אביב-אוניברסיטת תל הפקולטה למדעי הרוח ע"ש לסטר וסאלי אנטין

החוג לפילוסופיה

: של מודעות One-Levelעמדת מעמדות היררכיות ל סקירה והשוואה

עבודת רפראט בקורס: הפנומנולוגיה של הוסרל

מרצה: ד"ר ירון סנדרוביץ'

סימגיש: יואב פרנס

פיהחוג: פילוסו

תואר: שני

15/05/2016

אב פרנססיו 620115/05/

1

לענות על אבקש בעבודה זו שהוא "מודע"? מסוים על מצב מנטלי כשנאמר טועניםמה אנו

למבנה התודעה, כפי שבאה לידי ביטוי במשנתו של אדמונד One-Level-גישת ההשאלה תחת

אל מול ו ולהעמידן אחת אל מול השנייה( 1838-1917ושל פרנץ ברטרנו ) (1859-1938הוסרל )

על מנת תאוריות היררכיות למבנה התודעה )בפרט אלו של דיוויד ארמסטרונג ודיוויד רוזנטל(.

תוך התייחסות למושגים רלבנטיים ההיררכיותגישות להנהיר גישה זו, אבקש תחילה להתייחס ל

, להמשיך בסקירת עמדתו של ברטרנו למבנה התודעה ולאחר מכן להתייחס לזו של הוסרל.לדיון

אשר –עוד אצל ג'ון לוק נראו לראשונהלמבנה התודעה תאוריות מסדר גבוה )היררכיות(

”Consciousness is the perception of what happens in a man’s own mind“גרס כי

(Locke, 1689/1975 .).קרי, התודעה היא מעין "חוש פנימי" אשר יש לנו כלפי מצבינו המנטליים

"סדר -אלו מה שהופך מצב מנטלי מסוים למודע הוא קיום מצב מנטלי מיוחד ומ על פי תאוריות

– בכך מתקיים מבנה היררכי של מצבים מנטליים גבוה" מובחן ממנו, אשר הוא המושא שלו.

בעבודה זובהזכירנו כלפי מצבים מנטליים אחרים, וכאלו שאינם.שהם מסדר גבוה ומופנים כאלו

( כפי שהגדיר דיוויד רוזנטל state consciousness"תודעת מצב" )-יא לאת מונח התודעה הכוונה ה

(Rosenthal, 1997, p. 729) - מתי נוכל להגיד על מצב מנטלי מסוים שהוא מצב מנטלי מודע או

( שעוסקת בשאלה מתי נוכל להגיד creature consciousnessלא )בניגוד לשאלת "תודעת יצור" )

צב מניחה כתנאי הכרחי תודעת . רוזנטל טוען כי תודעת מעל מודעות(על אדם או יצור חי שהוא ב

(.731יצור )שם, עמ'

הבחנה טרמינולוגית חשובה שעושה רוזנטל היא בין שימושים שונים למילה "מודעות".

, בו מדובר על מצבים מנטליים בהם אנו מודעים השימוש הטרזניטיבי נקראהשימוש האחד

– השימוש האינטרנזיטיבי קראנ, בעוד השימוש השני בעולם הממשי( )יש מנטלי או יש למשהו

כאשר נגיד על מצב –אלו על פי תאוריות (. 737)שם, עמ' "היות מצב מנטלי מודעאשר מגדיר "

)מחשבה או מנטלי מסוים שהוא מצב מודע )באופן אינטרנזיטיבי(, נאמר שקיים מצב מנטלי

(741)שם, עמ' באופן טרנזיטיבישר מודע אל המצב האמור מובחן ממנו, א ,פרספציה( מסדר גבוה

מקרה , על פי תאוריות אלו, היא אינטרוספקציה ובכך הופך אותו למודע באופן אינטרנזיטיבי.

