בס"ד

קונטרס מראי מקומות למסכת ברכות

על כל פרק שלשה שאכלו

- מהדורת טיוטא -

נכתב בס"ד ע"י יחיאל מיכל בלאאמו"ר יהושע זליג שליט"א פליסקין

ירושלים

הערות והארות יתקבלו בברכה05276-14899טל: 1532-5870698פקס ymp803@gmail.comדוא"ל:

הקדמהמה אשיב לה' כל תגמולוהי עלי, שזכיתי להוציא לאור קונטרסי מראי מקומות על פרקים שונים בש"ס.

חלק כי ראיתי הזמן ובמשך ישיבות, בכמה מקשיבים תלמידים עם ללמוד השי"ת זיכני באשר מהתלמידים מתקשים להתרכז באופן הלימוד המקובל בישיבות, ולכן יגעתי ומצאתי בס"ד אופן לימוד קל יותר, וממילא נעים ומתוק יותר. במהלך הלימוד כתבתי דפי מראי-מקומות מדי יום ]כמעט[, וב"ה שהתלמידים קיבלו מזה תועלת מרובה, ונתחדש אצלם שלהבת אש ללימוד התורה ועיונה, ולכן אמרתי

להפיצם כדי לזכות גם אחרים.

ואבאר מעט את האופן שעל-פיו כתבנו: א[ בחרנו בדווקא פרקים ]ולפעמים חצאי פרקים[ קלים ללימוד, ובדרך כלל כאלו שיותר נוגעים לעניני

הלכה למעשה. ב[ בכל סוגיא הבאנו ראשונים ואחרונים עיקריים, בשימת דגש על הלומדות, ומתוך השתדלות להביא

בעיקר קטעים קלים, מובנים, ולא-ארוכים. ג[ לאחר מכן הבאנו הפניות לספרי הלכה; טור, בית יוסף, משנ"ב, ופוסקי זמננו.

אופן לימוד זה - כאשר מקשרים בין העיון לבין הלמעשה - יש בו מן התפארת של השלמות, וחותםהאמת ניכר עליו, וגם מביא סיפוק ותענוג רב ללומדים.

יש להדגיש, כי המגמה העיקרית שעמדה לנגד עיני בכתיבת הדברים היא, להביא תועלת ו'געשמאק'להיפך הארכתי ולפעמים להאריך, דרשה שקיצרתי במקום שהסוגיא פעמים היו ולכן לתלמידים, בדברים צדדיים מעט, הכל לפי מה שהיה נראה לתועלת לתלמידים שהיו לפני באותה שעה. ועל כן, באם יהיו מגידי-שיעורים שירצו להשתמש במראי-מקומות אלו, טוב יעשו אם יתבוננו תוך כדי לימוד, האם הדברים אכן מתאימים לרמה של התלמידים שלהם, ובמידת הצורך יעלו או יורידו את הרמה של

הדברים, הכל בכדי שהתלמידים יקבלו את הטוב ביותר עבורם לפי מצבם וענינם.

ואמנם לעת עתה הדברים עדיין בגדר "טיוטא", ואינם מושלמים כלל, אך גם בצורה כזו יוכלו להביאתועלת בעז"ה.

ואשא כפי אל השי"ת, שיעזרני עוד לפתח ולשכלל את המראי מקומות בכמות ובאיכות כאשר עםלבבי, ולהוציאם לאור עולם, וכן את השיעורים עצמם, ולהרבות כבוד שמים בעולם.

יחיאל מיכל בלאאמו"ר יהושע זליג שליט"א פליסקין

ymp803@gmail.com ניתן להשיג בדוא"ל:

מראי מקומות למסכתות:ברכות ]פרק תפילת השחר, ופרק שלשה שאכלו[

שבת ]פרק הבונה, ופרק שואל[קידושין ]סוף פרק ראשון[

ראש השנה ]כח.-לד:[פסחים ]פרק ערבי פסחים[

סוכה ]סוף פרק הישן - עניני ישיבת סוכה ומצטער[סנהדרין ]פרק בן סורר[

בבא מציעא ]פרק אלו מציאות[###

כמו"כ ניתן להשיג בדוא"ל הנ"לאת ספרי "ארזים בגן" - דרכי חינוך לבחורים מתמודדים

מותר ורצוי להעתיק ולהשתמשבמראי מקומות אלו בכל צורה שהיא

על מנת להגדיל תורה

______________________________________________________________________________________________

בפשט הגמרא והילפותות מן הפסוקים א[ משנה ברכות מה. וגמ' עד "ימעך הקורא קולו ויקרא". רש"י ד"ה שלשה שאכלו, וד"ה מה"מ, וד"ה

גדלו.ב[ תוס' ד"ה בקולו ]שאר התוס' אינם חובה[.

ג[ לכאו' יל"ע היכן רמוז בפסוקים אלו ענין זימון וברכת המזון.ד[ גמ' ברכות מח: מ"תנו רבנן מנין לברכת המזון מן התורה" עד "רבי יצחק אומר אינו צריך".

ה[ ולכאו' קשה מדוע רבי אמי ורבי אסי שבדף מה: התעלמו לכאורה מדעת רבנן שבדף מח:. ו[ ועי' פני יהושע מה. ד"ה בגמרא מנא הני מילי.

ברכת הזימון האם היא מדאורייתא או מדרבנן[ עי' טור סי' קפח סעיף ו' בשם הראב"ד שכתב שזימון הוא מדאורייתא. 1ז[ שיטה [ עי' מאירי ]ברכות מה א ד"ה וענין הזימון[.2ח[ שיטה [ בשם הקרית ספר.1[ עי' פסקי תשובות ]סי' קצב הערה 3ט[ שיטה

י[ עיין בסוגיות הגמרא הנ"ל, האם ניתן להוכיח מהם כאחד משלשת השיטות.

נפקא מינות האם זימון מדאורייתא או מדרבנן 1 נפקא מינה

יא[ עי' פסקי תשובות סי' קצב אות א' קטע ראשון, שהביא נפק"מ האם מותר לתת לזמן לנער בן י"ג שנהאע"פ שלא יודעים אם הביא ב' שערות.

יב[ ועי' בספר ארחות רבנו הקהילות יעקב חלק א' עמ' פו ]מובא במסגרת[ארחות רבנו הקהילות יעקב זצ"ל חלק א' עמ' פו

2 נפקא מינה יג[ עי' פסקי תשובות שם, שהביא נפק"מ לגבי כשיש ספק אם חייבים בזימון, האם צריך לזמן כי זה ספק

דאורייתא או להיפך אסור לזמן כי זה ספק ברכה לבטלה.

3 נפקא מינה יד[ עי' בגמ' נ. מ"אמר רבא כי אכלינן" – עד "כ"ע לא שמעי". וברש"י.

בס"ד. ברכת חיים, יום ראשון, ל' בחשון תשע"ד

. 1ברכותמה.

בענין זימון דאוריתא או דרבנן

טו[ עי' רשב"א דף נ. ד"ה וליברכו ביה עשרה, שבמקום שיש חשש לכבוד הבריות מותר לבטל ברכת הזימוןמשום שכבוד הבריות דוחה חיובים דרבנן, עי"ש.

- עי' בספר משברי ים עשה דוחה לא תעשה ]מובא במסגרת[טז[ למעיינים

להלכה בזהיז[ עי' משנה ברורה סי' קצב ס"ק א, ושער הציון סי' קצז ס"ק ט"ז בשם הפרי מגדים.

יח[ עי' חזו"א ]או"ח סי' לא סק"א[ שנקט לדינא שזה דאורייתא.

05276-14899פינת החיזוק - יש לך רעיון מחזק ללימוד התורה? שתף אותנו כשאדם מושך את לבו במדות חסידות, וקשה עליו מפני שהכל מלעיגים עליו... ומזכירים לפניו מעשיו הרעים הסדומים, לא יעזוב אדם חסידותו מפני הלצנים, ויכנס במדות הטובים מעט מעט... ועל זה נאמר )משלי ט יב( אם חכמת חכמת לך. ועל הלצנים נאמר )ישעי' כט כא( מחטיאי אדם בדבר, שמדברים רע על עושי מצוה. וחטא גדול לומר לבעל תשובה זכור

מעשיך הראשונים... והעושים כן לזכור מעשיו כאלו נועל דלת בפני השבים )ספר חסידים סי' ז'(

______________________________________________________________________________________________

א[ גמ' ורש"י מה. "אתמר שנים שאכלו כאחת" – מה: "מקמי דנחית לבבל". ב[ תוס' ד"ה אם רצו, וד"ה שלשה וד"ה והא מאה.

]למעיינים - אפשר לעיין בפנ"י על תוס' ד"ה שלשה[.עיון למאן דאמר מזמנין

ג[ לכאו' קשה על מ"ד דמזמנין, שהרי למדנו בגמ' ורש"י לעיל, דילפינן מהפסוקים ששבח הקב"ה הוא דוקא כשאחד קורא לשנים לשבח, כמו שכתוב "גדלו לה' אתי", וא"כ איך שייך

זימון בשנים. ויל"ע.עיון למאן דאמר אין מזמנין

ד[ יש לעיין למ"ד אין מזמנין, מה הטעם שאסור לזמן, וכי מה הפסד יש בזה. וכתבו התוס' חולין קו. ד"ה ושמע מינה, וז"ל: "שבשנים אסור לומר נברך שאכלנו משלו". וצריך ביאור מה טעם

האיסור.ה[ עי' פרישה סי' קצג ס"ק יא: "משום דהוי כמו ברכה לבטלה כיון שפטורים מברכת הזימון".

ו[ עי' פני יהושע )מה. ד"ה בתוספות בד"ה אם רצו( שביאר: "ואפשר דטעם האיסור משום דמחזי כמוסיף על הברכה דכהאי גונא כתב הטור או"ח סי' קפז" עכ"ל. להבנת כוונת דבריו עיין

בטור אליו ציין ]סי' קפז סעיף א' לגבי ברוך משביע לרעבים[. ]ז[. למעיינים, עי' ביאור שלישי בריטב"א )מה: ד"ה לומר( שביאר הטעם דשנים אין מזמנין "שהזימון כעין דבר

שבקדושה הוא ואינו נוהג בפחות משלשה"[.ח[ וצריך להבין במה נחלקו הביאורים השונים.

האם זימון הוא "ברכה" או שהוא רק קריאה לברך ואינו ברכהט[ עי' טור סי' קפח סעיף ו' בשם הראב"ד.

י[ עי' מאירי דף מה עמוד א' ד"ה וענין הזימון.יא[ ]למעיינים: עי' בגמ' מח: "את ה' אלקיך זו ברכת הזמון". האם יש מכאן משמעות כהראב"ד או כהמאירי[.

בס"ד. ברכת חיים, יום שני, א' בחשון תשע"ד

. 2ברכותמה.-מה:

בענין שנים שאכלו

יב[ אולי ניתן לבאר את מחלוקת הפרישה והפני יהושע, לפי מחלוקת הטור והמאירי. למעשה האם מותר לשנים לזמן

יג[ עי' בגמרא קצת אחרי סוגייתנו, שכתוב "שנים שאכלו מצוה ליחלק" ומשמע דאסור להםזאת למי שיכתוב כי לעת עתה לא מצאתי ]אם כל הפוסקים, וכן משמע מסתימת לזמן,

במפורש[.האם במקרה של ספק זימון מותר לזמן או שיש לחשוש לברכה לבטלה

יד[ עי' משנה ברורה סי' קצג ס"ק כו, וביאור הלכה סי' קצז ד"ה עמהם. טו[ יש לעיין מדוע הכריעו שמותר לזמן מספק, ולא חששו לכל מה שהבאנו ]בסעיף ד-ז[

שאסור לזמן לחינם.שנים ושבת מצטרפין

טז[ עי' בגמ' מז: מ"אמר רבי אמי שנים ושבת" עד "כגון אנא ורב חסדא". וברש"י. יז[ עי' בספר "מי זהב על התורה" מהגה"צ רבי יצחק גולדוסר שליט"א משגיח ישיבת אור ישראל ]מובא

במסגרת[מי זהב על התורה

05276-14899פינת החיזוק - יש לך רעיון מחזק ללימוד התורה? שתף אותנו כל תלמיד ותלמיד יש לו זמני עליות וירידות, זמנים מזמנים שונים, וסיבות רבות לזה. והכל נסיונות לאדם, ואל

)הסטייפלר זצ"ל, קריינאיפול לבו כלל – כי העולם הזה הוא עולם התמורות לאין שיעור, וסוף ההצלחה לבוא דאיגרתא ח"א אגרת ג(.

______________________________________________________________________________________________

א[ גמ' ורש"י מה: מ"ת"ש נשים מזמנות לעצמן" עד "שאני התם משום פריצותא", עם תוספות. ]להבנתהגמ', יש להשלים גמ' מדף מה. "אתמר שנים שאכלו כאחת"[.

ב[ במשנה כתוב שנשים אין מזמנין עליהם. מדוע אין זה סתירה למבואר בגמרא שנשים מזמנות.האם זימון שלש נשים הוא רשות או חובהד[ עי' תוס' ד"ה שאני התם – שסוברים רשות.

ה[ עי' רא"ש פרק שביעי סימן ד' – שסובר חובה.ו[ ולכאורה צ"ב מה יענה כל צד לראיותיו של הצד השני.

]ז[ למעיינים: עי' רש"י ד"ה דאפילו מאה כתרי, שלשיטתו בעצם כתוב בגמ' שזה רשות, וצ"ב מה יענה על זההרא"ש. ועי' תוס' ד"ה והא מאה[.

בס"ד. ברכת חיים, יום שלישי, ב' בחשון תשע"ד

. 3ברכות מה:

בענין נשים בזימון

לשיטת תוספות שזימון נשים רשות, מה הטעם שלא הטילוהו עליהם לחובה?ח[ עי' משנה ברורה סימן קצט ס"ק טז.

ט[ עי' שער הציון סי' קצט ס"ק ו., שחלקו גברים וחלקו נשים?3האם ניתן להרכיב זימון של

י[ עי' טור סי' קצט סעיף ז' שהביא בזה מחלוקת בין ה"ר יהודה הכהן, למהר"ם מרוטנבורג.

עיון בראיות שהביאו במחלוקת זו יא[ לכאו' קשה על רבינו יהודה ממשנה בריש הפרק "נשים ועבדים וקטנים אין מזמנים עליהם". ונאמרו

בזה תירוצים:יב[ עי' פרי מגדים על השו"ע או"ח סי' קצט משבצות זהב ס"ק ב ד"ה ובחדושינו.

יג[ עי' ט"ז על שו"ע או"ח סי' קצט ס"ק ב, בסופו, מ"ועוד י"ל". יד[ ועי' בשערי תשובה על השו"ע סי' קצט סק"א בשם גדול אחד. ]ויל"ע אם סבר כהפרי מגדים או כהט"ז

או כשניהם יחד[. ]טו[ למעיינים: הטור כתב שרבינו יהודה הוכיח זאת מגמ' ברכות כ:, ויל"ע מה יענה על זה מהר"ם מרוטנבורג. עי"ש

בגמ' כ: מ"א"ל רבינא לרבא נשים" עד "ת"ש באמת אמרו"[.

אם כבר יש שלשה גברים, האם הנשים חייבות לזמן עמהם טז[ עי' ערכין ג. מ"הכל חייבין בזימון" עד "ועבדים מזמנין לעצמן". ולכאו' כתוב שם שחור על גבי לבן

שנשים חייבות בזימון, ואיך אנו פוסקים שאינן חייבות.יז[ ועי' בית יוסף סי' קצט סעיף ז' ד"ה "ומ"ש רבינו שיש", בשם הסמ"ג, שתירץ זה.

יח[ ולכאורה יל"ע בסברא, דכיון שנשים מצד עצמן אין חייבות בזימון, מדוע כשיש ג' גברים נעשות חייבותולא אמרינן שזה נשאר רשות.

להלכה יט[ עי' משנ"ב חלק ב' סי' קצט סעיף ו-ז, ובמשנ"ב שם, ובשער הציון ס"ק ו, ט. ובביאור הלכה ד"ה נשים,

וד"ה אבל, וד"ה ויוצאות. כ[ ויל"ע לגבי משפחה שיש שם גברים ונשים, ובאמצע הסעודה הגברים הולכים לשמחת שבע-ברכות או ל"טיש", והנשים מברכות ללא זימון, האם יש לזה היתר. ועי' פסקי תשובות חלק ב' סי' קצט אות ד' ]עמ'

תרסג-תרסד[.כא[ עי' חשוקי חמד בסוגיתנו ]מובא במסגרת[

05276-14899פינת החיזוק - יש לך רעיון מחזק ללימוד התורה? שתף אותנו רבי יצחק הוטנר זצ"ל, בפחד יצחק מכתב קכח: רעה חולה היא אצלנו שכאשר מתעסקים אנו בצדדי השלמות של גדולינו, הננו מטפלים בסכום האחרון של מעלתם, מספרים אנו על דרכי השלמות שלהם בשעה שאנחנו מדלגים על המאבק הפנימי שהתחולל בנפשם. הרושם של שיחתנו על הגדולים מתקבל כאלו יצאו מתחת יד

הכל משוחחים מתפעלים ומרימים על נס את טהרת הלשון של בעל הח"ח זצ"ל אבלהיוצר בקומתם ובצביונם. מי יודע מן כל המלחמות המאבקים המכשולים הנפילות והנסיגות לאחור שמצא החפץ חיים בדרך המלחמה

משל אחד מני אלף ודי לנבון שכמותך לדון מן הפרט אל הכלל.שלו עם יצרו הרע,

______________________________________________________________________________________________

א[ גמרא מה: מ]נקודתיים[ "גופא אמר רב דימי בר יוסף אמר רב שלשה שאכלו" עד "לאו אורח ארעא".

ב[ רש"י על הגמ', וכן רש"י ד"ה קוראין לו, וד"ה ומזמנין עליו.

שנים שיצאו לשוקג[ עי' בספר שפתי חכמים על מס' ברכות בסוגיתנו ]מובא במסגרת[

שפתי חכמים

עיון בראשונים בפשט סוגיתנוד[ עי' מאירי ד"ה שלשה שאכלו ויצא.

ה[ עי' רא"ה ד"ה אמר רב דימי בר יוסף אמר רב שלשה שאכלו.ו[ ויש להבין את פשט הגמרא לפי כל שיטה.

האם השלישי שיצא לשוק, יוצא ידי חובת זימון או לא ז[ עי' בית יוסף ]סי' קצד סעיף ב' בסופו ד"ה וכתב ה"ר יונה[ בשם רבינו יונה שהשנים יוצאים ידי חובת

זימון והשלישי אינו יוצא, עי"ש בביאור הדבר.ח[ עי' בית יוסף ]שם[ בשם הרמב"ם שגם השלישי יוצא ידי חובת זימון.

ט[ ולכאו' צל"ע בשיטת רבינו יונה איך יתכן שהם יוצאים ידי חובה אם הוא לא יוצא, הרי אין כאן שלשה.

למה עשרה צריכים להיות במקום אחדי[ עי' בספר מורשת משה על מס' ברכות בסוגיתנו ]מובא במסגרת[

יא[ ולכאו' צ"ע על הראשונים הרי הגמ' אמרה סיבה אחת "לאו אורח ארעא". ולמה הם אמרו סיבותאחרות.

בדברי הגמרא "תשעה נראין כעשרה"יב[ לכאו' צ"ב מה יועיל לנו שהם "נראים" אם הם לא עשרה.

יג[ ועי' עוד בגמ' לקמן מז: למטה מ"אמר רב הונא תשעה וארון" עד "כי מבדרי". וגם שם צ"ע כנ"ל. יד[ ועוד צ"ב דלכאורה יש סתירה בין גמרתנו לגמרא מז: שאצלנו משמע שבכל מקרה תשעה נראים

כעשרה.

שאלות מעשיותטו[ לפתרון השאלות, עי' שו"ע ומשנ"ב סי' קצד סעיף ב', ופסקי תשובות אות ד'.

טז[ שלשה אכלו כאחד בחדר האוכל בישיבתנו, וכשבאים לברך - שנים נמצאים בחדר אוכל ואחד במטבח,האם יכולים לזמן כשהשלישי נשאר במטבח.

יז[ משפחה של שלשה גברים ואשה אכלו בסלון, וכשבאו לזמן, כל השלשה נשארו יושבים יחד בסלון, ואילו האשה ]שחייבת גם היא לזמן עמהם[ היתה טרודה במטבח עם ילדיה, ורוצה לענות לזימון משם, וטוענת

שבגלל שממילא יש בסלון שלשה המזמנים יחד, אז היא יכולה להצטרף מהמטבח. האם היא צודקת. יח[ עשרה אנשים יצאו לטיול, ובזמן האכילה היה רק חמשה כסאות וחמשה נשארו לאכול בעמידה, האם

יכולים לזמן יחד בשם. יט[ ארבעים איש יצאו לטיול, ובזמן האכילה היו רק עשרים כסאות, ולכן עשרים אנשים נשארו לאכול

בעמידה, האם כשמזמנים בשם יכולים גם העשרים העומדים לענות עמהם.

______________________________________________________________________________________________

א[ גמרא דף מה: מ"אמר רבא הא מילתא אמריתא" עד "דלפנים משורת הדין הוא דעבד", ורש"י.כשהאחד הוא בעל הבית

ב[ עי' בקובץ נועם כרך י"ז מדברי הג"ר אפרים גרינבלט שליט"א בעמח"ס רבבות אפרים ]מובא במסגרת[קובץ נועם כרך י"ז בשם הרב אפרים גרינבלט

אחד מפסיק לשנים האם זה ממש חיוב או רק מדת דרך ארץג[ עי' רש"י ד"ה אחד מפסיק.

ד[ עי' שלטי הגבורים על הרי"ף דף לג. מדפי הרי"ף אות ד' בתחילתו בשם ר"ח וראב"ד.ה[ וצריך ביאור בהבנת מחלוקתם. ועי' בספר משנת יקרה על מסכת ברכות בסוגיתנו ]מובא במסגרת[.

ספר משנת יקרה להג"ר רפאל שינדלר שליט"א

אם לא רצה לענות עמהם האם יכולים לזמן בלי שיענה – שיטת הרשב"או[ עי' רשב"א ד"ה אחד מפסיק לשנים, שיכולים לזמן בעל כרחו.

ז[ ועי' מאירי מה: ד"ה זה שביארנו, בשם "גדולי הרבנים".ח[ וצ"ב להרשב"א איך יצאו ידי חובה אם הוא לא עונה, והרי אין כאן שלשה מזמנים.

המפסיק לזימון האם צריך לברך המוציא שוב ט[ עי' רא"ש ]סוף סי' יב[ שהביא מחלוקת בזה. וצ"ב בטעם המחלוקת.

שלשה שאכלו, והוצרך אחד מהם לצאת האם רשאי ללכת אפילו שיבטל הזימוןי[ עי' בית יוסף ]סי' ר' סעיף א' ד"ה ומ"ש רבינו[ מ"והרשב"א כתב" עד סוף הסעיף.

יא[ וצ"ב סברת הדברים לפי הבית יוסף, דכיון שיש לו חיוב להמתין לזימון, מדוע במקום צורך נחוץ רשאילצאת.

יב[ למעיינים - עי' בב"ח שם ד"ה ?.להלכה

יג[ עי' שו"ע סי' ר' סעיף א'-ב, ובמשנ"ב ס"ק א-ח, ובביאור הלכה ד"ה שאכלו כאחד, וד"ה עד שיגמרו,וד"ה לחזור ולאכול.

