mai, Tel Aviv a accueilli le 7e salon Biomed sur les sciences de la vie et les technologies médicales

אחרי . משלחת של חברות צרפתיות הגיעה לארץ, במסגרת התערוכהלצרפת הייתה המשלחת הגדולה ביותר עם עשרים ושש חברות , ב"ארה

ראש המשלחת בנושא כלכלה מטעם שגרירות , דומיניק קליין. מיוצגותציין שמספר החברות הצרפתיות המיוצגות השנה בתצוגה שולש , צרפת

סימן להידוק היחסים בין החברות הצרפתיות : בשלוש השנים האחרונותהוסיפה כי לשוק , 2008מד -נשיאת תצוגת ביו, רותי אלון. והישראליותבין , יש מספר יתרונות על פני השוק האמריקאי, ולצרפתי בפרט, האירופאי

היא סיימה בזה . היתר הניסויים הקליניים מתבצעים שם ביתר קלותשנשאר עוד הרבה מה לעשות בתחום מדעי החיים בשיתוף הפעולה בין שתי

. הארצות

בדגש על , נפתחה על ידי נשיא המדינה שמעון פרס, התערוכה השנהכשלושים חברות יזמיות הציגו את הטכנולוגיה . המחקרים על תאי גזע

בין המרצים היו . שלהם והתקיימה גם סדרה של הרצאות על אותו הנושאכלת פרס -שולמית לבנברג, סגן נשיאה של טבע -בין היתר אהרון שוורץ

יש לציין . נשיא החברה ביוקון, שאוו-ישראל וכן קירן מיאזונדר-הקרן צרפתרופא ופרופסור -ר דוד וסמן"את נוכחותם של מספר מדענים גדולים כגון ד

טכנולוגיה -הביו, מנהל תחומי הבריאות, ונכון להיוםVIבאוניברסיטת פריס ר "פיליפ הנון וד' פרופ, אריק ויקו' פרופ, ותעשיית המזון במשרד האוצר

. מוריס נקש

המשלחת הצרפתית הורכבה מחברות מסחריות אך גם מנציגיהם של שישה שמקורו בצרפת מעורר התעניינות רבה בארץ , רעיון זה". קוטבי תחרותיות"

מרכזי השתלמות , הוא שילוב של חברות" קוטב תחרותיות. "מאז השקתוהפועלים , ומוסדות מחקר ציבוריים או פרטיים באזור גיאוגרפי מסויים

שיתוף פעולה זה . בצורה סינרגיסטית סביב נושא מסויים וחדשני בעיקרהיעד שלו הוא . נעשה סביב שוק ותחום טכנולוגי ומדעי שנבחר עבורם

. לאומית ונקודת מבט רחבה-להשיג תחרות בין

בצד הצרפתי ערים ליעילותם של הישראלים במעבר מעולם האקדמיה . לעולם התעשייה

בירושלים : תוכנית מיוחדת אפשרה למשלחת לבקר בשני אתרים עיקרים בבית החולים הדסה ובחברות

קאמיי בקס פיליפ קרלבן

התקיימה 29 למאי עד ל 27בין התאריכים מד -בתל אביב התערוכה השביעית של ביו

.על מדעי החיים וטכנולוגיות רפואיות

Pour en savoir plus sur les pôles :

http://www.competitivite.gouv.fr/ http://www.alsace-biovalley.com/ http://www.lyonbiopole.org/ http://www.atlantic-biotherapies.com/

http://www.medicen.org/ http://www.pole-nsl.org/ http://www.orpheme.org/

:למידע נוסף על קוטבי תחרותיות

http://www.competitivite.gouv.fr/ http://www.alsace-biovalley.com/

http://www.lyonbiopole.org/ http://www.atlantic-biotherapies.com/

http://www.medicen.org/ http://www.pole-nsl.org/

http://www.orpheme.org/

חוקרים , י שבפריס'באתר האינטרנט של האוניברסיטה לאונרדו דה וינצבמסגרת תוכנית 2008 למאי 20- וב19-צרפתים וישראלים התכנסו ב

IGF-מערכת ה, אכן". סרטני-לכיוון אנטי IGF1-פפטידים אנטי"המחקר הופכת להיות יעד מועדף בטיפולים נוגדי ) פקטורי גדילה דמויי אינסולין(

סרטן היות והוא עשוי להוות גורם מפתח בגדילה הסרטנית ובהתקדמות .שליחת גרורות

, )מרכז המחקר המדעי הלאומי של צרפת (CNRS-ביוזמתם של קלוד קרלי הורכבה , )טכניון(ר גילה מאור "וד) מרכז רפואי שניידר(צבי לרון ' פרופ

קבוצת חוקרים מרקעים שונים ומאוניברסיטאות שונות במטרה ללמוד את -מבנה ופעילות הפפטידים המסוגלים לווסת את הציר היפוטאלמוס

מטרת מפגש זה היא להרחיב את שיתוף הפעולה לחוקרים . היפופיזה .אחרים על מנת להבין טוב יותר את מנגנוני הפעולה של פפטידים אלו

