הועתק והוכנס לאינטרנטS 0 www.hebrewbooks.org

ע״י חיים תשם״ח

מיוחס לדבי נחוניא בן הל»נה ולרבי ישמעאל כהן נדלל jpfj : עם פירוש ממפובל גדול הנכתב בצדו.

ף אתם ראו בפדאה ולא בחידות. את אשד עדן לא היה גילוי מילתא ץ ן I ה I ;;fH בעלמא ממצפונית ו&ודות. אור יקיות וקפאון אמרות טהורות וחמודות. ן£|$ דברים נוראים ונפלאים על אותיות ונקודות. אשר האירו פני תבל למאן. כעת יאמר ליעקב , ד מ ׳ p ה « דלף ותנא > מיפודו של ר י 2 וליש-אל . דברים קדושים מפי, ר׳ ישמעאל כהןגדול קדושתו| קדושק עולם. אשר ניתן לו מהלכים בין מלאכי אלקים.יורדים ועולים. g j והיה על מצחו. לרצין ציץ הנד והמצנפת . לשום שמו״ת בארץ לאות R j >m ולמופת. הנחמדים מזהב ומפז ומתוקים מדבש ונופת. אשרי אדם שומע ל׳ לשקוד על דלתותי. וישמור משמרתי מצותי ותורות׳. מקבלה ואילך *gsr מצות כהונה•. ונשמרתם ילנפשותיכם:כי לא דאיתפ כל תמונה. כי מעט אשרשזפתועין איה ולא ראה איש אותם. K • הי׳ לפנינו במכתב פתוחי חותם,. לא; ^ ־L», והן עתה עת לכל חפץ תחת השמים;. לקבוע בדפוס כל הכתוב יחיים . m ויאמר אלהים יהי אור. ביצוןיהסכמת חכמי הדור . אשר נתן ה׳ להורות. לפענח נעלמות מיד ולדורות. למען עשה כיום הזה. אשר מחזה שדי S נחזה. •להחיות עם רב מישראל קדושים. לרוות צמאונם בדברים חדשים. ^ וה׳ יראנו נפלאות מתורתו. ויופיע עלינו גאון הדרתו. .נגילה ונשמחה

L25 : .בישועתו . ׳אכי״רש לראשונה נשנה תקד״ם 3ק׳ קאיעץ. ועמה הובא לביה״ד ע״י הרבני פ ל נ

המופלג בנש״קמוה׳ יצחק כ״י «ק׳ גלינא . בהשגממ והשמללופ 3עיון הג״ה ה״ל אליעזר שרגאשיש.

לעמבערגב לפ״ק ג נשפם ר

Ver lag von Isak Eckhans Buehdruckerei von Oh. Rohatyn i^einab^rg !8&2!׳

ן 3״י. י ט ^ ה ^ ם ר י י ח ריפוט של היה מוהריד ׳

> המפורשים בכל ה ב מעורה מאס אדמר׳ר סרב תגאיו DfDO מעורה־־,מאס ח ת 3 מ הגדול שר המורה והיראה אספקלריא קצרי אלץ ראש נזלה אריאל בוצינאפ ע״ה פ״ה כקש״מ מרן קדישא חסידא ופלישאמופמ הדור פ״הכקש״ס ף אמאילה גו״ק ח

ך שלינו״א מזויזכיצא: ו ר לי יחזלןאל שרגא חאלבאלשעאם ־ מוה׳ ב

מ ח צ י י מ ק ״ ש כ j־ft בא לכאן מוכ״ז הלבכ^#}2לג בנכךקוכי׳ p גאמוכ״ז חלגכיהחסיד בק לבינו י נבר להלה״ק מ בעלVהמחבר 1 עקחויז נין ו x p*$< יצחמ ככד , •י מיהק ״ כ י נ פ ך מליזעכסק זצלל״ה ל מל ׳ אלי ח י צ ו י ך זצ׳׳ל י ל מ י ל B א p ) ל { פ ס להדפיס סיחתמלגה המיוחס' לר׳ בחוניא אדמו״ל שלינר׳א'והציע לפניו שבלצוכו להוציאה מההנאים הקדושים ר׳ נ ו מ ת י ה פ י ס ו א בס׳ ל

בן הקנה ול׳ ישמעאל כה״ג והכה מצאה׳ כל ישלאל מהמגיד דקי קאזינץ זצ״ל שמצא ישמעאל כח״גול׳ נחוניא בן הקנה ואם אמנםן לשום הסכמה אן^למען ד ג שלק הממונה א׳ הוא מל׳ ישמעאל כה״ג שהספר הקדוש אין צ כסו

. ^ד לג1הו וסמוכה ב׳ וג׳ הוא מדולוס אחרונים. אבל דגל שהמוכ״ז החסיד הנ״ל יוכל לבצע מ' גדול להדפיסו כי זה יוסל ממאה שנים שנדפס י עלי כ״קאדמו״ל שלינרא שיחמוס בשמו אשלמ מצוה להחזיק ביד מוכ״ז ולממ בלצ״ה כשיצא הס׳ הכ״ל מביה״דיקבל ס׳ אחד א ז ל ק ל א בק׳ קד שיוכל לגמול בכי עוב ומי שאפשר ונמן מ״ק וממנו ילאו וכן יעשו לסמוך בידי לו,מ״ק כ לו לסכום אס סמוכ״ז מלבר קניימ הספר בודאי מוכ׳׳ז למען יוכל להוציא מחשבסו חנוובה לפועל מצוה גדולה הוא כמו שאמלו חכמים שצלין גם יקבלו אמ המוכ״ז בכל מקום בואו גספ״י כי לעשוס בעני בן גוובים. ואודוס להדפיס הספל הוא בל אבחן קדישין. כ״ד סמ׳יח בשם אדמו״ל אחלי הדפסס מוכ׳׳ז בוראי אסור להשיג גבולו שליגו״א יום א׳ ויקרא שכמ הושיעה נא והצליחהה דלימעל הלוי הכומב ש חמן עשלה שנים מגמל חדפסמו לא ידפיס שום נא פה דריזכיצא מ

איש או אשה ספל זח שלא יה״ שלוחי מצוח בפקודמ אדמוי׳ל שלימ״א :qהלב חחרי , ב מעודה מאס כבוד ק ת כ ל מ א י ש ל י ב ל י ו נ י ל ו מ ע נזיקין חכומ המחבלים יו במהרה בימינו. דברי חבעה״ח היום החסיד וקדוש בכש״ק כקש״מ מוח׳ נ להלים קמיב בהלה״צוהק׳ מבעלזא שליע״א. ו ס לפ״ק • ישכר ד מ יום ח׳ שמוס ב מקי יחזקאל האלבארשמאם אני אקח אי״ח ס׳ אחל מהמו״ל ויען כי 1 חמוכ״ז הוא בל אבהן קדשין נכד קדוש ד׳

עמי לכן מצוה 3£תב סעודה מאס כ״ק הח״צ המפולשים לבינו רבי אלימלך זצ״ל זי״ע ו גכש״ק ברק חו״פ אספקלריא המאירה גדולה לקרבו ולסעדו במ״ק. ובעה״ה ישכר

ב בהרב מבעלזא שליט״א : ו ל יהושע ר א ל צ , ב פ״ח כקש״ס מיסב סעודה מאס , כ״ק ש״ב הה״צ ת כ שליט״א מגלינא : מות הספר הסמוכה מר׳ נחוניא בן הקנה המפורסים בנש״ק,בוצינא קדישא הימ מיהי אליעזר שליט״א ול׳ ישמעאל כח״ג כרפס זה זמן כביר חסידא ופרישא כקש״ וכבל ספו סמו ואין בכעצא ולבים צמאים ללווס מלישא. בודאי מהלאוי לסמוך ידי מוכ״ז ש׳׳ב בדגל אס צמאוכם בס׳ הקדוש הזה וכעם חעיל השם הדפסס הס׳ הקדוש וסקיימו מצוס בשסיים הןס לוח ידרכו האברך וו״סיו״ש מיהי יצחמ להכוס זלע קודש והן בגוף המצוה . יום גי אור א

כ״י נכד הה״צ הקדוש לבינו אלימלך מליזעכקק 1 ליום ד׳ וישלח סלכ״ב לפיק ליישא . להביא.אוסולביה״דע״כאמרסי'ישרחילוואבקש אלעזר ווייסבלום

מאהביי לקרגו ולסייעו לרבר עצוה שיוכל להוציא׳ הלז להביא ברכס לסוך גיסו. גם אכי אקח אי״ס ס׳ אחד כשיצא מכמ אל הפועל שיקח כל אחד ס

t ׳ הקדוש יעמוד לכו שכמברך ממעון הברכוס בבכי חיי ומזוני רויחא בכ״י ס מביס״ד וזכומ ס

כ״יהצלאל יהושע בהמ״צהק׳ יחיאל מיכל זללה״ה!

ראש ד3ר מהמוציא לאורל קדוש פ א על כל הטוב שגמלני ועד הלום הניאני להוציא לאור ס ל ו ב יממגח ך ימבלך ךןיוצל וי התמ^ה . המיוחס ־למנאים קדושים אלהיים ע ,נולא ונעצה בעזלמו ׳מעלה זה ה לבי ישמעאל. כהן ג?ץל ולבי נחוניא בן הקנה זכומם יעמוד לעדם מי מכה. ומאז נדפס ללאשונה בשנמ קדמ״מ; בדפוס קארעץ לא נראה ולא נמצא עוד לדולשיו ועבקשיו. שכולם נבלעו בין הקונים.י מהלה לכולא עלילה אשל העיל אמ לבבי ואזרכי חיל וכה וזכומ אבומי מ פ ש ה נ ע ב ומודומ רבום ם הקדושים עמדה לי לאמול לאסולים פקח קח ולחדש שכיס זיו הדל. קוןלשמ הספל הזה אשל אנכי

מסן: לפני אחב״י קהל הקונים ה׳ יברכם׳••ו^§6$:: ע1ד הפליאה׳ חסדו עמדי ואיכה לירי כ״י ישן מס׳ הממונה כמ^>1ד^ הוא עוד משנס מלק״עו כמה הקונים אשל עד עחה היי גנוז ועמיל וחמדמיו וקכיחיו בכסף מלא . וממנו נסקנ טובים שונים והוסרו החלולים וקמשוכיס שעלו בדפוס קארעץ. גם נמצא בהכ״י בסופו כיספא אחלמ על לוב הספל ואומה, העמדסי בשולי העמודים, והמשכילים ובני עליה אשל באו בסוד ה׳

לישלים בחכמה הקבלה ומגלמ סמלים יאולו עיניהם כספירים בכמה שינויי מסחא יקרים ; ועתך! אקרא אליכם אישים נכבדים יראי ד׳ ולדברי קדושיו חרדים חנוני נא חנוני לקחה ברצון ופנים יפומ אמ הספר הקדוש הלז המעוטר בעדי עדיים כי אין קצה לרוב ההוצאה. ובזכומ זה ממברכו בכל משלח ל פ ס ק לוקחים על ה ק ויגיעה ומלאה אשר מצאמני בדרן סנובי לגע ומחלה בבמיכס . וגוף הספר הוא סגולה נפלאה ושמירה מעולה להניח ידיכם ומנצלו מכל נ ברכה אל בימ ישראל . כידוע שדברים קדושים חמה רפואמ הנפש ורפואמ ־ הגוף וגודל יקרמ. ויה״ר מלפני אבינו פשמומ הנוראים והקדושים המלאים בהסה׳׳ק מגיני ומצלי מכל פ״ר רח״ל בשמים שאזכה גם אנכי להבכוה בזכוה טרחי ועמלי עם הספר ולא המוש המורה מפי זרעי וזרע. ואזכה לגדלם ממון עושר וכבוד למורה ולעבודה שמים. וברצומ ד׳ דרכי לשלום זרעי מעמה ועי׳ ע לחלק ולהפיץ בין אחב״י זה הספר עוד ידי נטויה לטובה להוציא לאור כ״י קודש מהה״ג) ואיש5 «י׳ ארי׳ ליבש קדוש מפולסם מיה׳ אלכסנדר מלגליומ זצ״ל אבד״ק סאטנוב חבול נחמד ונעים על•מולה; ל ם נכד הגאון ה״ה המופלג שהי״ח ה וכבל כמקשלמ* בקשר אמץ עי׳ז ע

אלטל פלענקיל האומים נ״י מפ״ק גליכא .

' יעקב קאפיל ל כעמירמ אסקופה הצילסמ לפני חכמים ומלמידהם יצחק ה

זצ״לממגורל כגלינא ככד הצדיק עיל וקדיש מלן לני ל' אלימלך זצ״ל מליזעכסק ;

ואפריל כמטי׳ לכ״ק אדמו״ר סרב הצדיק וקדוש המפורסם בנש״ק קש״מ מיה׳ כצל^לר סממוכס ר׳ פ יהושע שלימ״א *P' גלינא שלצח בטובו ומסר לידי אמ ס

קאלעץישה" לו להדפיכף ממוכו. ועולרכי וזרזכי להחיש מעש הדפסמי ־

הסדמה:לשפד התמונה מיוחס לד נחוניא בץ הקנה ודי יששעאל כהן גדול

אחרומ ומאומה המולה כימן לגו המולה שקיבל משה לוחומ כמובומ באצבע אלהים . ל״ל בבה מן הביכ״ה שהיא ענול״מ כי העטלמ היא כח מן הביכה והעטרה לשמם וכמבם בלוחומ. כי לקחם מלמעלה כדי שיהא למטהן או דרך קשר משל י קנ דרן לזה הקנין להראומ שאין קכין הזה כקטן הסוחריםח קניינך האומרים קן וכן שאמה מחייג^לי כ אלא קכין לקיום המורה לדורומ עולם כי כל מה שברא הקב״ה למטה הכל קנאו מלמעלה ר״ל מן האצילומ . וקשרו וקיומו למטה . ואלו הם החמשה קניינים שהם עיקר העולם שמים וארץ. מורה .. ביה המקיש. ישראל. אברהם/. שמים וארץ דכמיב קוני? שמים וארץ. מורה דכמיבל ח ב י מ כ . בימ המקדש ד ו כ ר הי. קככי ראשימ דמ! י נ זה קצהה ימינו . ישראל דכמיב עם זו קנה אברהם דכמיב ברון אבלם לאל עליון קו שמים וארץ וזהו שאמר שהכל קנאו מלמעלה שיהא מקורם מקישר מלמטה והם סדר האומיומ

וכל דרכי המורה : אומ

בכל עת יהיו בגדיך לבנים ושמן על ראשך אל יחם-. והס כגדי קידש בנ־י כהן לשית ולהקי־יב ולהדביק הנפש למקום מחצבתה. הוא מקום השמנה בגדים הלבנים הטחורים הקדושים הוא היכל הפנימי וקודש .הקישים וחם ימים. העליוני׳ 'בשע- החמשים.הנקיאים י״פ במחשבה כי הם כחות עליונות כולם לנח אחד ועצם-אחד אצולים ולא ברואים . הם הנקראים צבאות אלהיס. ה׳ צבאות אל רם ונשא , והם תאריכ אותיות כח פעולות וכל אלו הם באמת ך התירה העליונה ואותיות העליונות מקדם ומחם נרשמי ונחקקו בלוחות בכת אלקים ד:תיב ה׳ קננ• ראשית דרכו קינה שמים ממעון קיש!־. רבתי׳ קינה שמים וארץ. ארץ מא־ץ החיים ב׳׳ה מכםא כבודו ישראל מן העמים ב״ב דגושה שנאמר עם זו קנית והכל ברישום ע״ד הקמר וזה רישום אותיות . נשלם

ההקדמה מספד התמונה : אות

פירוש על-הדוהדמה־'• בנדי הלדש ל״ל שכל אלו הבגדים לומזין י־ אל החי בגדים לח׳ ספירומ שכנגדן הכהן גדול לובש בשעמ הקרבכומ י״א

ביח״כ וי״א בכל עמ שיקריב כדי שיקריב הנפש וידבק למחצבמה מקום שמונה בגדים הרומז לביכ״השהיא ח׳ לספירומ ונקרא היכל פנימי ונקרא קדש קדשים ר״ל שכל האצילומ הוא היכל פנימי כי ז׳ ספירומ ושער החמשי׳ יהיו שמכה בכלל העשר ואלה חספירו׳ כקראומ ׳כחומ עליוכומ . שכ״א פועל בפ״ע כפי מדמו והם דברי׳ ועניינים אלהיים : אצולים לא שיפול בהם שם בליאה כ« הן שמומיו של הקב״ה הכקרא אלהים צבאומ

אלחיםחיי© ה׳ צבאוה ור״ל שהוא צבא של שם. והם הארי כח פעולומיו של הקב״ה. חד ו המי וכל אלו השמומ והספירומ הם אומיומ ההורהב העליונה שחם אומיומ שבספירוה ונקראו ך אוסיומ המורח העליונה. ר״ל שהמורה העליונה והאומיומ םבאצילומ מקדם ומאומה מורה עליונה ואומיומ עליונומ נמגשמו לנו אומיומ

ניפח של הכ״י: בכל עת יהיו נגדן לנכים וגו׳. והם בגלי כהן לשלה להקריב ולהדנק הנפש למקום AD* התמלנה כ מחצבתה והוא מקים השמונה 3גליס הלבנים והטהורים והקדישיס והוא היכל הפנימי וקודש הקדשים והס שנעה ימים העליונים היקראיס עשר שפירוש כי הס כסות עליונים כולם לכס אסל ועצה אחת אצולים ולא במאים וסן הנקראים צגאוש אלסים סיים ונקראים צבאות ה׳ צבאות אלהים ונקראים אלהיס צנאית ה׳ . צבאות אל סי רם ונשא והס תארי כסית הפעולות וכל אלי הן באמש ן״ב אותיות השורה העליונה ואותיות עליונות מקדם ועהס נתרשמי ונחקקו בלוחות בכס אלהיס שנאמר בתוניס באצבע אלהיס והם רמוזין ונרםמץ מלמעלה והם קמיס מלמעלה למטה בקנין גמור ונקשר חזק ואדר ט כל מה שברא הקב״ה למשה הכל קנאו מלמעלה ורשומו למטה וקשרו כמו אותיות התורה שנאמר ה׳ קנני ראשית דרכו קנה שמיס ממעון קרשי שנאמר קינה שמיס וארץ ובן בםמ״ק מכסא המור וארן מארן סמיים . ישראל מן הימים שנאמר עם זו קנית והכל בריסוס מל דלן קשר

תש רישום האופיום: א

תטונהא התמונה. ה א ס א אומ הזאמ למוזה בכמל ומאחל שהיא למחה ב זו הבימ מולה מכמה מלאה ומכמה מ בכמל הציור שלח י בג׳ אומיומשהם כח״ב. ור״ל ובעבול שהבי״מ הוא בימ קיבול לאצילומ וגם שהב׳ יודי״ן של אל״ף.למוזין בחכמה ובינה והוי למפאלמ ל״ל שהוא ב״ד של הקב״ה ובעבול שהוא אמצעימ בכמר והאל״ף עצמה שהיא לומז בחשבון פועל בדין ועושה דין בלשעים על ידו. וגם משלמם ישכל טוב, לצדיקים . וזו המדה כקרא צדק שנאמר בצדק משפוט עמימן . ואלה הדינין שלה באין מהגבורה דלן הציכורומ

: ה נ מ וממשלה לבנה מ ^ ר״ל כי אוה הגימל מורה בעליונים והיא כח הבינה ופעולוםיה כגינה עצמה שמשלמה דברים רוחניים עליונים כולם .לטובה. כי גימל הוא מלשוןהגמל ואומ ה׳ של הגמל רומזמ לשמיט׳ של יצחק כלומר כח הגימל משלממ מדמ הדין הקשה שהוא מדמ יצחק שכולו דין ופחד, וזאה היא מדמ הגבורה ג׳׳כ מלשון ויגמל

שקדים ל״ל שממהר הבינה,י : להשלים כל פעולומ

הקפילומ שפעולמםבעול׳ השפל כי זו המלה גוגלמ על ז׳ קפירומ. דכמיב וזרועו מושלה לו ר״ל זרוע כח הביכה שהיאמ מ י פ ס כח של אוחו חמדה והיא מושלה בכל ה כענין ומלכומו בכל משלה . ובאוח הגימל ב׳ ציורץ מורים על הבינה שממלבשמ במטרמ ה״ה שהז׳ עושה אומה במקום נצח בעבור כי שם שבנצח הוא שם שבמפארמ והוא שם הוי״ה מיוחד בזה ובזה ושעה ממשלה הממה היא מכמ

זה האומ זיי״ן שבנצח;

בעבור נוםח של הכ״י

ף,א׳ מורה צמר עליון וציורו מלל שלוש מלוה מבמה ובינה וגם מפארה עצמו נמדת האלף מלשון אאלפך סכמה והיא נקראת עוזו ותפארתו של הקבילה ועלי׳ ארז״ל שהקב״ה מנימי תפילין ובשעת נוגה ממשלתה שנאמר

ושם שביון מחו ונתנה לישראל ע״י הפטרת"כשישראל עושין רצונו שלמקום ואס לאו ס״ו . עיין דף א' ע״ג : ב היא בית נתינות לשכמה וציורה מורה בי הוא בית לשפאלת ל״ל בים דינו של הקב״ה וע״י נפרע מן הרשעים

ומשלם שכל מוג לצדיקים שנאמר בצדק משפוט עמיתך ומלתה גבולה וממסלסה גשעש לבנה * פאומ

א אות האלף מודה כתר עליון. וציורו מורה ג׳ מדות חכמה בינה תפארת.• כי גש הת״ת עצמו ממרת האלף. ואלף לשון ואאלפך חכמה. והיא נקראת עוזו ותפארתו של הקב״ה ועליה א״ז״ל ,שהקב״ה מניח תפילין ונאמר ושם חביון עוזו ונתנה לישראל ע״י עטרת כשאין עושים רצונו של מקום . ואם עושים רצונו של מקום ע״י התפארת . וצורה של א ב׳ יודי״ןו׳ ביניהן. ושעת נוגה ממשלתה .. ב צורתה מורה שני מדות והוא דלת ואו והיא נתיבות חכמה עלאה ותתאר.. והיא̂׳ה בי״ת לתפארת ר״ל בית דינו של הקב בעבור: שע״י הד^ נפ״ע מרשעים. ומשלם שכר טוב לצדיקים שנאמר בצדק תשפוט עמיתך ומדתה גבורה ושעת לבנה ממשלתה.ח הבינה. ואות גימל מורה כי ן; מורה ?לנ משלמת !וראות בין דבר לדבר. ושם גימל מלשון הנמל את יצחק בנו. ומלשון ויצץ ציץ ויגמל שקדים . והיא חמדה הגובית על

הכל. דכתיב ודועו משלה:לו , וציורה שני כחות המורה על מתחיה הלובש׳ פאר ועוז

י ושעת חמה ממשלתה: יושבת

ו היא מדמ המפארמ ך ולשון אל״ף הוא לשון לימוד כמו ואאלפך מכמה ונקראה עוזו וחפארחו שלקרא מפילין גם: ־ ההב״ה. ו .של הקב״ה דכמיב נשבע ה׳ בימינו :ובזרוע עוזו . וזה הכל בעבור שהאל׳׳ף רומז במפארמ וממשלמהה וזה ג של האל״ף הוא ט ג״כ שמדמ מפארמ הוא כוכב נוגה ועל הנוגה נקרא עוזו של הקב״הן המפארמ שקחבא בחו וכמה דאה אמר ונוגה ,כאור מהי׳ קרביים מידו לו ושם חביון עוזו וזה העוז הוא המפילין של הקב״ח ורומז למדה מלכומ שהוא ב״ד של הש״י וכשישראל עושין רצונו של

ד מקום טמן המורה לישראל בלא דיןר״ל על י המפארמ שהוא רחמים בלא דין וכשאין עוםין רצון המקום טמן ע״י דינין קשים . ובאמצעימ העטרה שהיא ע״י לין . וזכףה הולך לפניהם ה׳ ר׳׳ל שהקב״ה הולך לפניהם במדה״יר כםעושין רצוכו . ומה ?אמר שע׳׳י הפטרה ישלח דין קשה ר״ל מפני שחעטרה בקרא שעל . והיא

פועלה הן לרין הן לרחמים :

ספד תמונה א התמונהל ושמס לל״מ,לשון זללה ראשך ס ח ד בעבזל שתלצ״מ בכךל האזמיומ קרובת לוא״ו ממש מוא נ לכן קורא אומה שער כמו שוער למ״מ אשר כארגמן.ל״ל ורלמ כמו מלק (ו3^ לע״ז פלטידול״א שם רמוז חי׳ ע״ד חשבון ומשבץ ד בחשבון הקדמי זי״ל קבלי״ו ליל״ה קביצ״ה) יי׳ל כי כמו שתמסרק עולה עשרה הן ממחלמ חאצילומ עד ד׳ הן מסוף חולק שער ראש ארם לב׳ חלקים ומשים חציו לצד זח וחציו לצד זה בדרן ישל כן׳ הד׳ מיישרח לשאר ספירומ . ואומר כארגמן ל״ל מדמ הדין כשם שמדה״ד מיישרמ העולם במדה״ד כן החסד מיישרה העולם במדה״ר ושם הוא רומז לשמעה שעברה שהיה׳ מיישרה אח העולש במדהיר . כמדחה בחסד כפי שמיישרמ הגבורה. העולם הזה במרמה, ובעבור זה אמר כארגמן שהוא מרח הגבורה וכל כחה בחסד וברחמים וממשלחח בשעה כוכב : ח ר״ל אוח ה׳ רמוזה במדח גבורה לדין ונמצאה ג״כ במרה מלכוח לדין רפה וכן היא נמצאה לכל צד לעשוחידין לאיזו דין שיצטרך הן לטובה הן לרעה . וכן כחיב חנה שכרו אחו ופעולהו לפניו כלומר שכר הטובים הוא מוכן לפני הש׳׳י וכן פעולמו הוא הדין,ג״כ מוכן לפניו. כי ה׳ זי דנין שלה נמצאים לפצים ולאחור ר״ל שגוזרח ועושה משפט הן לדין הן לרחמים כעי הצורך . וכשם שיש ב׳ ציורין לה׳ כך פעולוחיה בב׳ מדוח מדה הקשה הרמוזה למדה הגבורה ומרה הרפה הרמוזה למדה מלכוח. ובאלו הב׳ מדוח יש בחן ב׳ ההי״ן שאמרנו קשה ורפה ושניהן מקבלץ מן השלישייה העליונה שהיא בינה. נמצא כ׳ שלשמן

ד יושבת בשער היי״ו והוא שער התפלה והיא עשדית בין ׳1מעלה בין למבנה ואין לה אות שנן כי היא לבדה עומדת ומבטת כין ת״ת לחסד ומדתה מהכד ושמה דלת לשיןודלת ראשך כא־יגמן והיא יחידה וגדולה כחםד

וברחמים • ובשעת כוכב ממשלתה . ה גבורה נמצאת היא בכל צד , י אם למעלה אם למטה • והיא מכוונת לשתיהן דבתיב הנה שכרו אתו ופעולתו לפניו כי היא לפנים ולאחריו אם קשה ואם רפה • וציורה כולל ב׳ מרות הרפה והקשה י והן מהשלישית דע 1יונה ושלשתן אחר. רמוז לשם המיוחד אשר מהם וציורו מוכיח כאמרו היד ה׳

תקצר

אצילומ שיעלה עד נצח שנקר׳ גם הוא דל״מ ר״ל מאחר שאמרנו שחדל״מ שוער למפארמ צריך שמחא זו הדל״מ עשירימ כמו שחמלכומ עשירימ ושועל וע״ז אנו צליכין ביאור ־ וכן ממצא מן הא׳ של כמר עד היוד הרומז במלכומ עשרה וכך הדל״ח שהיא בחסד בחשבון הקדמי ממצא עשרה וזה החשבון הוא מצד שלמעלה י ומה *שאמר בין למטה מעשה

ג׳׳כ חשבון אחר ם כשממנה מן עטרמ אחד ושים ביסוד םצים והם ג׳ ־ ושים בהוד ג׳ והם ששה י שים בנצח ד׳ ועולה עם חששה עשרה • ואח״כ שים-במפאלמ מ׳ ־ ובגבורה ו׳ י .בחסד ז׳ י ובבינה ח׳ ובחכמה ט׳ י ובכמר י׳ וממצא ג״כ עשלה י ועוד כשממשוב מן כמר א׳ וב׳ בחכמה והם ג׳ וג׳ בבינה וחם ששה ודי בחסר והיא חשבון ארבע׳ והנה עם הששה לאשינים עשלה לשמה חסד מפני שהיא ימיניח ובה החסדים וג״כ זה בחשבון הקדמי עולה עשרה ואומ זה הדל״מ היא אחמ מאומן שאץ להם חיבור ואין להם רק ציור א״ממ . וסימכן דחי׳י כנ״ף והם ד׳ שאין לה ציור כשאר אומיומ אחרומ אלא עומימ בחיבורה לבדה ונקלאמ חסד ונראה שהיא כלולה בין חסר ורחמים שהוא מ״ מ ומדמה

אינם נוסח של הכ״י

ג האוש עצמו מולה פי משלמת כולאות ומשלמת נין לגל לרגל ושמה גימל מלשון הגמל אש יצסק ייצן צין ויגמל וסי* סמלס הגובלת לכל שנאעל חמעו מושלה לו ושני אותיות ציולה המולש על ערתם הלונשת עוז וממשלתה

.. נשעתסמה :i שער סתפארח והיא עשירית גץ: למעלה נין למעה ואין לה אות.שני כי היא לבלה עימדפ m ד יושנה נשעל ו״ו ומפנשבץ לתפארת בין למסד וספל מדתה ונדמתה ודלת מלשון ודלת לאשך כארגמן והיא יסילה וגדולה בחסד

וברחמים. וממשלתה בשעת כוכב: • ה נמצאגן היא 3?ל צל ^פ,למילין אם למטה ומוכנת לפ־נייהן שנאמר הנס שקלו $מו מעולמו למניו כי היא לפניו

י • • ו^וןליו י

ספר תמונה א התמונה במשפט וממשלממ של לבנה בכמ אומ הזה :

ן־ היא מרח הנצח לנצח כל דיר היא מרהה .והיא מדק משה שהיה מנצח כל מה שהוא רוצהבכח אוהו המרה דכמיב וכאשר ׳ריםמשה ידו וגבר :כלומר משה היה מריס מרחו ומיד היה מנצח מזה האוח ששמו זיין ככלי זיין שהוא- מזומן לנצח כל המלחמומ לכן הרמה יד משה במטה מפני שהוא בצורה זיין לרמוז למדחו חמכלח . ואלז״ל בשעה שהיה משה מרים ירו היה ממין בנשיאה כפים ר״ל שכווכמו הי׳ ליחד חאצילוח ככהן הנושא כפיו לייחד הכף ואז היה מנצח בכוונתו הטובה ונשיאה כפים עולה עד מ״מ ששם כחיב אמה י ומלח אמ״מ הוא. חוממו של הקב*מ

ועל המרה הזאה נאמר ישיש יכגבול ללון אורח״ וזה אע״פ שנאמר בחמה מ״מ רומז למדה הזאה שעושה כל עניינה כגבור כי בה רומז שם הגדול. ומיד אלז״ל כגבול י ו כ שנאמר ה׳ כגבור יצא ו ולא גבוי לעשוח מעשיו גדין קשה ולא שהוא בעל דין קשה כי-הוא בעל הרחמים נקרא העטרה זו

ממשלחה בשעה חמה״:

ח

תקצ* ־ וגם יד ה׳ היתה בם. ולבנה ממשלתה 1 ף הו׳ עצמו תפארת והיא עמוד לעולמה שנאמר הנה מקום אתי ־ ו״. מלשון י וי העמודים שהם חצ• שש ואין לה ציור כ״א העמוד לבד • ומשנית מעלה ומטה ופניו מנעד הה׳ בעבור שאין צורך ה׳ לו׳ כי" הה׳ צורך שנאמר ויגבה ה׳ צבאות במשפט

x וממשלתה לבנה ץ׳ היא רומזת למי־ה דנוצחת שנאבד והיה כאשר ירים משה ידו מלשון כלי זיין כי היא כלי מזדיין ומזומן לנצוח • והנה הרמת ידי משה בציור הז׳ וציור •מדתי ואיז״ל מכאן לנשיאת כפים בתויה וחותמו אמת והוא ישיש כגבור לחץ אורח כי ממשלתה בשעת חמה : ח היא מדת ההוד והיא היא הוד לכל המדות בי היא שמינית וציירה עשר * והיא שלישית למדה ראשונה ואחיונה כאמור

'יתומיך

אינם אלא אומ אחה להורומ כי כן הוא היחוד ששמו מחולק לכמה חלקים והכל יבוא אל חלק א׳ וליחוד אחד וצורה י^היא מורה בדין וברחמים כמו היד ה׳ הקצר שמורה רחמים וגם יד ה׳ הימה בם

שמורה לדין ואלו הב׳ מלוח הן מלה אחה. מורה דין ורחמים וכמו היד ה׳ הקצר מורה: לטוב ולרע .ס ה׳ אחה וממשלחה ה ו בשעה לבנה ר״ל שממשלה שלה היא בכח של לבנה ומה שאמר שהיא רמוזה לשם ר״ל הימור ג׳ ההי״ן עולים נףו והם רומזין י״ה לשם והיא עצמה בציור היא ר״י וה׳ עצמה

י״ה : ( צורחה היא מפארה ושם הוא שם הגדול

מדמ במ׳׳מ והוא

וקיום לעולמו דכהיב הנה מקום אמי ר״ל יעמוד 1 אני סובל כל העולם ואני מקים לעולמי וזו הו״ו היא לסין ויי העמודים שחן ר״ל חצי השם. של ד׳ אוחיוח והוא ו״ה וג״כ וא״ו במלואה בהוכו אלף . והוא חצי השם של ד׳ אוחיוח בחשבונו ולזו האוח אין לח ציור . ופני הו׳ מהופכין מן הה׳ ר״ל כי הה׳ היא בדין מרח מגבולה שמלה דין קשה ואינו־ צרך לו׳ והו׳ רומז במי ח שהוא לחמים ושם הימור והנה מהלאוי להיומ מבטה בה׳ שחהא רומזמ ברחמים כדי שמהא הדין כלול ברחמים ובזמן הז$ אין צורך לזה אלא שיהא הדין• חזק וקשה בעבור שיעשה דין קשה ברשעים וע״ז אמר הנביא ויגבה ה׳ צבאומ

האוח זו מדמ הוד ר״ל בעבור שזו המי״מ רמוזה בביכה והיא שמיניה לכן אמר הנביא כי היא הוד לכל המרוח רומז אל הבינה שהיא הוד והדר לשאר המדומ . והיא בציורה עשר ר״ל שמן

, המ׳ נוסח של דכ״י

ולאחריו וציורה בולל ב׳ מדות הקשה והרפה וסם מן הגנורס העליונה ושלשתן לציור אחד רמז לשם המיוסד אשל מהם וציורה מוכיח באמור המי;ה׳ הקצי וגס: יד ס׳ הייה 03 לשומם. וממשלתה בשעה לננס ן

ו עצמה תפארת והוא עמוד לעולמה שנאמר סנה מקום אתי ו׳ מלשון רי העמודים והוא חצי השם ואין לו ציור̂נו צורך ו׳ לס״א וה״-1 כי עמוד הוא לכל ציור אותיית ומשגיח מעלה ומטה ופניו מנד הס״א נעבור בי א

צריךל״ושנאמל ויגיע ה׳ צבאוש במשפט . וממשלתה בשעת חמה ן ז והיא למוזה ילמדה ס5ו$סם ש?אמל והיה כא^ל ירים עשה ידו והוא מלשון כלי זיין כי שיא בלי אחד מזוץ ומזומן

לנצח

&פר תצוונה^ התמונה ג:יסיד; :ויסוך הוא שבה JJ המדח י ישלה הוא : הפכימ״ ל״ל ללוב פכימיוסח ׳והעלמה ילא ידעכו מקומה ממש . כי אני לואין שהיא משיעימ לסדר האצילות .אבל ־לסדר הימים היא עשירית ובן ראוי להיות כי קדושתה ־כקדושת כולם בעבור שהיא ביסוד והיא שנת ולכן אמר בכאן. שהיא בחשבון ע׳ והיא תחת יו״ד . ל״ל במקום י׳» ובמדה הזאת שהיא יסוד יש ו׳יזעילא בעבור שהיא למטה מן חח״ה כמו יוסף שהוא למטה וקטן מיעקב וזה מה שאמלז״ל שיוסף נברא , בדמות דיוקמ של יעקב . וזו חמדה נקראת כ״ל ושבת בעבור כי כוללת יכל הדברים טובים שבעולם. ״ושבם נקראתת. מכוחה, חו ו בעבור שהיא תכלית ועיקר כלהמנ לחיים ולעתים. ואלי שני חמדות כ״ל ושב״ת מורץ טוב ורע . לפי •פעולות הנשמות . כי.פיל• מלשוןכספה וגם כלתה נפשי. והרי הוא מעדה דכחיב נ טוב לראוים• לטובה וכן ׳שבת מורה מ^וחה לראוי׳ למנוח׳ ומי עאיכוראוילטובה חמדה הזאת שאמרנו ששמה כ״ל שהיא חמדה: ההפך ללשץ כליה וגם מלח שבמשהיא מנוחה מהפך למריבה וחורבן ולשבימה דכמיב אז הרצה הארץ אמ שבמומיה :והרצמאמ שבמוחיה. וזו חמדה מזקקמ נפשומ הצדיקים ככסף מזוקק שבעמים דכמיב כסף מזוקק צרוף בעליל לאלן מזיקק שבעמים . וכל אלו דברים־.אנו לומדים בעבול שבצורמ׳של ט׳ יש זילרמוזישמעכש

־. • ־' נפש : י•

החי עושץ׳ד״ו נימ׳ משל י •וזו־החי״ח למוזה ג״כ לשלישים מן הספירה ולמעלה שהיא הבינה: וג״כ היא מן השלישימ מסוף מספירומ מןהמלכומ וכן עושין החשבון למעלה כמרחכמה בינה והיא ג״כ

שלישיה מלמטה׳ מלכומ יסוד הוד ואע״פ שהיא שלישיה היא שמיניח ובעבור שבציורה יש ד רומז לחסד . ולכן מדה אהרן רומז לחסד : ומדה הוד מקבלה מן הביכה כי החי מורה בבינה הכוללח כל הג׳ מדוה עליוכוח . וגס רומז הח׳ לח׳ בגדים של אהרן .הכהן שהיא. והיא רמוז בהוד : ו ח ר מ ואלה הבגדים. משן ואפוד •ומעיל רליץ כהונה השבץ מצנפח ואבנט . ורומז1 ג׳ ושורש מן 3 T מכנסי

וחחו גבוריך הימן כלומר ח״ח מן גבורה הביכה שמאימומו ויחמו.כל פעולוחהשמיטוח•. ועוד החי של הוד של מדמ אהרן ויחמו כל העם . והיא מורה בשני מדומ חסד ורחמים . חסד היא הדל׳׳מ שבח׳ ורחמים הוא הו׳ שבח׳. והשפע שלה מצד צפון ומצד צפון הדין ובא בעטרמ וזשארז׳׳ל בגבורה יורדין הגשמים לעולם . כלומר מצד הגבורה ומצד הדין שאס ישראל שומרין המצומ לא הימה הארץ צריכה למטר אלא השגחה הגףי הימה משפעח לעולם •ומעט גשם הימה מספקה . אבל בעונומ ישראל המטר בא מצד הדין שבגבורה והגשמים הן למגבורמ טובה . ולכן היה השולחן בצפון .. שיחגבדה הברכה בלחם שהיא עיקר כל

המזובומ. וממשלמה בשעה לבנה :

תימיךואודיך לאיש חשידך ונשפעת מן הרמה דגמה• (נ״א הגוברת) אבל עצמה מורהת . והיא כנגד ח׳ ו מ־ ' .בשמינית הכוללת ג. ושמה חי״ת מלשון וחתו ה נ הו לבושי הנ גבוריך תימן. וצ-יויה מורה בשני מדות י חסד ורחמים ומורה כי השפע שלח-בע׳&ירית כמו שארז״ל בגבורה יורדין גשמים לעילם לפיכךi השולחן נתון בצפון וממשלתה כשעת לבנה ט מדתה יסוד שבח וזו היא הםדה הפנימית כי איננה נמצאת . והיא בחשבון תשעה ט׳ או תחת יו״ד ובית מדתה ו׳ זעדא רומז ליוסף קטן מיעקב וזה שארזי׳ל שיוסף נברא בדמ׳ית דיוקנו של יעקב והנה מדתו כל ושבת כל הוא לשק חמדה ותכלנפשדוד וגם לשון כליון , ושבת לש:ן מנוחה ולשין חורבן ומיבר והנה הוא מזוקק הכסף הטוב שבעתים כי היא

מדד. ־..

נוסח של הכ״י לנצמ וסנה הזמש יד משה גציול זיי׳״ן וציילמדחה ואלז״ל מכאן לנשיאת׳ כפיס וחוממו והוא ישיש מבור ללוץ

אולס כי בשטה ממס ממםלמס : ח והיא מדת הוד והיא הוד על הממש ט היא שמינית!וציולה >׳ והיא ג׳ למלה אממנהולאשונהכאמול יתומיך ואוליך ונו׳ והשפעתה מן הלמס הגובלת יאבל עצמה מולה בשמינית הכוללת ג׳ וסן עטל ממת כנגד לגושי כהונה והי היא •ממדתס ושמה חיה מלשון וסחו גבוייךשימן וציולה מולה בפני מדות מסד ולסמים ומולה כי השפע •שלה

געשילימ

ספר תמונה:א התמונה̂ שבע פעמים דכמיב כי שבע אבל בכל אלה׳האומומאין מום רפוא׳ וכח.והשבר ד מגש וגוף של צח ישראל. כי מן הדין היח ו ן זאמ הנף פמומה למעלה הזה דומה ורומז & כ ל יפול צדיק וקם \ל כי ממכה יקום ובה יפול ראוי לחיומהט׳ ככה ט אבל בעונוהיחן של ישראל שנראה כמו ביס ק#ון וחקו העליון כ ורשע אס הוא צדיק נשברה ונעשה כזה ט ונשברה ה נמוכה ושפכה... וע״ז רומז ואומר לישראל ראו אם יש כה באלחי האומוס זולמי יבוא ויתקן אח העיקום' ויוציא אח £ n הזה של ישראל מהגלות ובעבור זה נקראה טי״מ מפני שהיא מרח יקוד שמדתה ושמעתה אינה פועלה בתחתונים כי אם שבימה והוא לשון ועאעאמיה . ומי ששומר שבת מוחלין לו על כל עונותיו וזוכה לשבה עליונה דכחיב כל שומר שבח מחללו אס זכה מומלץ לו ואם לאו זו המדה ׳סיד העליון מחריב את האדם מן ״.העוה״ז. וזי׳ש ושמה טי״מ מלשון ן ו ומן השבמ העלי וטאטאהיה במנואעא השמד . והעי נקראמ ששימ לבנין שביעימ למנץ תשיעימ לאצילות

עשירימ לחשבון : י האומ:הזה רומז למרה מלכומ שהיא עמירים ונקראה מקדש מל מעלה והיא נגד מקדם של מטה שכל ואור"ורמוזה למוחם הבריח עילה שבאדם והיא כקרא׳אוח בריח קודש שכחה מכח שדי ונקרא צד״ק ללגלו של התפארה והיא ח׳ של שם הגד1ל הוי״ה ביה וכקראח ברכה ומיים ומזין לאי׳ן מחמ1ניה שאין לה שום וזאמ חיו״ד היא כמו נקודה קטנ צורה ודמיון וממנה בא אור ושכל לעולם הבריאה

כי נופח של דליי

t געשיליש כאמור לז״ל בגבולה גשמים יולדין לעולם לפיכן השולסן נתון במקומה בצפון וממשלתה בשעת לבנה ט ומרמה יסיר בשבת והיא המרה הפנימית ואיננה נמצאת אס היא בחשבון מי״מ או היא מסס «ו״ד וביש מדמה ו' זעילא למז ליוסף קשן מיעקב וזה מאמל לז״ל כי יוסף נברא בלמות דיוקנו של יעקב וסנה מלמו כל מלשון סמלה ושכל נפש דוד ולשון כליון וש3ש. מלשון מנוסה ולשון סומן ומלבל והיא מזקקת הכסף סגווב שבעתים כי היא מידה שביעי לבנין ולמנין ליל לכסף העתי לשון סמלה ומניסה ולשון מסונף וסולק וכליון עולם ולציול ל׳

הלומזמ

מרה שביעית לבני] ולמנין ר״ל הכסף הטוב לשון חמרה וחנינה ולשון מטונף וחורבן וכליון עולם ובציורה יש t לרמיז הדבר זה . ולמה פתוחה למעלה כי בו כלה הצדיק וררשע והיא נוטה לצד צפון שנאמי .צדיקים ילכו בס ופושעים יכשלו בם , והיא שבורה כשאדז״ל אם יש בכל אלה האומות כח לתקן השבד . ושמה טי״ת לשק במטאטא השמד טאט^תיה

ושעת שבתאי ממשלתה { י היא עשירית מרת מלכות קידש מכוון למקום הקודש שכל ואוד והיא רומז לביית קודש וחתם באות ביית קודש צדק יקראהו לרגליו רמז לה׳ אחרונה צדק ילין בה והיא ברכה וחיים ומזון לארץ התחתונה כי היא נקודה אמצעית נולה אור השכל בלי שום צורה ודמיון רימז לכתוב ואל מי ת׳־מ־ון אל ומת דמותי תערכו לו ובה נבראו עליונים ותחתונים ונתקדש והיא מגזירת יודו לה׳ חשדו ונפלאותיו

לבני

וחמדה הזאמ מזקקמצדיק מזקקמ ומקבלה אומו ואם הוא לשע מכלם אומו והפח שיש לה לכלומ ־אמ הלשעים באלה מצד צפון לעמומ דין ברשעים כי הט׳ היא ביסוד שהוא באמצע :. של ימין ושמאל וצפון ודרום . ובעבור מדה זאמ אמר חכמוב כי ישרים דרכי ה׳ צדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם . בעבור שחחרין לעשוח עבירה ומרגילין עצמן בה כארס הנכשלן הרשע בדרן ומתל לו כ שבא להמקרב לבוא לידי דלן פייס הנצחיים ואיבו ראוי והגון ונאה להם

א מעט י ה ׳ ט והוא חוזר דרך גלגול ;׳ תאה ה שבורה למעלה רומז לדבר הזה שדרשו רז״ל כשברא הקביה ארבע רומומ העולם הניח צד צפון חלק אחד כמו חלין מקום נשבר ואמר אם יש כח באלהי האומומ יבוא וימקן החסרון הזה. והסוד הוא כי הכף שבט׳ רומז לשמנה ובעונומיהס של ישראל י היא שבורה בעבור שישראל בגלות והשכיבה עמהם . ולהודיע שאין מי שירחעם וינחמם בגלוח־ זולה הקב״ה לבד ושאין כח באלהי האומום לרפאם ולםקנס וע״ז אמר כי גדול כים שבלך מי ירפא לן כלומר אץ לה רפואה אלא מהקביה שהוא האל רופא הגדול סגבור והנורא

סמר תמונהא התמונה כ״ו הוא עלן עליון ; בצירוף הכי הרמוזה לעערה ובקריאה האלפא ביחא קורץ כף למל. וזה להנשפ שמוה ך פ בדרן ישר ובכאן הוא ההי של ממ״ה הקב״ה הרמוז במלכוה והלמד הזאה מורה יחוד ועדוהו כפול כענין שנא׳ גדול אדונינו ורבכח ולמבוכמואין מספר שם אדונינו רומז באדנ״י ע׳׳כ אמר אדונינו עוד רמז הכ׳ למל׳ והוא אומר ורבה וחח׳ מ ל מ . א י ׳ ה כחהכ הוא ד״ו הדל״םבחסד והו׳ במי מ ולמבובמו רומז לבינה אין מספר רומז שאין חקר והכלים לספירומיה . וכ״זi לחלק כבוד גדול וכפול עוד נראה מה שאמר שהוא כפול זה ביאורו כי לא חוכל לומר למ״ד בלהי אם שחזכיל ב׳ אומיומ מ״ס דל״ה במלוי אוח הלמד וכן יש עדוח כפול באומ

הזה שם הגדול ן״ו; והאום שהיא מדוח שישס מורה • בשכינה שלמטה והכל; פ בחוכו כפול ה יחוד א׳ וממשלה כוכב שבמאי מן הלמ״ד . ואלה הן ד׳ אוחיוח שמורץ שם היחוד כפול בחון כל אחה . האלף שהיא קודש באצילומ וראשונהחא. והשניה היא למ״ד שהיא חזקה באלפא בי בעולם .?גלגלים י ומחזירין אוחו בכמו הגדול. והשלישי מ״ם .ממשלמו וכחו ה נ י ובכח הב

לבני אדם ושעת לבנה ממשלתה : ע״ב י׳ אותיות רומק לי׳ מפירות אוחדן זה בזה וכולם

לדבר אחד ולכת אחד : כ היא מרת מלכות אבל היא רומזת למשכן של מט;.ז ..בעבור שהיא בית קיבול לשכינה וזו צורתה כ וכל הקדושות. ולעולם זו המרה מבקשת לקבל ה באו ל> שהיא בינה^חסד ורחמים ׳והיא מ ל מן ח מלשון כף אחת עשיר,::זהבי כמו כסו שלאדם הוא בית קיבול כך היא ה:ףיונק-את רחל הקטנה רמז לאור הסטן ולמשק עם כל הכלים

וממשלתי. בשעת לבנה : ל הוא לשון זעלפד לאדם דעת •וזה האות ך* שוה עם האות אלף במיה ובלשון ולא במבטא כי המבטא משונה כאשר העיור כי האלף מורה בכתר והלמ״ר בבינה וצורתה גבוה ורמה על כל ומורה כי הת״ת גיבד ומתעלה בה כי הם ב׳ מדות מקבל ומשפיע הנק־אין מלך עליון ר״ל שהיא כל בראשה כסדר האלםא כיתא בהפוכא ר״ל אלף למדס כל אחד הוא כ״ו והוא מודה על ל מ א

היחור • .

סי ה*א שכיכה ממש ל״ל שעליה נאמר ואל מי הדמיון אל וכוי שאין בשם ה׳ לא דמומ ולא צורם מושגה לשום נברא . ובה בבראו עליונים כלומר עולם הבריאה וכו׳ ואחר שבראה במקדשו

לו לעצמו ועמדו והודו לו לכן היויד מגזירה יורו לה' חסדו וכפלאוחיו לבכי אדם ובשעה לבנה ממשלהה: והנה אלו עשר אוחיוח מאלף עד יו״דהם נגד י׳ ספירוה והם כולם כח אחד ודבר אחד בלי שום פירוד בין האוחיוח

ובין הספירוח : ס היא מרח מלכוח המרה .המקבלה מכל ופונה אל הלמ״ד לקבל חסד ורחמים והיא מגזירה רף אחה וכו׳ : ל צורה של האלף והלמ״ד״שוין כי יש להם מדה אחה ושניהן לשון למוד ושניהם מורים שם הקודש אבל . הם

משוטה במבטא ל״ל במבטא הלשון כי זה נק׳ אלף ממוצא הגרון וזה נקי למ״ד ממוצא חלשץ. גם אפי׳ במדוח כי הא׳ מורה בכהר ול׳ בבינה וצורח הל׳ ב׳ מדוה שהם ח״ח ועטרה כ״ו הכי בעטרה והו׳ במ״מ. והו׳ רוכבה על הכי כגבור רוכב . ואלו הב׳ מדום הם מקבל ומשפיע. הה״ה נקרא משפיע והעטרה כק׳ מקבל. ושניהן יחד נקרא מלך עליון הרומז לבינה מצד שהלמדך וזה היא ל רומז בבינה ובהיפך אלפא ביחא מ ביאורו מן ה«׳ פושין כ״ו וכן מן הלי כ״ו ושם

בעולם השפל, כי כשם שהיא ביה קיבול לעליונים כן הוא בחחחונים ולכן עדומו כפול דכמיב לה׳ האיץ ומלואה מבל ויושבי בה. והרביעי סע״ך שכמו

במקדש נופח של הכ״י

הרומזת לד3ר ולזה היא פתוחה למעלה כי נס הכל כלה הצדק והרשע והיא נוטה לצד צפון מנאמל צדיקים ילכו גפ ופושעים יבשלו נס והיא שנורה מיו שאמרו אם יש כס נאלהי האומות יבואו ויתקנו העגל ובשעת שנסאי ממשלתה: י היא העםילית מדת המלבות קו#פ מכוון למקום הקורש שבל ואור והיא רמז לברית קודש וסותם הקדוש צדק יקראהו לרגלו רעז לה' אחרונה לדק ילין בה והיא ברכס וחיים ומזון לארץ סתסתונה כי הנקודה האמצעית כולה אור השכל בלי שוס צייד ודמיון לומז למס. שנאמל ואל מי הדמיון וגש נבראו העליונים ונתקדשו לו והוא

מזילמ

הסמן שם•כ״ו ובן מןהמ׳ שם כיו• •והכה־בכלמ של אלו הר׳ אומיוס שים הימור כפול בכלאו שם א׳ ל׳ מ׳ ס׳ וארבעה עולים שמנח פעמים שם כ״ו ומפני שש1^היהור שם הוא כפול והואן בא ד אוםיוס . כ מ לכפול היחור ולהעיד ביהודד׳ אומיומ כפול והכל .ח לבעלי ; ל : כ ד ח ויחוד אמ וזלומ של מ המחשבום מק ועל הכופרים א עמי ה האומרים דברים כתבים

נגד יחוד : מ זו האוח של מ״ם רומז כפל הימור להודיע כי אין בזה שום מום כלומר שהיחיד הואק לכן פ אמם בלי שום ס הוא כפול מ״ם והוא ב׳ ממי״ן . מ״ם א׳ מורה בשפע הברכה לעולם

שנברא ברחמים וע״כ. היא פחוחה מעע למעה שהשפע שלה הוא הולך עד למעה עד הסהום להשגיח במי מחום שלא יחריב העולם וגם שלא ימנעו המעייכומ למס מים כראוי לעולם כי חמ׳ הא׳ מורה לשפע ברכה והשני בים קיבול הדין בעבור ש^א סמומה ושניהן יחד בקרא כח אחר ברחמים

וממשלמה בשעמ הצדק: הקרא הבינה שער החמשיםי. עליה אמר

היחור והעד בתוכו כפול ועל זה נאמר גדו^ אדונינו ורב כח ולתבונתו אין שספר והאות שבתוכו מודה על השכינה של מפה והכל אחד וממשלתה בשעת שבתאי . והם ד׳ אותיות הקודש ומורין כי׳א בשם המיוחד ועדותו: כפול בו . הראשון! א מזרה בקודש הקדשים שהיא בכ״ל מכ״ל * והשני ל מורה בעולם הגלגלים החוזרים בנח וגבורה והוא מרוב אונים ואמיץ כח . והשלישי ט מורה בעולם ׳השפל.בית קיבול האחרון ועי׳ז רומז כפיל עדות ור״ל כי ־לא תבטא מ׳ בלתי מ׳ אחרת מ״ם שנאמר. לה׳ הארץ ומלואה תבל ויושבי בה. והרביעית D מורה :מעלה ומטת במקדש ה׳'ובסיבוב. חיים,שנאמר ירושלים הרים סביב לה רמז לירושלים של מטה •וירושלים של מעלה והשם כך הוא סביב לעמו• מעלה ומטה דכתיב מעתה ועד עולם כי השכינה מסבכת מעלה ומטה דכ׳ אני אהיה.לה חומת אש סביב ולכבוד אהיה

: בתוכה נאום ה׳ מ מורה כי הוא אות מוחזק וכפול־ בלי שום־מום כי היחוד כפול כו כי מ׳ הא׳ מורה על שפע ברכה ושלום . והשני מורה על בית קיבול הדין ושניהם אות א׳ כי הם לעולם אחד שנברא ברחמים והיא פתוחה למטה מעט להשגיח אל• התהום להכין המים במקומם שלא יצאו לעולם ושלא ימנעו לבו* למעיינות ולא יניחו מלפעול פעולתם פעולת המעיינות

וממשלתה בשעת הצדק: נ היא >שער החמשים ומדתה האלהיס למעלה התפארת הסתלקותה:המנסחת על

השמינית

J ההו״ן

במקדש ח׳ ו3סי313:הריס ר״ל בירושלים ובהרים המסבבים לה שי1וא רומז נגד ייושלים-שלמעלה.מלמטה^סובב בהרים כך השי״מ כשם• שילושלים!. כמ״ש ה׳ סביב לעמו ה ט מ מסבב לעמו מנ&ה ו

מעמה ועד עולם . ל״ל מעולם השפל, עד מולם העליון והיא ־ השכינה שמסבבמ ירושלים של מטח וירושלים מל מעלה בכמ וגבורה שהיא אש שנאמר ואני אהיה לה חוממ אש סביב נאום••הי. ומה שאמר למעלה על מכין הד׳ אוסי׳וס הנזכר למטה שהם א׳ ל׳ מ׳ ס׳ שבהם עדומן כפול זה ביאורו שבכל אומ ואומ מאלה ממצא שם כפול המשל באלף לא מוכל להזכירו בלמי ג׳ אומיוס אליף למ׳׳ד פ״ה ובשנים הראשונים שהן ׳אל״ףלמ״ד בכל אחד מהן יש שני צולומ שמהן עושין שם כ״ו וכן הוא כפול העדומ. וכן ם מ ו מומם במוך מ ממצא באומ למ״ד ג׳ אומיומ למ״ד מ״ם דל״מ ובבי הלאשובומ שחן למ״ד מ״ם יש כפול בכל אמד מהן 3׳ הויומ שעושץ

מכל הוי״ה שם כ״ו• וכפול העדומ מסגר במוך

. וכן ממצא באומהמ״ם. וכן ממצאבאומ ר ג ס מ הסמיך. ואין לחאליך אלא אודיעך איך עושץ מן

הכמוב •" • • נוסח של הכ״י

מגזירח יומ לס׳ שפיו ונפלאותיו ל3ני אדם ו3שעמ לנכה ממשלמסג כ והיא מלש מלכומ המלה המקנלמ מכל ומפנה אצל הלמ״ד לקבל שסל ורחעיס והיא מנזילש פף אסש כי היא לסל

t הקענס עם כליה ובפעמ לננס ממשלשם ל והוא מלשון המלמד לאלם לעפ וזאמ סאוש שוש עסי האלף נמלה ובלשון ולא במבמא כי סמנסא מסינה כאשר הציור ל״ל בלשון לימול כי סאופ מולה בכשל ח&ס בינה וצולמה גבוהה ורעה ננל כל ומולס כי השפאלמ גוגלש

ומשעלה

תמונה התמונה׳ אחרונה והיא ה € ח כ הכמוב האלהים:אשל החהלכו אבוס׳ לפניו וקהל גדים יהיו מקבלים מ לכף •תאה ה,מדה היא למעלה מן החפארה ובעבור מקבלה מנצח והנצח מן הבינם שיהיו פרים ולבים שהיא גבוה •למעלה על כל ז׳ מדוח היא המנצחה בעולם ומשם בא הכח לזרעים שנא׳ וממגד לזבואמ כולם והיא שער כעלמה מכל בריה אפילו מלאכים שמש וממגד גרש ירחים כלומר מן הבינה חבוא אל

. ל העטרה ומן חעטרח א הצמחים ומראש שהם ג׳ ראשי נוח רוחניוס שנקראין לאש הררי קדם וממחהלם עו הי עו לו הלוחניוח ז שהן האבוח ומן חאבומ מקבלה העטלמ להשפיע כלי חטוב בעולם ולגלש האויבים ובשעה לבנה

ממםלהה : ס כח זו הצולה של סמך שהשכינה בגלוח כשענה עליה שחק3ן לישראל מן הגלוה להביא׳ בחוכהשהם גולים בגלוח ולכן זאה האוח סמך מלשון סמיכוח לכחיב סומך ה׳ לכל הנופלים וזו האוח היא סחומה ועגולה כמו ירושלים שהיא מסלבבח בהרים הרומזים לכוחוה עליונים׳ השומרים שלא יכניס בה שום גיעולים וטיניפים ולעחיד יחקייס הדבר הזה שנאמר לא יבא בך עוד ערל וטמא ר״ל לעחיד ההיה מקודשח בקודש העליון לכן לא יגעו בה עוד ערל וטמא ושכינת ה׳ חהיה לח כחומה אש לשמרה מכל טומאה. ואוח היסוד שהוכפל בה מורה כשם שיש שכינה למעלה כך שכיכה למטה כמו מקדש למקיש שהיא מלכוח בים דור

וממשלחה בשעה נוגה :

השמינית והיא המדד- הגבוה ונעלמת. מעין כל חי כמשיז״ל עד ולא עד בכלל והיא יושבת כגבור במלחמה והוא •מלשון נינם יחד שממנה' השפע ומשגחת להבות צבאות וחיילות ותול־־ות ומשפחות כאמיר פדה ורבה גוי וקהל גייסוגו׳ וממנה ה׳ אחרונה.לפדות,הבשןוכח לאילנות וז־עים וממגד תבואת שמש וממגד גדש ירחים ומראש הררי קדם ומתחת זרועות

עול& וממשלתה בשעת לבנה: ם מורה כי העיר ירושלים משענתה עליה והיא מלשין סימך ה׳ לכל הנופלים והיא אות• םתומח מכל צדי רומז לעיר שמסובבת בהרים כחומה .סביב הער שלא יכנום בתוכה ערלה וטימאה שנאמ־ לא יבוא בך עיר ערל וטמא :י היא כולה קידש לה׳ וה׳ סביב לה בחימ־ן אש. שלא יבא בה עוד ע־לה וטימאה ומ׳ הכפול בה מורה בשכינה של מטה וכולם מוריש לקשור מק־ש במקדש האמת והשלום ובמלכות בית דוד ובשעת

. • נוגה.ממשלתה : ע הוא לשון וישכין ישראל בטח בדד עין יעקב והוא .שישכון חרדים במדבר ארץ

מלחה

כי עמה הוא חמשים ; מ״ט ימי ספירה העומר שאנו עצרת ויום השבועות הוא יום המרה יושבת כגבור במלחמתו ובמחתוכים ומן הוא מלשץ לשון ריבוי כמו לכיני ולככדי כל התולדות וצבאות. וחייליה

אמר הכתוב עד ועליה ) מממרמ חשבת השביעית מספרו חמשיםיום וארז״ל עד ולאי עד בכלל כלומר ששער הממשי׳ היא הביכה לא יהיה בכלל החשבון השמיטומ כי היא כעלמה מאוד . והאין היא הביכה שער החמשים. מספור בכל מדה ומרה משבע הספירומ . שהן מס״ד גבור״ה מ״מ כצ״מ הו״ד יסדר מלכו״מ ששה אלפים בכל א׳ מפן . והם מ״ב אלף שכה. ושבע שבמומ של השמטומ שבמ לכל א׳ מהן והוא האלף השביעי

כמאל-דל־^ןימא-אלפי. שני, הוי עלמא וחד חרוב והם כולם מ״ט וכשיעבדו אלה ימבלעו כולם בבינה ע״ב הביכה נק׳ שער הממשים

ולאלה הם רמוזי מוכין מפסח ועד חסמשיס . וזאת שמושל בעליוכים טכם יחד שהיא שממנה מתרבים

העליוכים והתמחוכיס כי ממכה בא הכח לשדים לפרות ולרבות שכאמר גוי וקהל גויס ר״ל שגוים

בעבור נוסח של הכ״י

ומשעלה נס כי הם שתי מדות ומקבלות ומשפיעות הנקראים מלך עליון ל״ל שהוא כ״ו בראשה כמו סדר האלסא ביתא ור״ל אלמ״ס כ״א הוא כי׳ו והיא מורס על סיחור וסעד בשומ כפול ועליהם נאמר גלול אדונינו ורב כש והאות שנתונה מ־רס על השנינה שלמנוה והכל אסד וממשלתה בשעה שנתאי והנס הס ד׳ אותיות שמירים כן והסמישי מורה בשמו הקדוש במדשו כי האלף מורה בקודש הקדשים שהוא לכל וכל והשני מורס עולס סגלגלים

ב הסמלים

מפר תמונה א התמונה # בעבור שהעין'׳מורה למדה היסוד לכן בקרא בעבור שהיסוד רומז להורה כי כשההורה נמוך עין יעקב כלומר'עין אור גדול של מ״ח ועל הארון היא כלי החורה ואם אין ההורה בחון אוהה המרה אמר הנביא ושכן חדרים במדבר גם האלון כקרא ארון לבד ורומז לעמרה וזהו דרך לשם רמוז ישראל בהוכם וישכון ישראל בטח בדד משל כשהספירוח נוחנין לעטרה היא מלאה וכשאין מהנין לה היאן הארון . רקניח כ והציור של הפי מורה כי מקדש של מעלה שהיא השכינה בחון מקדש של מטה כשארז״ ל םהקב״ה משים כלי גדול בחון כלי קטן ושעה ממשלה צדיק

: ה נ מ מ צ הצד״י הוא מלשון מצד ארון בריח ה׳ כלומר שהיא מצד היסוד הנקרא ארון ברימ ם' ומאיזה צד יהיה עכ״פ מצד ימין של היסוד שימינו של יסוד הוא נצח ובזה האוח.של צד״י יש בה

מלחה ממולח טהור קודש לא תיעב. כשאדז״ל אין שם לא •שיבה ולא עמידה כי היא עין יעקב שנאמר הנה עין ה' אל יראיו ואותו עין נפ־א יסור שבת וציו ה נ ין וטרחה עם דיין: למדה אחת והיא •אל•!עין המדבר היא קדש מדבר קדש מדבר קיימות וממשלתה בשעת

כוכב : פ והוא מלשון לפאה האחת לפאת צפון והיא המרה העשירית והעמית :תוך• המלכות והיא מצד ארון ברית ה׳ וציורה מורה במקדש של מעלה ומקדש של מטה זה בתוך זה והוא שארז״ל שהקב״ה משים כלי גדול בתוך כלי קטן ובשעת צדק ממשלתה : . צ •׳והוא• מלשון מצד איון בדית ה׳ וציורה מורה בשני מתת העשירי והשמיני ומדת נצח היא מדתה על השמינית ובשעת חמה

ממשלתה

עין יעקב כלומר שחם לבטח לבדי שיככין באוחו חמדה הנקרא מדבר ארץ מלחה מלשון ממולח טהור קודש כי שם חכליה הקדושה ולשם ארז״ל שאין שם לא ישיבה ולא עמידה ולא עייפוה כ״א צדיקים יושבים ועטלוסיהם בראשיהם זנהנין מזיו השכינה . וזו המרה של יסוד כקרא עין יעקב ; כ׳ על זה נאמר חכה עין ה׳ אל יראיו. וזו חמדה יסוד כקרא ג״כ שבה ובציור העי״ן הזאה יש׳ ו' ז׳ ה נ ו ח עוד ג׳ מ הרומזין לבינה ולחפארח ולנצח ולרמוז כי חכמ והשפע בא מן הביכה לח״מ

ולכצת שיהא דבל א׳ כעד

כן הוא לשון ותקופתי. על קצותם ותקופת השנה ומדתה התפארת בכח הנו״ן לשעי

ץ ׳יו־״ד׳ ׳מ״ן־ חידד ל ן י צ ^ י ע ^ ל ז מ ו ק היא פתוחה למטה וארוכה י לה לה »»r \»^־וח והיו״ו נ י היוצא ממנה ויורד למט־־. וציורה מורה בי J 1 «״ I העליונה המשפעת במלכות ושעת לבנה

ממשלתה ן לבינה וכשהחבר אלו הןא השכים יהא ציורה צד״י והיא מדה נצח שעליה נאמר למנצח על השמיניח ר״ל שחחעלה הנצח לקבל מן הביכה שהיא ממיניה ושעה ממשלה

ה : חמהממנ p מלשון הקופח השנה כלומר שהיא מקיפה י השנה . וחקיפחו שהם השבע מדוח שהם בבינה כי הקו״ף הוא בחפמרח ונראה שהתי׳ח הוא כשער להבינה וכן הבינה היא שער לשלמעלה ממכה וכראה כי גס חקי מקבלה מן הבינה העליונה . ו0ק׳ היא ארוכה ופחוחה למטה רומז לבינה לכל שפע

היוצא נוסה.של הכ״י

ססוזליס גרב כס וגבולה כי היא מאין אונים ואמיץ כס והגי מולה געולס השפל גיס גלול האסלון וע״ז כפול(ל״ל 3* לא סגעא «׳ בלמי מ״ס אסלפ טניס) עלומו שנאמל לסי סאלץ ומלואה שבל ויושבי גס והסי מולסילוסלים שלים

מגיב

מדמ אממ שהוא המ׳ומ. ועל העין אמר מכמוב עין מדבר ואם צח הנ ו מאמר מה מדבר הוא זה הוא מדבר קדש שהוא בחכליח הקדושה שהיא מרח יסוד ואס חאמל מהיכן מקבל זה המדבר דע שמקבל ממדבר

קדמוח שהוא הכחר ויממשלחה בשעה כוכב : .(£ היא רמוזה לעטרה לכן אמר לפאה האחחן והיא המרה שכקראח מלכוח שהיא פאחצפו ועשיריחומן חפ׳ עושין כף יוד הכ״ף רומז בעטרה והיי״ד במלכוח והמלטה כקרא ג״כ עטרה והעטר׳ נקרא ארון והיסוד נקי עטרה וארון בריח ה׳

מפר תמונה א התמונה ו כל ימי העולם במי המבול ב#בור אלץ העלזונה שינחילנה לאברהם יצחק ויעקב הרמוזין בגיהיודין שבשיץ. וחקב״ח לא שיכה במאמרו וכן קיים בריחו לכן השיץ היא מלשון אני ה׳ לא שכיחי כי אין בדבריו שום שינוי כלל וממעשלחה בשעח כוכב : ת מי״ו הוא לשין גבול כמו ממאו לכם הר ההר תאה המי״ו מימה כמובה על מצסומ האנשים במדמ הרין כי מיד כשמלמו לירושלים וי מלאכי ,חבלה כחשבון רגל החי״ו שהיא ף וחשבונה ו׳ שהוא רחמים ונהפך לדין ולכן הרגל מעווממ ולכן החי״ו מורה דין והיא אהרוכה ליאומיל׳ כמו גבול המקודש. כמושכמובוהגבלה ם ה ל אח העם . ומיד אמר להם השמרו לכם בכפשומיכם מן מדמ הדין כי זאח החי״ו המשי במרה הדין והיא גבול קודש לכל האוחיוח. וממשלה מאדים ממכה . כשלם סדר אחד מאלפא ביהא ראשוןמספר הממוכה.עם פ" בעזרה מרום מראשון. ובזכומ זה יכצרכו כאישין • סליק בא|לן הכ״ב אומיומ מפורש סודם והיא ממונה הנאמר במיע׳׳ה והמונה ה׳ יביע והואם הן שמוחיו וסידומיו של ל סוד שמומיו יה׳ כי מ הקב״ה והם סחומיןכי לא ניחנו לבאר אלא מקצחם ובהם בהפרשו ענין הספידו׳ וענין חמדוח איך הםגם מן המרום נחפרש מה פועלים ומה פעולמם ו

ך הוא מלשון עלה דש והיא צורה אחת לבדה והיא מרח יסור מקים מנוחת נפשית הצדיקים והשבים כי היא ירושה שלמעלה יו ושת עולם . עין קדש ובשעת שבתאי

ממשלתה: ש מדתה נצח העליונה ונקראת שמן וסולת מצה למנחה וציורה ג׳ מדות העליונות הנשפעיש כאחת זכר לאבות והקשת שלמטה רומז לחותם הב־י^״אשר כיח לאיץ לתת לאברהם ליצחק וליעקב אש־ למעלה ולא שינה כי אין בו שיניי והשק מלשון אני ה7 לא

t שניתי וממשלתה בשעז כוכב ת והיא מלשון תתאולכם דד ההר ומלשון והתוית תיועל מצחות הנאמ־ ביחזקאל וא־ז״ל כי מיד שנשתלחו לירושלים ששח מלאכי חבלה נגד רגל התי״ו כי הוא השיך והנח התי״ו הוא כביל קודש ומקודש במדח הדין כצו שנאמר והגכלת את העש מיד אמר השכדו בנפשותיכם כי היא מרה ק־־ושה ומנבל' כל האותיות ובשעת שבתאי ממשלתה• סליק ךאולן הן הכ״ב אותיות שנכתבה התורה

עמחן: א׳ כתר

היוצא ממכה ולמעה בעבור שיש בה כוץ ארוכה ומשפעמ במלכומ הרומז בכף הדבוק בכרן הארוכה

ושניהן הוא צורמ ק׳ וממשלמה לבב״ה : ף הוא מורה לעולם עליון ארץ החיים ששם

מקום ירושמן של ישראל ולכן נאמר במורה עלה ר״ש ר״ל וירשו אמ הארץ כי שורשה של ר״ש הוא לשון ירושה כאדם העולה למעלה העליונה תהו אומ הרי״ש הוא צורה א׳ לבדה בלי שום מיבול וזהו הציור צינול שבין המלממ ליסוד ורובה היאא ביסיד בעבור סשם ה מנוממ נפםוה הצדיקים והשנים מגלומם רי׳ל מגלגולם כי היא ירושה העליונים ירושחם שלן . והיאנקלאחעי ישראל קדש שהוא יסוד והוא גבול. מקודש שאין משיגו ואיןס לשם שים דבר אחר כנ נ וממשלחה בשעה שבחאי : ש היא מדה הביכה אשר שם הוא רמוז

שמן העיב והסולח רומז בחכמה לכן היו עופין ממנה המצה הרומז למסד ומן החסד בא השפע למנחה שהיא המלכוח. ובציורה יש ג׳ מדוח שהם ג׳ ׳ודין רומזים לני' אבומ שחן משפיעין בכף של חש״! שהכף שלמטה היא רומז למל׳ שהיא העכורה דכחיב צאנה וראנה בכוח ציון במלך שלמה בעטרה שעטר׳לו אמו שהוא המ״מ וזה ממלכו׳ רומז לברימ הקשח של כח• אשר אמר הש״י שלא ישמימ חאלץעוד

הוא נוסח של הכ״י

סביב לה רמז למעלה כי השם שיא כך סביב לעמו מעשה ועל עולם מעלה ומטה כי היא השכינה שלמעלה הממנגמ אפ ילושלים שלמטה שנאמל ואני אהיה לה נאום ס' סוממ אש סביב. נשזור למ״ם כי היא מולה אוש מוחזק כפול גלי מוס כי היתיל בו כפול כי האסל גיס קימל הבלכה ואי ביש קיבול הלין ושניהן אוש אסל כי הם בעולם אסר אמל נןלא גמלה הלממימ ?י היא כתולה מעע למעלה ומשגסש לצל הקסוס לסכין סמים במקומם מלא יצאו לעולה

I דו3»נוז:& S ©

פ משומה»מה מלא קיבל«יב1: ע הוא הענין האלק^מ וכמפרש ג״כעכץ י ממלאכים ימרש אצלו שיום לבהרב$ פעמים במורה ורומזלעטרה לא בספירות ולא ־במדות כי החכמה זאה איכה ־ ומלאן הכסו

שנקרא מלאן מלשון שליח ומלאכות משאל כל כחכמומ האפרוח שהחכמה הזאמ אץ צריןיוםר כי הספירוח . וכהבאר עוד ענין אין הם מספירלה אם לשמוע ולקבלה באשר קילה מרע״ה, בקבלה

.שבמאי צדק לכנה נוגה כוכב צדלן חמה

לבנה־ שבתאי כיכב שבתאי ונסתי

ל בינה מ חסד

נ בינה. מעמדת ע יסוד

מעמדת צ נצח

ק בינה ר יסור•

שבינה • י ת. גבורה

בסוד גדול

מפי הגבורה . ולא לדקדק בדקדוקים ופלפולים שלא יבוא מ״ו לקצץ בנטיעות וצרין שלא להוציא ממנוא במוצאם . ולא ל . ר ז ל נ ד במובאס . ר״ל. אין הס יוצאץ מכח אל הפועל . לאין כאצלו זה מזה מה מזה . ואין פועלים למעה וצריך שיהא לו קבליאמימ" שלא יעעה כדרכים האלה גם צריך שידע מובאס ר״ל אין ישיב •האצילוח לקדמומו העליון ואין ישובו הנשמות למחצבחן העליון ובאיזו דלן . ואין ירע לחבר האצילות בלי שוס פירוד ואין יבין כי הס בצורה אדם בלי גשמימ לכן יהא דעהו.צלול דיל שציין שידע ידיעה טובה בנפשו שדעמו עובה ומוכנה להבין כל דבר.על בוריו בעיון דק ובהבנה חזקה וצלולה ודעה י מיושבת כרי שיהא ראוי וכדאי לכמס אל הקודם פנימה . ר״ל כשם שהכהן כשה״ נכנס לפני ולפנים היה הככס במורא ובפחדן צל ין הל אדם שלא יטעה בעיונו שם וימומ כ שישמור עצמו כשבא לככוס אל הפנימה הזה בלא קבלה אמיתית ואז יבין אין נבראו עליוכים ומחהוניס בכמ האצילות ומכמ הכ״ב אוסיומ שהן בתוןהאצילומ וג6 הם כקלאץ כוחות עליוכץשבאין

נוגה לבנה חמה כוכב • •לבנה י לבנה חמה לבנה שבתאי לבנה לבנה מפורשות

א כתד עליון ב חכמה ג בינה ד חסד

ה גבורה ו ת״ת ז נצח ח הוד

ט יסוד • י עט־־ת

כ עט״ת . הם והנה

מאוד והיא חמוגת האמיתית בלי שום ספק שנאמר ותמונת ה׳ יביט והיא סוד שמותיו של הקב״ה וכח, פעיל־תיו שלא ניתנו •לבא־ כי אם מקצתן והס םוד הספי־־ות ו-המ־־ות וסוד המלאך וסוד אלוה וסוד המלאך הכתובות שהם כדמות י בהו־ ה התמימה וסוד הסו וציור אדם ׳ולזה יששור האדם מי-ודיאת נפשו לבוא אל הדרך הזה בלא קבלות אחיות והמה

חזקות׳

בדמומ וציור אדם שכשם שיש יד ימין ויד שמאלן יש בספירות באדם כ ימין ושמאל. וכשם שלאדם יש רגלים למטה וראשן יש בספירות למעלה כ מעלה ומטה לכן צרין אדם שישמור כפשו ממחשבות רעוה ואל יחשוב בלבו שכן הוא ממשי וגשמי להקב״ה אלא הכל הוא דרן משל ומליצה כדי לקחה הבכה ודמיון לאלה העניכים הדקים הרוחניים . ועל זה צריך אלם לשמור בנפשו ויבין אין לבוא בלימוד הזה ואין ילמיל סדר האצילוס חזה שצריך אדם שיבין מהו ימין ומהו שמאל

ן ולהבין מהו מעלה ומהו למטה ולמה הוא כ ומהו שמורים יוד ספירוה ומה מורה כל ספירה וספירה ומה הויוח יש בהן ומהו מורה כל הוי׳׳ה ומהו הלימוד היוצא מכל זה . יוכל זה צריך שיהא בקבלה שיהא מחובל מפי המקובל מבין כדי שלא. כי הטעומ הקטן בזה יחשב לו לאשמה יטעה בהן גדולה וצריך ג״כ שידע דברי החולה יע״ד האמה ועל קו היושר ועל דרך הקבל׳ ביאור פירוש היטב בלי שישים וייס q משכלו ומהבכחי חידוש ולא מוכה אחרה אצא יהא מהחזק כפי המקובל בידו כדי שלא

«ן ניסח של הכ״י

t ולא ימנעו המעיינות מסמולהס וממשלתה בשעת הצדק נ הוא שעל השמשים ומדתו האלהיס למעלה התפארת השסלקותס המנצחת על השמיטות והיא. המלה הגבוהה ונעלמת מעיני כל-מי כמאמר רז״ל עד ולא ער בכלל והיא יושבת עיגול בממשלתו והיא •מלשון נינם יסל §ממ^ה השפע ומסגשש לסלגות צבאות וחיילות וקוללוש ומשפלןוס כאמור פרס ורבה נוי וקהל גויס וגו׳ וממנה

תטונהא התפמה׳ שהיא השליח בעולם s>ffi$ וזח הפל בקרא יחוד־ ככחוב למעלה כמו מל£ך אלהיס יהו״ההפל הולך אל מקום אחד מן החולה למלכו כי העטרה כקרא מלאך כמו שנאמר בעקידה ויקרא

ן הביצה אנקרא אלהים חיים . ועחה יש ־לך מ להבין למה כתוב במורה אלקים לשון רבים ככאמר כי שם מלו אליו מאלמים ועוד •אלימים קדושים הוא . וע״ז הוא כל םוד האלקומ ; וזו

אליו מצאך יהו״ה מן השמים שרומז לעטרמ פעו שאמר לוי ולא משכמ אמ בכך אמ יחידך ממני.ומי׳ לו לומר ממנו ולא ממני. מ ר ט ע אלא שזהו דינור ה גס ונחמי מטר ארצכם בעחו שא׳ רז״ל שה״ל לומר וכחן ולא וכממי אלא שזהו דיבור העטרה . גם אנכי האל 2ימ אל . הל״ל הוא האל בים אל אלא שזהו דיז-ולהעטרה. והרבה כאלה מפוזרים בחורה ובכלאים מלאכי אלהים ר״ל בכי אלהים שכל אלו מןראים בכיס וכמוס חביבה . הנקרא אלהיס מיים . גם מלמי כ | ס ה ר ב אלהי אלהי א מלמ אלהים בא להרבומ שנים ומי מם כלומר חמדה שהיא הספירה של אברהם הנקרא חסד וג״כ בקרא גדולה וגם הוי״ח אשר במוכה והרי הם שנים שלושה ביחד במדמ אממ וע״כ אמר אלהי אברהם . וכן ביצחק וכן ביעקב . 1׳ של ואלהי יעקב הנראה ימיר לרמז שמייחד כל אלו ספילומ

והוויו״מ נוסח• שר הכי׳י

ס״איאסרוגס לשלוש סגשן וכס לאילנומ ולזלעים וממגל שנואש שמש וממגל נלש ׳לחים ומלאש סלרי קלמ ומממשt לומומ עולםבממשלתה נשמש למס?