יד[ עי' פסקי תשובות חלק ב' סי' ר' אות א-ג ]עמ' תרסז-תרסט[..29טו[ ועי' עוד בפסקי תשובות סי' קצג עמ' תרלז ד"ה וכל זה, והערה

05276-14899פינת החיזוק - יש לך רעיון מחזק ללימוד התורה? שתף אותנו , אני אוהב מוזיקה ואני זקוק לאינטרנט זמין". כן כן, היה לי את כלsms"אני חייב לקבל מייל, אני לא יכול בלי

הסיבות למה לקנות אייפון, עשיתי את זה. מה לעשות, יש לי מצפון שאומר לי שזה אסור, ויש גדולים שאומרים שאני לא יכול להצטרף למנין, אבל מה הם מבינים, הם לא באמת יודעים מה אומרים... וככה עובר עוד יום ועוד יום, אני מרגיש ממש מקושר, יש לי אייפון הכי מתקדם, אבל לא יודע משום מה אני לא מתקדם... אני

באמת רוצה ללמוד, אבל יש לי רטט בכיס, חייב לראות מה שלחו לי, ומבטיח לחזור ללימוד אחרי זה. טוב, אני מקבל מייל ממש חשוב, אני חייב לצאת שניה לראות מה שלחו לי. לחזור ללמוד כבר לא חזרתי, כי כרגע הלימוד משעמם אותי, יש לי דברים יותר מעניינים מאשר ללמוד... בלילה, עד השעות הקטנות אני יושב על האייפון, תפילה במנין למחרת? אני כבר לא יכול לקום, אני ממש עייף... ככה עוברת שנה. ללמוד כמו בן ישיבה, אני כבר לא יכול. גם לקום בבוקר לעבוד מוקדם, אני כבר לא יכול, מה לעשות, אתמול בלילה ראיתי

סרט... בקיצור, אני בסרט שקשה לצאת ממנו, אני ב'בית כלא צבעוני'! טוב, אני חייב לזרוק את זה. אני זורק את האייפון, כי כבר אין לי יום ואין לי לילה, אחרי שנה אני מרגיש ממש טוב. בלילה, אני יכול לישון כמו בנאדם. ללמוד, אני יכול כמו בן ישיבה. אין לי רטט בכיס, כל שניה פשוט מאושר. כבר לא מחויב לדבר שלא יתן לי כלום בחיים, ורק מזיק לי ולסובבים אותי. תודה לבורא עולם! מומלץ

לכל מי שבסרט הזה עדיין, אתה חייב לזרוק את זה. זה קשה – אבל שווה.שמואל ב.

______________________________________________________________________________________________

א[ גמרא דף מה: מ"יהודה בר מרימר ומר בר רב אשי" עד "אין זימון למפרע".ב[ יל"ע איך ידעו שאין בהם אחד מופלג מחברו, ועי' שפתי חכמים ]מובא במסגרת[

שפתי חכמים

מדוע חשבו שצריך דוקא אדם מופלג מהשאר כדי לזמןג[ צ"ע מדוע חשבו שאם אין אדם גדול מהשאר, אין זימון.

ד[ ועי' רש"י ד"ה דאיכא.ה[ ועי' תוס' הרא"ש ד"ה הני. אבל עדיין צ"ב מה הסברא בזה.

ו[ עי' בספר בית אלוקים לרבי יוסף מטראני ]המבי"ט[ שער התפילה פרק י' ]מובא במסגרת[בית אלוקים למבי,ט שער התפילה פרק י'

ואפשר לומר כי מה שתקנו חז"ל ברכת זימון... דכתיב ואכלת ושבעת וברכת, ואמרו חז"ל ואפילו מדומדםיברך כל אחד לעצמו הואיל ולא ולזה הכריחו לג' שאכלו כאחד שחייבין לזמן ]שיכור[ כיון דכתיב ושבעת,

שמברך ואפילו מדומדם, אלא הגדול שביניהם שמסתמא דעתו מיושבת עליו יברך.לפי זה יש לבאר את ההו"א שכשאין אדם גדול מהשאר, לא תקנו חובת זימון.

ז[ עי' בספר מורשת משה בסוגיתנו ]להג"ר משה שטינהויז שליט"א[ ]מובא במסגרת[מורשת משה

כמה ענינים הנלמדים מסוגיתנוח[ עי' שו"ע או"ח סי' קצג סעיף א' ]בעיקר הגהת הרמ"א השניה[.

ט[ ועי' ט"ז על השו"ע או"ח סי' קצג סק"ג. ולכאו' צ"ע דלכאורה דוחק לומר שהם טעו בשני הלכות.י[ ועי' ט"ז שם ס"ק ה'.

בס"ד. ברכת חיים, יום שני, ח' בכסלו תשע"ד

. 6 ברכות מה: - בענין לא הוה מופלגמחבריה + מצאן כשהן מברכים

בענין אדם שלא אכל מה יענה אחר המזמןיא[ גמ' מה: מ"בא ומצאן כשהן מברכים" עד "תני חדא העונה אמן".

יב[ בביאור השייכות בין סוגיא זו לסוגיא הקודמת עי' במרומי שדה להנצי"ב ]מובא במסגרת[

יג[ מה הטעם שאין זימון למפרע, עי' מאירי ד"ה זה שאמרו. יד[ לכאו' צ"ע מדוע צריך לענות עמהם "ברוך ומבורך", והרי קריאת המזמן היתה "נברך שאכלנו משלו"

והוא לא אכל עמהם.מה הטעם שצריך לענות אמןטו[ עי' שיטה מקובצת ד"ה בא.

טז[ עי' ט"ז סי' קצח ס"ק א' שביאר באופן אחר.יז[ וצריך ביאור במה נחלקו שני הביאורים.

להלכה עי' משנ"ב חלק ב' סי' קצח ובמשנ"ב שם. ועי 'פסקי תשובות חלק ב' סי' קצח.יח[

______________________________________________________________________________________________

שאלה מעשית: ישיבה ערכה טיול, ולא היה מקום מסודר לארוחת הצהרים, ולכן אכלו חלק בעמידה, חלקהתיישבו על ארגז האוטובוס, וחלק התפזרו על אבנים וגדרות באיזור. האם זוהי קביעות המצרפת לזימון?

במשנה מבואר שצריך הסיבה יחדא[ עי' במשנה מב. בקטע "היו יושבין כל אחד מברך לעצמו הסבו אחד מברך לכולן". וברש"י שם.

ב[ גמ' מב: מ"היו יושבין כל אחד ואחד" וכו' עד מג. "בדוך פלן כהסבו דמי".ג[ תוס' מב. ד"ה הסבו.

מחלוקת רבינו יונה והרא"ש האם צריך להסב יחד מתחילת הסעודה או שמועיל גם אם הסיבו יחדבסוף הסעודה

ד[ עי' רבינו יונה ריש פרק שלשה שאכלו ]לב: בדפי הרי"ף[ ד"ה שלשה שאכלו.ה[ עי' ברא"ש ריש פרק שלשה שאכלו ]סימן א'[ שחלק על רבינו יונה.

ו[ סכם: מה הם שתי הראיות שהביא רבינו יונה לשיטתו, וכיצד דחה אותם הרא"ש. ]ומה יענה רבינו יונהעל הדחיות[

עי' משנה ברורה חלק ב', סי' קצג סעיף ב-ג', ומשנה ברורה שם.ז[ להלכה בזה - שנים שקבעו יחד ואח"כ הצטרף אליהם אדם שלישי

ח[ עי' בגמ' מז. מ"רב ושמואל הוו יתבי" עד "לאבא מי לא אכלינן".ט[ ולכאורה קשה מכאן בין לפי הרא"ש בין לפי רבינו יונה, שהרי לא אכלו יחד?

י[ ועי' שו"ע ומשנ"ב סי' קצז סעיף א'.קושיא ממעשה דינאי המלך ושמעון בן שטח

יא[ עי' בגמ' מח. "ינאי מלכא ומלכתא" עד "עד שיאכל כזית דגן".

בס"ד. ברכת חיים, יום שלישי, ט' בכסלו תשע"ד

. 7 ברכות פרק שלשה שאכלו ]נידון

כללי[בענין גדר קביעות סעודה לזימון

יב[ ולכאורה קשה איך שמעון בן שטח הצטרף עמם לזימון הרי הם כבר סיימו לאכול כשהוא התחיל.יג[ ועי' רשב"א שם.עוד הלכה למעשה

יד[ עי' פסקי תשובות חלק ב' סי' קצג אות ו-י ]עמ' תרלח-תרמג[.אם מועיל כוונה שלא להצטרף

טו[ עי' שו"ת אגרות משה או"ח ח"א סי' נו ]מובא במסגרת[שו"ת אגרות משה אורח חיים חלק א סימן נו

בדבר אלו שאין יכולין לחכות בסעודת החופה עד אחר שיברכו בהמ"ז ושבע ברכות אם יש עצה שיהיו רשאין ללכת בלאהז' ברכות...

וז' ברכות יאמרו בפירוש קודם שישבו לאכול שאין לע"ד יש עצה קלה דאלו הרוצים שלא לחכות עד גמר הסעודה מתכוונים להצטרף לקביעות עם שאר המסובין, שאז אף שיושבין בשלחן אחד לא מתחייב בזימון. וראיה לזה מרמ"א /או"ח/ סי' קצ"ג סעי' ג' שכתב בטעם המנהג שלא לזמן בבית עכו"ם דאף שקבעו לאכול הוי כאילו אכלו בלא קבע דכיון שיש לחוש ולירא כשישנו בנוסח הברכה ולא יאמרו הרחמן יברך בעה"ב לכן מתחלה לא קבעו עצמן רק לברך כל אחד לבדו, אלמא דלא מהני קביעות אכילה אלא בסתם שהוא גם לברך ביחד אבל כשפירשו שאין קביעותן לענין הברכה לברך יחד אלא כל אחד לבדו לא מחייב קביעות כזה בזימון. ועיין במג"א /או"ח/ סי' תקנ"ב סק"ט שמוכיח מדין זה דרמ"א דאף באכלו שלשה ביחד בקביעות סעודה המפסקת לא יזמנו מטעם דלא חשיב קביעות משום דאין דעתם לקבוע כהא דרמ"א סי' קצ"ג, וכוונתו משום דמוכח מרמ"א שלא סגי בקביעות האכילה יחד לבד אלא שצריך שתהיה קביעותם גם ע"מ לברך יחד אך בסתמא הוא כנקבעו גם לברך יחד כיון שיש מצות זימון וגם מעלת ברוב עם אבל כשיש טעם שלא יהיו רוצים לקבוע לברך יחד כמו בבית העכו"ם שיש יראת העכו"ם אמרינן אדרבה דמסתמא הוא כלא קבעו עצמן לברך יחד אלא לברך כל אחד לעצמו, לכן גם בערב תשעה באב כיון דיותר טוב שלא לזמן לברך יחד הוי אף בנקבעו לאכול

יחד שהוא רק לברך כל אחד בעצמו. איברא דלא ידוע לי בעניותי מקור להרמ"א מהגמ' דאולי סגי בקביעות אכילה לבד ולא יועיל מה שיפרשו שאין רוצים להצטרף לברך יחד. ואולי הוא מסברא דכמו שמועיל כוונה להצטרף אף שהם בעצם ב' חבורות שדין זה הוא בירושלמי דצריך שנכנסו מתחלה ע"ד להצטרף והובא ברא"ש סי' ל' לכן מסתבר לרמ"א דמועיל כוונה גם להיפוך דאף שהם בשלחן אחד אם נתכוונו בפירוש שלא להצטרף לא יצטרפו. ובעצם לפ"ז הא יש לפרש בהא דרבא דאצל ריש גלותא ברכו ג' ג' אינו שהותר להם ליחלק אף שנאסרו משום כבוד הריש גלותא, אלא שבשביל שיקפיד פירשו מתחלה שלא לקבוע לברך יחד אלא כל אחד בפ"ע. וא"כ אפשר שזהו מקור הרמ"א. אבל א"כ יקשה דהא המג"א סובר כהרמ"אולכן משמע שאף שנתחייבו בזימון דעשרה סובר וגדול כבוד הבריות זילותא דר"ג ולמה כתב בסק"ו דהטעם משום שבשביל כבוד ר"ג מותרין להתחלק, וא"כ ליכא ראיה מזה להרמ"א. עכ"פ הרמ"א והמג"א סברי כן, ויש לסמוך ע"ז

למעשה לע"ד כשיש לו צורך והכרח לצאת מחמת שמאחרין טובא והוא צריך להשכים. ידידו, משה פיינשטיין

05276-14899פינת החיזוק - יש לך רעיון מחזק ללימוד התורה? שתף אותנו מעבדות לחירות

זה היה נראה משעשע, נחמד, ואפילו תועלתי. ככה זה, היצר מתלבש עלינו עם התירוצים שנשמעים הכי מוצדקים והגיוניים. אז כן, הוא ניצח אותי, קניתי מכשיר "גלאקסי", היה לי אותו שנה שלמה. לא אשקר, בחודש הראשון אמרתי לעצמי "זה הדבר הכי טוב שהכרתי, יש פה הכל". עם הזמן ההתלהבות ירדה, והתחלתי להרגיש ולהבין שאני מתחיל לרדת, קמתי מאוחר בבקרים, הלימוד נחלש, ופשוט בכל הזדמנות חיפשתי להיות עם המכשיר, זה פשוט הרס אותי, הייתי עבד של זה, אחרי שנה הרמתי את העיניים לבורא עולם ואמרתי: "אני רוצה לחזור למי שהייתי, אני מרגיש ריק! הלימוד לא לימוד, התפילה לא תפילה, כלום כלום כלום, ביקשתי שיעזור לי אני רוצה להוציא את הגלאקסי מהחיים שלי, התפילה עבדה, תוך שבוע מכרתי את המכשיר לערבי,ליהנות מלימוד, להתפלל כמו שצריך. אני מרגיש יותר משנה בלי המכשיר, חזרתי לחיות, והיום אני כבר משוחרר, טוב לי. והיום כשמשעמם לי אני מדבר עם חבר, ולא מדבר עם הגלאקסי, פשוט ככה, יצאתי מעבדות לחירות. זה היה קשה, ואפילו מאד, אבל היה שווה מאד, היצר הרע עדיין מחפש אותי, והוא לא יתייאש עד יומי האחרון, אבל הוא כבר לא בכיס שלי, יש לו עבודה קצת יותר קשה. תודה לבורא עולם שנתן לי את הכוח

להוציא את המכשיר הטמא הזה מהנשמה שלי.

______________________________________________________________________________________________

בס"ד. ברכת חיים, יום רביעי, י' בכסלו תשע"ד

. 8ברכות מה:

העונה אמן אחר ברכות עצמו

א[ גמ' מה: מ"תני חדא העונה אמן" עד סוף העמוד. רש"י ותוס'. טעמים2הטעם מדוע העונה אמן אחר ברכותיו הוי מגונה –

שאין זה מדרך המוסר שיאמר אדם דברים ואחר כך יחזיקם ויקיימםב[ עי' בלבוש סי' רטו סעיף ב, וז"ל: ויאמר בעצמו זה מה שאמרתי הוא אמת, דפשיטא הוא מי אמר לו שהוא אינו אמת, אבל השומע ברכה מפי אחר צריך לענות אחריה אמן על כל ברכה וברכה שישמע, כי גדול העונה אמן יותר מן המברך שהוא מחזיק

ומקיים ואומר כל מה שזה אומר הוא אמת, עכ"ל.ג[ עי' ברא"ש סי' י', שכתב טעם אחר בשם בה"ג, ומעדני יום טוב שם אות ו.

ד[ ויש לעיין מדוע כל אחד לא סבר את הטעם של השני. שיטות3באיזה ברכות הרי זה משובח לענות אמן אחר ברכותיו –

- עי' תוס' ד"ה הא בשם מנהג העולם.1ה[ שיטה - עי' רמב"ם הלכות ברכות פרק א' הלכה טז.2ו[ שיטה - עי' ברבינו יונה דף לג: ד"ה ונמצינו ]עד ור"ם ז"ל חולק על זה[.3ז[ שיטה

מה הטעם שבברכות אלו זה משובח ולא מגונהח[ עי' ברמב"ם הלכות ברכות פ"א סעיף יח.

ט[ הטעם - עי' ברשב"א ד"ה לא קשיא.להלכה

י[ עי' משנ"ב חלק ב', סי' רטו סעיף א', ומשנה ברורה שם.יא[ עי' פסקי תשובות חלק ב' סי' רטו סעיף א' ]עמ' תתכז[.

למעונינים - עי' פסקי תשובות חלק ב' סי' רטו סעיף ב ]עמ' תתכז[ דברי מוסר והתעוררות בענין ענייתאמן.

בענין אמירת אמן בקול וענין הפועלים יב[ מקור דין פועלים מדלגים - עי' לעיל בדף טז. מ"והתניא הפועלים שהיו עושים מלאכה אצל בעל

הבית" - עד הנקודתיים. יג[ בגמרא שלנו יל"ע, האם הפועלים היו של אביי או של אחרים. עי' במלא הרועים ]בסוף הגמרא[ מה:

ד"ה אביי עני. יד[ יל"ע במה חולק רב אשי על אביי, האם הוא סובר שהפועלים צריכים לומר הטוב והמטיב, או שמודה

שהפועלים מדלגים אותה ורק סובר שאין לומר אמן בקול.להלכה

טו[ האם אומרים בקול או בשקט, נחלקו השו"ע והרמ"א, עי' שו"ע סי' קפח סעיף א-ב ומשנה ברורה שם.טז[ עי' חשוקי חמד להגר"י זילברשטיין שליט"א בסוגיתנו ]מובא במסגרת[

יז[ עי' בספר "פני מלך" להג"ר פנחס אלימלך גוטליב שליט"א על מגילת רות ]מובא במסגרת[

האם המברך צריך לכוון ב"אמן"יח[ עי' במשנ"ב חלק ב' סי' קסז סעיף ב', ובמשנ"ב ס"ק יח-יט, ובביאור הלכה ד"ה והמברך יכוין.

יט[ הביאור הלכה מקשה על הרמ"א, שהרי העונה אמן אחר ברכותיו הרי זה בור. איך אפשר לתרץ אתהרמ"א.

05276-14899פינת החיזוק - יש לך רעיון מחזק ללימוד התורה? שתף אותנו רמט( החשק יש לו כח לפעול אותו דבר שהוא משתוקק לו הרבה אפילו הוא רע כענין )מכות י' ע"ב( בדרך שאדם רוצה לילך וכו' מצד הרצון שלו פועל אפילו כל חמדת עולם הזה אם לא יהיה דבר מעכב שבמשפט אין מגיע לו זה ומונעין ממנו

מה'. לולא זה על ידי החשק היה משיג כל מה שחושק. ולכך שלמה המלך ע"ה דבימיו סיהרא באשלמותא ולא היה שום מונע )מלכים - א ט' א'( נאמר ככלות וגו' כל חשק שלמה וגו' שכל חשקו היה נשלם ומובא לו. והוא היה בתוקף החשק

מכל הנבראים שעל זה חיבר שיר השירים וכפי תוקף התגברות כח החשק כך הוא משיג.)צדקת הצדיק אות רמט(.תמיד תחשוב שיכול להיות יותר גרוע, ותודה לה' על מה שקיבלת ]נמסר ע"י י.ב.[.

______________________________________________________________________________________________

א[ גמ' מו. מתחילת העמוד עד "ועון מעתה ועד עולם". ורש"י, ותוספות. הערות בפשט

ב[ עי' בן יהוידע ]קובץ מפרשים – אחרונים[ ד"ה אי מתפח, וד"ה עבידנא, וד"ה מוצלחים.ג[ עי' בספר "טללי אורות - שנים מקרא" על פרשת וירא ]מובא במסגרת[.

טללי אורות פרשת וירא

בענין מי הבוצעד[ עי' רשב"א ד"ה ואיהו.

ה[ עי' נמוקי יוסף ]קובץ מפרשים – ראשונים[ ד"ה בעין.האם בעל הבית רשאי לכבד אדם אחר בבציעה

ו[ עי' דברי חמודות על הרא"ש סי' יא, אות כב.ז[ עי' מהרש"א על תוספות ד"ה לא סבר.

להלכה ח[ משנ"ב חלק ב' סי' קסז סעיף יד ובמשנ"ב שם.

נידון מענייןט[ עי' בחשוקי חמד בבא מציעא ]מובא במסגרת[

חשוקי חמד בבא מציעא

בענין מי המברךי[ עי' תוספות רבינו יהודה ד"ה בוצע, וד"ה בעל הבית )הראשון(.

האם בעל הבית יכול להעביר את הברכה מאורח לאדם אחריא[ עי' שיטה מקובצת ד"ה ואיהו.

יב[ עי' רבינו יונה לג: ד"ה ואורח מברך, שחולק עליו. וצריך לבאר מה סברת מחלוקתם.היכן מקום ברכת האורח

בס"ד. ברכת חיים, יום חמישי, י"א בכסלו תשע"ד

. 9ברכות מו.

בעל הבית בוצע ואורח מברך

יג[ עי' אבן האזל על הרמב"ם הלכות ברכות פ"ב ה"ז ]מובא במסגרת[ אבן האזל על הרמב"ם

להלכהיד[ עי' משנ"ב חלק ב' סי' ר"א סעיף א', ובמשנ"ב שם.טו[ פסקי תשובות סי' רא אות א-ג ]עמ' תרעה-תרעז[.

05276-14899פינת החיזוק - יש לך רעיון מחזק ללימוד התורה? שתף אותנו פעם בא ר"מ אחד למרן החזו"א זצ"ל להתאונן על איזה תלמיד מהישיבה שלו שעשה מעשה מגונה לא טוב, מה לעשות עמו. והשיב לו מרן זצ"ל, לפניך נכנס כאן ראש ישיבה אחד, ובכה לפני על פגמים ומעשים שעשה בצעירותו. ורצה מרן זצ"ל לומר לו, ראה הנה ממי יצא ראש ישיבה, אף מכאלו שבצעירותם לא היו כשרים במעשיהם )מרן הגראי"ל שטיינמן

?(.83שליט"א, אעלה בתמר עמ'

______________________________________________________________________________________________

א[ גמ' מו. מ]נקודתיים[ "עד היכן ברכת הזמון" – עד "שלש וארבע קסבר הטוב והמטיב דאורייתא היא",ורש"י, ותוספות.

ביאורי הגמרא לפי רש"י ותוספות סק"א.327ב[ עי' בספר "וזאת הברכה" עמ'

ג[ עי' פני יהושע ד"ה עד.ד[ למעיינים - עי' צל"ח ד"ה הכא.

עיון בדעת רב ששת ה[ רב ששת סובר שמזמן שרוצה להמשיך לאכול, צריך להקשיב עד הזן את הכל. האם הכוונה שהוא יוצא בזה ידי חובת ברכת המזון? עי' רא"ש סי' יב מ"וראיתי כתוב בשם רב האי" עד "אלא מפסיק סעודתו כדי

דעות[.2שיזמנו עליו" ] ו[ וצריך להבין, מילא לפי הראב"ד מובן מה התועלת בכך שהוא מקשיב עד הזן, דבזה הוא ממש מברך איתם, אבל לפי הרא"ש שהוא לא מברך, מה אנו מרויחים מכך שהוא מקשיב עד הזן, וכי זה נקרא ברכה

משותפת שהוא סתם מקשיב בלי לברך איתם? נסה לענות בעצמך. ז[ החזו"א ]או"ח סי' לא סק"א[ מתיחס לבעיה זו, ומסביר כך: דאע"ג דאמרו חכמים שאין יוצא בברכת זימון לחוד, שאינה ברכה עד שיסמוך לה ברכת הזן, מ"מ אין חיוב עליו לצאת ידי חובתו, ולא אמרינן כיון דאינו יוצא בברכת הזן הרי הוא כלא שמע, דכיון דלא הוי ברכת הזן אלא לתקוני ברכת נברך, כיון שהוא שומעה ומתכוין לתקן בשמיעתו ברכת נברך, שפיר נתקנה בשמיעתו, ואף דיכוין שלא לצאת בברכת הזן ידי

חובה, עכ"ל. וצ"ב מה כוונתו.ח[ למעיינים - עי' בית יוסף סי' ר' ד"ה כתב אחי.

בס"ד. ברכת חיים, יום ראשון, י"ד בכסלו תשע"ד

. 10ברכות מו.

עד היכן ברכת הזימון

האם פועלים צריכים להמתין לזימוןט[ עי' סמ"ע על השו"ע חו"מ סי' של"ז ס"ק מ'.

י[ עי' מגן אברהם על שו"ע או"ח סי' קצ"א ס"ק א'.

להלכהיא[ עי' משנ"ב חלק ב', סי' ר' סעיף ב, ומשנ"ב שם.

יב[ שאלה: אם יש זימון משותף של ספרדים ואשכנזים, האם הספרדי צריך להקשיב עד הזן את הכל כדי אות ו.129לא להרוס את הזימון לאשכנזי? עי' וזאת הברכה עמ'

האם יש לימוד זכות על אשכנזים שאינם מקשיבים למזמן עד הזן את הכליג[ עי' פסקי תשובות סי' קפג אות טו ]קטע ראשון[.

האם בזימון של עשרה יש יותר היתר שלא להקשיב עד הזן את הכל יד[ עי' פסקי תשובות שם ]סי' קפג אות טו[ ד"ה ואם מברכים בעשרה. דמבואר שזה מחלוקת בין המשנה

ברורה להחזו"א. ויש להבין מה טעם מחלוקתם ]רמוז בפסקי תשובות[.