בזכות המפגש סוכם המידע ממחקרים קודמים שנעשו , בסוף יומיים אלההצבת . בישראל ובצרפת וכך ניתן היה לסווג את המחקרים לפי חשיבותם

קבוצות חוקרים 4שיתוף פעולה זה אפשרה להגדיר תוכנית פעולה שתכלול .משלוש אוניברסיטאות כאשר מתוכן שתיים ישראליות

קלוד קרלי

6

ישראלי על מחקר -מפגש צרפתי נגד סרטן

Sur le site de l’université Léonard de Vinci, à Paris, des chercheurs français et israéliens se sont réunis les 19 et 20 mai 2008 dans le cadre du projet de recherche « Peptides anti-IGF-I à visée anti-cancéreuse ». Le « système IGF », facteur de croissance de l’insu-line, est en train de devenir une cible privilégiée pour les traite-ments anticancéreux dans la mesure où il peut présenter un élé-ment clé de la croissance tumorale et de la progression métastati-que. Initié par Claude Carelli (CNRS), le Pr Zvi Laron (Centre Médical Schneider) et le Dr Gila MAOR (Institut Technion), un groupe de chercheurs issus de différentes disciplines et de diffé-rentes universités s’est constitué dans le but d’étudier la structure et l’activité de peptides capables de réguler l’axe hypothalamo-hypophysaire. Cette réunion avait pour but d’élargir la collabora-tion à d’autres chercheurs afin de mieux comprendre les mécanis-mes d’action de ces peptides.

Au terme de ces deux jours, la réunion a permis de faire le point sur les études préliminaires conduites à ce jour en France et en Israël et de dégager des axes de recherche prioritaires. Un plan d’action a été défini pour la mise en place de cette collaboration. Il impliquera quatre groupes de recherche issus de trois universités, dont deux israéliennes.

Claude Carelli

Remise du prix Dan David En partenariat avec le ministère français de la Culture, le prix Dan David a été remis le 19 mai à l’université de Tel Aviv à sept personnes s’étant illustrées par leur travaux dans les domaines scientifiques ou culturels. Parmi les lauréats on distingue Al Gore, prix Nobel 2008, pour la responsabilité de la société civile dans le domaine de l’environnement et les professeurs améri-cains Geoffrey Eglinton, Ellen Mosley Thomson et Lonnie G. Thomson pour leurs recherches en géosciences. Frédéric Revah nommé à la tête de la société franco-israélienne, SEPAL Pharma Frédéric Revah, anciennement directeur scientifique du Groupe CEREP vient d’être nommé président directeur général de Sepal. Cette société développe des produits issus d’une série d’inven-tions de l’université de Tel Aviv. Parmi ces produits, des molé-cules chimiques à base d’hormones de stress végétales actives contre les cellules cancéreuses. Une nouvelle usine de dessalement en Israël Une nouvelle usine de dessalement va voir le jour à Hadera. Son financement sera en partie assuré par la banque française Calyon. Cette usine de Hédéra devrait produire 100 millions de mètres cubes d’eau douce à partir de 2010.

הענקת פרסי דן דוד

בשיתוף עם המשרד . למאי19-א ב"הענקת פרס דן דוד נערכה באוניברסיטת ת הפרס הוענק לשבעה מועמדים שהתפרסמו בזכות עבודותיהם , הצרפתי לתרבות

חתן פרס נובל , בין הזוכים ניתן לציין את אל גור. בתחום המדע או התרבותוכמו כן , על פעילותו על אחריות החברה האזרחית בתחום הסביבה2008

, Geoffrey Eglinton, Ellen Mosley Thomsonהפרופסורים האמריקנים Lonnie G. Thomson מדע -על מחקריהם בתחום הגיאו .

-מונה בראש החברה הצרפתית ) Frederic Revah(מר פרדריק רווח )SEPAL PHARMA(פרמה -ישראלית ספל

מונה ליושב ראש של CEREPלשעבר מנהל מדעי של קבוצת , מר פרדריק רווח בין . א"חברת ספל מפתחת מוצרים על בסיס המצאות של אוניברסיטת ת. ספל

היתר היא מפתחת מולקולות כימיות על בסיס הורמוני לחץ צמחים המסוגלות . להלחם נגד תאי סרטן

מפעל התפלה מי ים חדש בישראל

י "המפעל ימומן חלקית ע. מפעל חדש להתפלת מי ים יוקם בקרוב בחדרההמפעל של חדרה יהיה מסוגל להתפיל ). CALYON(הבנק הצרפתי קליון

. 2010ק מים מתוקים החל משנת "כמאה מליון מ

Brèves חדשות בקצרה

Rencontre franco-israélienne pour la recherche anti-cancer

: ב כ נ ס ה ש ת ת פ ו ל י ו ם ע י ו ן ש ה י ה ב ר מ ה מ ד ע י ת ג ב ו ה ה ב מ י ו ח ד ע ש ר ה ח ת נ י ם ג י נ ט ר ב ל ו ב ל ו פ ר י ד , א ל י ו י ז ל , ה פ ר ו פ ס ו ר י ם ד ו י ד ג ר ו ס , מ א ר צ ו ת ה ב ר י ת