מורס

חזקות מאד וביארו את התורה למפורשת על קו היושר .ודעתו חזק בהם מאד־ בקבלה מהובלת ושמא האלם ישים דעות מפוזרות בלא קישור בספירות׳ או במדות או במוצאם או כמובאם או בקשרם ובחבורן בלי פירוד או •בצורתם שהו* ציור.אדם . ובכל זה יהא דעתו צלול בהן ומובן להבין!ככל דבר ודבר בעיון דק• מאוד ורעת חזק לרב מאוד לבוא אל הקודש פנימה ויבין דבר מתוך דבר בריאת עליונים ותחתונים על ידי הכ״ב אותיות כי הן כחות עליונים הנקיאים אלקים חיים ולהבין מדות אלוה. וסתום וחתום הדברים והוא שנאמר רכב אלקים רבוחים אלפי שנאן' ה׳ בם סיני בקודש והוא כלל העשר ספירות וחזור תבין אם אתה משכיל כי הזכיר תחלה רכב ארקים ;דבותים ואח״כ יזכיר ה׳ כי הוא כולל כי הולך הכל אל מקום אחד ובין ושחום וחתום הדברים כי אין' הפ-ש בין ה׳ לאלקיס לבד כמו שאמרתי למעלה והיא מדת אלוה וחביז וסתום ואומד לך למה נקיא מלאך על שט שליחותו וכבר ידעת כי מדת מלאך ופעולתו היא הספירה ההיא• והנה מצאנו כי היא

הספירה. ותבין כל מה שכתוב בתודה' מלאך מן הסוד שכתיב למעלה אלקים ה׳ כי הכל דבי אחד והכל הולך אל מקום אחד ודתירה מיכיח אם תבין ותמחיר הדבר וטיב לך כמו במלאך העקידה ותבין בונתתי.מטרי ארצכם ונתתי עשב בשדך וענד ה׳ לנגוף . ולא יתן.וגם אנכי האל בית אל• עליהם ועל כיוצא בהן נאמ- ונהיא אללףם חיים והם ׳מלאכי אלקיס ובני האלקים ומלאכי אלקים וסוד אלוה אלה? אברהם אלדד יצחק ואלהי יעקב כי. הכל דבר אחד. שנאנר האל הגדול דגבלו• והנורא הוא שנקרא הי. אחד .:ותב>ן

מה .

מיא הפירוש מך׳׳ב אוחיוח. ךע כי ;כל הז׳ ספירומ המחמוכי׳ נקראין אלקים :׳לכן מלמ אלקיס לשץ רבים רומז לכל הז׳ ספירומ וע״ז אמר הבהוב רכב אלקים כלומר מאלו הספירוח רוכבים .זה על זה ונ^מר ה׳ בם סיני בקודש וזה הכל דבר אמד ויחוד אחד • ומילה ב״ם רומז לשם מי׳ב אוחיומ והוא כלל עשר ספירוח ר״ל שבל אלה הדברים צריך שיסהיר אומם האדם ובזה כבין אין הפרש בין ה׳ ובין אלקיס שהוא רומז לכל הז׳ :. ספירומ וכולם ממייחדים בשם ה׳ אמד והכל הולך אל מקום אמד יומה שנאמר ליעקב כי שם כגלו אליו חאלהיס ר׳׳ל שכל ז׳ ספירומ כגלו אליו ואלחים ל״ל כי שם אלה־־ם של כל ספירה וספירה והכה בארכו מדמ אלהי זמרה אלתים שמורה על הספ ירוה והמלאך שאמרכו שהוא רומז בעטרה זו היא הספירה שכקרא מלאך ׳ונקרא מלכוח בעבול

:ספרי תמונה א חתעונהן שיהא לחמים וחסד מכל . ומלם אלקים ד והורו״ם אל דבל צמד [מיוחל] במלה יעקב שהוא צם המיוחד. ועל אלו הג׳ מולה לשין לבים ול״ל על כל שבע הספילוח כמו 0 0 ם החפארת אשל ט מדוח נאמד האל הגדול הגבור והנורא ר״ל האלוה שאמרנו. וגם אלחים הוא מגזירה אלה כי מלם שבו הגדולה והגבורה והנורא על כל סביגיו אלהים מורה על הוספה, שם א״ל ומאחר שמלח אל הוא עיקר הרחמים והחסדים נראה שאין בו שום מערובומ א׳׳כ זה הריבוי של מלח הי״ם שניחוסף בו מה היא לא. יוכל היומ רק דין . וכן הענורח שנקרא מלאן כן היא כמלאך העושה שליחו׳ למחחונים . ומלמ אבומ כוי מדמ האבומ ל״ל אומה הספירה כמו חסד שכלה פועלי גמדה החסד והח״ח שפיעל במרה הרחמים והגבורה שפועל במדח הדין וכן כל מדה יספירמה שפועלח כמרמה וכסדר הזה כל העשר ספירומ שע*ז ארז״ל שאלו הספידו׳ שולמין כמם ומעולמם בעולם השפל ומיד כעשה אומו הדבר ברצון סאצילוה כי כמו שהאדם םולמן ד ידו או אחד מאבריו לשום מלאכה אינו צ לצורת לאיברו לשום ציוי ונעשה מעצמו מיד כרצונו של אדם . כך אלו הספירומ פועלים פעולוחיהן בעולם השפל בלי םיצנולך האלהיומ האצילומ לצווהן כי הם כמו האלבלים להאצילומ

- ויודעים דעמ מאצילומ : והנה מכל דבר אמד וכו׳ ר״ל שהכל הוא מיומד לדבר אמד כמו שהאדם שולמ ידו והיא מעצמה עושה אומה פעולה המבקשח כי דעמ היד ורעה האדם עצמו מכל אמד ואץ שום שינוי ביניהן כן סוד האצילות וכן הקב״היש לו

מה שנאמר ה׳ צבאות אלקיס צבאות וכדומה לו וזהו סוד עמוק ונורא מאוד :והעשר ספירות שהם בצורת אדם ואז תבין היטב ביל

t דבר לעוד ארמוז לך ואתה םמום הדברים וישלח מלאך כמו וישלח ידו ויקחה. וישלח אברהם את ידו ויקח את המאכלת. והרבה כאלה והמבין כאן יבין כל סוד עליון • ושפל . ויבין מהו אל אלוה אלהים ומדת מלאך ומלת האבות. וסוד עשר ספירות וע״ז נאמד חמים תהיה עם ה׳ אלהיך וכ״ז הוא סוד הסבירו׳ שהם בצורת אדם. כי כאשר האדם• שולח. ידו או אחד משאר איבריו מיד נעשה רצונו בלי שיצטיך לציות א־־תשכי המה יודעיןדעת

האדם ותן דעתך והבן ואל תטעה ן והנח הכל דבר אחד והנה הקב״ה שולח אחד מעבדיו משרתיו עושי רצינו כי אין שינוי ולא תמורה ותבין היטב . ועוד

תבין

מכל ימוד אמד. ועל דרך זה מבין מה שנאמר מ׳ צבאות אלקיס צבאות ר״ל שכל האלקות והמרות והספירוה נקראין צבאות מיומדומ בשם אמד ומיומד וכן אלהים מורה ספירות מיוחדות בשם מ׳ מיומד בשם ח׳ מיומד ואחרים כרומה לאלו ובזה תמצא הכל וסוד עשר ספירות מיוחדות אל דבר אמד ועוד תבין מה שאמרנו שעשר ספי׳ הם בצורת אדם וצריך אמה להתבונן

בסוד אלה הדברים :ד ארמוז לך וכו׳ ר״ל 1 ע 1

מסודותיה רמוזין במורה כי מנמ כתיב וישלח מלאך כמו שכתוב וישלח ידו ויקחה ובמו וישלח אברהם אמ ידו ויקה אה ממאכלה וכשם שבאדם נאמר שליחות ביד ואינו שלימוח ממש כן באלה הספירות . וכשם שארם לוקמדבר אמד או איש אמד ושולמו ומשליכו למזץ ממנו כן באלה הספירומ שנאמר בחן יד ימין וידשמאל. ודע כי באגימ אין שםד ימין ולא יד שמאל. אבל פירושו באמה לאי כף זכוה ורחמים וכף חובה ודין והכל הוא לצורך פעולוהיו של בני אדם וזהו שארז״ל דברה חורה כלשין בני אדם . ומזה הסוד אשר אמרנו שחספירוח הן בדמיה צורה אדם מזח הבין מה הוא אל אלקיםר״לכי א״ללומז בדבר האלהיוח מלאכים ידועים ונקראים עבדיו משרםיו עושי יחיד ומיוחד ומאחל שהוא מיוחל בכל מכל כל

לצונו נוסח של הכ״י

פ מורס כי העיר ירושלים משענמה עליה והוא מלשון סימן ה׳ לכל הנופלים והיא אופ מחומם מכל צל למז למיל המפובבמ בהליס כשומה ס3>3 הע*ר שלא יכנוס בשוכה עללה ומומאה שנאעל לא יבא בך עול עלל ומעא

?י

ספד תמונה א התמונה ח̂נזלז השנית יציפו,שהם יודעים לעשוח* לצון המקום בלי שום פירוש לספר התט

• . ־ י ד ודגל אחד . . ® ח ציווי^ומאמל להודיע כי הכל אס ל״ל שעולים נר אלהים ל״ל כשם שהנשמה היא כל ופן חמצא מלאכים שסמם כשם לגן מדמ על עיקר האצילות ולא מהצדדץ ל״ל בצד ימין להאיר אח הגי4 כ המ״מ מאיר לשבעה הספירות מפני שממ״מ כקרא דמות דיוקנו. של

יעקב והוא מקום הימור, ומאמר שכשממו של אדם מאירה אה הגוף והשכל אשר בגוף האדם .הוא מחבונן ורואה• ,עד סוף החכמה שהוא ביבולחו להשיג ויחיה לו הבינה להבין ולהשכיל כל חכמה ובינה ויהיה יכול להחבוכן כ״כ עד שיוכל לבא להשיג רוח הקודש ורוח הנבואה וזה מחזה שדי יחזה וכן עשה דוד שכהחכם ברוח הקודש והשיג הנבואה עד שנחנבא במדח. הצדק וע״ז אמר אני בצדק אחזה פניך וכו׳ ל״ל אני במדמן הצדק שהיא המלכוה כ נראה לי כאשר הייחי רואה. כל השבעה ספירומ הנקראים ממונמין כי ממדמו של צדק הוא החלה אוס האמונה עד סיף כל שבע הספילומ שהן עד סיף החמונה ורמז כל הרמז שישיג עדא תאה הממונה ה סיף האלפח בימ״א היא ה היא מחעלה עד הבינה שהוא שער הנוץ שבל השבעה ספירוס כלולים בה ונקראים בגדי כהונה בעבור שהיא פנימיח ונקרא היכל פנימי וקודש פנימה והיא כלולה בכל עשר ספירומ ואלו הן ג׳ שבחוה חמימוח יובל שממה ושער החמשים שהיא הביכה נגד ג׳ רוחניוס וז׳ שבהוס

תבין מ ־*מות המבכים ששמם :בשם דבם כמו אבתייא״ל גליצו״ר. אכודיא״ל «״ה ה׳ צבאות וכיוצא באלה . ושמות מלאכים אחרים כשמות אברים של אדם כמו מיבא״ל גבריא״ל וכיוצא כהן וכל אלו נלןאים מלאני אלהים חיים יכ״ב אותיות הם כתות של מעלה לאלפים ולרבבות. ובין תבין הכל היטב ודעתך חזה! מאוד וסתום וחתום הדברים כי כבוד י אלקיפ דםוד דבר וכבוד מלכים

t חקור דבר סליק פפד תמונה ראשונה

ספר ד»תמונהה^נית. נר לרגלי דבריך רגיי ׳ עמדה במישור ובו

ואור לנתיבתי נר אלהים נשמת•. כי נר מצוה ן ט אדם . חופש, כל חדרי ב ותורה אור . כי נשמתו של אדם נר עולמי כענין דמות דיוקנו של יעקב, חקוקה כי זה נד בעולמו וזה נר בעולמו ובו רואה האדם ומביט עד סוף כל ומחזה שדי יחזה/. כענין אני בצדק אחזד. פניך אשבעה בהקיץ תמונתיך ר״ל

כי.

שהוא חסד ורממים ולא מצד שמאל שהוא דין כמו כן אכחריא״ל וגליצו׳׳ר ודומיהן אינם מורין בא׳ מן הצדדים אלא בעיקר האצילוח האלהוה . ויש מלאכים אחרים שמורץ על צד אחד לבד על צד ימין או על צד שמאל והם כמו אברי גוף האדם וחם כמו מיכאל וגבריאל שמורים ימין ושמאל בעיר(?־ האצילומ והנה כל אלוס כמוה המלאכים כולם ה מן האצילו׳ והאלהוס והם. והם ד ח כולם דבר א נקראים מלאכי אלהים חיים ל״ל כחוה מן הבינהם שגס הכ״ב אוחיוה ה כחוח שהכל דבר אחד ומיוחד באלהוח שאין בו

ספח לא שינוי ולא חמורה ולא ממונה ולא חי ולא גרעון כי אם כפ אחד ומיוחד נורא ונעלם מאד ומן האצילות יצאו כוחוס לאלפים ולרבבוח של :מלאכים ושל כחוח אחרוה . מהן אצוליםם. וכולם ומהן כבראיס ומהם יצורים ומהם נעשי לאדון אמד ימיד ומיוחד בקראים ובין מבין אשר לפניך וסחום וחסום הכל כי כן ראוי כי כבוד. וכבוד מלכים מקור לבר : ר ב אלהים הסמר ד

סליק פירוש סדר הממונה א׳ ועמה אמחיל בעזה״׳ לבאל פירוש סדר הממונה

ב׳ בעזלמ שוכן מעובה ; ל״ל

נוסח של הכ״י ני היא כולה קולש וה׳ ס3י3 לס כמומומ אט ם3י3 שלא ינוא 3ה עוד ערל וטומאה וסאוש הכפול בה מורס

'בשכינה פלממה וכולם עולים לקמול מקדש3מקלש האממ והשלום ובמלבוש נימ לול וממשלמס בשעש נוגס? יי כאמ״צ

תמונה ב התמונהי יקר ׳;שמלא נ הימה בהון בכי ישראל כי הוא ד. והכה הם כ״ב כוחום מלאוה ו ד ק כבו א כל הת שהם אוחיוה עליונזק ו מ וכו׳ . ל״ל כ״ב מ

שנכתבו• בכה הת״מ שהיא המרה היקרה מכל׳ אותן שלמטה והם.החמשה׳ כלח הוד יקוד מלכוס והה פארה הוא החמישי כמו האצבע החמישי הנקרא גורל שהוא היקר באדם ואין . להרהר והמשכיל ידום והעשרה אצבעוח הם ככגד עשרה הדברוה שהיו כתיבים חמשה חמשה חמשה מצד זה וחמשה מצד זה:וזה רומז לשתי החמידין שבכל יום אחד בבוקר ואחד בערב כעכין את הכבש. ר״ל שהיה י ו כ האחד ו כחלק לשתי חלקים חציו לפעם אחת וחציו לפעםס רומזץ אל די חחמי אחתו היחוד כמו העשר ספירות שהן ביחוד גמור שהלוחות מן חענורת ביתנו והאותיות ככתבו מכתב אלהים חיים שהוא הביכה וצורותיהן נקראו על שם המדוה שהם הספירות שכל כח האותיות הן מכח המרוח וכשכשחברו הלוחות פלחו האותיותל העכייכים למקומן שרצההש״י להרוס הבכץ ד. ואחז משה בכס ל ג ע ומעשיהם של ישראל בעץ הל שמשה אחז בבח האוח שלו שהוא אות ציורו ד הזיי״ןבכצח מרחו כלומר כחחזק בבחמדהו להתפלל אל השם להשיב אוחיוה אל הלוחות ולהסיר כעסו

כי במרת צדק יחזה אוד פנים אור האמונה המאירים שהיא אור האמונה אוד התמונה וממנה יביט אוד התמונה וסודה אשד היא למעלה מן בגדי׳כהונה בגדי הקודש והוא היכל הפנימי׳ וקודש פנימי אשר ממנה ג׳ שבתות ה׳ יובל ושמיטה ויום הנו״ן שהוא הכינה וז׳ שבתות תמימות הרי עשר וא׳ בנגר אין סיף הרי עשר: זכ״ב אותיות וכולם אצילים מן המנורה הטהורה מקשה אחת והיא התמונה אשר בה הביט משה דע״ה ונתקשה בצורת״, כי לא ידע כפתוריה ופרחיה ממנה היו אשר בין הכל מ״ט כענין אז תבין יראת ה׳ ודעת

. •i j קדושים תמצא ו&לן הם מ״ט כחות אשר מהם נאצל כל האצילות והם כ״ב אותיות התורה העליונה האור הי־אשון מימי סרס האור הגנוז למעלה בכסא עליון כענין קדם מפעליו מאז ומהם כל כח נורא ונעלם והם הנק־אים אלדם חיים ועשר מפירות נוראות וגש מדת האבות וחיות ושרפים ואופנים וכתות המלאכים והם רבבות אלפי ישראל ה׳ בם סיני ב^ודש כענין לשכני בתיכם ושכנתי בתוך בני ישראל כאשר היתה כי הוא דבר יקר כ* יקי היא בתוך הגוף והג^ יקד מחמתו כענין מלא כל הארץ

.ככוח

כי שמוח האוהיומ

ן וז׳ •ספילומ ,.למעה. הבה כל העשר ספירוח מל כלולץ בה וכל זה ?קרא מנורה חעהורה והכל ליחוד אמד שפיא הסמוכה והיא שראה מרע״ח ונתקשה בה ל״ל•••:בענץ המנורה כי לא ידע

שהכלים שלה לומזין למ״נו שערים וכל הדברים יוצאץ מפעולה ז׳ שמיטות וא״כ הכל הוא מכלל החמונה מזאמ והיא נקרא מנורה הטהולה והיא הבינה ונודע לו כי הכל היא מכלל המנורה והכל יוצא מן הבינה וכ״ז הוא כולל כ״ב אותיות ההורה וזאח ההורה היא המורה שבאלילות הנקרא׳ גינה ומיא רומניות למעלה מכסא העליון ושבעה שבתות תמימות מהייכה הם הכל עשר נגד א״ס וכ״ב אותיות וכולם אצולים מן מנורה הטהורה מקשה אחה והיא התמונה אשר בה הביט משה רבינו ע״ה ובהקשה בצוימה כי גיא ידע כפתוריה ופרמיה ממנה היו אשר בה הכל

מ״ט כעכין אז תבין יראת ה׳ ודעת קדושים תמצא:ך הם המ״ט וכו׳ ר״ל שזה. הכסא היא ל א ך המלכות אשר משם ולמעלה עד הבינה שעליה כאמר ה׳ קככי ראשית דרכו קדם מפעליו מאז ומן אלו האומיומ כל כמוה הנוראות והן בקראין אלהים מ-ים ועשל ספירות למדת המלכומ אבומ ומיומ ואופנים ושרפים ־ וכ״ב אותיות ל״ל כ״ב כתומ של מלאכים ושכיבה בתוכם כאשר

ולסלק , י נוסח של הב״י

ע כאלז״ל אין ישיבסשס אלא עמירס וסוא מלשון וישכון ישראל 3נוס בלל עין יעק3 והיא ששכן סלרים 3מר3ל ארן מלסס ממולס צוהור קולש לא סש3 אין ישינה 3עזלס וסוא עץ יעק3 שנאונר הנr עין ס׳ אל יריאץ ו^והוסעץ גקלאיסיד שנפ וציורה,נ׳ עסו׳ במושסלמזס אסש וסוא אל עץ עדנלסיא קרסמלגל קלש מל3ל קלמוש וממשלהה

3שעפ כוכב והוא

פפד הקדמה לתמונה ב־ התמונה ט. אבל האבומ יש להם צולומ מלכו״מ שהיא בעצמה האצילה 8בלואים. ובאומ ם ה ולסלק חלון אפו מ ה׳ הזאמ היא ד י שהוא לולא לאיל גדול ואול׳ הוא אור גדול אשר ביסוד לצורך ד קען . ה הכשמומ והדי הוא אור קנון אשר לצורך הגופים

בלי שלם מיגור כמו דל״מ לאברהם בחס״ד והוא״ו ליעקב במ״מ ומה״א במדמ יצחק מדמ גבורה וכשישראל הוטאין להש״י ממפרדין צורומ האומיומ

בעולם השפל צכן כראי ב׳ דברים ובאממהואדגר אמד ואוח אחה ואעפ״י שהה׳ הזאמ היא 3׳ כוחומ וכמצאין לפעמי׳ זה למעלה מזה וזה למטה מזח כמו״ך או ך״י עם כל זה י הכלי בא למחצב אחד שהוא ה״א עליוכה שבביכה והה״א הזאה רמוזה למלכומ שהיא מפזרת הבשמים הראוים להאצילו׳ כמו הקטורת שהיא לקטר דברים רוחכיים שבעולם האצילומ וכמו העולה שהוא לייחד כל דברים הראויץ לאצילומ וריח גשמיהן ר״ל חיקיןאלו שכי העכייכיישהוא מן הקטורת ומן העולה עד האלהים שהיא הביכה יבוא דגר שכיהם או עד הת״מ שהוא הייחוד יבוא דבר שכיהן . כלומר שם יתייחד הכל .. ל״ל ואחר י ואחז משה כו שחפס משה בכח מדחו הכצח ושמע השם תפלתו עם מפלות האבות עד שחזרו ובאו האומיומ בלומומ שכיות כבראשוכה

כמובין נופח של הכ״י י

פ והוא לטין לפאס האשמ לפאמ צפון והיא מלמ העטרפ לה׳ והוא מצל ארון הבריש ה׳ וציורה מולם בקודשt שלמעלה ומקלש שלמטה זה בשוך זה הוא מאלזי׳ל שהקב״ה משים כלי גלול במוך כלי קטן וממשלשס 3צרק

צ מלשון מצר ארון בליש ה׳ וציורה עולה בשני מלומ סעשירימ להשמיניה מלס נצס עלשה על השמיניש היא הול ו3?ןעס המה ממשלהה;

כבודו והנה הס ך״ב כוחות נוראות עליונית כתובות באצבע אלהים היקר מה׳ אצבעות העליונות •ו״י נגד יו״ר אלהים הכתובין חמשה מצד זה וחמשה מצד זה •מחציתה בבוקר ומחציתה בע־ב כענין את הכבש אחד העשה בבוקר .ואת הכבש ־השני תעשה בין הע־בים כי הלוחות מעשה אלהים והמכתב מכתב אלהיס חיים כי שם האותיות על שם המרות וצורות האיתיות מצודות האותיות העליונותובעת מימי כךם כל אחת שמה מתוך כוחה: שבירת הלוחית פרחו האותיות למעלה כי רצה הקבי׳ה להרוס הבנין ולחשים כח האותיות למעלה במקומן * ואחז משה, בכח אות ציורו כענין והיה כאשר ירים משה ידו וגבר ישראל כי ד&נ*ת צורותיהן בלא חיבור וכשישראל חוטאין לה' עומדות הג׳ צורות בקימה זסופה והקב״ה מביט בהן ואומר וזכרתי את בריתי יעקב וכו׳ ואף את בריתי אברהם אזכיר והארץ אזכור כי ביעקב בו עיקר הזכירה וע״כ התחיל

בו וכשישראל הם •חוטאין לה׳ מחפירות ומחפיהמ הצורות והולכים למסימן רמז כי נסתלקה מהם השכינה ומשה בכלל האבות ומדת יצחק משונה כי זה סוד עמוס ׳ לא חיבור בה ולא פירוד כי היא אמצעית לכל הכוחות זה כתוך זה או זה למעלה מזה או זה למטה מזה והכל ממחצב אחד י והיא השורפת הבשמים הטובים אש־'בקטורת והעולה כליל וריח בשמיהם עד האלהים יבוא דבי שניהם ואחז משה בכה מדתו כנמרה עד שבאו האותיות ונתחבר צורה בחבי־תה ונחקקו בלוחות שניות באצבע האלהים עליון אלהים חיים והכל ברישומים ובימזיפ עליונים פנימיים דקים

והיא

והולכין למקומן והאבוס מופםץ בצורמן ל״ל בכה אותיות האלה שהם ממדות שלהם ועומדות בקומה זקופה לפכי השם להתפלל בעד ישראל והשם מביט בהם בחמלתו וזוכר אה בליתי לכתיב חכרתי אח בריתי יעקב וכו* . ואף אה בריתי אברהם אזכור והארך אזכור ולמה התחיל ביעקב מפכי שהוא רומז ליהוד שבתות שהוא עיקר הזכירה . לכן כשהצורות מחערדוה ועולוה למקומן רומז שהשכיכה מסחלקח מישראל . ומשה בכלל האבות ל״ל שגם האוח של משה שהוא הזיי״ן במרה כצח הוא בצורה האוחיוה של האבוח שאין להם חיבור לכן גם הוא מעלה מפלתו כמו האבזמ . והה׳ של יצחק הוא משובה מהם שאיכה מחובר׳ הירד עם הדל״ח שיקראו אות אחת וגם איכה חלוקה שמקרא לשמי׳ ואע״פ שהן

, ה מ ח אומ א שפי ממו כקלאו והיא למוזה למדה

ספר המדמה לתמונה ב התמונה כמובין באצבע אל#ים כל זה בקרא חמוכה עליונה כולו דבר אחד כמו כל מכר והכל דבר אחר .כלאחר שירצה לבוא ללמוד בה והכה ה׳ כצב עליו ר״ל רמז למקדש שלמעלה בוראה ונעלמה ו יסחיל מן האלף שהיא אמונה עד החי״ו שהיא הרומז למדח יעקב . וכן אמר לו משיי• אכי אלוה אחרונה לאלפא בימא והיא כקראח ממוכה כלומר בעליוכיס ואמה אלוה בחחחוכים דכחיב ויקרא לו . אל אלהי ישראל רמז לוי כשם שיש שכיכה למבנייה י ש א והיא התמונה הנוראה והנעלמה מאוד ו

האיש ירא את ה׳ ו^ם יעמיק אדם בעצמו וישים דעתו בחכמה ובבינה ובדעת צלולה ובמחשבה דקה להב־ן ולהכיר בתוך התמונה הטהורה והנוראה להמציא לו הטינה כיחחלת הבניין היא האמונה וסופו היא התשעה כלומר מאלף אמונה עד תי״ו תמינה כענ־ן בכל ביתי נאמן הוא ותמונת ה' יביט והיא הנק״את ים כי היא.הים הגדול ועמוק עד אין סיף ונק-את נפש חיה היא שמו אלהים חיים והנה מלאכי אלהים עולים ויורדים בו ומקכלין כל אחד וא׳ שליחותו והצדיק הב ן זה בחלומו וידע כי יש חט־נה עליונה וכנגדה למטה ויש שלוחים עולין ממקימם לתמונה העליונה ועל הסולם יורדים למטה לתחתונה כי אין השכינה יו־ דת למטה מעשיה • והנה הי נצב עליו בענין שנאמ־ וילןא לו אל *לחי ישיאל כי אז נחשב שלם כשהצויוח די״ן עמי אז נאמר והיה ה׳ לי לאלהימ קדושים ונוראים י וזהו ענק התמיר כי לא לקח דרך מ;שה כראשית להקדים הלילה כי המאור הגדול לממשלת היום תחלת הבוקר ואת הכבש השני העשה בין הערבים ויתקרב הערב ליום כענין ויהי עיב ויהי בוק* והיה המשכן אחד ושמו אחד. כי האדם עולם

הקטן

עולים וזאמ

לקרל מקדש

ילמוד כל האותיות מא׳ עד תי״ו וזאת הממוכה כקראמ ים הגדול וע״כ נאמר בכל בימי כאמן הוא וכקראת כפם מימ ואלהים חיים . ומלאכים העליוכיס לזאח הממונה הממוכה רומזמ האצילות שהואס ליעקב עליון ם אבינו שראה עכין הסולם בחלומו וידע כי כשם שיש מקדש באצילומ למעלה כך יש מקדש למנוה : דכמיב וזה שער השמים וממקדש שלמעלה למקדש שלמטה יש כמין סולם ל״ל דרך אחד ידוע שהוא ממקדש למקדש ועל אוסו הדרך ועל אומו סולם המלאכים עולים ויורדין וגס הכםמומ ג״כ . וכשם שיש שכיכה ומקדש למעלה כך יש שכינה

ומקדש למטה והוא בעשר אמוה כי אין השכינה יורדמ למטה מעשרה דברים . ואינה שורה אלא במקים שיש עשרה דברים והם עשרה כלים של ממשכן ודומימן כמו שיתבאר . שיהא קדושים בעשרם אנשים וע״ז ארז״ל בקדושה אין

פוחמין מעשר׳ ושכיבה של מעלה ושכינה של מטה לצולה אחמ מפני שנלקחה מן מאדם שנאמר דקת

אחת נוסח של הכ״י

ה מלשון ומקרפמו על קציהם מקופש השנה ומושה פפאלש והיא ששוחה למשה וארובה למז לשפע היולל ממנה למטה וציורה מולה על בינה העליונה העשפעה במלטה וממשלהה בשעה לגנה 1 •

ר מלשץ השל לש והיא צולה אשש לבל והיא מלס יסוד מקום מנומש נפשות הצדיקים ובעלי הפונה כי היא ילוש5 של מעלה ילושס עולמ הוא מין קלש ומגמל קודש וממשצשס בשעש שנשאי:

מלמו

כך יש שכינה למטה הרומז ביעקב . וביזונמו רחל דבחיב קול ברמה כשמע כהי בכי ממרורים רחל מבכה על בכיה רמז לכנסת ׳שלאל ומבכה על כל ישראל הנקראים בכיה

והנה לחל ולבנה דבר א׳ דכחיב והנה השמש והירח ואחד עשר כוכבים משחחוים לי ואז אמר יעקב ליוסף הבא נבוא אני ואמך ואחיך צחשתחומ לך ארצה אז ויקנאו בו אחיו . וכשם ששכינה של מעלה ושכינה של מעה דבר אחד כך צליך האדם להיום׳ עם במ זוגו ד״א דכמיב על כן יעזוב איש אמ אביו ואמ אמו ומיו לבשל אחד וע׳׳ז אמר יעקב כשיזדמן לי הש״י אשה אז והיה ה׳ לי לאלחים. אלהים קדושים. שהוא כח כל האצילות שיהיו ז׳ ספירות שלמעלה כגר ז׳.צורים שבין יעקב ואשתו. ובאדם יש ששה צורומ והן הגויה והלאש ושתי הידים ושני הרגלים והס ששה והאםה אע״פ שיש לה ג״כ כל אלו חששה צורות אינה נחשבת אלא

י ספר הקדמהלתמונה ב התמונה ; אמם מצלעותיו ובהחחבר הו׳ צומם עם בה זוגו שנקרא עלב לילה. וחמלכומ hm לילה לחפאלם.! שהיא צורה אחה אז נקרא אדם שלם ועל זה אמר והגבורה היא לילה לגדולה . 3ק כחיב אס חמאול בשש צמה יצילן ובשבע לא יגע בן רע אל מקרי הגדול לממשלה היום רמז לח״ח ואס המאור הקטן צרוח אלא צורומ ר״ל כשאדם הוא בששה מוץ מן לממשלה הלילה רומז אל המלכו״ה להיוה המשכן אמד וכו׳ ל״ל הוא ושמו דבל אחד . כי כן דמיון האדם שהוא עולם קטן וכמו שיש בעולם העליון י׳ ספילוח כלולין בחפאלמ שהוא העיקל לכולן מצד ששם ממיומד רומז עליו ועם המלכו״ח מם שבעה כן יש ו׳ צומם באישם ז׳ כלולין ועם אשמו ה. וכמו שכל ם ד א כולן ב הקפירומ כלולין בחפארח שהוא עיקר לכולם כן כל אדם מישראל כלולים ביעקב שהוא עיקר לכולן וגם הם הוא והוא חם ר״ל ישראל והספירומ והזוגות יקראו ויכללו כול׳ בצורה אמה והיא מפארה וזו היא מפילמנו יהי ה׳ אלהינו עמנו וגו׳ ל״ל שיהא לצון חש״י ב״ה שימשוב אומנו בכלל האבות הלאשונים ונהיה כולנו כלולין בחפאלח כמוהם ואז יודע לכל העולם כי אלהי של

הקטן כי. כל אחד מהשבע כענק ואת שבתותי תשמרו וכל ישיאל חשובין כאחד כאיש אחד וצדה אחת לכולם וזעת התפלה להם לאמר יהי ה׳ אלינו עמנו וכו׳ . למען דעת כל עמי הארץ כי ה׳ הוא האלהיס אין עוד . ולזה ישמור האדם את דרכו ונתיבותיו לבוא אל הדרך הזה להבריח ממנו כל המחשבות זרות וישארו מחשבותיו טהורות שמח וטוב לב להבין נוראים גדולים ודברים עמוקים ותמונת ה׳ יביט כענין והיה כנגן המנגן וכו׳. ומתיך כך יהיו פניו מאירים ויחזה פנים המאירים כאמור אשבעה בהקיץ תמונתיך ש־!וא בהקיץ . ומה שתשיג תשיג ותבין ומה שלא תשיג ה-חק ממנו כי הנגלות לנו והנםתיות לה׳ . ואפרש לך התמונה הזאת בפחד ובמורא כאשר קבלתי מפי המקובל מהמקובלים הראשונים אשד הביטו והיו וגנזו אותה (נ״א וגנזי אורה) מחכמי ישראלי והתינוקת של בית רבן הדורשים בתורה במ״ט פנים ו ״׳ן היו משתמשין בה כאשר קבלו מהמקובלים את כל הכתות לחברם בצורה ולצייר נל אות בכחה. ומתוכה יוצאת קול ומכרזת הלכה כפלוני בי היא מורה קול דממה דקה והיא המדריגה הסטנה שבנבואה היוצא מתוך התמ־נה ובזה הציצו המשיגים אשר הלכו בדרך היש־ה ונדבק יקד אל יקר ואשר לא השיגכל הצורך יצא לשלום ולשמור מעוות לא יוכל לתקן. והיו רואץ את לבוש הבדים ומביטים באכודיאי׳ל ׳״ה ה׳ צבאות שמו המחשבה וטשתכלץ ביופיו ובצורתו הראוי

לו

ישראל הוא כל האצילום

השבעה הרי הוא מהרהר בעבירה וכשחצורה חמביעימ עמו אז יקויים בו ובשבע לא יגע בך רע . ולא נקרא מאדם שלם עד שיעברו עליו ג׳ קדושין קידוש הראשון היא המילה דכמיב אשר. הקידוש קידש ידיד מבטן השני קדושי אמה . הקידוש השלישי שיהא לו בן זכר ויעשה לו קידוש. ו נ ר מ על המילה כאשר א וזח הכל רומז ערב ובוקר יום ולילה הרומזין לשני מקדשים אלו העליון וחחחון וגם רומז לזכר ולנקבה והכל רומז לח״ח ולעטרה. והנה ענין התמיר אינו דומה למעשה בראשיח כי בענין מעשה בראשיח הקדים ערב לבוקר דכחיב ויהי ערב ויהי בוקר. ובענין התמיד אמר אח הכבש אח׳ מעשה בבוקר ואת הכבש השני תעשה בין הערביים . הדבר הזה רומז לז׳ ספי׳

שהן מעורבוח ומיוחדין זה בזה . אבל עיקר הדבל מיוחד בתפאר׳ עד מקדש של מטה ואין עור מלבדו. להחחיל מחפאר״ה שנקרא או״ר יו״ם להמלכוח והין משתמשין בה ־ ל״ל שהמדריגח הקטנה

שבנבואה נוםח של הכ״י

ש מלשו נצח העליונה סנקראש פולס למצה למנשה אבל ציורה מורה ג' מלוה עליוכומ סנששעוס כאסש זבל לאגומ והקשש למטה רומז לסושם הנרימ אשל כרש לארץ לישנה לאנרהם וליצשק וליעקב אשל העלה ולא שינה כי אין בו

שינוי כנאמר אני ה׳ לא שניסי ובשעמ כוכב ממשלשה 1 ת לשון משאו לכם הל הסל מלשון וסשוים מיו הנאמר ביחזקאל וארז״ל כי מיל נשסלסו ביסשלימ ו׳ מלאכי מבלה

טפר הקדמ111תמונה 5, התמונהה 3מ קול מםון התמוכה בעבור שנא מכה הבהר והאור של שני יודיץ ב י ק נ שבנבואה ה כלומר מהון הקפר^הזה כאשר היו יולעיןאומה של ציור האל״ף והן נקראיז שני כרובים זהב הראםיכים גדולי המלמוד שהיויודעין אומה על והו׳ שבאל״ף רומז להקיל שבו כללום חז׳נצח. גדולה. גבורה . מפארמ. דרך האמיתי והיו משתמשץ בה ברוח הקודש ספירות ואלו הן.. יקוד . ובכללם גם ד ו ה הספ" אחרונה והיא מלכו׳ והס נגד ז׳ קילוח של מחן מורה הכחובים 3פ׳ ימרו ואחריו בםהלים במזמור הבו לה׳ בבי אלים מכל אלו הש3עה קולוה לא השיגו ישיאל כי אס קול אחד הרומז למלכומ ובמדה זאת ניבאו כל הנביאים ועי׳ז נא׳ וממונה ה׳ יבינו וכהיב וממונה אינכם רואים זילחי קול כלומר לא השיגו ישראל מהז׳ קולוח בלחי קיל א׳ הרומז לעט׳ ור״ל ממונה של ז׳ קולוח כלומר של ז׳ ספירו׳ ולא שום נברא יכול להשיגה זולת מי שיש לו מדת הזי שהוא

לו בפנים המאירים ובעשר כתית האופנים וחיות האוטרין • שירה לפניו וכל כוכב וגלגל ומלאך משתחוה למול אורו והוא יושב על כםא בראש למעלה התמונה לראות היש •משכיל את אלהיפ ואשרי אדם הדורש ומשכיל בזה הדבר לשמור את נפשו ממים צוי־ים כענק בזאת יבא אהלן אל הקודש ולא ימות כי אם בזאת יתהלל המתהלל השכל ויד־־ע אותי והחי ייתן. נשלם הקדמה בעדת שוכן רומה : ו ב אל ל

אלף ספד התמונה השניה

מורה כייר כי בו אהי׳׳ח המהווה כל והוא עליון על כל כי בו צדק עליון ותחתון ושם הצירה אכתריא״ל י״ה ה׳ צבאות וציורו כולל שנים כיובים זהב והקול בתווך כענין 1׳ קולות מקול אחד והם לא שמעו כי אם קיל אחד כמו דכחיב ותמונה אינכם רואים זולתי קול ומה הקיל כעני? והאלהים יעננו בקול׳ קול ה׳ בכח כי דקיל א׳ שמו : באותו הקול ד צדיק . והנה עזרא הסופד שהיה כותב כל

האותיות

וכשיצא בס קול ר׳׳ל שהיה יוצא כיצ׳ץ מתיך מעטרה. ולניצוץ הזה היו קודאין בת קול כדבר היוצא מתוך דבר והפטרת כקרא קו״ל וע״ז נאמר קול דממה דקה . והכתוב אומר קול דברים אמס שומעים ונקרא בת בלשון נקבה ; י ובה י הציצו ר״ל הארבעה שכככקו לפרדס והס בן עזאי ובן זומא ור׳ עקיבא ואלישע ואלו ארבעה כככסו והיו רואים את אכהריאל י״ה ה׳ צבאות מלאך הגדול המיכתר בשם רבו והיו מסתכלים בציורו ובייפי המלאך הזה ואשרי השומר כפשו מלתת צירה בשום פכים לשם צבאות ולעשות

גשמיות כי כל העושה כאלה או הדומה לזה יכרת מן העולם הזה וכפשו ילך לאבדון ועל הכל אשרי האיש ירא את ה׳ ובמצותיו מפץ

מאוד ושלום לכאמכי רומ : סליק פירוש ההקדמה בעזרת שוכן רומח.

ועמה כתמיל פירוש התמוכה השניה. אל״|? גדולה רומז בכתר אשר שם שם אהי״ה י אשר ממכו אור הכל והוא עליון מל כל ובו צדק עליון וצדק מהחץ ר״ל השני יודי״ן

מן האל״ף וכס• צורת הא׳ נקרא ממלאך אכתריא״ל חעליקאל״ף אומ ההפיליןשהקב׳׳ה מט מ ושם כח3א העוז

נוסח של הכ״י נגר רגל המ׳ כי הוא הפוך וסנה ההיו הוא נבול לקודש ומקודש במרס הדין שנאמר והנגלה אס ההר מיד השעלו לכם לנפשותיכם שהיא מרה קוו״ה ומוגנלס לכל האותיות ובשעת ש׳גשאי ממשלתה: ואלו הך׳׳ב אושיוס שנכשבהt השולה עמהן. וסנה הם מפזל8ומ ובו׳ על וכבול מלכים סקול דבל עיץ לעיל בשעונה א׳ לן< ו׳ ע״א על ז$ ה׳

םל?ק תמונה ב׳

מדת כצח וזהו משלע״ה דכחיב משה ידבר והאלהים יעכנו בקיל ואותו קיל שהשיג משה בכה מדתו היה דכתיב קול ה׳ בכח וכל הו׳ קולות ככללו באותו הקול והס רומזים לז׳ ספירות שהם יסוד עולם ובראשונה כולם ככללו בת״ת והת״ת ביסוד ושמו צדיק

דכמיב וצדיק יסוד עולם ־.ב כל האותיות ס והנה עזרא הסופר שהיה מ בקילמיס אחד ר׳׳ל כי לא היה חושש כ״כ בציור כי היה מקובל בו ובשניהם חיכם והוא לבוש

מפר תמונה ב התמונה יא רומזים אל פני אלם שהם בולש מסל בי כשמלבע ארבע היום הפן האחד יבןא לעולם למזרח או לדרוס שנקרא כן ימין" למדם החסד אשל שם הדל״מ ובשלשה מקומומ לצד הימין רומז הדל״ח ל״ל שיהיו ג׳ ספירוח הימכיימ לומזין בחסד והן צריכין שיהא ארבעמן כמו אומ דל״מ שמורה בחשבון ארבע . והב׳ מקומו צד מימין והדל״ח היא חמדה העשיריח שהיא עטרח וכשחחשוב אומ דלייה בחשבון הקדמי ושמצא מן א׳ עד ד׳ משרה וא״כ זאה העשירים מולח על מדם מלכומ . ואם מאמר עשינו שלש דלחיץ כולם מצד הימין וצריכין אנו שיהא כל אמת מעושרם שיאמר על כל א׳ העשירי יהיה קידש כן הוא הדבלסס כנ כי כל אמם עשלשחן מורה בככסמ ישראל ו ישראל ?:כללה וכחשבמ עם כולם ועיקר יציאסה משלחה העשיריומ האלו בעבור םכנסמ ישראלח ראשיה וקודש דכמיב ראשים עריסיהיכם ו מ ק נ חלה ולשון ראשיה בלשון חלפ וראשים חכמה היא חכמה שלמה וכן קודש ישראל לה' ראשיה חבורוהח . א״כ הנה אלה הב׳ פסוקים עיקל ככס>ז ישלאל שנקראמ ראשיה וקודש בעבור שנאמר העשירי יהיה קדש וג״כ נקראה העטרח חיה שהיא בין שאר הספירומ הנקראים אופנים וכנגד מלכומ הנקראח חיה יש בעולם האמצעי מחה כסא הכבוד מיה אחה ששעה ישראל כאדו״ל וכשאומרים בכל בה* ככסיומ שמע

האותיות בקולמוס אחד כיי לא היה חושש כל כך בעורות כי הי׳ מקובל בהם וחיכס בשניהן והוא לבוש עליון 8לףן אות התפלין שהקב״ה מניח) ושם נחנא 1 העוז בתוך התפילין ונתעלם בתוך אור הדלי׳ת כאמור ונוגה כאור תהיה ושם חביון עוזו ושק אור הלבנה כאור החמה וזהו האוד הגנוז ביום ראשון דכחיב ויהי אור והיא כובע ישועה בראש הצדיקים לעתיד לבא. וממשלת נוגה

ממנה: ב בית נתיבות החכמה והיא דחיה של ארבעה פנים ושש כנפיש ושני• הכוחות האלו אשר העפים למטה מן הפנים כי פני האדם פניהן והמת ד׳ פעמים ד׳ מי־ובעות לכל צד והד׳ אשר לצד הימין שבהן רומז האות דליית כי הגי רומזת במקומה כי אין הפנים והכנפ-ם יחד והרביעי היא העשירי הכלולה בכלל ושלשה פנים עיקרה בעבור כי שלשתם קדש

ראשית

העוז במוך ההפילין ל״ל שהיה יודע עזרא הסיפר צורח האוחיוח בשכלו כי היה חכם ומצייר ציורים ואע״פ שלא היה מכוין לכחבם אלא בפעם אחד ובקולמס אחה וזה מפני שלא היה כווכסו בשום

שם משמוח חקב״ה מפני שאסור לאדם למין בהיוחו כוחב עם בל זה היה חכם בשני דברים בציור ובצורומ . ועוד שהיה כומב בקולמיס אמד . ואל״ף נקרא לבוש ומפילין של הקב״ה הרומז לח״ה שהיה נחבא המ״ח בעטרה דכחיב ושם חביון עוזו והיא סחורה וגנוזה ביסיד שהוא אור הגדול באוח דל״ח וכן א׳ הנביא ונוגה כאור החיה ור״ל כאור החמה שהוא רומז למפאלח ושם ההא גניזחו וראיה לדבר דכמיב משם רועה אבן ישראל וזה שאמר ושם

אור הלבנה כאור שהוא אור החסד שנקרא יום ראשון הגנוז במדח יקוד כמו שאמר בחולה. ואור הזה כובע ישועה ר ו יחי אור ויהי א בראש הצדיקים שעמידין לבוא ביסוד ואור של

כוכב נוגה הוא ממדה יסוד : בי״ת זהו הביח אע׳׳פ שהיא רומז לאמא עלאה זה החכם קורא אומה מיה של ארבעה פכים ושש כנפים ובא לרמוז לנו שכל היו״ד ספירוח כלולין בצורה הב׳ הרומז לחכמה עלאה לכן רומזה לחיה של ארבעה פכים ושש ככפים בעבור הד׳ והו׳ שיש בה ובעבור שהו׳ד ע״כ אמר החכם שהםש ככפים ה היא למטה מ הוא למטח מהפכים בחיה ־ וארבעה פנים אלה

ישראל נופח של הכ״י

רגלי עמדה במישור וכו׳ ער והשי ישן אל לבו עיין לעיל רי& ע״3 בהקדמה מתמונה שניש על דף י״א ואין שומ שינוי בהנופסאופ לכן אין צורך להעמיקפ עור פעם אסלה בשעם. וע״ש הינוב . וזהו פירוש סול הממונה

העליונה הנעלעש גסולומיה • ראשון הוא אלף:

ספר תמונה ב התמונה על המרה הנקרא כ׳׳ל שהיא המכולה ומן הביכה כח לשם שלי בעבור שהיא מנצחה מערכה השמים מכח הבינה . ושד״י בכאן נקרא זא״ח או״מ הברי״מ כי זא״ח או״ח הברי״ח רמז לגי אוחיוח של שד׳י הכחובין בציור שבפנים כזה וציירנו אוהו כדי להודיען כי אוה בריח קדש נקרא על העילה וזאח אוח הבריח כאמר על המבול אבל בריח או״ח זא״ח הוא סללשד״י ואלו הגי אוחיוח מומה על ג׳ קפירוה והשי״ן של שדיי אע״פ שהיא מורה בבינה במקום הזה היא ביסוד בעבור שיחוב בה ברים הרומז ליסוד והדלה היא בחסד ובכאן היא בנצח כי הנצח נקרא חסד קען ובדל״ח כחיב אוח הרומז לנצח ומכין שאמרנו גמדה משפ וזה לן האוח והיו״ד כפשוטו במלכוח שהיא עשיריה הנקראח יו״ד . וזה מלח שד׳י הוא בפריה ורביה דכחיב אני אל שדי פלס ורבה ומה בא להרבוח אלא בפעולה החמשים שעלי ביבה ובל׳׳ב כחיבוח אכמכו לומדין אוחה ממלה הבשן

ראשית חכמת ראשית • עריסותיכם ראשית תבואתה. והיא החיה ההולכת בין האופנים וכה ערות היחור כענין שאמדו. בעי״ן גדולת ודליית גדולה של פסוק שמ״ע והציור מורה ב׳ כי הרחמים בה ברפיון תחת החשד כי בחסר יכופר ערן והוא צדק אשר היא בי״ת לת״ת

והיא בית אל וכח גלגל הלבנה ממשלתה •

זה הציור של שיה סמזלסיש

מזרח אדם מזרחית

נשר מערבםזרחית

ודע שבן ילףכו השד לשו־־ת ואריה לדרום ושור לצפ־ן ונש־־ ל&>דכ

נ זו ח אדם מערבית

כערב נשר י מעיב״

,אחד בקול אחד אז היא ישראל ה׳ אלהינו ה׳ לוקחה אוח ע׳ משמע ואוח ד׳ של אחד ומחברמן כעשה עלה ע״ד ועמהן זאה החיה כומכח ערום והיא מביאה העדוח זה לפני השיי׳ח ב״ה בדרן

מכחה ואומרה הרי לן מכחמן של עמן ישראל שאני מעיד שמייחדין שמן וכן היא עושה בבל יום ויום,.. והכה אלו שכי. וזו היא ד ע האומיום ל מכמה ערבה לפני השי״ח ונאמר וערבה לה׳ מנחה יהודה וירושלים וציור הב׳ הוא ד ו הדל״ח בחסד והו׳ בח״ח והוא רחמים בעטרה מפני שהוא ו׳ זעירא והעטרה מקבלם מן החסד לם״ח עווכומ ישראל כי במסד ואמה יכופר עון גם העטרה בקרא צדק וביה למפארה כמו אנכי האל ביה אל והיא מעטר׳ שאמרה ליעקב אנכי האל ביה אל. והיא עטרה כמ. ה נ מ וגלגל של הלבנה מ ל״ל שכל כפ מנועומ הלבנה היא •מסגלגלמ מעטרה ואלו השני אומיוח ע׳ של שמע והד׳ מאפר

הם אוחיוח גדולות : ג נקראה הגימל שעל חממשים בעבור שהיא רומז בבינה והיא קדומה על כל פעולוח הספירוח ועושה כל פעולומיה בהקדמה והגבורה עצומה נקראה קודש העליון וזו בעבור שהיובל נקרא קודש

חכמה וזה שהוא נקוד וזאח האוח שבבינה שמה גימל מלשון גמילוה חסדים שהוא מלשון גדולה כמו ויגדל הילד ויגמל. ל״ל בי מהגבר ומהגדל כח במדה החסד (נ״א בהון החסד) שחהא אורה וטובה

לעולם נוסח של הכ״י

א הוא בשל יכ« הוא אהיה המהווה כל והוא עליון על בל בי גו יצדק עליון ומחשון ושם הצולה אכשריא״ל «ה ה׳ צבאומגציולו כולל שנים כלובים זהב והקול בפווךכענין ו׳ קולוממקול אשד והם צא• שמעו כ״א קול אשר כמכין

ומעונה

וממכה מהקדשים כל הסעירוח והיא מקדשה אוחם

ספד תמונה ב התמונה יב. איש בצירו וכו׳ ל״ל ם נ 3ו ויקרא בשם ה׳ . ו בשם ה׳ אל עולם כמו מן העולם ועד העולם. וגם משה בצידו של אביהם כעכין מרה של אברהם בגדולה שהוא חסד והיא לצד ימין והיא רחמים ג״כ מדח משה היא בצח והיא ג״כ לצד ימין ובעבור ;ה אמר וגם איש בצירו והוא משה רמז לאור הנעלם ומה שאנו אומרים שהוא בצירו מפני שאברהם בחסד כמו שפרשנו. ומשה בנצח שהןכ ״ ימיכים ולכן אמר ג במשה ויקרא בשם ה׳ דכחיב וירד ה׳ בענן ויחיצב עמו שם ויקרא בשם ה׳ ורומז שם זה שאמר בשם ה׳ כמי שאומר לחבירו בשם מי שהוא חי וקיים. ואוח זה רומז ליד ל״ל זה היד שאמרנו שהוא הימין והוא כולו לחמים שאין בו דץ כלל מעורב כמו בחפארח שהוא אמצעי ולא כגבורה שהיא דין ממש והוא שמאלי* ולכן אמר הכתוב ושאל לו במשפע ר״ל רמז לו כי סיד שני במאורות הגדול״ היו יחד בבינה שהיא הוד ד״וי בצולח ה הרומז לחסד ורמז כי במדמ הת״ת נחייחדו אלו שני המאוירומ הגדולים לאחד וגם לעמיד ימ״׳סדו ג״כ לאחד. ״״ס האורים שבהן שואלים כל דבל הפנימיים

ג־הי» שער החמשים הקודש לבשלפירותיה כשמה והיא קידש עריק המקודש בגבורה העצומה המקדשת את כל וממנה זעת אות הנייח לפ״ות מלשון פרות הבשן ר״ת של בשן השי״ן עו־יה בחשבון שלש מאות קח העשירית והם שלשים זהבי״ת שנים. היי ל״ב נתיבות החכמה והנון בבינה והוא לגמול חסד כשמה ונותן עוז ותעצומות לעס וכח גלגל

החמה ומהלכיו ממנה . וזח ציור הגיית 1

שדי שפיית ז דשי דאות שבדית יסדש ידש י זאת ד אלת שבדית ד הוא החסד ושמה אות מהשלשה כי היה אהרן הכהן הגדול מברך את העם ביד ימין כעניין היד ה׳ הקצר ואיננו יד כי היחוד הגמור רומז בה כאשד ידע איש החסד שכתוב ויקיא בשם ה׳ וגס איש בצירו ק־א בשם . ואות זה רמוז ביד והוא הימין ולא השמאל ולא האמצעי ולזה רומז ושאל לו במשפט האודים והכח הזה נעלה מאוד גמלתו כי הוא נקרא אות לבוש הבדים וממנה כח כוכב הרצון והאהבה ושלום וריעות ושם כח המרה מיכאל כלומי מי בשבעה המרות כמדה זי כי היא כלולה ו־ובה במקימה שכחיב ורב חסר ויחסה משה לישורן אין כאל. וסוד הדבר כי היא

לובשת

לעולם ונומנמ חורה ומצומ לישראל הנקראת עוז ומעצומוח לעם. ומזו המדה בא הכח לגלגל

הממה ולכל מהלכיה ונתיבותיה : ד האוח הזאמ היא רומזמ למדה המסד בעבור

ל מן החסד ח שאור ג הוא .גנוז עחה ביסוד לכן מיעטה:זאת המרה וקראוה נצח . ולכן אמר ושעה אוח מהג׳ ל״ל שחה" אוח זאח שהיא מג׳ אוחיומ של שם שד״ םמהיה רמוזה בנצח הנק׳ חסדים קטינים לכן היה מכוין כהן גדול להגביה ידיו הימנית בנשיאה כפים לרמוז שחבוא הברכה מצר הימין מן המסד כי אומההמדה נקראת יד ימין ועליה נאמר היד ה׳ מקצר ר׳׳ל שלא תקצר לעשות עובה ואע״פ שקירא אותה יד איננו יד שיהא בציור יד שהוא מורה לאות ה אבל היא דלת ממש הרומזת לחסד ובעבור שעורה בחשבונה לארבעה מורה שהיא בשמעח החסד שהי׳ שכרה הימור האמיתי שם 3ן ארבע אותיות שהוא

שם נעלם ונסתר עתה בשמעהינו שלא ידענו מה היה לו ואותו שם המיוחד שפיה בשמיטת החסד היו רואין אותו ויודעץ אותו כל הבריות שהיו שם ולאותו רמז איש החסד שהוא אברה©, שכתוב

ורמז גיסח של הב׳׳י

ושמונה אינכם רו&ים זולר׳י קול וכענין ואלהים יעננו בקול קול ה׳ גכמ כי בזה הגיל קול אסל ושנה עזרא הסופר שהיה כומב כל אוחיוש 3ק!למס 3b׳ כי לא הי׳ מוסש כל כך בציור כי היה מקובל בוי ו3שניה0 חיכם והוא לבוש̂.!q האמור וכנה כאור שהיה ושם עליון &וש השפילין שהקבי׳ה מניה ושס נשנא העוז בשוך ההפילין ומשעלס בתיך « שניון עוזו והי׳ אור הלב̂נ כאור הנניז של יום הראשון שנאמר וישי אול והיא כובע ישועה במוש הצריקים לעמיל

לבא ועמשצש נוגה ממנה \ ביש

ספד תמונה ב התמונהם הגדולים באולם הגדול ולרמז ה זאח אוח ה׳ רומז לה׳ שבגבולה ולה׳ ד ו ולמז לשל א כי אולם הגדול הי׳ בד׳ ל״ל בשמיכות המשל שבמלכות לכן הביא פ׳ זה לומל הכה שכלו וכמ זו הדל״מ כמעלה סיקמ כח מן הביכה אשל אמו ופעולתו לפכיו ל״ל שהיא רמוזה בה׳ אהרוכה שם רומזין כל מ׳ בגדים של כהן גדול ר״ל כל הרומז למדת גבורה שהיא דין קשה ורמז לרשעים המ׳ קפירומ ויהיה זה ההולכים בפשעם וע״זל לובשת לבוש שמיני לבוא אל שבת W אמר שכרו אמו להולכים ו ד ן ג ה כ ד 3 ס ח מ ה ד מ

« ? בתמימות ובדרן •^ ^ • S 5 ד, זאת האות ודא רמיזה לה״א של גבורה ולה״א של מל׳ לכן הביא פסוק זה לומר הנה שכרו אתו ופעולתו לפניו כי הוא מביא כל הפעולות לפני כה הד׳ שהיא רצון ואהבה בחסד כי היד ד׳ אשי לא תקצ- אמצעי לקש* הימין עם השמאל כדי שתעלה לרצין לברית מן הגבורה ואוחו השם אהרן בקטורת וזה זכר

עליהם נאמר ופעולתו לפכיו ר״ל אע׳יפ שאתם שומעין שכי חהי״ן בשכי המרות דעו לכם כי ה״א אמה היא הה״א הזאת המביאה כל הפעולות הכעשין בעולם השפל שהם מביאין הטובות למדה (נ״א הם״ס) הוא גנוז למלאך' המות והוא המסד שימקבלו ויתקבלוי ה כ ״ ג ק י ס כ פ ו י , ס ח הודיע למשה בעת צורך כשהקטורת עולה 3

ק מי כמוכה באלים הפסו ה׳ הממלבש בח׳ בגדים הכקר׳ לבוש הבדים ומזו המרה בא הכה לאחד מן הכוכבים שממכו יוצא האהבה ושלום וריעות לכן

* החסד כקרא מדת הרצון י מ י ב

והאהבה בחסד . כי היד ר״ל שהוא רומז למדת החסד ליד האמצעי שהיא ה׳ המלכות שהיא אמצעי במו המ״מ כדי שיהא קושר הימיןכ השמאל ר׳׳ל שתתייחד מדת החסד שהיא ע .רחמים והיא לצד הימין עם מדת הגבורה שהיא דין והיא לצד שמאל ליחוד אחד בתפארת ובעבור שה׳ הזאה עשה אוהה ביי ה׳ הגבורה ובין ה׳ של מלכוה קורא גם לה׳ של מלכוח אמצעי וקושר ימין ושמאל כמו חהפארח ואומר שזו הה׳ ככבדה במעלה שקישר הכל ליליוראחדומחעלה הפעולה בחסד וברחמים ובוודאי זו הה׳ היא אשר שם אהרן בקטורה לבטל המגפה מישראל כי ה׳ הזאה היא זכר הברים הרומז ליסוד אשר בו גכוז האור הגדול מן המסד לכן קורא אותו

ברית

ן גליל לברית עליון היד הימין כענין ישימו קטורה ה כ P ה p ^ י 3 מ ^ כ

אוהב שלום ורודף שלום. באפך כי בחסד ואמת יכופ־ עון ואותו השם ושם כח וכו׳ ר״ל והוא אחד היוצא מן המדה הזאת הוא מלאך שכקרא שמו

מיכא״ל ומיכא״ל ר״ל מי בז׳ המרות כזו המדה. ומלת מי רומז אל הביכה שהיא על הז׳ מדות וזו מדת החסד הכקרא מהמייל לא זזה ממקומה המורה כולה חסדים לכן מייחסה משה לישראל שאמר אין.כאל ישורון שרמז לשם מיכא״ל שהוא^ כ י של של ישראל דכחיב בדכיאל כי אס מ שלכם .' וסוד הדבל וכו׳ ל״ל אבל סוד הדבל ועיקלו ממלבש מכח הביכה כדי שיהיה לה כח במדה שלה שהיא מסד על ז׳ המלומ שיהא עובד עבודמו בחסד רומז על ־הכהן הגדיל שכל עבודחו במסד ואז בשמטה שעברה היה משה כהן גדול ואהרן סגן לכן בסנהדרין היה הכהן גדול בימין והסגן בצד שמאל בעבור שיעוררו מאומה מדה אהבה ושלום וריעומ ומאומה המדה

בא חכמ לכמ הכקרא כוכב :

נוסח של הכ״י ב בימ נשיגומ והיא השיה מל ל׳ פנים וו׳ פנים והשני כמוש אלו אשל הכנפיים למעה מהפנים כי פני אדם המה והמה׳ ל׳ פעמים ד' כי ל׳ פנים לכל צר ואלנעמן לצל ימין שנהם למיזה אומ ללה ושלשה לארבעשס במקומם כי אין הפניה והכנפיים יחל ואם היא עשיליה בעבור כי שלשפם קודם כ> לאשימ כהן לאשיש ם3ואהה לאשים עריפוהיכס והיא הסיה ההולכה בין האופנים ובה עלוה ה׳־הול כמכין שאמור בעין גלולה ובללש גלולה של שמע וכו׳ והציור מולה כ> הלשעיס בה ברפיון משש השמל יכפר עון והיא צדק אשל היא ביש למשאלה והיא ביש אל וכס גלגל הלבנה ממנה;

אופ

m בימין כאשר ירים משח ידו־ רז;וו להם בריתו והציוד בבי ממים ושניהם ממחצב אחתי וכן משמע מן הדומה להם (ג״א חהך׳ הפירוש) הרמוז ליד משה ומכתה כח הלבנה ומיעיט אורה הנשאר במיעוטה להגיח והגנוז לצורך הנשמה כי כה רמוז האור ד)ראשון והאחדוןושש המרה גבריא״ל המורה על ׳המחצב

ומכה מרה זו אור הלבנה ז• ליץ היא .כימי קדט ימי עולם הימים הראשונים והוא חיתם יעקנ בצורתו אשר מחם .חמה ולבנה לחרשי השנה ולשבתותיה עד השבת הגדול ראש חרש

לחדרים

אחרונה מפעם מקבלת מצל מימין ופעם מקבלהם ״• ומש שאמר ל^האי מצד שמאל והכל לפי פעוה ך־ ל״ל יד הרומז ליד משה מקמ מש״מ ה למפרע ויהא הש״ם , ונעבור שעשה מן מש״ה הש״ם ע״כ אמר ליד משה ל״ל ליד השם ורומז ליל לאום ה׳ והשם למשה ומכח ה׳ בא הפה לכוכב לבנה י וע״כ פראה זה ממעונו אור ללבנה ונדמה ליו״ד שבחוך הה׳ והדל״מ של ה״א רומז לאור גדול הגנוז לצורך הנשמה והיו״ד של ה׳ רומז לאור מעע שהוא לצורך הגופים בגלותן והנה בזה ה׳ רומז לאור גדול ולאור קען הנקראים לאשון ואהרון אבל זו הה׳ ממים בגבורי כי שם מקימה והכס היוצא ממכס נקרא מלאך גבריאל שפועל בעולם האמצעי ובעולם השפל והוא מדמ הרין והוא ס״ם המום שאמרנו ומכח. זו המרה בא אור ללבנפ וכמו שהמדה הזאה של לילה היא חשך ואפילה כך פמדה של גנולה היא כולה דין קשה ופועלם במלכות ופועלת בלבנה שאינה כוםנם• הגבורה איל שלם ללבנה אלא ד3ל מועט מלי קשיומה והלבנה רומזמ לשכיבה שבמממוכים והלילה לגלומ השכינה וכמו שהשכינה י בגלות עס ישראל פן הלבנה ממשלתה בלילה וע״ז רמז דוד המלך עליו השלום אם הירד*

וכוכבים לממשלמ בלילה : ל חשבונה ששה רומז לו׳ ספילומ הנקראים ימיס ששה ימים ראשונים ונקראים וי צוררה ר ק ליעקב כמו 1׳ י צורים בתפארת אשר בכללם היא העמלה שהיא הצולה השביעית ואלו הו׳ ימים הם

למעה מפח של הב״י

ברים עליון ליד הימין בעבור האור שביכןוד שהוא הבריח ומתעלה י עד החסד מקום הנקרא בליה עליון ליד ימין בעבור שזו הה׳ עשינו אותה שתקבל עד החסר שהוא של ברכה ושל חיים ־

וע״כ אמר משה ישימו קעורה באפך ולא אמר ישימו קעורה ר״ל ששתי״ ו של קטורת היא מדת הדין• מצד הגבורה ובעבור זה אמר קעורה כי ה׳ של קעורה היא רחמים וע״כ החלין< מי״ו בה׳ וה׳ הזאת היא רומזת לאותו הסם אשר שם אהרן בקעורח שהוא סם חיים ורחמים לכן כשאמר ישימו קעורה באפך ס«ך ואמר בלך ה׳

חילו לרמז ם הברכה היא על יד אותה הה׳ שקיבל מן הפסל לכפר על.שעם והמגפה נעצרה ־ יסוד אומו הסם הוא משאלז״ל שמסר המלאך המות למשה וזה סוד שזה הסם הוא ממית או מחיה כשיבוא עת הצורך שיכול להשתמש בו וכשראה משה את ממגעה והיה יודע סול של ה׳ שנמסר לו ממלאך המוח מיד כשחמש באומה ה׳ שזכרנו שכחה מן החסד שבחסד'ואמת יכופר עון והמגפה נעצרה וכשהיתח מתקבלת תפלתו היה עולה הקטרת למסי שהוא לצד ימין ואז הש״י היה זוכר להם את בריתו שרומז לה׳ הזאת והציור בשני סמים ל״ל שעשינו מן ה' הזאת שני ציורים שהם נגד שני הסמים דין ורח5נים דין לכתיב וגס יד ה׳ היסה בם להומם ־ רחמים דכמיזי. הימה עלי יד ה׳ ובעלות לצד הימין לחסל כקרא סם חיים • ובעלות לצד שמאל לגבורה שהיא מקומה נקרא סם מות ׳ ושניהם באות מאות אחד וממחצב אחד רומז לה׳

ל י י מ ל אלת כרית מדע זאת אות ד

ג היא חסד ושמה אופ מן השלושה הוא שעל השמשים הקודם לנשל פלופיפ בשעה והיא קולט עליון המקל6 ל בגבולה

בעבור חידוש העת אויר הגנוז ליום השבת והוא דע־מד מן העולם ועד העולם כענין הנה מקום אתי כי כבודו בעצמו מקום לעולמו וממנו ימים לכל הימים כענ ן ימים על ימי מרך תוםיף . והוא המאור הגדול וממנו אור הלבנה וסביב זה האות ז׳ כתות של מלאכים לא מ־כאל ולא גבריאל כי אם כוחות חיות טהורות לאלפים ולרכבית כי ו׳ פעמים ו׳ הוא חצי השש כי ום״ו עולה שלשים

וששה

מפר תמונה ב התמונה ברוך אמה יי׳ אלהינו מלךהעולם אשר 3«אמלו י ברא שמקים וברוח פיו כל צבאם מוק וזמן כמן להם שלא ישנו אמ מפקירם ששים• ושמחים לעשוס רצון קוכיהם . פיעל אמה שפעולהו אמה וללבנה אמר שמממדש לחדשים כענין החדש הזה לכם זה אלי ואביחי -ענורח מפארמ לעמוסי בנהי שהם עמידים להממדש ל א ה כ נ ב ש ל י ד י ה ת ה כ ר ד ב ר ב מ י ה י , 11* י״־י b . י

w מקבל פני שכ־נה בעבור חידוש העתיד הבא כמומה ולפאר ליוצרם על שם כבוד מלכומו ברוך אמה מ׳ מחדש מרשים : ואחר כך יאמר ג״פ סימן טוב ומזל נווב יהא לכו ולכל ישראל ד. ואח״כ יאמר ברקידה ברוך יוצרך ברוך עושך ברוך קינך ברוך בוראך ־ אח״כ כשם שאכי רוקד ככגדך וכו׳.מפול עליהם אימחה וכוי. פכים ואחור ג״פ : אמן סלה הללויה הללו אל בקדשו וכוי׳ : ע״כ ברכמ הלבנה : ומה שאמר בעבור כו׳ ר״ל שבזה החידוש רמז שישראל עמידין להממדש כלבנה לטוב להם דכמיב המחדש כנשר נעורייכי ורומז ג׳׳כ למעוט אור הלבנה שהיא בגלו׳שחמחדש ומשעלה לאור הגנח הגדול שהוא שבח יסוד לכן אנו צריכין לברך על הלבנה בחידושה ממש בעבור שהוא דוגמא לקשה והקשת רומז לאיה כף שהיא בעטר׳ וזה צורחו J3׳ והיא רמוזה בעטרה וזו הכף היא כהר מלכוח למלכים כמו שכחוב בנביאים כאשר יהי׳ הקשת ביום הענן כן הוא מראה דמות כבוד ה׳ וארז״ל אסור להסתכל בקשה וכל המסחכל עיניו כהוח באו לרמוז לנו הרמז הגדול הזה בעבור שהקשה רומז לכף והכ׳ היא כהר לספירה מלכוח ע״כ אסור להסחכל בעטרה המלכוח שהוא הקשח הדומה לכף והמסתכל בו כמסחכל בפני השכיכה ובהיוה הלבנה כדמיון הקשה אז ראוי לכל אדם