05276-14899פינת החיזוק - יש לך רעיון מחזק ללימוד התורה? שתף אותנו החלום שהתנפץ

זה היה כמו החלום הכי מתוק שלי. הייתי מדמיין את עצמי, איך אני נראה עם אייפון. כמה בעיות ייפתרו לי אם יהיה לי אייפון. חודשים חיכיתי ליום המיוחל שבו יהיה לי אייפון. באותו זמן שהייתי 'און-ליין', החיים שלי השתנו לרעה מכל הבחינות. יום נהפך ללילה והלילה נהפך ליום. שם במיטתי הייתי שוכב מחובר לכל העולם, יודע בדיוק איפה מתי איך מי ולמה, אבל למעשה הייתי מנותק אפילו מחברי הקרובים. שעות על גבי שעות בזבזתי על המכשיר, כשהייתי מנסה לשבת ללמוד, כל הזמן רטט לי הכיס, כל הזמן "התעדכנתי". האייפון וחבריו עצמו לי את השכל וטמטמו לי את הלב. תירצתי לעצמי תירוצים, שזה מכשיר מועיל, אפילו מפתח מאד, בהכחשה מוחלטת שהיצר הרע שלי לובש קופסא בצורת אייפון, חייתי עם האייפון חברי הטוב, באמצע האוכל, בשמונה עשרה, בלימוד, במיטה, אפילו כשהייתי יוצא לבלות לא שכחתי אותו. דברים שהיה לוקח לי לעשות שתי דקות נמשכו ונמרחו ליותר, כי הייתי עסוק עם האייפון. שלא נדבר על הנזק הכספי החודשי שהאייפון היה דופק לי כל חודש, ממש הוא היה בבחינת "קנה לך חבר". המסקנא שהבנתי למזלי אחרי תקופה, שהאייפון הוא בזבוז כסף, טמטום הלב, והרבה דברים שאין להעלות על הכתב.עדיין היה קשה להתנתק, אבלוגם בחסדי שמים שלח לי הקב"ה כח לזרוק את אותו המכשיר. למשך תקופה המשכתי לשלם, וגם בזה שלח הקב"ה ברכה, מהתשלום החודשי נפטרתי. עכשיו שאני 'אוף-ליין', האובססיה שפיתחתי למכשיר פחתה, והתפנה מקום בגופי הגשמי והרוחני. התורה שאני לומד נראית אחרת, הגמרא היא שורות על גבי שורות, ואני יכול ללמוד אותה בנחת, ולהתענג על האוצר הטמון בה. )השם

שמור במערכת(.

______________________________________________________________________________________________

א[ גמ' מו. "אמר רב יוסף תדע" – מו: "הוא יגדור את הפירצה הזאת בישראל לחיים". ורש"י, ותוספות מו:ד"ה והטוב והמטיב, וד"ה מר זוטרא ]בלבד[.

הערות בפשטב[ עי' ברשב"א ד"ה תדע דהטוב והמטיב לאו דאורייתא שהרי פועלים.

ג[ עי' ברבינו יונה לד: ד"ה מהו אומר, וד"ה פתח ואמר.

מי תיקן ברכת הטוב והמטיבד[ עי' לקמן מח: אמר רב נחמן משה תקן לישראל וכו' עד "והמטיב שניתנו לקבורה".

ה[ ולכאורה קשה מדוע תקנוה בברכת המזון, מה השייכות?. ועי' תוס' הרא"ש מח: ד"ה הטוב והמטיב. 1. ועי' צל"ח ]בקובץ מפרשים - אחרונים[ מח: ד"ה אותו יום.2

בס"ד. ברכת חיים, יום שני, ט"ו בכסלו תשע"ד

. 11ברכות מו.-מו:

בענין ברכת הטוב והמטיב

ו[ ועי' מח: "תנו רבנן מנין לברכת המזון מן התורה" עד "הטוב והמטיב ביבנה תקנוה". ולכאו' צ"ע על תנאקמא שדורשו מן התורה, וכי חולק על העובדה המציאותית שהטוב והמטיב ביבנה תקנוה.

ז[ עיון מה הפשט "הטוב והמטיב לאו דאורייתא" [ הגמ' אומרת שפועלים עוקרים את ברכת הטוב והמטיב בגלל שאינה דאורייתא. ולכאו"ק דבקטע1

הקודם מבואר שפועלים חייבים בזימון ]במילים "ומאן דאמר שתים ושלש אמר לך הכא בברכת פועליםעסקינן"[ וצ"ע שהרי זימון לרוב הפוסקים הוא דרבנן, ומדוע הטוב והמטיב הם פטורים וזימון הם חייבים.

[ למדנו לעיל שאומרים אמן אחר ברכת בונה ירושלים כדי להבדיל בין ברכות דאורייתא לברכה דרבנן.2 והנה הרמב"ם ] [ סובר שרק ברכת הזן היא דאורייתא, וצ"ב לשיטתו מדוע לא תיקנו אמן לאחר ברכת

הזן.[ אמנם אם נעיין בראשונים נמצא שיש משמעות נוספת למילים "הטוב והמטיב לאו דאורייתא".3[ עי' רש"י מו: ד"ה הטוב והמטיב. רש"י מעניק פירוש חדש למילים "הטוב והמטיב לאו דאורייתא".4[ עי' תוס' מו: ד"ה והטוב והמטיב, ]הקושיא והתירוץ הראשונים[. מה התכוונו תוס' בקושיא, ומה בתירוץ.5.2 ו-1[ האם לפי יסוד זה תוכל לתרץ את הקושיות 6

נפקא מינה להלכה אם זה דאורייתא או דרבנן ח[ בכל הסוגיות שלמדנו משמע ש"הטוב והמטיב לאו דאורייתא". ויל"ע מי שיש לו ספק אם בירך ברכת

המזון האם פטור מברכת הטוב והמטיב שהיא מדרבנן. ועי' פסקי תשובות חלק ב' סי' קפד אות ד'. ט[ וצריך לעיין שהרי סברת המשנה ברורה "כי היכי דלא לזלזלו בה" מקורה מהגמ' מה:, ומדוע פוסקי

ספרד לא חששו לזה.י[ ועי' בספר פותח שער להרב נתן זאב גרוסמן עמ"ס ברכות בסוגיתנו ]מובא במסגרת[

פותח שער

להלכה – ברכה רביעיתיא[ עי' במשנ"ב חלק ב' סי' קפט סעיף א-ב ובמשנ"ב שם.

יב[ פסקי תשובות חלק ב' סי' קפט.

05276-14899פינת החיזוק - יש לך רעיון מחזק ללימוד התורה? שתף אותנו החלום שהתנפץ

כאשר אדם רוכב על סוס, ונופל ארצה. מה הוא עושה? מיד קופץ עליו בחיפזון עוד פעם וממשיך לרכב. כך בעבודת ה' יש לרכב על מתוך אמרות טהורות, בשם אחד מחסידי הרב43היצר הרע כמו שרוכב על סוס, וכל פעם להתחזק מהנפילות )דור התמורות עמוד

ר' נוח נפתלי מקוברין זצ"ל(.

בס"ד. ברכת חיים, יום שלישי, ט"ז בכסלו תשע"ד

. 12ברכות מו.-מו:

בענין ברכה הסמוכה לחברתה

______________________________________________________________________________________________

א[ גמ' מו. "אמר רב יצחק בר שמואל בר מרתא משמיה דרב" – מו: "מכלל דברכה בפני עצמה היא".ותוס' ד"ה כל הברכות.

הטעם שכל הברכות נפתחות ונחתמות בברוךב[ עי' בספר החינוך מצוה ת"ל, ד"ה ידוע הדבר, וד"ה ומן השורש, וד"ה וכל ברכה.

ג[ עי' בתוס' רא"ש ד"ה כל הברכות.האם זה כלל גמור או לא

ד[ עי' רשב"א ד"ה כל.בענין על נטילת ידים ואשר יצר

ה[ עי' מהרש"א ד"ה בד"ה כל הברכות כו', שהקשה על תוס'.ו[ למעיינים - עי' מלא הרועים מו. ד"ה בא"ד דנטילה שייכא.

בענין אשר יצר ואלוקי נשמהז[ עי' בטור סי' ו' סעיף ג' שהביא מחלוקת ראשונים האם אשר יצר ואלוקי נשמה הם סמוכים או לא.

ח[ ויש להבין מה סברת מחלוקתם, דלכאו' למה לא נאמר שזה סמוך לאשר יצר.ט[ להלכה בזה, עי' משנ"ב סי' ו' ס"ק יב.

י[ למעיינים - עי' תוס' הרא"ש מו: ד"ה ויש, בשם הראב"ד.בענין קידוש

יא[ עי' מאירי מו. ד"ה היתה ברכה זו, וד"ה ויש מי שאומר.בענין ברכת קריאת התורה, הפטרה, ומגילה

יב[ עי' מאירי מו. ד"ה ברכה ראשונה שאחר הפטרהבענין ברכת התורה

יג[ עי' בית יוסף על הטור או"ח ח"א סי' מז סעיף ו' ]עד וכתב הרשב"א[ שהביא מחלוקת לגבי שתי ברכותראשונות של ברכת התורה האם זה ברכה אחת או שתי ברכות שאחת סמוכה לחברתה.

יד[ וצ"ב מה סברת מחלוקתם.טו[ להלכה, לענין מאה ברכות, האם לדעתך סופרים שתי ברכות אלו לברכה אחת או לשתים.

בענין חלוקת ברכת הפטרה ושבע ברכות לכמה אנשיםטז[ עי' שו"ת אבני ישפה ח"ב אה"ע סי' צג ]מובא במסגרת[

אבני ישפה

05276-14899פינת החיזוק - יש לך רעיון מחזק ללימוד התורה? שתף אותנו ספר חרדים - פרק סט:

אמרו ז"ל שבעל תשובה... וודאי נותן כבוד להקב"ה בברואי מטה, שכלם אומרים אשרי פלוני ששב בתשובה, אשרי אביו אשרי רבו. גם ברואי מעלה שמחים שמחה גדולה ומהללים אותו בשמים, הראיתם פלוני שאזר חיל ונלחם במלאך המשחית ]את[ הבריות, והפילו תחת רגליו, ונמצא שם שמים מתקדש. גם בתשובתו שוחט כל

אותם מלאכים משחיתים אשר הוא ברא בפשעיו, וגם ע"י שחיטת אלה מתקדש שמו של הקב"ה:

ספר מאור עינים - פרשת וירא והענין נפילת הצדיק למקום החשכות במשל מלך אדיר ששלח שלוחו למרחוק לכבוש מדינה ההוא שיהא נקרא שם

המלך עליה גם כן להקרא שם מלך כך הענין בנפילת הצדיק כשהצדיק נופל ובודאי יאחז צדיק דרכו ויתעורר מיד משם וידבק את עצמו לה"י ואז כל הרשעים שמשוקעים במקום ההוא גם כן יש להם עליה ודווקא אותן הרשעים שהם משורש

נשמתו של אותו הצדיק והצדיק כשמגביה את עצמו אוחז גם כן ברשעים השוכנים שם ובמה יש לו בהם צד אחיזה במצוות שהם עושים כי ריקנים שבך מלאים מצוות כרמון אף שהמצוות הם ריקנים כמו שאמר הכתוב )שיר השירים ד', ג'( כפלח

הרמון רקתך מכל מקום להיותם מצוות יש להצדיק צד אחיזה בהם ואז אף שנפל למדריגה התחתונה הנקראת מלכות ומלכותו בכל משלה ממליך גם כן את הקודשא בריך הוא ומתפשטת מלכותו גם שם אך זהו כשהרשעים אינם מתנגדים

עם הצדיק ומאמינים בצדקתו וזהו ויש רשעים שמגיע אליהם כמעשה הצדיקים על ידי נפילת הצדיק

______________________________________________________________________________________________

מלמטה[ "בברכת מזונא קאמר לך",2 מלמעלה[ "להיכן הוא חוזר" – עד ]שורה 16א[ גמ' מו: מ]שורה וברש"י, ותוס'.

חלק א - קדימה במים ראשוניםמדוע הקשה רב ששת על הפרסיים ולא על הברייתא

ב[ לכאורה קשה, מדוע הקשה רב ששת על מנהג הפרסיים "ישב גדול וישמור ידיו", והרי גם בברייתא כתובשמים ראשונים מתחילין מהגדול.

ג[ ועי' מאירי ד"ה א"ל ריש גלותא ]"ומכל מקום ראוי לעיין" – "שאין להם בציעה למה"[.

למעיינים – עיון ברמב"םד[ עי' רמב"ם הלכות ברכות פרק ז' הלכה א.

ה[ כסף משנה ]"ויש לתמוה על רבינו" – "מן הגדול ולא מפלגא"[.ו[ ולכאו' גם לאחר תירוץ הכסף משנה עדיין יש להקשות על הרמב"ם "וכי ישב גדול וישמור ידיו"?

הנהגת הרא"שז[ עי' שו"ע או"ח סי' קסה סעיף ב' מנהגו של הרא"ש.

ח[ ולכאורה קשה וכי רק לגדול אסור להפסיק, והרי לכל המסובין אסור להפסיק. ועי' מגן אברהם ]סי'קסו ס"ק ב[ שהביא בשם מהרש"ל שהקשה כן, ותירץ המגן אברהם שני תירוצים, עי"ש.

ט[ ולכאו' עדיין צ"ב על הנהגת הרא"ש, שסוף סוף בגמרא כתוב שהגדול נוטל בראשונה.להלכה דין קדימה במים ראשונים

י[ עי' משנה ברורה חלק ב', סי' קס"ה סעיף ב', ובמשנ"ב שם, וביאור הלכה ד"ה והרא"ש.

חלק ב- קדימה במים אחרוניםמה הפשט "אין מכבדין בידים מזוהמות"

יא[ לכאורה יש סתירה, מצד אחד כתוב "אין מכבדין בידים מזוהמות", ומצד שני כתוב בגמ' שמכבדין אתהגדול ליטול ידים לפני חמשת האחרונים.

יב[ ועי' רשב"א ד"ה בזמן שהן חמשה.יג[ ועי' בחידושי רבנו יהונתן מלוניל בסוגיתנו ]מובא במסגרת[

חידושי רבנו יהונתן מלוניל לא בידים מזוהמות, בנטילת מים אחרונים, לפי שכל אלו מקום סכנה הם, וצער גדול לעמוד בידים מזוהמות. ומיירי בנטילת ידים שבין תבשיל לתבשיל שהיא רשות, כגון בין בשר לדגים, דאי במים אחרונים לגמרי הא אמרינן

שהגדול נוטל ידיו תחילה לאותן חמשה הסמוכין לו, כיון שהן חובה חולקין כבוד לרב ולגדול.יד[ יש לעיין במה נחלקו, מדוע הרשב"א סובר שאין לכבד במים אחרונים והר"י מלוניל סובר שכן.יל"ע, אם כבר מכבדין את הגדול, מדוע אינו הראשון לכולם אלא רק לחמשת האחרונים

בס"ד. ברכת חיים, יום רביעי, י"ז בכסלו תשע"ד

. 13ברכות מו:

מים ראשונים ואחרונים ממי מתחילים

טו[ עי' רש"י ד"ה ובזמן שהם מאה. ועי' ברשב"א הנ"ל.טז[ כיצד לדעתך ניתן לבאר את מחלוקתם

למעיינים – עיון ברמב"םוצ"ע דלכאורה הרמב"ם הוא נגד יב, ובהשגות הראב"ד שם. ז' הלכה יז[ עי' רמב"ם הלכות ברכות פרק

הגמרא.יח[ ]למעיינים: נסו לתרץ את הרמב"ם, אפשר לעיין בנושאי כלים ובספר המפתח שברמב"ם פרנקל[.

להלכהיט[ עי' משנה ברורה חלק ב', סעיף ו, ובמשנ"ב שם.

כ[ עי' פסקי תשובות סי' קפא אות י' מה נוהגים כיום. וצ"ע דלכאו' זה נגד הגמ' שכתוב בגמ' דאין מכבדיןבידים מזוהמות.

05276-14899פינת החיזוק - יש לך רעיון מחזק? שתף אותנו כתב הגאון רבי יצחק הוטנר זצ"ל בספר פחד יצחק אגרות ומכתבים: דע לך חביבי... החכם מכל אדם אמר במשלי כ"ד: 'שבע יפול צדיק וקם'. והנה, הטפשים חושבים כי כוונתו בדרך רבותא: אע"פ ששבע יפול צדיק – מכל מקום הוא קם... אבל החכמים יודעים היטב שהכוונה היא: שמהות הקימה שלהצדיק – היא דרך השבע נפילות שלו! וירא אלקים את כל אשר עשה והנה טוב מאוד', ודרשו חז"ל )בראשית רבה ט: 'טוב זה יצר טוב, מאוד – זה יצר רע'. אהובי, הנני לוחץ אותך אל לבי, ולוחש באזניך כי אילו היה מכתבך מספר לי על אודות המצוות ומעשים טובים שלך – הייתי אומר שקבלתי ממך מכתב טוב, עכשיו שמכתבך מספר על דבר ירידות ונפילות ומכשולים – הנני אומר שקבלתי ממך מכתב טוב מאוד! רוחך סוערת לקראת השאיפה להיות גדול!... בזמן שהנך מרגיש בקרבך סערת היצר, דע לך שבזה הנך מתדמה אל הגדולים הרבה יותר מאשר בשעה שאתה נמצא במנוחה שלימה שאתה רוצה בה. דוקא באותם המקומות שהנך מוצא בעצמך הירידות הכי מרובות – דוקא באותם המקומות עומד הנך להיות כלי להצטיינות של כבוד שמים! ...בהשתתפות בסבלך,

בביטחון בנצחונך , בתפילה להצלחתך, יצחק הוטנר

______________________________________________________________________________________________

א[ גמ' מו: "תנו רבנן אין מכבדין לא בדרכים" – מז. "אלא אימא בפתח הראוי למזוזה".מה הסיבה שלא מכבדים בג' מקומות אלו

ב[ עי' מאירי מו: ד"ה אעפ"י שראוי.בסתירת הגמרות לכאורה

ג[ עי' שבת נא: "לוי בריה דרב הונא בר חייא" – נב. "מהו לצאת בפרומביא בשבת". ובתוס' שם. וצ"ב, הריאין מכבדין בדרכים.

ד[ עי' תוס' בסוגיתנו ד"ה אין מכבדין. וצ"ב מה סברת הדברים.ה[ עי' בספר "מרדכי" ]בסוף הגמרא, אחרי הרי"ף[ סימן קסו בשם ראבי"ה.

להלכהו[ עי' שו"ע ורמ"א יו"ד סי' רמב סעיף יז.

בשיטת האור שמח בסוגיתנוז[ עי' רמב"ם ספר אהבה הלכות ברכות פרק ז הלכה יב.

ח[ אור שמח הלכות ברכות פרק ז הלכה יבאור שמח

בס"ד. ברכת חיים, יום חמישי, י"ח בכסלו תשע"ד

. 14ברכות מו:-מז.

אין מכבדין בדרכים

05276-14899פינת החיזוק - יש לך רעיון מחזק? שתף אותנו מובא בתנועת המוסר על הסבא מסלבודקא: פעם היה בחור שאמו רצתה להוציאו מהישיבה כדי שילמד להיות שען, כדי שיהיה לו ממה להתפרנס. הסבא אמר לו, אתה מכיר את יחזקאל השען של סלבודקא. אדם עלוב ויבש, יושב כל היום כפוף באור עמום, ולבסוף מה יוצא לו מזה, בקושי פרנסה מינימלית. אם תשב ותלמד, תהיה ראש ישיבה, תמסור שיעור כללי, כולם יקשיבו לך ויכבדו אותך. והבחור נשאר בישיבה, ואכן נהיה תלמיד

חכם גדול )תנועת המוסר(.

______________________________________________________________________________________________

מלמעלה[ "אמר רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת" – "כל העונה אמן11א[ גמ' ברכות מז. ]שורה יותר מדאי אינו אלא טועה" ]נקודתיים[.

אין המסובין רשאין לטעום לפני הבוצעב[ להבנת הפשט "שנים ממתינין זה לזה בקערה", עי' רבינו יונה לד: ד"ה שנים ממתינים.

ג[ להבנת הפשט "הבוצע הוא פושט ידו תחילה", עי' שו"ע ומשנ"ב סי' קסז סעיף יז.חקירה

ד[ ויש לחקור בדינים אלו, האם זה משום כבוד הברכה שהמברך יטעם הראשון, א"ד משום הלכות דרךארץ.

ה[ ולכאו' נפקא מינה דאם משום כבוד הברכה אינו רשאי לכבד לאחרים לטעום לפניו, ואם זה משום דרךארץ, רשאי.

בתוספות ד"ה אין המסובין[ "זכור את יום השבת לקדשו" – "החכם עיניו בראשו".15ו[ להבנת קושית תוס' עי' פסחים קו. ]משורה

ז[ בתירוצי התוספות, יש לבאר מה הסברא בכל תירוץ וחילוק.

בשיטת השר מקוצי ח[ יעוין בתוספות שנחלקו השר מקוצי והירושלמי באופן כשהמברך מחלק פת להמסובין, האם רשאים

לאכול לפניו או לא.ט[ וצ"ב מה סברת מחלוקתם.

י[ ועי' ב"ח סי' קסז סעיף יח שהביא ראיה דלא כהשר מקוצי.

בס"ד. ברכת חיים, יום חמישי, י"ח בכסלו תשע"ד

. 15ברכות מז.

בהלכות טעימה ובציעה

להלכהיא[ עי' שו"ע ומשנ"ב סי' קסז סעיף טו וסעיף יז.

יב[ המשנ"ב ס"ק עו דן האם האיסור לאכול לפני הבוצע זה רק כשהוא מברך להם, או גם כשאינו מברךלהם. וצל"ע מה סברת הדיון.

שאלות מעשיות יג[ יל"ע למעשה, אם בעל הבית בוצע ויושב לפניו אדם גדול, האם רשאי לכבד את הגדול לטעום לפניו או

שצריך בדוקא הוא לאכול קודם. יד[ יל"ע כשמגישים מנה ראשונה ויש בעל הבית ויש אדם גדול, האם חייב בעה"ב לכבד את הגדול לאכול

לפניו.

בענין אין הבוצע רשאי לבצוע עד שיכלה אמן מפי רוב העוניםטו[ גמ' מז. "רבה בר בר חנה הוה עסיק ליה לבריה" – עד "אינו אלא טועה".

טז[ עי' רש"י ד"ה עד שיכלה, שכתב דאף עניית אמן מן הברכה היא. וצריך לבאר מדוע אמן זה חלקמהברכה.

יז[ מדוע העונה אמן יותר מדי הוא טועה, עי' תוס' ד"ה כל המאריך.יח[ האם למעשה צריך לחכות לרוב ולא למיעוט, או שצריך לחכות למקצרים ולא למאריכים.האם דין זה נאמר דוקא כשמוציא האחרים ידי חובתו או גם כשאינו מוציאם ידי חובתו

יט[ עי' משנ"ב סי' קסז ס"ק פד.כ[ עי' פרי מגדים ]סי' קסז אשל אברהם ס"ק לו ד"ה והוא הדין[.

כא[ וצריך לבאר מה סברת מחלוקתם.האם האיסור הוא לבצוע קודם או לאכול קודם

כב[ עי' בית יוסף סי' קסז סעיף טז בשם ארחות חיים שאין הבוצע רשאי לטעום קודם אמן. כג[ וצ"ב הרי בגמרא כתוב שאסור לבצוע ולא רק לטעום. ועוד צ"ב מה הסברא שמותר לבצוע קודם

אסור לטעום קודם. כד[ ועי' פרי מגדים ]סי' קסז אשל אברהם ס"ק לו ד"ה והוא הדין[, שכתב ששניהם אמת, גם אסור לבצוע

וגם אם בצע אסור לטעום.

האם המברך צריך לכוון לצאת ידי חובה באמירת אמן של העונהכה[ עי' דרכי משה סי' קסז סעיף ד' בשם אור זרוע. הם תוכל לתרץ קושיתו על האור זרוע.

כו[ עי' ברמ"א סי' קסז סעיף ב' שפסק כן להלכה.כז[ משנה ברורה סי' קסז יז-כ. עי' ביאור הלכה ד"ה והמברך יכוין. האם תוכל לתרץ קושיות הביאור הלכה.

05276-14899פינת החיזוק - יש לך רעיון מחזק? שתף אותנו אבות דרבי נתן פרק שמיני: וקנה לך חבר כיצד מלמד שיקנה האדם חבר לעצמו שיאכל עמו וישתה עמו ויקרא עמו וישנה עמו ויישן עמו ויגלה לו כל סתריו סתר תורה וסתר דרך ארץ, שכשיושבין ועוסקין בתורה וטעה אחד מהם... חבירו מחזירו. ומניין שכשחבירו מחזירו וקורא עמו שיש להם שכר טוב בעמלן שנא' )קהלת ד( טובים השנים מן האחד אשר יש להם

שכר טוב בעמלם

______________________________________________________________________________________________

בס"ד. ברכת חיים, יום שני, כ"ב בכסלו תשע"ד

. 16ברכות מז.