א ב ר ה ם , ה פ ר ו פ ס ו ר י ם ר ו ב ר ט א ו מ ן : ש ל ו ש ת ה ח ת נ י ם , מ י ש ר א ל ; מ ו ר ד ’ ה פ ר ו פ , מ ש ו ו י ץ ; ט י ם ה א נ ט ’ ה פ ר ו פ , מ ב ר י ט נ י ה ; ח נ ו ב ר ' ה ר ש ק ו ו א ה ר ו ן צ

.אן מארי לן מצרפת'ז’ קורט ווטריך ואת הרשימה חתם הפרופ

ש ל ו ש ת א ל פ י ם א י ש ב א ו ל ש מ ו ע א ת ד ב ר י ה מ ד ע נ י ם ש צ י י ר ו ב פ נ י ה ם ת מ ו נ ה ה ח ל ב מ ת מ ט י ק ה ה י י ש ו מ י ת ו ע ד ל פ י ס י ק ה ש ל , מ ד ה י מ ה ש ל ה מ ד ע ה ע י ו נ י

.העתיד ועבור דרך ביולוגיה ורפואה

, א ק ל ו י נ ר ' ל ר ג ל ה א י ר ו ע ה ג י ע ה מ צ ר פ ת מ ש ל ח ת ב ת א ר ב ע י ם א י ש ו ב ת ו כ ה ז ה י א נ ש י א ת ה ו ו ע ד ה , א ד י ת ק ר ס ו ן , ר א ג ו ד ת י ד י ד י ה ט כ נ י ו ן ב צ ר פ ת " ה ו א י ו

ה ו א ה ש ל י ח ל מ ו ק ד י , מ ן ' א ן ד נ י א ל ת ו ר ג ' ה מדעית ש ל ק ר ן צ ר פ ת י ש ר א ל ו כ ן ז .תחרותיות

ה ז ד מ נ ה ל ח ב ר י , מ ע ב ר ל א י ר ו ע ז ה ש ה ו א ב ע ל מ ש ק ל ל א ו מ י ו ב י נ ל א ו מ י נ כ ב ד כ ך . ה מ ש ל ח ת ה א פ ש ר ו ת ל ה י פ ג ש ע ם מ ד ע נ י ם י ש ר א ל י ם ב ת ח ו ם ה ת מ ח ו ת ם

' א ש ר י י צ ג א ת ה מ כ ו ן ה ל א ו מ י ל ס ר ט ן א ת פ ר ו פ , פ א ב י י ן ק א ל ב ו ' פ ג ש פ ר ו פ י ב ל ו נ ס ק י -ת מ ר פ ר ץ

ה מ נ ה ל ת א ת מ כ ו ן ש ר ת ל א ו נ ק ו ל ו ג י ה ב ב י ת

ה ע נ י י ן . ה ח ו ל י ם ה ד ס ה ש ג י ל ו ה צ ר פ ת י ם ל ג ב י ה מ ע ר כ ת ה י ש ר א ל י ת ע ו ד ע ש ו י ל ה ו ב י ל ל ה ס כ ם ש י ת ו ף פ ע ו ל ה ב י ן ש נ י

.המוסדות

ברנאר בל ו ק נ ו ע ד , כ מו כןה י א , י ר ו ן -ע ם ח ג י ת מ ס ר

ס ג נ י ת נ ש י א ל מ ח ק ר , א ב י ב -ב א ו נ י ב ר ס י ט ת ת ל

א ש ר ה צ י ג ה ב פ נ י ו א ת מ ע ר ך ה ע ב ר ת ה ט כ נ ו ל ו ג י ה מ ן ה מ ח ק ר

, ה נ ו ש א . א ל ה ת ע ש י י ה ה מ ע ו ר ר ע נ י י ן ע צ ו ם ב צ ד ה צ ר פ ת י י ש ב ו כ ד י ל ה ב י א ל ח י ל ו פ י מ י ד ע ב י ן

.שתי המדינות

במאי חגג הטכניון את שישים 19-בשנותיה של מדינת ישראל בהזמינו

שכל אחד , לכנס אחד עשרה מרצים . מהם הוא חתן פרס נובל

5

Le Symposium a regroupé dix lauréats pour une journée scientifique de très haut niveau: David Gross, Elie Wiesel, Guenter Blobel et Ferid Murad des Etats-Unis, trois lauréats israéliens avec Robert Aumann, Avram Hershko et Aaron Ciechanover, Tim Hunt du Royaume-Uni, Kurt Wuethrich de Suisse et enfin Jean-Marie Lehn de France.

Trois mille personnes sont venues écouter ces savants qui leur ont offert un extraordinaire panorama de science fondamentale, allant des mathématiques appliquées à la physique du future via la biolo-gie et la médecine.

À l’occasion de cet événement, une délégation française de quarante personnes est venue en Israël dont Jacques Lewiner, président de l’association Technion France, Edith Cresson, présidente de la com-mission scientifique au sein de la fondation France-Israël, ou encore Jean-Daniel Torjman, ambassadeur aux pôles de compétitivité.