לברך נוסח של הכ״י

עמלה עצומה המקדשה כל וממנה זאש אוה הבריש לפרוש הנשן והוא לגמול שפל עם הנשמה ונושן עוז והמצומוה לעס וכה נלגל החמה ומהלכיו ממנה :

ד היא הססד וממה אוש מן השלמה כי היה אהלן כהן נמל מברך אש המם בילו הימין כענין היל ה׳ הקצר ואיננה יל כי היסוד הגמול בה כאשל ידע איש הפסד שכמוב ויקרא בשם וגם איש בצדיק קרא בשם ואוה זה רמוזה

ליל

למטה רומזים נגד ימי השבוע או השבעה עד לשבה שממשבון מלו מימים אדם מונמ מדש ושנה והרמז הוא בעליונים כי בתוך הזי ספירות אלו היא הלבנה שנקראת חודש ומסבב כל הזי ספירות

עד הת״ס עם כל הי״ב כבולים שהם הצירוף של השם יו״ד ה״א וא״ו ה״א שהוא בת״ס שהכל כקרא שכה אחת והקפידות שבתותיה עד השבת הגדול ה שמוך וקרוב לפסח שהוא בכיסן והוא ראש לשבתות חשכה וחודש כיסן שבו הוא ראש לחרשי השבה ע״כ החדש הזה והשבח הן גדולים מראשי

משכה שהם למחין לתפארה ועטרה שהן ראש וסיף וז׳ ספירות הכקראיס שכה וקץ וחורף הם ככגד ת״ת ועטרת התפארת היא כולל בו׳ ספירות וגם בקי׳ן יש ו׳ חדשים והעטרת היא הלבכ׳ היא מק כלת מו׳ ספירוח כמו כן בחורף יש ו׳ חדשים הרי לך שתפארת ועטרת רמוזין בקיץ וחורף כלולים לי״ב חדשי משכה' ומכאן אט למדין שהשמש הוא בקיץ והוא רומז לתפארת והוא חם ביותר ביום והקרירות בלילה ובחורף הלילה גדולה שהן יותר ארוכות וזח מפכי שהלבנה מושלת בלילה ויותר בחורף והשמש מושל בקץ וביום. ועיקר כל הדברים האצה רומזין בעטרת ותפארת ובעבור שהחדש הזה קרוב לפסח כתיב החדש הזה ובמקום אחר כתיב זה אלי ואכוהו ולמדו רז׳׳ל בגזרה שיה זה זה כאמר כאן החדש הזה וכאמר כאן זה אלי ולמדו בג״ששכל המברך לנכה בחמשה כמקבל פני השכינה•ופני השכיכה

ה : רומז לעטרה וחפארח הרמוז במלח ד [וזח מסח ברכה הלבנה] :

ספד תמונה כם י והכל כמו עוברי השמש והמים והרוח וקרביד השם של עיב ו33יו|ח המשיח יכעוס ג הוא מ השם על השרים שמושלים עליהם בעבור שעובדין אותן ועובדיהן יתבוששו מעבודהס ויקבלו עונשן כמ״ש הנביא וחפרה הלבנ׳ ובישה החמה שיבוא הזמן שיאמרו על כרחם:י מלןה׳ צבאות בהר ציון ובירושלים ועל כל אותן האומות נאמר ומכל הלשונות יבואו וכו׳ • וכל כוכבי אור הרמוזין לישראל והם אותן הכוכבים המשנחין את השם דכתיב הללוהו כל כוכבי אור ואז יבואו כולם ויעבדו את השם שכם אחד ולכן כתיב כי כולם ידעו איתי מקענם ועד גמלם . ומן הוא״ו הזאת יביא האור לכל כוכבי אור ועל הזמן ההוא אמר איוב ברן יחד כוכבי בוקר ויריעו כל בני אלהים כי הנוקר אור והאנשים שולחו ־ ועל זה אמר המשורר ה׳ בוקר תשמע קולי. ועל המקים ההוא שהיא מקים הוי עוברות כל הנשמות לעולמם ר״ל.לעולם השפל ובסיף בעלייתן עוברות על המקים ההוא עצמו ועולות עד האצילות עד שהן צרורות בצרור החיים ביסוד ומן הוי הזאת הלועז בתפארת יבוא האור לחמה והחמה בכח זו הו׳ מורה שמשפעת רפואה ועושר וחן וכבוד וחיים ומשם באה הרפואה לעולם

ולאברהם למילחו כשקיבל עליו בריח המילה: ן וציור הזיין הוא בציור המעה אשר המנוה ההוא הוא כח אלחים וציורה כמעה שיש לו משען למעלה וכן צ־ור האדם כשמרים את ירו

וששה והוא חצי השם של ע״ב שכנגדו משפחות בעולם עונדים דבר ומשתתפן השם עם אותי דבי העבודה ונגדם שרים םביב המר׳ וחצי השם עיבד־ם רב־ עבודה בלי שיתוף ואיתן הש־ים הן םכיב גלגל חמה בי אור החמה מעור חמדה וע״ז נאמר כי רגע באפו כי בכל רגע שחמה זורחת השם כיעס ולעתיד בושה החמה ועובדיה כ מלך ה׳ בשש ע״ב והוא אור לכל כוכבי אור ומשש באות הנשמות לעולם ובס־ףהשצ־ורות בצ־ויהחי־ם וממנה כח אור החמה וה־א מרפאה והיא עיש־ וחיים

חן וכבוד והיא ריפא אביהם כעביר בריתי ן ץ וציורה מטה אלהים בידו כי כמשען היה בראש המטח בציור יד וע״ז וירם

ירו

לברך אומה ולהשים כוונתו בתפארת ובעערתא מלכות ולא לאור הלבנה ־ ותפארת ומלממ ה .דבר אחד והוא הקב״ה כי המלכות כינוי לתפארת וזאת הו׳ הרומז לתפארת הוא עמוד וקייס מעולם

העליון עד עולם התחתון כמו שנא׳ הנה מקים אתי ל״ל שהוא מקים עמוד לכל העולם וממנו היא ששה ימים העליונים והתחתונים שעל הימים הראשונים האצה שאל דהמע״ה ואמר ימים על ימי מלך תוסיף שנותיו כמו דור ודור ורומז לאור הת״ת שממנו האור לענןרת ואפי׳ השמש והירח שבעולם הגלגלים ״ וסביב הזי הזאם שהיא בכסא הכבוד אשר בעול׳ האמצעי שבע כתות של מלאכים

גבוהים ועליונים מאד ולא תאמר שחם כמו מיכאל וגבריאל שהם במרכבה למטה מאלו הכתות כי אלו הם כ״כ כוחות נוראית נפלאות שהנה מהן משתלשלות כתות אחרות לאלפיסורבבות שנקראים מלס חיוה טהורות ונכבדות עד שיבוא מהןשבעים שרים גדולים אשר למטה בעולם השפל כנגדם ע׳ משפחוח שחציים עובדים מינים רבים של ע״ז והן משתספין השם עם אוהו הע״ז כגץ עשו וישמעאל עשו מאמין באותו האיש ואומרים שהוא האל ״ וישמעאל באמונתו וכן שאר כל תאומות באמונתן• ואפי׳ בישראל יש הרבה כאלה כגון הקראים שמאמינין בהורה שבכתב ולא בסורה שבעל פח :p אחרים כמוהן ־ וכן הציין עובדים ע״ז באינן i משהחפין השם עם הע״ז אבל שכחו אוהו מכל וכל

למעלה נופח של הכ״י

ליד והוא הימין לא שמאלי ולא אמצעי ולזה רמז ושאל לו בעשפנו האורים והכה הזה מאוד נעלה גלולתו כי הוא נקרא לבוש. הבלים וממנה כס כיכב הרצון והאהבה ושלום וריעות ושם המדה מיכאל כלומר מי בז׳ מדום מאה המדה כי היא כלולה ורובה במקומה שכתיב ולב חסל ומייסשה משה לישילון אין כאל וסור הדבל כי היא הלובשת לבים שמיני

לבוא אל שבת ז׳ לעבוד כי כהן גדול בימין והסגן משמאל לעורר אהבה ושלום ולימומ וממנו כס גלנל הכוכב : זז קיא ש?מ אסו הי הוא מביא כל הפעולוש לפני הללמ שהיא לצון ואהבה בשמל כי היל אשר לא מקצר אמצעי

ספר תשנה ב התשנה הנקראים כלה כרכמיב.ונפלה מעדה כליה ואיןה עושה נשיאות כפים הוא למת בחורה שהק3״

לבלן אס ישראל כמו אהרן סכתיג ע״ז הראיה. שנאי אל הארץ אשל כשאמי אח ידי הרי נאמר כאן לשון נשיאם כפים והוא לברןאמ ישראל יממנו למר אהרן הכהן שנאמר דשא אהרן אמ ידיו אל העם דברכם ידו כתיב * אמר אהרן . חניא הברכה ;ו לישראל ע״י שלי מברכים׳ ומסין שניכו יהיה השם ימי מיוחד בכל האצילות במפארח ואז תנוא הברכה שלימה ממפאלמ לישראל ־ ואין מתייחד השם ממין אלו שני המבלכין אמרי ואמר אהלן יד״ו ד השם י ול״ל ממחבר יד״י עםן ך ן ד יד״ווממצ׳ בציורם יד עליון והמממץ נגד מממון בזה והעליון הזכיר מ הענין העליון הזכיר החצי השם העליון ל״ל

י ובמממון הזכיר ח ״ ^ י ו ה י״' ו י י מ ^ סראשין ש החצי השם השמסין ל״ל האחרון וברמז-שאמר ידיוח : ישם המרה וכוי ר״ל בכמ י ר״ל ממנו עיסץ ר המרי! של נצח הוא כעטן שנאמר ק יל ה׳ בכח

והמלהים שהיא הביכה מחזיק באימו המרה של נצח י שהיא מדמו של משה שכחו3.שם ׳הו׳׳ה מרומז בת״מ שעל אומו מרה של כצי! אמרו שהוא עמודו של מעילם כשמתדגק ביסוד אז העמוד היא יסודל אלו שני מדוח לעילם הן דבר א׳ כשארז״ל אממ כ ושלים א׳ היא : יזי שקראני אותו אות הוא בעבור; וזו האות שנתן פ ע שמבריח כל טימאה וכל לומ ל השם בין בריתי של ישלאל שהוא בלית מילה ונין

הקיום ניפח של הב״י

ציקשל 0««ץ• פס השמאל כד שפעלה לרצון •ושמו בייש מן•השלשה ואותו פס• אהרן בקמורמ והוא ז:ל לגליתמפר מון ואושו הס/:. הוא גנוז למל£ן המוש והוא הודיעו עליון היד הימין כענץ ישיטו קשורה באפך ט" בספל,9ו ו«ז:ור לסס את ברימו והציור 33׳ סמנים ושניהן ל t m ,5 למשה נעל! הצילן כשהקעורפ • עולה לימין כמטר יליט עמסצב אמד.הדומה לה9 מעז ליל מפה ועכסזכש הלבנה ועיעו׳נו אולה משאר במיעוט הגוף והמו! לנועמי הנ^מה

כי

ירו במטהו ולא m״ מטח אלהיס וכאש* ידענטת כעדן כאשר ירים ציור הממה לא ביקש נ מש ז ידו כי ממלא מקומו כענק וזה לך האות כמו על המשקיף • והיו לאות על ידך ועל ד.בתיט כי בחוזק יד הוציא • ונשיאת כפים למד אהרן מן החזן המביך איו הכלה כי ירו נגד ידו. ושש'המיה כח כענין קיל ה׳ בכח והאלהים יעננו ב?יל ועל עמוד אחד העולם עומר ושמו צ-״יק יסור עילם כי אות הוא כינו ובין הי״ית כשנת ואט •ו גדילה מילה שמגעת עד כפא הכבוד ה:ק־א שמים שנאמ* השמים כס^י כי יש כס* וכסא לכשא כענק השמים י ושמי השמ־ם לא יכלכלוך וכעצש ד.שפ*פ לטיח־ ועט״ת זהב בראשה וסביבה רבכר• >L,t מלאביפיגכורי כח לשמוע בקול

דברו

ומאיזו כמ היה לו

למעלה מוא דומה לציוד הז״ץ וכאשל ידע משהח וציור המטה כציור הזייין ט $ כי ציור ידו כציור י אז ידע שכל כח סז״״ן היא מדתו של מרע״ה שהיא מדת כצמ וכמו שסימה במטה כך הייתה בידו של

משה וזח הכל מכא לן כ׳ הוא בראשונה לא ידע בכח המטה ולא• בכס• ידו עי׳כ כתיב ומטה אלהים בידו ל״ל כי ה:מ הוא באלפים וכאשר ידעי ט־ כמ אלהיס במטה אז לא הוצלן להזכיר אלפים אלא אמר וירם משה אס ידו במטהו׳ וכאשר ידע עוד 3׳ כח אלהיט ובמ המטה בידו לא הוצרך לסזכיל לא אלהיס ולא ידו אלא אמר והיה כאשל יריס מ^ה ידו ולמה הצער הזה מפני שידע שידו היה ממלא מקומו ר״ל מקום גבליא״ל

חכמ הזה בידו זה בא לו מכה הז״ץ שהשס נחכה לו לחלקי שנאי rn לן האות כלומר כח אות הזייץ יהיה לן שמעשה בל אמ האימות : שזי מלת אוח רומז לכס הטם של שר״ המקבל מן הנצח מבליח״ כחוב על המשקון> ה ק כל טימאה וכל רוח רעה ל על במי ב״י במצרים אות שהיה כחוב על המשקיע והיה לאות על ידן שכתוב בתפילין למהכ׳ תפילין של יד לומזין בעטרת ועטלה עס כמ הזה שבא מן מנצח גברה להוציא ישיאל ממצרים וזהו כי בחוזק יד שהוא יד סעטיים היציאס ממצרים ־ ונשיאת כפים כוי ל״ל כבל דברנו גז״״ן לאשיכה וסככי מפרש בכאן זה העכץ ור״ל כמו שהחזן מברך אם ??כלה •בשבע ברכות הקג״ה מבלן את ׳שלאל

ספר תמונה ב התמונה טו המשפט כו׳ ר״ל כי משפנו ב׳ לברים אלו אוריםוהן מהגינה שנקראת ומומים מורין על דין ולממיסי אלפים (אמר המעסיק מה שכמוב בפנים ה׳ הוא אלהים נראה של״ל יהוח בניקוד אלה״ שהוא הגינה וק״ל.) ולק האום הזה שמה חי״מ מלשון ויהי חמס אלהימ והבינה משלכ׳ אימה לפחד על כלם יזזו הסת אלקיס הבדי והיא 1;בינה : ובי צומת שבאות החי לומזץ למזרח ודרום שהן סקר ואמת והן רמז לשני חלקי השכינ׳ שהימה בירושלים וע״ז אמר הכםוב ועמדו לגליו ביום ההיא על הל הזיתים: מה שא׳ ורגליהם רגל ישרה ל״ל אור של׳ אור ישר ׳ואמרו ד במדרש מאיר דרום זילח מזרח מאיל לבנה זורח חמה ל״ל האור שנדרום שממנה אור חלבנה והיא חלק קטן זה האור מחלק האור הגדול והחלק הגדול הנשאר בחפארח שהוא מדתו של השמש וריל מאור החסד והם אור •גדול ואור סטן רומזין ללגלי השכינה שהיו בהר הזיחים ורמז למשפט שכי האורוח שהיו בציון שהוא יסיר. וכן ציון במשפט וכו׳ ר״ל כי ציון במשפט תפדה רומז שכל הפדיון בא בציון שהוא היסוד שעשה הכל : וכן נפשות הצדיקים שהכל כעשה במשפט שהיא הביכה י ובא לרמוז שהכל יבוא בציון דרך משפט שהיא התפארה ובצדק׳ שהוא רמז לתפארת והוא רחמים יפרה הכל בשלום וביסוד ושני מלקי השכינה אלה ושני אורות אלה שלמזמ בציור אום החי שהס שני ציורים כאשר יתחברו זה עם זה דליית

דברו ונח גלגל חמה ומתלכיה ונתיבותיה ממנה כענץקול רעמך בגלגל וזהו היא החב• ה של

גלגל חמה . ft היא כח שמיני והצירה עשר ב:לל ח׳ והיא עישירי(נ״א והיא שלישי) מעלה וממה כי הוא אשר.לקחו לבוש הבדים (נ״א לחלה) ע״ב ושאל לו במשפט האורים וחומים כי המשפט לאלהים הוא יה׳ היא האלהיס כענין ויחל חתת אלהים ושני כוחות הצורה העימדין בין מזיח ודרום ורגליו רנל ישיח ואט־ו מאיר דרים זורח מדח מאיר לבנה זורח חמה ובאו זה כנגד זה ועמדו על הי הזיתים י כענין ועמדו רגליו ביום התו* על הר הזיתים • יחד למשפפ ואז ושאל לוק במש&ן תפדה ושביה כצדקת במשפצ וכן צ

ושניה?

הקיום של נפשסכלומ׳ אם ישמרו בלית מילה וברית שבת שהן רומזין לדבר אחד זה האות ירחיק מהן כל טומאה וכל לכלוך וכל רוח רעה ויצל הרע כלומר כי זה האות פיא מנצח להשבית כל טומאה

מן מארץ דכתיב ואת רוחי אתן בקרבכם וכמיב ואת לוח הטומאה אעביר מן האיץ : ואלז׳יל גדולה מילה וכו׳ ל״ל כי בעבור שמצות המילה עולה עד כסא הכבוד וזהו כפשוטו אבל ע״ר הסיר הוא ראשי מיבות וסופי תיבות של פסיק "מי" ״יעלה" '־למי׳ ״השמיעה״ לאשי תיבות מילה וסיפי תיבות יהו׳׳ה מכאן ארז׳׳ל י גדולה מילה שמגעת ער כסא הכבוד הנקרא שמיס והוא ת״ת . וא״ת תפארת איך יקרא

כסא הכבוד דע כי כשם שמעטרת נקרא כסא לספאר״מ כך תפארה נקרא כסא למה שלמעלה ממנו . לכן אמר השמים ושמי השמים לא יכלכלוך שהם כסא וכסא לכסא ועטלה זהב גראשה כוי : ח כח שמיני כר ור״ל אע״פ שהיא בחשבון שמיכה אעפ״כ בציור היא עשרה ד״ר כלימל כולל כל עשר ספירות מזה ומזה מלמעלה ומלמטה בין ממטח למעלה בין ממעלה למטה ובעביל שהוא בחשבון שמנח נלקחה בבינה הרומזת לשמנה בגדים כמו המלאך הנקרא לבוש הנדים ובעגור שהציור עושין ד׳׳ו הרומז לגי מדות חסל ואמת בשני אימת בשיה ועיז.׳לועז:ושאל לו במשפט האורים האורים רומז לשני האורות האלה וההומים אין צילך כי הוא מורה במיתה ברין ־ כי

עם נופח של הכ״י

כ« 3ס רמוז אור ראשון והאממן ומריאצ טס המדס הזאה המורה על המחצב ומכסה כה סלבכס : ו כימי קר© וכימי עולס הימיס הראשיניס ישיא סיהם.>מק3 בצירפו אשר מהם המה ולמש לשימי׳• המנה ולשגהוסיה על השנש הגדול חידש להדמים כענץ שנאמר ההילש הזה לכם וארז״ל המקדש לננס כמקנל פני שכינה נעבור שהזידוש אור הגנתיעלהשנס והוא העמיר מן העולם׳.ועד הקולם כענין הנה מקום אשי כי כבור נעצמו מקום

לעולמו

ספר תמונה כ התמונה לבד ומשם עברו וילדו ליסוד שהיא צולם ט ושם עמלו וע״ז רומז ששני חלקי השכינה עמדו למשפט בהר ציון ובהר הזימים הממזיןליסוד ובינה וקודם בואם לשם ימיימדו אלו שני מלקי השכינה לדבר אמד שהוא רומז למדםר אחד * נ מ״מ שנקרא ו והצדיק הגי נקרא יעקב שנאמר ד קץ יעקב משכמו והשיג יעקב בחלומו ובנבואחו עד שער השמים שהיא מלכומ ולא מעמיק בשיכמו כמו ארם ואברהם כי לא עבר יוחד ממדמ מלכומ כוי . ואלו הגי ר״ל שאלו הגי צדיקים רמזה השינה שלהן שהיו מבקשים מנוחמ נפשם ונפש כל ישראל בא׳ מאלו הגי ממיימ הממיס. א׳ של ממן מורה הוא רומז ליעקב כמו שהי׳ן מימה קלה קל בשינמו כ הממייה של ישראל דכמיב מלאכי צבאומ ידודון ל״ל שהמשילו המלאכים לומר לישראל הקיצו הקיצו ורז״ל אמרו כי בממן מורה פרחה .כשממן של ישראל מפחדו של השם ויצאו נשעמן ו׳:שארו ממיס ומיד שלח הקב״ה מלאן להחיוסן והוריד על לעם חסידיו ובחסדו השיב כשמומימךשל הפגרים ממיס • ואז המטיר עליהם טל של רחמים וחיים ומיו דכמיב טל אורוח טלן • המחיה השניה הוא שאמר הנביא יחזקאל בפישמ הימה עלי יד מ׳ וכוי ויניחנ׳ במון הבקעה וזאה ממחיה רמוזה בשיני של אברהם * ומממיה השלישים שמהיה לעמיל לבא במהרה בימינו רומז בשיבה של

ושניהן ממחצב אחד והציור הוא חתת אלהים צבאות על האדם ואז השמש לא יאיר לך והיה ה׳ לך לאור הגנוז וכח מדת לבנה ממנה: ט יםוד והציור מורה בשבת אחרון לשבות ולנוח כל בדיה ויהיו שבתות לשבת אחת לפני בא יום ה׳ הגדול והנורא כי אור ציורה אינה נמצא בשבתות ואחריו לא יהיה בן כי בסוף ישיג הכל לשבת העליון להיות הציור מדובק והמחצב אחד כי שני ימיפ יהיה שינה ותידמה וביום השלישי יקימנו כענק שנאמר בשלשה בני אדם שישנו ושנים מחם נרדמו בשינה (נ״א בעבור שחשדו בנופש אחד לז׳ לשלימות נפשם כי העמיקו) והעמיקו בשיגתש עד שבאו בצורת הזייי׳ן ולא קילוס עברו בצורת הוא״ו• ולא עמדו עד שירדו ל^ורת הטי״ת ועמדו יחדיו שנאמר יחדיו למשפט נק־*בה ונמצאו שלימים בדק אמת והשלישי בא עד שער השמים בצדק ואלו השלשה שינות רומזת

לשלשה

עם ואייו יקלאו אוס מי״מ מלומז לביבה ואז הבינה מהיה מראה על האדם סעליון שהוא המפארמ : ומה שאמר ואז השמש לא יאיר לך כלומר רמזמ ישראל לאור השמש אלא לאומו ס שלא יצטרך מ

אול מ^בוז וכל כמ למדמ מלכומ הוא מן הביכה שהיא מי״ה שממנה אור

הלבנה : פנ יסוד פו׳ ל״ל שהיא יסודשבמ רומז לשבח היסוד שבו ינוחו כל הבליומ והששה ספירומ יבואו m ויהיה לשבמ א׳ וזה יה ה באומו זמן שיהיה יום גי' הגדול והנורא הרומז לאלן< השביעי ורומזין לב׳ ציורין של החי ורומז לבינה וזה האור הוא גנוז ביסוד ואינו נמצא בשאר ספי׳ אבל באשרונה כשיבואו שאר הספים׳ שם ימצא האור הזה בכולן

שוה בשוה וכולם ישיגו לשבח העליון עד הבינה שיהא ממצב אחד כי שני פעמים ימומו ויחיה ופעם השלישי יקימנו ונחיה לעולמי׳ כטכין שנאמר וכוי ל״ל שזהו נרמז בג׳ צדיקים שבאו להם השינה שהם ארס לוברהם יעקב ־ והשכים העמיקו בשינחם וזהו השינה רמז לנבואה כי בחלום נבואחם היו מעמיקים בעולי העליוןומבקשים שיחיו שלימייויהא לחם עמיד׳ בשלם עדה מןהמדו׳ עד שבאו בעד׳ בצח המנצממ כל דבר ומדמה ז׳ ולא קבלום כי אין בצח בימ קיבול הכשמו׳ עברו בצורמ ו׳ שהיא המ״מ ולא עמלו כי אין שם עמידה הנשמומ כ׳ אם העברה

ארם נוסח של הכ״י

לעולמו וממנו ימים לכל יום בענץ וימים על ימי מלך תוסי^ והוא האור הגדול וממנה אור הלבנה ומניב זש האומ ז׳ כשומשל מלאכים לא מיכאל ולא גבריאל ט אם שיוה מפולות לאלהיס ולר3ואומ כ« ו׳ מעמים ף הוא הצי השה טכמלו משפחות בעולם מובלים על מנש לקבל שכל ומשהפים השם עמ אוהה העבודה ושכננלשלים שניב המרה ומצי השס עובלי השם גלי qw»D ואותם המסננים גלגל שמה ט אור הסעה מאור המלה וע״ז נאמר כי רגע באפו כי בכל לנע שזולס החמה השם כועס ולעתיד ובושה החמה עבור זה ט מלך ה׳ בשם של ע״ב והוא אור לכל כוכבי אול

פ&ר תמונה ב התמונה טזכי ימינן פשוטה לקפל שבים: הזאמלומז

י וממגל וכי׳ ל״ל ש3ע$ל המרה נקלאס ילמ מפני שהירמ רמתה בעטרמ והידד מדמה אמר הכמוב שמן המרה הזאמ הירח הרמוזה לשכינה יבואו הטובומ לתבלאומ שהם גרס ירחים כי היא עשירימ לספירומ וכל דבר עשירי יהיה קדש לה׳ ר״ל שהוא מקודש לשמו הגדול והיא עמידה העטרמ להיוה מקודשמ לשמו הגדול ואז יהיה ה׳ אחד בלי שוס כינוי ישימוך ל״ל שלא יהיה כינוים של מדמ הדין רק כינוים של מדמ הרממיםלם. ושמה זאמ לשון כו נקבה בעבור שהיא מקבלם מכל הספירומ כנקבה ומ שפעה ברכה לעולם לכן נאמר וזאמ הברכה והיא סימן לברים מילה שהיא לישראל שבעבירה נקראו ישראל מלאכים . (נ״א מלכים) שקבלו חישראל מילה בעטרמ ועול מלכומ וגם נקראים צדיקים ולעמיד מהיה העטרמ כעטרה של זהב בראש הצדיקים . וארז״ל עמיד הקב״מ להיומ עטרה בראש כל צדיק . וצץ נזר ר״ל היסוד נקרא צץ הקדוש ונזר על המצנפמ

לשלשה פעמים של תהית המתים אחד בזמן מתן תורה ואחד שהזכיר הנביא ואחד לעתיד (נ״א אחד של מתן תורה ושנים לעתיד) כי ביום השלישי נאמר יקימנו ונחיה לפניו והוא השלימות האחרון בדין שבאות ט וזאת חמדה כחה מציפת הנפש ומשימה באוצר החיים הנצחיים *שר בו הצורה והנפש יושבים במקום הנצחי כי ישרים דרכי ה׳ ביושר הנצחי צדיקים ילכו בפ כענין שדרשו רז״ל והתהלכתי בחוככס שעתיד הקב״ה לטייל עש הצדיקים בג״ע ופושעיפ יכשלו בפ ויחזרו כענין דור הולך ודור בא כי אתה נותן יד לפושעים וישובו אל הי וצורת האות בית קיבול הברית לצדיקים ובירת ברית לצדיק ולרשע כי ילא יחפוץ במות הרשע כי אם בשובו בגלגול עד ועושה חסר לנצח וזה הכח מזקקת הכסף שבעתים וגלגל שבתאי מכחמדה זו ומהלכיו ונתיבותיו ומובאיו. י וממגד גדש ירחים כי היא עשירית ועליה נאמר והעשירי יהיה קודש לה׳ הגדול כי ביום ההוא יהיה ה׳ אחד ושמו אחד בלי שום כינוי ושיתץ* ושמה זאת והיא פימן חברית ועטרת של זהב בראש המלכים וציץ נזר הקדש על המצנפת כצניף הטהור על ראשו והצניף אהד מתכשיטי הכלה כענין באי כלה

לפ-את

אלם הראשון שהיה ראש עם הסיף ר״ל כיממייה לעמיד מהיה בשלימומ שיבואו הנשמוח ביסוד אשל שם מנומום הנפשומ והנשמום ואשל שם צורם׳ ר״ל אומהטי״מ היא ביסוד ששםהמנומה. ט מ

׳ כ״ף זיי״ן ט וצורמ מ שהד״׳ן מדמ כצמ להכ״ף מדמ מלכומ. וזאמ המרה כו׳ ר״ל שזאמ המרה מצרפמ לנפש כדי שמהא הנפש באוצר החיים שהוא היסוד כי בעבור אוחה המדיה נאמר כ׳ ישרים דרכי ה׳ צדיקים ילכו בם ושכינמו של הקב״ה יבוא עמחם כשאלז״ל שעמיד הקב״ה לטייל עם הצדיקים גג״ע ולשעים יכשלו בם וימזלו ויגלגלו נפשם מדור לדור כי מקג׳־מ כדמן יד לפושעים שימגלגלו נפשם שיהיו נקיים מעונם וישובו אל ה׳ כי צורמ האומשל ט מורה בכך שהוא בימ קיבול לצדיקים ונקרא ג״כ ברים שכורמ ברים; עם הצדיקים ועם הרשעים .

עם הצדיקים שימחו לשם ועם הרשעים שימלמלןו משם עד שישובו כי לאיחפץ השם במום הרשע כי אם שינקה אמ עוונו וישוב מדרכו הרעה ואז יכופר דכמיב ועושה מסל שינומו שם לעולמי

עולמים כי זאמ המדה מזקקמ הכפש שבעמים שהיא המלכומ כ׳ העלכומ נקרא tf׳g הטהור והיא דכמיב מזוקק שבעמים. וגלגל שבמאי ומהלכיו למלכומ כמו מכשיט היפה שיש להכלה וזהו הכלהי הפמומה היא השכינה וישראל כשהיא בקדישמ שבם שהיא ט ונמיבומיו מכמ ממדמ מזאמ ועל ה

ביסוד נופח של הכ״י

ומשם גאוש הנשמומ לעולם והס צלולומ בצלול הסייס וממנה כשאול החמה עושר וסיים וסן וכנור והיא ריפא אש אנלהס 3ע3ול כס נליסו:

ז ציודו מטה האלהיס בידו כי כמשען היה 3ראש המעה כציור ידו וע״ז וילם ידו 3מטהו ולא אמל נמסה האלהים ואשר ירע ציור העפה לא ביקש גמעה מ5נ6ן וירם ממס אס ידו כי ממלא מקומו כפנין וזה לך האומ כמו על המשקוף והיו לאוס על ידן כי בחוזק יל הוציא ונשיאת כפי© למר אהרן ק הרוזן המברך אש הכלה בי ילו נגד ילן

ושם

ספד תמונה ב התמונה. והשפים כף ר״ל ן ביסוד לכן קורין אומה בערב שבה לקראם ישראל מעולם העליון לעולם התחמו שהוא הממן כלה . והיא נקודה וכו׳ ר״ל היא שגם במון הי״ב אומי. מ יש אום אחת שאין לה השכיבה שהיא באמצעים העולם בבימ ה׳ זו בים מהעשרה ראשונים כי היא מחוברמ מכ״ף ונוץי לרמוז כי העטרה עם כל מחנוחיה ק המקדש של מטח והיא דבוקה ביסוד ובשכיבה של ונקרא י מעלה הכקרא ציון קדוש , , ישובו. לה וגם אלו שני

לקראת חתן והיא נקודה אמצעית שד כיח ה׳ דבוקה בציון הקדש קרוש ישראל ועיני השיל ואור הגנוז ונעלם בו התמונה ודמיון כענין ואל מי הדמיוני ואשוח יאמר קדוש

ומדתה באור הלבנה:ל הן עשר כוחות נוראות עליונות כולם ל א לכה אחד ומהם השפע לנל שאר כוחות של מעלה וכולם הם צורות פליאות נוראות ומהם כח לספירות והמרות ולמלאכים קדושים נוראים משרתים עליונים צבאות אלהיט חיים אל חי רם ונשא שוכן עד מרום

וקדוש. כן גבהו דרכי מדרכיכם כי נטה מעל י גבוה בםוד יוד גלגלים וי״ב אחרים הם כיחות נוראות מזהירות ומאירות כל העליונים והם

אור

אוחיומ שהם בי״ב ואינם בעשרה ראשונים הם בו״ן לי״ש ואע״ע שנראה שאינם מן העשרה לכן ירדו לעשוח צורח הטי כי הנו״ן יקרא חייה קטנה והרי״ש יקרא יו״ד קענה ומאחר שהם בכלל העשר למה ירדו במוך הי״ב אלא לקשור הראשונים עם האחרונים כלומר העשרה אותיות ראשונים עם הי״ב אחרונים וכולם ׳מקשרו 'בצורמ טי״מ כי לשם מבוא הכ״ף עם כל הבריאה להיוח הכל נפש אחד :״ •המעסיק להיומ •שהמאמר סחום מאוד ף ם א וגם פירושו אינו מספיק על 'המאמר הזה ע״כ אעמיק לפנין הנוסחא אמרם שמצאתי. וזו היא הכ״א : ן ו במעט השינויים אולי ׳קל העיך חן עשר כחום גבורים.ומראים עליונים ל א ן כולם לכח אחד והם הכחומ לשאר כחומ מעלה שהן י״ב וכולם הם צורות פליאות נוראות כולם לכח אחד ומהן כח לספירות ומדות ופעולתן ולמלאכים ׳הקדושים עליונים משרתים צבאות אלהים חיים אל חי רם ונשא שוכן עד וקדוש כן גבהו דרכי מדרכיכם כי גבוה מעל גבוה בסוד יו״ד גלגלים וי״ב אחריהם הם כחות נוראות מזהירות מאירות לכל העליונים ומהם פאול לכוכבים ולשלפי מעלה וצורתם וכחותם בעשרה

ישראל וממנו אור ישכל לעולם הבריאה כי ביסוד האור גנוז ונעלם מכל תמונה ולעיון שעליו נאמר ואל מי תדמיוני ואשוה יאמר קדוש ל״ל שאין שם אלא מכלית הקדושה

ומדמה במרת הלבנה:ך הם עשרה כוחות ל ^ ך) ל״ל שאלו (חם ״ עשר כוחות הם יו״ד חאותיו׳ עליונים הראשוני׳ מאלף עד ירד גבוהין בעולם האצילות ואלו

האותיות עם האצילות חן דבר אחד וגם י״ב האותיות הנשאלים משלום האלפ״א בית״א הם כולם כמ1ם עליונים וכולם בח אחד עם הספירות אשל מכסם כל צבא מעלה מלאכים העליונים ועליהם נאמר כ׳ גבהו דרכי מדרכיכם 3י הם דברים גבוהין והם גבוה מעל גבוה ר״ל כי אלו היו״ר אותיות הראשונות עד הירד הן גבוהים מהי״ב הנשארים וגס הם כוחות נוראות ומאירות בכל צבא מעלה כמו כוכבים ושרפים כי גס להם הכח העשרה הראשונות ופל אלו הי״ב אותיות הנשארות יש מהם בחיבורם חוץ מג׳c p אותיות שהס בכלל הי״ב ולא בעשר והם נו״ן לי״ש שא^נם מורכבין ואם יש כ״ף לא בא אלא לעשות צורה עם זיי״ן להיות צורה אחת הנקרא טי״מ שמחוברת מב״ף וזיי״ן והיא ביה קיבול

העליונים נופח• של הכ*י

ושם הערה זו כס כענין קול ה׳ נכס האלהים יעננו בקול ואמיל על עמוד אהד העולם עומד וצדק שמו יסוד עולם בי אומ הוא בינו ונין הנלית בשגסוארז״ל גדולה עילה שמנעש ער כסא הכנוד הנקרא שמים שנאמר השמים כסאי בי יש כסא לכסא כענין השמים ושע* השמים לא יכלכלוך וכעצם השמיש לשוהר ועערמ זהב בראשה וסבינמה רבגומ של מלאכים גמלי כס לשמוע בקול דגלו וכס גלגל השמה ומהלכו ומינוסיש ממנה ממין קול לע«ך בגלגל וזהו שהבלה

טל גלגל סמה t היא

ספד תמונה ב התמונה מ העליונים מלבד שלשה . ואמר בים קיבול מוא הקיל שעמיר להיומ בבשוךם הישיעח ויאמרק שהיא מלכומ א לציון הרומז ליסוד שמשיב ה לחיים שהוא מיסוד כי זאמ המרה עשמה שפעים באלהי האומות כדי שיקראו אני מ׳ מנורת ות״ה לדבר אחד ומלת אני רומז למדת הדין ומלת ה׳ רומז לרממים וכן כתיב ופסח ה׳ שהיה פסמ ממרת הדין למדת מרממים . והכ״ף הוא לשין בית קיבול . ואוחזת לאמה כמה מיילוה וכל דברים יפעילו׳ שעושה הלבנה וכל ממשיח באים

הכל ממנורת : ל למ״ד ואל״ף וכו׳ ר״ל כי למ״ד ואל״ף צורתם ופעולתם ודרכם ושמותם ומקיימם משונה . ומדתם ומעלתם ולשונם ומעמדם ומחותם שיה . ומקומם משונה כי האל״ף מקומה בתפארת והלמ״ר מקומה בבינה ונראה לי שמעלתם שי־ה כמו שהאל״ף מורה יחוד כן הלמ״ד מורה יחוד . ואם בענין היחוד מעלחם שוה אבל כחותם אינם שוה כי האל״ף נראה כמו באצילות והלמ״ד נראה כמה בעיקל כל הגלגלים וע״ז אומרין כי ים כסא לכסא כלומר שהיא בבינה והיא כסא לאל״ף ואלו הכחומ ואלו האותיות שהן בכסא הכבוד משבחים לשם ומייחדין בשיה כי הייחוד שנאצילימ הוא שומ. ובאות הצמ׳׳ר יש בה שבי אותיות הרומזץ ל לכ

אור לכוכבים ולשימי מעלה כי צורתם כצורת העליונם שבעה מלבד שלשת שאין כמותן וגם נותנים צייה לאחיים גס הס מן עליונים נלקחים . ונשתניפ בעבור פעולתם כי ירדו לקשיר עליונים ותחתונים להיות אהל אחד ע״כ נשתנו בצדתש כי הא׳ יו״ד קטן וריב׳ה י חי״ת הטן ור>׳ עיר הקודש . ינותב*} צ עם חיבור עליון לדעת כי האהל אחד וחיבור אחד בלי פירוד . והנה כל מק טיבה את מינו כי היב נדבה והסגן בכחו השלישי במינו ״כולם בחיבור אחד לבי הקיף ש!&ין לה מן עליונים חיבור . והי״ב מתות יש להם כותית לאלפים ולרבבות והם ך״ב כחות נו־אות עליונות חיות טהורות והקדוש ״תוכן כענין ה׳ בם סיני בקידש וירד בתוכן בשלש כתות במספר ך׳ה היי כשהכסא שלם השם

t שלם כ כח חצויה דאש־ת לו וזה השער לה׳ מקבלת מכל ועליה נאמי קול רגלי המבשר ואופד לציון לחכי את האהל כי זאת הכח עשה בהם שפטים אני ה׳ כי אני רומז למדה אשר לפניי בענין ופםח ה׳ ממדה למיה כף אחת היא לאמה וכלי שלם וכח מית הלבנה

ומהלכה ודרכה וחרושת ממנה : ל למ״ד ואלף צוי־תן משונה ומדחן שוח פעולתן משונה וכחותם שוה דרכם משונה

ומעלתן

לעליונים ותחתונים. והשנית צורתה משוכה ונעלמם שכולם צורהן מלמעלה מלבד אלו הג׳ הגנוז לקבל כולם גם מן־ העשר חם אבל ירדו

לקשור העליונים עם התחתונים. ואחד בע״׳ח להיות האהל אחד ע״כ נשתנו בצורםס בי האל״ף. והגימל עיר ן ע יו״ד ק הקודש היא ציון. וגם היו מהנין צינור עם חיבור עליון לדעת כי האהל אחד והחיבור אמד . לבד אחד שתיא הקי״ף שאין לה מן העליונים חיבור . והאלף מרבה מצורתה ולא לכולם והי׳׳ב כוכבים יש להם לאלפים ולרבבות והן ן״ב כחום עליונות נוראום חיות עהורות וקדוש בתוכם כענין ה׳ בם סיני בקודש וירד בתוכן לשלש כתות של ישראל כמספרח הרי כשהכסא שלם ך אז השם שלם . עכ״ל הטסחא אחרינא שמכאתי והעתקתי אותה בצורתה ממש ולא הוספתי ולא

גרעתי : J ראשית לו כו׳ ר״ל שזאת הצורה נקראת כנסת3 ישראל ושכינה הנקראת ראשית בעבור שהיא מקבלת בראשית וממנה ההשפעה לכל הנמצאות. ונקראת שער לה׳ ר׳׳ל שער לת״ת והיא חמדה המקבלת מן העליונים ותסמ!נים ובעבורה אמר הנביא קול רגלי מבשר ואומר משמיע שלום כי

צעערמ נופח של הכ״י

ח היא כה שמיצי והצירה עשר נבלל ס׳ והוא שלישי מעלה מממה כי היא אשל להלק לבוש הבלים על בן ושאל לו נמש&ע האורים וההומים כי אין צירן־ כי המשפע לאלהיס הוא ה׳ הוא האלהים כעכין ויהי הסה אלהים הי ששי כסוס הצורה העומדן בין מזלמ ולמם ולגליו לגל ישלה ואמלו מאיר ללוס זולש מזרח מאיל למה זולח חמה ונאו

מפד תמונה ב התמונה מכה הצולה כי מכמ הצורה הזו למ״ד בעבור{ רומז לענורמ וח״מ הכ׳ לעעלמ שס!א שכ״ף ו הלבנה והוי לת׳׳ת הרומז לשנס׳ לכן אמר הכ3יא והיה מלי מולש בחדשו ר״ל כי כמ האדירירו״ן שהוא גבול מצירו יבוא כמה מלאכים גבורים ושרפים עליוכיס אבל מכמ מלאך אכמריאל יבואו כמה מלאכים מעופפים וכמס מיומ משרמים . והצורה דומה כוי ל״ל שזו צורת הלי דומה לשם עליון וזהו שאומר כ׳ שמו כש$ רבו כלומר כי שם של אדירירו״ן כשם השם. והכה באלו ד׳ אותיות אצמ״ס שמורין בשם מיומד ביסוד וכפול הימוד במוכס ובהם באו הד׳ שנכנסו לפרד״ס. הראשין בא אל האל״ף והאלי q הוא נותן צורה לאותיות הידועות וזה הראשץ שנכנס באלו האותיות בא עד האל׳׳ף והשיג כל סוד האותיומ מאל״ף ועד הי״ו ונדבק בו. וגם הג׳ אמרים באו בשלשה ופרחה בשממו אותיות האחרות אחד בא בלמ״ד ואחד במ״ם ואחד בסמ״ך כי מן הג׳ אותיות אלה נותבים ציור לאותיות ידועות ולא השיגו כל צומם האותיות וכל צרכיהן והיו ממעעין בכבוד העליון בלא סדר ובלא רשות עליון ונהמ״בו כלייה כענין אצילי בכי ישראל במתן תורה שחזו את אלהים בלא

סלל

ומעלתן שוד (נ״א ודורך על כמתי) שמ־חן משונה ולשונם שוה מקומ:£ משעה ומעמדם שוה . ויש אומדים כי יש כסי* לכסא ומשבחין בשניי ומ־יחדין בשוה (נ״א ושת* אותיות זו למעלה מזו ומקבלין זה מזה זה מאל״ף וזה מבי׳ף ומייחדין בשיח) והצירה היא כת עליון ושם כינוי הכת אדירירון . ה' צבא־ת יושב הברובים כענין וייכב Ly כרוב והוא מ כאל כת יב חס־ הכה המקבל מן אדירי׳ון הלבוש ע*יון ועליו נאמר גדול א!׳ נינו ורב כה כי צדתאדירירון קשורה בשלהבת בגחלת והוא מיכאל עם אדירירון(נ״א מיכאל עם אכתייאל) כענק ׳ ואתם הדבקים בה׳ הבו לה׳ כבוד ועיז הבו לה׳ כבוד שמו ואין •:'ין אות שאין לה כח ושם בכחו ולו מלאך ביצונו וכשהוא דבוק ולתבונתו אין מםפ־ ואור שבתא• מכח הצורה כי מדי חדש בחדשו ומדי שבת בשכתו כי זהכח האדירירון הגבוי ומצידו כל שדף בכחו. אבל האכת־יאל הגדול דגבור אש־ כל עוף וחיה מצימ והצורה דומה לעליון כי שמו כשם רבי ודדאש־ן אלף נותן ב־ צורה למחנותיה ואף הגי הבאים אח״ה ונתדבקו השלשה בשלשה ולא בל הצורך הבאים אחריה

ביס

ב עג״ז וזה מקבל מזה כ ו י לעמרם ומ&אר© שזה בה היוצא מן הלמ״ד כ ה ו 0 והס מיימדין בשוה . הוא מלאך העליון מאוד הנקרא אדירירו״ן ה׳ צנאומ יושב הכרובים בעבלל לשון רבים מזזל

ואומל לשין ימיר וירכב על כלוב וזה הכלוב הכוונה למיכאל הלומז למדה החסד כשם שחסד מקבל מן הבינה כך מיכאל מקבל הכח לבישו מן האדילירוץ כי בעבור כה של הארירילוץ נאמר גדול אדונינו ורב כמ ר״ל שנומןח מחנומ הלבנה. כח אל ך וצורח האדירירו׳׳ן שהוא הלמ״ד שהיא בבינה הם בשני כמוה קשורות זה בזה כשלמבמ בגמלמ כמו הכי שהיא קשור עם הו׳ להעשומ ל׳ כן מיכא״ל עם האדירירוץ דבוקים לינוק א׳ ומיוהד שעליהם כאמר ואםם הדבקים בה׳ מפני שהן דבקים להיות מהן שם המיוהד שעישין. ולכן מן הלמ״ד שם כ״ו

אמר הכהוב הבו לה׳ כבור ועוז ר״מ כ״ו ונקרא כבוד שמו רמז לענורמ ומפארת מפני שהכי׳ף רומז לעעלמ וסמפחרמ הוא ו׳ כי כל מאותיות ים להם כמ ואומו הכמ הוא מלאך הבא מכמ האום באצ׳צימ שאין לך אות באצילוה שלא יהיה לו מלחך וכח העושה שליחות האות יכשזו הכ״ף עם הו׳ דביקים יחד מתעלים עד הבינה. ועליה כאמר ולמבוכמו אין מספד ואור כוכב שבתא

נוסח של הכ״י זה כנגר זה ועמלו על הר הזהים כרובין ועמדו רגליו ביים ההוא על הר הזהים יחל למשפנו ואז ושאל לו נמשפמ וציון במשפע ספלה ושניהם ממהצי הציור ויהי החס אלהיס צנאומ על הארס ואז השמש לא יאיל לן והיה לן ה׳

לאל עולס הנ3וז ובס מרה הלבנה ואורה ממנה : 8 יסוד שנה והוא ציור שנש הפסלון לסמה כל ודאה ויהיו השנמומ לשנס אחד יום הגדול והנולא באשל ציולו

&י?ו

ספר תמונהב התמונה יח שנכנסו לפללס ואם פיעל ה׳ לא יכלו ללאום ממש ונגאל־ עד היכן השיגי כל אחי מהן יי• ותאחד לאה ל״ל בן עזאי המחיל מן תי׳׳ו יעלה עד הא׳ ור־״ה אמ האכתליא״ל י׳׳ה ה׳ צבאות ייבב ־1ל כסא וחי ע 3:בור הש כיני ויקי נשמתו דביןה ביקי של שכינה והנה אכחליאל הלמ*ז באי בו ג׳ כמים ב׳ יילי״ן ואי וא״ו הימיזין לשלשה רומניות כמר חכמה בינה.ס גם כן מן כנ ומשני ר״ע נ המי״ו ובא עד הלמ׳׳ד והדרן הימה דקת מאוד ומן הלמ״ד והלאה יומר דקה מן הדקה וצר לו מאד ושב ונכנס בשלים ויצא בשלום והמלאך של הלמ״ד זח האדירילו״ן רוכב על הגלגל״ ומניע׳ נכחו הגדול כי כחו מן חביכח . ועליו כאמי גדול אדונינו ורב כח כלומר שיב כחי בכ׳׳ח מחנות הלבנ׳ וזה חכמ הוא גלגל השמיני ומשיג עד גלגל העשירי שעליו נאמל והעשירי יהיה קדש לחי כי זה הכח מתענה במעלה: והשלישי בן זומא הוא ככרס ג^כ והניע ה מ ר עדמ״ם וראה כי אוה מ שבת ומ׳׳ה מאיי במוכה וכל אשי בענורת כי הוא היובינולאלך ימלואה והאות סמים שהיא המ״ם השניה בצורת ם מירח כי משגימ מחת הארץ במחיס ס ־זום כמי שנאמר

בים בענין ויחזו והמבין יבין כי נתחייבו כליית והשלשה נותניןציור עי ס״ןזהתמ־נה(־.עשירית) ושש הראשון *בת־יאל י׳יה יהרה צב* •ת עד סיף כיף* (נ״* כי שמ־ כשש דכי) כי עד שש חצי דרך הנחית ומשש והלא־ מתחיל השם האדירי־ון ה' צבאות שמו וחש השלשהש על מחנהו נתנו ציור ושם לחב״ צ־י־תן א לצב אותם ולכהות מתנשאים לרב כח גבורתם ולזה לא חש גו הטב •ע ׳ ואת פיעל ה׳ לא יכיטו והאחד ראה את אבת־יא״ל י״ה ה׳ צבאות יושב על ה:־;א והביט בכביד בבתי היקי אש־ בקיבו כי היקי הביט יק־ ונכבד ונדבק זה בז־, והנה אכת־יא״ל בי ג׳ כיחות המעידין מ י והשני הוא איירי״ו״ן ה ירכב על הגלגלים ומנ־עש בכחי יג־ול כי ג־ול א־ונינו ורב כח כעניז והעשירי יהיה קידש לה׳ הגדול וזה הכח המתעלה בכבודה רמה ע״כ בא השני בנבילה ימה יזכה ודקה ינכנס לשלום ומכאן והלאה צי לו הדרך ושב ייצא לשלום (נ״א עד כאז בא בי־דף ישיח ודשה ונפנה ויצא לשלום מכאן והלאה היץ־ י־ק ילא עבה ויצ* לשלום) יהשליש־ £ מויח ע•4 המביט לא-ץ ׳מלואה כי ממנה מלא כל האיץ כבודו כי השבת המאיר בתויה ובל אשר בה יהאות

- סתום

סדר ורשות עליון ולא רצה השם אז להמימן כדי שלא ממערב שמחה המורה במימהן ושמר להם הדבר עד שהגיע זמנן וקבלו דיכם ואלה מהם נדב ואביהוא בהקרעם אם זרח והזקנים הנשארים

גי׳כ נשלפו עמהם יכתיב ותצא אש מלפני ה׳ ותאכל בקצת שקצת לשרפו ולא כולם ואמלז״ל אל תקלי בקצת אלא בקיצונים שבהן ואלו הן הע׳ זקנים שחזו במתן תולה בלי לשות וכהחייבו אז כלייח ועמת קבלו עונשם. והגי אותיות למ״ש נותנים צורת לאותיות ידועית מן מאלפא ביתא הנק׳ סיד התמיכה • ישם הראשון ר״ל שם מכח סל qbh ראםין אכחריא״ל היא יאמין עד אמצע אלפא בימ״א שהוא סיף המחנה סלו והוא כ״ן< שמי כשם רבו כלימר שהוא שם הענורמ כשם הת״מ כי עד cp הוא מצי אלפ״א בימ״א ישם ממנה האכמליא״ל שאים ראםינה שלו היא אלף

ם האדירימ״ן אכהריא״ל ומכאן והלאה מחחיל ס שמממיל מן למ׳׳ד עד תי״ו • ואלי חאיבע איתיימ שהן אל£״ש כיתנין ציור לאיתיומ ידועית ותן בתוך האלפ״א־בית״א כ׳ חן ד׳ אותיות גבוהית ומעילומ ומתכשאץ ולכן לי* השיגו בחן כל הצירך.

ם ק ממממ עד כאן 3א ומצא הא־מ סתו א ד ל״ל שאלו הארבעה צדיקים ועל ח והאלבע כמום אלו כ מכל

נוסח של חכ״י אינו נמצא בשבמומ ואמליו לא יהיה כן עד שישוב אל השבמ העליון להיות הציור מדובק והמשצב אשל כי שני הימיס היה שינה ימילימה וביום השלישי יקימנו כאמול שלשה בני אדם שישנו ובי מסס נרדמו נשיכה בענולססס־ץ בנופס א׳ ל״ז לשלימומ כפשס והעמיקי בשינסס עד סבאו בצורה הזיין ולא קבלום עברו נצולש היי״ו ולא עמדו יללו לצורת ההי״ס ועמלו ישליו שנאמל ישדיו למשפמ כקלבה ובמצאו שלימים נלין והשלישי הישן על שעל השמים והוא ללק אלו השלשה 5י?ומ לו«ז:ן לג׳ פעמים הסיימ המשים א' m ממן פולס ואי שהזכיר הנביא וא׳ לעפ«ל

ספד תמונה ב התמונה כמכין'שיתחבר כץ< עם ואיו שרומזים לעמלה ותפארת שבתפארת יעלו השבעים וזה רומז לכס וגאולה לישראל : וע״כ בזו האום של סמ״ן 3א הרביעי וסבבו והקיפו ולא מצא דרך לצאת כי בא לו הצ1ר ער הכפש ופחד מכפשו כי 3א ער זפ האום הצפון של סמ״ך ומצא מים וראה דמומ משכיכה ולא ידע אם שכיכה עלאה

או שכיכה חמאה ולא ידע . מה צורה ימן בדבר וראה הדבר סתום מאוד שלא

ס בדבר ונתחלף . יכול למי כווכמו• למ״ם הסתום וטעה בעכין הגאולה כי המ״ם סתום כח ההשגחה שלו למה שמממש'לאת כעכין שישי האלמת ומים שבמהומומ ודבר״האחרים

אשר מהחם לארץ וכח השגחה הסמ״ך הוא בעכין גאולחן של ישיאל להוציאן מן הגלית לגאלם לזמן מת כלומר בזמן שאין אכו יודעים אומו. ולאלישע נתחלפו לו השני

צומם שתם שכי כוונותשנתחלף לו צורת הסע״ך' שהיא כוונם הגאולה לכוונה המ״ס סתימה שהיא לומזח לענינים שבחיך האיץ ולכן אמר אםיבעכין המ״ס מקוים ישראל לגאיליהלא אין בה שים גאולת אצא בענינים שמחחמ לארץ ובזה טעה טעות גדול ואמר אין מקיה לישראל'בגלותן חס ישלים,ואלז״ל תיפח רוחן כוי ר״ל שעליו ארז״ל תיפח רוחן של מחשבי קיצים ל״ל שעעו בחשבונם זריים כי אף שראו בתוך אלו אותיות ששכינ׳ רמוזה בהן ה״ להם

פתום בתוכה להשגיח למכים סתום תחת לארץ. כענין בשמים ממעל ועל האיץ מתחת ועד כאן בא הש־יישי ומצא האות םתום מכל צדדיו ושניהם רמוזים בפ:!וק כי לא ירע מוצאו ונפגע בתוכם י והרביעי סמ״ך אות פתום וחתום מכל ציריו העומד לנש עמים גם האות גס הכח כענין עמ־ אנכי בציה אנכי א־ד עמך מצרימה וארז״ל כ״מ שגלו שכינה עמהן דיתיב בכל צ־תם לו צ־ וצוית האות כמו עיר הקודש חומת אש סביב לה נאום ה׳ כי מטתו שלשלמה ששים גבירים' סביב לה מגמרי ישראל והם אביהם ויצחק כלול זה בזה ויעקב השלם בא מהם והם המשמ־ות ושלמה עמהם ושואג עליהם כא־־י. והם שימ־ים על השעי־יפ שלא יבוא עוד ערל וטמא בעיר שחיברה לה יחדיו כייף ואי׳ו ששם עלו שבטים ויהיו לנם י ובזה השער בא דדביעי וסבבו והקיפו ולא נפתח לו פתח לצאת כי באו מים עד נפש ולא ירע כי בנפשו הוא ובא בטוף m.n הסתום וה;נמ ומצא

מים

עכל צדדו ואלו משכי ממיץ למוזין בפסוק דכתיב בשמים ממעל ועל האלץ מתחת ובא ועלה זה הצדיק בתוכם ולא ידע מיצאם ומובאם ונפגע בתוכן ואין אנו יודעין סורו : והרביעי אלישע

אחר גם הוא נכנס והגיע ער הסמיך וראה האות סתום מכל צדדיו ועחיד להיום באח עם השכינה לישראל שנאמר עמו אנכי בצרה ־ עוד כתיב אנכי ארד עמך מצרימה ומורה ב* בכל מקים שגלו שכינה עמהס דכתיב בכל צרתם לו צר וכמו שזה מאות סמ״ך סחומה ועגולה וסגירה כך מסבב האש לעיר ירושלים דכתיב ואני אהיה לה חומת אם נאום ה׳ מסביב כי במטהו של ת״ת הנקיא שלמה ששים גבירים סביב לה כחשבון סמ״ך הרומז לתפארת

ק סביב המפארת ש והם אברהם יצחק ויעקב

ל״ל שהן שני מדומ אברמ״ם ויצמ״ק. יכשמכליל זה בזה מדת אברהם במרת יצחק יבא מהם • יעקב שלם שהוא התפארת • ואלו השני מדות יקלאו -מםמרוח חסד וגבורה ועמחם שלמה רומז לעעית תפארת שיאג כאלי וחםימליס שהם אברהם'ויצחק על השערים שהם משה ואהרן שמרתם כצח והוד שלא יבוא בת ל״ל בעער״ת הלמזזת לילישלים עור ערל וטמא והם כחום חיצוניות שלא יהיו ולא יככסו ולא ישאלו בירושלים כי ממחבל ילושלים של מעה בירושלים של מעלה

להבדיל ניסח של הכי׳י

וי״א א׳ הל מסן מורה ושנים לעמיל ט 3יופ השלי־זי •יקימנו ונהיה הוא השלימיס מאהרון לז' הבהילו וזאמ העדה כסה מצרפה הנפש ומשימה באוצר החיים הנצחיים א8ר בו הצורה והנפש יושנין נמקים הנצמי כי.ישרים לרכי ה׳ ביושר הנצה׳ צויקיס ילכו בס כמנין שדלפו והתהלכתי בהוככס שעמיר הקב״ה לטייל עם הצריקיס בג״ע ופושעיס יכשלו ?מ ויחזירו קמין'דור הולך ודור באבי אלןה ממך יל לפושעים ־'וישובו אל ה׳ וצורה האומ ביה

קיבול

ספר תמונה ב התמונה יט להבדיל ולהפריש כלומר נין שכינה׳ הרמת בסמ״ך מאור בתוך החכמה עלאפ שהוא שם כמו עולם ובין שכינה הרמוז במ״ם סתומה שהיה לו לדעת בפני עצמו הנקרא ים העל$ והם עשרים מעלות ולהכיר אנה משנאת כל אחת ולא עשה כן שאלי נעלמות בתיך החכמה והיא להם מעלה בעשרים הבדיל בין שכינה עלאה ובין שכינת מתאה לא הי׳ מעלות בתוך החכמה עליונה והם נוחכץ מלח ליל עעמ וקיום כל אחד לפי ציור בפני עצמו כשמו הכ״ף לכייף והמים' למים הכו״ן לנוץ' והפ״א לפ״א הצד״י לצריי והדבר הזהד שיהא הוא כעיקר כ טעם וריח וקיום לכל הדברים שבעילם הבריאה לבוא לפני העלן ה׳ כגון ספלה וקרבן ונשמות ודומיהן שיהא להם קיום שיהא המלן נח ומרוצה בהן בטעמם ויקבל אוםן כהוגן לכן נאמר יעל כל קרבנן תקריב מלח : ועיקר מקרבן צרין לריח ניחח שיהא בקיום ובטעם כראוי טיחקיים ויחקבל ויבא לו הטעם מן המלח׳ העליון שהוא כח הן ומשם בא הטעם והמלח לאות הכ״ף הראשונה : דגושה רומזת לשכינה של מטה שמקבלת מן ך שלמעלה מלח וטעם

מים ולא ידע בצוי״תן אט מעליונים אם מתחתינים (גיא ולא ידע אם הם צוריים) והם סגורים באות הסתום והסגור וחשב שהוא המ״ם הסגור ר״ל מ״ם סתימ־. ואדז״ל. תיפח רוחן של מחשבי קיצק והם המיס אשר באו עד נפש.ויהי.מבדיל בין מים למים כשתגיעו לאבני שיש ודובר שקיים לא יכין לננד עיני כי אין תהיה • ואין צורך מ״ם סתומה אלא סמ״ך סתומה (נ״א כי אין צורך מ״ם כתומה עם סמי׳ך סתומה וסי • מן הריך וככר ארז״ל כי דאה מטטרו״ן יושב .על כסא ודן את העולם וכותב זכיותיהן של ישראל שעה אחת ביום וחשב וקיצץ בנטיעות ויצא בת כןול ממ״ם פתוחה כלומי־ מיסוד עולם אשי בסמיך הסתומה ואמי־ שובו בנים שובבים) יצא בת קול מתוך הפתוחה אשד במקום הםמ״ך שובו בנים מהגלות אשר מלת אנכי רומז ע״ז . כי פורץ גדר שנאמר ודור רביעי כלומר מלכות • ואף על רבעים שובו בנים שובבים חוץ מאחר כלומר כי ארבעה גולים הם שכינה ונפשוא־ץ

ישראל ויש-אלוf ואלו חט חמש כחות נעלמות ]׳ ם ן ה

והמת תעלומות מכל וכל 1 י י 1 והם נקיאים ים הצלח וכל אחד על (שני) מעלת נעלמות מכל ולהם ים המלח העליון ונוחנים טעם בבריח מלח כל אחד לציור בשמי כדי שיהא המאכלות הבאות לפני המלך כטעם המלח העליון כענין שאמ-ו כי

הטעם

מקצץ בנטיעות. וכשתגיעו לאבני שיש טהור ר״ל להבטת אבני שיש והוא הבטה השכינה אל תאמרו שיש מיו שמי לשויו׳ או שהי"כי החושב שכינות הס . כך באלת דברי שקרים הוא והעושה כך או חושב ככה מיד נפסד נפשו ונשמתו ואבדת .מקומו ואץ לו תקנת ״ ומה צירך ענין המ״ם סמומת תעשגחת בענינים שמתחת לארץ עם הסמיך סמומת המשגחת בעניני הגאולה והגלות לכן יצאת בת קול מתיך המים פתוחה הרומז לעטרת תפארת שובו בכים שובבים- כלומר שיצאו מן הגלות ..כי אנכי שהיא השכינה עמהם וזה אלישע שפרץ גדר אין לו השיבה כי אפילו הגולים גלות רביעי כגוף והגולים גלות רביעי כנפש כולם יהיו להם חשיבה חיץ מהמקצ׳ן

בנטיעות ומודה ואומר שתי רשויות ח״ו:ן ה׳ כחות ר״ל אלו ה׳ אותיות מנצפ״ך ל | $ נקראים ממשה כחום עליונים ונעלמות

וקיום לכל מעשת עולם הבריאה שהם ע״י שכינה ולכן תהא הכ״ף פעם דגושה ופעם רפויה להודיע כי הדגושה 'מקבלם מן הרפה ־ הכח השני ר״ל שהיא המ״ם סתומה גם

היא נוסח של הכ״י

קינול הברית לצידקים וכורמ בריס ללריק ולרשע כי לא יחפיץ במוס הרשע כי אס בשובו בגלגל על ועושה חסל ל5צ& וזה סכס מזקקת &כסף שבעתים וגלגל שבהאי ומהלכיו ועובאיו מכה המ?ה הזאת :

י וממגד גרש ירחים כי היא עשירית ועליה הוא אומר והעשירי יהיה קודש לה׳ הגלול כ* ביום ההוא יהיה ה׳ אהד בלא.כינוי ושיתיף ושמה זאת והוא סימן הברית כי העטרה של זהב בראשי המלכים וציץ נזר הקודש על המצנפת כי הצניף הגוהור על ראשו והצניף אחד ממכשינף הכלה כענין באי כלה לקראת חסן והיא נקודה אמצעית.של ביס ה׳

ציון

תמונה ב התמונהד שתהא פולס שוה פשוטה לפנית ופשועת לאחל«ח ומלועה היא ממכם מלח וטעם לע״ם פתוחה כ המי׳ם פהוחה עו^ל בקיום ומעם הראוי לכל זריעה באמצע כדי שמתיימר מלת הדין למדם הרחמים והצמח שבעילם השפל והכל בכמ מדת הצדק שיהא אל מדה אחמ לשם אמד ומיומד דכמינ וה׳: הכח הרביעי ל״ל שהיא הף׳ ע ק מ ם הארץ שיבואו כולם אלהים בשופר י מ י ם לכל דבל כגון פ ע ט ארוכה נוחןכח יטעם ומלח באוח פ״א חברסח שיבוא טעם וקיום מן פ״א למלאכים וחיות העליונים שרפים ואופנים וכל מרכבות וגלגלים וכוכבים כרי שיהא משלםים ועושי!נם בקיום ובטעם רצץ קו ראוי לבוראם כל אחד לעבודתו וימשך הטעם הזת למהלכי הגלגלים וכוכבים שיהיו מהלכים בטעם הראוי כענין שנא׳ הידעת חוקות שמים וארץ כלומר כי חוקומ השמים עושים פעילת׳ וחוקםבטעם ראוי. מכמ הה׳ ל״ל שהיא ץם י ע אלוכה כומנמ ט וקיום ובריח מלח לצל" י הקציה מבלהה שימן גם הוא טעם וקיים על כל גבורה רמה ומזקה שבעליונים יממהונים כמו בקדושי עליונים נוראים וכלדיבין שמין מעליונים שדנין לכף זכומ ולכף מובת בדייכים ורינין מממוכיסשימא דנין ועושים כל מעשיהם בטעם

וקיום גיסה של הכ״י

ציון שקולש קלוש ישראל עין השכל והאור שאול הגנוז ונעלם משמונה ודמיון כענין ואל מי מדמיוני ואפיס יאמר קלוש ומלמו כאול הלבנה. אלו הס עשל כסוה נולאומ ועליונות ומהם השפע לכל שאל כמוס שלמעלה והספילומ והמלומ והעלאכיפ הקדושים והמשלחים העליונים וצנאומ אלהים סייס אלהי לס ונשא שיכן על ממס וקלוש כן גבהו ללכי מללכיכס ומנחם י״ב כסוס המאירים בכוכבים כי צולמס כצורה העליונים ז, מלבד השלשה לאשינים שאץ כמומם וגם נושנים צולם לאשלים גם הם מן העליונים נלקחים ונשמנים בעבור פעולסם כי יללו לקפל

?לימימ

הטעם. בשמה והס מינים. ־^מלך ונח בטעמם בענץ על כל קרבנך תקייב מלח כי ראש כל קיבן כליל לריח ניחוח והמלח שהוא ב־ית עולה כליל • ע״כ הכח שהיא בשם הכף ראשון כף שכיגה שלמטה כי היא ביח קיבול לכף שלמעלה המשפיעה ע״כ היא פעם רפה ופעם רגישה בעבור שם הכה הגקיא צ־ק והעליונה יפה תמיר י הכח השני ניתן מלח בשש ציור שלו בעבור הז״עיס והצמתיס אשר בעולם השפל אורות וטובות אשי בצדק יטעם טיב להיות דבי בעתו מה טוב גם לימים ולייגעיס וזמנים וספורים להיות מלח ברית וקיום להש שנאמ׳ עוד כל ימי האיץ • הכת הג׳ עליון ורם על כל נותן מלח בצורה כשמה כי שמה יובל העליון חקק הארוך בכת החי״ת כי ממנו אלהים קדושים ונדאים ורוצים מלח מן הקרן הארוך בברית עליון כענין והי׳ האלהיס ובא ה י אלהים בשופ* יתקע כ הפלת עד השופר לתקן התקיעית על סדר המרות ,כטעם מלח ובי־ית עליק כענץ והי אלהיס בשופר יתקע * הכח הרביעי נותן מלח זכה בצירה כשמה גס לכל כחות הקדושים מלאיים עליונים חיות ושרפים ואיפניס ולכל מיבבות הפולים, וגלגלים כיכבים ומש־חים ולהיותן עושים רצון קינס בכיית מלח כל אח־. בשליחותו איש.איש על עבודתו ונמשך המלח עד כח הכוכבים ומהלכם וחוקיתס בענין הידעת חוקות השמים * . הכח החמישי נותן מלח ממולח ביד כל גבורה רמה וחזקה קדושים עליונים ונוראים יודעי דת וחן

tמשחמשיס..כעס טעם המלח. וברית עליון מ״ס

לעמים הטובים גם יבוא הטעם עד לזמנים וימים ספורים כלימר שיבואו המרשים והישנים בטעם ראוי כאשר צריך דכמיב עוד כל ימי מארץ שהם זמנים באים מארץ העליונה : מכמ מג׳ ר״ל שהוא נו״ן ארוכה כותנת גם היא מלמ וקיום וטעם בנוץ כפיפה ומברמה כדים וקיום לכל לבל ע שיהא ט שבא מן הנו״ן הרומז בבינה כגון יובלות ושמיטין והקלן חאלוך שבו יתקע בשופל גלול בזמן גאולת עליונים וממםוניס כי לשם לומז מי׳׳מ מלשץ ויהי מתם אלהים כלומל שיהא ילאה בקדושים ומלאכים העליונים בטעם וקיום הנוץ והטעם הזה יבוא עד השופר גדול שהיא בינה כי הוא אלהי אלהים ויבוא הטעם הזח ער לשבל בםקיעס השיפל במיקין שימקעו חמקיעוח בטעם מגון , שילמז למדומימןעליוניישמקיעמן

פפה תמונה ב התמונה היא *השנונה ממשים pfe היא שער נ

נה הנקרא אלהיס גי מממשים והיא למוזה נם מ מ ו נ א . ואלה ה ו י נ פ אשר הםהלכו אגומי ל גמלה וגבולה שהן לפני נינה גם משם עובל אור הגדול דלן החכמה לנו f אלוכה על הבינה ומיא נמסד אור הגדולס ליסוד לצורן כנ ומשם נ הכשמוח והבינה נקראה, בצורם שמונח שהיא הו וחשבון עשר בצורמ די מי׳׳מ שמנה כנגד שמכה בגדי כהונה והם בכלל עשר ספירומ שהיא עלוגשה בשמנה בגדים הרמוזין כולם בבינה שכולם פועלים מצד המסד שהוא לבן ולכן נקראו בגדי בד ולכן נקרא המלאן לבוש הבדים כלומר שמלאכמו הוא בחסד והבד כשמוא מלובן מוא רומז בחסד וא״מ נקרא שער החמשים שהיא קדש עליון וכח עליון שהמסר מקבל ממנו אמר זח בקרבן הבלים כלומל שהוא עשוי בריח חסד כמו שנאמר וכל קרבן מנחחן במלח םמלח ברימ מלח הוא ל״ל שהוא מצד החסד אומו הקרבן ודרכי הלבנה וכל כחה ממנה וזח ביאור לחי״מ [שאמר] שמכה בכלל עשר הס הי׳ ספירום הג׳ הם רוחניים כח״ב והן כאחד אבל הסוד הוא זה החי״ם מדמה בבינה ובחשגונח עושה שמנה ובציולה עושה עשר וע״ז אמר שמנח נכלל

העשר:

D וכוי ל״ל שכשם שהסמ״ן סמומה מכל צד

מ״ם הצורה הזאת היא פתוחה מלמטה כי השגחתם בשפלים ובמקום הפתוס אשר בץ הארץ. כעגין אגי ה׳ בקרב הארץ וכוכב צדק מבח האות הזה וכפול בעבור הצדק השני הרודף זה את זה והכח האלף תפש למיד והלמ״ד תפש מ״ש והמ״ם תםש את הסתום במקום סמ״ך הסתום כי הסמ״ך שב במ״ש

והכל קשור זה בזד, קשר אחד ליחוד אחד: נ בזה הכח מדת אלהים האלהים אשר התהלכו אמתי לפניו ובכח הנעלמת באור היאשון הגנוז לנשמות וממנה היא החי״ת (נ״א הנו״ן) בצורתה כי לבוש הבדים לבושה אשר ממנה בגדי הבד ובגדי כהונה ובגדי הקודש ושמנה בכלל עשר הנקיאים קדש וכהן עליון מקבל ממנה ונותן בקרבן הברית

t ודרכי הלבנה וכחותיה ממנה D וזה הכה הצורה סתומה וחתימה בסוד כח נורא עליון כ״ו בצורתה הכף רומז

לכנסת

וקיום הראוי להס ואפי׳ יבוא הטעם הזה במלאכים מראין שהשם הנורא עליהם כעכץ שנאמר נורא אלהיס ממקדשין ל״ל שהשם נולא

: ו במקודשים של מ נעבור שזו המ׳ פתוחה למטח מורה בשכינה שהיא משגחס נשפליס עד עולם השפל והמ״ם שניה סמומה מורה שכחהס ו ח משגממ נמקים ס כלומר בקרב הארץ שהיא משגממ למעיינומ ולשורשי האלנומ כמו שאמרנו כענין שנאמר אני ה׳ בקרב הארץ וכוכב צדק מקבל מאומ מ״ם זו ומה שהוא כפולהעמיץ שהשני ממיץ ממוברומ זו בזו רומז לשכינה שמי פעמים צדק צדק תרדף שהמ״ם ראשונ׳ רומז לצדק אחד והמ״ם השניה רומזת לצדק משני

ושניהם רומזין לשני השכינות שכינה של מעלה ושכינה של מטה כמו ב״ד של מעלה וב״ד של מטה שב״ד של מטה רודף אחר ב״ד של מעלה. ואלו ארבעמ אותיות אלמ״ש כל אמד מופס לחברו לעדות לו ביסוד כאשר פרשתי באומ אל״ף האל״ף ימוד ומלמ״ד שלפכית באות תאל״ף ג?׳כ ימוד שכימס מעידות זו לזו וכן הלמ״דוכן םמ״םוכן הסמ׳׳ן והסמ״ן לא מצאה לפניה למי שהימח לוקחה לה לעלות כשאל כל אומיומ מאלה ארבעה של אלמ״ש חזרה לאחוליה ולקחה למ״ם וזה הכל נעבול שיהא דבליו קשורים זה נזה

לימור אחד ומי־יחד :

נוסח של הכ״י עליונים עם תחתונים להיוס האהל אמי ע״כ נששנו גצולסס בי האשל יו״ל קטן והב׳ מים קנון והגי עיר סקולש ונוחכ־ס צולה עם היצול עליון לרעש כי האוהל אשר והחיבול אחד בלי פילול והנה כל מין מרבה אח מינו כי סלג3 המלגה והסגן בכחו והשלישי במינו וכולם לסיגול אהל והי״ג כהות יש להס כחוש לאלפים וללבואומ והס ךכיה כמות כולאות עליונומ וחיות סהולוס וקלוש בסוכן כענץ ה' בם סיני בקולש וילד בתוכם ׳בשלש־כסופיבממפל 1