בענין אמן חטופה קטופה ויתומה

א[ גמ' מז. "ת"ר אין עונין לא אמן חטופה" – "מאריכין לו ימיו ושנותיו".

בענין אמן יתומה לפי רש"י ותוס'הקושיא מאלכסנדריא של מצרים, וב' תירוצים בראשונים

ב[ עי' רש"י ותוס' מה שהקשו מאלכסנדריא של מצרים ותירצו. שתירץ באופן נוסף.]?[ג[ עי' רבינו יונה

[ ויל"ע בסברא, מה סברת מחלוקתם של רש"י ורבינו יונה1ג-ד[ עי' בית יוסף סי' קכד סעיף ח' ]עמ' תסא[ ד"ה נמצא, וד"ה ודעת הרמב"ם.

להלכה בזהה[ עי' שו"ע ורמ"א סי' קכד סעיף ח' ]מ"ולא יענה אמן יתומה" עד "טור בשם תשב"ץ[.

ו[ משנה ברורה סי' קכד סעיף לא-לג. ז[ פסקי תשובות סי' קכד אות יד ד"ה אמן יתומה, עד סוף הפירוש הראשון ]עמ'

תתקכ-תתקכא[

בענין אמן יתומה לפי פירוש האבודרהםח[ עי' בית יוסף סי' קכד ]עמ' תסב[ ד"ה ואמן יתומה בשם אבודרהם.

ט[ עי' רמ"א סי' קכד סעיף ח בשם אבודרהם.י[ משנ"ב ס"ק לד-לה.

יא[ פסקי תשובות סי' קכד ]עמ' תתקכא[ אמן יתומה פירוש שני.יב[ למעיינים עי' ביאור הלכה ד"ה מיד שכלה.

אמן חטופה, קטופה, קצרהיג[ שים לב, בכל אחד מאמנים אלו יש ב' פירושים בפוסקים, ושניהם נפסקו להלכה.

יד[ עי' שו"ע סי' קכד סעיף ח' בתחילת הסעיף ובסופו לענין אמנים אלו.טו[ משנ"ב ס"ק כט, ל, לו.

טז[ פסקי תשובות סי' קכד אות יד ד"ה אמן חטופה, אמן קטופה, אמן קצרה.

05276-14899פינת החיזוק - יש לך רעיון מחזק? שתף אותנו והנה כשנכנס אדם עם כל עצמו בדבר קדושה, איזה מצוה או תורה ותפילה בדביקות גמור, עד התפשטות התקשרותו הראשון שבחומריות שלא להרגיש בהם כלל, הוא הנקרא )ע"פ זכרי' ג, ד( הסירו מלבושים הצואים והלבישו מחלצות, שהנה הוא מתלבש עתה ברוח קדושה. וכשמתלבש בתיבות התורה ותפלה נקרא )בראשית ז, א( בא אתה וכל ביתך אל התיבה, שנכנס עם כל עצמו בה, וכן כשמתלבש במצות שבת או חנוכה ומכניס כל מעיינו בם עם כל עצמו בבטול שארי הרגשותיו הראשונים נקרא אחדות גמור עמו יתברך, כי מלבושי המצות המקיפים וסובבים אותו והוא בתוכם, מתייחד עמו יתברך בלי שום הפסק, כמאמר )רות ג, ט( ופרשת כנפיך על אמתך שהמלבוש הוא המיחד ואחרי שהתורה והמצות הם אל-הות ממש כידוע )עיין זהר ח"א כד. וח"ג רכח

ע"ב(, מתייחד על ידם עמו יתברך בהכנסו בתוכם וטועם מעין עולם הבא )ספר פרי הארץ פרשת וישב(

______________________________________________________________________________________________

א[ רצוי ללמוד שוב את המשנה בדף מה. לריענון.ב[ גמ' מז. "אכל דמאי" – ואת האכסניא דמאי". ]את הקטע גמרא לפני כן כבר למדנו בעיון בעבר[

בס"ד. ברכת חיים, יום שלישי, כ"ג בכסלו תשע"ד

. 17ברכות מז.

בענין אכל דבר איסור

מחלוקת רמב"ם וראב"ד האם רק לא מזמנים או גם לא מברכיםג[ עי' רמב"ם הלכות ברכות פרק א' הלכה יט, וראב"ד שם.

ד[ עי' בית יוסף סי' קצו סעיף א' שביאר מחלוקתם. ה[ יש לעיין בכל ראיה שהביא הבית יוסף, כיצד יתרץ אותה הצד השני.ו[ עי' ברש"י בסוגיין ד"ה הא לא חזי, האם סבר כרמב"ם או כראב"ד.

ז[ להלכה, עי' משנ"ב ח"ב סי' קצו סעיף א', ומשנ"ב שם.ולא כתוב שאסור לזמןח[ למעיינים: יש לעיין לפי שיטת הרמב"ם מדוע כתוב במשנה רק איסור , ועי'לברך

ב"ח סי' קצו סעיף א' מ"ואם תאמר להרמב"ם" עד "ולענין הלכה".אכל דבר איסור במקום פיקוח נפש האם מברך

ט[ עי' בית יוסף סי' קצו סעיף ב' שהביא שתי דעות לגבי ברכת המזון.י[ עי' במשנ"ב חלק ב' סי' קצו סעיף ב', ובמשנ"ב שם.

אכל דבר איסור במקום פיקוח נפש האם מזמן שהביא מחלוקת בזה, ויל"ע בהבנת סברת המחלוקת.29יא[ עי' פסקי תשובות סי' קצו אות ו' הערה

יב[ ועי"ש בפסקי תשובות אות ו' כולו, פרטי דינים להלכה.אכל דבר איסור בשוגג האם רשאי לברך ברכת המזון, ולזמן

יג[ עי' משנה ברורה סי' קצו סעיף ד בשם הט"ז.יד[ יש לעיין בסברא, מדוע לענין ברכת המזון רשאי ולענין זימון אינו רשאי.

טו[ עיין פסקי תשובות סי' קצו אות א' ד"ה ואם בשוגג, שהביא עולת שמואל שחולק על המשנה ברורהלגבי ברכת המזון.

טז[ ויל"ע בסברת מחלוקתם של המשנה ברורה והעולת שמואל.

חשוקי חמדיז[ עי' בספר חשוקי חמד ב"ק צד. ]מובא במסגרת[

חשוקי חמד ב"ק צד.

05276-14899פינת החיזוק - יש לך רעיון מחזק? שתף אותנו סדךחגדול כזה החג החנוכה הוא המשך של כפרת יום הכיפורים, כמו שרמזו הקדמונים : סלח נא לעוון העם

שאתה, הר"ת של התיבות האחרונים - חנוכ"ה. ]קונטרס חג החנוכה להג"ר חנוך קרלנשטיין זצ"ל[נכאשר ו

______________________________________________________________________________________________

א[ השלמה לאתמולעלון אליבא דהלכתא שע"י ישיבת אהבת שלום

ב[ גמ' מז: "והכותי מזמנין עליו" – "כצורבא מרבנן דמי".ביאורים בפשט

ג[ עי' תוס' רבינו יהודה ד"ה דתניא.ד[ עי' רשב"א ד"ה וכותי.

מה הטעם שאין מזמנים על עם הארץה[ עי' מאירי ד"ה עם הארץ גמור.

ו[ עי' בספר הבתים ]לאחד מן הראשונים, על הרמב"ם הל' ברכות פרק ה' הלכה טו[ וז"ל: יש מן הגדולים שפסק שאין מזמנין על עם הארץ, והרמב"ם לא הביא זה. ויראה שדעתו שלא אמרו אלא בעם הארץויש מן הגדולים שכתב שאינו מעשר פירותיו, מפני שאוכל דבר אסור, וזה כלל במה שכתבנו למעלה.

אין מזמנין עליו, שאין ראוי להתחבר עמוהואיל ומוחזק לאכול דבר אסורשאע"פ שהוא אינו אוכל משלו בחבורה.

למעיינים - תוספת עיון בטעם שאין מזמנין על עם הארץז[ לכאורה קשה הרי לתפילה במנין, מצרפים עם הארץ, ומדוע החמירו בזימון יותר מצירוף למנין.

ח[ ועי' ביאור הלכה סי' קצט ד"ה ע"ה גמור, בעיקר מ"והטעם דענין זימון הוא" עד "וכמו שכתבנו הטעם".ט[ עי' רשב"א ד"ה הא דתנו רבנן, שכתב דלהלכה פוסקים כמאן דאמר אפילו לא שימש הוי עם הארץ.

יז, דעם הארץ לגבי דיני עדות ]שאין מקבלים ממנו עדות[ י[ ולכאו"ק מהנאמר בשו"ע חו"מ סי' לד סעיף הכוונה לעם הארץ שאינו לא במקרא ולא במשנה. וקשה מדוע אצלנו החמירו יותר דאפילו אם קרא ושנה ולא

שימש, אין מזמנים עמו.האם העם הארץ עצמו חייב בזימון

יא[ עי' שיטה מקובצת ד"ה והכותי.יב[ עי' ביאור הלכה סי' קצט ד"ה מזמנין עליו.

יג[ יש לעיין האם זה תלוי בשני הטעמים שנתבארו לעיל בסעיף ב'. , שחידש דהכשרים חייבים להמתין לעם הארץ לזימון. ויל"ע אם10יד[ עי' פסקי תשובות סי' קצט הערה

זה מוכרח.מדוע נהגו בזמננו לזמן עם עם הארץטו[ עי' תוס' בסוגיין ד"ה אמר רב הונא.

טז[ עי' תוס' חגיגה כד. ד"ה כמאן, שהוסיף טעם נוסף.יז[ עי' שלטי הגבורים ]לה. מדפי הרי"ף סעיף ד' ד"ה עם הארץ[ בשם ריא"ז.

יח[ למעיינים - עי' פני יהושע על תוס' ד"ה אמר.הלכה למעשה בזה

יט[ עי' משנ"ב ח"ב סי' קצט סעיף ג'. ובמשנ"ב שם.כ[ יש לעיין בזמננו שרוב עם ישראל אינם קוראים קר"ש ]לדאבוננו[ האם ישתנה הדין שכתוב במשנ"ב.

כא[ פסקי תשובות סי' קצט אות ב', ובהערות שם. כב[ עי' ערוך השולחן סי' קצט ]מובא במסגרת[

בס"ד. ברכת חיים, יום רביעי, כ"ד בכסלו תשע"ד

. 18ברכות מז:

בענין זימון על כותי ועם הארץ

ערוך השולחן

05276-14899פינת החיזוק - יש לך רעיון מחזק? שתף אותנו הגיע זמן הדלקת נרות חנוכה והרה"ק רבי זושא מאניפולי התמהמה מלהדליק נרות. אמרו לו בני הבית שהשעה כבר מאוחרת, אמר להם: איני ראוי לגשת ולהדליק את הנרות הקדושים מפאת עוונותי הרבים. תוך כדי דיבור התעשת ואמר, מי שאמר לשמן וידלוק, יאמר לחומץ וידלוק, גם החומץ, כלומר הרשע, מצווה להדליק נרות. אולי יזכה, ובזכות קדושתם

ידלק נר נשמתו באור הקדושה. ]מתוך הספר לקט החנוכה[.

______________________________________________________________________________________________

א[ גמ' מז: "אכל טבל ומעשר" - "מחוי רב ששת כגון אנא ורב חסדא".

האם גר יכול לברך ברכת הזימוןב[ עי' תוס' בבא בתרא פא. ד"ה למעוטי. ]רק מ"כדתנן אלו מביאים ולא קורין" – עד "ור"ת אומר".

בענין קטן המוטל בעריסה מזמנין עליוג[ יש לעיין האם הקטן הזה עונה עמהם, והאם אפשר ללמוד מכאן דאפשר לצרף למנין מי שאינו עונה.

ד[ ועי' בית יוסף סי' נה סעיף ו-ז.ה[ ועי' משנ"ב חלק א', סי' נה סעיף ו' ומשנה ברורה שם.

ו[ בעצם הענין שדימו צירוף למנין, לצירוף לזימון עשרה, האם יש ראיה לדבריהם מהגמרא בסוגיין. ז[ לכאורה קשה אדם שאינו עונה, כיצד הוא מצטרף לעשרה אם אינו עונה. ועי' משנ"ב סי' נה ס"ק לד

שתירץ זה.כמה אנשים שאינם עונים אפשר לצרף

ח[ עי' מגן אברהם על השו"ע או"ח סי' נה ס"ק ח' שהביא מחלוקת בזה.ט[ ולכאורה מסוגיתנו משמע שרק אחד מצרפים, וצ"ע על שיטת הר"ל חביב.

י[ מסברא, לכאורה שיטת הר"ל חביב מובנת שהולכים לפי הרוב, אבל שיטת המגן אברהם צ"ב, דאםאפשר לצרף אחד, מדוע אי אפשר לצרף שנים.

יא[ ותירץ הרא"ש ]סי' כ[ "דליכא יקרא דשמיא כולי האי".

יש לעיין קטן המוטל בעריסה, האם מדובר שהוא אוכל עמהםיב[ ועי' רשב"א מח. ד"ה הא דאמרינן ]מ"ומ"מ אכתי ק"ל" עד "וחוזר ומברך לעצמו"[.

יג[ ולכאורה קשה דאם הוא מוכיח מכאן שהעשירי יכול לא לאכול בכלל, א"כ מדוע הגמרא מח. אומרתשהעשירי צריך לאכול לפחות ירק.

האם קטנים מזמנים לעצמן

בס"ד. ברכת חיים, יום ראשון, ה' טבת תשע"ד

. 19ברכות מז:

בענין קטן המוטל בעריסה לזימון

יד[ עי' בכסף משנה על הרמב"ם ספר אהבה הלכות ברכות פרק ה' הלכה ז'.טו[ ולכאו' צ"ב למה לא יזמנו לעצמם, מדוע לא יהיה אביהם חייב לחנכם במצוות זימון.

המימרות של תשעה וארון מצטרפים, תשעה נראין כעשרה, שנים ושבת מצטרפים, שני ת"חהמחדדים.

טז[ כל הגמרא תמוהה לכאורה, ועי' מעבר לדף שהבאנו ביאורים בזה.

05276-14899פינת החיזוק - יש לך רעיון מחזק? שתף אותנו כתב: מתורתו של הרמח"ל )דרך ה' ח"א ד', וח"ד א'(150בספר תא שמע ]להרב צבי גרינבוים שליט"א[ עמ'

למדנו שהסיבה שמצות ת"ת היא החשובה והעליונה מכל מצוות התורה, והיא מהווה את מרכז החים הרוחניים,וזה נוצר בשתי דרכים א' טבעית ע"י שהאדם נובעת מפני שהתורה היא היחידה שמביאה קרבת אלוקים. מתרגל ע"י הלימוד לחשוב באופן של תורה ממילא כל מחשבתו נעשית משחבה של תורה. ויכול להיות לו דעת תורה להחליט במבוכות החיים. ב' בדרך סגולית. במאמר דרך עץ החיים, כתב הרמח"ל כי לא כחכמות הנכריות וידיעות החול שאינם אלא ידיעת דבר מה אשר ישיג השכל בטרחו אך התורה הנה בקודש היא אשר לה מציאות גבוהה בגבהי מרומים וכאשר יעסוק בה האדם למטה - אור היא אשר תאיר בנשמתו להגיע אותו אל גנזי מרומים, גנזי הבורא יתברך שמו, בדרך הארה ופעולה חזקה אשר היא פועלת בה. רואים שיש בתורה כח אנרגיה פעיל הגנוז בתוך המילים, וזה גורם שהחכמה האלוקית מתחברת אל האדם, מאירה בנשמתו ויוצרת

אצלו הרגשה חזקה מאד של קרבת אלוקים.

ביאור על הגמרא של "תשעה וארון מצטרפים" וכו'מתוך הספר מגדים חדשים על מסכת ברכות

______________________________________________________________________________________________

א[ גמרא מז: ואמר רבי יהושע בן לוי לעולם ישכים אדם לבית הכנסת כדי שיזכה וימנה עם עשרה הראשוניםשאפילו מאה באים אחריו קבל עליו שכר כולם שכר כולם סלקא דעתך אלא אימא נותנין לו שכר כנגד כולם.

מה הטעם למעלת עשרה ראשונים תפילת של כולם, או רק כנגד העצם התפילהב[ עי' מהרש"א ד"ה לעולם ישכים. ויל"ע אם נוטל שכר כנגד

של כולם.ציבוראופן חישוב שכר העשרה ראשונים

ג[ עי' מעדני יום טוב )אות י' על הרא"ש פרק ראשון, דף ג. מדפי הרא"ש(, שכתב שתי צורות לחישוב השכר.וצריך לבאר מה סברת המחלוקת.

עשרה ראשונים בשאר מצוותד[ ויל"ע האם דין זה של "עשרה ראשונים" נוגע גם בשאר מצוות, כגון לגבי זימון, או רק לגבי תפילה.

האם יש מעלה זו גם כשאינו מתפלל עמהםה[ עי' משנ"ב סי' צ' ס"ק מז.

ו[ ולכאו' יל"ע, דאפילו אם אינו מתפלל עמהם הרי הכלל הוא שאם יש שם עשרה יהודים הרי זה מביא השראתהשכינה.

ז[ ויש לעיין באדם שהגיע מהעשרה ראשונים, אך לפני שהגיעו עשרה יצא לאיזה צורך, וכשחזר כבר היו עשרה,האם יש לו מעלת עשרה ראשונים או לא.

לאחר שיש כבר עשרה, האם עדיין יש יותר שכר לדוגמא לאחד-עשרה יותר מהשתים-עשרה בשם עטרת זקנים.227ח[ עי' בלשון המהרש"א דלעיל. ועי' פסקי תשובות סימן צ' הע'

דין עשרה ראשונים האם זה רק בשחרית או גם בשאר תפילות. .219ט[ עי' פסקי תשובות סי' צ' אות יט והערה

האם יש מעלה מיוחדת לזה שהגיע ראשון בשם זוה"ק תרומה קלא:. וצריך להבין מה הסברא בזה.228י[ עי' פסקי תשובות סימן צ' הע'

להיות מעשרה אחרונים יא[ בפסקי תשובות )סי' צ' אות יט ד"ה אמנם יש(, דיש ענין להשאר עד שלא יהיו עשרה בביהכנ"ס ואז ללכת.

ויל"ע מה הענין.ספק הפסקי תשובות על השטיבלאך

( לגבי שטיבלאך. מה דעתך בענין.233יב[ עי' בספק הפסקי תשובות )סימן צ' הערה בדין השכמת בית הכנסת

יג[ עי' בגמרא לעיל ח. אמרו ליה לרבי יוחנן איכא סבי בבבל תמה ואמר למען ירבו ימיכם וימי בניכם על האדמה כתיב אבל בחוצה לארץ לא כיון דאמרי ליה מקדמי ומחשכי לבי כנישתא אמר היינו דאהני להו כדאמר רבי יהושע בן לוי לבניה קדימו וחשיכו ועיילו לבי כנישתא כי היכי דתורכו חיי. ע"כ. ויש לעיין האם דין זה ]של השכמת בית הכנסת[ הוא אותו דין של סוגיתנו ]להקדים מעשרה ראשונים[ או שהם שני דינים חלוקים, ומה

ההבדל ביניהם.בענין השמטת הרמב"ם

דין סוגיתנו שיהיה מעשרה והקשו המפרשים מדוע השמיט הרמב"ם יד[ עי' רמב"ם הלכות תפילה ח' א'. ראשונים.

טו[ ותירץ הכנסת הגדולה שמה שכתב הרמב"ם להשכים ולהעריב הכוונה להיות מעשרה ראשונים.טז[ ובספר בן ידיד על הרמב"ם, תירץ דכיון שזה רק מידת חסידות לכן הרמב"ם לא הביאו.

תוספת עיון בענין מתי מגיעה השכינה יז[ עי' בגמרא לעיל ו. "ומנין לעשרה שמתפללין ששכינה" – "תלתא עד דיתבי". ועי' רש"י שם ד"ה קדמה

שכינה.יח[ ועי' פרי חדש סי' צ' ס"ק י"ד מה שכתב בביאור דברי רש"י.

בס"ד. ברכת חיים, יום שני, ו' טבת תשע"ד

. 20ברכות מז:

בענין עשרה ראשונים

יט[ ולכאורה קשה דמבואר שם שהשכינה מגיעה עוד לפניהם, ואילו המהרש"א אומר שהיא מגיעה רק לאחרשהגיעו העשרה.

כ[ ועי' שו"ת הרשב"א ח"א סי' נ'.כא[ הרב זילברשטיין

חשוקי חמד ברכות נד:

______________________________________________________________________________________________

א[ גמרא מז: מ"ואמר ריב"ל תשעה ועבד מצטרפין" עד "מצוה דרבים שאני".בענין תשעה ועבד מצטרפין

ב[ לכאורה צ"ב ממה נפשך, אם עבד נחשב ליהודי, אז אפילו עשרה עבדים שיצטרפו, ואם אינו נחשבליהודי, איך מצטרף להיות עשירי.

ג[ ועי' רמב"ם ספר קדושה הלכות איסורי ביאה פרק יב הלכה יא, בהגדרת יהדותו של עבד.ד[ ועי' רא"ש סי' כ' מ"ויראה דהיינו טעמא דאמרינן" עד "עד הנה דברי רבינו תם ז"ל".

רבי אליעזר ששחרר עבדו – שיטת תוספותה[ צריך לעיין, מדוע המצוה להתפלל בציבור דוחה מצות "לעולם בהם תעבודו".

ו[ ועי' תוספות ד"ה מצוה דרבים.ז[ לכאורה דברי התוספות תמוהים, מדוע שמצוה דרבנן תדחה מצוה דאורייתא.

ח[ ועי' רא"ש סי' כ' מ"תנו רבנן מעשה" עד "דהכא משמע דעשה דרבים דרבנן דחי עשה דלעולם בהםתעבודו".

ט[ יוצא מהרא"ש הגדרה ש"מצוה דרבים" דרבנן דוחה מצוה רגילה דאורייתא. י[ עי' מהרש"א שכתב שגם התוס' התכוונו כמו הרא"ש.

יא[ וצריך ביאור, מדוע מצות יום טוב שני ומצות שבעת ימי המשתה נחשבים למצוה דרבים?רבי אליעזר ששחרר עבדו – שיטת הרמב"ן והריטב"א

מצאנו עוד ביאורים בראשונים מדוע הותר לרבי אליעזר לשחרר עבד.יב[ עי' רשב"א גיטין לח: ד"ה הא דאמרינן, בשם הרמב"ן ]מובא במסגרת[

רשב"א גיטין לח: הא דאמרינן מצוה שאני. הקשה בה הרמב"ן נ"ר וכי מפני מצוה להתפלל נדחה עשה שבתורה. ותירץ דאפשר דלא אמרה תורה אלא משום שלא ליתן להם מתנת חנם, כענין דכתיב )דברים ז, ב( בנכרים לא תחנם, אבל כשהוא משחררו כשנתן דמי עצמו או משום מצוה וצורך הרב דליכא חנינה מותר. וקשיא לי דאפי' לגר אוכל נבלות מותר ליתן מתנת חנם לכולי עלמא וכל שכן לעבד כנעני שקבל עליו כל המצות כישראל, וקרא כתיב )דברים יד, כא( לגר אשר בשעריך תתננה, ובשילהי פרק קמא בעבודה זרה )נ, א( אין מוכרין להם במחוברולנכרי לקרקע, אמרינן מתנת חנם תנאי היא דתניא לגר אשר בשעריך תתננה, אין לי אלא לגר בנתינה במכירה, לנכרי בנתינה ולגר במכירה מנין, תלמוד לומר ואכלה או מכור וגו' דברי ר"מ, ר' יהודה אומר דברים ככתבן לגר בנתינה ולנכרי במכירה, אלמא מדמוקמינן פלוגתייהו במתנת חנם, שמעינן מינה דאפי' מאן דאית

בס"ד. ברכת חיים, יום שלישי, ז' טבת תשע"ד

. 21ברכות מז:

בענין צירוף עבד ושחרור עבד

ליה דאסור ליתן מתנת חנם לנכרי לגר מותר, וכל שכן לעבד כנעני כמו שאמרנו. אלא הכא מצוה דרבים שאני,ולאפרושי רבים מאיסורא נמי עדיף ושרי:

יג[ האם תוכל לתרץ את קושית הרשב"א על הרמב"ן. עי' בהערת המו"ל ]הוצאת מוסד הרב קוק[ הערה647.