Outre cet événement d’une portée nationale et internationale, les membres de la délégation ont également pu rencontrer des scientifi-ques israéliens dans leurs domaines de compétence. C’est ainsi que le professeur Fabien Calvo, représentant de l’Institut National du Cancer a rencontré le professeur Tamar Peretz-Yablonski qui dirige l’Institut Sharett d’oncologie à Hadassah. L’intérêt des Français pour le système israélien pourrait aboutir à un accord de coopération entre les deux institutions.

De même, Bernard Belloc s’est entretenu avec Hagit Messer-Yaron, vice-présidente de la recherche à l’université de Tel Aviv, qui lui a exposé le système de transfert de technologie de la recherche vers l’industrie. Ce thème, qui intéresse énormément les Français, pour-rait devenir un sujet d’échange entre les deux pays.

Le 19 mai, le Technion a célébré les soixante ans d’Israël en invi-tant à un même symposium dix prix Nobel.

1987חתן פרס נובל בכימיה לשנת , אן מארי לן'ז’ הפרופ

Jean-Marie Lehn, Prix Nobel de chimie 1987.

ח ת ן פ ר ס נ ו ב ל ב ש ל ו ם ל ש נ ת , א ל י ו י ז ל ’ ה פ ר ו פ 1986

Elie Wiesel, Prix Nobel de la Paix 1986.

, 1998ח ת ן פ ר ס נ ו ב ל ב ר פ ו א ה ל ש נ ת , פ ר י ד מ ו ר ד ’ ה פ ר ו פ 1999חתן פרס נובל ברפואה לשנת , גינטר בלובל’ והפרופ

Ferid Murad, Prix Nobel de médecine 1998 et Gun-ter Blobel Prix Nobel de médecine 1999.

Dix prix Nobel réunis au Technion pour les soixante ans de l’État d’Israël

וכנס עשרת חתני פרס נובל בטכניון , שנת השישים למדינת ישראל

4

דומיניק לה קאו ותמר זהרי

Dominique le Quéau a été reçu le 18 mai dernier à Haïfa par Barak Herut, qui dirige l’institut de recherche océanographique. Il a par la suite rencontré à proximité de Tibériade le docteur Tamar Zoha-ry qui dirige le laboratoire limnologique Yigal Allon. Fondé en 1967, l’IOLR (Israël Oceanographic & Limnologic Research www.ocean.org.il ) est un centre de recherche public ayant pour mission l’acquisition des connaissances pour la protection et l’uti-lisation durable des ressources marines, côtières et d’eau potable de l’État d’Israël.

Le laboratoire limnologique Yigal Allon, en bordure du lac de Tibériade, s’intéresse à la surveillance quantitative et qualitative des eaux du lac, qui constituent la première réserve d’eau douce du pays. Compte tenu de la consommation nationale et de plusieurs années de faibles pluies, le niveau est exceptionnellement bas et le lac sous haute surveillance. Les scientifiques de l’institut procè-dent actuellement à une cartographie très précise en trois dimen-sions des fonds du lac. Un monitoring chimique et biologique est effectué en permanence. Lorsque le niveau est faible, des algues peuvent se développer plus rapidement et nuire à la qualité de l’eau. Une station de pompage puise l’eau qui est à 200 mètres sous la mer. Elle est ensuite acheminée par canal dans tout le pays.

Le lac de Tibériade, appelé ici Kinneret à cause de sa forme de lyre, est un plan d’eau bien vivant. Il y a deux mille ans, les évan-giles relatent déjà l’abondance de poissons et la pêche miracu-leuse.

Dominique Le Quéau, agrégé en sciences physiques en 1972, intè-gre le CNRS en 1988 comme directeur de recherche. Il dirige suc-cessivement le centre d’étude spatiale des rayonnements à Tou-louse puis l’observatoire de Midi-Pyrénées. Au sein du CNRS, l’INSU est l’un des instituts les plus importants puisqu’il regroupe presque dix mille personnes réparties sur tout le territoire selon quatre grandes disciplines. Ses membres étudient l’astronomie et l’astrophysique, les sciences de la terre, l’océan et l’atmosphère et les surfaces et interfaces continentales. En 2006, le ministre de l’Enseignement supérieur et de la Recherche nomme Dominique Le Quéau à la tête de l’INSU.

Lors de sa visite en Israël, Dominique Le Quéau s’est rendu à Ashkelon à l’invitation de Veolia pour visiter l’usine de dessale-ment d’eau de mer. Il était également l’invité du Technion à l’oc-casion des 60 ans de l’État d’Israël.

Philippe Carlevan

Dominique Le Quéau et Tamar Zohary.

Dominique Le Quéau, directeur de l’Institut National des Sciences de l’Univers (INSU) était en Israël du 18 au 20 Mai. Il a rencontré des cher-cheurs de l’institut océanographique à Haïfa et sur le lac de Tibériade.