פלי בשהכסא שלס אז השם סלם ; כח

ספר תמונה ב והרביעי שהוא ניכה אשל שם שצי אורות הגדולים שהם אוי של רקד ואור של מפארת ושאל לו בצורה מהם שהוא מי״ה הרמוזה לבינה ובאלו הב׳ אורות הסד ואמם יהא בארץ משפבו וצדקה שהמשפנו הוא תפארת והצדקה הוא החסד לק צורח סמ״ן היא כ״ו רומז לאור הגדול והקטן ויהפוך לצורם ח׳ שהוא ד ו שהם 3׳ . אוריה גדולים שכיכה עילאה ושכיכה מחאה . ולזה רמז הנביא ציון במשפט הפדה ושביה בצדקה ששן.' אלי שני האורומ ת״מ וחסד ובכאן רוצה לרמה הגאולה •וסיד קץ סגלומ ואמר שיוחל טיב להספידה ולכן אמר שהע*ה ודבר בעמו מה טוב כלומר לעם קץ מגאולה אוהו י העמ יהא טוב שיבא העמ אמיתי. והדבל ל״ל שאותו העמ הוא נעלם ולא ניחן לבאר אבל אם זכו ימקרב ואם לאו בעת. ההוא הוא יומרן טוב . ישם חביון עוזי כ בזה האור חבויים וגנוזים כל הדברים מסיד הגליומ וסיד כל הגאולות ובין מבין. ובספר הממונה הג׳ בזה האות תמצא יותר

מבואר : יסוד

לעשת ישראל ולה׳ אחרונה הו׳ לששה אלפים ומן הששה לסת מוא״ו כי כיום פקדי ופקדתי פוקד עין אבות על בנים ועל רבעים ורוד רביעי:ישובו הנה ובשנה הרביעית יהיה כל פריו קודש הלולים לה׳ לשם הגדול ולעתיד ביום השלישי יקימנו ונחיה לפניו . ברביעי שבו נתלו המאורות ושאל לו בצורה מהם והם משםט וצדקה בארץ ע״כ סמי׳ך. דוגמת צורת החיי׳ת ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה ואמר החכם ודבר בעתו מ־ טוב והרבי נעלם וסתום לא ניתן י'לבאר כי אם זכו אחישנה לא זכו בעתו מה• טוב . ועל אותו העת הטיב נאמר והשיב לב.אבות עלי בנים ולב בנים על אמתם ונאמר כי'כולם ידעו• אותי ונאמר כי מלאה הארץ דעה את ה׳ ונאבד זאב וטלה ירעו כאחר לא ירעו ולא ישחיתי בכל הר קדשי ואחר כך. תהיה אור הלבנה כאור החמה והאות עימד ב;ס והעיר ירושלים משענתה עליה ער בא יום ה׳ הגדול והנורא שהוא ציור חי״ת כדוגמת םמ״ך כי בשנה ודביעית שהוא היין הטיב והנעים םימך ה׳ לכל הנופלים כענין כל פ־יו וזה השוד סחוס ומושגי בצורת האות והעיר משענתה על הצורה עד שיפוח היום ונפו הצללים וגו׳ כי עטו צללי עיב׳ וכשורפץ חמץ הבין כי בפשח עתידין ליגאל מו׳ שעות ולמעלה כי הוא יום הש־טי יום של עש״ שעות מלא ושלט יום בש־ ובדוק מכל חמץ והמשכיל ידום וארז״ל תיפדו רוחש של מחשבי קיצין כענין שחשב מים מים דובר שקרים אין תיקון ואין תקנה והמשכיל ירום ומנח האור אור לנוגה שנאמר ונוגה כאור תהיה ושם

חביון דברים הגנוזים לצדיקים ובין תבין: יסוד

כך הפעולות שלה ^תומין מכל צד כי כל פעולותיה בעכין הו גזת ויותר כח יש לה בענין הגאולות שהן סהתגץ מכל צד כמו אות סע׳׳ךץ ישי ב׳ צורים כ״יהכ״ף רומז לכנסת מ וכח ק

ישראל ולשכינה ממאה והו׳ לף על פי שרומזת בתפארת כאן רומזת לדבר אחר הדמו.ה לששת אלפים של זו השכינה ומן האלף הששי קח : שש מאות בחשבון הוי וישאלו ארבע מאוח . ואלו ל׳ מאוח המזין לדי הגליות שגולח הגוף עם.הנפש דכתיב פוקד עון אבות על בניס ועל בני בנים על שלשים ועל רבעים וגלות ד׳ שנק׳ לול רביעי ישובו הנה למקומם ולזה רמוז ובשנה הרביעית יהיה כל פריו קדש הלולים כל ישראל בגלות הרביעי יהיו פריו של ד קדש כלומר פ הקב״ה קדש והלולים ישבח לשם הגדול ועולם העליון ואמר ביום הג׳ יקימנו ונחיה לפניו ל״ל יעמידנו ביסוד ור״ל שאלו הארבעה שהם הבינה המלכות והם׳׳מ והד׳ הוא יסוד

נמצא ג׳ ימים הראשונים: בינה תפארת ומלכות וע״ז ביום הגי שהוא יסיד

נוכח של הכ״י נ בס הצולה ראשיש לו זה שעל לה׳ מקנלש מכל ועליה קול רגלי מנשל ואומר לציין• לסגר אש האוהל כי זאה הבה עשה בהם שפמים אני ה׳ כי אני רומז למדה אשר לפניו כענין ופסה ה' ממרה למרה כף אמש היא לאמה

וכלי שלום וכס מדמ הלבנה ומהלכה ודרכה ושדופה ממנה : ל למ״ל ואלף צורמם משונה ומדשס שוה פעולמם משונה וכהוהפ שוס. לרכס משונה מרך על נמשי ומעלהם שוה שמומס משונה ולשינם שיה מקומם מטונה ומעמדם שוה ויש אומרים כ׳ יש כסא לכסא משבחין בשינוי ומייסדים

בשוה

פפר תמונה ב התמונה־ כאן ו ת קודש בסון חעטרת כי הירד מן הפ״א נן השכינה &תון המשכן שלמטה הכ״ף מן הפ״א כ בחיבול אחד במבול השכינה נאמל בלון כנוד ה׳ן ק כבודו אין חהיה הו א ממקומו ומלא כל ה המשכןכמ״ש שהמע״ח הנה השמים ושמי השמים לא יכלכלון אף כי חבים הזח מלמד שהקב״ה מצמצם שכינסו בחון ־הענולם ובמין המשכן ואמלז״לס כמו שישים שהוא בדלן נ אדם כלי גדול במון כלי קנון וכמ גלגל מצדק

: ל ו א ומהלכיו מזמ מ צ ל״ל שהיא לצד אחד מן היסוד הנקלאן ר אלון ח׳ ובצולמה יש נ יו״ד הירד נקלאמ עשילימ לספילומ והנו״ן נקלא שמיני זו מלמעל׳ זזו מלמט׳ זו מלמעלה* למטה וזו מלמטה למעלה׳ ועמה יש לדקדק אוה הצדי באיזו ספילמ נשים אומה אם למדה עשילים שהיא העט׳ הלמוז ביו״ד של אוםי או למדה שמינים ד צ הלומז לבינה הרמוזה לנוןי אם נשים אומה של הצד במדמ מעשירימ שהיא מדמ העטרמ חהימ רומז הירד של זו הצורה לבד שמקרא מאומ צדי בעטרה ואם מקרא מצד הגיבה

ששם נוסח של הכ״י

נשוה ושמי אומיומ זה למעלה מזה ומקבלים זה מזה זה מאלף וזה מכף ומייחדם בשוה והצורה הוא כס עליון ושם בינוי הכה האלילילון ה׳ צנאומ יושג הכלוגיס כענין וירכנ על כמ3 והוא מיכאל כח לג שסל ועליו נאמר גלול ארונינו ולנ כס בי צולמ ארילילון קשולה כשלהנמ נגחלמ והוא מיכאל עם אכמליאל כענץ ואשם הלנקיס כי

ו אץ

ע יסוד. עין יעקב כי חיבור אותו הנח נקרא עין והוא מעין אותה חמדה כי משם אור הראשון הגנוז ביסוד וגס כחו וצורתו האות נו״ן יא״י הוי הוא ששה נרות המנורה והשביעי בחוכר, וכולם מביטין לה כי ממנה בא להם האור כאור הגנוז בנו׳׳ן והכל צורה אחת כצורת המנורה ולכן כל כליה מ״ט והכל בצורת המנורה כי הוא גנוז לצדיהים וליריאיו כענין עין" ה׳ אל יריאיו ונאמ־י על הצדיקים מדבר קדש מדבר קדמות כי צורתה בהיכל הפנימי הקדום וממנה אוד אל היסוד וממנה אור למטה כי הוא אלהי ומגן אברהם אשר קבלו והוא בו

t וממנו הכח הכוכב ומהלכיו וסביביו פ לשון פאה האחת לפאת צפון ולפאת ים וכח זה האות לפאת ים כי היא פאה הנקראת צדק קראהו לרגליו לרגלו כתיב לרגל אחד • וכח ציור זה האות על קיבול הברית בי אות בדית קודש בתוך העטרה והנה מלכות תוך המשכן (נ״א משכן תוך המלכות) בחיבור אחד כענין כלי גדול כתוך כלי קטן וגלגל צדק מכחו ומהלכיו ומוצאיו ומובאיו

ונתיבותיו: צ מצד הארון ולא ידענו מאיזו צד אם מצד שמיני אם מצד העשירי אם הוא מצד שמיני אז היו״ד עם הנוין להיות שניהן צורת הצד׳יי ואם מצד העשירי הירד לבדה והיא צדק וכח הציור זה בזה דבוקים במלוי דמלוי כענין שאמיו רז״ל שני ארונות היו ארון של שכינה וארון של יוסף וארז״ל קיים זה מה שכתוב בזה והיא אשר נצחה על השמינית לקבל כח ציורה ודרכי החמה ומהלכיה ונתיבותיה בימות השנה ובשבתותיה

ממנה 1 מוצאו

ע יסוד עין יעקב ל״ל שזאח חעי״ן היא רמוזה ביסוד ואור המעיין שלה מיא מן מחסד כי מן החסד בא האור הגדול ונכנס לגנוז ביסוד ששם היא רומז בעי״ן וציור העיץ נ׳ ו׳ ז׳ רומז

לששה נרוח שבמנורה והנרן שבעי״ן רומז לנר שביעי וע״ז רומז לששה ספירומ שכולם מביטין לבא ביסוד שהוא שביעי להם כי אור הגנוז ביסוד בא מן הבינה הרמוז בנרן היוצא מציור העי״ן כי הכל בא מן הברן שבעי״ן ההיא יש צורח נו״ן ו׳ זיי״ן מהנרן אלו הזי ספירות שלהם שבחם מ״ע שערים נגד מ״ט כלים שבמנורה הרמוז לבינה כי משם בא אור.הגנוז ביסוד לצולן הצדיקים : g זו האום חפ״א אמלנו שהיא לצד מאחד מסספילומ שנקראת פאה אמת מאלבעמ פנומ העולם שחם מזלמ ומערב וכר • כי בעבור שזו חמדה היא מדת העטרמ שהיא מערבית כלולה למטה מעט מן הצפון ומהדינין של הצפון ונקרא צדק לרגלו האחת שהיא פועלת בצדק כל מעשה השם וציורה מורה בשכינה עליונה הנקרא אומ ברים

םמד תמונה ב התמונהי ביסוד. ודרס משמיני׳ לציורה שהוא צורה הצד החמה ומהלכה ונתיבותיה מן האומ זה בעבור שהיא רמוזה ג״כ בבינה. ואמר בימות השנה שהם מ״ע שערים של ז׳ ספירום עם שבמומימ שהם הזי שבמוח עצמן מן

הספירות: ק רומז לשמש ההולן במקופמו ממזלמ למערב והוא רומז למפארמממזרמ ביחודו ושבחו : למערב דכמיב ממזרח שמש עד מבואו מהולל שם הי־ ונעבור שזו הק׳ יש בציורה נו״ן ארוכה השוכנם בים המלח שהיא הכמה עליונה מכאן אנו למדין כי מנומן טעם וקיום בבינמ שהוא זה מאום של נו״ן ארוכה והיא בעצמה נומן שפע למלכות דכמיב הנותן

מטר על פני הארץ וגף׳ ופירושו שהשם בעצמו נומן באק המייס ולא ע״י אחר כי כן הבינה עצמה משפעמ לעטרם כענין. וזאת הצורה וכוי ללמד על ישראל כר שאמר ו שמקיימין ברית הרומז לאומו האור הגנוז והוא גנוז מן האומות כדי שלא יזכו בו ולק אמר השם ביני ובין בני ישראל ר״ל כי זה האור הגנוז הוא לשם ולצורך ישראל בניו וזה האות היה בראשונה והוא בתפארת הרמוז בר שהוא בין נו״ן ארוכה ונו״ן קצרה להודיע כי הת״מ קבלה אור נכבד בין מדת הבינה ובין מדת הנו״ן של הבינה עלאה ובא באות ואיו שהוא

הת״ת

מוצאו ותקופתו על קצותם ואין נסתר .מכאן אתה למד כי הנותן מלח בבינה הוא נוחן ג״כ מלח במלכות כענין הנותן מטר על פני הארץ ושולח מים על פני חוצות וזו ארץ היא אי ץ העליונה שהיא המלכות והנותן היא הבינה מכאן שהבינה משפעת לעטרת כעגין שא־ז״ל הגשמים יורדין בגבורה לעולם כי הצורה ארוכה ופתוחה למטה וזאת הצורה עומדת בקימה זקופה ללמד זכות על ישראל שמקיימין הברית הנסתר והגנוז מכל האומות כענין ביני •ובין בני ישראל כלימר כי הוא גנוז בין הנו״ן ונו״ן שהוא' בין שתי הניני־ן שהוא אות אחת כי אין בין השם ובין ישי אל

כי אם ו׳ ימי החול ובשביעי הכל ׳ודעין כי אות היא לעולם כי ששת ימים עשה ה׳ כענין בעבור זד, עשה ה׳ לי וכענין זה אלי ואנוהו והמשכיל יבין וידום וצורת הלבנה ומהלכה

וגם ־*ורה ממנה : , דיש

ששם הנו״ן של ר^ד״י צריך שמקרא הצר״י יו״ד עם הנו״ן לבינה ועמה לא נשים אומה לא בבינה ולא בעטרם נשים אומה אבל נשים היו״ד והנו״ן בציורי באמצע שתהיה במרת היסוד הנקרא בשם ד הצ

הצדיק ואות הראשונה של צד״י הוא צדיק וכשמהיהי באלו כתובה במלואה צד שלש אותיות תוסיף עליהן הק׳ ותעשה מלת צדיק ־ל י ד ושני אותיות של צד של ציור הצדי דבוקים זה בזה שהם רומזין לארון ולשכינה וארז״ל כשישראל עברו בים היו ארון השכינה וארונו של יוסף הולכין לפניהם והיו אומרים מהו השני ארונות האלו והיו מרננין על זה בתמיה והשיבו מכעיס על זה שק עושין לנהוג כבוד עם מכבדי תורה ושומרים

עצמן מכל העבירות וביותר לשומר עצמו מגילוי העריות ואמרו מה שכתוב בארון אשר שם שכינת השם ותורתו קיים זה האיש שאלה העצמות מונחין בארון' זה וזהו יוסף הצדיק ועתה ראוייוסף שהנה עצמותיו גודל מעלתו וכבודו של; מונחין בארון הן בקו אחד עם ארון סל שכינה ארון הברית והולכין שניהן בשוה מפני שכבש את יצלו ושמר עצמו בעת שתפשו. אשת פוטיפר לשכב עמת וברח דכתיב והנח בגדו אצלה ־ וארון השכינה רומז לעטרת וארון יוסף רומז ליסוד ומקיימים זה עם w ואעפ״י שאמרנו שזה האות הוא ביסוד מנצחת לקבל כח מן הגינה שהיא

נופח של הכ״י אין לך אוס שאין לו כה ופס נכה ולו מלאך ללצינו וכשהוא מנין ולחנונהו אין מספר ואור כוכב שבמאי מכה ייצורה כי מד הורש גסדשו ומדי שנש ב:3הוכיזההכמ האדרילץ הגמר ומצילו כל שרף נכחו אנלאכמריאל הגדול והגבול אשר כל עיף וסיס מצירו. ומצולה דומה לעליון כי שמו כמס רב ו והראשון מסן צילה ואף הגי הנאים אסליו בי בו הציץ 023 כל הצולך הבא אמריו ונדבק והגי הציצו בגי אסלים ולא כל הצורך סנאים אסליסס נים כענין ויסזו

והמבין

שם יה רומז לעטר״מ אומר אני מפני שהי׳ היא נמלכום וה׳ היא אחרונה שנשם הנכבד

והנורא נ״ה ש הוא רומז לבינה ובה למודן שלשה אנום בשלשה יורי״ן שבה והקשת למנלה נקרא אמול הרמת למנורת ונקרא ב״כ קשר של תפילין ר״ל כי מן הענורת ולמעלה מתקשרים ומתייהדים כל האצילות דברים הרוחניים בבינה הנקרא כח לנצח כי היא קישרמ אותם הב׳ יידיץ עם הכ״ף שהוא צולה רביעים למעה כנגד הענורת ובהתחבר הענורמ עם׳ השם הגמל שהוא בתפארה תהיה קדש כדי שיהיו ארבעתן צורה אחד וחיבור אחד שכנגד אלו ד׳ צורות שבש׳ יש ד׳ פרשיות בתפילין שיקראו חיבור אחד לעליונים ותם קדש לי והיא בחכמה. והיה כי יביאן והיא בבינה. שמע בחס־ והיה אם שמוע בגבורה וזה החיבור אינו לצורן תחתונים ר״ל שאינו לצורן חול אלא שהימור לצורך קודש וחוץ מן היחוד לצורן חול כמו שארז״ל מה שהוא אסור בקדשים מומר בחולין מה שאסור בחולין מוהר בקדשים כענין הטלית כתיב לא הלבש שעטנז וסמיך ליה כתיב גדילים תעשה לן והם בטלים והם שעטנז מכאן למדנו שכל מה שאסור ללבוש שעטנז שהוא מוהר בטלית וכל מה שמותר בקדשים אסור בחולין כדלעיל . וכתיב לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת ובקרבנות מומר לכתיב וביום השבה שני כבשים . ויש

ר זאת הצורה היא לבדה כי אין לח חיבור צורה כי היא תחלת ירושה עליונה הארץ אשד נשאתי את ידי הציור הראשון והאור הראשון כסא כבוד מרום מראשון מקום מקדשינו מקום ראשונה למלכות והיא צרור החיים את ה׳ שעי לה׳ צדיקים יבואו בו והיםוד היא. עין קדש בתוכה כי היא גבול

t לע ן האוד וכח האור שבתאי ממנה ש היא צירה עליונה והיא חותם האבות ובו כח הנקיא *?חור כענין וראית את אחורי שהוא קשר של תפילין כי בספ* איני יכול לכתוב כי הם (נ״א הוא קושר) דברים רוחניים בכת נצח הניכר לקשרם השלישי עם הרביעי למטה והיא תהיה קודש לשם הגדול להיותן לצורה אחת ולחיבור אחד ובו ארבע :פרשיות •נגד. הצורה כי כח החיביר בעליונים ולא בתחתונים (נ״א ולא בגשמיים)

כי

הח״ח ועל אוהו האור נאמר אות היא לעולם וזה לעולם חסר במיג לעלם מפני שאות הוי נעלמה היא בעולם וזה האוח ו׳ רומז לו׳ ימים העליונים ולששה ימי בראשית להודיע שאין בין

השם ובין ישראל אלא וי ימי בראשים הרמוזין לו׳ ימי החול ובכל שבוע וכמו בשבת כולם ולכן ישראל

כחשבון ו׳ ימים שישראל קדושים

כמו כן האצילות קדושים ובתוכם ה

אמר ביני ובין כלומר אלו ו׳ ימים הם ביני ובין ישראל ובשביעי רי-ל בשבת הכל קדושה א׳ והוא יום אחד כמי שבת העליון . ואלו ששח ימים אשר עשה ה׳ רומזיין לו׳ של היה כענין מלם זה רומז לת״ת ומלת אלי רומז לעטר״ח. לכן נאמר

בעבור זה עשה ה׳ לי כמו שמאמר זה אלי הרומז לעטרה ת״ת חח הכל ידבר בעליונים שעטרת ת״ת בכלל כל הז׳ ספירות שהם כדמיון הז׳ ימים ,של השבוע ומאות הזה מקבל חלבנה צול הה ואורה: ף ר״ל שזה האום אץ לו שום חיבור והיא תחלת ירושה לעולם האצילות הנקרא ירושה עליונה: עד לעדת יסוד . הארץ אשר נשאתי אתה הרומז לעטרת הנקרא ידי וציור ידי הוא י כסא כבוד לעליונים שכנגד אוהו הכבוד הוא ביה מקדשנו למעלה ממדה המלכות והיא ראשון ומחלה ויסוד בקרא עין קדש ר״ל העטרה נקרא קודש והיא בהון היסוד והיא עיקר מאומ והאור לנשמומ ואור כוכב שבחאי ממנה . מה שאמר

להודיע נוסח של הכ׳־יי

ושמנין יבין כי נמסייבו נוסניליור לכל סנאים אמריהם ניס על. סיף סעמיליה ושם הראשון אכהל׳אל יה ס׳ צ3אומ עד סוף כ״ף גשמו כי שס חצי לרן הכסות ומשם והלאה ממסיל האלירילין ה׳ צנאוה והס הג׳ נהנו ציור ושם להנר צורמם איש על עסנהו;לצנאוהס ואלו הו׳ כמוה מהנשאים ליונ כס ני ולשה ולזה לא השיני סמנינויס ומש פועל ה׳

צא

ספר תמונה ב התמונה כאורה ח״ס שעמידה העטרה להיום אול גדול ויהא אול הלבנה כאור החמה ואול הלילה ואול

היום מיוחדין שכיהן כאחד ליחוד אמד ובעבור. שהלולב רומז ליסוד הנקרא יום ששם גנוז האור גדול לכן גבהו אין לו שיעור כי ממעלה עד חכמר של כמר ובעבור היסוד אמר משם אשר כשאמי אה ידי כלומר שמנשא וממרומם העטרה עד היסוד בכח חסד שהיא מצה וכל זה לצירמ השין של ג׳ ראשים הרומז לגי אגומ עם מקשמ הרומז! למדמ דוד שיקרא השי״ מרכבה שלימה והנה הצדיקים שבכל ז׳ ספירומ מלכבומ מרכבה זו לזו וכולם בחשבון

כי מה שאסור בזה מותר בזה כענין גדילים תעשה וענין זריעה ולבושים ואכילה שאסורל בחיבורים וסוד המצה והלולב אעם חמין נ הם מציה עוברת ע״כ יש הנאה לנפש ולגין* והמבין יבין . כי מצות הלולב ביום ראשון ומצה לילה ראשונה ומי הקודם להלולב צורת החותם אשר נשא את ידו בלולב מצר המצוה והנה צורת אות השי״ן רמוזה לגי אבות ושלשחן הן המרכבה והסוד כי כאביהם עשר כחית דדמודן בספירות ובנסיעות וביצחק ז׳ כחות דדמוזין בשבת שלו וביעקב שמנה כחיח הכלול מכולם ו&כל הגוונין ובכל המין

כי

יהיו 3׳ שם העצם שנקרא מרכבה לשם הגדול ואין הכה, ג׳ י ה מ אברהם בו עשר כחוח מהא׳ ג׳ כחום. ו. ומפת׳ ב׳ כחום . ומהם׳ כקומ. ומהד׳ כח א׳ ב׳ מרי עשרח כחומ הרומזץ בי׳ ספירומ ובעבור זה נמנסח בעשרה נסיונומ . וביצחק שבע כחומ הרומזין לש«טח שלו שהשמטה שלו פועלמ מכח מזי ספירומ וביעקב שמנח כמוה והם ממקשרין וממייחדין הרומזץ לשמנה בכלל מעשר והקטורח וכו׳ ר״ל כי הקשר ליעקב בכל מדברים ויחוד ם במדמ יעקב והם מחייחדים וממקשרים על ידי אהרן הכהן . והנה כל הכמומ הם כ״מ והכה ה׳ נצב עליו ר״ל כי אצל כל אמד מהאבומ כמיב עליו נאברהס כחיב -ויעל אלהים מעל אברהם וביצחק כחיב ויעל מעליו וביעקב והי נצב עליו. וא״כ הן״ה כחום שאמרנו וגם השכינה עמהםו . והנה הס שם העצם הרי שם שלם הרי ך על המרכבה שלימה. ומשה בעבור שערמו דומה

למדם נוסח של הכ״י

לא לאו וה^סד ראה אס אכמריאל יה ה׳ צנאומ יושב על הכס* והניע בכבוד יקר היקר אסר בקרנו בי יקר הניס יקל ונדנק זה גזה וה?ה אכסליאל נו נ׳ כסוס המעמידה ? וסמכי אלילימן הלוכב על סגלגלים ומניעם בנסו הגדול

9

להודיע שאמר הכמוב לא מזרע כרמן כלאיםש שלא ירכיב גפן במפוח ל״ל מין בשאינו מ וכיוצא בו. וכן במלבוש אסר ג״כ כלאים ובאכילה שהוא בשר בחלב אסר כלאים ואלז״ל אין לן

עשב מלמטה שאין לו מלאן למעלה שמכה אומו ואומר לו נדל שנאמר הידעמ מוקומ שמים אם משטרו השים בארץ אל מקלי משטרו אלא שיטרו ל״ל כי כל עשב יש לו מלאן לנד ואס מערב ב׳ מיני עשבים איזו מין שיהיו נמצא אמה מערב שני מלאכים והן ממ3טלים ממלאכמ׳ לכן אסיר לערב שני ד3רים כאחד וזהו

סוד ורמז להרכבמ האילנוה גיכ שלא ירכיב אדם מין בשאינו מינו זהסיד שכל אלו הדברים כגון צמר ופשחן ובשר בחלב לומזין לשני מדום ימין ושמאל כשחחברס לכוונה ראוי ויחוד אחד שיממברו שניהן בכוונה אמה בקדושה עליונה יקלאו חיבור אחד ולכן הן מומרים לטונה קדושהל. ואם חאמל מצה ולולב ואסולין לכוונם חו שגם הם רומזין לימוד המ״ה. למה נוחגין בכל זאמ המשובה כי הם לא באו אלא לפי שעה כמו מציה עוברה וגם יש חנאה לנוף כמי לנפש באיהי המעט שהוא אוכל והנפש בקיום המצוח תפלט מציח מצח והלי הס שני דבלים ולומזץ לייחוד . ועל מנץ הלולב אס מאמר מה אחה אוכל ממנו המשובח מענה לו אף שאינו אוכל הרי נהנה מן הריח לגיף . כי מציה הלולב ביום ראשון ל״ל שעחה נוכל לומר שהמצה והלולב רומזין ג״כ ליום ולילה שחהא חלילה מאיר כאור היום כי לעחיד הלילה םאיל כיום והיה כחשכה

ספר תמונה ב התמונה כגן שהוא אלהים ת כח ממי״ו גוברת על מלת הד בעגול שבציולה יש ו׳ כגל הו׳ שהלא בחשבון ששה מלאכי חגלה כי זהיהמי״ו היה לממ־ם ונהפך לרין כשהוא כמוגח על מצמומ האנשים גליו אלום שבאותו הליו היו כוח נין המלאכים לרמוז לחבלה דכמיב והמוימ מיו על מצחומ האנשים rn המיו הוא סיף החומס של מלח אע״מ שהשם חוסם ברין כל עניניו בסיף ונקלא שפמ חים ר׳׳ל שפמ האומיומ של אלפא ביהא שנקרא הים הגדול בענץ גבול שממ בל יעבורון כלומר כמ האומיוה אין להם לעבור מן המי״ו כי כאן גבול ליס שהוא גבול לאומיות כולם בדין כענין שנאמר והגבלמ אם ההר ומיד כאמל סמוך לו משערו לכם עלוה בהר ונגוע שזו היא מדמ אלהים כי מדם הדין נקרא הל אלהים כי מכה זה האומ ניחן רשומ למחנלים ולמה ממי״ו מורה דין קשה יומר מכל מאומיוה והסכימו לז״ל בעבור שהרגל שלה היא ו׳ ברחמים והיה זקיף ועומד ונמעקם ונממפך והזר לדין ולכן כממ במדמ הדין כמכין שנאמר הנה יד מ׳ הוי״ח שתיחה לממים ונהפך לדין דכמיב ועבר מיולא ימן המשחים בראשונה אמר מ׳ ואח״כ אמר המשחית כלומר שנהפך מדמ מדממים למדמ הדין • ולמה, נעשימ מכמ בכורה בלילה לרמוז כי זה האומ חי מורה ברחמים שהוא יום ונהפך ללילה שהוא דין וארז״ל כי זה הכח של המי״ו נקרא׳ אפו של חקב״ה

כי הקטירת ליעקב ו *הין המקטיר והנה הכל כ״ה ודנה ה׳ נצב עליו והיי המ־יכבה שלימה עליונה ו&שה הנימז במדח יעקב בהשגה ואהרן עם יצחק כי הוא בצירו ויוסף ששי לבנין כי נברא בדמוח דיוקנו של אביו ״ דוד שר אל ושכינה עמהם והיי כסא לכסא j ה׳ אלהיני ה׳ אחד וממנו כח דרצון

ואהבה ״. היא הכח הגוברת על מלת אלהיס כי מכף רגלה ששה מלאכי חבלה והוא המהופך לחבל בדיו אדום כי היא סיף החותם אמת והיא שפת חים הגדול כענין גבול שמת בל יעבודון בל ישובון לכסות האיץ כענין והגבלת את ההר השמרו לכס עלות בהי כי הוא הר האלהים הוא הנותן רשות לחבל ואח״ל מה נשתנה התי״ו מכל האותיית כי כחד. בציורה כענין יד ה׳ הויה במקנך

והיא

כנכה כענין

הו׳

למדת יעקב לרמוז בענין יסוד לכן גס במשה ח׳ כחוח שבח׳ כחות אלו מיוחד במדמו של משח לכן במשה מ׳ כחומ שיח א ח׳ בכלל עשר לי חור אחד וזה ביאורו. מדמ משה הוא נצמ ושם רמוז

אדנ״י הוי״ח לכן הן ממין בכמות ובימוד ־ ואהרן מפני שהוא בצידו של יצחק שמדמו של אהרן הוא מדמ הוד שהוא בצל שמאל יש לאהרן ג״כ ז׳ כחות כשל יצחק שמדת יצחק הגבורה ולא יותר . ויוסף בעבור שהוא ששי לספירות שמדת יוסף הוא יסוד לכן אמרו זיל כי נברא יוסף בדמות דיוקנו של אביו ויש לו ו׳ כחות • ודור הרומז לכנסת ישראל כשיהא מלת דויד מלא ביו״ד אז הכנסת ישראל עמו והשכינה עעהם עם

כל הכחוה הרי השם שלם והמרכבה שלימה והנה הם שני מרכבות שיהא כמו כסא זה לזה שכל מרכבה בחשבון זה יהא שם כ״ושהםשני הויו״ם ליחוד אחד כענין שנאמר ה׳ אלהינו ח׳ אחד ומזה האום בא הכוכב ששמו כוכב שהוא הרצון ואהבה וזה הפירוש של כל הכחוה אלה של א נרה ס יצחק ויעקב ומשה ואהרן יוסף דוד באנו לחזור ולפרש כחותם ואלו הם י באברהם עשרה כחות • וביצחק שבעה ״ וביעקב שמנה * ועםו • במשה שמנה י באהרן שבעה השכינה עולים ך בדויד מלא בירד ארבעה ־ ביוסף ששה הרי הםו עם השכינה במנין הוי״ה הרי לך בכל בחות ך

אלה האבות שני הוי״ות עם השכינה : וכשמקעירין

נוסח של הכ״י בי גלול אדונינו ורנ כס ואמרו בי הכסא למעלה מן הגלגלים כענין והעשירי יהי׳ קודש לשם"הגדול וזה הכס ממעלה בגבורה למה עד כאן בא בדרך ישרה ודקה ונפנה לשלום ומכאן והלאה הדרן לקה ולא פנה ויצא לשלוס והשלישי מולה מל המביס אל אלץ ומלואה כי ממנה מלא כל הארץ כבודו כי השבמ המאיר בשוכה וכל אשר בהוהאוס משום

בסוכה

מפר תמונה ב התמונה וכשמקעיליןאוםו ל״ל שקישלין אוסו ומייחדיסאוחו אלהי כל קדושים עמן ל״ל כי כל צבאיו וכל קדושיו עם כל האצילוה 3יחוד אחד אז םמהפן אוסו האף כולם נכללין 3םם אלהים והכל 3א מיחוד אחד וכל ללחמים ואמר הבושם ה?א כח המהפן החלון מן אלו הכחוס וכל אלו החיילות כולם 3אים מן״3 האף ר״ל שיש בבשמי׳ כח שמהפכין מדה״ד למדס״ר אותיות וצורות אשר כל פרטיהן הם מ״ח שנקלאיס כולם כחות פנימיומ דקות והאותיות של מנצפ״ן עמהס והס עליהם בים המלח שהיא חכמה עליוכפ הרי הם כולם מ״ט והן מ״ט כוחות נגד מ״ע שערי ביכה ל״ל שבכל האותיות האלפא ביתא עם הכפולות יש בהן מ״ע כוחות. ובזה נתקשה משה ל״ל כי הם מ״ט שעלי בינת וכנגדם

היו מ״ט כלים במנורה. ובדבר זה נתקשה משה במעשה המנורה שיהא כל אלה הצורות דבר אחד ואפי׳ שכינה שהיא העטר׳ נתקשה בדבר שאמרח את קשתי נתתי בענן ר״ל דבר שהוא קשה לי ומהו זה הד3ר ר״ל מנצפ״ן שהם אותיום נוראים עליונות גנוזות 3חכמה עליונה אס3 אותיות כי יהיו מכלל ך אם מאמר שהן צריכין

והיא מלה מחופכת כענין ועבד ה׳ לנגוף ולא יתן המשחית ולמה כלילה כי זדתה של יום ונעשה של לילה ואמרו בסוד כי זח הכח נקרא אפו של הקב״ה וכשמקטירין אוחו בריח הבושם הוא כח המהפך החיק מן האף ומשה ירע את כולם ונם אותו הסם שהוא העיקר כאשר הבין משה כשעלה למיום ואמי ושים קטורת להסיר התי״ו של דם ולשים ה׳ במקומה כענין ישימו קטורה באפך כי הוא הם״ם הידוע למשי, הנכנס באף ומהפכו לביבה ומיד ברך ה׳

t חילו

נשלם האלפ״א ביתא תנין * בעז ת בירא שמים ואיץ באחדות הקבין •

זה הים גדול ורחב ידים שם רמש והנה ואין מספי והם צבאות ה׳ ועיקר ה׳ אלהים צבאות כענין ובא ה׳ אלהי כל קדושים עמך והכל כאחד שנים ועשרים צורות לאחד מחוברים ודם מ״ח כחות פשוטות וע&הם הים המלח עליהם והס מ״ט כחות נוראות ובז* נתקשה משה כענין וזה מעשה המנורה מקשה אחת כביכול למעלה את קשתי נתתי בענן דבר המקודש נתתי ים המלח בחמונה וראיתיה לזכור ביית עולם ברית המלח בין אלהים העליונים

והיא

הרי מוץ מחם עושין כל באוסיוס של מורה צרכה בתורה וגזה נתקשה משה אם יהיו בהולה אם לא יהיו שנקראים ים המלח הכל לדבר אחד שנותנים טעם ומלח לשאר אוסיום והכל לדבר א׳ וזהו שחהיו אוחיוה מנצפ״ך שהיא נו״ן ארוכה שמהיה נין המכמה ובין שעל ממשים שהיא מביכה

ושיהיו נופח של הכ״י

במוכה להשגיס לאבר ססום ששש לארץ כמכין בשמיס ממעל ועל הארץ מסמס והג׳ עד כאן בא ומצא האומ סמוס עכל צדדיו ושניהן רומזין בפסוק כי לא ילע מוצאו ונפגע במוכן . והד׳ סמים והסוס העומד לנס עמים גם האומ גם הכס כמכין עמו אנכי אנכי אלד עמך ואלז״ל כ״מ שגלו שכינה ממהם וצולה האוש כמו המיל הקודש סומס אש

הביב

מפני שיש שלים ומלאכים גלולים שהן עושים הבשמים שלהן וכמוהם ללחמים י לכן הקטולמ מהפך ממדה הדין למרת הלחמים והכל ידע משה גס אומו הסס אשר שם בקטורם וכשעלה משח למרום אמר לאהרן ושים קטורמ כלומר מכוין לאוהו קס״ם להסיר מדמ הדין מרומז למ״׳ו של דם ומסיר אומה מי״ו של מלמ קטורמ ושים ה׳ במקומה ה׳ של קטורה שהיא רמוזה להפךה צדין למדה מלממים מי לכן !'כהיב קטורה עם ה׳ . ואמר ישימו קטורה באפן וסמן מיד ברן ה׳ חילו רומז כשיהיה הקפוורה עם ה׳ שנחהסן מד״ה לברכה שנאמר בלן מ׳ חילו. נשלם האלפא

בימא מניין:ה זה הים גדול כו׳ ל״ל ממונמ אלו נ ה 1 ' האומיומ נקרא ים הגדול ורמב ידים שם רמש ואין מספר ל״ל כמומ ומיילומ אין מקל וכולם נקראין צבאום סם המיומד ועיקר מדבר שכל צבאומ ה׳ מס מצד מדין ומצד מדממים וכל ברואי מעלה ומטה כולם ימייחדו ביחוד אחד דכמיב ה׳

וביזקדשהחמשים

ספר תמונה ב התמונה כד ושיהיו אומיומ מכצפ״ך נממוכח שאר האומיומ המעשים שהיא כשעה ,*לכולם ומאוהו שער וזו היא המעוכה אשר בה הביע משה נעבור המעשים ימקע נשופל גדול שהיא בשעה לכל שהיא בציור המטלה וכמקשה לו עד שנודע לו הגולים עליוכים ומחמוכים וגם אומן הכשמוה שהכל לצולן ימוד המנולה ל״ל כל ציור האומיומ האנודומ בין עולמומ אמלים דכמיב האובדים נאלץ אשול לכולם יהא הילום והנדחים, נגופן והנשמום ג״כ שנמגלנלו וגולום עד לניעי כולם ינומו מגלוהם ומה שאמל הנניא ונאו האונדים נאלץ אשור והנדמים נאלץ מצרים ר׳׳ל אלו האונדיםונוםם נארץ נפשם נעו אשור וגם הנדמים שנדמו נעוונםם נארץ מצרים ואפילו אלה שאנדו נפשםק ז ורוחם לחלועין אז נ הגאולה יתקנצו כולם וישמחוו לח׳ נירושלים .־ וכלאום איש אלהים אס הממונה ר״ל כאשר ראה משה םמונמ האוסיוס כולם אז האירו פניו מהם דכםיב כי קרן אור פניו וגם האום של מלמו שהוא זיי״ן האיר פני משה יוסר ויומר כמו.שכמוב כי קלן פני משה כענין כמכומ עול ל״ל שפירושו אור פניו כפילוש כמנומ עול דכמיב ויעש ה׳ לאדם ולאשמו כמנומ עור וילבישם ואל מקלי עול אלא אול כי כמ צולמ האורי וג׳ אוםיום ר ללבל אמד ושם אחד לשס ש או״ל לג׳ אומיומ שם שד״י כמדמו כי שמו כשם. וממשים לולאוח ו ב ל רבו דיו לעבד להיום כ ממובלין, ל״ל ממשים שערי בינה שמוברום כל דבלים העליונים ומלאים ובמוכם אול הבהיל כנשמה במון הגיף שהבהיל הוא המפאלמ שהואן י׳ ספילומ והלאש שלהם הוא משער ו מ נ

והיא התמונה אשר בה הביט משה מעשת מקשה וגדול כת הנעלם בה שהוא איר הנפש שבתוכה ובינה לנש&ה כנשמה לגוף. כי מי׳ט כחות אשר כל אחת שנה ושבת ארוך בתוכה כנשמה בעולמה ובכל שנה ושנה שבת הגדול בתוכה כנשמה בתוך הגיף. ושער הנו״ן הוא נשמה לכולם ובו יתקע בשופר גדול בקין הארוך לחימת גדול ובאו האובדים בא־ץ והנדחים מדור הרביעי וגס רבעים ישובו וינוחו מגלותם והשתחוו לה׳ בירושלים , וכרא־ת איש אלהים את המפונה האירו פניו ממנה וגם האות שלו האיר לנו ולמשה רבינו ע״ה דכתיב כי סין אור פניו כענין כתנות עור כי כח האותיות והצורה דבר אחד לענק ג׳ אותיות שלמדתי כי שמו כשס רבו וחמשים לולאות חוברות יקר אל יקר ובתוכן אור בהיר כנשמה בתוך הגוף ובראש הםמ״ך שער הנו״ן האור

דגניז

r כי

יהיו בשעל מחמשים שהוא נעלם נמוך הבינה כנשמה

: ף ו ג נמוך ה והא לך ציול האוםיומ נציולן וחשנובן איך הם

; עולים למ״ע כחום:

ייו דו יז די א כ ג ד ה גי בכ בכ בא בכ

• י ט ח ו ו כא כא בכ בכ בא

כו כו כי גז

ע ס נ מ ל כ כא בכ בכ כא בכ בכ

ש ת רכ בכ

דד

ד כא

ני כן צ ק בכ בכי

כי פ בכ

ץ ף ן ם ך כא כב כא כב כב

מ״מ כמוח ועם השכינה מ״ע.

כי ע״מ כחום ל״ל שאלו הם מ״ע שעלים של נינה והם מ״ע כחום גנוהומ נוראומ מאוד מאוד שיש לכל אחד שנס ושנה ר״ל שמעה ויונלכה כנשמה ולכל שנם ושנה שאמרנו יש לכל סו נ אחד שנמ הגדול ל״ל מקום אשל שם שונחים כל אלו משנמוה וזה השנמ הגדול הוא נמוכה כנשמה נמוך הגוף . ושעל מנו״ן וכף והשממוו לה׳ נימשלים לצה לבאר שחלק אחד משער

השמשים נוסח של הכ״י

ס3י3 לס נאוס ס׳ כי מששו שלסלמש ששים נמלים סביב לס מגנולי ימלאל וסם א3לסם ויצחק זס כליל 3זס ויעקב מסם השלם ושם המשמלוח ושלמס סואנ עליסס כאלי וסם שומרים על סשעלים שלא יבוא בסם עול עלל ןעמא

המיל

הוא השעל מביכה שהוא.כעלם בתוכם ומשכים כח גלולים באלץ החיים שהיא המלכות וכל צבאיה ומה שכתוב וצויתי את בלכתי ל״ל כי עיקר הברכה והחיים בא מן תכתר בספירה( ר: סו י הםשיעיח שהיא ( שכח ששם הברכה והחיים עליוכים כי הוא מדת יוסף שהוא דמות דיוקנו של אביו ר״ל של תת״ת כי בו הברית אשר שם רמוז יעקב אביו . ועוד ז׳ חדשים ר״ל שאלו ז׳ חדשים הם מר״ה עד יום כיפור שנאמר ובחדש הז׳ בעשור׳ ואור לחודש סמנו מ בהיר בתוכם היא מ״ח שהיא בהון אלה הז׳ חדשים ובראש אור הנעלם לסליחת הנפש הוא יום כיפורים שהוא יום כפרה וסליחה לנשמות ובאותו היום משלח״ השעיר לעזאזל שתיו שולחין אותן מעליהם עם כל צבאיו כי הוא שר על כל השדים והמקעריגין שלו ולחבריו לאק חרבה ושממה כדי שלא יהא עקעריגין על תפילתן של ישראל והיה מקבל עליו כל עונותס של ישראל ובאותו יום היו.ישראל מנוקים מכל עון וחעא כי השעיר לקח הכל שנאמר ונשא השעיר עליו את כל עוונות בני ישראל ולא עוד שארז״ל שנשא עליו כל עונות איש תם שהוא יעקב שהיה ראוי לומר כל עונותיהם ואמר עוינותם . ועוד ז׳ שבועות ר״ל שבאלה שבע שבועות והן שעפסח לעצרת ואור בהיר בתוכן הוא עתן הורת ובראש אור הנעלם הוא שער חחעשים דכחיב עד ממחרת השבת השביעית תספרו חמשים יום :

הגנוז לצורך הגלגל אשר הוא נעלם מעין כל חי ועוד ז׳ שנים ובתוך כל אחד אור בהיר כנשמה בתיך רג־ח ובראש אור הגנון לקונה אדון לעצמו אלהים בלבד כענין דומה לנשים המקטרות והשבת לה' לבדו והמבין יבין . ועוד ז׳ שנים לחוקית השמים והארץ והשבת לה׳ ובראש אור הגנוז והנעלם לחוקות השמים והארץ כי לה׳ הארץ ומלואה ע״כ וצייתי את ברכתי עד השנה התשיעית למקום הברכה וחיים בי יוסף נברא בדמות דיוקנו של אביו עד כי הברית (נ״א וער בכלל כיבו הבריח) ועוד ז׳ חדשים ואור בהיר בתוכן כנשמה בטף. ובראש אור הנעלם מן האבות הנעלם לסליחות הנפש ולשעיר המשתלח והמבין יבין. ועוד ז׳ שבועות ואור בהיר בתוכם כנשמה

בתוך

החמשים שהוא אול הגנוז לדור הגלגול שיבואו השעל נעלם מעין כל חי־ באור הנעלם כי $ת ועוד ז׳ שנים ובתוכם אור הבהיר ר׳׳ל שאלו ז׳ שנים הס במקום ז׳ ספירות למעלה ואור הבהיר

הוא התפארת וראש שלהם ר״ל שהוא ביסוד שהוא אור גנוז ונעלם מאותו שקונה אדון לעצמו ל״ל שתוא הנלצע שלא נזכה שיצא מחחת לשות של שכינה ונגנז תמת לשוח של אדם והוא גולה תמיד עד סיף כל השמטה ז׳ שנים וביובל יצא דכתיב והגישו אדוניו אל האלהים ועבדו לעולם וכל זו בדרך נשים המקטרות שחם מקטרות למלכת השמים ולכוכבים ומזלות ולכל צבא השמים והשבת לח׳ לבדו

ל״ל שאעפ״י שיצאו הם מרשות השם כל שבת וכל שבוע הוא לה׳ וע״כ חוא תחת השכינה יבואו בעליונים או בתחתונים כלומר שעל כרחם יבואו ליסוד שהוא שבת הגדול ושם ינוחו׳ כל הנפשות וביום ההוא אין עבד לאדם אלא כולם לה׳ לבדו דכתיב ובשביעי יצא לחפשי חנם ואז כולם עובדים לה׳ דכשיב כי לי בני ישראל עבדים עבדי הם עוד כתיב כי לי כל הארץ. ועוד ז׳ שנים ל״ל שד שנים נזרעת ונעבדם וכח גידול צמיחה מחקות העליונים הנקראים יכין ובועז שכומנין כח גדולים בארץ החיים שהיא המלכות ומשם בארץ התחתונה ובםיך אלו הז׳ שנים אור בהיר שהוא אור השבת ובראש שלהם יש אור נעלם מאלה חוקות השמים יכין ובועז וזה האור

ועוד ניסח של הכ״י

כעיר שהוגרה לה יאדו כף ו״ו ששס עלו שנעים ויהיו לנס ונזה השעל 3א הרגיעי וסננו והקיפו ולא בפתת לו פשה לצאמ בי נאו מים על נפש ולא ירע כי גנפשו הוא לבא נסיף כל האוש הסתום והגניז ומצא מים ולא ידע אס הס צולייס והם סגורים באום הסגול ו־קשג שהוא הע״ס הסגור ל״ל מ״ם סתומה ואמר שיסה רוסס של מהשני

והם

ספד תמונה ב התמונה כהס מ מ והכוכבים כולם משחמש!ן גצייד ה ואפי׳ כל צורן בכי אדם מכה המרות הן באים ואתי׳ כל דיבור של בכי אדם כסדר המרות האלהן יוכל לדבר בספירות כי כלומר כל דבר שמדבר כ גם כל משל אשר תעשםן תמשיל בספירות באלץ כ ובלבד שתצא מן ההורה כמו שמים ואלץ וכדומה לחם שהכל רומז במרום כ׳ כל מדה מצידה יבואו כמה דברים וכמה עכייכים כגון מן החסד כל מוב וכל חן וכדומה וכן להיפן מן הגבורה ־ ומן הם״ס האמצעי משניהן וכן כולם ואפילו לשון כל המלאכים וכל מעשה הנביאים וכל בני אדם חלוים כולם בספי׳ כאשר הכל בקבלה מן המקובלים מפי הנביאים וע״פ הכתובים הידועים למבינים וכל אלו נקראו לאשי פרקים ואברים של גיף האצילות ולכן אמרנו שהספירות כדמות אדם והאדם בעבורם נקר׳ עולם קען כי באלה אמר השם נעשה אלם בצלמנו ל״ל מה שלמעלה באצילות r׳ ספירות ג״כלמעה באלם ז׳ צולות שהם לאש וגויה ב׳ידים ב׳רגלים ברית מילה עולים שבעה : והנשמה

בהון

ועוד ז׳ יעים והס ז׳ ימי השבוע הרמוזין לז׳ ימי הספירות ואור בהיר בתוכם הוא היחוד שבת״ת ובראש אור הנעלסמן האומות הוא אור הגנת ביסוד שאין חלק לאימות ביסוד וגם הוא רומז לאור שבין

בתוך הניף י וביאש אור הנעלם מן האכית וגנוז להם * ועוד ז׳ ימים ואור בהיר בתיכם כנשמה בתוך הגיף • וביאש אור הנעלם מן האמהות (גיא מן האימות) וגנוז בשבת שהוא רומז לאדו ואור אחד בין שני מני״ן והנו״ן היאש־־ן לא השיגוה׳ אפי׳ מלאני השרת (ני׳א אלא) אשר ממנה האור הזך שנתגשם לדור המדבר לקבל בו אות הו׳ והברית אש״ בו בראשו והנו״ן האח־ונה לא השיבוהו עין כל כי היא נעלמת מכל והיא סיד ים המלח היובל האיוך הגנוז האחיון והם המשה כהות ומהם המלח והטעם לה׳ נקידות ולח׳ כלים הנוחנים טעם ומלח לכל דיבוק וחיביר (נ״א מלח ודבור) והכל סתום בסיד עש־ ספירות עליונות בלימה ואין להדהד מה למעלה ומה למטה מזה ובהן המדיח דרומזוח לכל דבר הנלןאין ראשי פרקים לשון של מלאכי השרת וכל דבורם בו ומהם נמצמו כל שש בעליונים חיות ושיפיס ואופנים ומלאך וגלגל וכוכב נם שמות כל העירך ללשון של בני אדם וכל דיבור ומבטא כאשר הוא רומז ומחולק במדות כי כל מרה רומזת לכמה שמות ולדברים ולענינים אשר בולם באים מתיך אותה חמדה שהכל כלול בכלל אותה המרה וגם כל לשון המלאכים לכל ענין ודיביי שהכל רמוז בספירה אחת אשר מצידה כל אוחן הדביים כאשד נמצא הכל בקבלה מן המקובלים המבינים אשי הבינו הכל עפי׳י נביאים מפי כתיבים המורים הענין בפסוקים ידועים למבינים ולאלה כק־־אין ראשי פיקים כי הם אברי הטף והשפייות שהם דמות אדם כי האדם עולם קטן כענין געשה אדם בצלמנו כדמותנו ז׳ צורות והנשמה

בתוך

שני הכוכין כםתכתוב אות נו״ן במלואה תכתוב נו״ן מצד אחד ונו״ן מצד השני ואיו באמצע וזו הו׳ רמוזה לאור הגדול והראשינה לא השיגוהו אלא.מלאכי השלת ש:ן נקרא הבינה משם בא האור ונתגשמה לדור המדבר ונקלא מ״ן כדי שיקבלו אור הל׳ ל״ל התפארה שהיא התורה שבכתב . והאחרונה וכו׳ ל״ל לא השיגו סודה עין כל חי כי היא תו ן חכמה עליונה שמהם יבוא עעם לה׳ נקודות שבתורה ולח׳ כלים שהסס׳ כחית שלי ציור אותיות מנצפ׳׳ן כי כל אלפ הנקודו׳ נותנים עעם וריח לכל דיבור ודיבור ודבר שאמרנו הם כולם סתומין מיוחדה בעשר ספירות ואין להרהר מה למעלה מהם ובאלו הספירוח יש מדוח שהן רומזין לכל דבר וחוס׳ המרוח הם כמו ראשי פרקים שכל בריח שבעולם ואפילו המלאכים הם משחמשין בהן כמו המלאכים והגלגלים

טפח של הכ׳יי והם המים אשל באו על נפש ויהי מבליל גץ מיס למים בי כשהניע לאגני שיש ורובר שקלים לא ינון כי אין מקוס כי אין צולך מ״ם ססוגס עס סיג ץ ההומה וסל מן הדרן ובנר אמר כי ראה ממנזלון יושב על כסא ולן אס העולם וכומב זכיומ של ישראל שעה אחה ביום וחשב וקיצץ ויצא 3מ קול ממ״ם פשוס^ ר״ל מיסוד עולם אשר בשם הססומה סמן שובו.בנים שובבים מגור הגלום אשר מלש אנכי עמם כי פרן גדר שנאמר ולול רביעי ר״ל עלכוס ואף על

t מאפל ל״ל בי 7׳ גוליה הם שטגה נסס ישראל ואס ישלאל m רבעים 8ובו בכים סובבים צו* 1

h m t t ^ תמונה °BS ה בי או המ״ממו ו ו כ י סד אבי בהון הגוף ״. ר״כ*שכשמחו של ארס שה;א יעקב לרעה ח״להדהוקרא המוכה דינו כשארז״ל והי הוא וביה דיכו והכל חיבור ויחוד במוך גופו והוא אול בראשו כי האדסנה ובעבור זה אמר איוב ומבשרי אמזח אלוה * אמד ומלה אלוה בלשוכינד כקרא רצץ ט ימהלףחמ׳ קטנ ל״ל מעצמי אני רואה אח אלהי שהוא אור המוכה לטי שמאמר אלהומ עם מ׳ צמו אלהונו עם ׳'גף 'וכמו שהאדם הרצוני ר״ל 'להוט י הוא לשץ רצוני כך חספירוה שהם מרום עליונום כולם רצוניים שכל אמד מהן נקרי רצון ועסה מלה להו״ס כשמשים בו א׳ יאמר אלהוח והאי מורה שהוא כמ עליון י וכשהכףר כה חאל״ף ישאל להוט רצוני בלא כמ עליון ונקרא להיט כמו ומלהט אוםם מסביב שימהפך לרעה כמו מלהט מרים כי מכמ מסר לו שכשאר מכמ בעליון וכשאר להוט בלא רצון העליון וכן כסמאמר אלהי עבריים הוא הרצון ואלהומ ברצץ העליון י וכשאמר אלהי נכר הארץ ר״ל שמם כמוס מיצונומ שבא להם

בתוך הגיף והאור הנעלם שהוא בראשו כי בוי סוד ׳המוגה קטנה י דכתיכ ומבשרי אחזה אאה וסוד תמינה עליונה כי השבתית והמתת אשר בספירות לחבר את האהל הקטנה עם הגדולה' והכל לצורך האדם כענק וכפ־תם לכם שבעי שבת־ית תמימות תהיינה כי השבת היא חמדה היא'רמוזה ראש פיק ואב^המירח בטבעו לכלי דבר יוענק במדי*. בטבעה כגץ

חסר שהוא לח ויטונ •יימוג ומתק ומויהלכל דבר הבא •מצירו והגבורה חמה וקש־ וחמיצת יוכן כילם על הםדר הזה כאש־ היאיות מן הכתובים ואם '׳הם משחנים הכל הוא משלשלת ׳אחת ודרך אחד להס למקיבל ;הטיב וכולם הולכין אחר הלשין ושם והמרה בלשין עליון נק־א אלוה יעקב אש* הפך הצור אגס מיס כי מלת אלה׳ אביהם אלהי יצחק ואלהי יעקב היאשגיס לרמי ז במרה וביום והו׳ של ואלהי יעקב רימזלמיתו שהוא ובית דינו הכלול ומתוכי זה בזח ומלת אלתי בלשיגיגייצ־ן כי האדם הייצוגי אומרים שהיא להות ולהוט פי־בי וגחם־ כח הנח עליון ונשאר בעליון ותבין אלהי צידון' אלהי

ישראל אלהי עבדים אלהי גכד

עליונה שהם הבןבהומ והספירומ כולו דבר אמד ובכללם היא שכיני הממוני ושכינה עליונה וכ״ז לצורך האדם וישועחו וע״ז אמר הכמוב וספרהם לכם ר״ל לצורככסולצורךנפשוסיכם כי משבה ר״ל שהמרה ההוא היא ראש פרק אבר אחד מפני שהמדומ נקראו שבמוח והם כמו ראשי איברים שבאדם שכל אמד פועל פעולסו לעצמו לפי מדמו כמו מחסד שהוא כולו למ ורטוב ־ והגבורה כולה קשה ויבשה וחמוצה וכן כל המרוח הולכים עד״ז והכל בראיומ ברודוס מנביאים ״ ואס יראה כמשמכה דבר אחד בענץ

הכמ והרצון מן האכילוה שיהיו אומן האומומ זגישיוסן וברצונן ונקראים נכר בעבור שהם מוןמהאצילוח pn rn מן האצילומ ג״יכ אלהים צבאוס חיפך אומם יאמר אלהים אמריי על פני כי אלחיס צבאוס רמז להז׳ מדום הפועלים בדין י ומה שאמר לא יהיה לך אלהים אחרים עלק ולא מעשה ש פכי ר״ל שלא יהיה ברמז ולא ב בדמיון הז׳ ספירוס הנקרא פני כי מלמ פני רומז

לז׳ נוםח של הכ״י

, מעלוס נפלמוה ולהם י ט ן ה אלו ה״ה בסוס נעלמות וסעלומוס מכל וסם הנקראים יס סמליו וכ״א על גי י ים ה*ולס העליון וניחגים טעם נליה מלס כ״א לציור 3ש«ו בד שיהיו המאכלוס סנאים לפני סמלך י י כטעם המלס העליון כעניןשאמר כי הטעם כנשמה והס סינים להמלך ונח 3סעמס סט״־ כענין • על כל קיבנך כי לאש כל הקיק כליל לריס ניח־ס וסמלה שסוא נדיס עולה כליל ע״ב הכס מהוא נשם סכף ראשון ישהוא שכינה שלמטה הוא ניס לףזיול לכף שלמעלה: שמשפיע כי היא׳ פעם רפס ופעם דגושה נעטר שם הכה הנקרא צדק והעליונה רפה סמיד. הכס השני צופן עלפי׳ גשם ציול שלו י3ע3ול סזלעיס והצמחים אשל בעולם השפל אולומי וסוגום ׳אשל בצדק ומעם

מוב

ספ׳לומ דבר אחל ישל״ם לבד שיהא אדם מקובל בהם להביכו כי אס שינוי השם בהם לקבל טיב : וסם המרה וכוי ל״ל שהמרה הזאה היא בח״ח וע״כ נקלא אלהי יעקב מפני שהדה הח״ה היא מדמ יעקב והיא מרח אמה שמיא לשין ימיד אבל אם מאמר אלוה כמו אלמי אברהם ילאה שנים או יומר כלומר הויומ (הרבה) המרה !חמדה שהם לבר אמד כי הו׳ של ואצתי

תמונה:3 התמונה כו. ומה שכמובפכים 3פכ?0 דיבלח׳ העיפי הוא בפלא..מאד כי הוי על רלך,ה«דומ מ, רו לן׳ ספי

עמכם ל״ל וממונם ה׳ יביט העטרמ וגם לחם הוא כלו לחמים ובההמבלו. אל מלח יחו״ח,כהפך. הפנים. לרמז לפני . ומלח פני רומז לעטרה כמו לדין וכן אלהים,מוא דין ואום מ׳ על דרך ופני לא יראו וגם לא יראו פכי ריקם הכלרומז. האומיומ הוא דין ובהמחבר החי אל מלמ אלהים באמור. האלה?ם,הוא נהפך ללחמים מפני שיש במלה חאלהים מעט רחמים בהחחבל ה׳ למלם האלחים כהפך כולו לרחמים והמלח הזאה היא בבינה, שהיא דין קשה ועחה הוא ברחמים ודין כענין ויורהו ה׳ עץ וישלך אל המיס וימחקו המים . וכענין השקיפה ממעץ,קדשך מן השמים וארז״ל כל השקפה שבחורה היא לרעה חוץ מזו. ומנ״ל שזו היא לטובה שנאי סמוך להשקיפה וברך אח עמך ישראל ואע״פ שהיסח זו המלה מדמ הדין נהפכה לברכה ולרחמים כלומר הנוהן צדקה לעני צריך שימן לו לשובע ובעין יפה וטובה וכן הוא מאחר שהשקפה מהפך לברכה ולטובה מבוא השסע ברכה השלימה עליהם כדי לבטל מדין כך אלו משני אומיומ הלומזץ לדיך ולמדומיו של הקב״ה חן כשמנו במדוחיחן לצורך עולם השפל והקב״ח מהפך מדמ הדין למדמ הרחמים: ומדהו׳ר לצורך העולם וכאמר וידעמ היום ל״ל שזו היא הבינה שהיא למעלס מןל מז׳ ספירומ מנקראים הח״ח על כל מבנין שהוא כ צבא השמים. וממ שנאמר מ׳ צבאות הח״ח הוא חכחרא אום בצבא שלו שהוא עם כל הצבא שלו. ועחשכאעל עול ח׳אלהים ל ח באצילומ דבל א צבאוח ההימ הוא אלחומ לכל תמדומ שבאצילומכי

ישראל אלהי ממכה אלהי צבאות אלהים אח-ים על פני כי מלת אלהים ופני הן שוץ ופנים בפנים כמו תמינה עם תמונה אכל לתם הפנים לפני שהם כמו ופני לא יראו וגש לא יראו פני ריקם שהם אלהים למטה ואמרו בתפילה יהי רצץ מלפניך או יהיו לרצון.אמ-י פי• כענק ופני לא יראו כי הוא.אמת אלהי אלהים ואדני האדונים כפאות למשפט כסאות לבית דוד ותבין וסתום וחתום הדביים . כי האלהים מורה על הבינה כענין והי די. הפך מזה כענין השקיפה ממעון קדשך שהיא מתנת עניים ונאמר וידעת היום והשבית אל לבבך כיה׳ הוא האלהים בשמים ממעל כענין אל אלהים צבאות שהם צבא. השמים ונאמר ה׳ צבאות כי הוא אוח בצבא שלו ונאמר אלהים

ה׳

לעטרם שג״כ לפעמים נקר׳ מטרם אלהים בעבור שהיא למטה ומה שאנו אומרים יהי רצון מלפניך זה רצון הוא העט׳ מלפניך הוא הת״מ . ומה שאנו אומרי׳ יהיו לרצון אמרי פים רומז ת כשאומר רצץ ס לת״ה או למעלה בכתר כענין ופני לא יראו שר״ל על התפארת ור״ל עצמות העטרת בהבעת עינים במדרגותיה וקיושתה יוכל אדם למשיג בחוש השכל דבר מה שעל מדרגותיה וקדושתה נאמר וראית את

אחורי ופני לא יראו זו מדרגת הת״מ ומדתו שהוא אמס וחת״מ כקרא אלהות לכל אלהוח כלומר מוא הכמ לכל כחום עליונות והעטרת כקרא אדני בעבור שהוא אדון על כל האדונים עליונים ומממונים ואלו מם שני כסאומ הא׳ למ״מ שנא׳ כסאות למשפט וא׳ לעטרת שנא׳ כסאות לבית דוד ועד״ז כל אלו מדברים סתומים כי אלתים.ם מורמ מ ם מורה דין וה׳ ס מ כוי ר״ל אלהים ס רחמים והם שני הפכים בזה חענין כשהיסיף הא׳ בהחלה כדי שיאמר האלחים המלה הזאה שהוא האלהים שיש בה 3׳ ההי״ן היא מרה הלחמים באומרם חאלחים הרומז בבינה וכשחיסיףך פ מ ם ה ן ו ג״כ ו׳ במלה יהו״ח נימוסףבו ג״כ ד אמד (כ״א ומן שני הפכים והוא נפלא מאד) והפך

הוא נוסח של הכ״י

מוג להיות לנל געשו מס מוג גם לימים ומעים וזמנים וספורים לסיוס בריס מלס מקויים להם שנאמר עול כל ימי הארץ הכס הג׳ עליון ורם על כל נוסכס מלס בצורתה בשמה בי שמה, יובל העליון בקרן האלוך גכח,החי״מ ט מענו אלהים קדושים ונוראים ורוצים מלס מן הקרן הארון בגליס עליון כענין והי אלהים גשופל ,ישקע,ב; הוא אלהי אלסים ובא העלך על היפופל ליוקן השקיעומפל סלל סמלומ.במעמ «לס1מיה׳:«#ן •הממן,^. .^לסים.גמופל

ספר תמונה 3 תתמונת בקיא אלהים כעכין שפא, אלהי אברהם אלהי יצחקק שאל שהן ר״ל מדמ אברהם ומרס יצחק ו המדוה ובזה צריך מבין שיבין מעצמו שאין כאן יכולמ להאריך יוחל . ראיכו מ ידבר אלחים כוי ל״כ עטלמ המדבר עמנו כמו שכאער אנכי לכו׳ וארזי׳ל מפי הגבורה שמענום וזאמ השמיעה היא מעטרמ וכ״ז היה רכב3 אומיומ אלתים שהן ך והכל פאמר באצילומ שעיקר האצילומ בשלשה דברים והן יוב״ל ושמנףה ושב״מ הרומזין לעטרמ וליסוד ולבינה. שכולם הם דבר אחד שבעבור אלו השלשה נאמר ביום השלישי יקימנו ונחיה ברביעי שהיא הבינה כי משם יצאו של העאורומ הגדולים . גס מדמ אלוה ומנין מלאן רומז לענורמ וזה הכל הולך למקום אחד ויחוד אחל ואץ שם לא שינוי ולא

ממורה : סליק

מקומו שכםוב כלימר וסדלם

נא אלוה כל פ-ושיפ עמו ה׳ צבאות כענק ו כי ה׳ הוא אלהי חמדות והאצילות ומיה למדות וכח לכחות הידועות לו ושם מלאך נשם רבו והשאר המלאכים הם צבא השמים צנא אלהים ואלו הם נחות הנק־אים אלהים חיים צבא השמים שכולם הם מיוחי־ים לראשי הפ־קים לגוף היקי כ* כל אבר להוט ורציני• ולחות כפי מקיטו הנטיע בו כארזים נטע ה׳ עליק כי האדם אץ מצוה לידו דבר כי כבר הוא רציני כענין אלהי אביהם אלתי יצחק ואתה בין לך כי אין לדרוש יוה* . ראינו כי ידבר אלהים עמנו כי מפי הגבורה שמענו וזהו רכב אלהיט רבותים אלפ* שנאן כי היובל והשמטה והשבת שלשתן ליום אחד כי ביום השלישי יקימנו ונחיה לפניו ברביעי שבו נבראו המאורות וסוד המיה אלוה מלא הכל לכח אחד כי הכל הולך למקום אחד שאין שם שינוי ותמורה * ואלו הם הדברים פנימיים הגנוזים נוראים ונפלאים זכים ומאירים בעין השכל ואור לנשמה מהן כ׳ זאת אור התמינה אש־ בה הציצו המביטיט ומהם האירו פניהם ומהם נחשבו ומהם נטשיו יקר אל יקר ומה זה ואל יבוא בכל עת בהם כי אם ביום זך ובנפש זכה ושבל זך ומחשבה טובה טהורה

ונקיה ודקה להמשיך להעלות אל אור הבהיר לעלות אל הר ה׳ ולמקיס קדשו נקי כפיס ובד לבב להשכיל ולהבין דברים נוראים גדולים ואל יהא אדם מעמיק דת ודעת חוץ מדרך ישרה ולא ימות כאשר מת אלישע אחי״. ואתה בין הבין ני הכל לפניך כשולחן. ונהנין ממנו מלאכי אלהיט חיים ואתה השמ־־ לך• איך ׳ ערוך ואכל וחי לעולם כי זה השולחן אשר לפני ה תקרב בהם או איך תרחק מהם וסתום וחתום הדברים בחותם ובמסגרת ועשית זר זהב למםנרתו וחותם על

חותם כי כבור אלהים הסחר רבי וכבוד מלכים חקייר דבר:

סליק ספר התמונה השגיח בעזרת שוכן רום עליה .