יד[ עי' ריטב"א גיטין לח: ד"ה מצוה שאני.ריטב"א גיטין לח:

מצוה שאני, ואי קשיא לך משום האי מצוה דחינן עשה שבתורה, כתב רבינו נר"ו דמהא שמעינן דלאו עשה גמורהוא אלא איסורא דרבנן וסמיך ליה אקרא, ורבי עקיבא דאמר לקמן )גיטין לח:( 'חובה' - חובה דרבנן קאמר. טו[ התבונן וראה שהרמב"ן והריטב"א למדו בסוגיא הפוך ממש מהתוספות. ולפי דבריהם לא קשה קושית

תוספות.קושית המגן אברהם

טז[ עי' מגן אברהם על השו"ע או"ח סי' צ' ס"ק ל' שהקשה על הרמב"ן והריטב"א קושיא חזקה.יז[ עי' תירוץ בקהלות יעקב ברכות סי' כג ]מובא מעבר לדף[.

05276-14899פינת החיזוק - יש לך רעיון מחזק? שתף אותנו סיפר מרן הגרא"מ שך זצ"ל על עצמו: בילדותי היה השמש מחלק לאחר מעריב נרות לכל הלומדים, אך לי לא נתן, מאחר וסבר כי ילד אני ומבזבז נרותי לשוא, ולכן נאלצתי לדאוג לעצמי לנרות לאחר שעזב השמש את השטח. לאחר מכן בשנות המלחמה ]הכוונה למחה"ע הראשונה[ כאשר הסתתרתי בעזרת הנשים בסלוצק, היתה לי כוס בה הייתי נותן חלב, מחולצתי הייתי פורם חוט ועושה ממנו פתילה, ולאור מועט זה הייתי לומד. היה זה קשה עד מאד, החלב נשפך לעתים קרובות, וגם כאשר האירה הפתילה המאולתרת, היה האור שהפיצה קלוש וחלש. עד כדי כך שכשהיה אפשר העדפתי ללמוד לאור הלבנה מאשר להזדקק לאור הפתילה הבלתי מורגש. אח"כ כשלמדתי בישיבת קלצק, היה המצב הרבה יותר טוב, היו לו כבר לוקסים, אבל תטעו לחשוב כי הם הפיצו אור יקרות, בכדי לראות משהו לאור הלוקסים החלשים, היה צורך להתקרב אליהם באופן ניכר, עד שבסופו של יום כשהיינו שבים לאכסנייתנו, היינו מוצאים את פנינו והנה השחירו כולם מפיח הלוקסים אשר דבק בהן. אולם חרף כל זאת בכל התקופות הקשות הללו, בני התורה למדו! התנאים היו בלתי אפשריים, אולם בניואילו בדורנו, הלא מצויים כל התנאים ובכל הכוחות! התורה לא התרשמו מהקשיים, אלא למדו בשקידה

הנוחים שבעולם, אם לא נלמד בשקידה, הלא יכו אותנו על התרשלותנו )אורחות הישיבה עמ' קי-קיא(.פינת החיזוק נוספת מעבר לדף

קהלות יעקב ברכות סי' כגתמצית דבריו:

א[ מקשה דאין זה מצוה הבאה בעבירה, כי העבירה כבר הסתיימה ועכשיו זה רק מצוה.ב[ מקשה את קושית המגן אברהם, דאין כאן בכלל איסור של לעולם בהם תעבודו.

ג[ מתרץ את הדברים.

05276-14899פינת החיזוק - יש לך רעיון מחזק? שתף אותנו מסופר על האדמו"ר מצאנז שנתפס ע"י98-103בספר מה אהבתי תורתך על הגה"ק מקלויזנבורג עמ'

הנאצים במחנה אושוויץ בעבירה כלשהיא ]העבירה היתה שפוצץ צינור מים כדי שיהיה לו לנטילת ידים, לא נכנס לשאלה מדוע מסר נפש על זה[, בתחילה שלף מפקד המחנה אקדח ורצה להורגו, ואח"כ קרא אחד הקצינים "חבל על הכדור, נעניש אותו בעונש מר ממות, יגררו אותו מחוץ למחנה, למען יראו וייראו!". נטלו הגרמנים את הרבי בזרועותיהם והחלו לגררו על פני האדמה הקשה שהיתה זרועה באבנים חדות ופוצעות. והרבי לא מרגיש כלל בחבטות ובמכות, ולא באבנים החותכות בבשר החי. שקוע הוא בסוגיא קשה וסבוכה שהעלה מנבכי זכרונו, והוא הופך בה, מלבן ומברר, מתעמק ומחדש... פצוע וזב דם הוחזר הרבי לצריפו. שוכב

הוא על דרגשו ואינו משמיע אפילו אנחה. עדיין לא סיים להקיף את הסוגיא ולהעמיק בה כחפצו. לאחר שנים, שבת אחת ערך הרבי את הטיש והשמיע דברי תורה בפני הנאספים, חשו השומעים כי חדושי תורה מיוחדים ונשגבים הם, וכי הרבי אומרם בהתלהבות ובהתרגשות מיוחדת. לאחר מכן הרהיב עוז אחד ממקורביו ושאלו לטיבם של חידושים אלה. שקע הרבי בהרהורים, וסיפר להם את הסיפור הזה, וכך אמר: "כאשר גררוני הצוררים על הקרקע, ויסורי שאול אפפוני, שקעתי כל כולי בסוגיא זו, ובס"ד חידשתי חדושים נוראים ונשגבים

אלו".היום פינת החיזוק כפולה כתשלומין על אתמול

______________________________________________________________________________________________א[ גמ' ברכות מח. מהנקודתיים – עד מח: אמר רב נחמן משה תקן לישראל, ורש"י ותוספות.

כיצד מצטרפים אוכלי ירק עם אוכלי דגןב[ נתבאר בגמרא שאם יש "רובא דמינכר" של אוכלי דגן, יכולים להצטרף עמהם שלשה אוכלי ירק.

ג[ וצריך ביאור, ממה נפשך, אם אכילת ירק נחשבת, מדוע אי אפשר שעשר יאכלו ירק, ואם לא, איך הםמצטרפים.

ד[ גם צריך ביאור, מדוע צריך דוקא "רובא דמינכר" ולא מספיק "רוב" סתם.האם דין זה הוא גם בזימון שלשה

ה[ עי' טור סי' קצז סעיף ג' שהביא מחלוקת ראשונים אם גם בזימון שלשה יכולים לצרף אחד שאכל ירק.וצ"ב במה נחלקו.

ו[ ועי' בית יוסף ד"ה כתב הרי"ף, עד "צריך שיאכלו כולם".ז[ ועי' משנה ברורה סי' קצז ס"ק יז.

עיון בסוגיאח[ עי' בחזון איש או"ח סי' ל' ס"ק יד ]מובא במסגרת[

חזון איש

ט[ עי' בספר תורת הזימון סי' לב מה שביאר בסוגיתנותורת הזימון

...

האם המצטרף צריך לאכול דוקא כזית או אפשר בפחותי[ עי' משנ"ב ח"ב סי' קצז סעיף ב', ובמשנה ברורה ס"ק ח'.

יא[ עי' ביאור הלכה ד"ה כזית ירק, בתחילת דבריו, בשם ביאור הגר"א שחולק. וצריך ביאור במה נחלקו.איזה משקאות מצטרפים לזימון

יב[ בגמרא כתוב כוס יין. ועי' משנ"ב סי' קצז סעיף ב'. ובמשנה ברורה ס"ק יב. וצ"ב במה נחלקו. ועי' שערהציון ס"ק ו.

יג[ עי' פסקי תשובות סי' קצז אות ב' ד"ה ואם נמצאים, ובהערות שם.האם זה שאכל ירק, יוצא ידי חובה בברכת המזון שלהם או לא

יד[ עי' טור סי' קצז סעיף ג' ]כתב אחי – והשיבני דלא[. ועי' בית יוסף שם שהסביר דבריו.

בס"ד. ברכת חיים, יום רביעי, ח' טבת תשע"ד

. 22ברכות מח.

בענין תשעה אכלו דגן ואחד אכל ירק

טו[ עי' שיטה מקובצת ד"ה ולא אכל, שחולק וכתב שיצא ידי חובתו בברכת המזון שלהם. וצריך ביאור במהנחלקו.להלכה

טז[ משנ"ב ח"ב סי' קצז סעיף ב-ג ומשנה ברורה שם. ]רצוי ללמוד פסקי תשובות סי' קצז אות ב-ג[. 05276-14899פינת החיזוק - יש לך רעיון מחזק? שתף אותנו

מדרש תנחומא ריש פרשת נח: יתברך שמו של ממ"ה הקב"ה שבחר בישראל משבעים אומות כמ"ש כי חלק ה' עמו יעקב חבל נחלתו )דברים ל"ב( ונתן לנו את התורה בכתב ברמז צפונות וסתומות ופרשום בתורה שבע"פ וגלה אותםועל ותורה שבע"פ הרבה ותורה שבכתב מעט לישראל ולא עוד אלא שתורה שבכתב כללות ותורה שבע"פ פרטות שבע"פ נאמר ארוכה מארץ מדה ורחבה מני ים )איוב י"א( וכתיב ולא תמצא בארץ החיים )שם כ"ח( ומאי לא תמצא בארץ החיים וכי בארץ המתים תמצא אלא שלא תמצא תורה שבע"פ אצל מי שיבקש עונג העולם תאוה וכבוד וגדולה בעולם הזה אלא במי שממית עצמו עליה שנאמר זאת התורה אדם כי ימות באהל )במדבר י"ט( וכך דרכה של תורה פת במלח תאכל ומים במשורה תשתה ועל הארץ תישן וחיי צער תחיה ובתורה אתה עמל לפי שלא כרת הקב"ה ברית עם ישראל אלא על התורה שבע"פ שנאמר כי על פי הדברים האלה כרתי אתך ברית )שמות ל"ד( ואמרו חז"ל לא כתב הקב"ה בתורה למען הדברים האלה ולא בעבור הדברים האלה ולא בגלל הדברים אלא ע"פ הדברים וזו היא תורה שבע"פ שהיא קשה ללמוד ויש בה צער גדול שהוא משולה לחשך שנאמר העם ההולכים בחשך ראו אור גדול )ישעיה ט( אלו בעלי התלמוד שראו אור גדול שהקב"ה מאיר עיניהם באיסור והיתר בטמא ובטהור ולעתיד לבא ואוהביו כצאת

השמש בגבורתו )שופטים ה(

______________________________________________________________________________________________

מלמטה[ "א"ר יוחנן קטן פורח מזמנין עליו" – מח. "בוצין מקטפיה ידיע"3א[ גמ' ברכות מז: מ]שורה ]נקודתיים[, ורש"י.

שיטות הראשונים בסוגיתנוב[ עי' תוספות ד"ה קטן פורח, וד"ה ולית הלכתא, וד"ה אביי ורבא.

ג[ עי' מאירי מח. ד"ה מה שהתבאר במשנה, וד"ה זהו כלל הנראה לי ]עד ד"ה תשעה שאכלו דגן[.

האם ניתן לצרף רק קטן אחד או כמה קטניםד[ עי' רא"ה ד"ה אמר ]עד שלשה קטנים[.

ה[ עי' שלטי גבורים אות ה' ד"ה לשון ריא"ז.ו[ האם תוכל להוכיח או לדייק מן הגמרא כאחד מן השיטות.

להלכה צירוף קטן לזימוןז[ עי' משנ"ב חלק ב' סי' קצט סעיף י', ובמשנ"ב שם.

ח[ עי' פסקי תשובות חלק ב' סי' קצט אות ה' ]עמ' תרסה[.

להלכה צירוף קטן למניןט[ עי' משנ"ב חלק א' סי' נ"ה סעיף ד', ומשנ"ב שם, וביאור הלכה ד"ה ולא נראין דבריהם.

י[ עי' פסקי תשובות חלק א' סי' נה אות ט' ]עמ' תפא-תפג[.

ביאור בענין מעשה דאביי ורבאיא[ עי' בספר מרגליות הש"ס בשם ספר גנזי ישראל ]מובא במסגרת[

בס"ד. ברכת חיים, יום חמישי, ט' טבת תשע"ד

. 23ברכות מז:-מח.

בענין צירוף קטן לזימון ]ב[

מרגליות הש"ס בשם גנזי ישראל

05276-14899פינת החיזוק - יש לך רעיון מחזק? שתף אותנו בשלשה כתרים נכתרו ישראל כתר תורה וכתר כהונה וכתר מלכות כתר כהונה זכה בורמב"ם תלמוד תורה ג א:

אהרן שנאמר והיתה לו ולזרעו אחריו ברית כהנת עולם כתר מלכות זכה בו דוד שנאמר זרעו לעולם יהיה וכסאו כשמש נגדי כתר תורה הרי מונח ועומד ומוכן לכל ישראל שנאמר תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב כל מי שירצה יבא ויטול שמא תאמר שאותם הכתרים גדולים מכתר תורה הרי הוא אומר בי מלכים ימלוכו ורוזנים

יחוקקו צדק בי שרים ישורו הא למדת שכתר תורה גדול משניהם:

______________________________________________________________________________________________

גמראא[ גמ' ברכות מח. "ינאי מלכא ומלכתא" – מח: "אמר רב נחמן משה תקן לישראל".

שיטה א - רש"יב[ רש"י ד"ה עד שיאכל.

ג[ להבנת דברי רש"י רצוי ללמוד לעיל כ: מ"א"ל רבינא לרבא נשים בברכת המזון" עד המשנה"בעל קרי".

קושיות תוספות על רש"יד[ תוספות ד"ה עד שיאכל.

ה[ תוספות הקשו שני קושיות על רש"י. האם תוכל לתרץ את קושיותיהם. ו[ קושית תוס' הראשונה, תירץ הפרי מגדים )בספרו ראש יוסף( דכיון שיש מצות לא תסור

לשמוע לדברי חכמים, לכן זה נקרא מחויב אף מדאורייתא.

בס"ד. ברכת חיים, יום שני, י"ג טבת תשע"ד

. 24ברכות מח.

בענין להוציא רבים ידי חובתן צריךשיאכל כזית דגן

שיטה ב- מהלך התוספות בסוגיא ז[ תוס' מבססים דבריהם על הגמ' במסכת ר"ה כט עמ' א', שיש דין "ערבות". להבנת הדברים עי"ש בגמ' מ"תני אהבה בריה דרב זירא" עד "ואם יצא אינו מוציא". וברש"י ד"ה אע"פ, וד"ה

חוץ.

שיטה ג - הרא"ש ח[ עי' רא"ש סי' כא מ"כתב בעל ה"ג" עד אות ל' של המעדני יום טוב. ]לחילופין אפשר לעיין

בבית יוסף סי' קצז סעיף ד' שהביא את הרא"ש כלשונו[.

החילוק בין תוספות לרא"ש ט[ מדוע צריך המברך לאכול כזית דגן, והרי מדין ערבות יכל להוציא גם בלי לאכול? שים לב

שתוס' ענו על כך באופן אחד, והרא"ש באופן אחר. י[ האם תוכל למצוא נפקא מינה בין תירוץ התוס' לתירוץ הרא"ש.

להלכהיא[ עיין שו"ע סי' קצז סעיף ד' ומשנה ברורה שם.

יב[ נסה לבאר על כל פרט בשו"ע ומשנה ברורה, מאיזה ראשונים זה לקוח.

תוספת עיון

עיון נוסף בשיטת רש"ייג[ צריך להבין מדוע רש"י בסוגיתנו התעלם לכאורה מדין "ערבות" המוזכר בתוספות.

יד[ לאחר שלמדנו את הרא"ש, יתכן שאפשר לבאר שרש"י סבר כשיטת הרא"ש בסוגיין.

שיטה ד בסוגיין - בעל הלכות גדולותטו[ רש"י בסוגיתנו הקשה קושיא על בעל הלכות גדולות. האם תוכל לתרץ את קושיתו.

טז[ ועי' צל"ח ד"ה "בא"ד ובה"ג וכו'".

05276-14899פינת החיזוק - יש לך רעיון מחזק? שתף אותנו ספר רוח חיים על אבות - פרק ב משנה ד

ואל תאמר לכשאפנה אשנה כו'. לא תאמר הן אני היום מלוכלך בחטאים ומחשבת און ומה בצע כי אעסוק בתורה ואטנף בחלאת טומאתי הוד יפיה. אך לכשאפנה דרך ואטהר ללמוד תורה לשמה. אבל זה אינו כי לימוד שלא לשמה הוא מפתח גדול לבוא לידי לשמה כי מבלעדי זה לא ירום איש את ידו נגד היצר הזקן וכסיל )וכמ"ש

במשנה א'(:

______________________________________________________________________________________________

בס"ד. ברכת חיים, יום שלישי, י"ד טבת תשע"ד

. 25ברכות מח:

בענין ברכת המזון יסודות

א[ גמ' ברכות מח: "אמר רב נחמן משה תקן" – "רבי יצחק אומר אינו צריך".

האם ברכת המזון זה דאורייתא או תקנת הנביאים ב[ לכאו"ק שמצד אחד הגמ' מביאה פסוקים על כל ברכה שזה מדאורייתא, ומצד שני הגמ' אומרת

שהנביאים תיקנו את נוסח הברכות.ג[ ועי' בית יוסף סי' קפז סעיף א' בשם הרשב"א ובשם הרמב"ן.

הברכות עזרא ובית דינו תיקנום". משמע אפילו ברהמ"ז. ועי' ספרכלד[ רמב"ם ברכות א' ה' כתב: "נוסח החינוך מצוה תל ]עמ' קסד במהדורת מכון ירושלים, ד"ה ונוסח הברכות[ שביאר את דברי הרמב"ם.

ה[ לסיכום: כיצד השתלשל נוסח ברכת המזון שבידינו.

האם שלשת הברכות הם מדאורייתא או שמדאורייתא מספיק ברכה אחת ו[ עי' בית יוסף סי' קצא סעיף א' ד"ה ואהא דאמרינן ]עד "אסמכתא בעלמא נינהו"[. שהביא מחלוקת

התוס' והרמב"ם.ז[ עי' משנה ברורה סי' קצא סק"א, בשם המגן אברהם, בשם רש"י.

מי שמסופק אם בירךח[ עי' שו"ע סי' קפד סעיף ד' מה דינו.

ט[ וצ"ע דלכאו' לפי הרמב"ם מספיק שיחזור רק ברכה ראשונה.י[ עי' לחם משנה הלכות ברכות פרק ב' הלכה ב' שהקשה כן.

מי שיודע רק ברכה אחת או שתים מברכת המזון, האם יברך אותןיא[ עי' שו"ע סי' קצד סעיף ג', ומשנה ברורה שם ס"ק יג.

יב[ צל"ע בהבנת המחלוקת.

האם סדר הברכות מעכב זה את זהיג[ עי' ערוך השולחן סי' קפח אות ט'.

יד[ עי' כף החיים סי' קפז אות ב' בשם הרוקח.טו[ יש לעיין במה נחלקו.

טז[ לדינא, עי' פסקי תשובות סי' קפז אות ג' ד"ה ואם נזכר.

בענין אמירת "כאמור פותח את ידך" וגו'יז[ עי' חשוקי חמד בסוגיתנו ]מובא במסגרת[

חשוקי חמד

05276-14899פינת החיזוק - יש לך רעיון מחזק? שתף אותנו הגה"ר צבי מרקוביץ )לקח טוב ויקרא עמוד עה( שהמשיל משל למתפללי בית כנסת של עניים שנתקנאו בבית הכנסת של העשירים, שהיו שמחים בשמחת תורה ובין ריקוד לריקוד היו לוגמים מעט יין ושמחתם הרקיעה שחקים. חשבו העניים כיצד יוכלו לזכות למעט יין, ואז הציע אחד הגבאים שבתחילת השנה יעמידו באחת מפינות בית הכנסת חבית ריקה ובכל שבת כאשר המתפללים יגיעו לתפילת מנחה יביאו עמם משיירי סעודת הבוקר – כוסית אחת של יי"ש. כך תתמלא החבית ובשמחת תורה, תהיה גם שמחתם שלימה. ואכן קיבלו את ההצעה ומידי שבת הביאו המתפללים את היין. ציפו בקוצר רוח לשמחת תורה. והנה הגיע היום המיוחל. עם סיום ההקפה הראשונה ניגש הקהל בחרדת קודש, מתוך שמחת מצוה לפתוח את החבית,

אכזבתם כאשר התברר גדלה בית הכנסת שלנו. אך מה היום תוסר החרפה מעל באמרם לעצמם: שהחבית מלאה ב... מים! הביטו זה בפני זה המומים. אך איש לא האשים את חברו. כל אחד ידע שהוא אשם. התברר שכל אחד עשה חשבון שאם כולם מביאים יין, לא יקרה שום נזק אם הוא יביא רק מים. אך

היות ולכולם היה רעיון כזה גאוני, התוצאה היתה: חבית מלאה מים ולא יין. נמשל: הוא הדין בענין התעלות רוחנית. הכל יודעים שצריכים לתקן ולהתעלות, אך פעמים רבות כל אחד

מצפה שחברו יתחיל במצוה, ובנתיים לא עושים כלום.

______________________________________________________________________________________________

א[ גמ' ברכות מח: "תנו רבנן סדר ברכת המזון" – "איכא בינייהו דיעבד". רש"י ותוס'.במחלוקת חכמים ורבי אליעזר

ב[ מה הטעם שלפי חכמים קבעוה דוקא בברכת בונה ירושלים, עי' משנה ברורה סי' קפח ס"ק יב. ג[ ולכאו' זה עצמו צ"ב, מדוע הזכרת שבת בברהמ"ז נכתבה בלשון תחנונים ולא בלשון שבח כמו ההזכרה

שבתפילה. ד[ ועי' רוקח, )מובא בקובץ שיטות קמאי עמ' תתתקעא( בשם מדרש ויקרא רבה: "ועצמתיך

. משמע שיש דרשה מן הפסוקיחליץ")ישעיה נח יא( – מכאן סמכו חכמים רצה והחליצנו בשבתלאומרה דוקא בלשון בקשה.

ה[ יש לעיין לפי רבי אליעזר שיכול לאומרה בכל ברכה, מדוע לא יכול גם בברכת הזן, ועי' בצל"ח.האם בשבת משתנה הנוסח של ברכת בונה ירושלים

ו[ עי' טור סימן קפח סעיף ד' בשם רב אלפס ]הכוונה לרי"ף[.ז[ בטעמו של הרי"ף, עי' בספר קובץ שיטות קמאי עמ' תתתקסז בשם פסקי הרי"ד.

ח[ האם מצאנו מקומות נוספים בברהמ"ז של שבת או בתפילות שבת שמזכירים את שבת דלעתיד לבא.ראיה מהגמרא

ט[ עי' שיטה מקובצת ד"ה ובשבת מתחיל בנחמה, שכתב להוכיח מהגמרא כשיטת הרי"ף.י[ עי' בט"ז סי' קפח ס"ק ג' בשם הסמ"ג שהשיב על טענה זו.

למעיינים: עי' רשב"א ד"ה מתחיל בנחמה, שמביא ראיה מהגמרא לשיטת רש"ימנהגנו להלכה בזה

יא[ עי' שו"ע סי' קפח סעיף ד' ומשנה ברורה שם.יב[ עי' בד קודש מהגאון רבי ברוך דב פוברסקי שליט"א

בס"ד. ברכת חיים, יום רביעי, ט"ו טבת תשע"ד

. 26ברכות מח:

בענין הזכרת רצה בשבת

הזכרת שבת בברכת מעין שלשיג[ עי' בטור או"ח סי' רח סעיף יב, נוסח הזכרת שבת בברכת מעין שלש

יד[ עי' במשנה ברורה סי' רח ס"ק נח שכתב נוסח אחר.טו[ יש לעיין האם חילוק הנוסחאות תלוי במחלוקת רש"י והרי"ף.

05276-14899פינת החיזוק - יש לך רעיון מחזק? שתף אותנו איתא במדרש )ילקוט שמעוני סי' תתקפב( שחורה אני ונאוה, וכי אפשר לשחור להיות נאה. משל למה הדבר דומה לבת מלך שקלקלה בבית אביה ונזפה ויצאה והיתה מלקטת בשלפים והשחירה, התחילו חברותיה מחסדות ]-מבזות[ אותה, מה היא אומרת אל תראוני שאני שחרחורת ששזפתני השמש, לא דומה אדם שיוצא ממעי אמו כעור לי שהוא נאה ומתנוול שסופו לחזור להיות נאה, כך כנסת ישראל אמרו שחורה אני במעשי ונאוה במעשה אבותי... שחורה אני במצרים וימררו את חייהם, ונאוה במצרים בדם פסח ובדם מילה. שחורה אני על הים וימרו על ים בים סוף, ונאוה אני בים זה אלי ואנוהו... שחורה אני בחורב אלה אלהיך ישראל, ונאוה כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע. שחורה אני במדבר כמה ימרוהו במדבר, ונאוה בהקמת משכן... שחורה אני כל ימות השבוע, ונאוה בשבת. שחורה כל ימות השנה, ונאוה ביום הכפורים.