אשר נלווה למצב מנטלי מסוים הוא בעצמו מצב מנטלי מודע Higher order thought-מיוחד בו ה

שאין אנו מודעים אליה חשבה מסדר שלישי אודותיו, ועל כן קיימת מ –)באופן אינטרנזיטיבי(

יו, כך על שהיא מודעת באופן טרנזיטיבי אלבאופן אינטרנזיטיבי )ועל כן רגרסיה לכאורה נמנעת(, ו

(.745-746פי רוזנטל )שם, עמ'

אב פרנססיו 620115/05/

2

למצב הוא כיצד יש להתייחס מסדר גבוה למבנה התודעה תאוריות העיקרי בין ההבדל

)באופן אינטרנזיטיבי( מתייחס למצב המנטלי עליו נרצה להגיד שהוא מודע המנטלי הטרנזיטיבי ה

(, בעוד שזו Higher Order Perception – HOPתפיסתי )-זו של רוזנטל תגיד שמצב זה הוא דמוי –

המשותף אליהן הוא .(Higher order thought – HOTמחשבתי )-של רוזנטל תטען שהוא כמו

בדומה –יבית להיות מוסברת במונחים של מודעות עצמית הפיכתה של מודעות אינטרנזיט

התבוננות אינטנציונאלית של השכל במצביו ב מדובר . קרי,כפי שהובאה לעיל לטענתו של לוק

(.Smith, 2006, p.410המנטליים. )

-Oneשתי אבחנות חשובות שיש לשים לב אליהן בטרם נדון בתאוריות חלופיות מסוג

Level הוא שתאוריות מסדר גבוה הופכות בעצם את המודעות וזהו של הוסרל( )זו של ברטראנו ,

מצב של מצב מנטלי אחר(, וכן ש אובייקט במקרה זה,לאובייקט ) של מצב מנטלי מסוים העצמית

(. Zahavi, 2006, p.5מנטלי הופך להיות מודע )באופן אינטרנזיטיבי( באמצעות מצב מנטלי אחר )

יצטרכו לחמוק שיוכלו להיות אדקווטיות מבחינה פנומנולוגית, , על מנתOne-Levelתאוריות

משתי אבחנות אלו, שכן מהות התודעה בפנומנולוגיה של הוסרל היא האינטציונאליות, ואין אנו

קרי, –( Smith, 2006, p. 54)אובייקטיבציה של הופעתו של האובייקט תחתיהיכולים לעשות

.)עוד על כך אפרט בהמשך(נזית לאקט האינטנציונאלי. עלינו לראות במודעות כתכונה אינטרי

. ברטרנו גורס כי אקט בניסיונו לתת תאוריה חלופית יוצא ברטרנו הללוכנגד ההבחנות

אינו מצב מנטלי מובחן – המודעות העצמית למצב מנטלי )לדוגמא, האזנה לצליל המקרר(

קט עצמו והם מהווים תופעה מהאקט עצמו, אלא שהמודעות אל האקט היא אינטרינזית אל הא

לדידו ההבחנה בין האקט החווייתי )שמיעת צליל, למשל( אל האקט המודע .(2אחת )שם, עמ'

של אקט השמיעה, העיקרילאקט זה היא כזו שבעצם עלינו להתייחס אל הצליל כאל האובייקט

מודע מצבהיות של התפיסה נגדברטרנו בכך יוצא .משניועל אקט השמיעה עצמו כאובייקט

)כפי שראינו בתאוריות מסדר ממנו נבדל, אחר מנטלי מצב של מושא( משמע היותו אינטרנזיטיבי)

מתקבל אם כן מצב אצל גבוה(, ומציע כחלופה שהמצב המנטלי המודע הוא אובייקט של עצמו.

כאובייקטמושא החוויה –שני אובייקטים יחס כפול, ברטרנו בו לכל מצב מנטלי או חוויה יש

ראשי, והמודעות למצב המנטלי כאובייקט משני. לדידו של ברטרנו המודעות המשנית היא לא רק