נוסח של הב״י יפקע הכס סו' נושן מלס גצולס נשמה גם לכל כשית הקדושים מלאכים העליונים שיות ואופנים להיומם עושים לצין קונם בנרימ מלס כ״א בשליסוסו איש איש על ענודהו ונמשך סמלס ע?, הכס סנוכנים ומהלכם וסקירסם . הכס הה׳ נוחן מלש ממולח גיל כל נגולה רמה וחזקה קלושים עליונים ונוראים יורע׳ לס ולין מששמשים כטעם המלה

ונליס עליון: מ הצולה הזאה פהוחה,למטה כי השנססה בשפלים ובמקום הסתום אמל גץ הארץ כענין כי אני ס׳ בקרב הארץ

וכוכב צרץ מכה האוס זה וכפול בעבור סצוק הנ׳.הרודף זה אה זה והכה הא׳ חופש למ״ד. וסלמ״ר: סופש סע״ם. והמים מפש הממו© ג&קים סמן הקפלה ט הסמן שנ גע״ס והכל קשול זה גזה קשל א׳ וימול• אסל *80

הוא מדמ לכל םמדומ וכמ לכל אומן הכחומ המיומדומ לו בו . וגם שם המלאך שאמרנו שהוא רומז לעטרם כי מענןרמ נקרא בשם המי׳מ כי שמו כשם רבו ושאר המלאכים שבשמים נקראים

צבא השמים ונקראים צבא חעטלמ ט אלה הכחומ שאמלנו כולם כקראים' אלהים חיים וצבא השמים שכולם מסייחדץ ללאשי הפרקים שהן המרום הדבורךס בעיקר הגדול ומיקר של האצילוח עצמו כי כל מדמ כקרא אלהי ורצון לפי מדמו ולפי הנטוע בו כמו בארזים נטע ח׳ הבינה נטעם לאלו המדומ כי כמו שאין כמ ביד האדם ואם אינו מצוה לידו לעשומ דבל אלא רצופי הוא מעצמו לעשומ כרצון האדם כך אלו המרוםס אלהיים מעצמן ה רצוניים וכל אמד מהן

to ספר המדמה לתמונה נ התמונה ק קופה אמחיל לפרש מפר שלישי במוך כל אחזי ואחד ממן ומלם היו נעלמים במוך א בעזר שמים ו מממוכה . ובזכוחה נראה בים המקדם בנגיפה : החכמה מאה יום של חכמה עלאה כי ער שם הס עיני וצו׳ יי ר׳׳ל כי מאומיומ העליוכומ מאה וחמשים שכנגדם עשה לוד המלן ע״ה מאה נמהברה המורה העליונה אשר ממנה וממשים מזמורים והיה מזכיר הללויה באחרונה שמלת י״ה רומז לק״נ ־ וזח סוד שלשה ספרים ל״ל כי סיד שלשה ספרים שהן נגד שלשה רוחניים שחם כמר חמ:ה ביכה והם נקראים ספי־, ספר סיפור . כמל הוא סופר • מכמה הוא ספי: בינה הוא סיפור. ומן הרימו׳ יוצאים ממנה כחומ עליונו׳ כולם משרמי עליון משודרות ומשבחו׳ והסיעות החיוימ אשר מגלגלים אצולומ מזוהר החכמה אשיי יש לה שלש מאומד אוצרומ כמנין י״ש ענ ו אצילות מן הכתר שמהן באי t הברכומ וטללי בלכה ניב ואל ומאלה ש״י אוצרומ 3׳r׳t נקראים לפעמים כח מ ולפעמים עולמומ ש«י-;ס יוצאים זיעמ מחיות והן סמיומ בין מים עליוניםם מממונים • ומן ע ל חח:מה יוצאים מאה ברו יומ בחסד ומן ה&סל יוציויס ק׳ מלאכים שכולם ממ נים על המים ועלם ומי מיודע י ג י הג לה;כיר כל אחד מהן בכל

ברכה

גופח של הכ״י נ גזשכח המיה האלסים ישר ספסלנו אנושי לפניו והכשות הנעלמות נאור הראשון והגנוז וממנה היא נ׳ בצורתהj כי כל הנגדים וילנושיס ממנה ומעהס נגדי הנד ונגדי כהונה ונגדי הקודש שממנה חנקראין קודש וכה עליון ;

(יקבל ממנה ומהן בקרבן הבריש ודרכי הלבנה וכל כס? ממנה ו ש מזה הכס צורה משומה מ/מומס נכס סוד עליון כי הצורה כף הרמוזה לכי׳י וה, f לאלן» הששי וממנו נלקה ו״ו כי ביוס פקדי פוקד עון א3וה ועל רבעים ודור רביעי ישובו הנה ובשנה הרביעימ יהי׳ כל פריו קודש סלוליפ לשם

הגדול

.ההדמד. לתמונה נל עיני ואביטה נפלאות מתורתך ^מר דור ג המלך ע״ה . נפלאות אותיות התורה העליונה אשר ממנה תורת ה׳ תמימה כענק שבע שבתות המימית תהיינה אשי תם כל שנת בפני עצמו אחי היקפי ואם הוא לשין מתאימות ומתייחדות למקום *צילותן ובכל אחד מהן יש תורה חדשה תמימה לשם הנכבד כי על ידה ינתן לכתוב לבני אדם הנמצאים בכל שמטה והכל נאצל ק התורה הנוראה העלאה הנקראת חכמת אלדימ מאצלת מאור קדמון אשר שם אבנים שלימות מפולמות • ך׳ב אותיות עליונות ונוראות ועשר ספירות מגורות ונעלמות אשר הבינ״ה הוציאה לאורה מן החכמה ועל ידי הרינה נקיאים אותיות מחוברות ומחובקות ומתאימות כל צורה לחברתה בסוד שמים!׳ארץ התחתונימ ע״י שני פועלים אבל בסוד בז החכמה הס רשומית ודקות ונעלמות מאד בל;־* דמות וצורה וגבול• לדוב דקותו ונאצלו ביינה והבינה הוציאם לאורה ברשימות דקות !זכות מאוד ל״כ נתיבות נוראות אשר מהפ בל הרות ושמיטות ורוח אלקים בקייבם וכולם היו טתימץ וחתומין • ונעלמים בתוך החכמה מאיץ ימים נוראים עליונים מאיריס ספירים וזביי£ ובזה סוד נשנב ונעלם כי בסוד היו״ד וקוצו ובסוד ק״נ מזמורים שאמר דוד הע׳׳ה ואזזרוג-ין הזכיר הללויה. וזה סוד שלשה ספרים אש* בספ״ יצירה ספר ספ״ וסיפור והיה הכל בתוך החכמה מאה ימים וממנו מאה כחדו נוראות משרתי עליון בשירות ותשבחות ורן

זיעת

נימנה לכו המור׳ ההמיעה אשל מם ר״ל אחר שמיתו׳ השמטה הזאמ שהיא מדמ הגבורה ממום זו המורה שאנו לומדים וכן בכל אחד ואהד מהז׳ ספירומ מימים כל אחד בהיקפו ג״כ הם לשון ממאימומ שכל השבעה מיימרימ לימוד אחד אשר בכל אחד יהא מורה חדשה לפי צורך השמטה ההיא ולפי הנבראים הנמצאים בה • והכל יבוא מחכמה עליויה אשר נקראת מורה עליונה הבאה מן הכתר אשר משם באו אותיומ שלימות והןב אותיות עליונות ועשר ך ספירות כולם היו נעלע ת בבינה והבינה הוציאם לאורה על ידי עטרת תפארת י אבל החכמה ה יא עליונה ובה רשימות דקות ונעלמות בלי דמות וצולה ומשם באו בבינה ויון הבינה יצאו ל־׳׳ב נתיבו מ אשר הם בתוך הספירות והשמטום וכר! שביר החמשי׳בחמשים רוצה לומר

ספי חסימה• לתמונה נ התמונה חכל ל״ל באצילו׳ ובגלי׳ ומחיה כל ל״ל שהוא מחיהק כל ל ם לאלפים ולרבבות * ו מ ח עולמות לבום א צבא השמים העליונים ומחתוכים משחחוים למלן אחד ע״ז הכל ־ כל אלו כחום מלאום ל״ל שכולם ממייחדים בכח אחד

בלכה ישמע ספלתו לצולן הגשמים וכן יאמל בתפלתו יי ברון אחה ה׳ אלהינו מלן העולםס כח למלאכי' האלה מ שבראם עולמןבחסל ואשל נ בהשגחסן במים על הארץ בא״י המרחם על עמו

ק • ובחון א ה ל ע ישראל וי ויחוד אחד אע״פ שהם ״ ה ש ך זיעת החיות אצולות מזיו זוהר החכמה אשר ל א ל ש מ ם > , כ א ל מ אלן הn W ™״״־.v ״ , י א־צדות מזיו הכתר אצורות כולם לב-נות .מסוד !,*,ו״,״ K t u . ל לאלפים ולרבבומ שכולם א ף ש י ת ל ט . 1 ב י א ה m מ ב ד אחד כולא נפלא שר ונשגב ^ ^ ^ בר יוצאים מזיו החכמה ן ן , א א ר ו נ ע ה . ס ן ר , ד . ש א ר ^ ר ש ת א ץ ח ט m ה ה מ עכיהם הנקרא דוככ״ו ו ל״ל חכ״ם בעבור שהוא בין מים למים ואם יזכור אדם משכיל וטהור כל שם עליונה מאה ימים עליוני׳

בחיבומ חכמה חמשיס :ימים ואח״כ הוציאה והוויוסיהן

דליאל

בוהק

דליה חייאל סאל דלא לפג חכם

יודאל יודחי יוחי יוהיאל

אוחיא אםם ידיה אוריה

ידידיה אותאור עלמא עלם

ברהק דוכדט

כמיאל מיאל חנאל אוחי

ן א ל מ ה ה ז י שהוא משולל כ מעולה מאוד שהוא בכח

נוםחא אחרינא מצאתי מה

חיו ל״ב סגולות עליונים

חמיאלל ספילומ א י ח י

חיה ושמיעומיחן עם כל למיאל החמשיםשעלים גםשלשיםל ושנים נתיבות וגס אצילי׳ א י ר ו א

י?1י} השמעות הכל הוציאה ו א

השמעת הביכה לאורה ובז׳ ספילוס אול בחיל בתוכם הוא שעל החמשים לח׳ חלקים (ואפשל יליאל לז׳ חלקים :) שכלן הספירה * חלק הוא בתו י י ככשע׳ בחוןהגוףוככקולה יופיאל בחון עגולה וכ״א ל״ל יוספ שכלאחד מהז׳ צליקיםה שהן ז׳ ספילום שהןכגד ז׳ ' י י א

הצדיקים ואלו הן אבלהם יצחק יעקב משח אהלן: באבלהם *׳ כחום . ׳ ז יוסף לוד והן ז׳ כלולין ב

ביצחק גופה של הכ״י

הגלול ישגלן וימעלה וליום הששי יקימנו ונסיה לפניו ברביעי שגו נמלו המאומה ושאול לו בצילה מסם וסם משפנו וצלקה באלן ע״כ סמ״ך לונמש סי״ה ציון במשפע ספלה ושניה בצדקה ואמל הסכם ולגל געשו מה שוב והמל נעלם וסשוס לא, נישן לבאר כ״א זכו אסישהה לא זכו געשו מה עוג ועל אוהו העת הסוג נאמל והשיב לב אבוס על בנים ולב בניס על אבוסס ונאמר כי כולם ילעו אוסי ונאמר כי מלאה האלץ לגנה אס ה׳ ונאעל זאב,ועלה ילעו כאסל לא ילעוס והעיל ירושלים עשענמה עליה על ול& ישמיסו בכל הל קלפי ואש״כ סהיה. אור הלבנה כאול הממה וסאומ עומד «

חיואל חזיאל

לסג יודאל

יוחי אוחיאל

ידיה אוריאל

דליה םאל

תג מואל תואל אומי

למדיה

דוככ״ו שהוא חי מחייםן יאל ח׳ ג״א ה ל 3 מ העליוכים שבחכמה ים «י ' זכרו והדרו כי ע״ב גשל׳ f ׳ S י m של על וברכה

ה חמיא וכשזה המלאן משולל שיל עולה מעלוי לעלוי ושאל חייה

משוללים שוסקים בשעה למדיאל למדיה או־אל יודאור

עלמי עלמיאל , רהק עליון המיס העליוכים בכח 1 י

האצילומ וקולו גלול כקול מים לבים שבאצילוס

י א י ועליו אמל דהע״הקול ה׳ יה מעניאל על המים ל״ל קול שיי ן

ו חמאל י המלאן ובשיל שלי ה אומלים ה׳ מושל על הכל חיאל

ומחיה כל ל״ל ה׳ שהוא חיה ,ע למואל י כ בחכמ׳ העליונה והוא מ

קולו באלבע םנועוס נגד אלבעמעלומ שהם ארבע

קנים המשיגים בחכמה ובחכועמ שילו היה מושל

הי ימס

תנק דמיאל תמאל חייה

למדיאל

ספר המדמה לתמונה ג התמונה כח

אודאל מראור ידידיה אותואוו עלמוי עלמא בהק דחק בקול עליון בדהה דורט מיה יהח ׳יחיאל קמואל סיר. ספיאל ימיה מכסי פויעל טלטליה

פויעל יפה מעיה פיאל י נואל נוראל יה־• טלטליה יהוד! זאל בשנמלו טסיה פבלטא שלאל ימלאל עמיה סםיאל יםיה פייאל חריאל בוהה יוהק בוהל רוככו, טג לפג רחק מ

חנאל אוחי אוחיא חיאל, מ חיאל

שיבוא בנן השביעי שיקרא דור וכן אמר אם. ן מ משקור לי ולניני ולנכדי כמסד אשר עשימי ע ובאו בהסכמה ונשבעו ומפרי באר וכרמו ברית על אומו הבאר ונשבע לו אברהם שלא יבוא לרשום רעה עד שיבוא בכו השביעי שיהא צדיק שנאמר על כן קרא למקום ההוא באר שבע וגוי וגם אבימלן כשבע שלא יעשה לא הוא ולא זרעו שוםרעה לאברהם ולזרעו עד דור שביעי.׳ל״ל עד שיבוא דור ז׳ לאבימלן ולבן עמדו זרע אברהם •ופצשהי׳ בשלום כי אבימלן פלישמי היה והמלחמה נעצרה ביניהן עד שבא דוד המלן ע״ה מזרע אברהם והוא ז׳ לצדיקים וגלית הפלשמי ג״כ הז׳ מזרע אבימלן ונלממו שניהן שכבר נשלם שבועמו של אברתם וע״כ כתיב ויחי אחרי כן וין דוד אמ הפלשתים ומאי ויהי אחרי כן אלא אמ״כ שנשלם שבועםו של אברהם בא דוד שהוא צדיק השביעי והכניעם ואומר הבאר שנקרא באר שבע רמז אברהם הוא נכלל בזי הצדיקים ויצחק ככלל בזי הצדיקים ורמז גם הוא כדכהיב ויקרא אותה: בא שגעה והיסיף ה׳ על מלמ שבע רמז למדסו יעקב וככלל בזי ורמז באמרו ללבן על ענין רחלן הקענה • והנה ס אעבדן שש שנים ברחל ב השיב לו ולא הבין עצמו את התשובה עוב ממי אותה לן מתתי אותה לאיש אחר כלומר ראויה היא לן וכן האמת שהיתה ראויה לו מששמ ימי בראשים להיותה בן זוגה כי הימה

מכמ

ימי

׳1 ביצחק ז׳ כחום וכולם רמוזין לספירות וביעקב, ימי חנוכה בעבור שמדמו שמוכה כחום למוזין לח בתפארת ומוא אור י במשמח' כחום לומדן לח׳

בגדי כהונה . באהרן ז׳ כמות רומזין לז השבוע . בדוד ג׳ כמות

לומזיןלג׳ אבות ולג'מיכץ אידיאל

ffiXי' כחימ ^ ס י י 3 • 3 ל י ל 3 ש

מלומזין לו׳ ימי בראשימ ינס כל זה כדי שימא כ״א עילאק ממז׳ צדיקים כ״א כלול יפיפיד.

מכולם ומכל ממדומ עובומ םעאל אבא סואל

עמיאל עדאוד מעניה

חכס

כל אלו הס כתות, נוראות־ ונפלאות ונעלמות בכח אחד מתייחדות לאלפים ולרבבות היוצאין מזיו

זוהר

ונצמ דוד לגליים מפנ

שבכולם ויהי׳ שקול נגד כל הז׳ צדיקים האלח וזה ביאורם אין הם כלולין זה בזה : בא אברהם ראשונה ורמז עצמו בשבעה שאמר לאבימלן מה הנה שבע כבשלמ האלה ואבימלן היה אצעגנין גדול וחכם והבין בעניינו

של אברהם שכיון בשבע העליונים ועל אלה ז׳ הצדיקים התחתונים שמדמם מדות עליונית כמו אברהם בחס״ד יצחק גבור״ה יעקב בתפאר״ת משהק בהו״ד יוסףביסו״ד דודמלכו״ם ועל ה בנצ״ח א כוונה זו זימן אברהם שבע כבשום ואבימלן שהי׳ מםכוין בעליונים והממונים והכה כשהבין אבימלן זש הדבר שהיה אצעגנין וחכם גדול נרתע ולכן אמר מה הנה שבע כבשות האלה אשל הצבתה והבין בענין ובז׳ הצדיקים שעתידין לבוא מ ב למם גדולים מזרעו שעתיד הקב״ה לעשוס מחם דו ומזקומ לפניו ופחד אבימלן מאברהם ומזרעו ׳העתידין לצאת ממנו ואמר אברהם לאבימלן אםה אשר מקח מידי ונכרתה מ ב שבע כבשומ הצבמי ל בלית אני. ואמה ואמר אבימלן בתנאי ובשבועה שלא יבוא לי שום רעה מצדן ומצד זרען עד

נוסח של הכ״י בא יוס ה׳ הגדול והנורא שהוא ציור סי״ס בלוגמש סע׳׳ן כי בשנה הרביעית שהוא הזמן הנוונ וסנעיס סומן ס׳ לבל הנופלים כענץ כל הליו rn המול משוס ומוסגר בצורס האוס והעיר משענשה על • הצורה על שיפוס היום ונסו הצצלימ וגד פי ינסו צללי עלב וכששולפין הסמן םבין כ« בפסס עשילין לגאול מו׳ שעומ ולמעלה בי.הוא יום הששי

יום

ם1ר הקדמה לתאונה נ התמונה אלומתי א׳ והכה חסיבכה אלומהיכם ב׳ותשתחויכה לאלוממי א׳ הלי ששה ולהשלים השביעימ בא דוד המע״ס והשלים ואמל בא יבא ברכה נושא אלומותיו: בא דוד וככלל בז׳ הצדיקים לפי שלקמ לאשה את בת שבע אשמ אוליה המתי : והרי לן אלו השבעה צדיקים כ״ א כלול מז׳ ספירות ־ ולכן ארז״ל ראויה הימה בת שבע לדוד מששת ימי בראשית אלא שאכלה פגה ועל הסיד הגדול הזה ארז״ל כל האומר דוד חעא אינו אלא פועה ועיקר זאת הלקיחה להיות זאת האשה לדוד ידוע לבעלי הסוד : ומכאן יש לכו ראיה שכל אחד מהשבעה ספירות כלולה מכולם כלומר שכולם הן כלולין מכולם זה בזה ומכל אמד דרכים עליונים ותורה ועצות וחוקים ומשפטים כפ׳ סדר כל שמטה וכפי שהיא צריכה לפעול בשבוע שלה וכל פעולותיה ודרכיה הן הם עכח החלק שער הכוץ אשר בתיכה כנשמה בתוךהגיףוכל אלה הפעילו׳ והדרכים נקראו תורת ה׳ מעימה עם מאוהיו׳ ועם סימני פעילותיה כאשר קבלה הכל מן הבינה וכןכל מרה ומדה וכל פעולו׳המדית כולם עשפיעין לגמול*

זוהר החכמה וכן מכל הויה והכל נשגב ונעלם בסיר זוהי החכמה מאח ימים עליונים ונוראים והכל נאצל מבינה עצמה ונששנו עמה לי׳ב נתיבות נוראות והיו מוגבלים וסגורים בתוכה חמשיס ימים נוראים עליומס ואח״כ הוציאה הויות והשערים והנתיבות כולם לאורה ונא גלו השמטות עם כל אור בהיר בתוכה כנשמה בתוך הגוף * והוא שער הנו״ן אש־ בתוך שבת וסביבה כנקידה בעגולה וכל אחת בלולה מכולה ויש לה דרכים עליונים נוראים ומצ־ת נוראים וחוקים ומשוטים ישרים ושערים לפעול כפי ההיקף בשבוע שלה כאש• אצילות דרכיה וםיבוביה מכח הנפש הנקודה אשד בתוכה בנשמה שבתוך הג־ף והפעולות והסיבובים והדרכים האלו בקיאים תורת ה׳ תמימה ואותיותיה. נעלמות רשומות דקית וסימני פעולותיה וחוקתיה ותורותיה אשי• קבלה מן קבלה מן הבינה (נ״א וסתומין פעולותיה ומעין היא נסת״ח כאשי קבלה מן בינה) וכן כל מרה ומרה והם מקובצין בת״ת ותת׳׳ת משפיע לעטרת והעמית קבצה כל. פעולות ודרכים העליונים ונכללה מכולם וידעה כמה פעולות ומלאכים וכתות מש ־חי עליון וכוכב ונלגל וכל אשר ׳׳בוא מצד המיה וההיקף שבעה ומחונן מצות תורותיה אשר כולם אצולים בעטרת והיל תחת ידיה וסגור וחתום בתוכה הוא שגאמי

מכה פנימיות יעקב ויעקב היה יודע מה שהיה שואל אבל לבן לא היה יודע מה שהשיב לו ־ ולאה הימה מכמ ממיצוכימ שלא היו מאם אחמ : ובא משה והמציא עצמו על הבאר מים הרמוזין

למורה דכםיב באל מעין גכיס מים מיים : וזה מבאר ממםפשט לז׳ נמלים דכמיב ומממכמ נמליאל ואלה הז׳ צדיקים הם ז׳ כמליאל שבישראל : ואלו הן למוזין בז׳ בנות של ימרו שנועדו למשה באומו באר ולכן נרמז ולכהן מדין שבע בנומ ובכן נכלל גם משה בכלל ז׳ מצדיקים י בא אהרן ונכלל בז׳ דכמיב ויקמ אהרן אה אלישבע בת עמינדב אחות נחשון לו לאשה . בא יוסף ונכלל בז׳ ונרמז בשמי עניניס האמד שאמר הכשוב אלה מולדת יעקב יוסף בן שבע עשרה וכו׳ ורמז שגע למדתו שהיא מדת ז׳ ועשר׳ שנה רומז כי השבת עצמו הוא עשרה כחשבון עשר ספירות כי השבת היא שביעים לימים והגי רוחביים למעלה הנה

עשר ספירומ וזוהי רמז הראשון היאך כרמז בז׳ הצדיקים : ועור רמז השני איך נכלל בז׳ וביאורו בענין האלומות שרמז ששה אלומום בפסיק אחד

שנאמר והנה אנחנו מאלמים אלומים 3׳ והנה קמה והעטרמ מקבצת כל פעולותיהן ודרכיהן ונכללה מכולם

ניםח של הכ״י «ום של עשל שעומ מלא ושלם יום כשל ובלוק מכל ממן והמשכיל«לום וארז״ל מיפה לוקס טל ממשבי כענין שהשב מים מיס לובל שקרים אין סיקון ואין מקנה והמשכיל ידום ומכה האור אול למנה פנאמל ונוגה כאול שהיה ושם

סביון הלבריס המתין לצדקים וגץ שבין: ע יסוז עין יעקב כי שיבול אוסו הכס הנקלא עין יעקב וכו׳ עיין רף ב׳׳ב ע״ב בשמונה ב׳ אוס ע>״ן ואין בזה שום

t מינו> לשון

ס1ר המדמד! לתמונה נ התמונה כטם שינכה עולם כבראשונה ולעשומ ולצווח ולקדש י נ מכ מכולם והיא ידעה כמה כחום ומלאכים ו וגלגלים וכמה כחות יבואו מצר המדה ומצות כמו שעשתה בלאשוכה כן יעשה בזה השמעה וחוקים ומורוסיה שהכל הוא חתום וסגור בתון שהיא חזקה וקשה עד שמרוב קושי המדח היה העערת שעליה כאמר גן כעול אחותי כלה כלומר בוכה עולמות ומחריבן עד שהוצרך השם להתכות עם כל מעשה בראשית שיהא הכל בדין ובמכאי זה כבראהכל וזוהי ההבאי שיהא לכל הכשמות גלגול ולגופים גלום וכל אותיותיה וכל תורוםיה קבלה הכל מן הביכה ר״ל שמדת הגבורה קכתה הכל מן הביכה דכתיב ה׳ קנני ראשית דרכו . ובה כבראו כי׳ ר״ל שבזו. ומה השמעה כבראו וכו, שכתב כאיש לבנו ר״ל שהתפארת הוא איש שקרא לישראל בכי בכורי ישראל ואם לבכה ל׳ל המערה "לעמה שכאמר אם הנכים שמחה וזהו מ״פ בכבודול העערח ובעצמו ד והתפארת ומש״כ ולא היו האותיו׳ ר״ל כשעלה משה רע״ה למרום בעבור התורה לא חיו חאוהיוס רוצים להתחבר זו בזו להככס ביר אדם ילוד אשח

כי

גן נעול אחותי בלה והם כל הכהות והדרכים עליונים ועולם האמצעי כמו גלגל וכיכב ומלאך והם נקראים צבא השמים . ומעיין חחוס רומז למצות ותורות אמת וחוקים ישרים ויחוד הגמור אשר בתוכה (נ״א בתורה) הכל הוא נעול וחתום תוך העשירית עד שאמר המלך לבנות פלטדין באשפה והיא בנתה פלטין אלת ונתן ועשת וציוה וקייש כל מה שבשמטה ראשונה דרכיה ופעולותיה חוקותיה ותורותיה בחםד אשר נבנה הפלטין והלך כל הקיפה ותם שבתה ושבה בשלום עד בא זמנה לשוב אל מקימה כנעוריה עם כל פעולותיה וכחותיה ותורתה אל האלהים אשר נתנה . ועוד אמד לבנות פלטין אחר ומלכותה כבראשונה לעשות ורקדש וליתן ולצ־ות מה שבשמטה השניה הקשה והחזקה מאוד ודרכיה חזקים וקשים ורעים ועזים והיה בונה ומודיבן עד שחיברה לבנות עם תנאים כאשד נמכר לה הכל בדין להיות לכל גלגול נשמות ובאותיותיו נפלאות דכתיב ה7 קנגי ראשית דרכו כביכול נמכרתי עמכם כי זאת חוקה ודתה להיותה קנוי לה ובישראל כתיב עם זו קנית ובה נב־או כל דבר עז וקשה כג\ן שדים וכוחות טמאים ורוחות רעית ויצר דדע ורוב ממדים ועזי פנים ולשונות משונות ועבודות ?רות וכוחות מיגבלים לאיצותם בגוייהם וגזירות קשות וחטאים ועוונות וגלוי עייות וגלות ארוכות וכהות מטונפית וכיאות מטונפות וחיות ובהמות טמאות גחשי' השיפיס ונגעים וכל מיני טומאה ולכלוך וריחיק וחיץ במעלה ובמטה כי יצר לב האדם רע מנעוריו עד

שבירר עשירי וזיקק וטיהר ברוח קיושה וטהיה בתיית יעקב בכסא רם חקיקה והוצרך לחבר האותיות וליתן ולצוות חוקים ומשפטים צדיקים וישרים ביום השלישי בעבור השלישי לנחלה (נ״א לנהלה) לעטרת כאיש לבנו וכאם לבנה בכבודה ובעצמה ולא היו האותיות מתחברות צורת לחברתה ולא להנתן ביר איש אדם

כי נופח של הכ*י

פ לשון לפאס סאסת ל&אש צ&ץ ל&אמ ים וכו׳ עיין לעיל דכ״3 ע״3 3אוס פ״א + צ לא ידענו אס מצר מאיזי צד מן שארון מן הציול וכמ אם מצר שמיני אס מצר עשירי אם מצל שעיני סנו׳ין וסקי״ף עמו אם מצל סעשירי סיו״ל לבדו וכס סציור דנוקים זס מס כענין שאמרו שני ארונוס ארון של שכינס וארק

t של יוסף וכו׳ עיין לעיל לכ״-ג ע״א 3אוס צ׳ ft מוצאו

היא הגן שבו כעולים כל דרכי כחכמה כמו גלגל וכוכב ומלאך וכל צבא השמים וג״כ כקראם מעין חתום בעבור שבה חתומים כל חורוםיח וחוקים ומצות ועיקר הימור אשר בתוכהס וחתום הכל היה סחו תוך ענורם עד שאמר לה לברוא אה העולם השפל אחר שברא הכל ועשה הכל כמן לכו את התורה וציוכו לקיים מצוחיה וקדש כל מעשיה כמו שהיהה בשמעה ראשוכה אשר תורה של שמעה ראשוכח היה כולו בחסד ובנין עולמו בחסד עד אשר הם כל עולם ההוא ושב הכל ביסוד הנקרא שלום וגס היא תאחר ער שישוב גם היא ביסוד ומשם היא תתעלה עם כל פעולוהיהה והיא חנ אל אלהים אשר נ ביכה ועוד ציוה הבינה

הסדמהלתמונה i . התמונהת כמו״שבאו ״ י ולא רצה לימן האום שלה שהיא: הט כולם שהיו נספירום כי כווכהו היה לקבל אמ הנשמומ מגלומם ושלא יהיה גאולה לצורן הגלומ לישראל ולשכינה עמהם אנל אמר די םישבימו

כי אוחיומ הם רשומים דקים כמוח עליונות בעולם מאצילוה וכל מרה ומרה מתנהג עמהם ובן בבינה שגאו מן הממנה ולא רצו להממבר האוחיוה להיומ בעולם השפל והמכה השם הגדול

הגלומ והגופים עד סיף כל השמעוש עד םבמ היובלק השכינה עם ק מ ושם מ בניה ואז תהיה הגאולה לנמכרים וביובל יצאי שהם ימי המשימ העליון לפרום לעולם . והננויחם כו׳ ר״ל שהבטיחם הקב״ה בשני מכינים האחד אורן ימים לעולם הבא והשנים הטי״ת הרמוזה בחקד שמימה חסירה בלוחומ ראשינומ ועחה בלומומ שניומ מסרה להם הטי״ת מפני שממנה גאולה לגולים ולכן מסרה למשה בלוחות שניות להנוינ. את ישראל שנאמר למען ימב לן ואז אחז משה בכח אומ מרחו שהיא זיי״ן כשבאו רמז הגאולה באות ט״׳ת שבא בלוחות

שניות

כי הם רואים ויודעים דרבי ההוי״ה של השמטה ודיכיה בשמים ובא ־ץ והם רשומין דקות (נ״א והן שרים בשמים) כהות עליונים ונוראים אשר כל מדד. ומ־ת מתנ־ג בהם והם מבינה אשר נאצלו מזיו זוהר החכמה עלאה והם רשומים דקים לאין תכלית וחקר והן קמשות וטהורות וני־אות כחות עליונות ונעלמות לא רצו להתחבר ולרדת בחוך האשפה שבנין הפלטין עליה והתנה השי״ת עמרם שיהא השם רניול ו־ונכבד מתכלל ומתקשר עמהש וכלול מהם .ואחז משח בכח מדתו והרמת ידו וציורו ונחתביו כולם אשה אל אחותה וודו שם בלוחות רשימות דקות אותיות מצוירות ומחוברות מכל שמטה והוי״ה כי בל הוי״ה יש לו אית אחת מן הצורה עליונה אשר באו מן דבינה לכל ספירה כנפש חיונית בתוךידגיף כדי שתהא כל אחת פיעל בשמטה ההיא בבגין הפ־יטן . וסיד אית היסוד בשיאה חוזק הצ־ות וריבוי הע״ז והמאורעות הודים בשמטה זו ולא רצה ליתןא יצה 1 מאותיותיו אית לפעול כאשר כולם ו לקבל דנשמות בשובם אח־ גלותם כי זאת היא פעולתן להשיב הנפשית למקים מנוחתן ותהיה גאולה לנמכיי ישראל באורך נלותן ולשכון אתם בתוך טימאתן אבל אמי די להם שישבתו בשבת הידוע גם הגופיכ גם הנשמית שיכלו כל הגשמית שבג ף העליון ומלאו גיף אחד אשר שם יתקבץ האם עם הבנים ואז

תהיה גאולה לנמכר וביובל יצא שהם ימי משיח עליון וכך.נכתב בתירה בלוחוי־! רצה לומר בלא טי״ת . והעשירית צווחת כי קיבל משה הלוחות הכתובים באצנע אלהים ונשמות הצדיקים ומלאכי שלום צועקים ובוכים ער שעלה הקול אצל האבות והנה עמדו האבות.בקימה זקיפה והפכי את העולם לתהו ובהו וחשך על פני התהום . מיד ענה להם השם הגדול יתברך ויתעלה אבות מה לכם והם אחזו כל אחד באית שלו שאין בהם לא חיבור ולא פירוד ואמרו מה זו תורה לבנים שהיסוד לא רצה ליתן מחלק האות שלו כדי שיהא הגאולה לבגים אחר גלותם ולשכון

אתם נוסח של הכ״י

ק מוצאו ופקופסו על קצומם ואין כסהר מכאן אהה למד הממן מלס בבינס נותן מלק במלכוס כענין פנומן מנול על פנ« אלץ ואעפ״כ הנינה .משפעת בעמלה כענין שאמרו גנולוס גשמים שיולרין נגבולה כי הצולה אלוכס

t ופשוקה וכו׳ עיין לעיל דכ״ג ע״א באות ק׳ t ד זאת הצ1לה לבלה כי אין לס שיבור צורם וכו׳ עיין לעיל דכ״ג ע׳׳ב באוש ריש

עמתם שיהא השם הנכבד ר״ל שתהא העערת שהיא השכינה עמהן בגלות ועם האותיות שיהא הכל כענין שנאמר ה׳ בם סיני בקודש ושכינה נמכרה ונגלה עמחם . ואחז משה ר״ל כי מרת משה צורת הזייץ כציור יד משה ושם הזיי״ן בידו ואז נתחברו האותיות אשה אל אחותה בלוחות מכל שמעה וספירה ויש שם אותיות שהם מן הצורות העליונות ושל ה5.ותיות שתיו בבינה ומג.ם נמלקו גספירות לחיונית כנפש בת! ך הגיף כדי שתהא כל אוח פועל בספירה שלה ובשמנותה. וסיר אות היסוד כוי ר״ל שמדת היסוד ראה הצרות הקשות שנבראו בעולם השפל מכח השמטה ועוד כמה ע״ז שבעולם השפל

ור המדמה לתמונה נ התמונה שכיום דכמיב תה לן האום כמו ל״ל וזיי״ן לן אום הענינים שיש במקדש סל מעלה ועשתה דלן וסולם וזה דמום הזיי״ן ף ( י והשם הגדול ב*ה כלם וכו׳ ממקדש של יועלה למקדש של מעה כדי שיהא עולה ר״ל שכרת ברית כרותת של ׳״ג מדות עם משה ועם ויולד ממקיש של מעלת למקדש של מנוה ובזה האבות ממקום המופלא ואז כל אותיות נתחברו כל התורה המלאה לקומה מכל עליונים כלולה מכל עשר ספירות וכל דרכם והקפתם אשר בכל ספירה וספירה שהכל סחוס בלשין עליון ונעלם שלא יבינהו לא שום מלאן ולא שום שר עליון כי אס השם הנכבד והנורא שהוא עעלת ת״ת שביארת למשה ומשה כתבם ל״ל כל דרכי אצילות וכל דרכי הסעירו׳ הכל ידע משה והכל למוז בתולה בלמדם נעלמים כמו בתגין שבאותיו׳ובקוצין שלהן ובאותיות גדולות וקטנות ובמקומו׳ ושבורות וכפופות שבשינוי אלו האותיות רומזים לדברים עליונים נוראים ונעלמים וכן כל קרי וכתיב ופלשיוה פתוחות וסתומות • וכמה תיבות שיש בתורה בלשון זר ולא מצא להם חיבור ולא לשון לפרשם כל זה בעבור שהם רומזים לנעלעים שלא ניסנו לכתוב בפירו׳ ונוכל להבין

קצחם

אתם בתור טימאתם תויה מה לכם (נ״א מה תהא עליה) ישיבו אותיות למקומן למקום ק-ושתן עליונה מיד כל צורה נחפ־־דה מחב־תה ופרחה מלוחות ואפיו יחוד הע-לש לתהו ובהו והוא בנה פלט־ ין י והנח צעקת האבות עמיה בקומה זקיפה לפני המלך י והמלך הגדול הביט בהם והסכים עמהס ואמי זזכ״חי את בייתי יעקב ואף את בריתי יצחק ואף את בייתי. והשם' הגדול י ו י אב־ הם אזכיר והאיץ אז בית עמהם ביית כיותה הבא ממקום הנפלא והמכיסה ־ ואחז משה מדת האות שלו ובא איש אל רעהו ואש־. אל אחלתה לחיבור אחר בלוחית שניות כתיב־ן באצבע אלהים י וגם זה האית של היסו׳ עמהם כי עמה נשלם הקנין והיא האות של אריכות וההטבה ובזה יש־אל קבלו את התורה ואלו המאויעות אשר בשמטה. וגם העשירית צויתד, לבנות לה פלטין ר״ל משכן לקדושתה מקודש ומצוייר בציור משכן העליון ועליון לעליון ובכל ענינים הכלולים בה והנשמה והלב לירד ולשכן בה ממשכן העליןן לתחת־ן וכל בני ביתה אשר יורדים ועולים בה משעי העליון לשע־ התחתין ממקדש עליון לתחתלן ומתחתון לעליון ובזה התורה הנוראה הקנויה והכלולה מעשי ספירות ודרכם והקפתם אש־ בכל אחד ואחד.הכל כתובים בדשין עליץ נעלם ונשגב מאוד ואותיות עליונות נוראות ונעלמות אשר לא יבינם מלאך ושר עליון כי אפ חשי״ת הנכבד והנורא ב״השביאדם למשה דבינו ע״ה והודיע לו כל סודם ועניינם ומשה בחבש בלשונו בסיר דרך עליון אשר רמוז בתורה בחגים ובקיצין ובאותיות גדולות וקטנות שבורות

ועקומית לפופות וישרות כןיין וכתיבן פ־שיות פתוחות וסתימות וכולן רמזים נוראים עליונים נעלמים שלא היה ביכלתו •למצוא ••להם• לשון לכותבן• ולא שום דרך לפורטן. גס לפעמים תיבות משונות שאין הלשון נתפס

בהן נוסח של הנ״י

t ש היא צולה עליונה והוא אושם האנוש עיין לעיל לכ״ג ע״ב באוש ש׳ על מומו ת היא הכס הנובלת על מלס אלהיס כי מכי׳3 נגלו ששה מלאכי סנלס המהפכים לחבל בדו.אלום• כי הוא סוף הקוסם

והוא שפת הים הנחל וכו׳ עיין לעיל לכ״ל ע״ב על ששלום סאות ס׳ 3לף כ״ה ע״א ; והנק

אוח בחבלחה בלוחו׳ שכיות כחובים באצבע אלתיס כבלאשוכה וגם הט״׳ח עמהם הלועז לאולך ימים ולהטבה לעול׳ הבא דכתיב למען ייטב לך * והגלית אשל כלח עמהםהואבזה העכין שבעבור עון העגל כמעט חזר העולם לתהו ובהו כ׳ בעבור זה נשחברו הלוחות והקב״ה מחל לישראל דכתיב סלחתי כדבריך ויאמר הראני נא את כבולך ויאמר הנה אנכי מלת בלית וזה שכלם עמהם הוא בלית של ׳״ג מדות הבאים מכתר שכולו רחמים ואלו הם הי״ג מדוח ה׳ ה׳ אל רחום וכו׳ ל״ל ובאלו חי״ג מדות קבלו ישראל את ההורה וגם העשירית היא העטרת צוותה לבנות לה מקדש ומשכן למעה כנגד מקדש של מעלה כדי שתשכון שם ויהא מצוייר כל

ספר המדמה לתמונה ג התמונה׳ של לכה ואםלחן אל פרעה ה קצתם מאותיות גדולות כגון אל׳׳ף גלולה של ארוכה : גם ה אפכי או אשריך הרומז בכתר ואל״ף זעירא של שדבוקה כצורת מי״ת ל״ל שרמז השם למשה ויקרא הרומז בענור״ת ושאר אלפי״ן בינונין הרומז שלעתיד תהיה השכינה דבוקה עם האור העליון בס״ת וג״כ העקומות כמו חי״ת של והרה אף והישועה הגדולה וכן ולכה לישיעתה לנו ־ בסיד אחר שלוחיה ל״ל שתדבק השכינה באור העליון שנסתלקה השכינה בעונות ישראל והניחם בגלות הוא בכבודו ובעצמו יקבץ אותם וישראל יהיו בארצם דכתיב והביאותים אל הר קרשי וזה שאמר אחל שלוחיה שתבין שאע״פ שפזרן בגלות ולא פ" איך ומתי וכמה אעפ״כ לא גירש אותן למליטץ כמו שמגרש איש לאשתו בגט דכתיב ואף גם זאת בהיותם באק אויביהם לא מאסתים ולא געלתים לכלותם: ומנא לן שפזק ושלחן בגלות דכת־ב איזו ספר כריתים אמכם אשר שלחתיה : וכן בשמות של בכי אדם ר״ל אפ״ כמה שמות של בכי אדם שחן משינין בחורה והן רומזין לכחות העליונות כגון ומשמע ודומה ומשא וכדומה להם שהם רומזין לכחית עליונים וצבא השמים. וכן המלכים ושי־יס סלם הן רומזים לדברים עליונים שבאים מצד הגבורה בשמטוחיה. גם כל הסיפורי מעשיוח שבחולה מלם הן רמזים עליונים שמהם פנימיים קדושים ומהן חיצונים וכולם נבלאו מכח המרה לצורך השמטה ומלם הם לצולך גמל לשמטה הזאת וכמה עניינים אחלים שהיו בעת נתינה התירה וקודם נתינתה שלא היצרן לכתבן בתולה אלא להודיעךשכל אותם הפסילם מפסולת השמטה

בהן והם כולם דרכים נוראים ורמזים נעלמים ואם ישכיל אדם להבין קצתם בגין איתיות גדולות וקטנות עקומות וכפופית יפעיטית ואיתיות ג־ולותכגין אלף של אני• ושל אשריך ישי אל ואלף קטנה של ויקי־א ותי״ת תלויה ועקימח של וחרה י ף • ום״א לפ־פה של פן יפתה ופישה סתימה של ויחי יעקב י עוד אותיות ג־ולות בכין ב׳ של ביאשית ן׳ של משפט׳ין רמז לם^ד האותיות.והעיבוד דבוקית בגין ה׳ של לכה ואשלחך לכ״ה לישועתה לנו * ובסיד אחר שלוחית לדבקה ־ וכמה רמזים עליונים ונעלמים נוראים מופלאים ומכושים באלה הימזים בת־־ה אשי הם נעלמים בתורה עלאה יתחאה אס תשכיל ותזכה בהם ״ וכן בשמות של בני אדם ק־יין

וכתיביז

ופ״א של יפתה לבבכם הרמוזץ לשני רגלי השכינה שהיו על הר הזיתים ועל ביה המקדש שנאמר ועמדו רגליו ביום ההוא על הר הזיתים ובעונות ישראל נסתלקו מני שכינות מחן וחזרו למקומן העליון ולכןן עקימה עד החי״ה כ שקרובה כמעט להסתלק זו מזו : גם הפ״א שהיא לפופה רומזת לשכינישהיא מסתלקת שהי׳בחון ממשכן וכיין שנסתלקה מן המשכן נשאלה הכיף לקניה בלא יוי׳ד ולכן משימין ומקים

יו״ד כמו אוח אחת להודיע לרבים שבעונות ישראלן אוחן ד נסתלקה שכינה מהן ומלבד אלו האותיו' ה ג״כ כדין זה ולא מדעתן עד שמקבל מפי מקיבל ״ ב׳ של בראשית היא גדולה והיא רומזת לשני חכמות עלאה וחהאה ־ ובפי ויצא ופ׳ ויחי שהן סתומות רמז בבואם מן התחתונים ליסוד וביסוד יהיו שם סתומין עד ס ף כל השיועיה . (י גדולה של משפטן רמז לאותו הכוי׳ן של מנצפ״ן 'שהיא בחכמה עליונה אשל ממנה יבוא כל טעם וקיום. למז לסיד האותיות והעיבוד ל״ל לאותן המגולגלים בסדר העולם שהן הגלגלים ומנא לן כי בכאן רומז סוד העיבור שכא*ר למשה מיד עלה אל הר העברים שרמז לו סיד העיבור כ׳ אל תקרי עבלים אלח עיבולי״ם כי לומז באותו שעל הנו״ן

שלא נופח של הכ״י

והנה זה הים גלול ורהב ידם שם למש ואין מספר יהםצנאוס ה׳ וסול כה הדבורה׳ אלהי צנאוס כענין ונא ה׳ אלהי כל קלושים עמן ט הס קייב צימס ומ״א כסוה וים העלה עליהם עמהס הרי הס מ״ע כסוס ונזה נסקשה משה אמרתי אסכעה בזה מעשה המנורה זסב כולה כביכול למעלה אש קשתי נש־זי ים העלה בשמונה ולאיסיה להול בליש מולם בלימ המלמ ג«ן &ק«8 ובין קורש הה*שים והיא המעונה אשל בה הנינו עשה ציור המנורה מקשה

עלול

ספד המדמה לתמונה נ התשנה לא של בראשיה עד אשר ברא אלהים לעשומ ימחה: ופ׳ ויהי בנסוע הארון רמוזה ד ס לשמיטמ ח ליסוד והספרים אחרים רמוזין לספירות אחרום. והבה ספר וכו׳ ר״ל כי ספר בראשים רמוז לשפ* שמיטוה חקר וגבורה והכה השמעה שאנחנו בס שהיא מדמ הגבורה לכן בספר בראשים בו כמה משפחומ משוכום . מהן טהורום מהם מעוכפוח מהם רמוקוח ומהן חטאו בעליום עד שבא מבול עליהן וכשממו כולם בסוד המיס ממין שכהפך לרין קשה עליהם לכן חיו המים חמין שבאו מכפ האש של גבורה הבאה מחמי טבריה שהן חמין מכח חימום חמדה . וטבריה ר״ל טבור י״ה כלומר עיסר העטרמ מנקראמ ״׳ה וכל מעשיה הוא בדין ובמין קנינה היה נמ איש צדיק הרמוז למדמ יסוד הנקרא צדיק יסוד עילם כי בעבור נח ובניו נמקיים בכין העולם ולכן נטע כרם הרומז לכנ״י לרמוז שבעגול ישראל העולם עומל. יחנה הם ישראל בין חאומומ כמפומ בעצי יער בחון כמח משפמומ קרובומ ומיצינומ שכולם נקראו צבא משמים שעליהם אמר חכמוב היש מספר לגדודיו. ובזה הספר יש פ׳ ויצא יעקב ופ׳ וימי יעקב סמומומ הרומזין ליסוד ששם הנשעומ סמומי־מ ולק ישראל צריכין לקיים

כל נסח של הכ״י

וגדול הכס הנעלעפ אור כה הנפש הנעלמה נמוכה משמה נשיך סגוף כי מיינו כסוס אשר כל אשש שכה ושנמ אמן נסוכה משמה בעולמה ונכל שגס וםנש שנמסנדול בסוכה כנשמה בניף ובוימקע בקרן הארוך לחירום גלול תאו האובדים מדור הרביעי ונס רביעים ישובו מגלומם ויששסוו לה׳ בירושלים וכראלש א>£ האלהיס הממונה האירו פניו ממנה וגם האומ שלו שנאמר כי קרן עור פניו כענין כשניה עור כי כס האומ והצורה דבר אמד לענין ג׳ אוסיוה שלמדתי כי שמו ?שם לבו ומעשים לילאומ ק־נלפ יק־ א1 יקי ובשוך נ״1 ואגןד אור בהיר משעה בגוף

ו*גאש

וכתיבין וכן שמות עיירות והמלכים וארעותם וענייניהן והסיפורים ומעשיהם אשר בכל שבעה הספדים שבתורה שיש בהן רמזים בתורה * עם ויהי בנסוע הארון . ובסוד הנוני״ן הפוכין וכל הענינים ורמזים אשר בכל ספר וספד שהם ששה ספלים בכלל שבעה ואחד אינו נראה

כי עבר תורתו ואורו שכבר היה:ה ספד בראשית כלול בשני ספיים ובו נ ד ל רמוז ענין השמטה שהיתה בראשונה בפרשה דאשינח. והנה השמטה שאנו בה הם רומזיס לבייאות עליונות משונות קרובות ורחוקות פנימים וחיצונים טהורות ומטונפות ועדיות אשד ישחית את האיץ והנה נשחת בעבור גבורות המים הבאות מצד חמי טבריה. וכל תחלת מעשהו בדין אלהים כשמה שחתמה פעולותיה בשמה עד ל״ב נתיבות ששבלם וחתמם בשמה ובתוך קנינה איש צדיק כתמי יפיח יסוד עולם כי שם בנין עולם וישובון ויטעו כיס ה׳ צבאות עם •שרשם כחסוח בעצי היער עם שאר בריות עליונות ותחתוניה ומשפחות משונית רחוקות וקיובית וחיצונית אשר׳ בצבא השמים שנאמר היש

מספר

V

שלא לצורך עליון ויהיו נידונין כאלני סרק שאין בהן שום צורך לגבוה . ואם מאמר למה באמם נבראו משובה שמא לעשומ מהן שום הרכבה כדי שיםערבו עם הטובים לכן ממצא שכל הכסוב

במורה אוהו היא עיקר מאמם לצורך השמטה ולצורך גבוה לכן אסור להיסיף ולגרוע שים אומ אמח במורה. וע״כ מראה וממצא שיש כממ רברים וכעם מנינים שנאמרו לנו מרז״ל שנעשו בזמן האבומ ובזמן ממורה ולא נכמב בחורה אף אממ מהן הוא בעבור שאין בהן רמזין לכחום עליונים ואף שהן דבלים יקרים שהיו ראויס לכמוב כמו סדר דברי הימים של משה שכמוב בו כל מה שאירע לו מיום לידמו . וגם ברוך שם כבוד מלכוםו לעולם ועד שאמר יעקב שחם דברים נכבדים ויקרים יומר מדברים אמרים הכחובים במורה ואלו לא ככמבו מוא

בעבור שאין בהם רמזים מכחומ עליונומ וענץ דברים עליונים הלאוין לכמוב אומן במורח. עם ויהי בנסיע הארון וכו׳ ר״ל שזה הספר הוא אמד מז, ספרים האמורים למעלה והשני נוני״ן הפוכין החח רומזמ למנשמומ היוצאין מן הבינה והשנים רומזמ לנשמומ החוזרמ לבינה . והנה כל ממורה חם ששה ספרים בכלל שבעה . פרשה ראשונה

ספר המדמה התמונה כל העצום כרי שהשם ישגיח וישפיע על הארץ כי בגד המ״מ שנא ממנו נל כוונה וככל כל סר״ן בזכוס ישראל הארץ כחכה יבולה ופריה ושובע עמודי אור שכן עולה מכין האותיוח בעשרםד לת״ר מעלות העליומחשתם מ בארץ דכמיב והיה אם שמוע תשמעו בפ׳ב׳ של הדברות שסם מ קי׳ש ו^תתי מער ארצכם ואכלת ושבעת וכשישראל ד׳ קנים המתעלים עד הכתר הכקיא שנת לכל השבתות. וגם הגי קפ רות רוחניות עליונות כקראים ג׳ מועדות עליונים שהם תוספת שפע לז׳ ספירות שהם במקיס ז׳ מועדים שלנו שהן אלה פסח. ר״ה. שבועות. צום כפור.סוכות. שבת. ר״ח תיקון הירח שיהיה במלכות הירח כדי שתהא הספירות ביחוד מלכות שהוא השוער ועל ידי עטרת כולם פועלים ומתייחדין כשמש שהוא הת״ת כי מן הת״ת מוצא ומובא של היחוד שמעלמן ת״ר וי״ג שהן תד״ג מצות שביחוד ומן הכתר בא הכח לחסד שהוא מועד הפסח המקבל מן הכתר לכן נאמר ומצות אפה . ומועד עצרת שהוא מתן תורה מקבל מן חכמה שהיא ראשית וראש לכל פעולות אצילות. חכמה

מכפי לגדודיו . פ׳ ויצא יעקב ובפי ויחי פ״שיות סתימות ובסוחתן חתומות נגד ספר לאלף, שמית מדת הת״ת ובו יש משפחות משמות הקדושות וטהורות נשמות ישראל שמות בני יש״אל שבטי יה חוקים ומשפטים וכל דרכיהם להודות ולשמוח במדתש אשר התחילו להאיר בסוד יחוד ודיבוק וחיבור לייחד היחוד באמת ויציאת הנשמות ממצרים העליונה בדינים חזקים באומות . ולהיותם נגאלים בני חורין לבוא למקום התורה שכן דרכי המדד, באור ענני ענן אורו וחם ענני הכבוד כמדתם איר ופסח ותורה ומצוה ביחוד המיוחד בה כי כן חוקו כי מלם יודעים את הי ונידנים מזיו היסוד הבא מן הבינה עם התורה נגד תר״ך עמודי אור אשר שם צפ־ים יקננו חסידה ברושים ביתה שבת לשבתות . גס למועדים עליונים נ י יאות ונפלאות שמהם תוספת למיעדים ולימים טובים והיחור על ידה פועלים ומתעלה עליונים אשר שס שמש ידע מבואו וכי משם. מוצאה בכל חלקיו בסוד ד׳ קנים ת׳׳ר עליונים וי״ג על כל אשר משם סוד חסד בחמלה ומצות אפה לתירה הקדומה ראשית לראש השנה חכמה בזכרון תיועה לעורר מחנות עליונות והיא יובל ביום הכפירים כי ממנה יום המלבין כשלג הלבן אשר שם מתלבן ומזרכך כל המחנות

העולות

אין מקיימין המצות חרב ורעב ודבר ומלחמות באים לעולם דכתיב משמרו לכם פן יפתה לבבכם וחרה וכו׳ בחרב . ועצר את השמים ברעב . ואבדתם מהרה בדבר . נגד ספר שמות מדת הת״ח ומשם כל המשפחות כולם טהולי׳ מפני שהם ממשפחות בכי ישראל . ושם התחלות הגאולות והם שמחין בבשורה שבישר להם משה שיהיה אז כנסת ישראל דבוקה בשם ואז השכינה במיעלםה כי בו זמן גאולה וכשם שיצאו ישראל ממצרי׳ בדין חזק וקשה כך הנשמות יצאו בכח גדול וביד חזקה . וכשם שבאו ישראל ונהנו מן המן במדבר ומשם אל מקים המתן הורה וקבלו התורה ביחוד כך הנשמות באו לקבל היחור בכל חרי״ג

מצות הכתובים בלוחות שנתנו לישראל ע״י השם וכך ניהנה לישראל ע״י משה והכל דגר אחד שאותיוםהכףס הוא מש״ה והיו הולכין היך ענני אורה כמו בז׳ ספירות וחירות ופסח ותורה ומצות

בזכרון וכו׳ ליל שהוא ראש השנה לגבורה מקבלת מן הבינה אשר שם באין כל מחנות העליונות כי אל החכמה הנקרא יובל לכל יובלוס ומחכמה זו מקבלם יום הכפוכים ולבן אוסו הכתר אשר משם יתלבן ומזדכך

הכל נוסח של הכיי

ובלאם אור הגנוז לקונה ארון לעצמו אלהים בלבל כענין לומה לנשים סמקמלומ והפבמ לה׳ לבלו והמבין יבין ועור ז׳ שנים לחוקיה השמים והארץ והפנה לה׳ ונראש האור הנעלם מסוקוס השמים כי לה׳ הארץ ומלואה ע״כ וצויסי אה ברכשי כי המצווה מן הנמרה בעקום הברכה עד הפנה ההםיעימ כ׳ יוסף נברא בלמוש דיוקנו של אביו וער בכלל כי בו הנריס ועוד ז׳ הרשים ואור בהיר בשובם כנשמה לניף ובראש י האור הנעלם מן האנוש הנעלם מן השעיל •המשתלס והמבין יבין ועול ז׳ שבועות ואור בהיל במוכן כנשמה לגוףובלאס אול הנעלם מן האבוס׳ ועול ז׳

ימים

&פר הסדמה לתמונה נ התמונה לב מהן זולתי הנינה הכקלא מי כי כולם פועליםד הנערה שהיא מעלה ומנינה שנקראת על ידי י מי יסדר פעולחיה ויקיים ויחזיק בפעולחו. הי הפר עצם כו׳ ל״ל שנאלהי גויס אין עצה אמימימ לפי שבהם פירוד בלי יחוד . וכח השמעה ל״ל שכח השמטה הנקלא נצח כחה נקלא עץ חיים לייחל ולקרב מחצב הנשמה וזו היא העצה להקריב הבהמה על מזנח ועי״ז יתקרבו הנשמות אל מקומן ויהא ה׳ אחד עם כל צבאיו ושמו אחד בכל הנשמות כי בענן קטורת מתקשרות ובעולה יחעלח מעלה ואז נצח ישראל שהיא השכינה מדבק באמת לאחד ועל ענין שאמרנו ששם הבינה היא מ״ י כי במלה מ״ים יו״ד ק הוא שני ציורין מ מ״ם בתפארת והיףל בעטל״ח וכשחחברו אצו השנים יתעלו בבינה שהוא שער החמשים כחשבון מ״י וכן עשה מלת מ״י המשים שערי בינ״ה. והנה בספר הזה ל״ל שבספר ויקיא שם כלל כל הקרבנוה כלל ופרט הרמוזין לדברים פנימיים זבים טהורים ומיוחדין בכח שמטת נצח כי מכחה יטהר הכל ויהקרב הכל וגם כן נפש העני היא כ״י שקרא דור הטה ה׳ אזכך כי עני ואביון אני ולכן הוצרך שיתקרב שכינה בחביון עת שהוא תפארת וזו

העולות ומתעלות ובבינה יושבת ובסוכות תשבו שבעה עליונים צבאות זכות ונעלמות ומלובנות ומלם יהיו רגל רביעי לעליונות . עצ־ת תהיה לכם וזה יהיה בכרובים כאחד עליונות חתומות ציורות הצמרות היכל להיכלות בסוד התפילין חקוקות ואין קץ לנוראות. ובזה הספר ואלה שמות מתן חודה ומן הבינה ביסוד וכן דרך הנשמות וכמה נוראות נפלאים ו1:;תוך הספר נעלמים ציורים

עליונים זס ספר ויקיא נגר שמיטת הנצח ה׳ ג ו צבאות יעץ בסוד יעוד ויחוד כחות הקדושות ע: יינות נשמה ושמיטה ביחוד אחד ולןבס אל מקום אחד מיוחד ומי יפר ויפ־־יש חלקים אחד לאחר למצוא חשבון והיותם פועלים כל אחד לפעולתו וכולם על יד הנטויה ומי ישיב אותה ויקיים ויחזיקנה בפעולתה ה׳ הפר עצת גוים שאין שם חיבור כלל וכח השמטה בעץ חיים ליעץ ולהקריב מן המחשבה והנשמה אל מקים אחד וזאת העצה היע־צה לקיב הבהמה לרצון על המזבח ה׳ ליחד הרוחות והצורות אל מקומן להיות ה׳ צבאות אחד בצורות ושמו אחד בנחות ובקטורת מתקמרות ומהסשרות .

ובעולות

הכל וכל המחכות העולות ומתעלות ־ ומה שכתוב ובבינה יושבת ל״ל כלומר שהסוכומ שהוא בהוד קבלתו מהבינה ששם יתעלו כל שבע ספירות גם העטרה שהיא החירש ג״כ מן הבינה

היא מקבלת וכל הספירות יחיו כמו רגל רביעי לשלש עליונות . כי לפני הג׳ רוחניות בגדולתם אלה הארבעה חשובין כא׳ ושם יחעלה הכל בשני כרובים הרמוזין בשני יודי״ן שבאלף חרומזין לחכמה ובינה שמחעלין עם הוא״ו של האלי׳ף שהיא בכתר ששם יהיה הכל בציור ושם יתעלה תפילין שהיא היכל לכל היכלות ואין קץ לנוראות ובזה הספר כתוב מתן תורת וירידת המן הרמוז לשפע הבא מן הבינה אל יסוד כי אוהו הדרך עישין הנשמות וכמה ענינים נעלמים נלראים בזה הספל שכולם הם

ציולין עליונים :. ספר ויקרא כו׳ 3 1 D

ר׳׳ל כי בעבור שמדת נצח שם היחור ואמר שם עצה מעמד לדבר אחד ושם מסוועדן וממייחדין כל כמום הקדושים העליונות כגון נשמות ושמטומ ודרך הקרנס אל מקים אמד ועצה ה׳ שהיא יחוד עליונים אומה העצה היא שתתקיים העולם כי באותה עצה ובאותו היחוד מתייחדין כל הספירות כל אמד

מדת נוסח של הכ״י

ימים ואור בהיל במוכן ובלאש אול הנעלם מן הממשית אשר הוא 3ין שני הנונין והכי הראשון לא השיגוהו כ״א מלאכי השיש וממכה הוא אור הזך אשר נהגשם ללור המדבר לקנל גו אומ ו׳ והנליש אשל בלאשו והכי האסלונה לא השיגוהו עין כל כי היא נעלמת מכל וסוא סול ים המלס היובל הארוך הנגוז שאחרון . ומן הה׳ מסוס טעם מלח לה׳ נקולומ הנומניס פעס לכל מלה ודיבור וכ״ז הוא סוד עשל ספירוס עליונים בלימה ואין להרסל מה למעלה מה למעה עזה ובהם הממש הלומזין לכל לנר הנקראים ראשי פרקים לשון של מלאכי השרס וכל דבורם ומהם

נמצאו

םפר המדמה לתמונה נ התמונה מלמ נצח מטהרת כל מי שהוא לאוי לגומרה מלחמות ולהלוג צבאות לבוס ולהשפיל כל כמוה ומטהרת ג״כ הארץ אלץ ישלאל שתהיה מנוקה האומות וכחום שמאלית וחיצונית כי הם גאים מכל טומאה . ומן המרה הזאת כח מטהרה לרשת הארץ העליונה ארץ החיים שהיא העטרה שמטהרין בפלה אדומה שמימה מטמאה טהולים אשל היא וכל עליה למוזין בשמים כלומר העלים שבארץ ישראל הם דבוקים בערים שבשמים שיש שם ערים בצומה ועיר ירושלים דכסיב כעיר שחוברה לה יחדיו ומאותו המקום יבוא הטל משמים . וגם מזה הספר במדבר רמוז כל שירות הלוים שהוא משתי מלשונות הא׳ מלשין שירות ושרם בשם ה׳ השנית מלשון שירה כי הם מצד הוד המדה אשר היא מצד שמאל וגם מצד המרה ההיא סדר הכהונה מדת ההוד לאחרן אשר מצד מרתו ענין קרבן הבהמות וסוד התמורה שבנםמות שממערבוס מגיף לגוף . ושחיטתן בצפון וכו׳ ל״ל כי שמיטת הבהמה מבוא בצד צפון בלין מרת הוד ומדת חוד יחוד בלכת כהנים לאצילות גם מאותו צד המקבל הנשיאות בהסכמה אחת היה כדי ליחד מדת העלוסם בים החכמה שהיא העטרה .

ונעולות מתעלות מעלה מעכה ואז נצח ישראל בשמו דבוק באמת. הנה בססו הזה •בלל כל דרך הקרבנות כללם ופ־טםכולם דברים פנימיים זכים כוחות ורוחות זכים דבוקים ומיוחדים בכח השמטה של נצח המטהר ומקרב הכל ומקרי׳ נפש העני בחביון עוז וטהור מטהר ורחוק מרחק . וכל טומאה וערוד, מנקה ומטהר מהאיץ בסוד והיא רחוקה כי חוקה חקוקה פנימיית ועמוקה כי בסוד יסודה ומטהר ומטמאה לסיף עד הבינה דבוקה במעלתה ותכונתה אמדתי אחכמה אשר שם עולה והיא רחוקה ואין סיף ותכלה וסיף מפד השמיטה בשמיטן וביובלות בצורת מקומה ובסוף סוד הגאולה בגצח עלאה באותיות שמה וכל צורות עליוגוח נוראות נפלאות אשר בספר

רמוזות .ס ספר במדבר סיני . נגד שמטת הוד נ ו אשר מספר הזה משמות הקדושות והטהורות והדביקות כל אחד במשפחות העליונות מבן עשרים שנה ומעלה כל יוצאי צבא צבאות העליונות הקדושים 4 ולהיחיק ולהשפיל צבאות החיצונים השמאלים מצד חמדה . ובא לרשת עדים בצורות בשמים ובשמי השמים בטל השמים בסוד שירת הלויס ועניינם בסוד המדד, ומקומה וסדרי כהונה כי הוד לאהרן לקיב הבהמות בסוד התמורה ושחיטתן בצפון וברכת כהנים ליחד בה האצילות והקרבת הנשיאים לייחד מעלתם ביס החכמה. ויהי בנסוע הארון באמצע ושם

הנוגי״ן

ומטהלח טמאין כמו שפילושבספל היפודוהכל רמז בשכינה שסיף טהרחה מתקרב להתלבק בבינה. ועוד רמז שלמח שמתעלה עוד בחכמה לכמיבאערמי אחכמה והיא רחוקה מלמ אחכמה ר׳׳ל שהיא החכמה והיא עמוקה בחון החכמה ובסיף הספר הזה פמוב שמיטין ויובלזמ שהן עיבדן והולכין בצורת ז״״ן שנכצמ לכן כתיב שם גאולה צכצח עליונה שהיא הבינה בגאולת וגם אוחיומ נצח כולם רמוזין בבינה וכל מה שרמז בספר ויקרא כולם הם צורות עליונות

ד: מאו (QS סער במדבר סיני כו׳ ר״ל שהוא הספד שנגד שמטת הוד ששם מזכיר שמות בני ישראל שהם קדושים ועליונים שמנן עשרים שנה ומעלה כל א׳ לרמז שכולם היו שלימים כקלושיס עליונים שלא יקלא אדם שלס עד

שיעבול מעשלים שנה וכן למעלה יהיו הנשמות שלימוה כשיעלו ללשה בארץ עליונה ייעשו

גם בזה הספל הוא פלשה ויהי בנסוע הארון הרומז ליסוד והשני בוני״ן הפוכין הלמוזין לביבה וחשלופין שבעדה קלמ ונדב

ואביהו גוםח של הב״י

נמצאו כל שם העליונים חיוה שרפים ואומנים מלאך גלגל כוכב וגם פמומ כל הצורך ללשון של בני אדם וכל דינור ומנטא כאשר הוא רומז צמדומ כי כל מדה רומזש לכמה שםס ולדברים ולענינים אשל כולם באים עצר אותו המדה הכל בכלל אוסו המלה וגס כל לשון המלאכים לכל ענין וריגול הכל רמוז בספירה אשש הנאה מצד אוסה המרה כאשל נמצא הבל מצד הקבלה מן המקובלים המבינים אשל הבישו הכל ע״פ הכסוביס המורים סענין בפסיקים הידועים

צעביניס

עפר המדמה לתמונה נ התמונה לנ העליונה שהיא הבינה והיו באין עד עולם האמצעי אפילו עד עולם השפל וכולן מעולבומ בכחוה האומות עד שבא השם יחבלך. והפליק עכחוה האומות ולקחן לעצמו שיהיו י״ב שנעים נגד י״ב גבולי האלכסון של צירוף הש״י ביחוד כמו שנאמד יצב גבולות ממיס למספד בני ישלאל ועי׳ כ חלהם של ישלאל בתפארת שהוא היחוד ומשם נחלתם והוא מנהגם ומנהלם בארץ המדבר שהוא קושי השמע׳ לשמרם כאישון בם עין ר״ל כמו שהנשמות של הצדיקים שמורים בארץ החיים שהוא היסוד הנקר׳ עין יעקב והוא הת״ת : וכנשר ר״ל שחעערת נקראת הנשל הגדול יעיר קנו והוא ישראל שהם נקראים גוזליו והת״ח בעצמו ניחגם וינחם לבעח כמו שנאמר ה׳ בדר; ו מ ינחנו ואין עמו אל נכר שאין שום כח זר ע ילכבהו על במסי ל״ל שכל העובות הנאמרים בכאן שהיו לישראל וכשיצאו מדלכי הש״י נתחזק עליהם שמעה זו בכיח והביא עליהם מאורעות רבות וגליות וצרות כשטף מים רבים . וחיל וחומה יחדו אומללו. עד שבסוף ישאל ה׳ לבדו שנאמר לאו עמה כי אני אנ« הוא ר״ל העערה הוא אני העערה והיחוד דבל אחד לכן אנו אומרים בהושענא של סוכות אני והו הושיעה נא ואלו הן עעלמ ותפארת: ועוד יש סוד אחלע״ז אבי אני הוא שמלה הוא רומז לת״ת ומלה קדוש

הוא

הנוניי׳ן הפוכין והשדופין בעבור מחשבת• . והמרגלים בנחלה בםוד הנשמות המטהרין לעלות שלא כדרכן ואינן יכולים ומוציאין דיבה כל אלו ענינים נוראים עליונים רמוזין• בספר הזה והם כהות נוראות קרובות ומיותרות ומתעלו׳ בכח האצילות עד בכת המוספין עליונים המוגפים כח ורוח קדושה ליחות העליונים וספירות ונשמות ואלה הם דרכים העליונים נוראים ונפלאים רמוזים בסוד השמטה ועניינה וחוקה וחורחו . ובסוף הספר נדרים עולים ע״ג התייה כי משם הכל ולשם הכל והמסעות של בסוף׳ רומז י למסעות הנשמות והרוחות הקדושות והשלימות בהתעלותן מעליי לעלוי של מחצב הכל. זכור ימות עולם בינו שנות דור ודור שאל אביךויגדך זקניך ויאמרו לך בהנחל עליון גוים . תחילה ליציאות הנשמות בהפידו בני אדם הראשון

בחלוק

הספל סדר המסעות

ואביהו שהיו מכח זו המלה בעבול כי מחשבחן היה לעה : ג׳׳כ המלגלים שהיו ממהלים לכחול את האלץ קודם זמנן כי יש ג״כ נשמות שממהרוח לעלות קודם זמנן ובלא דלך ובעבור שאינן יכולים

להוציא מוציאין דיבה כלומל שמדבלים דבלים נגדיים כלפי מעלה ולכן נענשו מכח מרה זו : וכמה כחוח רמוזין בספר הזה וכמה כחות נוראות קרובוה מיוחדות שמכח מדה זו מהעלים בכח האצילוח עד שבמיספין המוזכרין בזה הספר שהם המדות הרוחניות שמהן תוספת קדושה לשאר ספירות ונשמום כל אלו הללכים המורים בספל הזה הם למוזין במלח הוד: ובסוף הספר הנדרים הלמוזין עד הבינה כי משם: ועור בסוף ל כ בא ה

הרומז למסע הנשעוח וכחוח העליונוח הקדישוה בעלותן : זכול ימוח עולם וכו׳ ל״ל שום כוונה בימים עליונים שהן הספילות כמה הן אותן הדברים המלאים והנפלאים מאד כמה שמעות יוצאין מהם ובמה בריות וכמה דורות עם תויוהיה׳ והכל יתייחד ליחוד אחד: ואם תאמר שאין אדם משיג לזה הדבר שאל אב׳ך ויגדך ר״ל שתשאל אה הזקנים וחכמים היודעים את החכמה הזאת או השאל אם הנביאים מה הם הנבראים שנכתב הכל בפירוש שהם ידעו מה הדור הי׳ ואיזה דור ההוא מאוהו השמעה שעברה: בהנחל עליון ר״ל כשעלה במחשבה עליונה להוציא הנשמוח ממצרים

ניסח של הכ״י י למגינים ולאלו נקלאו לאשי הלקים כי הם אנלי הגוף מהספילוחשהם למות אלם כי האלם עולם קנון כעניןנעשה אלם בצלמנו ז׳ צולומ והנשמה בסון• הנוף והאול הנעלם בלאשו כי בו סול המונה קטנה לכסיב ומבשרי אחזה סול שמונה עליונה כי השבמומ והממש אשל בספילומ לסבל אס האוהל קטנה עם הגלולה ואפ״ לצולך האלם כעניןל ומכין הלמח וספלשם לכם שבע 3£פוס המימוח כי השבה היא המלה והיא לאש הלק אבל המולה בטבעו לכל מ

17 r הסח וכולם ישפיעו מוגה גדולה לישראל באומו הזמן של הגאולה ־ ביום חבוש ה׳ ל״ל ביום שירפא השם אמ שבל עמו עם הגאולה וחבוש הוא מלשון

מחבושמ ולפואה בעקום הזה

הוא אפי* משני הלמוז לעמרם שעעלמ הוא בם זוגו של הה״ה ומנ״ל שמלמ אני הוא קלוש דכמיב כי קדוש אני . ודע כי כל מקום שנאמר כי קדוש אני הוא רומז לעערמ ומלח הוא רומז למ״מ ומפני

Q21 ספר פו׳ ל״ל שזו העדה היא עמלם שהיא שנים למפארמ והוא נגד ספר אלה הדברים שבו כמיב מאורעומ אשה עם בעלה שהם רומזין לגליומ ומאורעלמ השכינה בגלות שנאמר ריבו באמכם ריבו ונאמר כי היא לא אשמי ואנכי לא אישה וזה שאמר המפארת על העערת ותעערמ על ישראל וגאלה המשלים של אלו המוכחות• כולם דברו אותם הנביאים על כנסת ישראל ולפן נאמי

בחלוק י״ב גבולי אלכסונים אשד משם מספר בני ישראל ע״כ חלק היחוד לעם אשר שם נחלתם והוא מנהגם ומנהלם בארץ מדבר לשמרם בארץ החיים הנקרא עין יעקב . וכנשר יעיר קנו אשר גוזליו שם והוא בעצמו ינחם לבדו ורמז ירבבהו על במתי ואין זר עמו בהיכלו עד שנתחזק מקושי המרה בפעולותיה והנה מאורעות בגליות לעולם כשטף מים רבים ־ חיל וחומה יחדיו אומללו. ובסוף ישאר הוא ושמו בי אני אני הוא ולא ישאדו חיצונים כי כח המרה ממעטת ואור הלבנה מגכרת •כאור השמש ואור החכמה כאור שבעת

. ׳ הימים הנוראים ביום חבוש ה לנם ספר אלה הדברים כננד שמטת עטרת והנה זאת המרה שנית למלך ולא הוסיפה דבר לנד רמז וזכי למלראותיה כמו וכתב לה ושלחה ושנאה כי יקח איש אשה ושנאה כי יקח איש אשה

והוסיף והוציא עליה והוף לו תהיה לאשה לא וארשמיך לי והוציא עליהי שם לע ושלחה מביתו כמו ח י * ב f ד ? א י ו י ה ? ב י ם ל י ה כ ח ^ ש ל ל כ ו י

מיוחד בלי פירוד וכל הםפ־ים כלולין בה והיא בלולה ביל ושמורה וכל אלו הם דרכים עליינים נוראים ונעלמים רוחניים זכים ותעלומים דעת פליאים ונשגבים מאוד ובאשי ידעם משה וכתבם בלשיני דרך משל ומליצה וסיפורי דברים וטעמי המצות וחוקי התירה יב*מת הכל הוא היקף ודרכי המדות ושמיטות דהויות אשר הכל נכלל ויקרא תורה אחת ודבר אחד ומיחד ונקייא תורת ה׳ תמימה . ושעורו של יוצר בראשית כליזמ״ר ה׳ צבאות שמו וכמה כחות נוראות וחיות לאלפים ולרבבות ציורים דקים עליונים אשר בכל ספר

וספר

שהת״מ הוא בעל העעלמ ולז״ל לקחו אלו שני השמות ועשו מהן שם אחד הנקרא הקדוש ברוך הוא והוא בזה הענין העמרת שמה קדוש. והת״מ שמו הוא . ולכן קראו לשםc המיוחד קדוש ברון הוא ותוספת הה׳ של מלמ הקב״ה ומלת ברון לתוספת שבח לשם ־ ובמקום שנאמר אנכי כגון אנכי אנכי הוא מנחמכם וכדומה דע כי אנכי לעולם הוא בתפארת ומלת הוא ג״כ במ״ה לבד שעולה בכתר אנכי הוא שמשם בא כל סליחה וכפרה לעולם שכולו רחמי׳ גמורים ועתה בסיף השמעה שנשגב ה׳ לבדו הכחות השמטה ה׳ לבדו השכינה השמש

יתמעטו כל החיצונים וכח יתגבר שישגב ויתג*.ר אור

והגאולה כאור

שישראל משולחין ביד כמו שנאמר ובפשעכם שולחה אמכם ולבסוף התורה ולו תהיה לאשה לא יוכל שלחה כל ימיו ל״ל כל ימי עולם לא מחזול להיות גולה שנאמר איזו ספר כריתות אמכם אשל שלמה״ שהשם וישראל דבר אחד הוא וכל הספירות כלולים בה שהכל כלול ושמור במוכה ובחולה :

ושעורו נוסח של הכ״י

למדה אחה מונעה שהיא לשונה כנין חשד שהוא לח ורנוונ ונווב ומתוק ומורה לכל ד3ר הנא מצירו והגנולה חמה וקשה וינשה ורע וחמוצה וכולם על הסדר הזה כאפר הראיות מן הכתובים ואס משמנים הכל הוא לשלשלה אספ למקובל טוב ודרך אחמ להם וכולס סולכין אסר הלשון הזה ושם סמלה בלשון עליון נקרא אלהי יעקב אפל הפן הצול אגם מיס וכו׳ עיין לעיל בחסימה של שמונה ג׳ לכ״ח עי׳נ).שורה י״ב על חופ כל החמימה המסיים וכבול מלכים

ס י ל הקול לבל ואין בזה עוד שוס שינוי בהנוכןסאום ז &

העליון ואול החכמה כאול שבעת הימים ל״ל שהאורה ימגבל באול של תפאי שבעת הספילומ גם הוא

ישפילו של יוצל ר״ל גליצו״ד פח אחד היא ועתה נמחיל בעה״י לפרש השמונה השלישים. היוצא מכל זה הנקרא מלאן וכסא כבוד הנקרא אלף : הכה היוצא מן האלף בקראן על שם שהוא גליצו״ל י״ה ה׳ צבאום כלומר שמגלה פעולוסיו אכמריאל י״ה ה׳ צבאומ וכקרא כ של צור וזהו גלי צו״ר : ועוד אנמליא״ל שיצא מוכמר בשם לבו שהוא הכםל מלשון אכמריא״ל מחם כמר אל . ועוד ונקרא ג״כ שלי״ה ל״ל

ה למעלה י י מ שהוא של עד י י ג ח ו מ ר י ק ז י י י ו י פ ורט״יז צ י מ ^ w 3 אל שהוא כעלם מי ו על0 ועד י״ה למעה ומזה הכח ? * ם י י ד י ד ^ י ד י א מ ל י ^ מ ם י ד ח י י אל . ועוד אדידיח״ן מס ד מ , יוצאים כמה כמום א ם ^ ה י ב ו ו ם ק ^ ם ב י צ י ע 0 פ ן י ס שהוא אדיר בערום. וסוד >1

ל ה׳ צבאות הלבה א י מ ו ל מעשה המנורה ל״ל בסוד צבאות. רם ונשא . ש

מ״נו שערים שבספירה שמו כל אלו כתות נוראות ונפלאות אשר ומינו ציורים שבממונו^ אצילותן מהספירות ורגל כולם כלולים ביו״ד בכח הת״ת לאלפים ורבואותן להבי אש ומהם רוחות טהורות זכות בשיר ושבח משבחין וכולן תלוים a״ ה מ . nf״.~ n,A>1n

ק ה׳ צבאות שמו ואין קץ ותכלה וסוף ר י ל י ד מחשה אחמ הכמראה 53] כקמיע בזרוע הקב״ה . א nuvwyu י ?, לדבר וכל זה ימצא הכל בספירות'וכל כהות מלאכים ומשרתים עליוניםב קול ר צ שכן היה יוצא מ! בידו שנאמ•־ אני ה׳ עשה כל. וכל אלו הדברים כולם כלולין בכה ך עערמ ששמהבמ קול לפני אותיות עליונות נוראות ונעלמות מאוד והיא התמונה אשר בה הביט משה מלן חי וקיים שהיא הביכה בסוד מעשה המנורה והקשה והשיגה וגם דוד המלך ע״ה השיג חלק ממנה שהיא מיומ הנשמות באמרו אשבעה בהקיץ תמונתיך . גם כל גביא השיג כפי הכנות גופו ואבריו ,*,ג!ימ vh ׳ . והחסידים הראשונים היו משתמשין במדרגה זו האחרונה הנקראת בת קולי כי אפ בזאת יתהלל המתהלל ויבא כל משכיל וחסיד להביט עניינים גדולים ק ס י ו ח ' ה ס ה כ כ ס ק 5

פליק פירוש ההקדמה ודרכים עליונים נוראים ושכינת עוזו בגבהי מרומים ונתיבות השם הנכבד והנורא המתוארים והנוראים בפחד ומורא בזיע ובחלחלה כלב טהור ורוח נמוכה ונכונה ובנפש זכה ובקדושה ובטהרה ובשמחה ובשירה וזמרה לפני מלך חי וקיפ וחיות הגשמות להבין ולהבחין ולהשכיל ולעיין בכל דבר ורב* שאכתוב הנה. והנה כח ודרך כל שמטה וספירה והדה אצילוחן והווייתן ומהוחן וטבע} בנפשם וכח הקפתן בנתיבותם הידוע והנכונה וישכיל ויבין בכל פעולה עליונה ושט קדשו וכה השד ומלאך ואז ישכיל ויבין קצת סור אבנים מסולמות שלימות נפלאות ונוראות ועילאין ותהאין וכל סור עליון ונשגב בכ״ב אבנים שלימות ותמימות נוראות ונעלמות כאשר אפרש לפנים כל אחד לפי תוקפו וחזסתו ובהם תבין צור ישראל וגואלו ובזאת יתהלל המתהלל איש המשכיל בדרכי אלהיט חיים ונוראים האלו ויהיו מקובלים אצלו ונטועים בלבו ואשריו ואשרי יולדתו ומדובקיסעמו. ואז הדברים עולים עמו ומשמחין לפניו ורוח הקודש נתופפה בו ולבו רחבה ונפשו נכונה וכח הזכרק מתקרב וכח השכחה מתרחה ובורחת ממנו . ורוח הקודש נדבק בו ואז נפשו רצויה לפני השם הנכבד והנורא וקולו נשמע ותפלתו מקובלת וכל אבריו מחוזקים ודרביו מרוצים ורוח הקודש שידה בו והוא משתמש בבת קול והוא דרך החסידים יראי אלהיט אוהבי מצות השם וחוקיו כי ישרים דרכי ה׳ צדיקים ילכו בם וכוי ונהנים מזיז [השכינה] וזה הוא סדר הנכון הנכבד והנורא עליון אבנים שלימות תמימוח ואבן שלימה וצדק ואבני זבדוןב אותיות נוראות ומפורשות כל אחת לפי דרכו איש על מחנהו לבני ישראל אשר שם יתייחד הכל בסוד ך