שחורה אני בעולם הזה, ונאוה לעולם הבא. בעצמותן ובמהותןוכתב מרן הגרא"מ שך זצ"ל )בהקדמה לאבי עזרי(, הביאור לכל זה, שהפסוק מגלה לן שעם ישראל

.ליכלוך חיצוני הוא שמנוול אותן, וקדושים וטהורים הם וגופן טהור וקדוש. והם מאמינים בני מאמינים. אלא, הם נאוהולכן אפשר שיטהרו ויתרחצו מעוונותם וישובו לזהרם, כי הם בגופן נאוה. ואל תראוני שאני שחרחורת ששזפתני השמש.

______________________________________________________________________________________________

הקדמה א[ מטרת הסוגיא היום היא לברר האם החיוב לברך לפני המזון, הוא מדאורייתא או מדרבנן. ויש נפקא מינות האם זה דאורייתא או דרבנן: א' מי שמסופק אם בירך לפני המזון, האם צריך לחזור ולברך או לא. ב'

בס"ד. ברכת חיים, יום ראשון, י"ט טבת תשע"ד

. 27ברכות מח:

בענין חיוב ברכה ראשונה

מי שאינו יכול לברך בגלל כבוד הבריות, אם זה דרבנן פטור מלברך, ואם זה דאורייתא חיב לברך. ג' נפקאמינות נוספות, יתבארו במהלך הסוגיא.

עיון בשתי סוגיות הגמראהגמרא בסוגיתנו

ב[ גמ' ברכות מח: "תנו רבנן מנין לברכת המזון" – "לפי שאין מלכות נוגעת בחברתה אפילו כמלא נימא".ג[ ברש"י ד"ה כי הוא יברך, עי' מהרש"א שחולק על רש"י.

האם התנאים בסוגיתנו סוברים שחיוב הברכה הוא מדאורייתא או מדרבנןד[ עי' רשב"א ד"ה לפניו מנין.

ה[ עי' פני יהושע ד"ה רבי נתן אומר.ו[ יש לעיין להשיטה שזה דאורייתא, האם ניתן להוכיח מכאן שכל המאכלים חייבים מדאורייתא או רק לחם.

הסוגיא בריש כיצד מברכין ז[ עי' בגמ' לה. שדנה באריכות במקור חיוב ברכה לפני המזון, ומי שאין בכחו לראות הכל יקרא רק את

מסקנת הגמ' "אלא סברא הוא אסור לו לאדם שיהנה מן העולם הזה בלא ברכה". וברש"י.ח[ עי' רשב"א לה. ד"ה הכי גרסינן שמסכם את מסקנת הסוגיא שם.

ט[ ]למעיינים עי' פני יהושע לה. ד"ה בגמרא אלא סברא הוא, שיצא במהלך מחודש[.בהשוואת הסוגיות

י[ לכאו' יש לעיין, מדוע הגמרא פיצלה את הסוגיא לשתי סוגיות, אחת בריש כיצד מברכים, ואחת אצלנו, כשכל סוגיא מדברת בלשון אחרת, ומגיעה למסקנות שונות. האם שתי הסוגיות עוסקות בעצם בשני נושאים

שונים?

להלכה האם זה דאורייתא או דרבנןיא[ עי' שו"ע סי' רט סעיף ג', ומשנה ברורה.

יב[ עי' שו"ע סי' קסז סעיף ט', ומשנה ברורה.יג[ יש לעיין מדוע הוצרך השו"ע לכתוב דין זה פעמיים, פעם אחת כללית ופעם אחת לגבי ברכת המוציא.

עיוניםבענין הקל וחומר כשהוא שבע מברך כשהוא רעב לא כל שכן

יד[ עי' תוס' לה. ד"ה לפניו. להבנת דבריהם רצוי ללמוד את המשנה כ: בעל קרי, ורש"י שם.טו[ עי' רא"ש פרק שישי סי' טז מ"אף על גב דלעיל בריש פירקין" עד הציון ]דף לט ע"א[.

טז[ ויש לעיין אם כן מדוע אמרו קל וחומר, אם זה באמת לא קל וחומר.קושיא

יז[ עי' בספר אספרה כבודך מהג"ר יצחק פנחס גולדוסר שליט"א ]מובא במסגרת[

05276-14899פינת החיזוק - יש לך רעיון מחזק? שתף אותנו האדמו"ר בעל ה"אבני נזר" מסאכטשאב זצ"ל כתב באגלי טל בהקדמה וז"ל: "ומדי דברי זכור אזכור מה ששמעתי קצת בני אדם טועין מדרך השכל בענין לימוד תורה הקדושה ואמרו כי הלומד ומחדש חידושים ושמח ומתענג בלימודו אין זה לימוד התורה כל כך לשמה כמו אם היה לומד בפשיטות שאין לו מהלימוד שום תענוג והוא רק לשם מצוה אבל הלומד ומתענג בלימודו הרי מתערב בלימודו גם הנאת עצמו. ובאמת זו טעות מפורסמת, ואדרבא! כי זה הוא עיקר מצות לימוד התורה, להיות שש ושמח ומתענג בלימודו, ואז דברי תורה נבלעין בדמו, ומאחר שנהנה מדברי תורה הוא נעשה דבוק לתורה. ובזוהר הקדוש איתא דבין יצר הטוב ובין יצר הרע אינן מתגדלין אלא מתוך שמחה, יצר הטוב מתגדל מתוך שמחה של תורה, יצר הרע וכו' וכיון שיצר הטוב מתגדל מזה בודאי זה הוא עיקר המצוה, ומודינא )-ואני מודה( שהלומד לא לשם מצות הלימוד רק מחמת שיש לו תענוג בלימודו הרי זה נקרא לימוד שלא לשמה כהא דאוכל מצה שלא לשם מצוה רק לשם תענוג אכילה ובהא אמרו לעולם יעסוק אדם וכו' שלא לשמה שמתוך כו', אבל הלומד לשם מצוה ומתענג בלימודו

הרי זה לימוד לשמה וכולו קודש כי גם התענוג מצוה" עכ"ל.

______________________________________________________________________________________________

בענין שתי סוגיות הגמרא על ברכת התורהא[ גמ' ברכות מח: "ואין לי אלא ברכת המזון ברכת התורה מנין" – "תניא רבי אליעזר אומר".

ב[ עי' בסוגיא המקבילה בגמרא כא. "אמר רב יהודה מנין" – "תיובתא".קושיות בהשוואת הסוגיות

ג[ יש לעיין, מדוע הגמרא אצלנו מביאה פסוקים אחרים הנלמדים בעקיפין מברכת המזון, ואינה מביאה אתהפסוק שבדף כא. שמדבר ישירות על ברכת התורה.

ד[ לכאורה קשה כיצד הגמרא בסוגיתנו לומדת ברכת התורה מברכת המזון, והרי הגמ' בדף כא. מקשהעל זה מה לברכת המזון שכן נהנה.

יסודו של הקהלות יעקב בגדרי ברכת התורהקהלות יעקב ברכות סי' כב

ה[ לאור דבריו המתוקים של הקהלות יעקב, האם תוכל לבאר את החילוק שבין שתי הסוגיות.האם ברכת התורה הוא מדאורייתא או מדרבנן

ו[ עי' ערוך השולחן סי' מז סעיף ב' ]מובא במסגרת[ערוך השולחן

ח[ ויש לעיין מה טעם מחלוקת הרמב"ם והרמב"ן.ט[ להלכה בזה- עי' שו"ע סי' מז סעיף א', ומשנה ברורה שם.

י[ מה לדעתך הכריע המשנה ברורה לעיקר, שזה דאורייתא או דרבנן?ראיה מגמ' נדרים

יא[ עי' נדרים פא. "דאמר רב יהודה אמר רב מאי דכתיב" – "שאין מברכים בתורה תחילה".יב[ בפרי חדש שבסוף השו"ע ]או"ח סי' מז ד"ה אך ראיתי[ שהוכיח מכאן שברכת התורה היא מדאורייתא.

בס"ד. ברכת חיים, יום שלישי, כ"א טבת תשע"ד

. 28ברכות מח:

בענין חיוב ברכת התורה

יג[ עי' חיי אדם, כלל ט', בנשמת אדם ס"ק א', ד"ה ולפ"ז כולהו, שדחה הראיה, אך הביא ראיה מהרא"ששם.

עי' פסקי תשובות סי' מז אות ב' ד"ה ולאיד[ מי שאינו יכול לברך ברכת התורה, האם אסור לו ללמודזו בלבד.

05276-14899פינת החיזוק - יש לך רעיון מחזק? שתף אותנו מכתב שכתב הגה"צ רבי נפתלי וויערושאווער זצוק"ל נדפס בספרו דרכי חיים, ומובא בתחילת ספר שערי תוספות: אמר לי מו"ר הגאון המופלא ציסו"ע ר' ישראל סלאנטר זי"ע, כי מה שנמצא בעוה"ר במדינת ליטא שלומדים לימוד חיצונים, אחד מהגורמים לזה כי יש כמה )הגם שנמצא בישיבות בחורים מופלאים ממולא בתורה ויראה( שלומדים איזהו מאות דפין גמרא עם תוס' ואינם יודעים רק מ"ש תוס' וא"ת וי"ל וא"ת וי"ל, אבל אינם יודעים המתיקות מה סברו בהקושיא ומהולהבדיל אלפי הבדלות בהחיצונים מעט ומתיקות התוס', ואינם מרגישים אפילו טפה מהים מחכמת חדשו בהתוס',

החכמה שיש בהם הוא מפורש בולט ומרגישים זאת תיכף ומיד, כי בהם אין שום נסתרות, עכ"ל.

______________________________________________________________________________________________

א[ גמ' ברכות מח: "תניא רבי אליעזר אומר" – מט. "פליגי בה אבא יוסי", ורש"י.ב[ גמ' ברכות מט. "אמר ליה רב זירא לרב חסדא" – "תנאי ואמוראי ועבדת כרב".

מקורם וטעמם של הזכרות אלוהזכרת "ארץ חמדה טובה ורחבה"

ג[ האם לדעתך יש מקור להזכרה זו מן הפסוק "ואכלת ושבעת" וגו'. עי' בפסוק שמות ג', ח'.ה[ עי' בית יוסף או"ח סי' קפז סעיף א' ד"ה תניא רבי אליעזר.

ו[ עי' בפירוש אבודרהם על ברכת המזון, מובא במסגרת.אבודרהם על ברכת המזון

גרסינן בפרק שלשה שאכלו )מח, ב( תניא ר' אליעזר אומר כל מי שלא אמר ארץ חמדה טובה ורחבה ואנו צריכין לספר בשבחבברכת הארץ לא יצא ידי חובתו. פירוש שהרי הנביאים קראוה כן בהרבה מקומות

.הארץ כדי שישתוקקו לה הנפשותהזכרת "ברית ותורה"

ז[ עי' רש"י ד"ה צריך שיזכור בה ברית, וד"ה צריך שיזכור בה תורה.ח[ עי' בפירוש אבודרהם על ברכת המזון, מובא במסגרת.

אבודרהם על ברכת המזון וכל מי שלא אמר ברית ותורה בברכת הארץ לא יצא ידי חובתו. ופירש ה"ר אשר מלוניל שהטעם משום דאלמלא ברית ותורה לא נתקיימו שמים וארץ שנאמר )ירמיה לג, כה( אם לא בריתי יומם ולילה דהיינו

תורה שנאמר והגית בו יומם ולילה. ובריתי ג"כ כפשוטו שנאמר בריתי. חוקת שמים וארץ לא שמתי כלומרלא היתה הארץ קיימת ואם לא היתה קיימת לא נתנה להם הארץ.גדר חיוב הזכרות אלו

האם הזכרות אלו הם מדאורייתא או מדרבנןט[ עי' הלכות ברכות לריטב"א ]בקובץ מפרשים – ראשונים[ פרק ו סעיף ז.

י[ עי' תוס' כ: ד"ה נשים בברכת המזון. האם לדעת התוספות זה מדאורייתא או דרבנן.יא[ לפי המקורות שראינו לעיל, האם לדעתך זה מדאורייתא או מדרבנן.

האם מי שלא הוסיפם יצא ידי חובה או לאיב[ עי' בריטב"א הנ"ל.

יג[ עי' טור סי' קפז סעיף ג-ד ]למעיינים – עי' גם בבית יוסף ד"ה ומ"ש רבינו ונראה[. יד[ עי' ב"ח ד"ה כתב אחי.

טו[ האם לדעתך השאלה האם מחזירין אותו או לא, תלויה בשאלה האם הזכרות אלו מדאורייתא.

בס"ד. ברכת חיים, יום רביעי, כ"ב טבת תשע"ד

. 29ברכות מח:-מט.

בענין הזכרת ארץ חמדה ברית ותורה

להלכה טז[ עי' משנה ברורה ח"ב, סי' קפז סעיף ג', ומשנ"ב שם, וביאור הלכה שם.

הוספותנשים האם מזכירות ברית ותורה

יז[ עי' ברמ"א סי' קפז סעיף ג'.יח[ עי' ערוך השולחן סי' קפז סעיף ח' שביאר את הטעם מדוע נהגו הנשים לאומרן.

ערוך השולחן

בירך על המחיה במקום ברכת המזון האם יצא ידי חובהיט[ עי' פסקי תשובות סי' קפז אות ב'.

05276-14899פינת החיזוק - יש לך רעיון מחזק? שתף אותנו רגיל אני לספר בשם הגאון הגדול מהר"ם שיק זיע"א שהיה אומר על דברי הגמ' ביומא לה: הלל מחייב את העניים, רבי אלעזר בן חרסום מחייב את העשירים, ויוסף הצדיק מחייב את הרשעים, ואמר ע"ז: שאני מחייב את כל אלה אשר יש להם קושי בהבנה. כי מימות עולם ממתן תורה ואילך, לא נברא בעולם אדם אשר יהא לו ראש חלש ובעל הבנה קשה כמוני, ואעפ"כ עבור רצונו הגדול והכביר, והתמדתו בלימוד התורה הקדושה זכה לכתרה של תורה כי ברצון אפשר להשיג הכל. ]מרגליות הש"ס יומא סי' רצג בשם הג"ר יצחק שלמה אונגר

גאב"ד חוג חת"ס ב"ב[

______________________________________________________________________________________________א[ גמ' ברכות מט. "ת"ר מהו חותם בבבנין ירושלים" עד "בזמן שנדחי ישראל יכנס".

מה הטעם שאין חותמין בשתיםב[ עי' בגמרא שכתבה טעם לזה, וברש"י ד"ה אין חותמין בשתים. וצ"ע מדוע שינה מלשון הגמרא.

להבנת המושג אין עושין מצוות חבילותג[ עי' סוטה ח. "דתנן אין משקין שתי סוטות" עד "כאן בשני כהנים", וברש"י שם.

ד[ עי' פסחים קב. "תנו רבנן בני חבורה" – קב: "וקידוש תרי מילי נינהו". למעונינים סיכום גמרא זובמסגרת.

סיכום הגמרא פסחים קב. הגמרא מביאה ברייתא שאם אדם סיים ארוחה בדיוק כשנכנס שבת, הריהו לוקח כוס אחת לברכת המזון, ואח"כ כוס שניה לקידוש. ומקשה הגמ', מדוע לא יעשה שניהם על אותו כוס. ותירצה, משום שאין עושין מצות חבילות חבילות. והקשתה, א"כ מדוע כשחל יו"ט במוצאי שבת אומרים קידוש והבדלה על אותו כוס. ומתרצת הגמרא, שהבדלה וקידוש

הם אותו נושא, אבל ברכת המזון וקידוש הם שתי נושאים שונים.הטעמים שאין עושים מצוות חבילות חבילות

ה[ טעם א - עי' מועד קטן ח: תוס' ד"ה לפי שאין מערבין. ו[ טעם ב – עי' רשב"ם פסחים קב: ד"ה חבילות חבילות.

ז[ יש לעיין האם שתי הטעמים הללו שייכים בסוגיתנו כשאדם חותם בשתים.מקומות שדנו הפוסקים האם זה נחשב לחתימה בשתים

בסיום ברכת על המחיה, האם אומרים גם "ועל הכלכלה".ח[ עי' שער הציון סי' רח ס"ק נב.

בס"ד. ברכת חיים, יום רביעי, כ"ב טבת תשע"ד

. 29ברכות מח:-מט.

בענין הזכרת ארץ חמדה ברית ותורה

יש נוהגים לומר בחתימה "ברוך אתה ה' על המחיהט[ בספר חסד לאלפים ]סי' רח ס"ק יא[ כתב וז"ל: הכלכלה", שהרי אמרו בברכות )מט א( אין חותמין בשתים, עכ"ל.ועל הכלכלה", ונ"ל שאין לחתום "על

ויל"ע מדוע החותמים "ועל הכלכלה" סברו שזה לא נקרא לחתום בשתים.מי שאכל דגן ושתה יין, כיצד חותם בברכת מעין שלש

יא[ שיטת ספר האשכול ]עי' במסגרת[.ספר האשכול הלכות ברכת מיני מזונות ופירות דף מד עמוד ב

מי שאכל מיני מזונות ותמרים או רמונים ושותה יין כשהוא מברך לאחריהם, מברך על כל אחד ואחד בפני עצמו, מפנישחלוקין הן בחתימתן ואין חותמין בשתים.

יב[ שיטת הטור ולהלכה – עי' טור או"ח סי' רח סעיף יב, מ"כתב בה"ג". ויש לעיין בהבנת מחלוקתם.הברכה לאחר קריאת המגילה

יד[ עי' טור או"ח סי' תרצב סעיף א' מה מברכים לאחר קריאת המגילה, ועי' בית יוסף ד"ה כתוב בארחותחיים.

הברכות שנברך בקבלת פני משיח צדקנועי' שו"ת מנחת שלמה ח"א סי' צא ]מובא במסגרת[

שו"ת מנחת שלמה חלק א סימן צאבעזה"י יום א' בשבת פ' וירא, תשל"ד. לכבוד וכו' רב שלו' וברכה.

השי"ת יזכנו מהרה לקבל פני משיח ונברך אי"ה ארבע ברכות: א. ברוך,,, חכם הרזים, שבודאי יהיה שם ששים רבוא ישראל וכהנה וכהנה עד אין מספר. ב. ברוך,,, שחלק מחכמתו ליראיו. ג. ברוך,,, שחלק מכבודו ליראיו. ד. ברוך,,, שהחיינו. ויש להסתפק אם ברכה ב, ג, אולי אפשר לכלול ביחד שחלק מחכמתו ומכבודו ליראיו, או אולי הוי משנה

ממטבע שטבעו חכמים בברכות. והנה אם אחד רוצה לאכול מיני מזונות ופרי העץ אי אפשר לכלול בורא מיני מזונות ופרי העץ. וכן בברכות השחר אין כוללים שלא עשני גוי עבד ואשה אלא מברכים על כל דבר במיוחד, ומזה ראיה מוכרחת שאסור לנו לכלול ברכה אחת

עם חברתה. ויש להבין כי בברכה אחרונה מעין שלש אם אכל מזונות ופירות הארץ ושתה יין הרי אנו כוללין ואומרים על המחיה ועל

הכלכלה על הגפן ועל פרי הגפן על העץ ועל פרי העץ, ויש לחלק. תשובה ב"ה. מוצש"ק ט"ז מרחשון תשל"ד. יצו ה' ברכה למע"כ ידידי הדגול הרב הגה"צ מוה"ר שמואל הומינר )שליט"א(

זצ"ל. קבלתי בערב שב"ק מכתבו ולענ"ד הדברים פשוטים, כללא הוא שאין חותמין בשתים פרט לאותם הדברים אשר החכמים ראו אותם כחדא וכמו"ש בברכות מ"ט ע"א, וכן מבואר בירושלמי לענין תרומות ומעשרות דאע"ג שמברכין על כל אחת בפני עצמה מ"מ ביחד כוללן ומברך ברכה אחת, וחושבני דהוא מפני שעיקר הברכה הוא בגלל התיקון כמו שמברכים על שחיטה ועירובי חצרות ותבשילין, וכיון שהתיקון הוא ע"י כולם לכן כוללן )אע"ג שתרומת מעשר היא רק לתיקון המעשר

ולא לתיקון כל השיריים(... ורק לענין על המחיה חדשו התוס' בשם הר"ח בברכות בדף מ"ד ע"א דבכגון דא לא חשיב כחותם בשתים, ואפשר דלבד מהטעם שכתבו שם בתוס' יכולים לומר דהוא מפני שגם בברהמ"ז מברכין ברכה אחת )אע"ג שהן ג' או ד'( על הכל, ורק דהואיל ואם אוכל רק מיני מזונות או ענבים לחוד הוא פורט אותם לכן צריך גם עכשיו לפורטם, אבל איך אפשר להעלות

על הדעת לכלול בברכה שלפניה מיני מזונות ופרי העץ, וכן גוי עבד ואשה.ירושלם חשיבי כשתים, מ"מ בחתימה של קריאת המגילה ובנין ישראל אגב חושבני דאף שאמרו שם בגמ' דמושיע שחותמים מספק הנפרע והאל המושיע נלע"ד דצ"ל גם התם דכחדא חשיבי. ]והעיר ח"א שבשו"ת תשובה מאהבה ח"ב סי' רל"ז נמי סובר שעל מלך ישראל חכם מברך שתים דוקא ואין לכוללם בברכה אחת[. והנני חותם בברכה שנזכה

במהרה לישועת ד'... 05276-14899פינת החיזוק - יש לך רעיון מחזק? שתף אותנו

סיפר הגר"ח קניבסקי שליט"א: כתבתי מחברת של דברי תורה בילדותי, וקראתי שמו "קדש קדשים", ואבא ראה את זה,ואמר לי למה קראת לספר "קדש קדשים", והפך מאות ד' לאות ר', "קרש קרשים" ]קונטרס מנחת תודה עמ' כ[.

, ואצלנו10א"ה: כל לומד בתחילת לימודו אומר דברים שהם בבחינת "קרש קרשים", אצל הגרח"ק אולי זה היה בגיל ]רק עשר שנים הפרש![ אבל החכמה היא להתקדם הלאה, עד שיצא באמת "קדש קדשים".20יתכן גם בגיל

בס"ד. ברכת חיים, יום ראשון, כ"ז טבת תשע"ד

. 31ברכות מט.

בענין שכח רצה בברכת המזון

______________________________________________________________________________________________

א[ גמ' ברכות מט. "יתיב רבי זירא אחורי דרב גידל" – מט: "אמר רב אידי בר אבין".]למעונינים: רצוי להשלים את קטע הגמרא שדילגנו[

הערות עיון בגמרא

ב[ יש לעיין, דהנה מטבע הלשון של "רצה" ו"יעלה ויבא" הוא כולו בקשת רחמים בלי כמעט שבח והודיה, ומדוע ברכת "ברוך שנתן" שנתקנה להם כתחליף, היא רק שבח והודיה בלי בקשת רחמים. ועי' פרישה סי'

קפח ס"ק כא. וצריך להבין מה כוונת דבריו.

ג[ יש לעיין מה צדדי הספק האם מזכירים שמחה בראש חודש או לא. ועי' טור סי' קפח סעיף ז' בתחילתהסעיף.

ד[ יש לעיין מה צדדי הספק האם בראש חודש חותמין או לא. ועי' פרישה סי' קפח ס"ק כ.

האם מזכירים ב"ברוך שנתן" גם שם ומלכותה[ עי' ברשב"א ד"ה ברוך שנתן, שהביא מחלוקת בזה.

ו[ וצל"ע לשיטת הרשב"א, מדוע הגמ' לא הזכירה את השם ומלכות בברכה זו. ז[ שאלה: האם הראב"ד סובר שזו לא ברכה, או שהיא ברכה בלי שם ומלכות. ואיך יתכן ברכה בלי שם

ומלכות. ח[ יש לעיין לפי כולם, והרי "רצה" ו"יעלה ויבא" הם לא ברכה בפני עצמה אלא רק הזכרה בלבד, ומדוע

ברכת "ברוך שנתן" שנתקנה להם כתחליף, תיקנו לה ברכה בפני עצמה.

אם שכח רצה והתחיל ברוך אתה, מה יעשהט[ עי' שו"ע סי' קפח סעיף ו'.

י[ משנה ברורה שם ס"ק כב, כג.יא[ ביאור הלכה ד"ה עד שהתחיל.

התחיל הטוב והמטיביב[ מבואר בגמ' דאם התחיל הטוב והמטיב חוזר.