המכון (מנהל מכון אינסו , דומיניק לה קאוביקר בישראל בין ) הלאומי למדעי היקום

כאן נפגש עם חוקרים , במאי20- ל18-המהמכון לחקר הימים והאגמים לישראל

.בחיפה ולחופי ים כינרת

ה מ נ ה ל , ר ב ר ק ח ר ו ת " ב מ א י ה ת ק ב ל ד ו מ י נ י ק ל ה ק א ו ב ח י פ ה ב י ד י ד 18-ב ר ת מ ר ז ה ר י ” ו ב ק ר ב ת ה ע י ר ט ב ר י ה ב י ד י ד , א ת מ ה מ כ ו ן ל ח ק ר ה י מ י ם

ח ב ר ת ח ק ר י מ י ם . ה מ נ ה ל ת א ת ה מ ע ב ד ה ל ח ק ר ה א ג מ י ם ע ל ש ם י ג א ל א ל ו ן ה י א מ כ ו ן , 1967-ש ה ו ק מ ה ב ) www.ocean.org.il -ל " ח י א ( ו אגמים לי ש ר א ל

מ ח ק ר צ י ב ו ר י ש י י ע ו ד ו ל ר כ ו ש י ד ע ל צ ו ר ך ש י מ ו ר ם ו נ י צ ו ל ם ה מ ו ש כ ל ו ב ר . החופים והמים של מדינת ישראל, הקיימא של משאבי הים

ש י ג א ל א ל ו ן ש ל ח ו פ י י ם כ י נ ר ת ע ו ס ק ת ב פ י ק ו ח " ה מ ע ב ד ה ל ל י מ נ ו ל ו ג י ה ע המהווים מאגר המ י ם ה מ ת ו ק י ם ה ר א ש ו ן , ה כמותי והאיכותי על מימי האגם

ה פ כ ה , מ פ א ת צ ר י כ ת ה מ י ם ה ל א ו מ י ת ו מ ס פ ר ש נ י ם ש ח ו נ ו ת . ב מ ע ל ה ב א ר ץ . ר מ ת פ נ י ה מ י ם ל נ מ ו כ ה ב מ י ו ח ד ו ה א ג ם נ ת ו ן ב ש ל כ ך ב פ י ק ו ח ה ד ו ק

ב ת ל ת ( ה מ ד ע נ י ם ש ל ה מ כ ו ן ע ו ר כ י ם כ ע ת מ י פ ו י מ א ו ד ד ק ד ק נ י ו ח ד ש ל ג מ ר י .של תחתית האגם) מימד

א צ ו ת , א ם ר מ ת פ נ י ה מ י ם נ מ ו כ ה . כ ל ה ע ת נ ע ר ך ש ם נ י ט ו ר כ י מ י ו ב י ו ל ו ג י . ד ב ר ה ע ל ו ל ל ה ו ו ת ס כ נ ה ל א י כ ו ת ה מ י ם , ע ל ו ל ו ת ל ה ת פ ת ח ב מ ה י ר ו ת י ת ר ה

מ ט ר מ ת ח ת ל פ נ י 200ת ח נ ה ש א י ב ה מ ע ל ה א ת ה מ י ם ה מ צ ו י י ם ב ג ו ב ה ש ל .ומכוונת אותם לעבר תעלה המובילה את המים לכל רחבי המדינה, הים

ה י נ ו מ ק ו ו ה מ י ם ה ש ו ק ק , ה נ ק ר א כ ך ב ש ל צ ו ר ת ה נ ב ל ש ל ה י מ ה , י ם כ י נ ר ת ה ת ר ח ש ו כ א ן מ ס פ ר , ע ל פ י ה ב ר י ת ה ח ד ש ה , ל פ נ י א ל פ י י ם ש נ ה . ח י י ם

. ועל ריבוי הדגים, על נס הדייג, אירועים בהם דובר על דגה שופעת

צ ו ר ף , ) 1972( ב מ ד ע י ה פ י ס י ק ה ) ה ' א ג ר ז ( פ ר ו פ ס ו ר ח ב ר , ד ו מ י נ י ק ל ה ק א ו כ מ נ ה ל 1988ב ש נ ת ) ה מ כ ו ן ה ל א ו מ י ל מ ח ק ר מ ד ע י ( CNRS-ל ש ו ר ו ת ה

הוא ניהל בזה אחר זה את המכון לח ק ר ה ק ר י נ ה ב ח ל ל ש ב ט ו ל ו ז ו א ת . מ חקר .פירנאים-מצפה הכוכבים של חבל דרום

ה ו א א ח ד , מ כ ו ן א י נ ס ו , ) ה מ כ ו ן ה ל א ו מ י ל מ ח ק ר מ ד ע י ( CNRS-ב מ ס ג ר ת ה ה מ ו ס ד ו ת ה ח ש ו ב י ם ב י ו ת ר ב צ ר פ ת מ א ח ר ו ה ו א מ א ג ד ב ת ו כ ו כ ע ש ר ת א ל פ י ם

: ו ז א ת ע ל פ י א ר ב ע ד י ס צ י פ ל י נ ו ת ע י ק ר י ו ת , א י ש ב כ ל ר ח ב י ה מ ד י נ ה א ו ק י י נ ו ס ו א ט מ ו ס פ ר ה ; מ ד ע י כ ד ו ר ה א ר ץ ; א ס ט ר ו נ ו מ י ה ו א ס ט ר ו פ י ס י ק ה