ואיש על דגלו לצבאותם וזה סדר פירושו זה מ ד ס פ ה י ל ס

ה אשר נכחו נכללק כמה כהות אחרות נוראות ״ י ד ל יה ה׳ צבאות מטו ש ״ א י ר ת כ א וכה שטו א צבאות

נוסח של הב״י, פעימה . אמר להעע״ה גל עיני ואנינוה נפלאומ עמולמיך. נפלאומ מאומיוס המילה העליונה הנקראש מולם ס כעטן שנע שנמוש המימומ תהיינה * וכל י שגס 3״$ שנעה אהל שיקיפו ואפשל שהוא מסאימומ וממייסלוס

למקום

תמונה ג התמונה, שבחפאלח אבל א משה היה במפאלמ והצל מכח ה עצמוח הא׳ למוז לאול הגדול הבא מן החסד וכחעטף בו שם הגדול שהוא שם הלמוז בחפאלח אשל שם הוא״ו שבאלף למוזה בשני פכים האחד

על דלן

הלבה שהן בדמוה מלאכים וזה המלאך שנקלא אכחליא״ל הוא שנלאה כדמיומ שכינה ללבי ישמעאל כהן גלול בשעה שהיה מקעיל ומייחד כל האצילות ואמר לו העעלמ שהיא השכינה בלככי

החשבון ולומז לצדיק כתמל יפלח השניה היא הוא״ו שבאל״ף למוזה לשם העצם למוז בתפארת והוא״ו יוצאת מן האל״ף אשל שם הוא״ו של האלפ״א ביח״א . שאותו אול ל״ל שאוהו איל שבח״ח הנקרא ביה הפילחו של עטרה שהיא העוז בעבור שמקבלה מצר שמאל שהוא הדין או הוא העוז שבקרא עמרח חחעלה לחפאר״ה להגנז ביסו״ד לבן נחבאה בחון ההפלה שהוא הח״ח שהוא בימי של הקב״ס דכהיב כי ביחי ביה הפילה ועוד כעלם יומר עד אוחו אול הגנוז ביסוד וזה מפני שצליכה לקבל בלכה מן החסד שהוא אוד 5דול כי לעמיד בזמן

צבאות ה7 וזה הכח גדאה לר׳ ישמעאל כהן גדול בקודש הקדשים לרוב זכותו ושכלו וטוהר כוונתו בעת קשרו דברים רוחניים ומייחדם יחוד אחד עד מקום אצילותן מעלה עד סוף כל האצילות . אמרה לו העטדת ישמעאל בני ברבני שאני .מחשיבך במקום כהן שמקטר ומייחד הכל וממנו יתברכו עליונים ותחתונים מתחלת האצילות אלף עד סוף כל וימלאו כולם בר ותוספת ברכה ׳ועוד דיברה עמו והודיעה לו דברים נוראים ונפלאים ,ונסתרים וידע כי כל זה מציור כה אות האל״ף אשר מציורו ענין הכרובים מראה עליונים ותחתונים׳ והודיעו כי הכרובים המה אשר בסוד התפילין דמארי עלמא וקול הכולל̂ סוד מתן תורה וששה כלים באמצע ובלם הידועים מן המשכן ומקדש והשגת משה במדתו והקולות של סיני הכלולות בה הכל נודע מכה ציור האי וחיבור צורתו היא אות התפילין שהוא אור הראשון שבו גתעטף השם הגדול והוא בית תפלתו של העוז הרמוז לצד שמאל והוא העוו שהיא העטרת הנחבא תוך מקום התפילה ומתעלה דרך נעלם ונסתי לקבל חסד ועוז לאור באור החיים בדי שתהא בלולה

ברכה

ואמר לבי ישמעאל האיך הדיוע יבלך לגלול ואמל׳ לו השכינה לל׳ ישמעאל בעמל שאני מחשב אומן במקו© כהן גדול עליון שהוא מיכאל הרמוז בחסד שמשם באה הברכה לעליונים ולחחהונים וזה העלאן הודיע לו כמה סודוח נוראוח כפלאוח שכולם יוצאים מציורה ורמז לו כי הכרובים ל א רמוזים בשני היודי״ן של האלף והוא״ו למוז להפילין דמלא עלמא שהוא הח״חס והתפילין הם והכרטי דבל אחד ורמז לו עוד שהששה קולוח של מחן חולה שהיו המזין בוא״ו של מאלף וששה כלים ל״ל שבכלל הו׳ קולים האמולים למעלה היא מדה משה

והוא זיי״ן בעדחו ועמה הרי לך ששה ורומו לו׳ ביאה המשיח ההעלה והלבק באותו אול הגדול כלים הידועים במשכן שהם אלון ונפולת כרובים מנורה י מזבח הקעורמ שולחן כל אלה למוזין בסוד ציור הא׳ ומזבח העולה שהיא שביעימהרי לן שבעה למוז למדה משה שהיא זיי׳׳ן ונבואתו של

והעטרה וממפארח יחד יהיו ביה מפילםם של ישראל כשארז״ל שעהיד הקב״ה להיומ עטרה בלאש כל צדיק ואז העעלה שהיא רמוזה לאור נוגה ההיה אול גדול כאול השמש כלומל כאור

החפאלה גוםח שלהכ״י

למקום אצילומן י. ובכל אהל יש שולה חלפה ממימה לשם סנכבל 5מ׳ בי על ידה יכסונ וינסן לבני אלם הנמצאין בלוב כל שמיעה והכל נאצלומ מן ההורה מראה עלאה הנקלאה הכמש אלהיס אשל שם אבנים שלימום מפולמוס ףב אומיוס עליונוש . ועשל ספילות סגולות נעלמות אשל הנינה הוציאן לאולה f וע׳׳י נקלאין אומיומ מסוברוה ומהאימומ כל צורה להבלשה . במול שמיס ואלן ממשוניס 3׳ שועלים. אבל בסול כה השכמה הס לשימומ לקוס מאוד ונעלמות בלא למוש וצורה וגבול ללוב לקומם . ונאצלו בבינה והיא הוציאם לאורה בלשימומ זקוס אשלים ל°בנהיבושנוראומ אשר מהן כל הויוש והשמיעוה ומס אלסיס בקרבה־ וכולם ססומומ ונעלמומ בסול השכמה ונקלאין ימי© מלאים עליונץ מאוליים ספיליים זכים ובזה הסול נשגב ונעלם כי הוא בסול הי׳ וקוצו של יוי׳ד

0**• תמונמנ התמונה להל עשר כחוהיהם. ג מ המפאלם כי השמש הוא במלם החפאל״ח : למתה כנגד עשל ספילומ ו״ה ל״ל ואלו הד׳ פכים חסד היוצאין מן הלל״ת המלובעח 2 ל״ל כי זאה הבי״מ נקראם צדקי ׳ כולם רמוזין,לימין שהם כולם ברחמים או למדם מפארמ הרומז ללחמים כי רחמים כמו חסל הוא הרמוזים אל פכי החיה שהיא למזלח בחסד או בלחמים והששה כנפים למוזין לשאל הספילומ הרמוזין לדין . ויש לומר למה לא הרבינו בכנפים כמו בפנים מפני שמנהגו של עולם לבקש לרחמים ולטוב ומפני שהכנפים הן רמוזין לדין אין צודק להרבומ בהן ; וכשמאמל ארבעה פנים ושש כנפים .ממצאם עשרה כנגד עשל ספירומ וכולם כלולין בעטרת והיא נקראם חיה תתאה וגם היא פן הרביעיד פנים שאמרנו מאלו ה וזה תדקדק מפן המזרחי או דרומית הוא מערב אומו הפן הרביעי שלשם והפן הלביעי של מערב הוא מעלב למעלביה כן־ העטלמ למטה מ ד כלומל מדרגה מחת מ מכל הספירות לכן לומה פן המסד של המדה שהיא המלכות למלכות ממש מפני שהיא במערב והיא אמד מארבעה פנים שהם מזרח ממרב צפון דרום ומזרח שבפנים זה אינו בכחו כמו גוף המזרח לק שהוא משופע מן המזרח וכן לכל ארבעה פנים והמערב גם כן בערן זח והמלטה היא במערב וגם כל הימנים שהם מס׳׳ל

כי חכמה מחאה נחראמ צדה וחכמה עלאה נקראה י״ה וזהו צדקי״ה והכח היוצא מן האות

הזה הנקרא בי״ח שחיא רמוזה לעטרה נקרא מלאן צדקיא״ל וזה האוח רמוז בחכמה עלאה ששם דירחה של אום בי׳׳ס ובמטרה ומפני שעושין באוח בי״ח שהי כחוה ד ו ועושה חשבון עשרה והמדה הזאה של עטר״ח היא עשיריח וזהו האוח בכל האצילוח וממנה כמה כחוח וכמה מלאכים יוצאים שלא ידענו מהן כי מי יוכל לדעה כמה מלאכים יש בשמים. וסוד החיה כו׳ ל״ל השרפים בעצמם רומזין באזה אל״ף שהם שני שרפים בשני כלובים בשני היודיץ שגאוח א׳ דבוקים בוא״ו

של האלף הרמוז לחיה והפנים שלה שהן ארבעה׳ פנים והכנפים ששה רמוזים לב׳ שיש בה דה לו׳ ן׳ סך׳ לומזה לארבעה פנים והף מעז כנפים ואלו הד׳ פנים כולם בלחמים שהוא הח״ה הנקרא תפילין עליונים שאלו ל׳ פנים שאמרנו שהם מן החיה הדרומיה והם לצד ימין וכולם׳ בחשבון הקדמי עולה בחסד ורמוזין לאום ד עשרה וכן למדום כי מן הדל״ה שהם פני החיה הרמוזה בדל״מ של חסד כלומל באום הדל״ה רומז שהיא כלולה עאלבעה פנים וגם היא

נוסח של הנ״י נפול ק״נ מזמוריו של לול שאמל שמיל הללויה. וזה פול ג׳ ספלים שבמפל יצירה והיה הכל נשוך השכמה מאה יום וממנו מאס כוסוה נולאוש משלשי עליון בשילוש וששבסוס והוא דעמ השיומ ונאצלומ מזיו זוהר הסכמה. אשל לה ש״י אוצלומ כענץ זוהל הכפל אצילוס כולם להנומ והס מיני בליכופ טלנוללי בלבה. ומהם מאה ברכום לימלאל ומה© זיעמ ההיוס. ואס יוכיל אלס משכיל ומהול כל שם ושה מכס מלאך בכל בלכה וברבה צא ישוב שניו ליקס *

והוא

ברכה וחסד ולעתיד תתעלה בתפילין ותדבק עם אור הראשון ובית תפלתה תהיה לישראל עפדד, בראש בל צדיק וצדיק ואוד נוגה תהיה לבוש שני לאור עליון ושם האות הזה הוא אלף כי ממנה כל חכמה וכל לימוד נסתר

t ונעלם , וכה שמו צדקיא״ל והיא חכמה ד י ה ד ב צ מחכמה ,עלאה שהיא כלולה מעשר העליונים ותחת ידה . כחות נוראות עליונות וציוריפ עליונים . ־דמות חיות ישל ארבעה פנים ושרפים עליונים י של ששה־ כנסים לאחד בדמות כרובים עליונים נוראים בםודאיבעה פנים לאחת וסוד אלו ארבעה׳ וסוד ארבעה פנים ושש כנפים בסיד כ פנים בסוד ארבעה בתים שבתפילין המרובעות ומעושרוח ומהן ארבעה פנים בחסד ימין או מזרח כי פני אדם היא החיה ושש כנסים לאחד הכל לאחד מיוחד והכל בחיה תתאה אופן אחד בארץ . הפן הרביעי כלול בכל-הקודש לה׳ ועדות מיוחד . וזה הכלל בסוד החיה אשר ממנה אופן בתוך

האופן

;ה הציור של ארבעה חיוה• •׳.-• : " י - m i

ספר תמונה נ התמונה לו עםדל״ה לאהל ואז תהי׳ וא״ו לפה שהיא מלכומ דבוק עם דל״ת שהיא חסל כלי שמקבל המלכוה שפע מן החסד לכפל עווכוס ישלאל שמה האום שהוא הב׳ רמזנו סוד םמלכבה שבעולם אמצעי ועולם האצילוח ללבל אחד . וגם בזו הב׳ רמוזים דבלים בעעלמ ובחכמה עלאה וממעלה עד הכחר וע״ז היה רומז דוד בשירותיו מאה וחמשים מזמורי מהלים נגד ק״ן מעלוה שעולים עד הכחל כמו שיםבאר לפנים ולכן ברוב חהלותיו היה אומר הללויה ומלם י״ה עולה לחשבון קץ י׳ פעמים י׳ עולה ק׳ י׳ פעמים ה׳. ונםמעע האול ׳ עולה כ ר׳׳ל כי אור הגדול נעשה קנון ושניהן היו דבר אחד בבינה האחו להיום אור גדול גנוז ביסוד והקען שהוא בעולם השפל וזה הכל גורם קושי השמיעה שתהא נפש ישראל בגלגול וגלום וגם השכינה רועה עם ישלאל הנקלאמ שה פזולה עד שיכלה קושי שמעה הזאה וישובו ויעלו ישלאל עם השכינה עמהם מן הנלוח להל הקולש ויהיה כקרבן לה׳ דלן בקל וצאן שהן בעלה נצח חסד וחפארח ומלח שלום שהוא היסוד ועשם יעלי לבינה ועשם עד ק״נ חהילומ של דוד שהוא הכחר העליון והוא גלגל לבנה

האופן אשר בהם פוד ארבעה פנים לצד ימין באור החסר הגנוז בתוך החיים •והוא המרככה בסוד השם הנכבד והנורא שרפים וחיות ואופנים נושאי הכבוד המקבל מעילוי לעלוי עד מקום ארבעה פנים ושש כנפים לאחד פני אדם המעוטף באור הראשון ומשם פורשין :נפים למעלה עד אור הבוקר שהוא אור הקדמון להיות כל הבנק אצול באצילותו להיות הצורה דבוקה לאחד ואז הוא״ו בצורת חסר דבוק כי בחסד יכונד עון והנה בזה האות רמוזין בו כל סוד המ־כבה הנוראה ונפלאה מאוד ובו דרכים נעלמים רמוזין בצד השמטה הששית כי סוד חכמה תתעה ועלאה ביו״ד וקוצו למעלה האצילות העליון בסוד לףנ שירותיו של דוד נשכב ונעלם הללויה ועתה בשמטה קשה נעשה החסד ועטרה ונתפ־דו שניהן שהיו באמת אחד (שניהן שהיו באמת אחד) שניהן דבוקיםבכתר אחד ונתפרדו ונתמעטה האוד להיות קטן ושפל וגולה בקשיות המרה שתיקן הכל בקטנה גפש ונשמה ולהיותה רועה עמם כי פזרם עד סוף קרוב להקפה ושבו הבנים למקומן עם אמס על ידי בקי וצאן לרצון בקרבנם לפני ה׳ באמת ושלום ומשם ילכו שניהן יחדיו אל כתרם

ומקומן

מפאל׳׳ה נצ״מ כולם משפיעים לעעלמ והם לחמים והמרוח האלה הם לצד ימין וצד ימין הוא כולו לחמים ותם לרומים וכן הם באים מצידם מרחמי׳ למלכוח במלכוח כי מרח מלכוה היא כלולה מכל

ארבעה פכים כן עער׳ כלולה מכל עשר ספירוה והיא נקראת אופן אחד בארץ ונקראת קודש לה׳־ על שם שהיא עשירית שנא׳ העשירי יהיה קודש לה׳ מפני שהעשירים בא מן הדליה עשרה בחשבון הקדמי כנגד עשר ספירוח שהעשיר* יהיה קמ־ש . וזה הכלל רי׳ל שבחי׳ הזאה יחייחדו כל יחוד העשר ספילומ ונקראת אופן בתוך אופן כלומר שתהיה בהון התפארה כמו כי שמי. ואלו הארבעה בקרבוד שהוא פנים הן רמוזין ב אור הראשון הגנוז בחון היסוד וזה עיקר המרכבה אצילוח העערמ וממ״ח לאחד והשרפים ואופנים ומיום שהם בעולם האמצעי יהיו נושאי הכבוד ל״ל שיהיו מרכבה

לעערמ וג״כ עד היסוד שעעלח מקבלה ממנו מעלוי לעלוי עד הח״מ מכלול מארבע פנים ושש ככפים שאמרנו שהן כלל חי״ס ליהוד שם הוי״ה שהוא במפאלמ שנסענוף באור הראשון הבא מן דהיחו ונתעלה עד הקדמון שהוא הכמר אז יקרא כל האצילוח דבל אחד בצורה ב׳ בחבור ודבוק וא״ו

ל״ל נוסח של הכ״י־

והוא נול של נרכה ונול של מחיה המחיה ממים בחסד והוא סול הנול הל ממן שורה ז ואלו הן השמוה להזכירן נכל ברכש % יאל חי דליה חייאל דלייאל חמס סמאל ימס הריאל יוחי יחיאל אושיאל אסם למיאל למדיאל למדיה ידה אוריה יגדאור אוחאור אוראוס עלמי עלמיאל עלמא עלם בוהק יוהק בוהל עליון בהן רוככו. סוד דין חיה פלאה יסנלך ויחנשא זכרך והללו כי «״3 נשלים של עלהססד בידו ושירו מעלוי לעילוי ז ושאל המשוללים חשים לקולו כי הוא

בס

ספר תמונה נ התמונה ריל גלום ישראל עם השכיבה : להם אלה העמודים כלל להאיר ואלו שני חמדותץ מ אוסיומ הגימל במלואו עולה בחשבוכו פועלום מצד הדין וע״׳ז היה ראוי להיום ק כחשבון בכייה״ו כלומר שגימל הוא בינה בגבורה ועלמה בבינה ישמו במקומה בגבורה הה׳ וכח היוצא ממנה הוא נקרא בכא״ל ובעבור זה קרא מרוב קושיה וג״כ הוא מן הדין לחשים הכ״ף במדח הוד ומצד קושיה לקחה׳ בחוד העערה ושמו ח במקומה והנו״ן שהיסה ראו״ להיומ בגבורי עלמה בבינה והכ״ף שהימה ראויה להיומ בהוד ירדה בעערמ נמצא זה עולה וזה יורד. עוד הה׳ של גבורה שהיה ראוי לחיות בעערמ עלמה בגבורה וכן הרז׳ של הוד שה״ ראוי להיות בבינה ירדה בהוד נמצא זה עולה וזה יורד. וכל זה מפני קושי השמעה ומפני שמלו׳האלה הן פועלות בדין והן שמאליים נמחברו אליהם כמי שהיו סובלים להממבר אומיומ אמרום בזה הענין נחזור לומר שכל מעשה השם 3*ה ישכומ דכמיב צדיק וישר הוא והכל בחכמה מה שברא דכתיב ח׳ בחכמה יסד ארן וממראוי שהנו״ן יהא בבינה שהנלץ עולה לחשבון חמשים ולכן הועלה בבינה לעשות ממנה שעל חמשים. וגם הכ׳׳ף שהיה ראוי להיות בחוד בא בענורת שהיא כעשר ספירות דכתיב עשרה הכ״ף כף אחת עשרה זהב והיא בית קיבול לכל כמו חכ״ף ונרו אותיות חן מורכבות מכח ז׳ עמודים האלה וכולם הס ן״ב שעקר׳ חן בחכמה ששם הס כקראי׳ ק״כ נסיבות ל״ל מעלומ שכולם הס חחומין

ומקומן נסוד ק״ג תהלות הללויה וזהו גלגול הלבגה .

נ׳ ענייהן ונח שמו בנא״ל מנח האוח וחיבורו יוצאים כחות משונות ומשפחות ותולדות רבות ומשונות כתות כתית נוראות וגשמות ואורות ול״ב נתיבות מזיו זוהר החכמה אצולות וךב צורות נפלאות שחקק י״ה ה׳ צבאות במעלות נעלמות ובבינה חתומות בשש טבעות אצולות וכאחד מיוחדות וחצבה עמודיה שבעה נוראים ופשוטים אשד .לז׳ הויות חס נפש ונשמות ואור גלגלים כפי הקפם . וחמשה עשר כפולות מורכבות עליונות נוראות אשר מ* הז׳ חצובות לסוד עשר ספירות למספר ל״ב נתיבות החכמה ובבינה חקוקות בסוד ק״נ נתיבות חקוקות חתומות (נ״א בשלש ספרים) וכולם בשם אלהיט חיים נקראות בחות נוראות צבאות חיילות אורות ונשמות וכחות נוראות שמאלית

ויפנית

לבינה בנא״ל .בנייה״ו שגימל הוא הביכה ושבעה דברים העליונים הנכבדים למעה ועכח הגימל בחיבורו יוצאים כסות כקומ של מלאכים ויוצאים תולדות לבות משונות שהם כמו משפחות והם מנינים כוחניים דקים עליונ״ וכול׳ נקראו צבאות עליונות ומכח הבינה עצמה יוצאים ונאצלים הנשמות ואור גדול ואור קען בחסד ועערת שהוא בספירומ עם שאר אותיות ועם שאל הספירות ומזיו זוהר.החכמה יוצאים ל״ב נתיבות ון״ב צורות דקות שמהם נעשים כ״ב אותיות

ובבינה הם חקוקום והבינה חלקם לששה ספירות ובת״ה כולם הם מיוחדום כדי שיקראו לחם מורה וחצבה עמודיה שבעה ל״ל שהבינה העמידה שבעם אוםיום כולם צורומ שיהיו עומדים כמו נפש לז׳ ספילומ וגם להאיר גלגלי ספירתן וםמיעחן וגם הם עיקר לצייר שאר אותיות ואלו הן עיקר ושורש לחם וסימנך חם ד ו ו ? כ נ ר וכל אחד מהם הוא מאיר למרה שלו מו׳ן מהשנים השעאלים שבחם עיקר הדין שחם הה׳ בגבורה ובמגורם והה׳ בהוד ולכן אין האותיות שלהם מאיר לחם ובעבור זה נתחלפו אותיותיהן שאין

בבינה נוסח של הכ״י

כס המים העליונים והוא מם קול ה• על המים אל הכבוד הרעים ה׳ על מים לבים • וזהי קול פילו י״מ מופל על הכל ומשיה כל ויכול על כל ואמה מסיה אס כולם וכל צבא השמים לך משמשוים . ימ״ה מי״ה יה״ש ימיאל עמיה סיס נוסיה סיס מגס יפיפיה יפיה סעיה ביאלסעאל סעאלעא שלאל על מלמליה והי אבא ייי סאל גשכעל״ו. כל אלו כוקומ נוראוס נפלאוה ונעלמוס. ובכס אהל מסאסלוס לאלפיה ולמאוס היוצאים מזיו זוהר הסכמה . ומ

סגור תמונה נ התמונה ס בבינה הנקראת אלהים חלים שמהם יוצאים כמה אהד בעתו ומן היסוד הולכין בת״ה לקבל מורה וכמה חיילות לצולך עולם הגלגלים סדולומ כשעוח ומצוח שהכל בא מסדל החכמה שחקן לכל שמעה ואולומ ואלו הכחומ מהם ימיניים ומהן שמאליים ולעולמה מולה לה ו3ריאוח משוטח שלא ידעכו וכולם פועלים מנח הביכה וגס יש 33יכה ששה מי הן ומה פלצופיחן לפי שמולה חי3ול הצולה שלה זיי״ן וא״ו כי משם יוצאין כחום של מלאכים כולאים מהם פועלים ברפיון מהן מכצחין לפי חיבור הצולה לצורן השמע׳ וכל הדברים הנזכרים בגימ״ל יחיו מכח שער חמשים ומכח הגימל שהיא מצויירח לשם שם יתקדש ויתחזק כל משמעומ בפעולחיחן ויומר בשמיעת נצח בעבור שכחה זיי״ן שבאה מן הגימ״ל ומכח האומ ההוא מחזיק הכל בעצמה ומשם מוקף החמה והבינה נחרא קול הפנימי של ת' קולות .שהיו בממן תורה ונקראת החלה ששם עולים כל התהלות של בני אדם ונקרא שופר גדול וזה היא מקבלת אורה מחכמה הנקרא י״ש ששם עולמוח י״ש עולמומ בהדרם גדול ומה שאמר ותשואות חן חן ר״ל שיזדכך נפשו כמו שזכו נפשומ החסידים הללו שהם שרי״ה צדקי׳׳ה בנייה״ו שהיו לתם זכות בעוה״ז ובעוה״ב שלא עעמו שום חעא ועון ולא חנואו ולא עור ונפשם לא התגלגלו ועליהם ועל כיוצא בהם אמל חן חן לו ולמי שזכה

לעשות נוכח של הכ״י

מכל הוי״ה והכל המגב ונעלם בסול זוהר השכמה מאה ימים נוראים ־* והכל נאצל בנינה עצמה ונמשכו עמה לב׳ נתינות נוראות והיו מועלים וסגורים נתוכה 5׳ ימיםנוראין עליונים ואה״כ הוציאה הויומ,ונתינות כולם לאורה. וגאצלו השמעות עם כל אור בהיר בסוכה כנשמה בגוף והוא שעל -ה״נ אשר בהון ש3מ וחנינה מקולה בעגולה וכ״א כלול מכולן ויפ לה לרכיס עליונים ומצילו כילאץ וחוקים ומשפעיס . ושערים לפעול כפי ההיקף בשבוע שלה * כאשל אצ?לוש2 ודרכה וסיבובה וכס הנפש הנקודה אשל בשוכה.והפעולות והסיבונץ והללכים אלו נקראין מורס ס׳

י שמימה

פועלים כמין ששה גופין כולם מלאים נשמות והיא נותנת גוף אחד בכל שמעה שיהיו אותן הנשמות נשמות בני אדם לאותה שמיעה וכן בשמעה זו יש גוף אחד מלא נשמות שעליו אלז״ל אין בן דוד בא עד שיכלו כל הנשמות שבגוף והנשמות האלה של גוף זה הןנשמות שלישראל והן באומ בכל יום ויום לעולם וכשיבוא הגואל ב״ב אז יכלו כל הנשמות לבוא לאותו הגוף שיתחדשו נשמות אחרות בגוף ההוא נשמוח קלושות ועהורומ ונקיות בלי ענוף בלי ע״ז ובלי יצר הרע שכל אלו הסדרים והמעשים החכמה סדרם ומסרן לבינה וכל מה. שפועלת הבינה הכל בא מן החכמה והוא ג״כ סידל סדר

השמעות ועולמוהיהם ותורה לכל שמעה עם צורות מחוברות כפי אותה שמעה ועניינה הכל כפי אשר קבלה הבינה מן החכמה . גס הבינה נתנה אותן ביסוד כל אלו הגופין שלקחה הבינה מן החכמה שיהיו גם נשמות ביסוד עד גא זמן כל

וימנית וששה גופין נוראים וששה הרות סדורים ובמחשבות החכמה תיקנס לפי הדר כל הוי״ה בשממתה ובבריאת עולמה ופרצופי בריותיה ותיקון אותיותיה בצורות מחוברות לפי הקף חמדה וטבעה אשר תיקנס הבינה כיח מחשבות החכמה והבינה נתנה הגופות ביסוד עד m זמן כל אחד בעתו . ועוד שפ תורה מן הכינה וחלק המצוד! לכל הוי״ה ותיקון עולמה לכל כחות העליונות לפי כל הוי״ה בל״ב נתיבות החכמה פליאות . ועתה מצידה מתגברות כחות רבות ומלאכים ומנצחים ומלאכי רחמים ברפיון פועלם לפי חיבור הצורה ותכונתה אשר הדין תיקנס בדין שמטתד. ומצידה מלאכי גבורים לרבות חסדים וטובות מזיו זוהר כח אוד אשר בתוכה והיא קידוש כח הנעלם אשר בתוך שער הנו״ן שהוא שער הבינה ונקראת שער החמשים ומכח האות בציורה אשר בה לקדש ולהחזיק השמיטות ולהחזיק בציור אות שלה בנצח ולהחזיס בל״ב נתיבות דרכים נוראים ותורתה .וחוקה בעוז והעצומה והחמה בתקופתה התחזקה בגבורת דרכיה ואורה והקול הפנימי תחלה בשופר גדול והגבורות בסוד ־ ה׳ נוראות שיש בהדרו ושלשה שמות הללו של הצדיקים הנזכרים שדיה שר צבא צדקיה הכהן בנייהו בן

יהוירע

פפר תמונה ג התמונהם צש״ר שו״ל ד בעולם הגלגלים ואלו הם אד חיוה למוחם כלעומ אומם החיומ אלי״ה ואלו ה שהם סחם כסא הכבוד. וכל אוםן דולום היו מעיילין עם השכינה בגן עדן ומכח אומ הג׳ יש עמה בעולם העליון מלאכי׳ ומשלחים כולם יסוד המים ל״ל שמכמ האום המלא כח זיעוח המיוס והמל מחיים ועל ממים וכל הברכומ כולם יבואו מאומ גימ״ל שהיא בבינ״ה והכל בא עד החיה והיא עטרה מנקלאמ חיה ושמה ישלאל המעידה עדומ הימוד שמייחדים עם ישלאל לשם ב״ה שהוא שם בן ד שם הוי״ה שהוא בחפאר״ח שלשם זה מיימדים כל ישראל וזה היהוד היה בשמעה שכבר עבר אבלהם שנעע אשל רמוז לעשר ספירו׳ ר״ל אילן של ישראל ששם יחוד של ישראל . ובזה האילן קצצו אומום העולם ולא רצו להאמין באלו הי״ס והם לצו והאמינו באלהומ אחלומ. עד נשמומ שנאצלו מן חחכמח וכל חעולמוח מחם . וכל אחד מהן יקרא גן עדן לוחני מאוד . ומכל הנשמום בחל הש״י נשמומ הצדיקים ידועים וברוכים במעלה גדולמ יומר משאר מנשמומ ואוםן עדונין הנוראים שהם [ש״י] עולמום. גם לשם באומ הנשמומ שלא

יהוידע היודע טעמם ופורם תשואות חן חןi לו

ד זה האוח נעלה מאוד ואין לו ציור מחובר כי הוא משבעה העמודים.פשוטים והיא תחלת פעולות הדוח רומז לעולם המים ואורו ובריוחיו בשממתו גוף הראשון נשמות קדושות׳ טהורות ומאירין מעוד כי השמיטה כולה אור בחםד גלגלים פשוטים זכים ולא מורכביםד יסודות כי בזמן ההיא לא היו גלגלים מ וכחות מלאכים פשוטים כמים ברים וזכים ומאירים ימיניים ובריות חיות חיים ארוכים לא גלות להם ולאגוליות ולא גלגולים מגולגלים כי אם פשוטין לא חוץ ולא ריחוק. נמצאים כי אם פנימיים וטהורים וקדושים וכל בריותיו מאור עליון נהרים ואין שם לא נחש ולא יצר הרע ואכילה ולא חוטאין ולא חטאים וכל סדר ועבודה שעתה למלאכים וחנוך בן ירד היה עמהם וסדר העכורה שעתה למלאכים בריאוחם וחנייתם וחיותם וצורות הבקר והחיה כדמות צורתם ומטיילין עם זיו העליון בגן עדן וזו היא הנאתן ומזונן ועל אותו הסדר תורתם וחוקם מאותו הצד ומאותו הכח האות עתה כחות המלאכים משרתים עליונים . וםוד המים

העליונים

לעשוח כמעשיהן כדי שלא יבוא נפשו לעבור ע״י גלגול מגוף לגוף :

ד המסד למוזה על דל״מ ומממיל לבאר בה ענין השמיעוח ואום דל״מ זו אין

לה מיבור כמו שזכרנו בז׳ האוסיומ שהן דו די כנ״ר הכמובין אצל אומ גימ״ל שאין להן חיבור והיא ראשונה לשבע שמיעומ ורמוזה לאומו עולם שכבר עבר שהיו כולם מים זכים ואור גדול ובריאומ משונומ גם לשם היה גוף אחד מלא נשמות קדושות ועחורות מאירות שלא היו צריכות לא גלות ולא ענופים ולא גלגולים אך היו גלגלים ובריום כולם פשוטים ופועלים במסד ימיכייס וכל אותן הבריות שחיו בשמטה שעברה היו כולם קדושים וטהורים שלא היו בהם שום יצה״ר ועבירה וע״ז וקנאה ישנאה ואכילה ושמיה שלהם כמו הנאה של המלאכים של

השמטה הזאת. וחנוך בן ירד שהיה מאותו הדור ומאותו השמטה הראשונה של חסד וכל עבודה ושירות שיש עתה למלאכים כך היחה לדור ההוא בשמטה החסד . וצורת הבקר ר" ל כי עיקר של הבהמוה של השמטה ההיא שהיו שם היו כל כך נכבדוה וזכוה כי אז היו נחשבין כמלאכים עליונים

עחה של זו השמטה וצורה דל״ה מלכיהם הן עתה יצערכולשוס גלגול ואותן עולמוח הן גדולה לאלו הצדיקים

נוסח של הכ״י שמימה ואותיותיו נעלמומ לשימומ דקוש וסהומין פעולותיה ומאין הי׳ נסתרה כאשל קנלה מן הנינה . וכן כל מרה ומלה . והן מקונצין 3מ״מ והתפארת עשפיעס כעטרה . והמעלה קנצה כל פעולותיה ודרכיה העליונץ ונכללה מכולם . והנה לאה כמה פעולות וכוקוש ומלאכין משרה׳ עליון ומכנים וכל אשל ינוא מצל המלה וההיקף שנעה ומצד החוק במצומ המורה אשל כולם אצולין 3ה והכל מקש ידיה וסגור והמום במוכה והוא שנאמר גן נעול אהומי כלה . והם כל הכוחות ודרכים הפליונין מעולם האמצעי כמו גלגל ומכ3 ומלאך והן הנקלאין צ3א השמים ממין

חתוס

פפר תמונה ג התמונה לח הצדיקים בחולים וידועים אהובים אל יה״ : דכחיב להכחיל אוהבי יש כלומר שינחיל השם ש״י

והם עולים י״ה י אשל שם צפליס ל״ל שהצפלים הן דומין למלאכין מפני שיש להם ככפים כמו עולמומ ולזה למזה.המולה ועושה מסד לאלפים לצפרים בעבול זה הן כמו מלאכים והן מעלוה לאומבי ולשומרי. מצוהי •־ ושם כל המקיים מרייג גדולוח ומפני שהמעלוה האלה הן מעופפין כצפריםץ צפור קרא אומן צפרים ק דכמיב אשר שם צפרים יקככו מסירה ברושים בימה וכהיב כצפרים עפומ כן יגן ה׳ צבאומ וזו חסידה הוא הכמר ר״ל שהכל ימעלה עד הכמ״ר שהמרה הזאה היא גדולה על כולם ושם עיקר הימור באצילוה ושם נשלמו כל הקפיץ. וכל חר״ןעמודי אורה שהסאור בחר״ן עולמוח והן בכחר אצילומ וכולם הן אור לה״י עולמוח ר״ל לח״י עולמוח אחרוה שהן עולמוח בפני עצמן שמהם ובהם ח״י מיני שימח ומלאכים ומה שרמז הנביא בענץ הניםד שאמר סביב של עמי

שמנה עשר אל״ף העיר מיום ה׳ שעה אוהן המלאכים

ושם : ובין הן הרומז

העליונים וציור החיות ודעתן ומשם הטל החיים לישראל הנזכר בכל החיות ומייחדים היחוד הרמוז בדל״ת ובשמטתו שכבר עבר הנסתד והגנוז אשר השיג והזכיר אברהם ברמז כי היה גם הוא שם באותו המדד, וזוכר מה שעבר ומה שהיה שם וגם איש בציה ולא השיגו קצת היחוד והאור ההוא ונטע אשל אילן הספירות ביםוד ובעיק* היחוד הרמוז ובו קצצו האומות וםוד ב׳ כהנים ראשונים העליונים אברהם ומשה בתחלת הכהונה לקש־ הכל באור עליון ימין על כן לא יד שמאל באמצע כי משפט הכהונה באורות הימין האור הגנוז בשבת כי שם ידבקו באור הדל״ת אשר היא אמם הראשון על יד חםד ואמת (נ״א כהן ואמת) דרך בקר וצאן באמת ושלום בסוף אשר שם הוא הציור הנורא כי שם הקםו וכל שבחו וכל גופו ובא אל מקומו לאות אל גוף אחד ושם כל הקפות כי הקב״ה גנזו לעצמו וכל נשמות וכל גלגול שם ינוחו האם והבנים רקיעים וגלגלים צדק ישבת לחיי העולמים כי ידבק בסוף במחיה העולמים בזמן השמטה הדל״ת לא חיו תומים כי אם אורים וכחם והנהגתם . והכהנים הנזכרים ושפ רואים ונהנין מאורם והוא שם הגמור וחבורו והס זוכרים לימים

ראשונים

מצומ בפעם ראשונה בלי שהגלגל נפשו בלי גלוח כי נפש שהגלגל גם בעליו כמגלגל גם מאוחו החכמה ד מעלומ שאמרנו : עוד שם ח״ם מאה כחומ נוראום * ואוםן המאה הם עשרה עשיריומ שיבואו כולם לעשרה וזהו הענין קח מכל עשרה אחד ונמצא מעשרה עשירים ישארו עשרה ואוחן העשרה לרוב מעלחם ידמו לעשר ספירו׳ ולכן אוחו חמדה נקראה מ״ה ר״ל מא״ה וזהו שאמר הכחוב מה ה׳ אלהיך שואל מעמך כי אם ליראה אל הקרי מ״ה אלא מא״ה שחהי׳ ירא וחרד וכשהדבק באוחו המדה הנקרא׳ מ״ה שצריך כל האדם לזהור בעצמו מלחשוב מחשבוח ארבעה מיני חיה זרוח על מדה זו שנקראה

ה : וגם מן ד ט ע מ״ה לפנים שהוא החכמה עלאה והעטרה נקרא לחיה עליונה שהיא רומז בב כמוה של מלאכים נוראים הכמר משחלשלים ך מדמ ומולה הן ממונים ושכינה עמהם שיהיו מים מיים אל כל״י שר״מ כהני״ס לוי״ס ישראלי״ם : כלומר שיכמן המורה לכל״י הנזכר שמים החיים היא המורה ונקראו חיים ומים שהוא רממים והנה

ממן נוסח של דג׳יי

שמום מצומ ומולדה מוקים וישלים. והיהוד הגמול אשל במורה הכל סוא נעול וששום שוך העשילימ על שאמר המלך לבמה פלטרין באשפה והוא 3נה פלנוין ונתן ועשה וציוה וקידש כל מש שנשמינוה ראשונה העולוהיס וללכיה סוקיה ושורושיס בססד אשר כבנו הפלטין והילוך כל היקפה מדום שנחה ושנה אל מקומה אל ביש אביה כנעוריה 4 עס כל פפעולוה וכושושיה אל האלקיס אשל נמנה .. וע״מ לבנוס פלטין אקלים ומלכותה כבראשונה ולעשות וליסן ולצוומ ולקדש מה שבשמיטה השניה הקשה והשזקה מאוד דרכיה הקשים והמניה והעזים והיה בונה ומקליב על

שהוברש

מ״ה לאמור: וממשים קילוח מעלומ שהם בעצמומ החכמה הרי ק״נ צפרים גחכעה שעד שס סוד כל מהילוחיו של דור של הללוי״ה שעולה ק״נ קח עשירים של ק׳ והן עשרה פעמים עשלה ועשיליוח של חמשים הם עשר פעמים ה׳ והן עולים ק״נ

אני השכינה ועמי ישראל ובכ״מ שאמר אנ׳׳י ל״ל הוא השכינה והנה שכינה נקראה צלע ועצם אלם מן המפאר״ה לכן אמר הכהו3 ויקה ה׳ אחה מצלעומיו רמז הכמוב שצלע המלכוה מצלעי העצם שהוא ההפארה לכן נקראה גשר לרמז על עולם השפל . שהוא רימה וחולעה ונקראה 'אשה

מפני שהמלכומ הוא ביה י קיגול והעלכוה נקראה בל׳ נקבה שנאמר כי מאיש לוקחה זאח ובסוף המלכומ של ישראל ר״ל עם ישראל שהוא העם שלו דכמיב אשרי העם שככה לו ,אשרי העם שה׳ אצהיר : יבואו הכל בשלום ביסוד שנאמר כפר לעמן ישראל אשר פרים גוי ואלהיו : ואלו דרכי השמעה ר״ל כי דרך השמעה הזאה היא קשה בכל דרכיה כי בה׳ הקשה נברא העולם וכל יצירומימ מורכבוחפן השמעה ומגולגלוח הי

שעברה

ממן מורה הוא שלם בו הורה בו לחמים בו מים בו חיים : והוא שלם בעבור שהיו כ״ה פחותו רומזים לשם ו ואוחיוה ך ך ם והשם עליהם הרי ה העצם הוא שם מימוד ע״כ אמר מכמוב ה׳ מסיני

ראשונים אשר היו לפניהם בזמן יהי אור עת ויהי אור בתי׳ת ונשמה וכדומה לו ועיקר לכל אור ונשמה דמות כדמות עצם היחוד ואין משיגים מן הבינה ולמטה כי: אס בדמות יחודו וכל.שבנינו! משיגים דמות יחודו כגון אור ונשמה •וכוכב כי שם שער הגוץ קידוש הבח הנעלם בכל הוי״ה כנשמה בעולמה ואתה מחיה את כולם ומן החכמה משיגים דמות עצמות יחוד ואור מעצמו כאור השמש בעולם השפל. אשר שם צפרים יקננו. ומן הכתר אור ויחודו ועצמותו ומהותו. ומזיו זוהרו תר״ך עמודי אור בתר״ך עולמות מזהירות ומאירות ומשם האור לח״י עולמות מיוחדות ליהוד היום ה׳ שמה והם שולי הקנים בי״ת בסוף י״ה עליון ומשם ה״י אלף כתות של מלאכי השרת ברחמים כלולים מד׳ פני החיה הנוראה להיות רכב אלהים עליהם ונתן עליו מים חיים יאל כלי הנה מעמד הר סיני שלם במ־כבתייוהשם ביחורו וכל הנוראות האלה באים מכת הכתר אשד שם היחוד האמיתי ותכלית אין סיף.עצמותו בכת״ר יחודו וגס עצמותו. והיא הנקרא אין סיף כל שהוא תוך תוכו של הכת״ר שאין סיף לתבונתו אשר שם ומשם ותוך שם עיקר יחודו ומאין סוף יושנ עצמית אורו וזוהיו ותכלית יחודו ועיקר עצמותו ועצמות יחודו ועצמות לפנים

מזו אין קץ לתעצימו ולעיקר יחודו אשי־ שם כלל עצמותו ואצילותו באצילות יחודו ומשם אור לנשמה נעלמת ומראה פני היה׳ אור וזוהי לנשמ* הנקראת נוראה שנחאצלו הכל ביחוד אין סוף.וסתרו ותעלומו אשר שם והוא סיר י״ג מעלות נעלמות והוא שבת מנוחה לכל שבתות ולימים טובים ולמועדים לשבת אחד הנקרא שלום באמת ליחוד אחד כי הנה הכל יבוא בשלום אורות וגשמות ובאמת ובשלום הכל

t ליהוד אחד ך,א אות זה מורה בעולם השפל והנה נשמית בעולם מלוכלכות וגם השוכן אתם בתוך טומאוחס כי נמכרנו אני ועמי למדה הקשה בהקפה. ויקה אחת מצלעותיו העליונים לבשר ובשעת החיבור

עצם נוסח של הכ״י

שהוכרח לבכרה עם שנאי ובס נבראו כל לנר עז וקשה כגון שדים ומסין ויצר הרע ורונ ממזרים ועזי שנים ולשונות משונומ ועבורומ זרוש וכוסוס מוגבלין לארצוהן בגוייהן גזירות קשוה וקטאיץ ועוונוש וגליוש ארוכוס עריוש וביאומ מטונפות היות ובהמה טמאה נחשים שיפים נגעי נוומאה וליכלוך וריחוק והון במעלה ומעה מנראין ויצר לבארם רע מנעוריו על שבירר ודקק וטיהר במס קלופה וטהרה בסירה יעקב בכסמ רמ חקוקה . והוכרח לצרף האומיומ ולצווה חוקים משפטים ישלים ביום השלישי בעבור ה8לי5> לנחלה כאיש לבנו וכאס לננס. בעצמה ובבטלה ולא.

w

בא וכמיב ה׳ ב״ם סיניו בקודש יהו״ה עולמ ך והם ג״כ עולים ן״ו ור״ל: בם סיני בקודש . ו ך כל הנוראומ ; באין מכמר וכו׳ ר״ל כי למה שאמר עיקר יחודו הוא אמר שמכלים סיף ועצמומו הוא בכמ״ר •ובזשיכראה גבורמו ורוב העלמומו : והכסר יקרא אין סוף ונשמה לכל הנשמומ .ושבה לכל השבמומ והימור לכל

דם: סו מי ח מורה בעולם השפל כף ל״ל אבל עמה בזו השמטה הנשמה עם השכינה הס בגלומ מקושי השמיטה הזאמ כמו שרומז כי נמכרנו אני ועמי ור״ל

מפר המונהג התמונה לט

עצס מהעצמות וכן דרך הנשמות ובעת הפדיון חיבור אחת ביהוד שלמ אשד פדה בשלום הכל גוי ואלהיו. ואלו דרכי שמטה והויוחיח בהקפתה וגלגולו, ונתיבותיה הקשה בה׳ ביאס ביום עשות ה׳ אלהיט ארץ ושמים כל דבר קשה אשר מצדה מעוט הלבנה וגליות הנשמה בפעוטה ואותיות מורכבות לא פשוטין כבראשונה שהיה פשוטה וגלנלימ פשוטות במהלכם ?כיס ה ־;ירים וכהות ומלאכים ׳פשוטין ולא מורכבים ימינית ומעט שמאליים לצורך העולם . וחיים ארוכים לא יצה״ר ולא אכילה . אבל נהנים באוחו מדרגת מלאכים םרר עבודתם והנאתן ובריאוחן וחיוחן וצורות פשוטה יפה ובריאה ודמות חיה ובק־ בדמותן כי מפני אדם היו וקושי המרה שינה הכל עחה

אותיות

ונשפיכת דמים שמאותו הצד פרים ומעילים שכשחנוין בצפון ונשרפין שהוא מצד מדת מדין דכתיב מצפון מפתח הרעה : ומשחיעתה שהוא בצפון קיבל עשו ממדת הדין להרוג ולהשמיד שנאמר כי ציד בפיו כלומד שהיה גונב דעת הבריות ואח״כ היה הורגן וע״כ אמר. ובעבור הה׳ הזאת ו בפי שממנה׳ בא כל דינין הקשים וע״כ כנד הה׳ שמיא יתירה במלת ציד״ה לתיקין הה׳ אותן ה׳ דברים שהוא לתיקין הנשמוין שלא יהיה צער לבעלי מ״ס שנתגלגלו נפשות בהם שהם ראוץ למיים ולכן מיקמ שתשמע הבהמה בסכין בדוק בלי פגם ובלי גמגום ובלי צער ובלי סכנה מחמשה דברים המפסידין את חשחיעה ולא״ משם אחד מהן ע״כ צדך שיהא השחיטה יפה ובדוקה בעבור שכתוב ואהבת לרעך כמוך וזו אזהרה לשוחט שיפוץ לעשות בענץשישחע כראוי בסכין בלתי פגים ושלא יעבור על שום דבר מחמשה פסולים של השחיטה כי לפעמים שיחשוב ששחט בהמה והוא באמת שוחט איזה־צדיק שנפש איזו צדיק מגולגל בבהמה זו וצריך שלא נעצרהו וע״כ ארז״ל טבחים לגיהכם . וצריך שתהא אותה בהמה שמוטה על סדר ומיקון חז״ל בסכין בדוק י״ב פעמים כדי שלא מהא פגום ויהא הסכין מד שלא הצער אוםה והכל על דרך הישר ושלא מפסול על ידך וע״ז אמרו בעלי הקבלה אוי נא לנו כי הטאנו אם נעבור ונעשה שום פיסול בשחיטה שיפסול חקרבן ונפש של המקרינה: כי כל

אלו נוםח של הכ״י

•מיו האומיות ממסנלומ ,צורה להנדסה ולא לינחן גיר איש אדם כי מאין ויודעים ללכי ההוי״ה של השמיטה ההיא . ודרכיו גשמים וארץ והן'שלי שמיס וכומופ עליונין ונולאין אשל כל מדה ומרס מהנהג עמם והס מנינה אשל כאצלו מזיו זוהר המכמה עלאה והן רשימין לקץ לאין סכליס ואין סקר והן קדושוש וטהורות וכוחוש נעלמוח ונוראות ולא רצו להשהנר לירד נאשפה שנני הפלטין עליה . והתנה השי״ ויש׳ עמהם שיה״ השם הגדול והנכנד משכלל

ועשכשל

שעברה שלא היה שם לא יצהיר ולא שום דבל קשה אלא דעוה חיה ובקר: ועוד מדמות אומן הבריומ כמו המלאכים ואכילה ושהיה והכאוח שלהם כמו הנאוח המלאכים . משא״כ עמה כי

בשמטה חזאמ מיים קצרים ורעים ומרים ונליום רבוח וארוכות בגיפות וגם הנשמות והרבה פרצות ועזות ושכחת השם ששכמו מי בראם כי אין יחוד בדור הזה ואינם יודעים מה הוא לא יחודו ולא אצילותו מצד שהפדצים אומרים אין ה׳ עמנו שהוא רחוק ממנו והאמת אתם שנתרחק מהן בעבור טעותן שיש להם מחשבות זרות בכמות החיצונים ועליהם נאמר ועוזבי ה׳ יכלו וכמו

שנתרחק מהם כן נתרחק להם אפי׳ למאמינים בו כי אלה אין להן דעה אחרם כי אם אכול ושהה ומחל נמות עזב ה׳ את האלץ ואם נתן תורה לישראל לא ניתן אלא בארץ ישראל אבל בחוץ לאלץ אין אנחנו חייבין וכשיוליכנו השם לאלץ אז נעשה ככל הכתוב בהולה ועתה כל אשל תמצא ידך לעשות נעשה . והכה ארורים יהיו כל אנשי זדון ואנשי רשעה ומאמינים באמונה הרעה הזאת של רשעים האלה ימחו מספר החיים ועם צדיקים אל יכתבו ומצד שאינם יודעים יחודו ואצילוםו בא להם הרוח רעה הזה ואין בהם הורה ויראה השם ויש בהן קנאה ושנאה ותחרות וריחוק וכחום לחוקות ושמות בעליונים כמו בתחתוני׳ והכל בא מכח ה״אדה מדת חגבור׳ הרמוזה בה׳ יהירה של וצודה לי צי שמשם בא ותיקנו לה ה׳ דברים שהם בשחיטה

בשל אחים• סול ענין היבום כמו פלץ וזרח שהם שנ פלצופין הרמוז מכל צדלעעלתוםפאלם : שהיה כלאה כמו כשמה אחם כלולה משכי הפרצופיןרמוזין לענורח וחפאלח ויהא דנל אחד ויחוד אחד: ע״כ בא האיחול בעיגול כו׳ ל״ל למה כחאחל בועז לקחם אח האשה לום המואביה הפכי שזאמ לום היסה מזלע מואב מאומוח העול׳ אבל בםחל׳ כפש לוח היהה מנפשוח קדושומ של ישלאל ובעבול שחנואה אז וכמחייב׳ חובם גלום וגלגול וכמגלגלה באומוס העולם ועמה שבא בועז לעולם זאמ הנשמה של רוח הימה במ זוגו כי כבר קבלה כל ענשה והגיע זמנה לבוא להתגלגל בזה העולם עם בועז בן זוגה וע״ז אמרו ע׳ סנהדרין וב״ד של מעלה שהם ע׳ סנהדרין של מלכומ הוצרכו לסבב סבובין בדבר וגם זח היה בעונו של בועז כי נפש רום אשמו נמרמקה עד שנמבלבלה ובמלכלכה באוח״ע כי לפעמים ממלכלכין הנפשומ ורום הימה נפש מנפשו של בועז וראויה לו וכשירדה מלמעלה למעי כמגלגלה באומו׳העולס כי לפעמי׳ מהגלגלים נפשומ מצדיקים באומוה עולם וזה לזכומ ישראלד א״ה י שהן מרממין על ישראל ולכן אמז״ל מס יש להם חלק לעומ״ב ולכן מדממים ומכסים על עונומיהם של ישראל שמדברים ועושים נגד אומומ

אותיות מחוברות בכחות מורכבות של עליון חוץ מן האצילות והגלגלים מגולגלים כוכבים ומלאכים יחד עליוגים ותחתונים מקושי המדה וחוקה בתורת ה׳ אשר ממנה ומצדה כחות וגבורות חזקים וקשים גליות רבות ארוכות חיים קשים וקצרים ועצמות וגופים עליונים ותחתונים יצה״ר פייצות ועזות ושכחת השם והכרת היחור ואצילותו אבל טומאה וריחוק וחוץ מעלה ומטה אשד משם ה׳ יתירה בעבור פרים הנשרפץ ושעירים הנשרפים שחיטתן בצפון והצד ציד בפיו להרוג ולשחוט מצד הה״א וראוי לנו לתיקון השם לשחוט הבעלי חיים בסוד י ה׳ דברים המפםידים נבחר לו מיתה יפה דכתיב ואהבת לרעך כמוך ולא תפסיד השחיטה ותפםול הבהמה זכור לאפך ואוי נא לנו כי חטאנו. והמשכיל ידום ויתן אל לבו לקונן ולאונן על נפשו ולכסות רט חיה ועוף במצות התורה שלא תצעק הנפש ההיא עליו כי הנפש הוא הדם כי נפש כל בשר בדם הוא ולכן צווה שלא לאכול דם. כי כל הדרכים האלו חרבים נתיבות מכוסות

לאל

אלו הדלכים כו׳ ל״ל שבעל הספר הזה אמר דע לך כי אלו הדרכים הן דלכים כולאים וכעלמים מאוד וקושי המרה הביא כל זה והכל ידוע לאל דעוה ואנחנו לא נוכל להשיג אחד מריבוי רבבומ

מנפלאותיו של הקב״ה שהן רמוזץ בקושי השמטה הזאה וכל קושיומ שהיו בישראל הכל בא מכח השמטה אפי׳ בפרעה ואפי׳בסנחרב ואפילו גסיסלא בפרעה כמיב ויכבד פרעה אמ לבו ויכבד לב פרעה ויכבד אה לבו כדי לצער אמ ישראל ומה שאמר הנביא ואמה הסינומ אמ לבס אחורנימל הכל מכח השמטה זו ד ומפשעיהן של ישראל חזרו לבם לאחור כלומר מאחרי ה׳ וע״ז אמר הנביא למהל תתענו' ה׳ מדרכיך ד למה אה״ה ח׳ שאמה רמוז למלכומ ה׳ רמוז למפארה ולקחת אומנו להיומינו בניך ועתה אתה מנימ אותנו ביד דין קשת

הפועלת בנו ומתעה אותנו מדרכיך הישרים . והשם ענה אותו מפני שקודם לכן הקשיתס פרפכס ואני נתתי לכם תור׳ ומצות והנחתי אתכם לראות מה יהא גסיפכם דכתיב אראה מה אחריתם ואם ישובו אני אשוב להם ואם לאו יקבלו עונשם: ומשם האובדות כו׳ ר״ל שבעבור זה באו הדחויות שהנשמ׳נדחה בגלותה מרעה אל רעה ומגוףאל גוף והולכת לאבדוןבעולמו׳אחלו׳ ובגלגולי׳ לבים שנרמז

העולם נוסח של הכ״י

וממכשר מממן וכלול מהן. ואז אחז משה בכה «דשו והליס נציול ילו ונמחנרו כולם אהה אל אסומה והיו שם אושיוה לשומות מצויילומ ומהובלוה מכל שמנוה והוי׳׳ה כדי שיהא כל פעיל נשמטה ההיא הפלנוץ ההמה הבכויץ : והנה סול אוש היס־ד כשראה סוזק הצלות ולוני הע״ז והמאולעומ ההווין נשמטה זו לא לצה לימן מאומיוסיו אות לפעול כאשר כולן לא רצו לישן ולקבל הנפשוה אהר גלותם כי זאש היא פעולתם להשיב הנפשות אל מקום מנוהמס ותהיה גאולה לישלאל באולך גלושן ולשכון אשם במוך טומאושם , אבל אמלה להס ד לה ©וישבשו בשנש הידוע

m

b טפר רוטונהנ ד1תמונה לה׳ לבלו וכולם נכוחים למבין וישלים למוצאי לעם . וענין עיבול שאמל שקיים יבום בזל האשה הנקלאם לום והיה לאוי להביא נשמות של מחלון וכליון בזרעו בזלע לות כמו שהביא יהודה לתמר נשמות עלק וזרח שיצאו פ ואונן ב תאומים והטעם הוא משארז״ל מחלון שמחל לו השם לא הוצרן לגלגול וכליון בלבד הוא שהוצרך לגילגול ע״כ לא ילדה רק א׳ וכל הדרכים האלו בחוזק של שמטה כי היא בית קיבוץ השמרים והיא כח השופר שעליה נאמר ויחרד כל העם אשר במחנה רומז לרין המנהיג את העולם במרת השמטה וכח השמטה הזאת בכח הלבנה שהיא אף בזמנה ר״ל q'b בזמנ״ה שהלבנה מתחדשת מכ״ט יום ומחצה והיום הוא ״׳3 שעות והשעה הוא א״ף חלקים ר״ל א׳ אלף ושמונים חלקים להודיענו כי זאת השמטה היא כולה א״ף וחרון ובעבור זה אמר שכח השמטה הזאת היא בשעת הלבנה שהיא א״ף בזמנה שכולה א״ף

וחרון: ן אות זה הוא משבעה עמודים שהם שבע ספירות והיא פשוטה כמו השכינה ורומז לשמטה שלה שהיא שמטת התפארת שכך תהיה פשוטה כמותה וזה האות עיקר לז׳ אותיותי כנ״ר ואלו נקראים שבעה ד ו של סימן ד עמודים של בינה דכתיב חצבה עמודיה שבעה כי מאלו הז׳ עמודים מהם יצא אור גדול שמאיר לכמה אלפים עולמות ומאיר לכמה פחות

לאל דעות מיועצות . ומשם הקושי ויכבד לבו הוא ועבדיו . ואתה הסיבות את לבם אחורנית למה תתעינו ה׳ מדרכיך וכדומה לו. ומשם האובדות והדחויות בגלגולים בשני אחים יחדיו נפש מנפשו. על כן פיץ וזרח שני הפל־צופין באחד הגשמות תאומות ובסוף משלימות על כן בא האיחור בעבור כי איחר דינו אם הנפש נשמה מנשמתו ונמצא כי העצם מעצמו וזכה בו . ואלו הדרכים רבים ונפלאים אשר מכוסים שבאו הכל מצד חמדה חוקה ותורתה בזמנה כי היא בית קיבול השמרים כולן וכחה בשופר בעצמה להנהיג עולמות אשר קנה וכן כל שמטה בזמנה וכהה בשעת

הלבנה : ל זו האות מורה צורה בלי ציור כי הוא צורה פשוטה לפי שממתת והיא עיקר ז׳ עמודי פשוטין ולא מחוברין כי היא הביני׳ה

חצבה

העולם לא מצדם שגאה מכח האומות ועכחו של עשו אלא מכח של אותם חנפשומ שנתגלגלו בחומריחן מזרע ישראל ובזה הענין הנפש הבאה מן הבינה זכה וטהורה ובבואה בדרך רואה נפש

או צורם משום אומה מאומות העולם יפה והשטן שהוא יצה״ר מטה אותה ומפתה להתעבר קל ולהתערב עם אותה צורה והיא מתגלגלת בנפש ההוא שהיא מאומות העולם וזכתה לעשות טובה שאינה יכולה להכחיש האמת ולסמוך זה אחז״ל חסידי אוה״ע יש להם חלק לעוה״ב ומי הם אלה אלא שנתגלגלו נפשות הצדיקים בחומריהן ולכן נתאחר הדבר שאמרנו בענין בועז ורצה בועז לדרוש ולחקור על הדבר

אם היא ראויה לו ומאיזו כח היא באה ודרשו וחקרו ב״ד של מעלה בדבר אם הוא ממש נפש רות מנפשות שום אחד מישראל ואם היהה ראויה לו לאשה כי בועז היה חכם וצדיק מזרע המלוכה ומצאו שנפש רות היסס מזרע אברהם מן הפלגשים ואחר שמצאו שהיא ראויה לו אז סיבב השם סיבות ההן סיבה אחר סיבה כמבואר בספר שפוט השופטים הנקרא ספר רות ובאתה לו וכן וזהו עבין עיקר האיחור. ובבואה לגורן אז נתייחדה לו לאשה וזכתה להיות אשתו ומשם יצא מלכות בית דוד שבא מפרץ בן יהודה וע״ז ארז״ל יהי ביתך כבית פרץ אשר ילדה תמר ליהודהצ ואלו הדרכים כולם מופלאים הם ואין אחד יכול להשיג א׳ מני אלף מעומק אמיתותן בלתי

של נוסח של הכ״י

גם הגופוש נם הנשמות . וכן נכתב ששורש בלוחות. ורי׳ל בלא חי״ה ונוי״ה * והעסיריס צווחת כי קיבל מש0 הכחונין באצבע אלהיס > ונשמות הצדקיס ־ ומלאכי השלום צועקים ובוכין על שעלה הקול אצל האבוס, והנס עמלו האבוס בקומה זקופה והפכו אש העול© לשהו ובהו וחושך על פני מהופ 4 וענה הש״5 רם׳ והן אחזו כולן

באוש

ספר תמונה נ התמונה של צבאוח וחיילוה שבאומן העולמוח אין להם כלומר אני הראשון אני שהייהי כשמעה שכנר חקר ומספר. ומזה האום שהוא אום מיוחד עבר אני הוא ראשון ואני הכל . והשם השני ממנו משםלשלין כמה צומח פלאות רוחניוה הרמוז בח״ה שאינו רחמים כמו השם הראשון ונשמות וכחות קדושות וכמה מלאכים שנרחמים הרמוז בכתר הרמוז לשמיעה זו שהוא שמנוח

נעטר שזה מתנהגים ו חצבה לעצמה שנעה עמודים פשוטין מזהירים לכמה רבבות עולמות וכחות צבאות וחיילות וזה עמוד מיוחד כי ממנו צורות פלאות ליי׳ב גבולי האלכסון. להעטות מתעטף .בהם בטלית אור ראשון כולו רחמים ושואלת מכל גבוהים נייגמדותחדחמים ויקרא. וכן הרבה לבניה לעשות כן כי הוא עומד ביחוד אורות ונשמות לאחד לעצמות היחוד וממנו ששה ימים בצורת יעקב עם דמדומי חמה ו״ל טינטולי״יש. והמלה הזאת דמדום מלשון ניצוצות לשבת וחדשי השנה בששים גבורים ברכת הכלה בסוד התישישיס פועלים לאחד קיץ ולאחד חורף . ושמיני חג בחורף זמנו . והיא חורה מתורה הקדומה . והיא קרבן תודה חמץ ומצה כשם עולה וממנה נוראות נאמרת כתות טהורות על שרי האומות חלוקות וממנה כל פעולות לנחות עליונית מלאכים ומשרתים ומייחדים

ומקדישים

תזכול מדות

שאתה ליקם

הגבורה ונאלו נתעטף העע׳ ולמד למשה לאמול אס תרצה לשאול שום דבר ברחמים גדולים בכוונה אלו הי׳׳ג וגם כן תשובתן שואל ולא םשוב וזה האות רומז לששה ימים העליונים שהם ששה ספירות הנקראים ת״ת ליעקב : ובכללם דמדומי חמה וחם ניצוצי חמה אשר מחם חמה ולבנה שהם עערת ות״ח מונים שבתות וחדשי השנה ראש וסוף לעערת ותפארת שנקראים תרשיש שהן תרי משש ג״כ מאותיות של ברכת כהנים שהם ששים אותיות מפסוקי יברכ״ך יא״ר יש״א נקראים ששים גבורים ואלה הם הששים גבורים שאמר שלמה חמלן ע״ה ששים גגורים סביב לה והם רמוזים לי״ב חדשי השנה צרופי השם הזה יהו״ה הרומז בתפארת . ומ׳׳ח שבמות השנה הנקראים הרי מששים והם י״ם ראש וסיף של אלו הפסוקים יו״ד של י״ברכן מ״ם של שלו״ם האחרונה:שחם ברכום הכלה שהיא כנסת ישראל . והם נקראים שני פועלים שהם שנה אחת קץ וחורף כל זמן בששה דכםיב ששה חדשים בשמן חמור וששה חדשים בבשמים . והקץ בחומו רומז למדה הח״ח

האות רומז לת״ח. נאמר בו ׳״3 גבולי האלכסץ שיש בת״ת אשר שם שם יהו״ה וממנו י״ב T ״ פרצופי צרופי השם . דכתיב יצב גבולות עמים למספר בני ישראל והעיקר שלהם הוא רחמים גדולים הנקרא אור הגדול הבא מן הכתר והעערת מתעטף בכל אלו הגבולים עם אותו האור הגדול הרמוז לג׳ מזות המפורשים לעיל והשם קרא אותם דכתיב ויעבור ה׳ על פניו ויקרא וכתיב

ב' פעמים יהו״ה יהו״ה. ויש שתי שאילות הנה למה שנאמר ב״פ יחוה . דע כ׳ האחד רומז לכתר שכולו רחמים גמורים והיא אותה נקודה היורד מן הכתר תוך "׳3 גבולי האלכסון אשר בתפארת שהוא בתוך ׳׳׳ב צרופ׳ הוי״ה וזאת הנקודה היא שם של הוי״ה הרמוז בתפארת . והשם השני הרומז לאותו יחוד האמיםי של השמטה שכבר עבר שהיא בחסד . ורע שהוי׳׳ה הראשון הוא שם רחמים הגדולים שהיה בשמטה שכבר עבר. והשם השני שהוא עתה בת׳יח וכולו אחד אלא שדור הולך ודור בא והמבין יבין . וע״ז אמר ב׳ פעמים הויי׳ה הוי׳יה והוא ראשון והוא אחרון דכתיב אני אני הוא ואין אלהים עמדי וגוי :

שהחמה נוסח של הכ״י

נאומ שלהן ונציולן שאין 3הן לא העור ולא פירול. ואמרו מה זו מורה לנניפ שהיסול לא לצה לישן להן מחלק האומ שלו כרי שיהא הגאולה למיס אחר גלומס . ולשכון אמס נמוך עומאמן , מורה מה תהא עליהם . ישונו האומיומ למקומן למקום קלושחן העליונה . והנה עלומ וצעקה האנומ עומר נקומה זקופה לפני המלך * והמלך הגלול הסכים עמהס ואמר וזכרתי אה 3לימי יעקנ ואן6 אמ נרימי יצחק qfei אמ 3רימ> אנרהם אזכור והארץ אזכור. והנה הנשיסן 3שני הננוקוש להביאן אל מקומן. ואורן ימים לנעלי גלגול וגולל העוגה אחר הגלות שהיא הממחה

נצסייס

שהחמה לומז נו . והחולף בקורתו לועז ללבנה זמנן ופקב״ה עמד ושתלן בכל לול ללול בשמטה לכן נאמר קץ וחורף אחה יצרתם והם נכלל כולם הזאה והם יוצאים בדומה לאע לאט לרן גלגול יהיו נשבע ספירות . והכל יבוא בשלום בשמינית נשמטה אחל שמטה דור אחל דור כולםנאים מרהן ויחעלה שם שהיא הביכה ומלה י״ס למפרע עושה ואבירם שהיו בשמעה ר״ל שפל פושעי ישראל

ממשלתה

שנשמטה דור אחר דור כולם באים מדחן ואבירם שהיו רעים וחטאי׳ פריציםן הם בשמטה וכל הבאים כ הזאה וע״ז אחזי׳ל שאלו מדמן ואבירם ׳ ודרשו חזי׳ל כל עקום שכא׳ כצים בצבים אלו הם דמן ואבירם שאין לן לול שאין לן מהם שבאים דלן הגלגול ולא די שלא עשו השובה אלא אפי׳ עשו והוסיפו חטא על חטאמם ופשעו והוצרכו לגלגול בסוד שכאער וירדו הס ופל אשר להם חיים שהגלגול באנשים בבהמוח בשרצים בעופומ כי כן יש בשר לכחש ולבהמה ולעוף כמו שיש לאדם ועי׳ז כאמר שמשה המפלל אל השם ואמר אל אלהי הלוחומ לכל בשר בכל בשר ולמה הוצרכו הכשמומ לכל צער הגדול כמה דכמיב כי כאצו האנשים האלה ־ כלומר מאסו בי ואני אשלח אומם למקום מטונף ומאוס ומוקרח ובסוף ימעלה זה הרוח שהוא הנשמה ברוח והרוח יתבלע בתפארת שנקרא אל אלתי הרוחומ ולמה כקרא כן להראות שיבואו הרוחות כולם לנרתקן שהוא המפארת שהמרה הזאת הוא בית קיבול לכל הרוחות ולכן אנו עושין פדיון הבכורים שלא יצטרכו למדה זו כי אותן הנמרים שבחר בהן השם לא במלם בדבר אחר אלא שלא יתגלגלו נפשם ועל זה אמר באדם קדש לי כל

ומקדישים ועולות וזבחים וממנה כתות ונשמות טהורות ומיהדות אור עליון ומשם רוחות לכל בשר אלהי דרוחות ורוח לכל אלהות הרוח לכל בשר בפוד התמורה באוהל דחן ואבירם ועמד ושתלם וירדו חיים שאולה. כי ניאצו לכך יבואו בנדתקן הדוחות באל אלהים ונרתק מיוחד עד באל עליון ולכן.פדיון הבכורים שלא יצטרכו למדה זו ובשמטתה יהיו הכל שוין תזרה וקדושה יפה מאירת עינימ זכה וטהורה כקיבן תודה אהבה ביראה זאב בטלה לאחד כי מלאה הארץ דעה גלגלים מאירים ופחות בינוניט מיוחדים והשוע

בגבורה ולא בדין אורה ולבנה והשוער בגבורה באור כחת ולא כר תתמעט

ה ראיה נ ה שאולה ו

מ״י וחשבון מ״י ממשים וחמשים שערי בינה היא רמוז שהכל בבינה ומלתל ׳'׳ם המלח שהיא ״ ׳״ם ר אס לכולם . והבינה רמוזה לממן תולה והיא חג בפני עצמה ששם יקרא תקופת השנה . ושמיני חג ל״ל שכל פעולות קיץ וחולף הזה לשם הס מתאספין ומתעלים לסוד שנקרא מג העצרת ששם נעצר הכל בבינה והוא חג הנזכר. וזו אות וא״ו נהר׳

מורה עליונה. ונקרא קרבן הודה הרתח ר ת כ הורת קדומה מן ה לדין ורחמים לד׳א וכן מצינו שחונץ ומצה היו נקרבין ונקראין קרבן מודה בזמן ממן תורה שהיא ג״כ כלולה שהיא המפארת עצמו הנקרא ממש קרבן עולה בעבור שהכל לשם עולה עולים וזה הכל מתייחד . ומזה האוח ואייו משתלשלץ כמה כחות טהורות כולם נוראות כגון מלאכים משרתים מייחדים ומקדישים. ומענה קרבן ועולות וזבחים וכל כחות זכות וטהורות כגון נשמות לרוחות . ומשם רוחות לכל בשר שנאמר אל אלמי הרוחות לכל בשר ל״ל לכל בשל שביסוד היסוד יבואו כל תמורות שנתפרשו בדמן ואבירם כי הם הוצרכו לדבר הזה בעבור עוונמם וחטאתם הגדולים ושמא היו מאותן שאמרו ח״ל שהיו מתתקע״ד דורות שהעיזו פניהן להבראות קודם

בכולל הכ״י נו&ח ש

en ד. והאות שלו הייה ואז אחז משה נציור האות שלו שניתן לו לחלקו. וזו שנא׳ סו נצהייה והכל הוא מפמולפ הי לן האות , והשט הגדול כרה עמם 3ריה כמהה מי״נ מדות ואחז מפה נכה אות שלו ונא איש אל רמסו ואסה אלק והוא הארכות הנוונה . ונזה מ אסומה, נסיגול אהד ולוסומ שניות כסוגץ גאצבע אלקיס וגס האות של יסוד ע

יא קנלו

פפד תמונה ג התמונה הזה בא מאוד הגדול של הבעה להכות ממכה כל היושב בה שהם ע׳ סנהדרין והס ע׳ דיינים כל החיילוח וכל הכשמוח הצדיקים הבאים מכה הענולם ומשם באה לכסא הכבוד ונהנין ממנו כל אוםן המלאכים הקדושים המשרחים פני אל עליון אשר ממנה אכל משה כשעלה למרום מאוחו זיו הגדול שנא׳ לחם אביכים אכל איש ר״ל לחם אברים שנבלע באברים ולא הוצרך לפטם עצמו מכאן אמרו חז״ל שנהנה משה ממזון של המלאכים ומשם ירד לדור המדבר כדי שיהנו מאותו זיו העליוןכדי שיהא השכל מזוקק בכל אחד ויהיו יכולין לקבל התורה ופירושיה עם כל חכמחיה כ׳ כשיצאו מעצרים היו גסים ולא היו יכולים לקבל המורה שהיה נראה להם כדברים קשים ומרים דכתיב' ולא יכלו לשתות מים ממרה כי מרים הם ואין מיס אלא תורה ולכן הוצרך לתת להם המן כדי לזקק ולחדד משכל לקבל המורה וזה הכל בא מכה הנצח ששם הוא ציור הזיי״ן בכח מעה משה . פח מדתו הוא להרחיק כל דבר קשהק גליות כמו גלות מצרים ק ורחוק ובאותו כמ מ ויתייחד הזיווג כמו כ״י במצרים שנתייחדה עם השם בצאתן ממצרים האת הזיי״ן רמוזה לז׳ כחות וקולות של ממן מולה הנקראים ז׳ עמודים וז״ס יתייחדו בעמוד אחל שנקרא יסוד צדיק יסוד

לא טינוף א גלגול ו תתמעט כאשר בלבנה ל לו ולנשמות ב״א לבד ירידה כי כולם ידעו

את ה׳ : ץ׳ מבח זה האות כחות גבורות נוראות חזקות גבוהות וטהורות כלולות מים טהורים וממנה ומנחה לטהר כל טומאה ורחוק מרחיק וממנה אות בריח ובמן הבא מן הבינ״ה הוא מתקנו וטחנו נבחו לצורך הצדיק ומשם לצורך הנשמות שיקבלו התורה ,והשמטה בקשיותה בדרכיה כפור המטה ומשה בציור כח מדתו להרחיק כל ריחוק וחוץ לקיבוץ גליות ביחוד •הזיוג בברכת היחוד בםור ז׳ לז׳ קולות שט מיוחדות ז׳ עמודים לשלום מיוחדים בכח ז׳ אבנים ומז׳ עמודים עמוד 3חר מקבצם וצדיק יםוד עולם אשר שם ברית ושבת בחוזק המרה שתקנם ומשם כח ותיקון בגלגלי חמהל וכח האות ג ל ג ונתיבותיה קול רעמך ב להבריח כל טומאה בהזקה וכל דבר הבא מן הטומאה ומצדה וגש כחות חוץ וכחות חיצוניות ורחוקות פי הוא ציור מציור באות טי״ת השבח ישנת לכל שבת ושדי שמו

גבריאי׳ל

זה כמות

בכול; ובבהמה אמר כל הבכור מקדיש. והלוים לא זנו בעון העגל כי על כן נתחלף הבכורה על הלוים וכן ממצא מבואר בפרשת במדבר סיני ובשממת המפארת יהיה הכל בשוה ואז הלבנה