–מופנית כלפי אקט ההאזנה )למשל(, אלא גם היא מודעת כלפי האקט כולו ובפרט כלפי עצמה

במודעות לאקט מדובר –במילים אחרות, המודעות לאקט ההאזנה והמודעות למודעות זו אחד הן

.(2-3עמ' כולו )שם,

אב פרנססיו 620115/05/

3

–השנייה אשר עשינו על מודעות מסדר גבוה ניכר כי ברטרנו מצליח לעמוד בפני האבחנה

מצב מנטלי אינו הופך למודע )אינטרנזיטיבי( באמצעות מצב אחר, אלא תחת התאוריה שלו

–המודעות היא אינטרינזית למצב המנטלי. אולם האם הצליח לעמוד בפני האבחנה הראשונה

בחינה מדוקדקת יותר, כפי אין הוא ביצע אובייקטיבציה של המודעות העצמית?האם קרי,

תחת תורתו של ברטרנו והן תחת התיאוריות מסדר הן , מגלה אחרת. (4)שם, עמ' Zahaviשעושה

מצב מנטלי אשר מודע –גבוה, מודעות )אינטרנזיטיבית( מוסברת במונחים של מודעות עצמית

מנטלייםהתאוריות או בכך שבתאוריות מסדר גבוה מדובר במצבים לעצמו. ההבדל הניכר בין

של ברטרנו One-Level-בעוד שבתאוריית ה , אשר אחד מייצג את האחר,מובחנים אחד מן השני

היות מצב מנטלי . בשני המקרים היות מודע משמעו כפול ייצוגימדובר במצב מנטלי אחד עם תוכן

מיוצג על ידי מצב מנטלי אחר, ובמקרה של התאוריה –ת במקרה של תאוריות היררכיו –מיוצג

של ברטראנו, שהיא תאוריית גרסתועל כן עלו ביקורות על מיוצג על ידי עצמו )שם(. -של ברטרנו

High-order '(.5מובלעת )שם, עמ

לכל חוויה יש ברטרנו טוען כי נתייחס גם לעמדתו של ברטרנו על אינטרוספקציה.

. משכך, אובייקט המודעות את האקט עצמו בכללותואובייקט משני ככלשהו ואובייקט ראשי

הפנימית המשני כולל לא רק את המודעות לאקט כלפי האובייקט הראשי, אלא גם את המודעות

( בטענה שגם המודעות כלפי המודעות צריכה 3ביקורות הועלו על כך )שם, עמ' כלפי מודעות זו.

. ביקורת נוספת שעולה באופן שמוביל לרגרסיה אינסופית –הלאה להיכלל כאובייקט שלשוני וכך

היא שבעצם כך שאנו מבצעים אובייקטיבציה, גם אם בצורה של "אובייקט משני", מתקבל מצב

ובכך אין גישתו מתיישבת עם הגישה – ”Living through it“בו אנו עומדים מנגד לחוויה, ולא

של ברטראנו נאמנה פנומנולוגית בכך שהיא גרסתואם כן .(4הפנומנולוגית להוויתנו )שם, עמ'

המודעות לוקחת את המודעות כתכונה אינטרינזית לחוויה, אך חוטאת בכך שהיא הופכת את

לאובייקט.

נתייחס עתה לעמדתו של הוסרל ונראה כיצד היא נחלצת מן הבעיות אשר ברטרנו נפל

למצב מצב מנטלי מודע היא תכונה אינטרינזית היות גם אצל הוסרל, כמו אצל ברטרנו, אליהן.

אינה צריכה להיות (. עבור הוסרל מודעות עצמית כלפי חוויה אשר אני חווה5עצמו )שם, עמ'

לדידו המודעות העצמית המדוברת –מובנת במונחים של אינטרוספקציה או מחשבה מסדר גבוה

, אשר טען כי מצב מנטלי וד לברטרנובניג .קרי, היא אינטרינזית לחוויה – רפלקטיבית-קדםהיא

מבצע הוסרל אינו , הוא מודע )באופן אינטרנזיטיבי( מעצם כך שהוא לוקח עצמו כאובייקט

,תחת משנתו של הוסרל אין אנו הופכים לאובייקט את הופעתו של האובייקט: אובייקטיבציה

אב פרנססיו 620115/05/

4

שהופכת את האקט כזו כך גם על מודעות עצמית ) וכך גם במקרה של המודעות העצמית )שם(.