יג[ ויש לעיין אם חוזר לראש או לתחילת ברכת בונה ירושלים, ועי' טור סי' קפח סעיף ו' מ"והא דסגי" עדסוף הסעיף, ובית יוסף שם.

יד[ משנ"ב סי' קפח ס"ק כד.

05276-14899פינת החיזוק - יש לך רעיון מחזק? שתף אותנו ספר אורחות הישיבה עמ' קא: פעם ניגשו למרן הרב שך מספר תלמידים ובקשו כי ישא בפניהם דברי חיזוק אודות לימוד התורה, נענה רבינו ואמר: חיזוק בלימוד בקשתם? למה הנכם צריכים חיזוק בלימוד. אני היום למדתי גמרא עם רש"י, והרי זה היה כל כך מתוק, כל כך געשמאק, ממש סוכר!! כלום יש מי שצריך דברי חיזוק

בכדי לאכול דבר ערב וטעים לחיך? סיים בפליאה.

______________________________________________________________________________________________

א[ גמ' מט: "אמר רב אידי בר אבין אמר רב עמרם" – עד הנקודתיים.

בס"ד. ברכת חיים, יום שני, כ"ח טבת תשע"ד

. 32 ברכות מט. - בענין שכח הזכרותבברכת המזון מתי מחזירים אותו

מקור הדין שחיבים לאכול ג' סעודות בשבתב[ עי' שבת קיז: למטה "ת"ר כמה סעודות" – ורבנן סברי בהדי דאורתא".

מה הטעם שצריך דוקא פת בסעודת שבתג[ עי' ברשב"א ד"ה תפלה דחובה, שכתב טעם לזה.

ד[ עי' שו"ע הרב סי' רעד שכתב טעם אחר.[ ויש לעיין האם שתי הטעמים הללו חולקים על זה על זה, או ששניהם אמת.1ד-

מחלוקת הראשונים האם ביום טוב צריך לאכול פת או לאה[ עי' תוס' בסוגיתנו ד"ה אי בעי ]יש ללמוד התוס' במתינות, כי יש בו כמה חידושים יפים[.

ו[ עי' סוכה כז. במשנה, וכן הקטע הראשון בגמרא.ז[ תוס' סוכה כז. ד"ה אי בעי אכיל, שחולק על התוס' בסוגיתנו.

ח[ סכם לעצמך את נקודת המחלוקת בין שתי התוספותים.ט[ עי' בשתי הטעמים שכתבנו באות ג-ד מדוע צריך פת, האם טעמים אלו שייכים גם ביום טוב או לא.

י[ להלכה, עי' שו"ע סי' קפח סעיף ו'.בסעודה שלישית האם חוזריא[ עי' טור סי' קפח סעיף ח'.

יב[ בית יוסף שם.יג[ משנ"ב סי' קפח סעיף ח', ומשנ"ב שם.

מי שאכל סעודה רביעית בשבת האם חוזריד[ בית יוסף סי' קפח סעיף ח.

טו[ הלכות ברכות להריטב"א ]בקובץ מפרשים ראשונים[ פ"ז ה"ו.

טז[ ולכאו' צע"ג שיטת הריטב"א, מדוע יחזור אם אינו מחויב כלל.שכח על הניסים בפורים, האם חוזר

יז[ עי' תשובת מהרש"ל סי' מחשו"ת מהרש"ל סימן מח

שאלה אם שכח ע"ה בסעודת פורים אי צריך לחזור או לא.

תשובה יראה דצריך לחזור וכן נמצא במרדכ"י בכתב יד שהגיה גדול בדורו מהר"ר יעקב פולק ז"ל שמתחילה כתב בחנוכה ופורים אין מחזירין אותו בעל הניסים ולבסוף כתב שבת וי"ט ופורים דלא סגי דלא אכיל מחזירין ומדהגיה הגאון כך אלמא דלאו טעות הוא אלא תרווייהו אוקימת' נינהו וצריכין לחלק ביניהן דבפורים ערבית ושחרית אין מחזירין אותו דלא עדיף מתפילה אכן סעודת פורים שהטילו הנביאים והחכמים על כל בני ישראל ועשו חיזוק לדבריהם יותר משל תורה להיות ימי משתה ושמחה ורז"ל החמירו בו לישב בתענית יותר משבתות

וימים טובים דשרי בתענית חלום וכן גרסי' בפרק אילו דברים )ס"ח:( מר בריה דרבינא הוה יתיב כלא שתא בתעניתא בר מעצרתא ומעלי יומי דכיפורי ויומי דפוריא וא"כ סברא הוא דלא גרע מסעודות שבת דלא סגי בלא

פת כמו שכתב הרא"ש בפרק ג' שאכלו בסעודת י"ט דמחויב לאכול פת משום שמחה משום חלקיהו כו' וחצי לאכילה ועיקר אכילה הוא לחם ומ"ה מחזירין בי"ט ביעלה ויבא בברכת המזון כ"ש בסעודת פורים שנקבע למשתה ושמחה דבעינן סעודה קבועה בפת ומחזירין עליה גם חכמים אסמכוה אקרא בס"פ קמא דמגילה

)ט"ז:( שהוא כי"ט ממש ודרשו מקרא ליהודים היתה אורה שמחה וגו' שמחה זו היא י"ט דכתיב ושמחת בחגיך וא"ל דמחזירין בי"ט משום דמחזירין בתפילה ימי ח"ה יוכיח שמחזירין בתפילה ואין מחזירין בברכת המזון א"ל

בי"ט משום סעודות שמחה וכ"ש בסעודות פורים שקבעוה לדורות ורז"ל קבלו אף אם כל המועדות יהיו בטליםכו' והנלע"ד כתבתי שלמה בן מהר"ר יחיאל זצ"ל ה"ה לורי"א.

יח[ רמ"א סי' קפז סעיף ד'.יט[ ויל,ע במאי פליגי.

שלשה שאכלו ובירכו ושכחו ברכת המזוןכ[ עי' משנ"ב ח"ב סי' קפח סעיף ט'.

כא[ למעיינים עי' גם משנ"ב סי' קפח סעיף י' ומשנ"ב שם. 05276-14899פינת החיזוק - יש לך רעיון מחזק? שתף אותנו

ספר 'ומצדיקי הרבים' פרק ט בשם הגר"נ קרליץ שליט"א: שאלה, נערים וצעירים בישיבה, אשר ניכר בהם נטיה וכישורים ללימוד הבקיאות בש"ס, או ללימוד ההלכה, הכם מומלץ לאפשר להם זאת, או לא, מאחר שהיום מרבים בלימוד המפרשים ראשונים ואחרונים, ואחד על חשבון השני. תשובה, בוודאי ראוי למצוא את הדרך לאפשר ללמוד לפי טבעם, כי הצורך בבקיאות ברוב חלקי הש"ס בגיל צעיר הוא גדול מאד, ותורם רבות

לידיעת התורה והבנתה, והרבה מגדולי ישראל גדלו והגיעו למה שהגיעו בדרך זו. ואשרי מי שזוכה שכבר בגילצעיר יש לו בקיאות, ידיעות, ומושגים ברוב סוגיות הש"ס.

______________________________________________________________________________________________

המשנהא[ עי' במשנה מה. וברש"י שם ד"ה עד כמה מזמנין.

ב[ למעיינים - עי' ברש"ש מה. ד"ה במשנה ד"ה עד כמה.ג[ עי' בתוס' מט: ד"ה עד כמה מזמנין.

[ לכאורה יש לעיין מדוע נקטה המשנה לשון "עד כזית, עד כביצה" לכאורה היתה צריכה לכתוב1ג-"מכזית" "מכביצה", שהרי משיעור זה ומעלה צריכים לזמן.

הגמרא ד[ עי' בגמרא מט: מ]נקודתיים[ "עד כמה מזמנין" – עד המשנה, וברש"י, ובתוס' ד"ה אם עבר צופים.

שיעורי כזית וכביצה האם הם מדאורייתא או מדרבנןה[ עי' גמ' לעיל כ: "דרש רב עוירא" – עד המשנה.

- עי' תוס' בסוגיתנו ד"ה רבי מאיר )בעיקר תחילת התוספות(, וספר החינוך ]בתוך מנחת חינוך 1 ו[ שיטה כרך ג'[ מצוה תד, קטע ראשון.

- ד[ עי' מרדכי פרק שלשה שאכלו סי' קעד בשם רבי אליעזר ממיץ בעל ספר יראים. 2 שיטה ז[ ח[ לסיכום: כיצד מפרשת כל שיטה את הגמ' בדף כ:.

להלכה בזהט[ עי' שו"ע סי' קפד סעיף ו' ומשנה ברורה.

י[ שו"ע סי' קפד סעיף ד' ומשנה ברורה ס"ק טו.יא[ לסיכום: כאיזו שיטה נפסק.

בביאור החילוק בין ברכה ראשונה לברכה אחרונה יב[ לכאו' צ"ע דכיון שפחות מכזית אינו נחשב לאכילה, מדוע צריך לברך על זה ברכה ראשונה. ועי' משנ"ב

סי' קפד ס"ק כ"א.

שביעה מפת ושאר מאכליםיג[ יש לעיין אם צריך לאכול כדי שביעה מפת בלבד או שמצטרף שאר מאכלים

יד[ עוד יש לעיין אם אכל כזית פת ושבע מזה, משום שאכל לפני כן דברים אחרים, האם נחשב ל"ושבעת".טו[ עי' ביאור הלכה סי' קפד ד"ה בכזית, מ"ודע עוד דאף לשיטת רוב הפוסקים" עד סופו.

טז[ פסקי תשובות סי' קפד אות יד, ד"ה וכבר כתב.

שביעה ללא אכילהיז[ יש לעיין מה הדין אם אכל פחות מכזית ושבע מזה, האם חייב בברכת המזון מן התורה.

יח[ וכן יש לעיין מה הדין אם אכל כזית ביותר מכדי אכילת פרס ושבע מזה, האם חייב בברכת המזון מןהתורה.

יט[ עי' פסקי תשובות סי' קפד אות יג.פרפראות

כ[ עי' בספר דף על הדף ברכות כ: ]מובא במסגרת[

בס"ד. ברכת חיים, יום שלישי, כ"ח טבת תשע"ד

. 33ברכות מט:

בענין שיעור אכילה לברכת המזון

דף על הדף

05276-14899פינת החיזוק - יש לך רעיון מחזק? שתף אותנו וכתיב, "כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזבו" )משלי ד' ב'(, והכונה במה שאמר, "טוב", "תורתי", הוא לפיבר שהוא בר שהוא חשוב בעיני עני, עד שנקרא אצלו בשם טוב, אין חשוב אצל מי שאינו עני, וכן ד מה שידוע שדבר שחשוב בעיניו, כמו חשוב בעיניו, אין חשוב בעיני עשיר גדול. ודבר שחשוב בעיניו, אין חשוב בעיני המלך, וכן דתם כמה אלפים פרסאות, כמו שאמרו חז"ל ד כבישת מדינה, אין חשוב בעיני המלאך, כידוע שיש מלאכים שמבגדל טובתה, עד והתבוננו וגו' כאומר, ראו ואמר, "כי לקח טוב" ולזה בא הכתוב ף צ"א ע"ב(. בחלין )ד שנקראת אצלי, שבראתי כל העולמות וכלם כלא חשובין לפני, אף על פי כן נקראת אצלי התורה בשם "טוב",כתיב )משלי ח' ל'(, "ואהיה שעשועים יום יום", ה גנוזה שהקדוש ברוך הוא משתעשע בה תמיד כמו ד והיא חמד

והיא "תורתי", על כן "אל תעזבו" ]שמירת הלשון שער התורה פרק א[

______________________________________________________________________________________________

א[ גמ' מט: "עד כמה מזמנין" – עד המשנה. ]רצוי לראות גם את המשנה מה. עליה הולכת הגמרא[.

שיטת היראים בענין ושבעת זו שתיה

ב[ עי' בית יוסף על הטור או"ח סי' קצז בסוף הסימן, ד"ה כתב המרדכי.ג[ ועי' ב"ח שם ד"ה כתב המרדכי בשם ספר יראים.

ד[ עי' במשנה ברורה ח"ב סי' קצז, בשערי תשובה ס"ק ו'. וצ"ב בהבנת הדברים, דכיון שהוא עדיין צמא,מדוע חיב בברהמ"ז.

להלכה שיטת היראיםה[ עי' משנה ברורה חלק ב', סי' קצז סעיף ד', ובמשנ"ב ס"ק כ"ה-כ"ח.

בשם תשובות86ו[ יל"ע מה הדין להיראים אם אכל ובירך ואח"כ שתה, עי' פסקי תשובות סי' קפד הערה והנהגות.

ז[ לכאורה לפי דעת הבית יוסף לא צריכים לחשוש כלל וכלל לשיטת היראים, מכיון שהוא דחה אותהלגמרי.

שיטת הרמב"ן והשיטה מקובצת בענין ושבעת זו שתיה

ח[ עי' רמב"ן ]קובץ מפרשים – ראשונים[ ד"ה ושבעת זו שתיה. ויל"ע במה נחלק על היראים.

למעיינים – עיון נוסף בראשונים בזהט[ עי' בשיטה מקובצת מט: ד"ה והכא.

י[ עי' בחידושי הרא"ה מד. ד"ה ורבנן, שהביא מקור אחר לשיטה שברכת מעין שלש זה דאורייתא.

בס"ד. ברכת חיים, יום רביעי, כ"ט טבת תשע"ד

. 34ברכות מט:

בענין ושבעת זו שתיה

האם ברכת מעין שלש היא דאורייתא או דרבנן יא[ יוצא מהרמב"ן חידוש שברכת מעין שלש זה דאורייתא. ועי' הדעות בזה, בטור או"ח סימן רט אות ג,

ובית יוסף שם. יב[ להבנת מחלוקתם, עי' בחומש דברים פרק ח' פסוק ח-י, האם "ושבעת" הולך רק על לחם או על כל

השבעת המינים.

להלכהיג[ משנה ברורה ח"ב, סי' ר"ט סעיף ג', ומשנ"ב שם ס"ק י'.

יד[ משנה ברורה שם ס"ק י'.טו[ פסקי תשובות סי' רח אות יז ד"ה וכבר וד"ה ובספק.

יש סוברים שבכל ארוחה צריך לשתות ייןטז[ עי' בספר דף על הדף בסוגיתנו ]מובא במסגרת[

דף על הדף

05276-14899פינת החיזוק - יש לך רעיון מחזק? שתף אותנו יום אחד ניגש בחור לר' אליהו לופיאן וביקש רשות לנסוע לחתונה אצל קרובו בעיר אחת. ושאל לו מרן: האם אתה יודע שלא יהיה שם פריצות? הבחור התחיל לגמגם )כי ידע שכן יהיה שם פריצות( ותירץ את עצמו ואמר: אבל אבי ואמי ואני נשב בשולחן מיוחד. וכו'. וסיים בהצהרה: לי זה לא יזיק. מרן ז"ל נזדעזע בשמעו דברים אלו ויען ויאמר לבחור: שמע נא, אני כבר אחרי שמונים שנה ועין אחת שלי עיוורת )ידוע שכשעשו לו ניתוח על העיניים נחלה מאוד ואבד עין אחת( ואעפ"כ כשאני עובר ברחוב אני מתמלא פחד שמא אכשל ח"ו בהסתכלות בעריות. ואתה, בחור צעיר עם שתי עיני בשר ואתה אומר לי כי לא יזיק לך? )לב אליהו כרך א מובא בעוז והדר

למטה. ובקדושת החיים עמוד תלא(59לבושה עמוד

______________________________________________________________________________________________

א[ משנה מט: - נ. ומברכותיו של אדם, ורש"י ותוספות.התוס', והערות המפרשים

ב[ תוס' ד"ה לעולם.

בס"ד. ברכת חיים, יום חמישי, א' שבט תשע"ד

. 35ברכות מט:

בענין ברכו ונברך

ג[ א"כ מדוע לא אומרים בזימון "ברכו" ו"המבורך", כמו בביכנ"ס, שזה לכאו' הלשון הכי טובה. עי' מגןאברהם סי' קצב ס"ק ב.

ד[ התוס' מתרצים שאומרים "המבורך", וקשה מה נעשה לפי רבי עקיבא במשנה שלא אומרים המבורך.עי' צל"ח ד"ה משנה בשלשה, וד"ה אבל מ"מ.

ה[ לכאו' צ"ב מדוע הגמ' אומרת שאם אמר ברכו אין תופסין אותו, והרי הוא הוציא עצמו מן הכלל. ועי'מעדני יום טוב על הרא"ש, אות ע'.

אם אמר בזימון שלשה לשון "ברכו", האם יצאו ידי חובתם.ו[ עי' טור סי' קצב סעיף א' מ"ואם הם ארבעה" עד "אם אמר ברכו יצא".

ז[ עי' ב"ח סעיף ד' ד"ה ומה שחזר.ח[ עי' מגן אברהם סי' קצב ס"ק א'.

ט[ עי' משנה ברורה סי' קצב ס"ק ה', שלא הכריע בצורה ברורה. האם תוכל לסייע להכרעת ההלכהבנידון.

האם החזן שאומר ברכו את ה' המבורך צריך לחזור ולומר עם הציבור ברוך ה' המבורךי[ עי' טור סי' נז סעיף א' ]עד "ונוהגין בכל המקומות"[.

יא[ עי' בית יוסף שם.יב[ וצ"ב סברת מהר"ם מרוטנבורג, מה החילוק בין זימון לבין "ברכו".

חזן שלא ענה ברכו אחרי עצמויג[ עי' משנ"ב סי' נז ס"ק ג', שהביא את האגודה והקשה עליו. האם תוכל לתרץ את האגודה.

הרב זילברשטייןיד[ עי' בספר חשוקי חמד בסוגיתנו ]מובא במסגרת[

חשוקי חמד

חשוקי חמד

05276-14899פינת החיזוק - יש לך רעיון מחזק? שתף אותנו "... ומי שיש לו מוח בקודקד ויבין וידע כי כל קיומנומרן הרב שך מכתבים ומאמרים חלק א – ב עמוד פ:

בכל שנות הגלות המר הזה שלא התערבנו בין האומות היא רק על ידי התורה ולומדיה, והרי עצמים רבים גדולים ועצומים אין זכר להם, ואנחנו המעט מכל העמים ברוך ה' חיים וקיימים, וכל מדינה שנתדלדה מלימוד התורה התבוללה, וסוף היה שאפילו שומרי מצוה לא היו, וכל מדינה שהחזיקהובעינינו ראינו גזירות... ויסדו ישיבות, החזיקה מעמד בזמנים הקשים ביותר תחת בלימוד התורה בדורותינו שכל מדינה ומדינה שהיו בה ישיבות והרבו בתורה היא היתה הערובה לקיום העם בצביונו ובדמותו האמיתית, ובמקום שפסקו ישיבות אין תורה ואין יראה, ועם הארצות מתגברת, ואין זכר

אפילו להיהדות במובן הפשוט..."

______________________________________________________________________________________________

לפני המשנה[ "הכי אמר רבא הלכה9 מלמעלה[ "ומברכותיו של אדם" – עד ]שורה 8א[ גמ' נ. מ]שורה כר"ע". ורש"י ותוס'.

מי שלא בירך עם כל הדקדוקים האם מחזירים אותוב[ עי' בספר הבתים הלכות ברכות שער שישי סעיף ב' ]מובא במסגרת[

ספר הבתים

בענין "על המזון שאכלנו הרי זה בור"ג[ עי' צל"ח ד"ה אמר ר' יוחנן ברוך וכו'.

בענין "למי שאכלנו משלו"ד[ עי' דף על הדף ]מובא במסגרת[

דף על הדף

בענין "ומטובו הרי זה בור"ה[ עי' מהרש"א ד"ה ומטובו.

ו[ עי' שפתי חכמים על רש"י ד"ה ומטובו ]מובא במסגרת[שפתי חכמים

ז[ עי' בן יהוידע ד"ה ובטובו הרי זה תלמיד חכם.בענין "הרחב פיך"

ח[ יל"ע מנא ליה לגמרא ש"הרחב פיך" הולך על דברי תורה. ועי' מהרש"א ד"ה ובשאלה נמי.ט[ ועי' עיון יעקב על העין יעקב כאן.

בענין אמירת "ובטובו חיינו"י[ עי' תוס' ד"ה אמר רבא.

יא[ עי' צל"ח על תוס' ד"ה אמר רבא.בענין הפסוק "במקהלות ברכו אלוקים"

יב[ עי' מלא הרועים ]בסוף הגמרא[ ד"ה מבעיא.האם יש מצוה לחפש אחרי זימון

יג[ עי' הגהות מימוניות על הרמב"ם ספר אהבה הלכות ברכות פ"ה אות ז'.יד[ עי' משנ"ב סי' קצג ס"ק ז', וס"ק י"ב.

טו[ עי' דף על הדף ]מובא במסגרת[דף על הדף

בס"ד. ברכת חיים, יום ראשון, ד' שבט תשע"ד

. 36ברכות נ.

מברכותיו של אדם ניכר אם ת"ח הוא

בחילוק בין בית כנסת לזימוןטז[ עי' שיטה מקובצת ]קובץ מפרשים אחרונים[ ד"ה רב חמא.

מדוע הוצרכה הגמ' לומר הלכה כרבי עקיבא יז[ עי' חפץ ה' לבעל האור החיים הקדוש ]קובץ מפרשים – אחרונים[ נ. ד"ה גמרא אמר רבא.

להלכהיח[ עי' משנ"ב סי' קצב סעיף א' ובמשנ"ב שם.

______________________________________________________________________________________________

לפני המשנה[ "אמר רבא כי אכלינן רפתא" – עד המשנה, ורש"י.9א[ גמ' נ. מ]שורה בענין זימון בבית ריש גלותא

איך היה מותר לאוכלים בבית הריש גלותא לוותר על זימון של עשרהב[ עי' רשב"א ד"ה וליברכו.

ג[ עי' מאירי ד"ה שלחן, בפירוש הראשון.ד[ למעיינים עי' פירוש נוסף בט"ז על השו"ע או"ח סי' ר' ס"ק ג'.

האם היה מותר להם גם להפסיד זימון של שלשה במקום הצורךה[ עי' באליה רבה ]על הלבוש, מובא בסוף הטוש"ע מהדורת הדרת קודש[ סי' ר' סק"ו.

דף על הדףו[ עי' בספר דף על הדף בסוגיתנו ]מובא במסגרת[

דף על הדף

להלכה

בס"ד. ברכת חיים, יום שני, ה' שבט תשע"ד

. 37ברכות נ. – זימון בבית ריש גלותא

ובענין קדם אחד מהם ובירך

ז[ עי' במשנ"ב ח"ב סי' קצ"ג סעיף א' ומשנ"ב ס"ק יג-יז.ח[ עי' פסקי תשובות ח"ב סי' קצ"ג אות ג'.

ט[ עי' חשוקי חמד בסוגיתנו

בענין קדם אחד מהם ובירךאיך ניתן להבין דין זה

י[ עי' ברא"ש סי' כח.יא[ עי' שיטה מקובצת ד"ה ואמר רבה.

מה הדין אם שנים קדמו ובירכויב[ עי' תוספות רבינו יהודה ]קובץ מפרשים ראשונים[ ד"ה אמר רבה.

להלכהיג[ עי' משנ"ב ח"ב סי' קצד סעיף א' ומשנ"ב שם וביאור הלכה שם.

יד[ עי' פסקי תשובות סי' קצד אות א-ג.

______________________________________________________________________________________________

א[ משנה נ. "שלשה שאכלו כאחת" - עד "אע"פ שכל אחד ואחד אוכל מככרו אינן רשאין ליחלק".

ב[ עי' הגהות הגר"א אות א'. כוונת דבריו היא, שאין כאן שתי תירוצים בגמרא, אלא רק תירוץ אחד, אלא שנחלקו הראשונים מה התירוץ, הרא"ש גרס רק את התירוץ הראשון ]"ישבו לאכול ועדיין לא אכלו"[,

והרי"ף גרס רק את התירוץ השני ]"אע"פ שכל אחד ואחד אוכל מככרו"[.

בביאור תירוץ הגמ' לפי הרא"שג[ לכאו' תמוה מאד, דאם ישבו לאכול ועדיין לא אכלו, מדוע יתחייבו בזימון?

ד[ עי' רא"ש סי' כט ]מתחילת הסימן – עד "ורב אלפס גרס"[. ה[ עי' רבינו יונה, לז. מדפי הרי"ף, ד"ה הכי קתני, ]בקטע האחרון של הדיבור[ מ"אבל נראה למורי הרב

נר"ו" עד סוף הדיבור.ו[ עי' רשב"א ד"ה ורבינו האי גאון.