תהיה בממשלתה כבשמעס הראשונה שלא תממעע אורה . כי מלאה הארץ דעה את ה׳ כמים לי״ם מכסים ר״ל שבזמן ההוא יהיו כל האותיות פשועות חוץ משבעה ממוברות שיתחברו אז בעכין אחד ואז ימקייס כל הנזכר

: ל י ע ל ן מפח אומ

משמלשלין גבוהות מזקונ

כלולות במים צלולים וזכים ומפח זח האות הרמוז לנצח יבוא פח המחרה להרחיק כל. טומאה וממנה אור הדל״ה י הרמוזה בנצח שהיא אות הברית כמו שלמדנו בציור שד״׳ באות גימ״ל בספל השני

לתמונה . והמ״ן הבא מן הביכה אלו השני מדות שהם יכין ובועז שמדמם נצח והוד נצח נקרא יכין והוד בועז . יכין על שם שמכין אור הבא הנקרא מן והוא לצד ימין שמכין אומו לצורך נפשות ״ הצדיקים שהם ביסוד אבל ההוד הוא בשמאל והיא עדתו של בועז עי׳ש שפועל לעחוייבים דינו בחזקה ובועז מתקנות אות המן שיהנוו נפשות של צדיקים שהם ביסוד ומן עמנא מעט מאותו המן לעטרת והמן יסוד היה נ

ק3לו ׳שלאל אפ ההורה ואלו המאורעות אשל בשמשה. והעשירית צוופס לבמה לה משכן לקדושתה מקולפ ומצוייר בציור משק העליון ועליון לעליון וכל סענינץ הכלולץ בה ־ והנשמה והל3 לירד לשכון בו ממשכן העליון להסהון. וכל 53׳ בימה אשל יו מיץ ועולץ 3ה מ8על העליון לשער המההון ומקדש העליון להקהו! ועסססון לעליון ־ ובזה

השורה

ספר תמונה ג התמונה ם3ע כ׳ בכל מקום שמזכיר שס האות הזו הוא ף ן להבריח כל טומאה וכל מימה רעה הבאה מפח הטומאה לכן היה זה האום על המשקוף

שלוט בהן מוס כהמושל שהוא מלאן המום שלא לא יתקרב אלא בארם שהוא מלוכלך בעוומפיו בטומאה לפן הצדיקים גמורים איכן מסים ע״י מלאך המום אלא בנשיקה השכינה מקבלם אופס . ופח האום וכו׳ ל״ל שכח הזיי״ן רמוז במלל! נצח ומספר השמטה מהדברים ועכיניס שיהיה באוםו העולם פל שמטת נצח שכולן יהיו דועין לענין מדם נצח וכחושיו ״ ואמר שהם בשמרי המרה ל״ל שכל הזמן שהמלים רעים וקשים והמלחמות חזקות שהם בשמטה של הגבורה ואפילו בשמעות אחרותם באים להיות שמרים ל מ בשמטה זו שאנו עומדים בה בכל פעולתי׳ ואמר כי אז לא יהיה אלא משפחה אחד וע״ז נאמר 3יו0 ההוא יהיה ה׳ אמד ושמו אחד ר״ל בשמטה ההיא שכל שמעה נקראת יום ופל הששה שמטות נקראים ששהלק אמר ביוס ההוא יהיה ה׳ יעים עליונים ו אחד וכוי וכל כך יהיו אכשי הרול ההוא מ?קים וגדולים שפל אחד יופל להכהות אור שממה בתקפו . ובריאות פשיעות כמעשה גן עדן פו׳ ל״ל שהעולם ,יהא בתיקון יפה כמעשה גן עדן מעשהו שאץ שם לא טינוף ולא יצהיר ולא

גבריא״ל שמי יסור שמו צדיק שמו נצ״ח א״ל ועל זה חותמו ככל קדושה רבה כמו בתפילין אות שמו ופסח אות שמו ושבת אות שמו ומילה אוח שמו וממנו אות הקשת ובכל מקים שהוא בורחת ממנו הטומאה וע״כ היה על המשקיף להבריח המיתה הבא מצד הטומאה . ופח האות בשממתה שיהא אז מים צלולים מעוטים וחזקים וטהורים . תודתה פשוטה ואותיות פשוט׳ית וחזקות גלגלים וכוכבים כולם חזקים כולם אורות מאירות גדולות כחות מלאכים חזקים משוררים ולא כלים וכל צורות ופעולות משונות כענין השמטה בתוקפה וחזקה כחמה בממשלתה בצורה משונה ובריאות העולם פשוטות כמעשה גן ערן לבד כל עניניו פשוטות וחזקות כי הם בשמיי המרה בגלגלה וכחות פשוטות ומעוט פדיה ורביד. למשפחות הטומאה שנאמר ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ לרוב חוזק העולם וקדושתו לא גליות ומשפחות כ׳ אם משפחה אחת מעוטה וחזקה ונוראה מכהה

החמה

עולם וזה נקלא בליה ישבת בחוזק ובעדת נצח שהיקן שיהיה בגלגל חמה . קול רעעך וכו׳ ר״ל מה שאמר דוד קול לעמן בגלגל כי זה הפח הוא כח הקול הבא מן הנצח בגלגל חמה שעושה כמין

רעם עכח הקול ההוא ומפח אוהו הקול מאירים הברקים הגאים מהניצוץ השמש כמו שנאמר האירו ברקים תבל נו׳ ומכח זה האור שבנצח שהוא זייץ בורחת כל טומאה וכל דבר הבא מן הטומאה ומבריח כל כחום החיצונות בי זה האוח שהוא זיי״ן מצייר כמור באות זייץ (באות טי) שהוא מצוייר כ״ז היא האות של שבת והיא האות ט׳ העומד ביסוד כי שם ביסוד באים לכל השבתות לכן הוא אמר ושבת לכל השבת והכח הזה הרמוז בז׳ של ט׳ שהיא רמוזה במדת נצחי ד והיא ביסוד נקרא ש

בעבור כי שדי מבריח כל טומאה ודבר רע ומאותו כח יבוא גבריא׳יל להבליח כל טומאה ומאותו כל• יבוא מלאן ששמו נצחא״ל שגם הוא מבריח כל טומאה וכל דבר רע . וע״ז חוממו בכל קדושה ר״ל שע״ז חממו והזכירו זה האות בכל קדושה רבה כי כן מצינו בתפילין שמזכיר שם האות דכתיב והיו לאות ובשבת כתיב אלה היא ביני וביניכם . בפסח ג״כ מזכיר האות דכתיב לאות על הבתים . ובמילה הזכיר האום לכמיב ונמלהם

והיחה לאומ ברית: חטאים

נוסח של הכ״י התולה הנולאה הכלולה מעשר ספירוה וכל הקפסם אשל לכל אהד מהספירופ הכל כמובץ בלשון עליון ?פלס ונשג3ס 3!3יארס למשרע״ס מאול. ובאושיוח עליונין ונוראים אשל לא יבינם מלאך ושל עליון כי אם ה5״י הנכבד והנולא 83 והודע לו מודםוענינס ,•ומשה כהבם בלשונו בסדר דלן העליון א3!ל למה בהולה במגץ וגקוצץ ־ ובאות?* גלולות

וקמעפ

ספר תמונה ג התמונה . ל״ל שנזמן ההוא חוץ מז׳ מחוברות יתקיים כל הנ״ל: !אום יוצאים כוחות עליופומ מלאום וזה האום בציור ד׳ 1׳ מולה כי לעמיל בסוף השמיטות שם השבי אולומ קנון וגדול נשוה ל״ל שכיהן ימיו שוץ נביכס בצורת חי״מ שהוא ד׳ ו׳

אמ ה׳ כמים לים מכסים כוי יהיה כל האותיות פשונוומ שימחנרו אז בעמן אחד וא

האהנה והשנאה כנר ח זאם הצורה פו׳ ל״ל

משכי נשעומ שהם זכר ונקנה שהם קנון וגדול כשיהיו בנינה יהיו שדן כאחד וזו האוח חי״ח הוא נמרח הוד שמאומו הצדמ נצפון ו נ נ הן נשחנוין הקיול וקבול דמן נצפין נענ שהשמחה והדס הוא מצד צפון ואע״פ שזו ההשחתה והדם לא באו כי אם למיקון סקלנבומ ולצולן עליון : ומכח אומו המרה ממערבית כמה כמומ בעליונים ובמחמונים ומפס בא הכח לערבב ולגלגל ולכלות הנשמות עם הגוף ומשם בא הכח הדחיה שנדחית הנשמה או שוס מלאן עליוני ממקומו והנשמה נדמה מכסא הכבוד והולכת למצוא ולבקש שוס גוף שיהא רעהו כדי שלא ימות כמו ונס אל אמת מן הערים האל וחי כלומר שנסה אל אחת מהגיפין ללוב צער דחיוהה ומשם סדר טומאםן ועהלםן ומאותו הצד נהר דינור שבעולם האמצעי המטהר הנשמות בעל כרמם וזה כשלא

א יצר ולא כחית טומאה החמה בקומתה ל וחוץ ולא מיתה עד סיף השממה וכולם מתים בנשיקה ותורתם משוטה וחזקה כק־בן עולה ומן יהא אכילתן ־לא בעשבי האדמה ובקיום מלאכים קיומם והועדים ששה לשורר ולזמר ימים חזקים ושבתות ארוכים בריות משונות גדולות בריאים וחזקים ופדצופין זכים

ומאירייס *| זאת הצורה מורה דבי״ים נוראיפ ונחות ך עליונות מורח בדיבוק אורות ונשמות נ&וף כב־־־אשונה ל?ל.חד בצורה ומשם סוד הנשחטין בצפק וקיבול דמן נצפק ט משם פור התמורות מצפין ומשם ה׳ יתירה לה׳ דרכים ה^פשידין את השחיטה רומזין ילד.׳ דברים אלו שסימנם צעקת״ו ״צ־קה ״עטה ״ק־בן

"תפלח ״וידוי וה׳ דברים אלו נגד ה׳ דב אחרים נגד תפילה חנה נגד צדקה אברהם נגדגר נדבן אליהו ד וידוי אהרן נ ג ענוה משח נ

כי הקרנפומ זבחים ועולות וחטאות במקומן נאיס נשמות מאירות ואנשים במלאכים

מטיילין פענין והתהלכתי בתוככם והרביה בדרן טהרה כ

אבדה בריות משונות בפנים יפות מאירות בקירון אור פכים ולא יהא שם מסוה העולם מלא ויפה באילנות גדולים ויפים מאירות כאהלים נטע ה׳ כארזים . ומכל הוא כמעסה גן עדן ופחות עליונות ממיד משוררותם ל ו ם כ ה בלא חשך ו טהורות מאירות וזכומם עי רובם פנימיות רקיר אחל וגלגלים על סי מהוקנין מזלות ומכבים וכן פרצלפין נכים וקומםן משונים ומעשיהן ומורמן ואותיותיו שבעה לנד מחוברות מועלים עםיה

שבמות מאה 3לא חדשים ושנה ר״ל ושנה ארוכה בששה הקופות במקום חדשים וקיץ וחולף כאחד פועלים חיים ארוכים ימיה גדולים יום ולילה כאחד מחילים . הארץ תוציא מנואחה בלי חרישה ובאילו לא יחסי פרי כל השנה ופל העולם יהא משפחה אחד וחורם אמת באותתורתה אל׳יף יהירה שהיא עמה מסירה. וחוקם ור שמטימיה כולם אמת ואמונה כאחד ולא י ס כ יהיה בה כ׳ אם מעט מזעיר לצורך העולם וכן מכל שמטה ישאר ממכה מעט לצורך העולם והכל יהא במשפט ובצדקה כ׳ מלאה הארץ דעה

שבו ניסח של הכ״י

וקטניס . שנורוה ועקומות וישרות ולפיפוה קרי ובמעין פרשיות המוחות וסתומות כולן רמזים נוראיס עליונין נמל מים 3!לא הי׳ ביכלמו למצוא להם לטין להיסבן ולא סוס לרך לפורטן . גפ לפעמיס סיגוס מהומה האין הלשון נהפס בסן וסוא מלס לדנים נולאין ולימדם נעלמין. ואם ישכיל אלם ויזכמ להבין קצ׳הס כנין אומיוה גלולוס וקטנות מקומות וכפופות ופשוטות ופי״ם מנוייה ועקומה פל וקרה אף ופי לפופש סל פ״ן יסמ״ס וא׳ גדולה של אטליך ישראל

ספר תמונה ג התמונה מנ והחמשה הם הנה אברהם משה אליהו אהלן ע״ז אמל אולי יחסלון חמשים ל״ל אולי יכול להיום שמאומן מחמשים שערי ביכה שהם נכלל ז׳ שמיטו׳ ששן כלולין בגוף ומחוייב הארס לרעש שע3ר ועלה בדעהו ד3ר נגליי אם ימצא כאיש ההוא שעלה בדעמו הדבל הרע הזה אלו החמשה צליקים שסימנן צעקח״ו יחגלגל נפשו מגילגול לגלגול מכל מקום אם מחר במשובה ומכוץ לנו לז׳ ימים העליונים וישים כוונמו בנינה שהי׳ מקום המשונה והוא שער מכרן מנצל נפשו מן הגלגול: ואלה החמשה צדיקים חכ״ה מש״ה אבלה״ם אליה״ו אהר״ן שיש להם חמשה מדוח האלה שהןבזס הענין נכללין הפילה לחנייה דכמיב ומחפלל חנה ומאמר

הצדקה לאברה״ם דכתיב והאמין בה׳ ויחשבה לו ־ צדקה והוא הי׳ כולו צדקה. העכוה למשה שנאי והאיש משה עניו מאוד . הוידוי לאהרן דכמינ והמורה אח כל עוכוח גני ישראל ־. הקרבן לאליהו דכמיב עד מחי אחם פוסחים על שמי סעיפים ועאוחו העדה כח מדריגה הנביאים ומדמ הנביאי׳ במרה מלכו״מ שמדת מלכוה הוא אספקלד׳ שאינ׳ מאירה שחלוקה למדרגות רבומ הנקראים מלאוה אלקים שהם זו למעה מזו והנביאים כל אחד לפי: וכל סדר חעאוה השגהו היה משיג מדרגמו ואשמוח שהי׳ מסדר הכהן היו באים מכח המדה הזאה־ הנקרא סנן לכהן עליון שהוא החסד לכן מכחה יבוא סדל חיקון הקרבנוח והעולוה

כדי

ח ו ס מ נ שבו בגלגולם בשלש גופום אז הולפוה ו בנהר דינור למשות עבילה ומשם ענקמ מכל עומאה ולכלוך ויוצאה טהורה ונקיה ומפח ממדה הזאה שהיא חי״ת היושבה במדח הוד משם

חמורה הנשמוש מנוף לגוף מגלומ לגלוח בקושי שבא מן הגבורה הקשה ששם היא הה׳ יהירה שנעלה צידה שמגדה ה׳ דברים לתיקון אומן הנשמנףן :( (עיין לעיל באוח ה׳ ומי שיש לו כל הה׳ דברים נוובים שסימנן צעקה״ו שהן ״צדקה ״ענוה ״קרבן ״חפלה ״וידוי נגד הה׳ דברים רעים הרמוזין לה׳ המשה שהם ה׳ דברים המפסידים אה השחיעה ינצל וימלע מן הגילגול וע״כ אמר הכמוב

שמוע אשמע צעקמו ובא ללמדך שכל מי שיש לו אמד מאלו החמשה דברים עוביס הוא כלול מכולם והיא הענוה ועולה חשבון אוהיוה הענו״ה קל״ו ל״ל שהקלו מעליו עוונותיו. ועוד צירוף מלהקל״ו עולה קו״ל כלומר בצאח נפשו ממנו ישמע קולו. דכמיב ונשמע קולו בבואו אל הקודש בחזרמו לנינה שהוא קודש קדשים כי מי שיש לו מרח העטה הוא שמור באלו כל החמשה דברים טונים והם שלו ויקרא צדיק גמור ולא יהיה לו לא עונש ולא גלגול . ואלו הן החמשה צדיקים בהון העיר הוא גוף וחמשה הצדיקים הם הנזכרים בסימן צעקחו דכחיב אולי יחסרון חמשים צדיקים חמשה (ר״ל שימסרו חמשים וישאלו חמשה :) חמשיס צדיקים חם חמשים שערי בינה והבינה ראש לכל המעשים

כל זה לתיקון הנשחטין ומשם כח לפחות המעורבבות ונשמות המתעיבות מכח הדחויים שנדחו ומצא את רעהו ומת והוא נס וחי ומשם טהית הטומאה ונהר דינור המטהר . האשמה ונשמה כי שם טבילתה קורם שתתקי־בת הנבואה וממנו נ י ד מ ל בעלה ומשם כח ל א חטאת ואשמות ועניני הכהונה הפל לצורך השמטה והוא סגן לכהן עליון לתקין

t הקייבנות א והעולות אשר משם נ י ר ח א עוגיות ומתעלות ומחייחדות באמת ובציון שנפדה הכל בסוכת שלים באורות ונשמות אחד בצירה אשר למעלה בבינה ואז לא יהי׳ לך השמש לאיר יומם כי ה׳ יהיה לך לאור עולם הפחות לאמא

כאחד

ל הפ״י ניסח ש וא׳ קנונה של ויקרא כולן למזין כגליוכץ ואם השכיל ותזכה 3הן. וכן 3שמומ של בכי אלם קריין וכהינין. וכן 3שמות עיירות. ו3שמות מלכיס ואלצומן וענייניס אשר 3ספל נלאשיס והן רמזין לנריאוה עליונין משומה קרונות ולקיקות

הנימיין

ספד תמונה נ התמונה

כאחר . ומנח אותה השמטה יהיו שני מאורות הגדולים קטן וגדול כי יהיה אור הלבנה מאיר כחסד וכחות רבות שמאליים בעתו דומות וגס שם גליות והרכבות וחיצוניות מעט ומלאכים וכחות משמיאלות בדין רפה ובריות עולם כאשר עתה בדין הרפה בלי קשה וכל הקרבגות מרוצין . גליות שנים אחד ארוך ואחד קצר. ולא ב״כ ע״׳ז בישראל . וגם באומות מודים רבים ביחור וכולם מקריבים על מזבח ה׳ ושכינה עמהם לעין כל כי אין בהם מורדין בשם כי המרה אינה פועלת בקושי ומועדים ושבתות כמו עתה ומלכים רבים בישי אל ולא יפסק נביאים מהם וכולם דת ותורה מחזיקים. ובגלותן אינן עונשין כי עמהם שכינה לעין כל והם כולם נכבדים ואהובים מחזיקי מצות ותורה אין בהם חיבה טומאה וחטא ועונשן מעט גם דגו[* והנשמה כי דשמטה רפה וריבוי יצירה והעולם מלא בריות ואין פריצים ורשעים ופושעים כמו עתה ויהא שפע רב ותענוג ופריה ורביד! נביאים ונכונים שלום וריעות עושר וכבוד יראי אלהים כולם כי מה׳ היתה בל זאת ובסוף

יבואו כל צורות והנשמות לעולם 1

׳ מכח זו הצורה כח לנשמות מן £ יגיעתם . ומכלה הרשעים ממקומן ומאריך להם יומם לפי גלגולם ובסוף היא מנוחה לכולם אפילו לשבעה לאחד וגסץ שהעטרת ידבק בז׳ ציור האות היא כ שבחוה בסוף שישוב הכל בבינה כבראשונה ולהיות צורתם משונה דבוקה על כן התרדימה לשנים של כהות הצורה ובקשו על מה שנראה

לאחד

ד שימיו מתעלות ומחייחדוה באמת מהוא בת״ת כ ובציון שהוא ביסוד ששם באים כל הפדויים כי היסוד כקרא סוכת שלום שהוא כסוכה ששם באי׳ האורות והנשמות ומשם יתעלו בבינה שיהיו בצורת

״ת ל״ל שכי המאורות חי שוץ שתחבר אור הקנון עם הגדול שהיא אמו ול״ל הו״א עם הדלים ־ הה שאמר הנניא לא יהיה לך עוד השמש לאור יומם אע״פ שאולה גדול מכל האורות אבל מי הוא שיאיר לך הוא שאמר והי׳ לך ה׳ לאור עולם העולם הטוב שהוא ביסוד ומכת זו האות שהוא במרת הוד יהיו כל הענינים שבשמנות הוד שהיא

שמיטה חמישית:

דבוקה בזיי f שהיא בצורה ט כלאה שמתעלה השכיבה עם הזייץ אל הטיית שהיא רמוזה ביסיד כדי שיתעלה הכל בבינה ויהא צורת המי״ת בבינה ל״ל שני מאורות שלימים בצורות חי״ת על כן באה התרדמה לשני הצדיקים שהם אדם ואברהם שהעמיקו בשינמם דרך חלום ונבואה לבקש בעולם העליון מה הוא מנוחמם ומה הוא מנוחמ כל ישראל או אם ינוחו שם קודם אלו שני המחיות שאמרני ובקשו במדות שלהם שהן ד!־ בצורת ח מדת םדל״ת לאברהם ומדת הוא״ו לאדם שהוא במדת ת״ת במרת יעקב כי גם יעקב נקרא אדם גם כן ישראל דכתיב ואמן צאני צאן מרעימי אדם אמם. ומה בקשו אדם ואברהם ויעקב עמהם שאלו ג׳ הצדיקים שעשו השינה רמוז לג׳ פעמים בג׳ החיות שאמרנו ובקשו על ג׳ גליות שראה אברהם בין הבתרים וראה הגלומ בגוף ונפש וביקש ומצא בי אין תקונן אלא בקרבנומ בסוד הגליות שראה בג׳ בהמות המשולשת דכתיב י עגלה משולשת וכו׳ כלומר שרמוז בה גליות הגלגול של הנשמות של רשעים

שהיא נוסח של הכ״י

פנימיין וחיצונין אשר בצבא השמים שנאמל היש מספל לגלוליו . וכן בספל שמות יש שם משפחות ושמומ קלושות ומהומה חוקים ומשפנויס וכל דרכיהן . וגם נספל ויקרא הם כוחות קרונות ולבוקוס לשם יה׳ ושכליים נעלמין מסמוס קלונוס וכל העניינין בכל ספל וספל כולם דרכים עליונין נולאין ונעצמות מאול לשימוה לקוס וכאשר משה

׳ מצורת טי״ת שהיא ט במלת היסיד בא כמ וקיום לנשמות אצדיקיס 'הבאות מעולם השפל מיגיעתם וגם המרה הזאת היא מכלה הרשעים ולפי מעשיהם מאליך להם הימים הן בעולם השפל הן בגלגולים ובסוף ינוחו ביסוד אשר שם הוא מנוחתן ואפי׳ כל השמטוה יבואו שם וגם הכ״ף הרמוזה לשכינה כשהיא

ס^ר תמונה נ התמונה מדו נגד איל משולש נ מ משולשת ואמר מן הצאן ק ואמר ואם עז קרננו נגד עז משולשם ואמר ואם מן העוף וכד נגד םור וגיזל. זכר כיל אלה בענור גלגול הנשמוח ולכפרחן . ואלה חג׳ גליוס שם השם סימן נהם שלש מיחוח עם שלש מחיום והסימן הוא שמקים וחיים הם כאשר פרשנו נאום הנף״ת מספר שני לממונה ועיין שס . והגאולה והחיים אחרונים יהיו קיימץ לעולם ולכן אלו הצריקיס באו ננצח ששם רמוזה הלין המבריח כל עומאפ וענווה זרה ולא קבלס המרה שינוחו הם שם אי ישראל מגלומן עברו בצורש וא״ו שהוא המפארמ ולא ׳יכלו לעמוד שם כי שם מקום העמידה לנשמומ כי משם עוברמ ועמירמם ביסוד שם בימ קיבול לכל אפ״ עליונים ומחמונים ל״ל הספירות עם נפשוח הצדיקים וזהו רומז צורם העי שם כי מף״מ יש בה צורמ כ׳ ד׳ הכ״ף היא לומזמ כי השכיבה וזהו צורמה ט עם מיילומיה מבוא שם וזיי״ן לרמוז כי הוא״ו ספירומ עם שמעומיהם יבואו בסוד יסוד ששם הנף״מ ורמז לגי מחיומ כוי וליל שאלו ג׳ מחיומ רומז לגי מדומ שבאצילומ ממלת יסוד ומפארמ רמז למה שכמוב ביום השלישי יקימנו ונחיה שהוא השלישי היסוד ונחיה ברביעים שהיא הביכ״ה שהיא שבם לכל השבמומ כי שם ממו כל הנליומ וההקפום כולם ועוד כי בזה שבם היסוד שהוא

לאתר פהפ בין זעודים בסוד גליות עילית ותחתית שתקנם בקרבנות בסוד ג׳ בהמות משולשות בפעמים שלש עם גבר והם שלש שורות לשלש גליות ואלו השלש גליות שפ השם סימן בהם שלש מיתות עם שלש תחיות שגאולתן לגי תחיות ובאו בשבעה המבריח ריחוק טומאה וע״ז ולא קבלם כי כן המירה ועברו בצורת וא׳׳ו ולא עמדו כי כן המרה לעבור משם כי כן עמידה עד שירדו לבית קיבול דבל אחד גלותן ששם השתי צורות דבוקות עילית ותחתיה כי הכל לאחד כי צורת האות לקבל ז׳ העליונים עם כל צבאם והעמדת עם בל צבאותיה ורמז לג׳ תחיות תתתיות כנגדם ג׳ עליונות עטרת אמת ושלום כי ביום השלישי יקימנו ונחיה ברביעי העליון והנה בשבת תמו הגליות וההקפות כולם והוא אחרון לכולם ני

מנח

שהיא גולה ער ג׳ פעמים וברביעיח מעהרמ בנהר דינור והגלגול הזה הוא באמד מאלו השלש בהמות עגלה משולשת ועז משילשמ ואיל משולש. ולכן אמר בכל אחד מםולש ואחר שנתגלגל וננןהרת

בנהר דינור רומז להיותה גדולה , ממלאכים נרמז בהול וגוזל הרומזין למלאכים וע״כ אמר ועל ארבעה לא - אשיבנו שלא יחזור עוד לגלגול . ואל יחשוב אדם בלבו מחשבות זרום לאמור אעבור על מצות המורה עכיון שכן הוא שיש נפשו של הרשע להמגלגל ג׳ פעמים ואח״כ ממהרת בנהר דינור ולחזור אל מחצבתה שיאמר הלא כל זה יוכל להיות בשנה אחת או בשנים או על הרוב בשלשה שנים שאין אדם יכול להשיג כמה זמן

יעשה העושה רע בכל גלגול וגלגול אם אלף שנה או שמינוה שלימה ואל יהא הדבר קל בעיניו כי לה׳ אלהינו היכולות להבין ולכו אין השג«;ב« הכל יהא כפי מעשה הרשע שע״כ אמר שילוש בכ״א והקיום משולשת ומזה יקח אדם הבנה למה שאמר שילוש בכ״א משולש הוא סוד הבהמות הכתובים 3פ׳ ויקרא שהם בקר ועז ואיל ואמר הציפרים שנאמר ולקחו שתי חורים או שני בני יוכה ואלו הן תור וגוזל ומכאן יש לנו ללמוד שהנשמות ממגלגלות בבהמות ובעופות וכשבא משה ותיקן הקרבנום אמר אם עולהקרבנו מן הבקר זכר ממים יקריבנו נגד עגלה ;

השבת נוסח של הכ״י

ידעם וכאמל כהנן נלפונו דלן משל ומליצה וספולי דנלים וגועמי המצות והוקי ההורה״ ונאמה הכל הוא היקף •ודרכי המדות והשמנוומ וסויומ אשר הכל נכלל יקרא הורה אהה וד3ר אהד ומיוחד הכל כלול בטנים פעלים הנקרא הולמ ה׳ המימס והוא הנקרא שעורו של יוצל בראשית נליצור ה׳ צנאומ שמו . וכמה מהות נוראות לאלפים ולר3ואומ בכל ספר וחפר וכולם ציולין לקין מושלשין מיותדין וימוק«ן 3כה אכהליאל י״ה צנאוס שמו ־ וכמ& כוסות משונות קלוגוס

מקלסים

ספד תמונה נ התפוגה מהיה לו וביונל יצא ועמיל השם להשיג שנוח מצליס. ולא עמה ל״ל שהיא עמידה להיום מעם ישלאל וכל אלץ מצלים מנעל והשומם מאלץ מצדים זרע מצדים שעליו נאמר לא ישוב לניחו ואז נחעלה ל״ל וכבל במעלה הכל למקומו מצלים העליונה ומצלים מהממונה בזה למז שלמה המלן ע״ה הבל הבלים ז׳ פעמים נגד ז׳ שמעוה ובעולם בהבל העליון ל״ל הרומז לבינה שהוא דבר הרוחני בלי שוס חפיסה ל״ל שכל כן ההיה זכה השמעה ההיא שלא יוכל שום ארס להפיס שום לבר מזכוחת . ל״ל מאורה כמו שאין אדם יכול להפיס אור השמש בידו ולא אור הירח כן הס מעשים של ספירוה פולס ומה שאמר הכחוב מה יחרון לאדם בכל עמלו רמז למעלה וה״ה שהוא נקרא אדם העליון ואמר מה יתרון וגו׳ ל״ל בכל מעשי השממה הקשה הזאה עד שהבא השמעה הנכבדה של המ״מ הנקרא שמש שעליו נאמר וזרח השמש ובא השמש כלומר וזרח השמש בשמעחו של נתיבותיו כתיב וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה ומרפא בכנפיה כי אומה ממדה היא כולה אור וצדקה ורפואה . ובסופה כו׳ ריל שבסוף הלך גם היא אל מקומה דכחיב ובא השמש אל מקומו שואף זורח הוא ל״ל ממקום שזרח שם ישוב לוח אלהיס עליון רמי} לשער החמשים שהוא מחולק לספירות ועליהם אמר סובב סובב

ועל

מכה צורת האות שמטת שביעית שבת לכליתעלו ששה גופין מששה עמודים כי אשר שפ' אין בן דוד בא עד שיכלו כל הגשמות שבגוף ואז יהיו הגאולות עליונות ותחתונות דבוקות באור הראשון שני אורות ושתי נפשות לאחד כל אחד משתיהן ושתיהן לצורה אחת ״םוכת ״שלם ומשם לצורת חי״ת כי בשמטת זיי״ן שבעת ימים הם שבתות ה׳ לאחד ה״א ימים בהם הגופים לוי שמטות בשביעי יהיה שמטה ויובל לדבר אחד בצורת לד״ת כי הכל ישובל הגיאל הראשון אשר פדה בשלום הכל א ולנמכר תהיה גאולה וביובל יצא שהם ימי משיח העליון בשוב שבות מצרים ולא עמהל מקום אצילותו אשר שם ואז נתעלה הכל א מקומו כמ״ש שלמה בחכמתו ז׳ הבלים. נגד

השמטות

השבה ששה גופים מלאים נשמוח כל גוף וגוף בפני עצמו מהששה עמודים שהם ששה ספירות כי על כולם או על אחה מהן אמרו שאין בן דוד בא עד שיכלו כל הנשמות שבגוף. וזהו בן

דוד עד הביכה שהוא דוד בן ישי. ר״ל הוא הבינה עם החכמה שיש בו י״ש אוצרות ישי זה משיח הרמוז לבינה מקבץ כל הגליות והגאולות עליות ותחתיות אפי׳ השני אורות קמן וגדול שם נפשות זכר ונקנה הכל יבוא לדבר אחד וסוכה שלום ביסוד ומשם לאות מי״ח בבינה והשממה השביעית שהיא יסוד עצמו גם היא חלוקה לז׳ ימים שאינן פועלים בתחתונים כלל והם השלום למ״מ שערים ־

אעפ״י שאינן בכלל השממות מימים שלהם פי ימים של ששה ספירות הס ששה ושלשים שכל אחד עושה ששה אלפים ואלף השביעי הוא שנה תרמוז בייסוד־ נמצא ששה שנמות מהששה שממוה שלהם ביסוד וכן נשאר לנו יום אחד מן מיסוד וצדן שיהא ימי יסוד ז׳ ומאחר שהיסוד עושה שממתו עם השמנווס אחרוה נשאר יום אחד שאותו יום היסוד מתעלה עם הכל עד הבינ״ה ועחאחר בעלייתו ז׳ ימים אחרים כי אותו יום הז׳ של יסוד ימחלק לז׳ ימים העליונים שהן עליונים רוחניים שהם בין היסוד ובין הבימה הנה הס מ״נו ימים ובאותו יום השביעי יקרא שמימה ויובל פולו לדבר אחד בבינה שהיא צורת מי״מ כי הכל בא שס דכהיב אמרי נמכר גאולה

נוםח של הכי׳י0 ומקדשים למלן לס ונשא עלומיאל e׳ צנאומ שמו. וכמה כתות מלאכים נוראים לאלפים ולרגואומ מהן ז מקלס להני אש. ומהן לוסוס מהורות וזכוס 3שיר ושנה מסגסץ וכולם מלוין כקמיע נזלועו של הקג״ה אלירירין ה׳ צנאומ. וכ״ז.«מצא היל 3עשירישוכל כו&ומ מלאכים משלמי© עליונים בילו שנאמר אני ר נ ז שמו. ואין קץ ומכלה וסיף ל

0׳

ספר תמונה נ התמונה מה ומל סביבותיו ש3 הרוח ר״ל מסנב הספידו׳ ולנשוף וסוד השמש וכף ר״ל שסוד השמש שהזכיר שב אל הבינה . וזה שאמר כל הנחלים הולכים שלמה בספרו הרמוז ליחוד שנםפארמ הוא אל הים ל״ל הורסים של חספילוח קלא אוחן נחלי׳ סול נשגב ונעלי מאול כי הוא היחיל שמחייחל בח״י כלומר יחזרו אל הים החכמה העליונה והחכמה מעלות עולות עד הכחר שנקראו ששה ימים עד הכתר ובו בעיקר הכתר ׳״ג מעלות נוראו׳ ונעלמות מאוד שנקראו כולם יום א׳ שבת של הכתר הלי לן שבעה עם שבתו של הכתר שהוא מריי׳ג בעיקר היחוד שבכתר שמשם בא היחוד לכן יקרא הת״ת אדם העליון שהוא כלול ומיוחד מכל אלו החרי״ג מצות שהם רמ״ח אבלים ושק״ה גידים שהם גידין קשים מצד הגבורה שאלו כולם מתייחדים באדם עליון ונורא שהוא הת״ח ולזה ראו חכמינו הקדושים לסדר לנו מלי״ג מצות נגד אלו תתרי״ג מצות שביחוד והוא רמ״ח מצות עשה כולם בחסד בלי שום עונש ושס״ה לא תעשה בדין כולם בעונש וזה הכל יתייחד בסיר השמש הרמת לת״ת . ובכל הקפותיו שהכל יבוא להיות בסוד ד׳ אותיות של שם המיוחד שהם כנגד כל אות ק״נ אחת שיהיו ר׳ קנים נגד ד׳ אותיות אלו וארבעה קנים הם ה״ר מעלות והי״נ

שהן נוסח של הכ״י

ס׳ מושם כל. וכל אלו כלולין בכה הן״3 אותיות עליונות כולאות ונעלמות מאור. והיא החמונש אשל 3ה ה^״נו3שה בסול מעשה המנולה מקשה והשיג. נם לול המלך השיג חלק ממנה 3אמלו אשנעה בהקיץ ממונמיך. וגס כל כניא צפי הבנמו במהרה גוהו ואיבליו. וגס הססיליס הלאשונים נמדלגה האחרונה היא 3סהוצ, כי 3זאפ יבוא כל משכיל

השמטות וביטולמ בהבל העליון והנה ביאור כל הצורך עמוק . והקפות השמטות וחוקם ותורתם וכל פעולתם ואצילותן בסודם וביטולם ואמר בזה מה יתרון לאדם בכל עמלו זה אדם הראשון בעמלו שמים וארץ בקישי השמיטה ודרכיה הקשים עד כי תקופחו באור העליון וכתוב בו וזרח השמש בשמטתו דכתיב ודחה לכם יראי שמי שמש צדקה ומרפא בכנפיה ובסופה כתיב ובא השמש אל מקומו ורוח אלהים הוא קודש עליון שער החמשים סובב בהם סובב ועל סביבו שב הרוח אל מקומו העליון בי כל הנחלים הולכים אל הים שיהיו שם ואין הים מלא עד שובס לפעולה שנית יסו״ד בדור הולך ודור בא והארץ לעולם עומדת ודבקה שם וכל הרבדים יגעים לא יוכל איש לדבר ולהשיג תכלית הדברים וכל פרטיהן בנתיבוחם לא תשבע עין ולא תמלא אזן כי הכל ישוב למה שהיה כי אין כל חדש החת השמש שהוא פועל ראשון לכולם על כן ההקפות תחתיו כי מה שהיה לעולמים הוא

שיהיה: נרפא אחרת וסוד השמש בהקפותיו וסיבובותיו נשגב ונעלם מאוד והיו בו ת״ד עולמות נגד ששה ימים מיוחדים לאחד ובשבת שלום לכל שבו י״ג מעלות שלימות עליונות מאוד ואמת ושלום לאחד בסוד תרי״ג מצות נוראות ונעלמות והס חוקים ותורות דרכים ונתיבות אשר בהויות אשר שם תרי״ג מצוח למעלות נוראות ונפלאות שהכל מיוחד בסוד השמש ותקיסותיו ואלו רמוזים בסוד מופלא והמכירו ויודעו ומזכירו בפחד ומורא שזהו ג; ד י״ה

יורדיפ

לא כסמל׳ מהם כי עתידין לעסות הקפה אחרת כלומל לול הולך ודור בא ל״ל לולות הולכים ודורות באים אבל הארץ הלמוזה לארץ החיים עומרת דבוקה שם ביסוד הנקלא אלץ החיים כל אלה דבלים הנולאים ונפלאים גם האוזן לא ימלא משמוע כי בסוף הכל ישוב למה שהיה ועוד מה שעחיל להיות נמצא כי אין כל חרש מחת השמש והשמש הוא לומז ביחור הגדול שהוא חתפאלה כי הכל מוא תחת יחוד חה״מ המאיר לכל והוא נקרא פועל ראשון לכולם כי מה שהיה לעולמים בשמעוח שעברו גם זה יהי׳ בשמנוות העמידין לבוא דכתיב יש דבר שיאמר ראה זה דבר חדש הוא אל מתמה על החפץ כי זה כבר היה לעולמים אשר היה מלפנים ואלו העולמים הם משמינוומ שעברו וכבר השלימו זמנן

וכמ במנוממס :

מפר תמונה נ התמונה שהן מעלה אלול מלאה ונפלאה עיקל עצמויהימיד בכסא המ״ה ומן המ״ח על הכמל שבקיא כסאז ונעלם מאיל במין אלי הל׳ אופייה שהן ראש לעיקר יפילו כ׳ שם כשלם העולם העליון• ושם עו ועיקר לאלו הה״ר מעלוח וזה סוד אדם נורא במייחד הכל . וזו מלח ק״ן סולו הוא נשם יו׳יר ונעלם ומי שיכיל נזה הדנר ויודעו אשריו אם יבוא ה״ו וא״ו היא נפסיק ונקה לא ינקה־ וכשחוציא ממלוה ונקה ינקה נ׳ קנים ישארו אוחיומ יהו״ה ועם שני קנים אחרים שהיסיף על ב׳ קכי״ם אלו יהיו כל האצילוה ה3׳ קני״ם מיוחד נכהר אחד ויהעלה לשם י״ב גבולי אלכסון. נוראים מאוד והנקודה אמצעיה של«״3 רומז לעיקר היחיד המגלגל ל״ל מעמיד. הכל ומייחד הכל לאחד המיוחד באץ סיף ששם הוא. מכליה היחוד ..עצמו ויחוד שהוא ישנה ז׳ נורא ונעלם נשמה לנשמות לשבמוח יושב על המ״מ ועל כסא היסוד כשיהי׳ היא שבה אז לכל• השבמוס ואז כקרא העולם מלא בימוד השלם וכל .זה נקרא הלי״ג מציה נגד מרי״ג מעלוה אשר שם במדמ האמח כולם חקוקוה אשר הם ומהם חזרה לכל השמעוח והי״ג מדומ עיקל לכולם כ׳ הס איל עליון שהעמלמ ממעעף בהם י ולמדה למשה לההפלל בעמ הצורן ונראה השם מחענוף באוסו האור כזקןv ואלו ׳״ג מעלוה יהיו חיזוק מלא רחמים : ואור לכל העולמוח : ביאור האין יוצא שני קנים ושם סוי״ה מוכק״ה יכק׳יה מוציא ממלומ ינק״ה ק״כ וישאר ׳״ה וממלה ונק״ה ק״כ אחר וישאל ו״ה נמצא בשמי מלוח האלה ונק״ה

יורדים ועולים לבינה וי״ה עולים כמעשה חכמה ובמעשה בינה ולמעלה ועוד י ״ה עולים וי״ה יורדים סוד נשגב בכסא לכסא ביחודא בשם מלא בסוד קיץ צפור ל מלא קן ציפור מא ינקה בסוד שם מלא בסיף שלום ונקה ל עולם מלא ומכאן עולים י״ב נבולים נוראיםק סוף א בשם מחולקים עולים ומתעלק נ דבוקים למעלה שאין בה סוף אשר שם תכליתפלא מאוד ת שביעי נ נ עצמות היחוד ביחידו שת ז׳ ואז שם מלא נשטה לנשמות ושבת לשבתו בעולם מלא וחי אלהי״ס אמ״ת בשכמל״ו ועפ הי״ג מעלות אלו הנוראות יהיו תי־י״ג מעלות לתרי׳׳ג מצות באמת חקוקות אשר בם כל תורות השמיטות ואלו הי״ג מדות הפ עיק* אור עליון והעט־ח מתעטף בהם ומתפללת בשעת הצורך ונראה כזקן מעוטף מלא רחמים ועם אלי י״ג מעלות מתחזקים כל העולמות מזיום ואורם וזה סוד אדם העליון פ. יציף כאדם הא׳

כמעשה

להזכיר אלו הדברים בפחד ומורא כי אין כזכרים אלו הדברים להיום נדרשים בכל עח ובכל שעה והמשכיל יבין : וזה סוד י״ה כי׳ ל״ל שזהו סוד סדר המעלוש האלה סיד י״ה יולדין עד הביכה כסדר זה נו״ן בחשבונה עולה חמשי׳ ובא מן הבהר לחכמה ונו״ן בחכמה עצמה היא עולה מאה זזו הנו״ן שירדה מן החכמה לבינה עולה ק״ן עד הבינה והבינה עם כל הספירו׳ עולה ממשים ־הרי לך מאהים ובעלייה הנו״ן מן הבינה לחכמה הרי

ר״ן ופעם אמרח בחכמה עצמה ממשים הרי לן שהי קנים שעולה שלש מאוח ועולה עד החכמה ולמעלה מפמ שאינן עולים עד הכחר והחשבון הזה עשינו בירידה ועלייה ואנו צריכין לרדה ולעליה פעם אמרח כלי שיהא ל׳ קנים נגד ד׳ אוחיוח היחוד עוד יהיה בחכמה ממשים ומחכמה לבינה חמשים וחמשים מן הבינה עם כל הספירוח הרי לך ק״ן ומן הביכה עד החכמה חמשים וממשים בחכמה פרי לך ר״ן ומן החכמה עד הכמר חמשיס הרי לן ק״ן אחר וי״ג מעלוח שהם עיקר הכחר הרי לן כל חרי״ג מעלוה כנגד כל חרי״ג מצום שממעלוה

יכק״ה נוסח של הכ״י

ם מראים ועליונים ושכינת עוזו נגנה׳ מממיס וננפינופ השם הלכ3ד והבורא י ר מ וחסיד להניט עניינים גדולים ו המפוארים והנוראים נסהר ומורא . נזיע ו3סלמלה . 3ל3 ההול ו3נעש זכה נקדוסה ונוהלה גשמסה ונשירה ונזמרה ל5ני מלן חי וקייס לסיומ הנשמה לה3ין ולהשכיל להבסין. ולעיין 3כל לנר ודנל שאכהוכ הנה . והנה כס ודרך כל

שממה

מפד תמונה נ התשנה מו׳ קצים וי״ב גבולי אלכסוכיס ו;ה ביאול הנו״ן שהיא המשכה דלה ועליה ועליה וידלה' מי ור י צי בציול בין כסל לחכמה חשבונה חמשיס וכשיורד בחכמה עושה ק׳ וכשיולל בבינה עושה ק״ן וכענין זה בחזרמן ג״כ ק״ן אחל ובעלייסס פעם אחלח ק״ן שלישים . ובילילחן פעם אחרה ק״ן

ג״כ לביעיס והם ארבעה קנים. היוצאים מן ונקה לא ינקה . לעמה יחבאל פירושו:

ספד תמונה ג התמונה כי עיקל הימים בחכמה אשל שם מאה ימים של ירילה ומאה של עלייה הרי לן מאחים בחכמה וי״ג בכת״ל אלו כולם יקראו רחמים ממש והשאל אחרים עד השלמם תיי״ג מצום יהיו בשאל הספירוח שבאילן לםשלום רמ׳׳ח שהם בולם חסד ורחמים וחסרים י״ב וחצי שים * העשר בנצח וב׳ וחצי במלכות הרי לן בין כסר וחכמה וחסד ובצח הם רמ״ח מצות עשה כולם בחסד והשאר לתשלום תרי״ג מצות יהיה חלק אחד בבינה וחלק אחד הגדול בגבורה ומעט חלק בהוד ומעע חלק במלכות אלו הימינית נקראים איברים של הספארםשחן רכים בחכךד והשס״ה גידים של החפארם שחן. וא״ס ן י כולם קשים כד למה רבו' הגידין מן האברין השממה גרמה שאברי ההסד הן מועמין וגידי הדין הקשה רבו מאוד ובאו לחשבון ימים של שנתה שכולם ימי 'החום הבאים מצד החום הגדול שבה . ועל זה כו׳ ר״ל שמזה יקרא אדם מיוחד הח״ח שנכללין ומחייחדין בו אלו הי״ג ם״ר מצום נוראים ונפלאים כל זה רומז למדסו של יעקב הנורא מאוד והקב״ה הוא יחוד ועצמוחד אוחיוה שכל המעלים אלו ככללין היחוד ב שם וכל שמוה הקודש יוצאים מן המעלוח האלה ושם היחוד מחלבש בכולם כי הוא

דיין נוכח של הכי׳י

שמנוה והפילה והוי״ה. הווייתן ואצילומן ומהותן ונפשט והקפחן הידועה והנבוכה וישכיל וינץ גבל מעולה עליונה ושם קדשו וכס.השר ומלאן. ואז ישכיל ויבין קצה סול אנניס המפולמומ שלימות כולאות מכוסות ונעלמומ ועלאה והמאה? וסול העליון הנורא ונשגב בסוד ן״ב אנניס שלימות וממימוה לא נוספות ולא מכריעות חזקות וקיימוה

לעד

כמעשה השגת בן בוזי פני אדם המה כי יצר. השם להראות לו הצורה שהיה ככר כי פני אדם כפני צאן שעבר כי רצה השם ואז פני אדם כפני מלאך או אדם או משח יק־־נת פניו כדמות שמטתו כבר אשר משם זיעת החיות עחה וע״כ בא עהיז אדם הראשון מחילק ריודי״ג מצית נוראות נעלמות מחולקות לכמה עולמית והנה רמ״ח בימינו ושם״ה בשמאלו כי הדי״ש במקומו העליון וייר בצדם הימין וי״ג בצדם במעלה עליונה והשאר בגוף האילן ואלו הם איבריו של אדם והשאר גידיו של אדס הקשים כי רבו מן הימיניים כירך השמטה ופעולחיה והם לימי שנתה ׳־באים מצד החום שלה וע״ז יהיה האים כלול ומיוחי־ בכל דמות דיוקנא חקיקה בו ואין מגלין אלה הדברים לכל אדם כי אם לנבון ומשכיל ומבין מעצמו ולבו דואג בקרבו תמים וירא אלהים ואשי־י היודעו וייתר המםתירו כי בזה יש סיד נשגב ונעלם בסוד ד׳ אותיות שהוא עצם לעצמות המתלבש בשמותיו והוא דיין לכולם בעל העצה היעוצה מיוחדה כי בל שם מורה להנהגת שמטתו כחו ונפשו ופעולתו במקומו בהוייתה וכולם מתייחדים אל הדין המיוחד להם כי הם ב׳ הכחות אשר בכח אחד לאחד

לעליון

ינק״ה שם הוי״ח ושני הקכי״ם . וזה סוד וכו׳ ל״ל שכל אלו הסודוח וכל אלו המעלוח הן רמוזים באדם העליון שהוא החפארח שאוהו הדמוה לאה יחזקאל בן בוזי שנאמר ועל דמוח

הכסא דמיה כמראה אדם. רמז לעמרה שהוא דמוח הח״ח עליון שרומז לשם המיוחד באותו הדמוח שראה יחזקאל בעולם העליון הכה אוהו הדמות היה לבן אדם בשממה חסד כי הקב״ה רצה להודיע ולהלאוח ליחזקאל הצומח שהיו באוהו השממה של חסד בפני אדם ושור ואריה ונשר וצאן שהיה בשממה חסד נחשבים כעחה המלאכים וגלגלים שהיו בפניהן מאיריס כאור פני משה ששום אדם לא יכול להביע לזכוה אורם דכחיב כי קרן עור פניו וכחיבה המסוה על פניו יישם א ער בואו לדבר אחו שהיו פניו מאילים כמו האור

שהיה מאוחו השממה של חסל שהיה כולה אולח שלנו עהה הם כמו חיוה ו וברכה . וזיעת החי שנםממת החסד לכן האדם עתה נחלק תרי״גח לתרי״ג מצית ר״ל סרי״ג עולמות כי מ ס ר י ר ג א״ח בחסד הם בימינו של הקב״ה ושס״ה בדין מו לשמאלו ואלו החרי׳׳ג מצום חלוקים לעיקר הסבירות שבאלילות כי המאתיס שהם עיקר מצות הרומזין בחכמה שהיא למעלה וי״ד בחסד

מפר תמונה נ התמונה מו וממכה יחקדשו כל עשיריח שבכחוב כמו עשר סעשל וכלומה על שיבוא העשירי להיות כסא לעעלמ תפאלת הנקרא מלכות יהו״ה ועיקל של עשירית אלו של עולם הבריאה העשילי היא נכבדת עשירי שבגלגלים ועשירי הנכבר שבמלאכים מע״ע וכדומ׳ לו והעשילי הנכבד שבלבושים שעליו נאמר ה׳ מלך נאום לבש ועל העשירי שבאלו כסא הכבוד יושב שהוא כסא למלכות ה׳ כנגדו ראה דוד לעשות עשר הלולים שיתעלו מהלול להלול עד לעשר אצילים נוראים עליונים וכנגד זה עשר שירות נוראות שבך״ד ספרים המפורשין ושיר אחד מאלו העשרה הוא שיר למי שהשלום שלו כמשארז״ל שיל שחקב״ח אומרו בכל יום ועוד אח״ל כשעלה משה למרום מצאו לכבוד משולל ל״ל לשכינת והיה משולל אצל השם הנכבד והמלא שהוא ת״ת וזהו השיל שהי׳ משולל של ירידות ושל אהבה וזהו למנצח על שושנים לבני קלח משכיל שיל ידידות לחש לבי דבל עוב וכו׳: ודע כי שכינה משתוקקת להתעלות מעולם השפל ולצאת מן הגלות שתדבק בת״ה דיבוק ויחוד אחד כמשוש חתן על כלה כי היא משימה קשורה בתפארת ובזרוע קבוע כלומר מצד זרוע ימין שהוא חסד ואהבה רבה ואז תהי׳ נשיק׳ודיבוק בלי שום פירוד והבדלה כלומר שלא חצערך שכיכה עוד להיות בגלות שתתעלה במרת היסוד תפארתה ואז ביום השביעי שהוא שבת היסוד

לעליון ונסתר שם בן ד׳ אותיות גודאות לא נקראות ולא נודעות דכתיב לא נודעתי כלומר לא נודע יחודו להס לבא מן הכתר ומאין סוף עצמותו על כן לא -נודע שמו ומשם המעלות הנזכרים אצלו מיוחדות בסוד עשר ספירות וצבאותיהן ושני הכחות עולות ושני יורדות לאחד באצילות יחודו עד מה לפנים ומה לאחור בכל מעלה ומטה עד למדת שמור. זאת ביאור הטי״ת ועוד יש ביאור אחר וזהו היסוד עם הטי״ת שלו הם יו״ד וכשיעלו בבינה

יקראו צורת חי״ת שמנה בכלל עשר ז י׳ אות זו ממנה כח לעשירי ולעשיריות העליוגות כולם" שהעשירי שבהם כסא למלכות יהו״ה בגון גלגל מלאך לבוש והילולים עשרה שבתהילים ועשרה שירות שבך״ד ספרים ואחד מהם שירה לשם שיר השירים שהקב״ה אומר בכל יום וכשעלה משה

למרום

דיין לכל הדייכין והוא יחוד אחד בכל פעולותיו ולכל פעולום השמעה כי כולם מתייחדין ביחודו לדיין אחד בכפ אחד עליון ונסתר שם בן ד׳ אותיות מראות ונפלאות נוראות ולא נקראות ולא

׳ דכתיב ושמי יהו״ד מדעו לא מדעםי להם ר״ל לא נודע בשום מקום האמיהו׳ שלי הבא מן הכתר לשום בריה כי משם שני כחות בוראום יורדום שחן ב׳ קנים ושםים עולום עד באצילום יחודו שאין לומר מה לפנים ומה לאחור הרומז למדת שמור שהוא מדת המלכות . ועוד יש ביאור וכו׳ ר״ל הטי״ת עולה בחשבון השעה והיסוד במקום א׳ הרי עשרה . ומה שאמר שיעלה בבינה ואז יקראו לצורה חי״ס זח הוא מבואר

ו מן החי״ה עושים בצורה יו״ד ועושין ממנה ד והיא רמוזה גבינה וע״כ אומרים כי. בעבור שבינה היא שמיניח כשיבואו לחשוב הספירום ממטה למעלה ר״ל מן המלכוה יסוד. הוד .. בינה נמצא ד ס נצח : חפארח. גבורה . ח בינה הוא שמיניה ע״ד הזה ולכן החי״ה עולה לחשבון שמנה ולכן נרמזה בבינה ובציורה עשרה ע״כ אמר על הבינה ועל חחי״ח שמנה בכלל עשר מפני שמן החי״ח עושים כסדר הנזכר והיסוד עולה עשרה ע״כ אמרו שיקראו לצורם פי״ח

היסוד עם הטי״ם שלה . ע״כ פי׳ העי״ה:׳ האוח יו״ד רמוזה למלכוח שהיא עשירי י אשר למלכוח רמוזין כל העשירים קדושים

מזמר נוסח של הכ״י

לעל אבל שלימומ ומושלמות מלאוה עליונות באשל אפלש לפנים כ״א לכי הוקפו וחזקו ונהם תנין לול ישלאל וגאלו.

ובזאס יסהלל הממסלל &איש המשכיל 3ד3לי אלקיס ונוראים האלו. ואצלו יהיו מקובלים וננוועים 3ל3ו ומלובקין. ואשריו ואשלי יוללסו . ואז הדבקים מולק עמו ומשמקין לפניו. ולוה מקודש נמוס3 עליו ולנו רסנה ונפשו נכונה

וכס

ספר תמונה נ התמונהן ד לכרובים ולאופנים ולכל מעשה המרכב׳ מצד ה ורובן עשאוס עשיריוח רומז לעטרם הנקרא׳ עשירי׳ שהיא רמוזה לעשירי הנכבד שהוא שיר.של השירים והוא שיר לשיר בביס המקדש שלום ואמה לדבר אחד שיהא דבר אחד ומיוחד ומכח אומ היו״ר הזאה שהיא רמוזה למדם המלכומ יהי׳ בשמעם מלכומ רוב דברים שהיו בשמטמ המפארמ ויהיו כולם רפץ במדמ מלכוס שהיא זעירא ורפה והאור והגלגלים שיהיו באומו הזמן יהיו קטנים ויפים ורוב הבריאו׳ נקבוה ויפומס רבומ ומאכלומ ומעמו ורקומ ויפומ: וע״ז בא הרמז לפרעה בחלום שראה ז׳ פרוס טובומ ח׳ רעומ שיראה כי באוסו זמן יהיו מעט כחום חיצונומ וטובוס רבומ וגם בא לרמוז עמה בזו השמטה שיש שרים בעולם האמצעי הממונץ על שירום טובוה ועל שירומ רעום שהן שבעה אלו ושבעה אלו ובא להודיע מכהוב שהשרים ההם וכל במומם ומעשיהן יצרפו ויכלו ויבואו לכמ אחד שיהבלעו בעלכומ עד היסוד שהוא מרס יוסף . ג״כ הודיענו שאע״פ שיש להם כל כך ממשלה כל ממשלסן וםבואםן בא הכל ממלכיה שקבלה מיסוד צדיק יוסף לכן למוז בהן

למרום מצא לכבוד משורר השם הנבבד והנורא וידידי אהבה דבוקה כמשוש חתן על כלה משימה בלב כחותם על זרוע קבוע אהבה רבה נשיקה דביקה בלי פיוד והבדלה וביום השביעי משבח ואומר ליום השלם להיות החיים דבוק בארץ ברית ושלום במלכות ביתעד חי העולמים אשר משם השקאתה . הד משקה הרים מעליותיו מפ*י מעשיך תשבע הארץ ובהיותה דבוקה בחיים ומיוחדת בשם הגדול אז לא הצט־ך להאמד בכנויים ולא השתתף עם השם שום שיתוף כי אז תהיה דבוקה בסוף שממחה בנקודה פנימית ציון לבית ה׳ וגזר הפאר על המצנפת הציץ ציון קדש לה׳ ולהיות אות אח־ונה שבשם לחלה תחאה וחכמת שלמה ומעשהו ומקדשו וכל כליו נחשת בסוד מרכבה אחרונה כמבים ואופנים נחשת ומעש־־ים לה ער שיר העשירי שתתעלה שיר השירים קדושים אשר כולו שלום ואמת בנשיקת שלמה ומכת האות ושמטה שלה יהיה בה כל ענינים שיהיה נשמטת הפאר אבל'רפים ולא גדולים וחזקים כפאר ואורים וגלגלים קטנים ויפים ויהיו הנקבות רבות ויפות ומאכלות ומעדנים רבות ויפות ודקות וחלום העתידות לפרעה פדות טובות ופרות דקות ורעות ושבלים פעמיים שני חלומות ימין ושמאל מעלה ומטה

בסוד

הס בעבור שצרוף

מזמר ומשורר ואומר מזמור שיר ליוס השלי׳ שיהיו ימד דבוקים ויקראו ארץ מהיים ובריח ושלום יהא במלכוח ביה דוד ממקום חי עולמים שהוא ביסוד ועד הבינה המחיה אח כולם כי.משם השקאחן

וחיוחן דכה״ משקה הרים מעליוחיו המשקה היא הבינה הרים אלו שבעה ספירוח מעליוסיו אלו ג׳ רוחניוח שכולם משקים ועשפיעים עד הח״ח ועליוד מעשיך השבע פ נאמר מק האלץ והארץ היא א החיים ומשם לארץ שלמטה היא מלמה ביה דוד . ובסיומה כו׳ ר״ל כי בהיוח העטרה דבוקה בחיים ומסייחדין בשם הגדול אז יקרא הכל יחוד אחר ומיוחד ואז לא יה״ לשם הגדול בנויים כמו שחן עסה ולא יהי׳ עם השם שוס שיחוף אחר כי אז יהי׳ השם יחיד ומיוחד כולו רחמים כי יה״ עטר׳ דבוקה בציון שהוא ביה ה׳ ויהיה הח״ה נזר על המצנפמ שהיא מלכוח ; והציץ שהוא רומז ליסוד יהיה קודש לעטרה שהיא

רמוזה לה׳ אחרונה הנקרא׳ חלה מחאה וחכמה שלמה בעבור כי שלמה קיבל מהעטרה וברשוחה עשה כל הכלים שבמקדש ורובם עשה נחושהן ועשאוס לרמוז למדה העטרה שמקבלה מן הד בציור המרכבה שבעולם האמצעי שכיון

שני נופח של הכ״י

הנמל והנורא וקולו נשמע וכה הזכרון מהקרב * והשכחה בורחה ורוח הקולס נלבק בו ואז נפשו רצויה לפני הש״י ו. וזהו דרך סמסילים ילא׳ ה ומפלתו מקובלת וכל איבריו חזקים וכל דרכיו יצורין ובס קול שולה בו ןהוא משתמש 3 אלקיס אוהבי מצומ השפ וחוקיו ט ישלים דרכי ה׳ וצדיקים ילכו בס . וזהו סדר הנכבד והמלא סדר העליון ונורא

אבנים

מחם לני . והם חלקי ן ד אוםיום הפשימום הן ז׳ מאו חלקים חלק אחד נעשל וחלק אחד ני״ב כדי לחבל הי״ב עם העשר להלאים ולהודיע כי כל הכ״ב אופיום הס דבר אחד : ואלו ה;׳ פשומץ הזי עמודים הם עיקל ל;׳ ספיחים ילםדלםם. ומהשנים מהן ס ם פ ק ח ל ו שהם ג' ד ויש אומרים שהן כ׳ ז׳ רמוז לט׳ שהוא חלק אחד מראשון ואחם מחלק השני ולכן המינור במי״ם להודיע כי העליוכי׳ וססמוכיס יבואו לכוי״ח ל״ל לעונה 3ענול שהיא מדמ יקדד רמוזה וכל זה כעשה נעבור צורן לוחום שכיום שיהא כח צולם נרים לקיום הכשמום ועיין בהקדמה לממונה שלישים. וגם כן שיהא הציולים

מ״כו כולם מחולקים לנו״ר לורוה מחוברוח נגד שם ׳״ה שהוא לצורן השממה שבהם רמוז י״ג מדום כוראום ועמרם וםפאלם לאחר שכםעמפו נאור י״ג מדום שהן אור לנפשום ולכן יהיו אוםיום נףוה מורכבום לרמוז לעולם הנריאה נגד שם יע המורכב מארבעה ינןודום וז׳ פשונרם לרמוז לעולם האצילום פשומ ־וזן מכל מורכב ומכל דמיון : ועל זה יהיו כ׳יב אוםיום ל״ל כחום כיב שבאו במםן םולה לשלש כםום ישראל ושכינה בסוכן להשלים חשבון שם המיוחד כי מקושי

בסוד המוכנה• המיוחדת ליוסף הפותי הכל לאחד שללם אשר בו יבוא השמש כי״ב נבולים וירח בסיף ודוד ברבבותיו ובסוף פ׳ ויהי םתומה באל חי ומשם אלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה העליונה ומשם ינוחו יניעי

. : [:ח] ואלה בני אל חי $לןי עשר צורות נוראות ומתוכם שלם עשר אחרות כולם יכח אחד והם זו •מזו וזו בזו.מחוברות יקר אל יקר ומהן ז׳ עטיידים פשוטים דקים בקרני חגבים שתולים ״בבית ה׳ בעט״ת בחצרות בית אלהימ בשפלים והמ נטועים ועמודים באיתיות כללם וביניהן לחברם צורה לחב־יתת להיותם נתונים בחצרות ביתק אתם בתוך טומאתן להיות ש אלהינו לעס ה ך״ב עליות אותיות נוראות ולהיות השבעה עמודים מהם מחולקים בחם בעליונים ובהם בתחתונים nwfo^mmmrb אחד והם בשמות וקיום לשבע שבתית ולתורתם וחוקם והה&תם ושנים מהם חיבור צורה אחת להיות עילות תחתית לה ובסיף הכלול בה כי בית קיביל הכל היא למען לוחות שניות לקיים ולהחיות הגשמית בסודם ולהיות המ׳יט ציורים דקים פשוטים לצורך ט׳׳ו צירות מחוברות לצורך השמטה בםור י״ג אורות מזהירים כולםם נתעטף השם הנמל והנורא לטלית אחד ש

והנכבד

שני עניניס מונים ושני עניני© לעים ללמוז כי הן המלכבה שבעולם האמצעי ושיםבלעו כל המלכנום מלכבה למלכבה עד ליוסף העליון שהואס הם״ם עמו. כי יוסף פוםל כל הדברים היסוד נ

לשלום אשר שם יבואו שמש וירח עם כל חי״ב גבדלים לייב שבמים לכן נאמר בדוד בענור העמרם הכה שאול באלפיו ודוד ברנבוםיו ״ ומכאן אנו ללמדן ששאול לא השיג. ובסיף ד למה שהשיג דו פ׳ ויחי כו׳ ד׳ל שבסיף הנשמום ביסוד ויהי; חיים נצחיים ישם יהיו קמומץ כמו 3היא סםומה בפי ויחי יעקב ושם יחעלו כל הנשמוח עד הבינה חנקראם מצריים העליונה ושם ינוחו מיגיעמם ויקראו

נכי אל חי:ו עשר צורום כוי ר״ל ל & אלו הכ״ב אוםיום מן האלפא ביםא כחום כולאום מםון העשל יוצאין הי״נ והס כולם כחום זו בחון זו כולם לכח אחד והס צללום נפלאום מאוד.

הכ״ב אוםיום מחובלוח מז׳ פשומום והם אלו הזי פשומין ד' ו׳ •ז״ ׳׳ כ׳ נ׳ ר׳ שהם דקים מאוד והן נמצאים בעמלם הכקלא בים אלקים ללילן מיבול אוםיומ וםולה לשפלים אשל בעולם השפל כי עמהס כםחבלו האוםיוה לולה לחבלםה ללולן ישראל ולצייד שכיכה עמהס . ואלה הז׳

השממה נוסח של הכי׳י

אמיס טלימוה ממימוח. א3ן שלימה וצדק . אנני זכרון ל5נ> ישראל והן ל׳ב אומיומ מפולשוה. W הלל פירושן איש על מסנהו ואים מל דגלו לצבאומם ז והנה מאמונה. זוהו אות ראשון:

א ונח שמו אנתריאל יה ה׳ 3$אומ שמו פרי״ה אשל בכחו נכללץ מהוה נוראות צנאוח ס׳ וזה הנח נראה לר׳

ספר תמונה נ התמונה השמנוה חשל אומו האומ (נלאה שר״ל אומ לחמים כמו אלבעה פכים של אומה החיה שהן עי״מ) ונכנסה שכינה במקומו שכן היה במעשה מלובעומ ומכל פן.היה פן בלחמים נמצא כי חם

בלאשימ ל״ל כי אדם עם כל בימו היו שבעה ל׳ פנים בלחמים בקלאים : קין נולד עם םאומה והבל נולד עם ב׳ מאומוח אות J3׳ זו הנח למוזה לעעלמ שמקבלם . מעליונים וםחחונים שהיא

והנכבד וממני י״ב אלכסונים ונשמה אחת לנשמות ואור לי״ב הנה הם ט״ו י״ה וזי פשוטים להיות סוד כ״ב כוחות נוראות לג׳ נחות היל כלול לכבוד עליון ה׳ מסיני בא להיות מתן תורה הבא כדרך השמטה וחם־ון אות אחת ושבעה במקומו כמעשה שבעה ושכינה במקום חי״ת והוא האות הרמוז לאור הגדול שכבר בא ואיך בא והנה במפומו לא תעשה לך פסל וגו׳ לא תשא את שם ה׳ הבא מן השמטה וטבעה וממנה כח לשמטה ההיא ומאורו ומאלו היי׳ב אותיות כחית מחולקות לב׳ חלקים בסוד כל עשר ומעשי סיד י״ב גבולי אלכסונים השבועה הנוראה בי נשבעתי וששח משמותם וששה משמותם לאחדהגבוליס כולם ארבעה טורים אבן בסיד ארבעה פני

t חיה ברחמים כי פני אדם המה אות כ׳ כח המקבל מיל העליונים ותחתונים ושער לכולם והיא שער השמים והיסיד שער לבינה ואלו שני השערים נוראים אחד כית קיבול הכל לעבוד משם ואחד בית קיבול הכל לקיום הכל ולעבוד משם הכל בסיף ושניהן בקיאו עולם הארוך

והטיב

כקלאמ שעל השמים וכשם שהיא שעל ־ למחלמן היסוד שעל האצילום כ לבינה ואלו הם שני שערים הע״ע והיסוד העעלמ שאליו הם עובלים ובאים עד היסוד והיסוד הוא מקבל אומן ומן היסוד הולכמ ועובלמ בבינ״ה . ושניהם נקראו עולם האלון והעוב האלון הוא העעלם והעוב הוא היסוד וזוהו הנקלאמ היא בימ קיבול כמו נקבה לכן דומה העעלמ ללבנה ולכל כוכב הבא מצדה וגם היא בימ קיבול העוב והדין כי זאמ חמדה שהיא פעעל' עושה הדינין והמשפעים בשמים ובאין לצולן השמעה

בכ״ב אומיומ וי״ב

ואדם וחוה הלי שבעה שאלול* זה לא היו להם נשים . ושכינה עמהם עם אלו הז׳ ממכלים דהיינו אדם וחוה קין ומאומה הבל וב׳ מאומומ שהם כולם ז׳ . וזה האומ שחסל מן האומיו׳ שהוא אור גדול נחסר מכח זו השמעה ובמקומו בא כל פסל וכל אלהים אחרים וכל כחום חיצוניום וכל דבר קשה כאשר זאמ השמעה וכחה ומאורה כח לשמעמהחסד הרי אלו כ״ב אומיומ חלוקים לשני חלקים שכל יוי׳ד עליונים שהם עשר ספירום ועשר מחמונים ליל כל עשר שבאלילות וי״ב מזלומ שבמחמונים כולם נכללים בי״ב ולצולן הגלומ וגאולמ אומיום הלי לן עליונים

ישראל והכ׳׳ף והו׳ צולמ למ״ד שעליהן נאמל אני ה׳ לומזלעעלמ מפארם כשהם ביחוד אחד שהוא כ׳ ו׳ הנקלא בינה . וזה הכן< חלומז לעעלמ בה כלולים כל כלי המשכן והכיול לומז לעעלמ כי כשם שהכיול נעשה ממראומ הצובאומ אשלן זו המרה מענה פליה מהן פלים ולבין כ ולביה בקדושה בכח עעלמ מפאלמ שכח זו

העלה נופח של הבי׳י

ישמעאל כה״ג ללוב זכוה שכלו וטופל כוונמו . ודינר עמו והודיעו לו לברים כולאים וכסמלים וידע כ« כל זה מאומ אל״ן<. ומציולו ענין הכרובים והקול באמצע. וכל סוד ממן הורה וכלים הידועים מן כלי המשכן ומקדש והשגמ משה והקולומ סיני הכל מכס ציול האלף . אבל חיבול צולמו הוא אומ המפילין שהוא אול הראשון שבו כמעכוף השם הגדול יס׳ והוא גימ מפילמו של ה״י. ובעו״? שהוא מצד שמאל הוא העמלה המובא מוך עקום המסילה

ועממלה

ומחמונים כולם כלולים רומזין לי״ב האלכסונים של שם המיוחד שבהם בשנע השם ב״י נשבעסי נאום ה׳ והם חלוקים ששה משמוםם של ישלאל וששה משמותם חיו חקוקים על האבנים בחשן והם לומזין לב׳ פעלים עעלמ ומפאלמ . חלוקים לאלבעה עולי אבן ל״ל ד אומיומ של שם המיוחד שכל אחד מולח

ספר תמונה נ התמונה מט המדה היא שמעמ מלכומ ישם אומה השמעה יהי׳ והיו שילשין אומו למדבר שאין שם ישוב כלל : יצירה גדולה ומולדומ רבומ כקבומ יפומ וגם היא וגם עם שעיר החדש היו ממגעלין כל רוחו׳ חרעומ עמה שיעול למדמ הדין הקשה ובעבור הרכבה זו ואז הי׳ כל עולם קדוש ועהור ומפילמם מקובלמ הטי שבורה לרמוז כי היא פועלמ בדין לצד צפון ונשממס של ישראל ממעלומ גלי שום עיכוב עד שער המשובה שכן עמידה העערמ להמעלומ על הביכה. שעיר החדש שאמרו הביאו עלי כפרה כו׳ ר״ל שהמפארמ אומר גשם הגבורה כי בקרבן שעי׳ החד׳ םעהר וממכפל הע׳׳ע ומםעלה למעלה מן חמפאלמ ומן הגבולה עד הביכה ולזה ג״כ למוז סוד קרבן פלה אדומה שמעפלמ העמאים ומעמא לאומן שמפסו עצמן טפולים כי באומו הקלבן נעהלו אומן הלאוייןלעהל׳ וכעמאו חעמאין וזה ימבאל לפנים סידומיהן בספל המיוחד : ובסוף כל אלו העהולים ימקלבו ויבואו לשלום אמל ה׳ : לכן היו צליכין לכל המועד״ שעילים לםלחיק מהם כל עומאח והפל ביום הכפולים להשלים כל עליונים כרי שמעלה מפילםן ונפשם של ישלאל אל מקומם הלאוי והשבמ אינו צלין לא לפל ולא צורן לא לעהל ולא להשלים כי

הוא

והטוב והנה הכף כלי לכל המקבל בשם נקבה והיא כח ללבנה ולכל כוכב הבא משם . והיא בית קיבול הברית ובית קיבול הדין לעשות דין ומשפטים בשמים ובארץ לצורך השמטה הזאת לעשות דרך לעבור גאזלי ה׳ אני ה׳ זה בזה לעשות צורת למ״ד לאחד בכה

לכן היו שוחעין הנשלפין ושעילים

פלים בצפון והיו מזין הזאה מדמן להלחיק כל עומאה וכל עללה וכל לוח לעה כי בכח פלים ושעילים

מלחיקי׳ כל עומא׳ ומקרבין הבינה ובה כלולים כל כלי המשכן ואת הכיורu בסודו לקדש בסוד פדיה ורביה הבא מצדה J ר ן ר ן כ^ 1-ר נ

, י בקדושה וטהרה בכח אמת ואמונה וכן המה ! ״ ״ ׳ נשמות המדה בשמטת הא׳ לרבות יצירות כן פל ושעיל כיום הכפולי׳ 1 ׳ 1 י-י ״ ותולדות יפות נקבות מקבלות וגס היא פועלה בשמיטה שנית שוער לה על כן & שבורה בצורתה ע״כ פרים ושעירים שחיטתן בצפון והזאת דמן בעבור לטהר החוץ ולקרב. כי אלו הקרבות הן מן חמדה ע״כ פר ושעיר ליום הכפוריס ולכל המועדים גס שעירים במקום ובכלל שעירים אחרים המעולים כי פי ושעיר להשלים עליונים ולהרחיק רחוקים כי הוא דרך קרבן שעיר וחטאת למעט כח השמטה ע״כ עזאזל ביום הכפור ים ושעיד חדש ואז תתעלה למעלתה ולאורה ויתעלה ער התשובה בסוד הביאו עלי כפרח מאמר המרה בשם הת״ת כי על דרך המדד, בא חמדה לידח במו קרבן פרה אדומת המשלים הכל ומטהר הכל ומטמא הכל וסוד עמוק ונורא בשוד שלום לרחוק ולק־יוב אמר ה׳ . וע״כ בכל המועדים שעירים להרחיה מהם כל ריחוק ־ והשבת לה׳ לבדו ואין שם לא ריחוס ולא חוץ פי אם תכלית הקדושה וכל טהרה וע״כ אין צריך לא עז ולא פר כי נו תכלית ותשלום

השלום: אות •

כדי להלחיק כל עומאה וכל ,עללה שבישלאל ולטהל ולהשלים כווכמס כעליונים כי פר מנוהל החיצוניומ ומשלים הדלכים עליונים ליחוד אחד : גם השעילים הבאים במועדים הם להרחיק כל טומאה ובל מחשבה רעה שבישראל כי זח דלןקרבנם וזה הכל בא למעט כח חיצוניומ ודין קשה של זה השמטה לכן היו עושין כל ענין עזאזל ביום כיפור כי עזאזל הוא מכח כל המקטלגין ומכל החיצוני׳ ועם המעשה שלו היו ממבלעים כל כחום המקטלגין וכל הלוחומ

י אין לעים בעצמומן דכמיב ונמן אומ׳ על לאש השעיל לשעיר נ

נופח של הנ״י וממעלפ דלן נעלם ונסמל לק3ל סס׳׳ד ועו״ז כד שמשיה בלולה נלכה וחסד ולנפיל ממעלה 3מפילץ ונמק ע© האול הלאשון ונימ מפילמה מהיה לישלאל ענולה 3לאש כל צדק וצדיק . ואור נוגה מהיה ל3וש שני ל&ול עליון ־

t וקלא משה שס אומ זה אלף בי ממנה כל חכמה וכל לימוד נסה ל ונעלם £ צדקי״ה ונס שמו צדקיאי׳ל והוא מהכמה מילאה אשל היא בלולה מעשר עליון ומהמ ידה כוסומ מלאוה עליונומ.