חושב הוסרל, בניגוד –אקט אינטנציונליאובייקט ה, בניגוד למודעות ללמודע באופן אינטרנזיטיבי(

לברטרנו, שאין היא מודעות אשר ניתן אובייקטיבציה )אצל ברטרנו מודעות זו היא אובייקט משני

של האקט האינטנציונאלי(.

על פי הפנומנולוגיה של הוסרל פי הוסרל?כיצד אם כן יש להבין את המודעות העצמית על

. (Smith, 2006, p.54) (erlebtחוויה היא מודעת מתוך עצמה, ואנו חיים בתוך מודעות זו )

–המודעות עליה מדבר הוסרל, שאנו חיים בתוכה, אינה יכולה להוות אובייקט אינטנציונאלי

לאובייקט את הופעתו של יתן להפוך, וטוען כי לא נזה המופיע-לבין ה הופעההוסרל מפריד בין ה

)משמע, אינה רפלקטיבית-העצמית הזו, שהיא קדם-(. המודעותZahavi, 2006, p.6האובייקט )

כרוכה בפעולה של הרהור( היא פרטית, מידית, אינטרינזית לחוויה ואינה הופכת לאובייקט לא

במשנתו של הוסרל ד, שכן בכך מודעות זו בעלת תוקף מיוחאת עצמה ולא מצב מנטלי אחר )שם(.

אבל ) , קרי, קיים תמיד אובייקט אשר אנו מודעים אליואינטנציונאליכל מצב מנטלי מודע הוא

(. בפרט הדבר נכון Smith, 2006, pp. 54-55)( אין אנו הופכים לאובייקט את הופעתו של האובייקט

ל אקט של רפלקציה אב –של רפלקציה אקט –במקרה של התבוננות פנימית/אינטרוספקטיבית

אם כן, ואינטרינזית אל החוויה. מידיתיא עצמית קדם רפלקטיבית אשר ה-מכוונת שונה ממודעות

סובייקט-, על פי הוסרל אין הדבר מניח יחסי אובייקטרפלקטיבית-קדם עצמית-מודעותבדיון על

,Zahaviר )ינה הופכת לאובייקט מצב מנטלי אחת שאינה אינטנציונאלית ואומדובר על מודע –

2006, p.6). מוטיבציה לגישה זו, מציע סמית', היא בשל החלוקה האפיסטמית אשר מודעות

זו חלוקה שנראה – אובייקט כפי שהוא מופיעלבין האובייקט המופיע בין ה –לאובייקט יוצרת

מה ולא זו היא החוויה שלנו עצ –רפלקטיבית -שבלתי סביר להחיל אותה על מודעות עצמית קדם

על כן בוחר הוסרל .)אצל הוסרל משמעות איננה אובייקט()שם( ניתן להפוך אותה לאובייקט

עצמית שכזאת כמתנהגת באופן אחר מאשר מודעות למושא באקט -לראות במודעות

אינטנציונאלי.

בנקודה זו ראוי לתת את הדין על השאלה האם באמת יש הבדל בין מודעות עצמית אל

ניזכר כי עבור הוסרל בכל אקט אינטנציונאלי יש ובייקט תחת משנתו של הוסרל.בין מודעות לא

( אשר קורה במצב עניינים מסוים. תוכנו mode of presentationלאובייקט אופן הינתנות מסוים )

-היות נתנותו.ישל האקט האינטנציונאלי הוא תמיד האופן בו מוצג האובייקט תחת אופן ה

Zahavi. הוסרל )על פי פרשנותו של גם הוא אופן הינתנות על פי הוסרל( objecthoodאובייקט )

אב פרנססיו 620115/05/

5

, עליו להינתן יחשב כאובייקט של חוויה )אקט אינטנציונאלי( מסוים)שם(( טוען כי על מנת שדבר

באופן נבדל מן החוויה הסובייקטיבית אשר תופסת אותו כאובייקט באקט האינטנציונאלי. באופן

)שם, עמ' רפלקטיבית תהיה גם היא נבדלת מיחסי אובייקט סובייקט-עצמית קדם-מודעות כזה,

7).