נסה לעשות סדר בדברי הראשונים:ז[ מה הם שתי השיטות הכתובות בירושלמי?

ח[ הגמרא שלנו, כאיזו שיטה בירושלמי היא הולכת?ט[ מה הסיבה שהחמירו חומרא יתירה זו בהלכות זימון?

בביאור התירוץ לפי הרי"ף

בס"ד. ברכת חיים, יום שלישי, ו' שבט תשע"ד

. 38ברכות נ.

אינם רשאים ליחלק

י[ יש לברר האם הדין שנתחדש כאן לפי הרי"ף, ]שאע"פ שכל אחד ואחד אוכל מככרו[ נתחדש רק כאן אושהוא כתוב בעוד מקומות.

יא[ עי' ברכות מב: מ"עשרה שהיו הולכים בדרך" – "אחד מברך לכולם".יב[ עי' במשנה מה. אכל טבל אין מזמנין עליו. האם יש משם ראיה נוספת לדינו של הרי"ף.

יג[ יש לעיין אם זה כבר כתוב שם, מדוע צריך לכתוב דין זה שוב בסוגיתנו.

להלכה כיצד נפסקיד[ עי' טור סי' קצג סעיף ד.טו[ עי' ב"ח סי' קצג ס"ק ו.

טז[ עי' ביאור הלכה סי' קצג ד"ה אפילו כל אחד.

ששה נחלקים – האם יש בכל זאת עדיפות שלא יתחלקויז[ עי' רמ"א סי' קצג סעיף ב'.יח[ עי' ב"ח סי' קצג סעיף ד'.יט[ עי' ט"ז סי' קצג סעיף ג'.

כ[ עי' משנ"ב סי' קצג ס"ק יא, ונראה שלא הכריע. האם יש לך דעה בענין?.

היתרים להפטר מזימון למרות שאכלו יחדכא[ עי' משנה ברורה סי' קצג ס"ק טז לגבי דבר מצוה.

כב[ עי' פסקי תשובות סי' קצג אות ה' שעמד על הפרטים הבאים בדין זה ]וזה מאד מאד נוגע למעשה[: דבר מצוה, הפסד ממון, עצה לכוון שאינו רוצה לקבוע עמם, עצה שלא להתחיל עמהם, ביטול תורה,

הפסד שבע ברכות.

05276-14899פינת החיזוק - יש לך רעיון מחזק? שתף אותנו

בשם הגרא כתבו שהפליא והגדיל מאוד את מעלת השירה. כך העיד תלמידו הגאון רבי מנחם מנדל משקלוב וחכמת המוסיקה שיבחה הרבה, הוא היה אומר אז כי רוב טעמי תורה, וסודותבהקדמת פאת השולחן:

שירי הלויים, וסודות תיקוני הזהר, אי אפשר לידע בלעדה, ועל ידה יכולים בני אדם למות בכלות נפשם מנעימותיהם, ויכולים להחיות המתים בסודותיה הגנוזים בתורה. הוא אמר כמה ניגונים וכמה

)שערי בית ה' עמוד קעב(מדות הביא משה רבינו ע"ה מהר סיני והשאר מורכבים. ככה היה גם מנהג של רבינו הבעש"ט הקדוש זי"ע בעת ישיבתו יחד עם החבריאשומר אמונים דף תב:

קדישא היו מזמרין שירין ותשבחין בגודל התלהבות עד שבאו להתפשטות הגשמיות, ונתדבקו באורות ובעולמות לפי מדריגתן הנעלה. וככה הנהיג את תלמידיו... לעשות קיבוצין יחד ולזמר שירות ותשבחות

לה'.

______________________________________________________________________________________________

א[ משנה נ. "שלשה שאכלו כאחת" - עד נ: ]נקודתיים[ ב' חבורות וכו'. ורש"י ותוספות.

האם מדובר שבני החבורה החדשה אכלו יחד או לאב[ עי' רש"י דף נ. ד"ה ג'.

בס"ד. ברכת חיים, יום רביעי, ז' שבט תשע"ד

. 39ברכות נ.

שלשה שבאו משלש חבורות

ג[ עי' רמב"ן ד"ה והראב"ד.

מה פירוש אינם רשאים ליחלקד[ עי' רש"י ד"ה שלשה שבאו.

ה[ עי' רשב"א ד"ה אי נמי, בשם רב האי גאון.

איך יתכן שהחבורה החדשה מברכים שלא במקום שאכלוו[ עי' בית יוסף על הטור או"ח סי' קצ"ג סעיף ה' ד"ה ויש.

מה פירוש "אבל אזמון עלייהו בדוכתייהו פרח זימון מינייהו"ז[ עי' רש"י נ: ד"ה ולא אמרן, וד"ה אבל אזמון.

ח[ עי' תוס' נ. ד"ה אבל אי אקדימו.ט[ עי' רבינו יונה לז. ד"ה אמר רבא, וד"ה ומפני כך נראה.

להלכהי[ עי' משנה ברורה סי' קצג סעיף ה'-ו', ומשנה ברורה שם ]למעיינים – גם ביאור הלכה[.

יא[ הרב זילברשטייןחשוקי חמד

05276-14899פינת החיזוק - יש לך רעיון מחזק? שתף אותנו

בשלשה כתרים נכתרו ישראל )אבות פ"ד מי"ג, יומא ע"ב ב, קהלת רבה א(: כתר תורה וכתר כהונה וכתר מלכות: כתר כהונה זכה בו אהרן, שנאמר )במדבר כה יג(: "והיתה לו ולזרעו אחריו ברית כהנת עולם". כתר מלכות זכה בו דוד, שנאמר )תהלים פט לז(: "זרעו לעולם יהיה וכסאו כשמש נגדי". כתר תורה הרי מונח ועומד ומוכן לכל ישראל, שנאמר )דברים לג ד(: "תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב" - כל מי שירצה יבוא ויטול. שמא תאמר, שאותם כתרים גדולים מכתר תורה? הרי הוא אומר )משלי טו טז(: "בי מלכים ימלוכו ורוזנים יחוקקו צדק, בי שרים ישורו", הא למדת שכתר תורה גדול מכתר כהונה ומכתר מלכות. ואמרו חכמים, זכרונם"יקרה היא ג טו(: יג א(: ממזר תלמיד חכם קודם לכהן גדול עם הארץ, שנאמר )משלי )הוריות לברכה

מפנינים" - מכהן גדול הנכנס לפני ולפנים: ]ארחות צדיקים שער התורה[

______________________________________________________________________________________________ הערה: בסוגיא זו הבחורים התקשו מאד להבין מפני כמה טעמים, וראוי לקצרה מאד ולאחדה עם הסוגיא

הקודמת.א[ משנה נ. "שלשה שאכלו כאחת וכו'".

ב[ בגמרא נ: "תנא אם יש שמש ביניהם שמש מצרפן", וברש"י ותוס' שם.גדר רואים אלו את אלו

עי' בספר דף על הדף בסוגיתנו

שיטות3האם שתי החבורות צריכים כוונה על מנת להצטרף – עי' ברשב"א ד"ה והא דקתני.עי' בשיטה מקובצת ד"ה שתי.

עי' רא"ה נ: ד"ה תנא.בענין החילוק בין זימון לבין תפילה

עי' בגמ' פסחים פה: מ"מתני' אבר שיצא מקצתו" – עד "לאביהם שבשמים", וברש"י.עי' רמב"ן פסחים פה: ]מובא במסגרת[

רמב"ן פסחים פה: אמר רב יהודה אמר רב וכן לתפלה. פרש"י ז"ל העומד מן האגף ולפנים מצטרף לעשרה והעומד חוץ לפתח אינו מצטרף, ופליגא דר' יהושע בן לוי דאמר אפי' מחיצה של ברזל אינה מפסקת בין ישראל לאביהם שבשמים, פי' לא פליג ר' יהושע בן לוי אלא על העומד שם כנגד הפתח בחצר קטנה שלפני הבית שהיה דינם להצטרף, כדאמרינן בשתי חבורות שהיו אוכלות בבית אחד בזמן שמקצתן רואין אלו את אלו הרי אלו מצטרפין, דקסבר רב יהודה דלת הפתח המפסיק בנתים ככותל שמפסיק בין שני בתים ואין מצטרפין, ורבי יהושע בן לוי ]סבר[ כיון דדיורי בית בחצר כבית אחד הוא וכיון שמקצתן רואין אלו את אלו מצטרפין, ואע"פ שהפתח עומד לסגור אין מחיצה של ברזל מפסקת בבית אחד, וכן נראה בשני בתים נמי העומדין תוך חלל הכותל מצטרפין, ואין האגף מפסיק בשביל הדלת שאין מחיצה של ברזל מפסקת, אבל העומד חוץ לכותל המפסיק בין שני הבתים אין מצטרפין דדיורין חלוקין אין מצטרפין

לעולם. וגרסי' בהאי ענינא במס' עירובין בפרק כל גגות )צ"ב א'( אמתני' דתנן חצר גדולה שנפרצה לקטנה גדולה מותרת קטנה אסורה מפני שהיא כפתחה של גדולה, יתיב רבא ור' זירא ורבה בר רב חנן ויתיב אביי גבייהו ויתבי וקאמרי ש"מ ממתני' דיורי גדולה בקטנה ואין דיורי קטנה בגדולה כיצד צבור בגדולה ושליח צבור בקטנה יוצאין ידי חובתן צבור בקטנה ושליח צבור בגדולה אין יוצאין ידי חובתן, תשעה בגדולה ואחד בקטנה מצטרפין, תשעה בקטנה ואחד

בגדולה אין מצטרפין... למדנו ודאי לשתי בתים ושתי חצרות שאע"פ שפתוחות זו לזו מחיצתן מפסקת, הילכך לא מיתוקמא דר' יהושע בן לוי אלא בחלל פתח או בקטנה שלפני הגדולה, לומר שהיחיד שבקטנה מצטרף לתשעה שבגדולה, אע"פ שהפתח מפסיק כשהוא נעול )שם( אין זה מחיצה והפתח כאלו נפרץ, שמחיצה של ברזל אינה מפסקת בין ישראל לאביהם

שבשמים, אבל בשתי בתים ודאי אין מצטרפין לדברי הכל: ואי קשיא לך הא דתנן בפרק שלשה שאכלו )נ' א'( שתי חבורות שהיו אוכלות בבית אחד בזמן שמקצתן רואין אלו את אלו מצטרפין לזימון ואם לאו לא אלא אלו מזמנין לעצמן ואלו מזמנין לעצמן, ואתמר בירושלמי ר' יונה ר' אבא בשם ר' זעירא לשני בתים נצרכא אמר ר"י והן שנכנסו בשעה ראשונה על מנת כן, דאלמא אפי' בשני בתים איכא צירוף, איכא למימר ההיא כיון שנכנסו מתחלה להיות רואין אלו את אלו ולהיות בחבורה אחת כגון שאמרו ניזיל ניכול

נהמא אדוכתא פלן הוקבעו בכך לאכילה, אבל לענין תפלה בית אחד בעינן שאין בתפלה קביעות חבורה. ...ויש דרך אחרת לפרש ולומר שאין דברי ר' יהושע בן לוי בשמועה זו ודברי אביי בעירובין אלא לענין תפלה והוא הדין לברכת המזון בשם דבעינן במקהלות ברכו אלהים כדאיתא בפ' שלשה שאכלו, אבל לזימון שלשה מצטרפין אפי' בשני בתים כדרך הירושלמי, ולזו הסברא אפשר בצבור ושליח צבור בגדולה ויחיד בקטנה שעונה עמהם דהא

איכא מקהלה ואיהו חזי לאיצטרופי, וכן בשתי חבורות שבזו כדי זימון בשם ובזו כן מצטרפות הן ומזמן אחד לכולן...

בס"ד. ברכת חיים, יום חמישי, ח' שבט תשע"ד

. 40ברכות נ.-נ:

שתי חבורות שהיו אוכלות בבית אחד

שתי חבורות וכו' - האם מדובר כשיש שלשה בכל קבוצה או אפילו כשאיןעי' ביאור הלכה סי' קצה ד"ה שתי חבורות. ראה תמצית דבריו במסגרת.

תמצית דברי הביאור הלכה סי' קצה ד"ה שתי חבורות: לדעת הרשב"א - מדובר אפילו כשאין שלשה בכל קבוצה, ואעפ"י שלזימון צריך שיסבו יחד, שאני הכא שנכנסו

מתחילה לסעודה על דעת להצטרף עמהם יחד לזימון, ולכן זה נחשב לקביעות יחד. לדעת הרשב"ש - מדובר דוקא כשיש שלשה בכל קבוצה, אבל אם לא אין מצטרפין, שהרי לזימון צריך שיסבו

יחד.להלכה

עי' משנ"ב חלק ב' סי' קצה סעיף א' ומשנ"ב וביאור הלכה שם.עי' פסקי תשובות חלק ב' סי' קצה.

יש לעיין לאור סוגיא זו, כאשר עושים זימון באולם שמחות והנשים נמצאות מעבר למחיצה, האם הן יכולותלענות על הזימון של הגברים ]או שיש כאן חשש ברכת זימון לבטלה[. 05276-14899פינת החיזוק - יש לך רעיון מחזק? שתף אותנו

מכתבי האר"י, שער המצוות פ' ואתחנן דף לג. בענין עסק ההלכה בעיון עם החברים, ראיתי למורי זלה"ה מתגבר כארי בכח בעת שהיה עוסק בהלכה עד שהיה נלאה ומזיע זיעה גדולה, ושאלתי את פיו מדוע טורח כ"כ, והשיב לי כי הנה העיון לשבר הקליפות שהם הקושיות שיש בהלכה ההיא שאין מניחים האדם להבין אותה, ולכן צריך האדם לטרוח ולהתיש כחו

אז. כי לכן נקרא התורה תושיה שמתשת כחו של העוסק בה, ולכן ראוי לטרוח ולהתיש כחו בהיותו עוסק בהלכה.

______________________________________________________________________________________________

א[ גמ' נ: מ"אין מברכין על היין" עד "א"ר יהודה שכח והכניס", ורש"י, ותוספות.יסוד דין ביזוי אוכלין

ב[ עי' טור או"ח סי' קעא אות ב-ג בשם מסכת סופרים "אין נוהגין ביזוי באוכלין", ועי"ש פרטי הדיניםהנובעים מכך.

ג[ יש שני דינים א' בל תשחית ב' ביזוי אוכלין.ד[ גדר בל תשחית – עי' רמב"ם הלכות מלכים פרק ו' הלכה י'.

ה[ גדר ביזוי אוכלין – עי' רש"י תענית כ: ד"ה אין מאכילין אותן, וברמב"ם הל' ברכות פ"ז ה"ט.ו[ יש לבאר מה החילוק בין דין בל תשחית לדין ביזוי אוכלין.

ז[ עי' פסקי תשובות ח"ב סי' קעא אות א' ]בעיקר שני הקטעים הראשונים[.בענין אין זורקין פת ושאר אוכלין

ח[ עי' בגמרא אין זורקין את הפת וכו'. לפי הגמרא, האם יש הבדל בין זריקת פת לשאר מאכלים.ט[ עי' טור סי' קעא ס"א "ואין זורקין את הפת" – "רימונים ואגוזים שרי".

י[ עי' בית יוסף ד"ה ומשמע לי, וד"ה אבל מדברי.יא[ יל"ע להשיטות שחלוק דין פת מדין שאר אוכלין, מה המקור והטעם לחילוק זה.

יב[ להלכה - עי' משנ"ב ח"ב סי' קעא ס"ק ט'.ממשיכין יין בצינורות

יג[ יל"ע מדוע אין בו משום בל תשחית וביזוי אוכליןיד[ ועי' בית יוסף סי' קעא סעיף ד'.

טו[ וצ"ב שיטת ה"ר מנוח המובא בבית יוסף, מדוע איננו חוששים לבל תשחית וביזוי אוכלין.טז[ ועי' משנ"ב סי' קעא ס"ק ד' שהביא עוד היתרים שונים דומים לזה, וצ"ב מה טעם ההיתר.

יז[ וע"ע פסקי תשובות ח"ב סי' קעא ד-ה-ו פרטי דינים נחוצים בזה.האכלת מאכל אדם לבהמה

בס"ד. ברכת חיים, יום ראשון, י"א שבט תשע"ד

. 41ברכות נ:

בענין ביזוי אוכלין

יח[ עי' משנ"ב ח"ב סי' קעא ס"ק יא ]מ"איתא בגמרא"[.יט[ יש לעיין האם טעם האיסור הוא משום "בל תשחית" או משום "ביזוי אוכלין" או מטעם אחר.

כ[ ועי' פסקי תשובות ח"ב סי' קעא אות ח' ובהערות שם, שיש נפקא מינות בין הטעמים.הרב זילברשטיין

כא[ עי' בספר חשוקי חמד בסוגיתנו ]מובא במסגרת[

05276-14899פינת החיזוק - יש לך רעיון מחזק? שתף אותנו כתב בהקדמת החכמת אדם: והנה ידעתי כי יתלחשו עלי ויאמרו הגם שאול בנביאים, הלא זה האיש ידענו בו שהיה מסוחרי ארץ לפ"פ ולייפסיג יותר מט"ו שנים, ותורתו אימת נעשית, והתורה העידה לא מעבר לים הוא שאינה מצויה לא בתגרנין ולא בסחרנין... ויעידו עלי הסוחרים שאפילו בעת נסיעתי בלייפסיג לא מנעתי ליקח עמי גמרא ומקרא ומשנה, ואפילו בשעת יריד כמעט שלמדתי בכל יום דף וחצי גמרא חוץ משניות, וחיי ראשי שאין אני כותב זאת להתגאות ולהתפאר כי... אם למדת תורה הרבה אל תחזיק טובה לעצמך כי לכך נוצרת וכל שכן אם ילמוד מעט דמעט אשר כל אחד מחוייב בזה, וכי יש התפארות שמניח תפילין בכל יום, כך החיוב ללמוד בכל יום בדכתיב ובלכתך בדרך, ואני כותב זה רק לידע ולהודיע שטועים מאד הסוחרים כשהם על הדרך ובפרט בשעת יריד אומרים בדרך הלצה כיון שנעשה "מעס" ]-יריד בלשונם[ פטור מן המצות, חלילה, לא זהו דרך התורה, כמאמר רבי טרפון ואי אתה בן חורין להפטר ממנה, וחיוב זה הוא בכל עת וזמן כדכתיב בשבתך בביתך ובלכתך בדרך, ואולי ממני ילמדו בני ויוצאי חלצי אם אפילו אחד מאלף ויהיה לי

לזכות קצת.

______________________________________________________________________________________________

א[ גמ' נ: "א"ר יהודה שכח והכניס אוכלין לתוך פיו" – נא. "והואיל ואידחי אידחי"

שכח והכניס משקין לפיו בולען – האם מברך עליהם אחר כך או לאב[ עי' רש"י ד"ה משקין.

ג[ עי' רשב"א ד"ה והתניא.ד[ עי' רא"ש פרק שביעי סי' לג.

למעיינים – עיון בדעת הרא"שה[ עי' במעדני יום טוב על הרא"ש שם אות ט'.

בס"ד. ברכת חיים, יום שני, י"ב שבט תשע"ד

. 42ברכות נ:-נא.

בענין שכח והכניס אוכלין לתוך פיו

ו[ עי' מגן אברהם על השו"ע או"ח סי' קע"ב סק"ג.

מה היה ספקו של רב חסדאז[ עי' מהרש"א על רש"י ד"ה יחזור.

ח[ למעיינים - עי' פני יהושע על רש"י ד"ה יחזור.

מחלוקת רמב"ם וראב"ד וביאור השיטותט[ עי' בספר דף על הדף בסוגיתנו

דף על הדף

להלכהי[ עי' משנ"ב חלק ב' סי' קעב סעיף א-ב, ומשנ"ב שם ]ושער הציון וביאור הלכה שם[.

יא[ עי' פסקי תשובות חלק ב' סי' קעב.

מי שעשה מצוה ואחר כך נזכר שלא בירך עליה, מה דינויב[ עי' רמב"ם ספר אהבה הלכות ברכות פרק י"א הלכה ו'.

יג[ עי' הגהות אשר"י על הרא"ש ברכות פרק א' סימן יג.

05276-14899פינת החיזוק - יש לך רעיון מחזק? שתף אותנו ספר נפש החיים - שער ד - פרק יט, בשם הזוהר הקדוש ]מתורגם[:

וניתנה בא וראה כמה חביבים הם אותם העוסקים בתורה לפני הקב"ה, שאפילו בזמן שהדין תלוי בעולם, הרשות למחבלים לחבל, הקב"ה מצווה אותם עליהם, על אלה שעוסקים בתורה, וכך אומר להם הקב"ה, "כי תצור אל עיר" בגלל עוונותיהם הרבים כו' בא ואצוה לך על בני ביתי, "לא תשחית את עצה" - זה התלמיד חכם שהוא בעיר, שהוא אילן החיים, אילן שנותן ענפים. "את עצה" זה שנותן עצות לעיר כו' ומלמד אותם הדרך שילכו בה, ועל כן "לא תשחית את עצה לנדוח עליו גרזן" לנדוח עליו דין ולא להושיט עליו חרב לוהטת כו'. "כי האדם עץ השדה" זה נקרא אדם הנודע למעלה ולמטה כו', וכל זה מצוה הקב"ה על אלה העוסקים בתורה כו'

ע"ש באורך.

______________________________________________________________________________________________

א[ גמ' נא. ]נקודתיים[ "ת"ר אספרגוס" – עד סוף הפרק. ורש"י ותוספות.

בענין כוס חי

בס"ד. ברכת חיים, יום שלישי, י"ג שבט תשע"ד

. 43ברכות נא.-נא:

עשרה דברים נאמרו בכוס של ברכה

ב[ עי' תוס' נ: ד"ה מודים.ג[ עי' רבינו יונה ד"ה חי.

ד[ עי' תוספות רבינו יהודה ד"ה חי.

"אמר רבי יוחנן אנו אין לנו אלא ארבעה בלבד" – ביאור דבריוה[ עי' תוספות ד"ה אין.ו[ עי' רשב"א ד"ה אמר.

במעשה אשת רב נחמןז[ עי' מהרש"א ד"ה ופרי.

ח[ עי' בדרישה על הטור אח"ח סי' קפ"ג סק"א.

דף על הדףט[ עי' בספר דף על הדף בסוגיתנו ]מובא במסגרת[

להלכהי[ עי' משנ"ב חלק ב' סי' קפג סעיף א-ב-ג-ד-ה-ו, ובמשנ"ב שם.

יא[ עי' פסקי תשובות חלק ב' סי' קפג אות א-יג. 05276-14899פינת החיזוק - יש לך רעיון מחזק? שתף אותנו

כתב החפץ חיים בקונטרס מכתבים ותקנות: והנה בעונותינו הרבים המציא היצר הרע שהוא השטן תחבולה חדשה להחטיא את אחינו בני ישראל בעון של ליצנות ולגרום הסתלקות ההשפעה מהעולם והיא על ידי קריאת העתונים שנתרבו מאוד בזמנינו שנמצא בהם דברי ליצנות ולשון הרע ורכילות ומחלוקת ודברי כפירה ומינות. ואם לא היו נמצאים קוראים ומקבלים כל כך לזה כי אז לא הדפיסו אותם. ודבר זה נעלם מכל, שכולם יהיו נתבעים על זה לדין, בבואם ליתן דין וחשבון לפני מלך מלכי המלכים הקב"ה, הן המדפיסים והן המוכרים והן הקוראים אותם. וענין זה נעשה להרבה מאחינו בני ישראל דבר הכרחי למאוד עד שאי אפשר להם להיות יום

אחד בלא עתון וכמה שעות מבלים על קריאתם: ועוד שמעתי שערוריה נוראה, שימי השבתות והמועדים שנקבעו להיות ימי מקרא קודש להרבות בהם תורה ויראה, כדכתיב זכור את יום השבת לקדשו, נהפך בעונותינו הרבים שגבר השטן והנהיג שבכל ערב שבת קודשוניבול פה ויום טוב מדפיסים אותם כפלים מימות החול, והעורכים משתדלים אחרי כל מיני ליצנות ושחוק יום ומדפיסים אותם בגליונות של ערב שבת קודש וערב יום טוב, והרבה מאחינו בני ישראל מבלים את כל השבת הקדוש בקריאת ענינים כאלו. אוי לאזנים שכך שומעות ואוי לעינים שכך רואות, מה שנעשה בעונותינו הרבים שמזלזלים כל כך בקדושת השבת והחגים, שאפילו בחול אסורים לקרות בהם משום מושב ליצים, ועונש

הליצנות גדול למאוד כנ"ל: עכ"ל החפץ חיים.