מ י נ ה ה ש ר ל ה ש כ ל ה ה ג ב ו ה ה 2006ב ש נ ת . ו ק ר ק ע ו ת ו מ נ ש ק י ם י ב ש ת י י ם .ולמחקר את דומיניק לה קאו בראש מכון אינסו

נסע דומיניק לה קאו לאשקלו ן ב ה ז מ נ ת ה ש ל ח ב ר ת , ב מהלך ביקורו בישראלה י ה א ו ר ח ו ש ל ה ט כ נ י ו ן , כ מ ו כ ן . ו א ו ל י ה ו ב י ק ר ב מ פ ע ל ל ה ת פ ל ת מ י ה י ם

. למדינת ישראל60-לרגל שנת ה

פיליפ קרלבאן

Considérant les échanges entre jeunes chercheurs comme primordiaux dans les relations entre deux pays, l’ambassade de France soutient deux programmes : les bourses Chateaubriand, dont les bénéficiaires israéliens partent étudier dans un laboratoire français pendant un an et les volontaires internationaux, qui viennent en Israël pour une période de un à deux ans. Bourses Chateaubriand La sélection des nouveaux boursiers Chateaubriand pour l’année 2008-2009 est achevée. Dès octobre, deux Israéliens travailleront dans des laboratoires français. Tal Schwartz est actuellement post-doctorant à l’institut Technion de Haïfa et va passer un an au sein du département Supra-moléculaire dirigé par le professeur Thomas W. Ebbesen à l’Institut de Science et d'Ingénierie. Son domaine d’études ? Les nanoplasmoniques. Le deuxième lauréat, Ran Rubin, effectue un doctorat à l’université hébraïque de Jérusalem sur le calcul neuronal. Le laboratoire de physique théorique du professeur Rémi Monasson à l’École Normale Supérieure à Paris va l’accueillir. Ils étudieront ensemble les mécanismes statistiques de l’apprentissage dans le domaine temporal. Volontaires Internationaux Le mouvement en sens inverse vers Israël permet cette année à David Bitton, ingénieur de l’École Supérieure d’Électricité et titulaire d’un master de l’Institut Technologique de Georgia (USA), d’intégrer l’institut Technion. Sous la supervision du professeur Arie Feuer, il travaillera sur les outils de transmission du signal en vue d’applications à la vidéo 3D. Julien Chabé fait également le déplacement. Il quitte l’université de Lille où il vient d’effectuer sa thèse de doctorat au sein de l’équipe « Chaos quantique » du laboratoire Phlam, pour l’université Ben Gurion de Beer Sheva. Sur place, il intègre le groupe « Puce à atomes » du professeur Ron Folman. Enfin, Esther Leburgue, à la fois ingénieur en agriculture et titulaire d’un diplôme en journalisme scientifique, rejoint le bureau pour la science de l’ambassade de France à Tel Aviv. Elle sera entre autres la nouvelle rédactrice en chef du Daguesh.

3 Les nouveaux jeunes chercheurs מדענים צרפתים צעירים

חוקרים צעירים חדשים

שתוף פעולה מדעי בין חוקרים צעירים הינו מרכיב עקרי ביחסי הגומלין בין לכן שגרירות צרפת בישראל תומכת בשתי תוכניות לחילופי . שתי המדינות

התוכנית הראשונה כוללת מלגות על שם שטובריאן : מדענים צעירים (Chateaubriand) ) מלגות לישראלים צעירים הלומדים במעבדת מחקרותוכנית שנייה שבמסגרתה מתנדבים בינלאומיים באים ) צרפתית למשך שנה

. לארץ לתקופה של שנה או שנתיים

שטובריאן

בחירת הזוכים החדשים למלגות שטובריאן נבחרו , השנה. הסתיימה 2008-2009לשנת

.2008ישראלים שיזכו במלגות שחלות מאוקטובר

דוקטורט -לומד היום במסגרת פוסט. טל שוורץ

-טל ישהה שנה במחלקת סופרא. בטכניון חיפה Pr) טומס אבסן . מולקולרית בהנהלתו של פרופ

Thomas W. Ebbesen) במכון המדע וההנדסה .תחום הלימוד של טל במכון יהיה הננופלסמוניקה

)nanoplasmonics .(

מר רן רובין לומד לקראת דוקטורט באוניברסיטה העברית ירושלים בתחום רן רובין ישתתף בעבודות על מנגנונים סטטיסטיים . החישוב הנוירוני

רמי . ללמידה במרחב הזמן במעבדה לפיזיקה עיונית בהנהלתו של הפרופ École Normale Supérieureספר -בבית (Pr Rémi Monasson)מונסון . שבפריס