Zahavi (2006 .)Smith (, pp. 412-414העמדה אשר הוצגה עד כה היא על פי פרשנותו של

במאמרו Zahaviמזו שהציג ושונה( Zahavi)גם היא, במקור, של מעניינת ( מציע פרשנות 2006

, תוך התייחסות לפילוסופיית על פי הוסרל ית של החוויהלכיצד יש להבין את המודעות העצמ

לצורך הבנת פרשנות זו אזכיר בקיצור רב את תפיסת הזמן של הוסרל. על פי משנתו של .הזמן שלו

של הן –אלא משהו שיש לו אופק כפול –הוסרל, אנו לא חווים זמן כמשהו שמתרחש ברגע מסוים

"מה -ונח ה"עכשיו" לא ניתן להבין ללא "מה שהיה" ועבר והן של עתיד )במילים אחרות, את מ

. לשומע שהשומע מכיר ניקח רגע מסוים בהאזנה לשיר –. ניתן להבין זאת על פי דוגמא שיהיה"(

)לא בהכרח של השיר כולו(, וכן יש לו של חלק השיר שהתנגן עד כה (retention) רטנציהיש

אם כן (. 202-203יר אותו הוא מכיר )שם, עמ' אל המשך הש (protention) פרוטנציה, או ציפייה

ידי הרשמים -חווית האזנה לשיר אינה יכולה להיות מוסברת ברגע סינגולרי אלא על

(impressions ) מסוים, רטנציה )של רשמים להם האזין קודם( רגעמאזין בלהם השומע הנוכחים

הזמן של הוסרל מתקיימת תחת תאוריית )שם(.ופרוטנציה )לרשמים עתידיים אליהם יאזין(

המודעות, ברטנציה למשל, היא גם כלפי השיר עצמו שכבר שמעתי, –אינטנציונאלית כפולה )שם(

וגם כלפי החוויה בה שמעתי את חלק השיר הקודם, ובאופן דומה לפרוטנציה )בעוד שברושם שאני

. כך והרטנציות( מתקיימת אחדות של הרושם הנוכחי ביחד עם הפרוטנציות –מקבל ברגע מסוים

אני מודע הן לשיר –יסודי של מודעות במשנתו של הוסרל ההיבט הכי –נוצר לו זרם התודעה

חשוב לשים לב כי (.204שמתנגן באופן רציף והן לחווייתי כשומע את השיר המתנגן )שם, עמ'

נית אלא חלק שנשמר מן החוויה החוש –רטנציה אין משמעותה זיכרון של אירוע עבר כלשהו

הרציפה של שמיעת השיר. באופן דומה פרוטנציה אין היא ציפייה לאירוע כלשהו לעתיד, אלא

(.205חלק מן החוויה הרציפה של שמיעת השיר אשר טרם התרחש )שם, עמ'

– בזמןבמודעותינו כדי להנהיר באופן טוב יותר את מבנה האינטציונאליות הכפול

There is one, unique flow of consciousness in which“ –נתייחס לציטוט של הוסרל עצמו

both the unity of the tone is immanent time and the unity of the flow of consciousness

itself become constituted at once.” (שם) יש לנו מודעות הן כלפי השיר אותו אנו –. קרי

אב פרנססיו 620115/05/

6

חווים אות בזרם התודעה שלנו והם מתקיימים יחדיו ותנו עצמית כלפי הי-שומעים והן מודעות

באחדות. כל פעולה מודעת )למשל, האזנה( מתרחשת בזרם התודעה של הסובייקט לאורך זמן.

הוא הזמן הסובייקטיבי, של המבנה (inner time)הוסרל מבחין בין שני מושגים: זמן פנימי

ורלי של מושאי )אובייקטי( התודעה הטמפ י הוא המבנההטמפורלי כאני מודע. זמן אובייקטיב

(. על כן מודעותי לזמן מתבטאת בשני 206אשר קוראים לאני החווה )שם, עמ' ושל אירועים

הן של אירועים אשר מתרחשים סביבי ואני מתנסה בהם, והן של הרצף הטמפורלי של –אופנים

החוויות שלי )שם(.