מתנדבים בינלאומיים

יש לציין שמדענים צרפתים צעירים הגיעו לאחרונה

מהנדס מהבית ספר הגבוהה , דן ביטון: לארץ ובעל תואר מסטר מהמכון Supélec)(לחשמל

דן ביטון ישתתף . ב"ארה, אורגיה'הטכנולוגי בגבטכניון במחקר בתחום הכלים להעברת האות

המחקר יבוצע תחת הנהלתו של . 3Dהחוזי ביישומי . אריה פוייר. פרופ

הוא עוזב את אוניברסיטת . ישתתף גם כן למסע) Julien Chabé(ליאן שבה 'ג

של מעבדת " כאוס הקוונטי"לאחר שסיים בה דוקטורט בצוות ה) Lille(ליל

Phlamהוא מצטרף לקבוצת . שבע- ועובר לאוניברסיטת בן גוריון בבאר " . רון פולמן. של פרופ" שבב אטומים

בעלת )Esther Leburgue(ר לבורג האס, ולסיום תואר מהנדס בחקלאות וכמו כן בעלת תואר

בעיתונאות מדעית מצטרפת למחלקה המדעית היא תתפקד בין . אביב-של שגרירות צרפת בתל

היתר כעורכת ראשית של הביטאון דגש

Abonnements, Informations

& Suggestions:

Science & Technologie AMBASSADE DE FRANCE

EN ISRAËL

7 boulevard Rothschild Tel Aviv 66881 - ISRAËL

Tél. : +972 (0)3 796 80 41 Fax : +972 (0)3 796 80 45

daguesh@fitscience.org

http://fitscience.wordpress.com

Revue du

Service de Coopération et d’Action Culturelle de l'Ambassade de France en Israël.

ISSN: 1565-4389

Directeur de la publication: Philippe CARLEVAN

Rédactrice en chef:

Camille BEX

La reprise des articles est libre de droits, sous mention ©DAGUESH.

Rédacteurs de ce numéro: Camille BEX

Jérémie GUEDJ Maxime GOUET

Philippe CARLEVAN Esther LEBURGUE

Traductions en hébreu: Nathan BENAYOUN

Emmanuel DOUBCHAK Valé LASRY

Dafna LEBOWITZ

Impression: GOLDPRINT

,ידידים יקרים

ש ל ו ש ש נ י ם ע ב ר ו ל ה ן ו ע ם ה ג ע ת ה ל ת ו מ ה ש ל .ה ג י ע ז מ ן ל ח ש ב ו ן נ פ ש , מ ש י מ ת י ב י ש ר א ל

ב ש י ת ו ף ע ם ה ו ע ד ה ה ע ל י ו נ ה , ק ו ד מ י ב ת פ ק י ד ה ט ו ו ה ל נ ו ש י ט ת , ל ש י ת ו ף פ ע ו ל ה מ ד ע י ו ט כ נ ו ל ו ג י

ה ו ש ק ו ת ו כ נ י ו ת , ב ש ל ו ש ש נ י ם ע ב ר ו . ת פ ע ו ל ח ד ש ה -ב י ו , ק י י מ ה -חק ל א ו ת ב ר : מ חקר בתחומים מגוונים

מ ת מ ט י ק ה , ה ד מ י ה ר פ ו א י ת , א י נ פ ו ר מ ט י ק ה ר ו ב ו ט י ק ה ו מ ד ע י י ם , א ס ט ר ו פ י ז י ק ה , י י ש ו מ י ת . ו ב י ו פ י ז י ק ה , מ ע ר כ ו ת מ ר ו ב ו ת מ ח ש ב י ם , נ ו י ר ו נ י ם

כ ת ו צ א ה מ כ ך נ ו צ ר ו ק ש ר י ם ע נ פ י ם ב י ן מ ע ב ד ו ת . מ ח ק ר ב צ ר פ ת ל א ו ר כ ה ו ל ר ו ח ב ה ש ל י ש ר א ל

מ ד ע נ י ם " ? ה י ד ע ת ם " ב מ ס ג ר ת מ ח ז ו ר ה ה ר צ א ו ת

י ו ם -צ ר פ ת י ם ה ס ב י ר ו ל נ ו א ת ה מ ד ע ב מ י ל י ם ש ל י ו ם .ו פרשו לנו א ת ס ר ט י פ ס ט י ב ל ה ס ר ט ה מ ד ע י ש א ר ג נ ו ( ב ר צ ו נ י ל ה ו ד ו ת ל ח ת נ י פ ר ס נ ו ב ל א ל ב ר ת פ ר ט

Albert Fert (י ' תנ ו ג -וקלוד כהן )Claude Cohen-Tannoudji ( ו כ מ ו כ ן ל מ ו מ ח ה ל א ק ל י ם ה ר ו ו ה ל ה

ח ל ק ם ע ז ב ו א ו ת נ ו . ) Hervé Le Treut( ט ר ו ט Pierre( ן ' י ל ד ה ג ' פ א ר ג : ו ה ש א י ר ו א ת ח ו ת מ ם Gilles de Gennes ( , ק ט י ש ו ו ר ץ )Ketty

Schwartz ( , י ל כ א ן ' ג )Gilles Kahn ( , י ו ב לח ל ק ם מ ב י ע י ם א ת י ד י ד ו ת ם ו מ ש ת פ י ם . נ א מ ן

Arnold( ו ב נ י ה ם א ר נ ו ל ד מ י ו נ י ך , פ עולה ללא ה ר ף Munnich ( , י ו ס ף ז י ס )Joseph Zyss ( , א ו מ י ש ל

).Michel Revel(רול

ש נ י פ ר ו י ק ט י ם ח ד ש י ם ר א ו א ו ר ה י ו ם כ ס י כ ו ם ה ט כ נ י ו ן ו מ ע ב ד ת , בעיר ח י פ ה : ל שיתוף פעולה ארוך

INSERM ה ק י מ ו ב מ ש ו ת ף מ ע ב ד ת מ ח ק ר ע ל ת א י .ג זע והיישו מ י ם ה א פ ש ר י ם ב ה ש ת ל ו ת ע ו ר א ו ק ר נ י ת

ה ח ל י ט ו ג ם כ ן ל י י ס ד CNRS -מ כ ו ן ו י י צ מ ן ו מ ר כ ז ה מעבדה בינלאומית משותפת בביולוגיה , " נביא"את

.ומדעים נוירונים

ו ל ס י כ ו ם כ ס מ ל ל ב ר י א ו ת ו ל א י כ ו ת ש ל ש י ת ו פ י ה ח ל י ט ש ר ה מ ד ע ה י ש ר א ל י , ה פ ע ו ל ה ה מ ד ע י ם

ו ל כ ן ה ע ת י ד . ל הכפיל את תמיכת ישרא ל ל ת ו כ נ י י ת נ ו , ש ל ו ש ש נ י ם מ ד ה י מ ו ת . . . . . נ ר א ה ל י מ מ ש ו ר ו ד

ב ז כ ו ת א י כ ו ת ה מ ד ע , ב ז כ ו ת כ ם , מ ל א ו ת ה ת ל ה ב ו ת ו ל א ל ש כ ו ח ג ם ב ז כ ו ת ע ב ו ד ת ה צ ו ו ת , ב מ ד י נ ה ה ז ו

ה מ ד ע י ב ש ג ר י ר ו ת ו ש י ת ו ף ה פ ע ו ל ה ע ם ה צ ו ו ת י ם .המדעים הישראלים

!להתראות לכולם

פיליפ קרלבאן יגולונכטו עדמ יניינעל חפסנהה

2

Chers amis, Déjà trois ans ! Ma mission en Israël se ter-mine, il est l’heure du bilan. Mon prédéces-seur avait défini avec le Haut Conseil pour la Coopération Scientifique et Technologique un nouveau mode de fonctionnement. En trois ans, des programmes de recherche ont été lancés en agriculture durable, bioinforma-tique, imagerie médicale, mathématiques ap-pliquées, astrophysique, neurosciences et robotique, systèmes multi-calculateurs et bio-physique. Les laboratoires français ont ainsi noué des contacts sur tout le territoire israé-lien.

Lors des conférences « Le Saviez-vous ? », des savants français nous ont parlé de science avec des mots de tous les jours et commenté notre festival du film scientifique. Je pense aux prix Nobel Albert Fert ou Claude Cohen-Tannoudji et au climatologue Hervé Le Treut. Certains nous ont quitté en laissant leur empreinte : Pierre Gilles de Gennes, Ketty Schwartz, Gilles Kahn, Yuval Ne’e-man. D’autres nous font l’amitié de travailler sans relâche à nos côtés, comme Arnold Munnich, Joseph Zyss ou Michel Revel, etc.

Marquant l’aboutissement d’une longue coo-pération, deux grands projets ont vu le jour. Le Technion et l’Inserm ont créé un labora-toire commun de recherche à Haïfa sur les cellules souches et leurs applications possi-bles dans les greffes de peau ou de cornée. Le Weizmann et le CNRS ont également dé-cidé récemment de fonder « NaBi », un labo-ratoire international associé en nanosciences et biologie.

Enfin, signe de la santé et de la qualité de nos échanges scientifiques, le ministre israélien des sciences nous a proposé de doubler son soutien à notre coopération. Je suis donc très confiant dans l’avenir…Trois années pas-sionnantes, passionnées, grâce à vous, grâce à la qualité scientifique de ce pays, grâce aussi à un travail d’équipe au sein de l’am-bassade et avec les équipes scientifiques israéliennes.

Leitraot lekulam !

Philippe Carlevan Attaché Scientifique

daguesh@fitscience.org

#68 Septembre 2008 ספטמבר

www.ambafrance-il.org

http://fitscience.wordpress.com

דבר המערכת

חדשות

שיח- דו בביקור בישראל , שרת המחקר הצרפתית, ולרי פקרס' גב

תחקירים מאגרי מי התהום והזיהום בישראל

דינאמיקת סמני הווירוס

L’ÉDITO

LES NEWS

DIALOGUE Valérie Pécresse, ministre française de la recherche

DOSSIERS Nappes phréatiques et pollution en Israël

Modélisation de la dynamique des marqueurs du VIH

HIVדינאמיקת סמני הווירוס LA DYNAMIQUE DES MARQUEURS DU VIH

page 2 עמוד

page 3-12 עמוד

page 13-15 עמוד

page 16-19 עמוד

© In

serm