את המודעות העצמית של החוויה על כיצד יש להבין –נחזור אם כן לשאלתנו המקורית

ת הזמן שלו )שם, יש להבין אותה במסגרת פילוסופיי( מבקש לטעון כי 2006) Smith. ?פי הוסרל

להיות מכזו שחלה על האקט כולו העצמית -לדידו, הוסרל העביר את מושג המודעות(. 412עמ'

על רצף הזמן הפנימי, .סרל)כפי שראינו אצל ברטרנו( לכזו שמשתלבת במארג הזמן הפנימי של הו

, מגיעה מיד אחריו, כפי שראינו, רטנציה של אותו הרגע. רטנציה חוויה שמתרחשתרגע בלאחר כל

באופן מתנהגת כמעין "מחשבה מסדר גבוה" על אותו הרגע של החוויה אשר בדיוק חלף )שם(. זו

באופן הופכת למודעת. הרציפהרטנציות, פרוטנציות ורשמים רגעיים, החוויה ריבוי שכזה, דרך

שכזה הופך הסובייקט המתנסה למודע על חווית התנסותו עצמה, בלי צורך להגדיר מודעות

–בזמן הפנימי תחת ריבוי זה וההגדרה אשר הראינו למודעות פנימית אינטרינזית לחוויה.

)מידית, לא דורשת אקט רפלקטיביות -עצמית אשר גם היא מתאפיינת בקדם-מתקבלת מודעות

, הן אם כן אלו בשנייההרטנציות של אקט מסוים, תוך תלות אחת .(413)שם, עמ' של הרהור(

ללא מושג הזמן אין למודעות )עצמית או בכלל( כל משמעות שהופכות אותו למודע, ומודע לעצמו.

דעה שלנו, אשר מתרחש על ציר הזמן )שם(.היא חלק הכרחי מזרם התו -

Zahavi על פי פרשנותו מודעות לזמן פנימי אין .(2003בספרו ) ומרחיב עוד על עמדה ז

, והוא מוסיף סוג נוסף של טמפורליות אליה הוסרל היא מודעות של הזמן, אלא היא תהליך

absolute“) רצף מודעות הזמן הפנימית שלנווהוא –מתייחס )בנוסף לזמן פנימי ואובייקטיבי(

streaming of inner time-consciousness)", ,זרם תודעתנו אשר אנו מודעים אליו )שם, עמ' קרי

87.) Zahavi והזמן הפנימי, ומאחר ולדידו מנסה להבין את הקשר בין רצף מודעות הזמן שלנו

מדגיש את נושא Zahaviעמדתו של הוסרל בנושא אניגמטית )שם(, הוא מציע פרשנות משלו.

( וגורס כי הינתנות שכזו, דרכה 88עמ' ההינתנות הסובייקטיבית בגוף ראשון של החוויה )שם,

, כפי שכבר פלקציהוללא היסק ופעולת רמיידיית פנימית-הסובייקט חווה, טומנת בחובה מודעות

....Every experience is 'consciousness,' and consciousness is consciousness of“ –טענו

אב פרנססיו 620115/05/

7

But every experience is itself experienced [erlebt], and to that extent also

conscious'[bewußt]” 'על פעולת הרפלקציה טוען .(87)שם, עמZahavi כמו כל פעולה כי גם ,

. (89היות מופעלת על ידי משהו ולפעול בהתאם )שם, עמ' –דורשת מוטיבציה אינטנציונאלית,

-passively self“ני הנ –במקרה זה, המופעלות מגיעה מהמודעות העצמית הקדם רפלקטיבית

aware” המאפשרת לי את אקט וזו היא המוטיבציה –)שם( ועל כן אני "מופעל" כבר על ידי עצמי

לאקטים של הרהור.העצמית הקדם רפלקטיבית תנאי אפשרות -המודעותהרפלקציה. בכך מהווה

ש לקשור והזמן הפנימי, ימודעות לרצף התודעה שלנו לטענתו על מנת להבין את הקשר בין

ביניהם אל בין הקשר בין מודעות פנימית רפלקטיבית )כזו שבאה בעקבות אקט של הרהור( וכזו

רפלקטיבית, כפי שהצגנו )והיא גם תנאי האפשרות למודעות פנימית רפלקטיבית -שהיא קדם

Inner time consciousness is simply another name for the prerefelective“)שם((. לדידו

self-awareness of our experiences, a streaming self-awareness…” 'וכן טוען (91)שם, עמ ,

-הפנימית פונה גם אל זרם התודעה )כפי שמתבטא במודעות פנימית קדםכי מודעות הזמן

. בכך זהבי יוצר שילוב מורכב בין ארבעת המושגים: רפלקטיבית( וגם כלפי מושאי אקט ההרהור

עצמית -רפלקטיבית ומודעות-עצמית קדם-נימית, מודעות לזרם התודעה, מודעותמודעות זמן פ

-(. לדידו, באמצעות ניתוח שכזה, נמנעת אפשרות של רגרסיה אינסופית של מודעותרפלקטיבית

.(91עצמית )שם, עמ'

לכיצד עלינו להבין מודעות אינטרנזיטיבית. סקרנו הבחנו בסקירה זו בין שלוש עמדות

כיות, אשר מתארות מודעות אינטרנזיטיבית של מצב מנטלי כאובייקט של מצב עמדות הירר

, בהמשך סקרנו את עמדתו של ברטרנו אשר הציע מעין אשר מודע טרנזיטיבית אליו() מנטלי אחר

אך ניכר כי יכולה לחטוא ולהיתפס One-Level"דרך אמצע", אשר נדמה שהיא משתייכת לעמדת

. העמדה השלישית שנסקרה היא זו של הוסרל, אשר תחת Higher-Orderככזאת שהיא של

העצמית להיות משהו אשר נתפס כאובייקט, -התורה הפנומנולוגית שלו לא מאפשרת למודעות

ניכר מקריאה בפרשנויות כי אין תמימות דעים ורואה בה כאינטרינזית לחוויה וקדם רפלקטיבית.

הוסרל. לעניות דעתי נראה כי מאמרו של של One-Level-בנוגע לכיצד יש להבין את עמדת ה

Zahavi (2006 לוקה בחסר בכך שלא מתייחס לתורת הזמן של הוסרל בניתוחו, אם כי בספרו )

קצרה היריעה של רפראט זה מלהתייחס בהרחבה לכל נדבך ( הוא כן מתייחס לכך בהרחבה. 2003)

יארנו, שכן כל רכיבי משנתו לעולם הבעיה אותו ת תשל הוסרל הרלוונטיהמורכבת ונדבך במשנתו

בפרט ו, דןבהם הוא מן המושגים רבים בכמערכת פילוסופית שלמה של הוסרל מתקיימים יחדיו

Pessiשל המשך הייתי מבקש להתייחס לעבודת הדוקטורטלדיון מודעות העצמית. הבמושג

אב פרנססיו 620115/05/

8

ר יחסי מראה כי פרשנותו להיעד הוא, בהן Zahaviמפנה כלפי הוא( והביקורות אשר 2010)

.(87עצמית יכולה להביא לרגרסיה אינסופית )שם, עמ' -אובייקט בתודעה-סובייקט

אב פרנססיו 620115/05/

9

ביבליוגרפיה

Smith, David Woodruff (2006). Husserl (2nd ed.). London: Routledge.

Lyyra, Pessi (2010). Higher-order theories of consciousness: an appraisal and

application. Finland: University of Jyväskylä

Zahavi, Dan (2006). Two Takes on a One-Level Account of Consciousness. Denmark:

University of Copenhagen

Zahavi, Dan (2003). Husserl's Phenomenology. Stanford University Press.

Rosenthal, D. M. (1997). A Theory of Consciousness. In Ned Block, Owen J.

Flanagan & Guven Guzeldere (eds.), The Nature of Consciousness, MIT Press

Locke, J. (1975). An essay concerning human understanding. P. Nidditch (ed.)

Oxford: Clarendon (Original work published 1689)