יןי ולולים

ותחתונים ומשם תבוא הממשלה לכל הגולי6 עליונים ומהמוני׳ שכל אחד בגולה בדורו הראוי לו אפ״ שכינ׳ עם ישראל דבסוף גאולמן יבואו בשער המשוב׳ שהיא הבינה ששם צורמ ל׳ בכלל האחרמ הנקראמ בשמם וסימנם נ ל נ ק ׳מ ושם יהיה סיף הגליומ . ובעבור גליותינו זה מסר נ׳ מאלפ״א ביתיא של מהלה לדוד ארוממן ודוד מיקן בחכמה לזה הסוד לרמת כי באורן הגלות הנוץ שהיא עיקר הגלות אינה נמצאה אצלנו בספרנו במזמור תהלה לדוד ארוממך שפסוק הנו״ן הוא חסל מן המזמור ובמזמור תמצא כל הפסוקים שמתחילין באותיות של האלפ״א ביתא וראש כל הפסוקים הוא האותיות של אלפ״א בית״א חוץ מאות הנון ועל המ״ן הזאת אמר הכתוב נפלה ולא תוסיף קום בתולת ישראל ועתיד השם להחזיר הנו״ן הזאת בימי הגאולה בעבור שבה מלוי כל הגאולות עליונות וםחמונומ כי היא הנקלאמ שעל החמשיס וזהו סוד שיעול שני פתחים . ואמרינן במסכת בלכות כמו שבמקדש הי־ס שער העזרה ואחי׳כ היה נכנס לפני ולפנים .כן באצילות המלכות שער לעזרה (לת״ת) והיסוד דבוק בבינה נקרא שער דבוק לפני ולפנים שהיא הבינה גואל אחרון וראשון . ובעבור סדל

השמעה הב״י

וציולים עליונים• למומ &יומ ואלפים ומפי&ן ופניהם ט השלפים ל«ומ לכלובים בעל גנשים. והוא המלכבהר אבל הס ציורים מלאים מקבלי© ל נושאי הכבול והקול יוצא מבין שני סכמגץ ואין ביניהן מ מ נ הלמזזה לפס ה מעלו* צעלו« זה למעלה מזה לקבל מוספת 6״ר פנים עליונים שהן למומ פני אלס העליון העעונוף באול הלאשון.

והעמלה

ל׳ זה הכת הוא ככור מאוד ונורא ואדיר בחיי ותיו אשר בנח הצורה שם אדי״ד אדידירו״ן הי צבאות שמו והנה הוא קרוב ודומה לשר עליון אנתריאל י״ה ה׳ צבאות שמו ועליהם אמי דוד ארוממך ער מקים וכבוד הדר לאחד בסוד ציור הצורה ומשם הכח ומלכות לצוית בן לכל העולמים משם הממשלה לכל דור הולך עליון ותחתון כי גוי ואלהיו בגלות וגאולתן תהיה נו״ן התשובה בסיף ובגלות חסי ג•"ן ובימי ד׳גאילה שנת ד׳נל״ן קדש בקדש שער השמים בשער עיייית שיעור שני פתחים לגיאל הראשון אשי הכל משם ובעבור דרכי השמטה וחקי בשבעה (נ״א בטבעה) בא השינוי בצורת האותיות בפעולתן המורה על מקומן בנח הויותש אבל מרותם וכחותם במעמד שיה אחד מיוחד לכסא לכבוד אחד ומשם מצות ידועות וכן מכל האותיות מצות וחוקים ותימה לצורך השמטה מעשים משוגים ידועים בכחות צבאות וחיילות וכתות ומחנות במעלות עליונית מדרגות העליונות נפלאות כיכב וגלגל וצורות פלאות משוגות ונפלאות תורות וחוקים ומעשים ומצות אשר לכל אות

ואות

הוא בעצמו עצמות השלום והקדושה והעהלה לכן אין צולן לא לפל ולא לעז כי היא קדש ושלום לכל אדם : אות למ״ד היא אלוכה ועובה ובה

: סודומ נולאות והחי ימן אל לבו אות למ״ר מכח זו אות למיד הלעוז לבינ״ה אשל משם יוצאים כמה נבולים חזק" נוראים מאוד כמות עליונו׳ מאור ונעלמות ואחד גדול בכולן נורא ואדיר עליהם שהוא עיקל כח צולמ למ״ד שהוא אדילילוץ ה׳ צבאות שמו וזה הכח לומה לכח אחל נורא מאוד ונעלה ונעלם מאוד והוא הכח היוצא מןל ׳״ה א י ר ת כ כח הכת״ל א ה׳ צבאות שמו : ועל אלו שני כחות נוראומ אמר דור ארוממן אלהי המלן ל״ל ארומם שבחן מעלוי לעלוי עד מקים מקבלים אלו שני נולאומ שהם והכת״ל . ועוד מקבלים אלו הב׳

הכולאות להודיע כל הדל וכל פלא של העערמ הנקרא כבוד שמתעלה אלו ה3׳ כחות 5גבורה ל״ל בגבורה העליונה שהיא הבינה שקם כ״ף וא״ו צורתה אמת בצולמ למ״ד שהוא הל׳ לומזה בבינה ומשם כח ומלכוח לצורת מ שהיא גם כן צורמ כ״ו שהם עערת מפארת שמשם כח ושפע לעולמות עליונים

הכחות הבינה שמשם כחות

ספר תמונה נ התמונה נ חאחלום שהן אול ונפש לכל הכוכבי׳ כולם ועשל אוםיומ ראשונו׳ מאלף על יו״ד יהיו אול ונפש לי״ב אוםיוס חנשאלין וכן הם כ״ב אומיומ שמתגלגלין עד להיום תלי״ג אוהיום שיש בעשלה הדבלומ אשל מהם משהלשלים חלי״ג עמודי אול וז׳ הנשאלץ ממלי׳ן אומיום אשל מל״ן למפרע עושים ־ כם״ל שהשבעה הם עיקר ואול לכל תלי״ג וכל אלו יהיו ככללים באל״ף שבכתל כי כח״ל הוא םל״ך ועיקר הכה״ל הוא חאלי׳ף וכמו שהאלף הוא עיקל הכמל כן שאל האוםיוח הוא ככשמה לשאל ספילום : וציולי האומיום כוי ל״ל והז׳ ספירות כקלאים ז׳ שבמות וצריך להיום להם ז׳ אומיום לז׳ עמודם שיהיה להם מכל ספילה כשמות ועולמום וגלגלים בנתיבות כפלאוח כאשל הכל מתוקן בכה הביכה והביכה קיבל אותם מכה החכמה והחכמה נקלאמ מחשבה עליונה אשל היא נתו־:ה הפל בביכה וגם הוא קיבל הכל מכתר עליון ל״ל מכתר קדמון אשי משם הכל בעבול ששם צילמ אל״ף שמייחדת הכל והיא מחבל׳ מעיקרדם שהם יו״ר וא״ו• שאלו הם ישוד ועיקר שני עמו לז' אותיות דון׳׳׳ נכ״ד הכ״ל ובזו הצילה של פאל״ף רומז כל עיקר העליוכים ובו תמצא ימין שהוא עיקל לכל ימין . ושמאל שהוא עיקר לכל שמאל. ואמצע שהוא עיקל לכל אמצעי ע״כ יהי׳ הכל אחד ומיוחד בצורת אל״ף : וזהו באורו באלף יש ג׳.כחות ב׳ יודי״ן וא״ו אחר היו״ד של מעלה הוא לצר ימיניים והיו״ד של מעה הוא לצל

ואות נחלק צורתם ותיקון חיבורם וצורך השמט׳ והזמן גימא ולהיות הז׳ עמידים לצורות האותיות גשמית ואורות כי הס נשארו פשוטים משכבר היו ועשר לי״ב בסורתס בכלל פשוטים בסודות׳ בכלל לאור ומחוברים נפש והעמד נפש לי״ב ומהם תרי״ג אורות וז׳ להם לאורות בכח צורה עליונה חקוקית וציורי האותיות חלוקות להיותם ׳גשמה ההויות אשר לכל אחד שבע שבתות להיות חלק להם לז׳ עמודים לנשמות לאורות לעולמות ולגלגלים בנתיבות נפלאות בתורתם אשר הביגה הם חולקים בכח אשר תקיים בעלותה המחשבה עלאה אוו קדמון אשר משם הכל בצורה אחת מיוחדת בסידה אשר משם בחיבור עיקי שגי כוחות של

העמודים

השמעה וחוקה באו הצולומ אוםיומ וגםפעולמן משוכה כי הם פועלים לפי המרה שהם שם וזהול שמרתם מולה הלמ״ד והאל״ף עושים מלת א דבר אחד שבכל אום שהם העצם כל אום מהם

ויחודם אחד לבר שכלאים בכסא למעלה מכסא הכתר כק׳ כסא ושם האגף למוזה שממכה עושים שם העצם והוא כסא עליון והלמ״ר למוזה ג״כ בת״ת הנקרא כסא לכסא וממנה עישים ג״כ שם כ״ו כמו שעושין ישם כ״ו מהאל״ף ושניהן רומזין לדבר אחד ליחוד אחד שבתפארת שהוא שם למוז שם יהרה ולכן אמל ״ בכסא למעלה בכסא והבינה יקרא כסא למפלה

לאל״ף אשל בכתל שהוא למעלה מן הבינה והכל יחוד אחד . ומאלו האותיות כסם שבאין מהם כמה כחות עליונות ונפלאות מאור כן יבואו מהם מצות ידועו׳ לנו כי כן מכל האותיות באים מצות וחוקים ותורות לצורך השמעה מעשי׳ משוני7 ידועים לצורך השמיעה ולצולן מחנות וכפות עליונות שהם במדרגות עליונות נפלאות כמו כוכב וגלגלים וצורות אחרות משונות וגם מצית וחוקים ותורות אשל מכל אות ואות לפי ציור וםיקון וחיבורם הכל לצורך השמעה והזמן שגרס אוםה ולכן אין בשמעה כי אם ז׳ אותיות פשועותדי כנ״ר אלו הז׳ פש־עין אשר מהן שהן אותיום דו נחחבלו שאר כל האותיות והן באצילות כמו נשמה ואליום כי אלו הז׳ פשיעין נשאלו משמעת׳חסד וי״ב אותיות מכל האלפ״א בימ״א

שמאליים ניסח של הכ״י

והמטלה מתעלה נ״ז כי במסד יכופר עוון ונזה נלמז סודות כולאות ודלכיס העלמין קדושין. מסם בללכי שמטה הטשימ והוא סיד מלאה והמאה יוד ובקולו מכמה למעלה והא׳ אמלע למנוה גענול סגועכום קשה כעשה םהשר ענולה וכתפזלו שניהן באמת להיותה לועה המרה בקשיותה להיותה מגולגלת עמה עד 0?סו3• אל המקום משל עשם

ספר תמונה נ התמונה בעולם האמצעי שהוא עולם הגלגלים הקרא מעשה מלכבה להודיע כי אין בהם יחול ממש כי כוונה הכלובים של שלמה למעשה המרכבה• כיון להוליע כי אין במעשה מרכבה שום יחוד אגל הס מלכבומ וכל הכחים של עניבה מיוחדי׳ לאלון יחיד עליהם שבראם ובענור שבאלו הב׳ יודי״ן מן האלף המזין לדבר העשירי לכך ראה שלמה בדעחו לעשומ רוב הכלים של בים המקדש מעושלם שכיון ואמל כמו שביחוד האצילות הוא בעשר כך בעולם הבריאה הרבה דברים מעושרוה כמו עשר גלגלים ועשר כחום שיש בהם וכהנה לבום וכל סיד זה כםוב במור׳ המעשרות והמרומו׳ לעמדת שהיא עשירית הנקרא תרי ממאה. או החכמה עצמה שהיא מרי ממאה שהן שני פעמים חמשה וסיד התרומה והמעשר מב׳ יודי״ן שבצורת האלף הלמוזות למעשרות ולתרומות ובין אלו הב׳ יוד״ן יבואו כל זמנים וכל ימים שבעולם שכולם יהיו נכללים ביא״ו של הא׳ הלמוז לד ימים העליונים שהן הימים של האצילית ובעבור שהאלי׳ף היא רמיזה ליחיד ממנה יבוא מיקין וסדר הקרבנות שיתקרבו ויתייחדו למקום אחד ומיוחד: והזבחים הבאים שלמים הם לתשלום כחומ ונשמות וכל מה שבאלילות למדת יסיר: ובעבור שנאו הטני עדי״ן מהופכ׳׳ בצולמ האל״ף האחת ראשה למעה והאחת לאשה למעלה לומזמ היו״ד האחמ הישלה הימנית בכל חסד ולחמים

העמודים בסוד כל בו כלולים אמצע ימין ושמאל לאח״ בסוד כפורת הכיובים דומים פנים בפנים כשני אחים בכנפ יין הפוכים . וסיד מעשיות ותיומית ועגיניהן ומגינ־חן וזמניהן וימים . וששש. ודה •ן הקיבגות עילות וזבחים בתיקון שחיטה מי־ייקח ש״יפה לצורך המרה והקט״ת בסיד סמים ידועים ונקשרים כסילת שמן ׳ולבינה דבל כלול ועשייתן במחשבה זבה המיכנת לעילה . ומשם עינך כלי הבית במלאכתן בשיי מתן תי־ה כקולות חלוקית נפלאות אב ז נכח יב״ל, שהכד תתעלה במחשבה מתייחד צורת א״ף לצורך השמטה וכן בכל עורה וצורה בצורתם בעיקציהן ותוכיותיהן

ירמזו לבינה

וכיבלתיהו}

כי המעשלומ והתרומות לומז

שמאליים והוא״ו שבאמצע הוא לצר אמצעיים והימינים הם חכמה מסד נצח והשמאליים הם בינה גבורה הול ואמצעיים הם כמ״ר מפאל״מ יסוד מלכומ . וכל אלו כולם נכללו באלף

שבכמ׳׳ל ואל״ף רומזמ לכרובים וכפורמ הב, יורי״ן לומזין לשני הכרובים והו״או לכפרמ מפני שהו׳ באמצע ואלו הכרובים דומין פניהם לכרובי משה שהיו מביעץ פנים אל פנים הרמיךן לעערמ מפארת : המביעץ זה לזה פנים בפנים כשני אמין הרמוזין לפרץ וזיח ופרץ וזרח רמוזץ לחמה ולבכה : הל מחין לעערמ מפארמ : ושם הוא שמש וירח ל״ל כי צורמ

אלף רמוזה לבי םמיעוח גדולים לימין באילן לשכי אחים שיין כך השני יודיי׳ן של האל״ף דומין לשווין . אבל עמה בשמע׳ /את לימין לפסל וגבורה ממש םמילין חסל ולין לעערמ ומפאר״מ שנשמעה זו שיש בה לחמים ולין רמוזין לאול גלול וקען שהיא שכיני במחמיכים לצורך גלוה ומה שב׳ יודיץ של האלף הפוכין זו מזו בעביל שהיו״ד ימין מביע למעלה לרמוז אל החסד העוב וחיו״ד השמאלי לאשי למעה רמז לשכינה בגלומ ומיעוע אורה ולפי סיד זה עשה שלמה המלך עליו השלום הכרובים של עץ להודיע ששכינה גולה בעולם השפל שהוא הווה ונפסד כעץ : ועשה הכרובים שלא היו מביע׳ ן זה לזה פניהם שאעפ׳׳י שנשמעה זו יש כמה כחומ גבוהומ ולמומ נוראום עליונום ברואומ

היינו חסד וגבולה

והשמאלימ נוסח של הכ״י

נמפרלו והוא אמה כי מם בל הקרבנומ באומ ו3סיף מבוא גם הא׳ לשם לחיבור אה!־ וילכו שניהם יחדו אל מקימס ומפס יהצאה גסיל ק״נ שיריה של לול סול נשגב ונמלס הללויה vn גלגל לבנה : י

נ נניה״ו ונח שמו ננלאי׳ל ומבמ האוח וחבילו יוצאין סולומ משומה ומפפחומ לבוש משימה אשר בולם חזקים גטל>0

ספר תמונה נ החממה נא

ר״ל

וזה סימנן וביאורן אב״> שאמר כי מן האחד יניא לשנים ל״ל כי הא׳ הוא בחפארח והב׳ בעערמ נמצא בא האלץ< לשנים ובאלה השנים שהם ה״מ ועעלמ נכללים כל השבעה . ומה שאעל ועול כי העשל קולוח אלה היו״ד לומזין להיויד של יכ״ק והנו״ן של יפ״ק לחמשים קילוח והק׳ של יכ״ק לומז למאה קולוח וזה הכל יעלה עד המחשבה שהיא החכמה וימעלה החכמה עד הכחל שמשם היא צולם אל״ף לצייד השמעה כי כן מכל אחד מצולות האותיות יבואו כמה צומם משונות בעולם הבליאה וכולם למוזין בהן מהן. בעוקצין של האותיות . מהן למתין בזנבי אוהיו׳ מהן בכמלי האותיות . מהן בזיוני האומיומ לצולך המלאכים וחיות העליונות ובליות עליונים וחחמוכוח שבאים מציורי אלו האומיומ הכל ללילך השמעה וצילמה ותולתה שהכל בא מצולם האל״ף אשל שם עיקל היחור וכל עשל ספירים כלולים בו לאחד : ובהצערף בו׳ כו׳ ל״ל כאשל יצערף הו׳ שנאלץ! שהיא בכתל ודל״ח של יו״ד שהיא בחכמה יבוא מהם צולה 3׳ שבה למוז כל העשל ספילום נמצא מבין החכמה ובין הכחל מחייחדיס כל הספילומ כי צולם אל״ף, מולה באול ויחוד עליון וצולה בי״ה עולה באולפה שחחה החסד ואול החחחון הלמוז לואיו הי חבי״ה הדל״ח מן הבי״ח וזה הכל בהמעלוח הכלובים לכלובים עליונים באצילוח הכל בכחל ובאל״ף שלה : וכן הלמ״ר כי׳ ל״ל שכל אלו חסודוח שאמלנו בענין אל״ף למ״ר ממלה אלהיים

וכיבלתיהון וזיוניהון לעירך עופות חיות כתות צורות משונות פלאות עליונות תחתי-ינות הבאות לצורך השמט־ן בתורת r ועק* תיקונה בצורת אלף אשר שם היחוד ביחודו כי בי העש*. בו לאחד ובהצטיף . צורות אות ראשון בין הכרובים ימצא הנו״ן ליחיד אח* לצידת בית במקימי! בחכמתה ולהיות צורתה לצורך השמטה באור עליון ותחתון ברפת מתעלה כרובים לכמבים באצלות הכל וכן הלמ״ד אלהים חיים ומלך להיות בו עירך היחוד מן השמאל לאחד כל להיותן שניהן בבינה וצירה אחת חי״ת שמנה בכלל עשר

וחםמאליח המהיפכח רומזת כל דין וכל קישי הבא מצד השמאל ומכח השמעה שצריך לחקן כל ענינה ככח עולוה וזבחים שמולים יחוד ושלום וג״כ בסיל השמעה הלומזח לצד צפון שהיא לחיקץ כשהעין

בצפון ל״ל ומגולגלין שהם גולים והמלקה לאחור נסור מעופפין שהם המלאכים שהם ג״כ מגולגלים וגילין כבני אדם השפלים ולכן הםחיעה בפנים באדם שהוא באצילות הנקרא פנים והמליקה באחול ומעופפים נקראים אחול ואע״פ שאלו פנים ואלו אחור כולם יםבלעו באצ״ והכל כפרם אשמים

ועונום והמליקה לאחור דכחיב ממול ערפו והכל יהא דבר אחד שנאמר ולא יבדיל: כל אלו המעשים הם צרי ורפואה לקישי המרה וענץ סמי הקעורה הם כחיה עליונות המקשרים ומייחדים הבל לאצילים והם עניינים רוחניים שהן סולח בחכמה שמן בבינה לבונה בכהר הכל כלול כלומר שיבוא מהם המחשבה ליחוד העולה הרומז לח״ח. וגם מכח האלף עיקר הכלים שבמשכן שחם שבעה כמו שאמרנו גם קילום מחן חורה שהם כולם כלולים כאחד שהוא התפארה וכאן הוא סימן אב״ז אוחו האחד יבוא לשנים שיהיה העערח בחפארה והשנים פלולין בז׳ שהן ז׳ ספירוח בעערח ה״ח ועוד כי עשר קולות חיה במתן חולה כנגר עשל ספילוח שהם למעלה ועוד חמשים קילוח מחמשים שערי בינה ועוד מאה קילוח היו כולם כנגד עשר ספירום מעושרו׳ שבכל אחר מחן כלולי׳ כל העשר:

וכפ נופח של הכיי

נבולים יכולין וכולם גבוהים וסול נחיגוה פלאים חחועומ בג׳ סופרים. וגנ׳ שעלים נוראים ומצילה מלאכים ענצסיס וכהוה סזקיס לרמה הסלים ונווגוה אשל מכס זיו איל אשל בהוכה שהוא קייש הכה הנעלם גחוכס משעל ה״נ והבל גא מנס אומ סקורש לקיש םשמנווס נלמ ולהחזיקם בל״ג ללכים מלאים וכל מולהה 3עח ועצמם וההעה

החמ/םס

ספר תמונה נ התמונה משובה כי• אין חפץ ה׳ לזנוח נפש הרשעים וחפץ שיקבל ענשו ואח״כ מבוא שמח כי כל דבל צלין לשוב שמה כמו כחום עליוכומ וכשמוה ואוריה הספיממ וכל מעשי השם מלס לשם ימייפדו לא׳ ואלה השני צוררה שבלע״ד הרעתין לעערמ מפארה רומז םהמפארמ מאיר ומזהיר העמלה, כשלהבה על העמלה הגחלמ ובהמעלומ הלמה בכה מהכימיה שם כס מסכומים העעלמ בת״מ ד״ב גבולי אלכסונים של •השם אז העערמ ח״מ יהיו דבוקים בביכה ואז נאמר ולמנוכהו אין מספר ־ והכה כל משכיל יבין בשני אומיומ אלו שהם כי׳ו הרעתין לעמרה וחפאלמ ומפחן שבם ול״ח שבמ מן המפאלמ ל״ח מן העמלמ לדצל אמד מיוחד לצולה ל׳ הלמוזה לאלף אשל מן הלמ״ד ומן האל״ף יוצאין שני כחומ נפלאומ מאוד ובהם כפלא דוד המלן ע״ה כשידע אומן וידע מחמם וחפעמם ואמר בעבור הכח הנקרא אכחליא״ל היוצא מן האל״ף של אלוממך כלומל אלומם אומן עד הכמל גדול, ה׳ ומהולל מאוד ואעל בעבול הכח הנקרא אדלימ״ן היוצא מן הלע״ד להודיע לבני האדם גבולומיו ־ בעבול שכח האל״ף מולה הכל בלוחניומ אמל לוד

אין

ץ גס כצירת ר״ל שמן החי״ת עושין ציית ד הגימל ואי׳ו רפי, לאחד וז׳ םשי-־ות הן צורת היחוד וכן למי׳ד בעיק׳ היחוד בדמיון אלף הימנים לצורה אחח למגיל הפירח אלהיט חיים ומלך על כל אלחים ואלהות ואדני האדנים בסוד אל״ף דל״ת מן יו״ד ה״א וא״ז ה״א ואחד כי שש יתעלה הכל לכח אחד האלהות והאתית כי שש ישבו כסאות למשפט כשאית לבית דוד האדנות וזה תלוי בזה וזה רוכב Lv זח כענין רוכב שמים בעזרך ובגא־תו שחלןיס ושניהם כאחר בית היבול התשובה לכל כי לא אל ח^ץ רשע אתה כי לא אחפוץ במ ת המת כי אש בשוב הכל לשש כחית ונשמות אשר בחן ר״ל באורות ושמטית לאחר ושתי צורות אלו דבקים לצורה אחת השלהבת המחזיק ומתיר לגחלת וכשהן דבוקים בהתעלות שש הלבנה בדרך האלכסונים לכח מוזניתיח בהן ואז הבינה מלאה אין משפד . והנה כל משכיל יבין̂_ש חורש לאחד ל דומה שניהן כח שבת ור נוראות יהרה

אדני

וכח אלהים חיים ומלך שהיא הבינה ולמ״ר למוזה באל״ף ליחיד לרמז פי כל הדברים הממייחדין מצר שמאל כולם יבואו לדבר אחר כי הבינה היא בכלל עשר לאחד שהיא צורה ח שמנה בכלל עשר. גם

צורה הגימ״ל שיש בו וא׳ץ זיי״ן הוא בעבור שהיא לפה היא למוזה לעערמ שהיא במקום מרה אשמ וזיי״ן במקום ז׳ הרי לך ח׳״ח והם בכלל עשר . וכן הלמ׳׳ד של הכינה מורה יחוד כמו האלף גם שני כרובים מהאל״ף מורים דבל אחד הרמוז לעמרם והו״או להפארת הרי לך עמרמ מפארה לדבר אחד כמו שהל׳ רומז לעמרמ מפארה . בציול הלמ״ר הנקראים אדני ושם הו״׳ה אחד אשר משם אדנ״י לאחד בא כל אלהומ וכל אדנומ ש33ריאה ל״ל שבעולם הבריאה כי הוא אדון על כל אלונים ויהוה הוא ה׳ על כל אלהיס ומ״מ לו ו׳ ספירומ שהם

כסאומ לביח דוד כסאומ למשפע ופעמלמ ו׳ כסאומ בענול שהיא מקבלמ מוי ספירומ ע״כ מו׳ ספירומ שחן לעמרה הנקראומ ביה דוד לזה רומז לכ״ף וא״ו של חלמ״ד כי הו׳ לוכב על הכ״ף כענין שכאמל לוכב שמיס בעזרך והוא״ו לומז לח״מ שנקרא שמים הרוכב על העמלה שנקלא שחקים ושניהן יקראו צורמ למ״ר שהן בבינה לקבל כל בעלי

״ / ו ״ ״ ו * ׳ ו ו » ו ׳ n ׳-'> <ו J"י - ׳ י ^ ׳

לאלף בציור אשר משניהן שגי כתות ו ונפלאות אש:״ בהם נפלא דוד באמ־ו

נוסח של הכ״י ההחזקה בגבולות דרכיה ואורה הק׳׳ל הפנימי שופך החילה גדול הגבילוה וסוד י״ה הנוראה י״ש והריו. וגי שמות

x הללו של צדקי״ה המה שלי״ה של צבא צלקיהו הכהן בני׳ ק יהולע והיודע מעמו־ וסידם השואומ חן חן לו ד זה האומ נעלה מאיל ולו ציול מצוייל כי ממנו פוסלם מלאכים מלאים עליונים .. ומשלשים וסוד המים העליונים

נב שכחה בבינה רומז לעעלח בשם אדנ״י הוא אדון על כל האדונים ועל כל הגלגלים שעל כל אלה הכחומ אמר היש מספר לגדודיו היוצאין מאלו הב׳ כחוה וכ״ז מתייחד בתפארת ששם חעלה חעערת בכ״ח מחנותיה . וכן היי תפלת מרע״ה באערו ועתה יגדל נא כח אדני ל״ל כ״ח מחכות שכיבה הנאמרין. מחכות הלבנה בעבור שהלבנה רמוזה לעערח שיחגדלו ויתדבקו ברחמים ביחוד ומכח הרחמים יתעלו בבינה אשר באותן י״ב גבולי האלכסונים בהם נשבע השם ומקיים שנאמר בי נשבעתי ובהם השם מחיה את עולמו הנקרא שמים לאלץ עם צבאם ואלו ד׳ אותיות פלאות מחוברות שמורים כל אחד יחוד

ל היוצא א י ר ת כ אדני ואמר בעבור הכה א מן האלף ארוממך נדול יהו״ר. ומהולל מאודן ו ד ר י ד וגו׳ ואמר בעבור הכה הנקיא א היוצא מן הלמ״ד להודיע גדול אדוגגו ורב י כח ולתבונתו אין מכפר והנה יבין כל משכיל שהזכיר בראשון שם הויי׳ה ולגדולתו אין חקי ובשני הזכיר אדנ״י וכח הביגה ומספ־ יכי הראשון כולו מדבר על העליונים והשני מירד. בג׳ מיגי גלגלים עליונים אמצעים תחתונים אשר בם סוד אלהות ואדנות לצורה אחד אדג״י הוי״ה בכלל הכל לאחד היש מםפר לגדודיו בהויות וכחות אשר משם ובעלייו אין לחקיר ואמר כח ששם כח הלבנה עולה בך״ח מתנותיה המקיפות ועולה דרך י״ב גבולי האלכסונים עד הבינה וכן תפלת משה ועתה יגדל נא כח אדנ׳׳י ר״ל כח מעלות השבטים במקימן ברחמים שעתירה השכיגה לסובבן בכח הרחמים שבתוכה ולדבק הכל בכח ברחמים בתשיבה ובהם נשבע ומקיים ומחיה את עולמו הנקרא שמים וארץ עם צבאם . ומאלו הד׳ צורות פלאות שהם ד׳ מחוברות בסוד היחוד לצורך השמטה ולצורך העולמות עולים ויורדים בלומר לצורך עליונים רוחניים לאחד וממנו כח וצורה לכל צורה רוחגיות ולאותות ידועות לכחש ופעולתן בעולמם . והשני למ״ד להיות שם• שני כחות רוכבים זיז

על

ן אחר בכאן אלא לרומם נפלאות אין לכו מ מראותיו אבל בעבור אדירירו״ן שהוא בכח הגלגלים בעולם הבריאה אמר להודיע לבני האדם גבורותיו כי הוא דבר מצוה שצדן להודיע לברואים

בעבור שהם יכולים להשיג דבר מועע ואמר בעבור אדירירי״ן גדול אדונינו ורב כח וגו׳ . וכל משכיל יכול להבין למה הזכיר בענין כח האל״ף שם הוי״ה ולגדולתו אין חקר כלומר שאין לחקור עליו ולמה הזכיר בכח הלמ״ד כח ובינה ומספר לומר לן כי האלף כולו רוחניות בעליונים ולכן הזכיר שם הוי״ה ועליו אמר אין חקר ר״ל שאין לחקור עליו לרוב העלומותו אבל בלמ״ד שכחה על כל הגלגלים הזכיר אדנ״י בכח העערח

ם י לצורך עולם הבריאה ל״ל א ב ם ™ עולמו הנקיא ™ יאיץ ^ צ שכמראמ אדון כל הגלואי״ י ,״״״ , ומאלו הד׳ צורות פלאות שהם ד׳ מחוברות ״ י . י 1

ת לצייד השמעה הראשונה ו מ ל ו ע ר ה ר ו צ ל , ר ד פ מ מ ך ן ר ו צ י בסוד היחוד ל מ ° א ' 0 ו ב מ כ ח מ ז צ מ י יח עולים ויורדים בלומר לצורך עליונים רוחניים אלף שמולה יחוד וממנה כ ה ה ן לתבונתו בעבול ש בא מן הביכה ואמל מספל לאחד וממנו כח וצורה לכל צורה רוחניות נתחבר אותיות ידועותפ • אשל כחם ופעולתן לצולן מ ל ו ע בעבול שהכס הבא מן ולאותות ידועות לכחש ופעילתן בם n העולם והשני למ״ד ל״ל י ^ ו ת ר ו ח ' נ ^ ־ פ ת ש ו י ה ם והשני למ״י ל ל ו ע א 3 ו ה . ה כ י 3 ה

הגלגלים אשל שם נמצא י ע שמן הלמ״ר שהיא השנית מספל כעכין שנאמל המוציא במספל צבאם ממנה נתחבלו אותיות ידועות אשל בהם כחם ג״כ נמצא עמה כי האל״ן^ שהיא כח הוי״ה הוא כח לצולך העולם הגלגלים והן שני אותיות זו על גב זו אלה׳ האלהים על כל כחלת עלילנופ להלמ״ד ליפלד אחד והן וא״ו על כ״ף . והשלישי כ״ף הרמוז

ג״כ ניסח של הכ״י

וזיעת המיות והוא הנול לחיי ישלאל מזכר בנול החיות ומייסרים יחול המוז והנסתל אשל אנלהס סשיג קצתו במבול מלתו וגס איש בצילו ונטע אשל אילן הספילומ ביסולו אפל נו קצצו האומות והס שני בהנים. אבלהס ומשה למבץ סולם והפול בי הם משפע האוליס האול הגנוז בשנה ב״י ידבקו נאול השמינוה ל׳ אשל היא אמס על יל לק־ חסל ואממ אל היסול לבקש אמס הציור הכולא והנעלם ובזמן לל״ס לא ה״ הומיס בי אם האוליפ וכוחם והבהניס המפרים שם לואים ומנץ מאולם והוא שם הגמול וחבורתו והם זובליס לימיס לאשוניס אפל היו לפניהן לזמן

ויהי אול בזמן עת ויהי אור:

פפו* תמונה נ התמונה ננ ג״כ לשני פועלים לאחד שהןג״כ כ׳ ו׳ ומאלו אוהיו׳ וחלק שני שהן פשועוח וסימנן דוז״י כנ״ד וחן בלא יבואו מצוח ידועוח לצילד ישראל כי מן האל״ף חיבור וחלק ג׳ הן מחובלים והכל בא לדבר יבואו מצוח הפילין וציציח ודומיהן : ומן הלמ״ד אחד כי הם כגד ב׳ קדושיה שהם דבל אחד ויהיו סוכה וימים עובים כוי ובעבול שכל אלו כל האוהיוה אלפא חלוקים לשני חלקי׳ שהלאשונים שלהן יהיו אל׳׳ף למ״ל

על זה לייחד השמטות וגלגלים לאחד ולהשיב באחד לאחד לקיים ולייחד העולמות לאחד וגם הוא ציור לאותיות העולמות ידועות לאחר . והשלישי מ וציורו לב׳ פועלים דבוקים מיוחדים לאחד אשר מהם השפע והיחוד ומצודה מיוחדת לו מבח אלח ציצית ־תפילין וכדומה להן . ומן הל . כגון סוכה וימים טובים ועומר ויובל ושמטה ותרומה וכדומה להן לצורך השמטה . והרביעי ס צורה דבוקה מכל צד סתומה וחתומה מיוחד בסוד גלית עילית ותחתית סתומות בגלגלים עגולות ונשמות זשאד כחות בס׳ כשולחן היה סגור ׳בזר זהב למסגרתו סביב חומת אש סביב לה וממגד. מצות לולב ומזוזה קרבן וקטרת עבודה ותפלה וכדומה להם לצורך השמטה וכולם נותנים ציוד לתבר כחות כולם חוץ מאחד שבו סוד שני על שערים נוראים לאחד וכולם הפ הלוקים לשנים חלקים עיליות ותחתיות לאחד והם נ׳ כחית מיוחדים ועמודים פשוטים ומחוברים הכל לדבר אחד מיוחד בסוד נ׳ קדושות לאחד והכל לשני חלקים לשנה אחת בשני ראשים אחד לרוחניים ואחד לפועלים ושם הכח האחר היוצא מהם אכתריא״ל ה׳ צבאות כי מכל צורה כח ומלאך

מכחו

האל״ף לומזה ללוחכיים עליונים שבאצילוה הלומז לכהליא״ל וחלמ״ר לעולם הגלגלים אשל משם האדירילו׳׳ן יוצא ולכל אוח שלו כח שמאוהו הכם יוצא מלאן אחד ואוחו מלאן יש לו כה של מלאכים אחרים נמצאב אוחיוה יהיו להם ךב כחוח של מלאכים ך שיהי׳ כחם כמו כח האוח אשל באוח משם ־לכן יהיו מהן ימיניים ומהם שמאליים ומהם אמצעיים ובכלל אלו המלאכים יה«ז כמה מלאכים כוכבים וגלגלים צבאוה וחיילומ משונים אשל גם הן חלוקים לשלשה חלקים ימיכיים

הדבלים דומה לבינה אשל שם הלמ״ד ומן המ׳ עוד מצום היחוד והזיוג ומצום אמה וצדקה ודין ומשפע ודומיהן שכל אלו דומץ לחפארתאשל שם המ׳ : ומן הסמ״ן מצוח לולב ומזוזה קרבן וכו׳ ודומיהן בעבור שהכל הוא כדמיון שכינה הדומה לסמ״ן שכל זה הלא צירן לגללמן של ישראל וזו הסמ״ן היא צורה דבוקה מכל צד כי היא כולה מגולה ביחיד שהוא דבר אחד להודיע כין הן גליוח עליונות כל כ וחחחונומ . סמומין מכל צר ומכל לבר שיפול בו גלגל כמו גלגלים וכמה כחיה אשי שם בגלגל כמו הנשמוח וגופים כי כולו סגולין בדין כמו שהשולחן

ושמאליים ואמצעיים וגם מן בליוח קענוה עם גדולום אשל בעולם השפל נמצא גם הם חלוקוח לשלשה כחוח חיים צומחים דוממים ולכל אלו הרגלים יהיו אלו שנים המלאכים גיבולים כמו לאכףם על כולם והס אכחליא״ל אדילילו״ן שינהיגו אלו הדברים כחולס השמעה וחוקה ויקלא הכל המונה אחח ויחלל אחד ומזה הכה שהיא למ״ד יבוא

כמ נוסח של הכ״י

ה הבס הזה כקרא לצון והוא ממיל משפיע 3מז3ח ה׳ ומתקלב 3ו לבקלנבוה הכהן והטעם בי השמטה ששימ יה* הבל ללצון ־ וכוחות רצוניות וקלבנמז מהקלבוה. לגבוה ללצון הה״ה לקל3 הבל אל מקום מוצאם. והשבמ הגמל והנולא בלצון עליון על ילי חסל אור שהוא הס״ם המבליח עיון וחטא ואין מלאך המוח שולט בשמטה ההוא ואז תהיה בבלאשונה ואין ש0 כי אם אהבה וליעוה ולצון. ויציאת נפשם בנשיקה. והציור לומה ללבל לאול קטן והגנוז

T צטעצ

היה לו זלזהג סביב והיהן כאמל בילישלים חלמה אש סביב לה: בהן כ וכל זה יבוא מכח השמעה וכולם נוחנים ציור כו׳ ל״ל כי כל אלו הענינים יהיו מן״ב אוחיוח שהם חלוקים לשני חלקים עשלה לאשוניס נקלאים עליונים ד״ב אחלונים כקלאים חחהונים וגס הן חלוקים לג׳ כחוםסמצא מהם חלק אחר םמולין ביסוד וסימן אלמ״ם ללעפלע םלמ״א

תמונה נ התמונהי הים.מימית הפ כח לשמעה השנימ שהוא גבורה שיהא בה גאולה להרחיק כל טומאה של מנוה ו, , עיליומ ומממוכימ אחר גלומ וזו היא הרפואה לכל ומעהר למעלה כל כחומ מיצונומ ורעומ ומקטרג בעלי משובה ולהיום משם מן הבינה כח לסליחה כדי שמעלה מפלמן ונשממם של ישדאל נשלמומ ולכפרה. כי הסליחה וכפרה היא במדמ נצח לעליונומ ומשם יבוא המים המנוהרי׳ דכמיב חרקמי עליכם מים עהורי׳ מי בדה לא זורק עליו כי מי כדה היאמצדהמלכו׳ כשמקבל׳ מצד שמאל שמאומו צד באים כל דמים ונידומ ומדם מלמה מעהרמן ואח׳יכ בא הבוהרה מנצח ומעהר ממש ואחר םעהרם סליחה וכפרה וזה פקרא מים סיים אל כלי כלומר מים של מורה המטהרים כלי הם ג׳ כמום של ישלאל כהנים לויס ישראל ור״מ שלחם כל״י לכן באה הז״״ן בשבמ ובעבול שהזייץ מטהרמ כל דבל צליכה שמהא בצולמ טי״ה שהוא בשבמ והיא מדמ היסוד ג״כ בצולמ גיע״ל הלמוזה בבינה כלי שמהא מקלבמ ומטהלמ הנשמה וזה מכח שד״, שהוא בנצח על ידי מדמ מלכומ כמו שאנו אומלים למקן עולם במלכום שד, : אלו ד׳ס כל אממ ם ל אומיומ א מולה ביחוד יהו״ה ויהיו ארבעמן מורץ ביסוד שם

גן

מכהו ולכל צורה שנים ועשרים כתות נחות נוראות מהם ימיניים מהן שמאליים ואמצעיים בכלל כוכבים וגלגלים וכהות גדולות משונות וקדושיה לגי כחות חיות וצומחות ודוממין וכולם חלוקים לשנים אלו מלאכים גבורים לשמצה להנהיג הכל בתורתה וחוקה להיות הכל תמונה אחת ביחוד אחד ומזה הנח לשמטה שנית להיות גאולות עליונות ותחתוניה אחר הגליות ולהיות רפואה שלימה לבעלי תשובה ולהיות משם כח סליחה וכפרה לנצח שהוא יום כפרה וטהרה כלולה ביחמ» על כן די״ן וא״ז שובה ישראל עד ויאמר ה׳ סלחתי כדבריך כי ביום הדין לטהר ולרחק טומאה וריחוק וחוץ בקרבן פר ושעיר שביום להרחיק ולהשלים . ומשם כל ימי טוהר וזרקתי עליכם מים טהורים מי נדה לא זורק עליו ולמעלה מזה מים חיים אל כלי על כן זיין בשבת ובתשובה (ובטי״ח) לטהר ולקיב הנשמות לתיקון העולם במלכית שדי לטהר ולק-ב ולהרחיק ואלה הד׳ כתות כחות נוראות ונעלמות מצויירות מנח ד׳ מעלות יורדות ועולות לד׳ קנים אשר שם עצמות היחוד בהעלמוחו. ובהם בקשו המביטים את פועל ה׳ בצורות אלו ובחכמתם הנוראה ותעלומה מאוד ובכל חכמות האמורות סוד התמונה ובצורותיה ובסודותיה ובכחותיה הנעלמות ולזה לא השיגו הצורך כי אס האחד שהשיג ונדבק בהשגת של הקניה מתוך מתיצת המלאך בי בסוד צורות .כלול'הכל וכל אשר ממגו בא לאחר ועד כאן בא האל״ף . ומן הלמ״ד בא כח הנעלם השממית בצבאותיהם. מלאך שני בו תגועת הגלגלים ועצמותן וצבאם עם

אופנים

שהוא יום הטהרה וכפרה כלולה ברחמים מכה הביכה לכן אומ גימ״ל בבינה צורמ זיי״ן וא״ו שהזייץ רמוזה לנצ״ח והחפאר״ה הוא וא״ו ולומזין לסליחה מנצח זייץ ולחמים מן הוא״ו אשל במפאלמ שעליהם נאמר לה׳ אלהינו הלחמים והסלימו׳ הלחמי׳ במפאלמ והסליחה בנצח הלמוזין בשני צליות ד«״ן וא״ו שהם צולה אממ בבינ״ה שעליהם פאמל שובה ישראל עד ה׳ ומה שענה למשה סלחמי כלבלין למז לו שהסליחה מכח נצח שהוא מדמ, משה ולכן אמל סלחה כדבריך ל״ל כמדמן ואמל כי ביום הזה יכפל עליכם ר״ל ביום הז׳ של נצח משם באה הטהרה והכפרה לכחה כי כח הזיי״ן שבנצח לטהר ולקרב ולהרחיק כל ריחוק וטומאה ומה שהיו מקריבין ביום הכפוריםי ושעיי השעיר היה פ

נופח של הב״י לגלול. הקטן לשמשה והגנוז לסופה. וגבריאל מכס השמיעה בעבור כי מעשיהן גסזקה ובפסו ובמורא. פי האור

מורה בלבר ן ו זאמ אוח צורה בלא ציור וממכו מורה קרבן תולה שלא יזוז לכל השמטות וההקפות וממנו לוסיח קלושימ יצליקים כי הוא סהוי״ה אשר מענה מתהווה קצופ בל סול נשגב ונעלם וממכה כל הפעולות לכוחות עליונות ומלאכים משרסים וכל צבא שסק וממנה אור השמטה אשר צורמה ודומה וקלו שה עליונה טהורה וזכה . וקלבנומיס סמץ ומצה

לנוקי©

ספר תמונה נ התמונה נד בן ד׳ אוחיום יחיד ומיוחד שד׳ אוםיום של שם כו׳ ל״ל שהשלישי גא עד כח המ״ם ישם שד״י הוייה מולין על ד מעלוה של הקנים כמו שמפולש וממנו מלאן מעעלו״ן אשל באמצעי זה המלאןק החיים כאשי רומז א בספל שני של החמונה באום למ׳׳ד : לכן אלו השיג ולאה אול שפע הבא מן כלומר ד שנככסי לפללס באלו ד אוחיוחבסידס וכח 1ה האוח כי השגחמ זה האוח בקרב האי ה בחון אוחם הנוראים שהן בעומק ארץ העליונה ועל אום המ״ם עליה נאמרק ד׳ל א אני ה׳ בקרב ה בחון ארץ החיים וכל אשל בה שהיא מרח המלכוחח ושם למז אל׳׳ף דל9 נדן יו״ד אפי׳ לאלץ החחמונה וכל אשל בחוכה שיהא שפנגוכח למעיינוח ולשישס שהם בקלבק המגדלים הצמחים א ה והעשבים כולם נקלאים ומקבלים מיכין ובועז הנקראים שמיס כל זה נאמר לכל הדברים המוגדלים בחון הארץ וכל זה הגידול יבוא מחון שפע מ״ם סחומה שנוחנמ כח לכל הדברים החמומין כמוה כגץ בשכינה שהיא בחון הגלוח או בנשמה

אופנים ושרפים וחיות הקדש וכחית כוכבים ומלאכים עד כאן כח השני. וממ״ס כח למלאך מטט-ו״ן ומן האוח אור ושפע לארץ החיים ואש־ תוך הארץ כענין אני ה׳ בקרב האיץ וכל אשי בה עד לאיץ התחתונה וכל אשר בתיכד,. ומכח מים סתומה כח שחקים לחוקת שמים וארץ בכל אשד בתוכה וכח וחלק אחד בין הארץ . וחלק חמישי מה׳ בשמה בסיר ה׳ אצבעות ביר העליון על כן באו הד׳ צורות ביתור וכפולה באצבע יחידה להכשירה והיא צורה סתומה לכל דבר סתום כנין שכינה בתוך הגלות ובנשמה בתיך הגיף בסיד גליות סתומין ושני כיובים • כאחדם וכל זה י מ מ ו ש מחוברות והשומרים על ה מכתות אשר מצד השמטה הפועלת מעלה ומטה . ומן הסמ״ך כת למלאך םנדלםו״ן ומן האות כת לגליות לעתים וזמנים מצנן להביאם אותס אל מקומם והנה גתחלפו לו הצורות סתימות ונעלמות ממני סדר הגליית לתיקון לזמן הגלות והגאולה עליונות ותחתוניה ע׳׳כ בא הרביעי . וכל אחד השיג השגתו וראשון בא עי כח האל״ף הגותן כח ביוחות עליונות ונשמות וממנו אנת־יא״ל.

השני

והוא ונפלא ומהון מכח

צולםם מם כל צומח האוחיום של הא לפא ביח״א ויוחל עומק מחשבםם וחכמחן באלו די אוחיום מיוחדוח פוראוח נפלאוח מאיד . כי בקשו לכנים בהכליח חכמחם הנוראה וההעלומ׳ מאוד ובקשו להשיג עד סיף חכמחם שהיא קל ־בה להביע אל השכינה כדמיון נביאים הגדולים ולכן לא יכלו להשיג כל הצורן כי אם אחד שהשיג עד קרוב לאור שכינה ונפשו חשקה בזיו אול השכינה ופלחה ממנו ונדבקה בשכינה וזהו שמעון בן עזאי ואוחה המיחה היא יקל לפני ה׳ ועליו באמל יקל בעיני ה׳ המוחה לחסיליו ומהון מחיצה המלאן היוצא

מה שהשיג שהיא בחון הגיף ובלומה להם ואלו הב׳ צולוח דבוקוח זו לזו כשחי כרובים לאחד ממובלות והם דומין ורמוזץ בנצח והוד שהם שערים למה שלמעלה מהן שהם גדולה גבולה ועמהם החפארח הנקרא שלמה שהוא עיקר לכשמוח והם אס לבנים חד לאחד כמו ש מורץ השני צורוח באוח מ׳ שהן, רומז לשני פועלים מיוחדים . והרביעי כ׳ ו

בא נוסח של הכ״י

רגוקיס קרבן מורס שאינו נטל כי הוא חולה זכה וגלה מאילת עיניס חשל וצרקה משפט ולחמים זלע אמה ומשפטיםi ישלים לא יצה״ל ולא ע״ז לא גלוח ולא ביטול חולה שמה בחוקפה ולבנה במעשלחס והס בעלי נליה אנלהם

ן זאת האוח מכס סול המטה והשגתו וחוזק וכש עלהו והוקף אשל בציורו פיל עליון ונולא מאור כ> הוא אוח וציול יבול 3ל בסזק? .לסבליס כל טומאה וכצ לבל הוא ?צל הטומאה וטסוח סיציניפ ררוקומ מובדלין. כי הוא מצוייל

מן האל״ף ראה והשיג אכחריא״ל שהוא בעולם העליון רוחני

והשני בא עד כח הלמ״ר והוא ר׳ עקיבא מחיצה מלאן הארירירו״ן השיג גם הוא

עולם השמעוח ומולמיהן וסוד חנועוחיחן הגלגלים ועצמוםן וצבאם שרפים ואופנים וחיום הקדש וכחום המלאכים וכוכבים . ומן המ״ם

ספד תמונה ג התמונה נשמה במין הגוף ומצייר בה ציורה אם זכר אם נקבה והרביעי בא עד סמ״ן אשר ממנו ניהול לנשמות בגלומם וממנו מלאן סנדלפוץ הנקרא אופן אמד בארץ והוא הנותן צורה ודפוס לולד כשהוא ברחם האם למי זכר ולמי בקבה ומנהלו ומשמרו עד שיצא לאויר

העולם : מנצפ״ך בכאן ביאור המנצפ״ן .) בת״ת צדי״ח ׳ מ׳׳ם (ון בבינה פ״א וכ״ף במלכומ כן הם חלוקיה. והא לן פירושן של האומיו׳ מנצפ״ן גם מעיין בממונה א׳ ובממונה ב׳ : מנצפ״ן צופים אמרום ר״ל אלו הה׳ אומיומ הנביאים פרשום ושמם ים המל״ח בעבור החכמה העליונה ובאומה מעלומ פנימיומ ועליונומ ונעלמוה זו בזו וזו בזו ולכן אמרו כי אלו האומיומ מנצפ״ן שתם כחומ נוראומ לרוב הם עשרי׳ ׳מעלוחן החכמה העליונה ולרוב מעלמם יקראו אומן מו מלוחים ל״ל שמהם יבוא כל מלח וקיום ועעם לאוי לכל העולמו׳ הבליאה כי הם מקיימין ומאילין לעולמומ הרבה והם כח וקיום לבינה לאומו הכח שהוא נעלם בכל הוי״ה והוי״ה משער החמשים ל״ל בכל ספירה וספירה ובכל שמטה ושמטה ואלו החמשה צורות של הה׳ אותיות מנצפ״ן נתחברו כנגד ה׳ שמטות אבל כשהם למעלה פשוטים בלי

חיבור

השני בא עד הלמ״ד וממנו תיקון הנשמות ואורות וכל צבא השחק וממנו מלאך האדירירו״ן. השלישי בא עד מ״ם הנותן נשמית לארץ ורוח החיים להילכים בה וממנו המלאך מטטיו׳ין הנותן נשמה בטף ומצייר הציור . הרביעי בא עד הםמ״ך וממנו ניהול הנשמות בגלותם וממנו המלאך םנדלפו״ן אופן אחד בארץ הניתן דפוס וצורה בטיפה בתוך הרחם ימי זכר ולמי נקבה ומנהלו ומשמר אותה הטיפה עד שמוציאה

לאורה:ך צופים אמרו והם הנקראים י י פ צ נ מ 1 ים המלח העליון ים

החכמה עלאה וכל אחד על עשרים מעלות תוך הים העליון ההוא ממורח מים צלילים וזכים

ומזהירים.

כי הם בעיקר עיקורי החכמה נראה כי יש

בא עד צולח הסמיך וזהו אלישע אחר אשר מכס סנדלפו״ן היוצא ממנו לאה ומשיג בסיף הגליוח ידועות וזמלן שיהיו עד מקום ידועות ואם הוא היה חופס סדל הצולה בטוב שהיא סמ״ן

היה יודע כל סלל הגליוח לכמה ׳/מכל ממש והיה גם הלא ממחין לישלעחן של ישלאל והיה מאמין גם הוא שהשם ב״ה שב שבוחן של ישלאל אבל ללוב מליפותו ומהירה שכלו שה" ממהר לדעת נולאים עליונים נתחלפו לו אלו השני צורוס הסמ״ן למ״ם סמומה ובסמין חלויים כל הגליום ושם סודם והגאולומ ובמ״ם סהומה מלוי סדר המעייכומ וגדול הצממין והםלשים .

ואחל שנמחלף זה בזה חשב בלבו ואמל בדעמו אין מקוה לישראל ואין לחם גאולה * וביומל שראה למטטלו״ן שהיה חושב בזכומ ישראל וחשב אלישע כי הוא רשומ בפני עצמו ונמבלבל דעחונפגע: ושכלו בחילוף אלו הצומח וקיצץ בנטיעומ ו וכל אחד השיג וכו׳ . ר״ל שכן באו^אלה הד׳ באלו ארבעה אוחיוח האחד בא באל״ף אשר ממנו אכמדיא״ל וממנו כחוח זרוחוח עליונוח וכשמוח קלושוח והשני בא עד הלמ״ד אשל ממנו יוצא מלאן אדילילוץ וממנו חיקון נשמוח ואולוח וכל צבא שחק . והשלישי בא ער מ״ס ומעכו עלא״ן מטטרו״ן הנוחן בשמוח לאלץ ורוח להולכים בה . וזה המלאן מטטרו״ן מביא

נופח של הכ״י אוח זיין 3אופ השנה נשנה נסור שגס . וגס שדי 0מו וגבריאל שמו • ויסוד צייק ד ש. נצסאל שמו. ועל זה חוממו בכל קלושה לבה ועליונה ב«ו בתפילין אוה • נשבה אוה בלית ו ע פ. בפסח לאשון אוח שמו. במילה אוח שמו. ובכל מקום שהוא בולחח י ד אומ שמו

הנוומאה ושם מילה שס שלי מפח אוח זה וע״כ היה על המשקוף להבליח כל נוומאה זאח אוח ומיסה סבא מצל הטומאה. ומכח אוח זה כל כוסומ הקלושה והטהלה ומענו לשמיטה ש ד שחסיה כולה זרע אמה וטמונה בסול ברכה הכלה ומעלחה לבה וקלושה וטהרה וסול בריה אוה

הלללב בה מעומ פליה ללביה לעשפסומ הטומאה שנאעל ואה לוס הטומאה אעביל מן יסוד נצח עטרה 0אלז

י קולש ש

י הגליה זאח

.̂1

ספר תמונהנ התמונה נהה» ׳ ב׳ לשמנה מלאכים של הכקודומ שיהיה כמו הה׳ ו חיבול יהיו רמוזין 3כל השמנה ספירומ ם׳ קמץ פח״ח ציר״י סגר׳ל שול״ק חיל״ק סול״ם ם. | ׳ ב׳ כחו ם. ב׳ כחום . ת כחו' וכן הם שמנה' מאלפו״ם למז לה׳ אומיומ מנצפץ והשמנה ניקוד׳ . ד ח א מ ׳ כ ׳ ך ד ח :יקוד׳ כח א אלו לשמנה הפשונוץ של מנצפ״ך והשמיני מהן עולה עד הבינה הנקרא פי עולמים אשל מן הבינה יבוא טעם וקיום לנסמוח ואורוח מנח חנו״ן אלוכה כי כל אומ ממנצפ״ך נומן טעם. וקיום לאומ הדומה לו לכל דבל שבעולם

הגליאה ויבוא מעם מן!׳ עד לעבין האומ הן העולומ י והקרבנוח והקעלמ שיעשה לכוונה וקשל ויחוד עליון לצורך הנשמומ ולצורך האצילוח׳ שמחייחד ־ הכל לימוד אחד כי - זו היא ההכאה לליח נימוח לה׳ ויבא טעם המלח הזה עד למרמ מלכום ועד הארץ המחמונה וכל אשל בה שהוא עולם השפל : ומכח השני שהוא מ״ם יבוא טעם וקיום לכל פעולוח חחמונוח לסדל זמנים וצמחי האדמה ובענינים׳ שהם בארץ .המחמונה טעם וקיום מכס אומ זה שהוא

לאלו הה׳ צולומ כפי שהם כמובים שני עמודים , ,

ומזהירים לעולמות רבים והס כח לבינה ומלח לקודש הכח הנעלם בכל הוי״ה ושמטה להיות ה׳ צורות מחוברות לה׳ הקפות הבאים . אבל ציורים לכל הבנין להיות ה׳ צורות נפלאות בשני עמודים פשוטים להם בסוד שני שערים נוראים אשר בס יעבור הכל ומחם צורה אחת נוראה מחובדה תקופות כל השנה בשני ראשים שיעור שני פתחים ובו יבוא גוי צדיק שומר אמונים והיא צורה לה״א אחרונה לקיום ותוספת לקדושה וליתן טעם לכל גברא אשר משם הנקודים . וחיבור כל מבטא אשר מהם שמנה מלאכים ושמנה עולמים לח״י עולמים אשי משש טעם לנשמות ואורות ושמיטות בטעס בייית מלח עליון כל צורה לחברתה נשמה ויבוא המלח מהקיום העליון במאכלות שהם ריח הקיק העולה והקט־ת הייח להנאה עליונה בסוד קרבן וקשר היחוד לצורך הנשמות ואורות והקטורת להויו״ת ושמטות והיחוד בכל ליחדם לאחד זאת ההנאה ולקיים היל לאחד ע״ב יביא המלח ביראת ה׳ במלכות ה׳ בארץ ומלואה תבל ויושבי בה . ומכח השני יבא בדית ומלח ושפע וקיום וטעם הגון לכל פעולות התחתונות וסדר זמנים וחוקים לצמחים ודומים ולחיים להיות דעת דדאויה והגהגתם מנח מלח הבא להס טעם וקיום לפעולתס במלח במאכל . ומנח השלישי שפע מלח וטעם והנהגה בהויות ובשמטות בעבור הקפחש ועיקר המלח בשער הנו״ן בעבור נאוית עליונים ותחתונים כולם ופדיון׳ הגשמות בגאולתן להיות הכל

בטעם שהם א א או שיש להם

כחום וגם יש להם

פשיטין והם סוד הבינה לעטלמ ומן העטלח לבינה וחם סוד ב׳ שעלים וסוד שני פחחים שהוא פטרח ובינה והס כ״ף כו״ן אשר בהם יעבור כל דבר מן הבינה לעטרם ומן העטרח לבינה ומשניהם נחחבל צילה אחח נוראה נקלאמ ק למקופח השנה שבה ממייחדים אלו חב׳ עמודים ל״ל ב׳ שערים שבהן יבוא גוי צדיק שומל אמונים וקו״ף הוא מלשון מקופמהשכה וה׳ צומח אלו ממנים טעם לה׳ אחרונה וקיום וחיספח לק־זםח העטרח כשם שהעטרמ היא אחרונה מכל הספירוח כך אלו האומיומ נמצאים בסוף החינומ • סמומה! ך ארוכה ץ ארוכה י

׳ 1 י פשוט 5 ך ארוכה לעולם בסוף המלומ . גם מהם יבוא

טעם וקיום לה׳ נקולומ" מ׳׳ם : ומכח הג׳ שהוא נו״ן ארוכה יבואעעם־ " י א א שאלו הנקודומ הם עיקר לחבר י T v כל מ3טא ודיבור ואלו הה׳ נקודוח יחד וקיום להנהגמ הספירומ ישמיטומיהן גם בשער

המעשים נוסח של הכ״י

האלץ . ומלאכים קדושי עליון מטיילין נגר 3ני אלם צליקיס וטהורים לנגל קרושה הזמן ונכנסין חיים .לגן עלן וכהנים מ8רימץ ומסים נקלוםה :

מ זאמ הצורה עורה לגריס נוליאים עליונים כי היא מלכקמ אומה העליונים הנעלמים והוא כחן לכל כהן וממנה לכהניס משלהי ה׳ . ועם השגחות מחנה אור משחי אוסזוה הלנוקים וכס האוח זו לשמיטה ו׳ ו3שעטמ זו יהי

אולומ

מפר תמונה ג התמוכה המעשים שיהא טע0 לגאולה מצרים עליונים פרקים כי כן צייכה קדושמיחן כמו שהיה הכהן ומחמוכים ושיהא הטעם בפדיון נשמומ וגאולמן מקדש ידיו בכיור י״ד חלקים שחם י״ד כחום מן וטעם וסדר לחקיעוח הבאומ מן השופר הגדול השכינה וכולם הם ימייחדו לאחד וימנשאו למקום שיקבץ הנדחים והאוגדי׳ ברחמים בשער החשובה: אצילוחן ולמקומן במלכומ בנשיאה כפים כמה שנאמר שאו ידיכם קדש וברכו אח ה׳ וצלין הכהן להגביה ידיו לרמז לעשר אצבעוח לעשר ספירוח אל מקים אחד ויחוד. וגם הב׳ כחום ד ח א של חמלכום חרמוזץ לה׳ אצבעוס של היד אל מקומם שהיא המלכום הנקרא ח׳ יד שהיא צורה אומ ח כי הם ה׳ כחום שפעולמן גשמים ובארץ ומכח האוח מ״ם סמומה ישי׳ חלק אחד ושפע לכלס בכל הארץ ו ח דבר ס כגון מעיינומ ושרשי חאלכוח ודברים אחרים חיים וצמחים ודומיהן שפע גדול מכח אשר שם ע״כ ארבעה אוחיוח מיוחדום ביחוד לגוף האילן לה׳ אצבעוח ואצבע יהירה עמם והיחוד בםוכס כמו אני ה׳ בקרב הארץ לשכני בהוכם וכמו והחהלכחי בחוככם זכדזמח להם . ובכולםק כי שמי ו ח שם הגדול ב בקרבו ופעלם ליד אחד מלא כל הארץ כבודו ומן

האוח נופח של הכ״י

אולומ ומונומ ומזבמומ וקלננומ ללוב וספד וצמןמ ושפע לב ונלכה ותענוג לב ופליה ולנים ללוב. והשכמה עליונם. וכביאיס ומפעים ונבוכים ושלום וליעומ. ומלאפים מלפים ושלים עושל ופנול ובל שפע עוב ל3 ליראי אלקיס וסל

מלע : « זאת הציר* נימגת כמ לנפשות הצזיקים מיגיעתם. זמכלפ מלמעים ומאלין א$ להס אזרן ימים לפי גילגלס

תשוןן<

בטעם והנהגה ראויה וגפ התקיעות הכאות מן השוס־ הגדול להביא האובדים והנדחים לעלות בכח הרחמים בתשיבה עליונה מיום הגאולות כולם כאחד ומכח הרביעי ברית מלח קיום ושפע לכל צבא השמים במעמדם וכל מרכבות המזלות מקדישות בנתיבות הגינות וביל כחות משוררת ורקיעים וגלגלים במהלכם כוכבים במשמ־תם וראוי לכולם מלח ושפע וקיום בהנהגה לכל אשר ראוי להט וזה הכל לצירך השמטה ודרכיה. ומנח הה׳ שפע וקיום חזק על כל כת גביה אמה גביה שמאלית וחיצונית היונקים מעיכך השמטה וחוקה וחזקה שתהיה פעולתיני במשפט ודין ויבוא המלח עד כתות גבירים נוראים כחות מהירי. מצד הרין ער םנהדרי עליונה ותחתונה והדיינים והרינין

כולם בברית צדק וטעם ביינין. מ״ם מן הכח הזה פור וטעם ה׳ המח־לק לה׳ אצבעות לה׳ כחית בשמה ה׳ להיות להם הכת והשפע מן הידד פיקס לי׳׳ד נחות שמהס שמיפ אשר בל י״ וארץ עם צבאותס. וכולם הס יד אחד וצורה אחת על כן צריכין ק־ושה וטהרה בנטילת. וצריך ידים שאו ידיכם קידש וברכו את ה׳ הכהן להגכיהן אל מקום מחצבתם ליחדם בצורת אות אשר ממנו האצבעות אלו לה׳ חלסים כל אחר בכחו ופעולתו. ומנח האות סתום שפע וחלק אחד לכל סגור בין הארץ כנין מעיינות ושרשי האלמת ודביים אח־ים אשר בתוך הארץ ומהם חיים כמו תולעים וצמחץ ודומיהן שצייכין לשפע זנדול מכח אחד אשר בה ממ׳׳ם סתומה שהיא כת שנינה לכן ד׳ אותיות שבכל אחד מהם יחוד

רמוזים

ומכס הד׳ שהיא הף׳ם ע ה יבוא ט ז ארוכה נ וקיום ושפע בכל צבא השמים במעמדם בשירחן במםמרחם ויהיה לכל טעם והנהגה ראויה הכל לצורך שמטה :p ומכח הס׳ שהיא ארוכה יבוא טעם וקיום י וחיזוק על כל כחוח גבוהוח שמאליה שהם יונקים מעיקר השמטה יחזקם שחהיח פעולחה גדין ראוי ויבוא הטעם מן המלח עד למלאכים גבורים בעלי דיכין ובסנהדרי עליונה וחחחונ׳ והדיינים והדינין שיהאן בדין אמה וצדק י מ

: ם ה הראוי ל מ״• מכח חאוה חזה כח למדם מלכומ אשר ממנה יחחלק לה׳ חלקים עיר האצבעוה שביד הרמוזין לח׳ אסרונה שהיאם הן יד ל״ל ל מ גמלכום. ו שכולם הן מן היד שהיא במלכוח לכן ציוו סז״ל גבטילח ידים כל י׳׳ד

תמונדו נ התמונה נו כעלם מכל בריאוח וכל הז׳ ספירומ יהיו כח אחד. ה נ י ובכל אחד לג׳ חלוחכיים שהם כמל חכמה ג ומשעל החמשים שהיא הביכה כח לה״א ראשונה שבשם בן אלבע הרמוזה בה שהוא אחד מאלבע אוםיוס של השם ב״ה ומן הביכה כאצצו בל שמעומ וכל העולמומ וצבאוח ומיילומ עליונוח כחומ פכימיומ עהולומ ושאינן עהולומ ומשם יוצא נפמומ ואולומ כול״ פועלמ לצורן מעלומ לוחניומ האצילומ ומן הבינה כל פעולומ חשמעומ וממנה כל שמנה בגדים של כהן . ומדמ חסד הממלבש עמהן לצולןהנשמומ וממנה כח הה׳ שהיא במלכו׳ אשל מן המלכומ עולמומ וגלגלים צבאוח וחיילים וכחומ פבימיומ עחולומ ושאינן עהולומ ומשם יוצא נשמומ ואולומ ומן העלמה מלכים מלאכים המעלים בשפלו׳ לרבוח בעול׳ השפל פליה ולגיה כפי מהלכם ומולמם של המלאכים ״

פימש

רמוזים לעיסר האילן והם כנגד אלו הה״ אצבעות שהם ה׳ חלקי השכינה שבל אחר רמוז ליחוד לרמוז כי כולם יחוד אחר וכח אתד ויותר רמוז לעצמ־ת המלכות שיהו״ה ויחוד אחר בתוכם כשנאמר אני ה׳ בק ׳ב הארץ ר״ל שהיחוד הוא אפילו לשם בקרב הארץ ג״כ שיש חלק םהיתוד בתוך בני ישראל כמ״ש לשכני בתוכם וגם חלק עם הצדיקים בגן עדן כמ״ש והתהלכתי בתוככם וחלק אחד בגליות כשאחז״ל כל מקום שגלו שכינה עםהם וכולם מיוחדים בשם הגדול ושם המיוחד בתוכם כענין כי שמי בנךבו וכל אלו הה׳ חלקים יתייחדו ליד אחד שהיד הזאת היא הה׳ שבמלכות אשר מלא כל הארץ כבודו ובעבור שהמ״ס הזאת היא כפולה יוצאים ממנה שני מלאכים מטטרו״ן וסגדלםו״ן ה*חד הוא מנהיג מן הארץ ער השמים כולם זה המנהיג הוא מטטמ״ן והאחד הוא המנהיג בא ־ץ ועל כל אשר בתוכה וזה סנדלפו״ן והאחד מביא נשמות לגוף והוא מטטרוין והאחד מביא דפים וצורה

בולד אם זכר אם נקבה וזה סנדלפו״ן זן כח הקדוש הנעלם בכל הוי״ה ושמטה ף נ

ח י ו י י ו ״ י י די I ויי י

האוח כפול שני מלאכים מעערוץ יסנדלפו״ן אחד בארץ עד שער השמים וארץ במוכה .עד

ס וצורה זכר ונקבה : המהום ואמד על דפוא מכמ הזה לשמעה הפאר נ י ר ח א א ח ס ו נ

להיומ הימור דבוק ממיר ויצירה עהורה ומשמישם ומולדומם ממקום עהור או מן הפח או קרוב לפח כגון שדים ורחם שלעמיד יהיו קרובים וצדיקים כולם מסםלקים וחיים בגיף ובנפש . כגון חנוןחס אליהו יעקב משה פנ ושאר צדיקים ־ כי כל שמעם מעורב מחגרומיה שיהיה יכל אחח מעע מכולם הן מן הדורוה ומן המצוח והנהגוח ומן המרוח ר״ל שמן המ״ם יהיה כח רמז לשמעוח׳ שם חמיד המפארח שיה,

ימוד ודיבוק: {(ץ הנו״ן הזאמ לשער החמשים שהוא כח הנעלם בכל ז׳ ספירומ והוא כח גבוה ונעלם מכל ושער החמשים הוא הבינה

כי גבוה ונעלם מעין כל והוא כח רביעי לעליונים וממנה כח רביעי בשם אשד ממנה כל כח פעולות שמטות ועולמות :צבאות וחיילות עליונות כחות ורוחות זכות פנימיות טהורות אצילות ונשמות ואורות פעולות בכחות נוראות לצורך המעלות עליונות רוחניות וממנה כל שמטה בפעולתה לבגדי כהונה

וחסד המתלבש בכל לצורך הנשמות וכח הקדושות הנעלם מכל הוי׳׳ה ושמטה כולה וממנה ה׳ אחרונה אשר לה כמוה עולמות גלגלים ותקפות צבאות וחיילות כחות פנימיות וטהורות ועצמות נשמות ואורות ומרכבות ומלאכים אשר חוקיחס לשפלים לפרות ולרבות בעולם כולם כמלאכים במהלכים וחוקותם ותורתם לצורך השמטה בחזקה והכל ביד המקיב לכל מעלוי לעלוי עד הזרועות ועד הררי

קדם וזהו הכהן המקרב הכל : נוסחא

נוסח של הכ״י ובסיף הוא משלם גמולם . ולצדיקים מכסה מגוסס עולמים ואלו הצורות לומזין לשלש גליות ונקשו מכפ נצה שאם יבואו בשבת שלא ילאו משם. ורמז גלגל הנפש לשכליים ועול פעמים סס״ימ המסיס וסם י׳ שנסומ שנקשו לנוס בא׳ מהן ולא קבלום ולא סמרו עי שבא בצורה הטי ועמה בכס השין שהיא שביעימ מהן ושם ממו הגליומ. ומכס אומ לשמיעה שביעית אשל בה ז׳ ימיס וסם שנסומ ה׳ והששה לו׳ שמיעות והשבימומ יהי׳ שמיעה ליובל

לנוקים

מפר תמונה נ התמונה הוא סחוס גליוחינו זה וכהארן הגלומ בלי שינוהלו הכפשות שיבואו נוהולים לפני השם כי צולם הכןמ״ן מולה על השם שלכן הלמז בענין הגלום והגאולוח ובזמנם כי זה הכל בא מסלל המרה הקשה בנובעח ותולהה שקבלה מן הבינה כי מן הבינה יצא סלל ותורה לכל השמנוות וגם הבינה קבלה אותה מאיץ שהיא החכמה אשל משם באו ששה גופות של נשמות בבינה ומן הבינה לשש השמעות וע״כ בא גוף זו השמטה בטבעה ותולתה שהיו בה גליות למטה וגליות למעלה שהם מגלגלים כגון מלאכים כוכבים מזלות וגלגלים וכמה צבאות עליונים וגם הנשמות שמגלגלות הכל מקושי המלה וגלגל הנשמה מוא לטהלה ולנקומה מכל" לבלון הגא מצד המדה הקשה שמצדה בא כמר* לכלון וחוץ וריחוק שצליכין טהלה ולכן הנפש צליכה טהרה שמטהל במים טהורים הבאים מצר הנצח או במי הנדה או בנהל דינול שהכל יבוא ממרח הו״ר וצריכה שמקבל טבילה אחר גלוחה וגלגולה כי הנשמה צריכה טהרה רבה לכן באו לנשמה הגליוח וטבילוח כדי שגם הגיף וגם הנשמוח יטהרו שהעונש והגלגול הם להם לטהרה וע״כ p5w אור הגדול בצאחו מן הבינה להחחלק לב׳ חלקים אור גדול ואור קטן

א וממנה כח לשמטת נ י י ח א א ח ס ל נ הא׳ להיות יצירות דרכה ומאור גדול וטובה וחיצוניות רבות טהורות משוררות משירי ה׳ ושם יתמו הגליות

ויתעלו הגאולות כולם למחצבתן 1ך באות הזה רמוזות כל הגאולות מ ס 1 והשם ברחמיו יקיים בנו מח

שכתוב אמן וכן ישכיל ויבין זאת הכח סתומה וחתומה בסוד הגליות וכל ענינים ודרכם וזמנם ועתם אשר לכל גליות עת ידוע בזמנו ובעתו ער היות ד׳ גליות לעתים ידועות גאולתם לפדותן כולם כאיש אחר . וגלות הנשמה אחת שקול ככל .הגופין כאחד פודה ה׳ נפש עבדיו כולם לנפש אחד לאחד וגדול י גלות אחיון וארוך מכולם גוי ואלהיו וכן

בנשמה כי בתאריכו יתמו חטאים ורשעים וכל דבר עז וקשה וישובו אל ה׳ כי יתאחר גליותינו וגאולתינו לטהר וללבן כל נפשות לבוא לפני אלהינו ותיקון הצורה בנח הגליותי גלות הנשמה בי ג בעליונים בעתם ובזמנם נ

הכל

£ילוש על בוסחא אחרינא . וממנה ר״ל שמשם עד השלש לוחניוח ומן הביכה כח לשמטח מלכוח שיהא יצילה הלבה בעולם ואול גדול וטוב וכחות חיצוניות טהולומ כמו הפנימיומ הטובוח

של הדול הזה משוללות כולם שירות ותשבחות לשם ב״ה משלחי ה׳ כולם ושם יםמו כל הנשמי׳ ומשם יתעלו הכל אל

הבינה כבראשונה :ך כשם שזה האוח מ ס סתום כן כוחה בכל הדברים סתומים ויוחר בענין הגלומ שהן שחומים הם .וכל דרכם ואפילו זמנם שאע״פ שלכל אחד מן הגליוח יש עת ידוע לא נחגלו לנו זמנם . וביותר זח חגלות שלא כמגלה לנו כלל ועיקר זמנו והס ד גליות שזמן גאולחס ידוע שבגלות אחרון יפדו כולם כאיש א׳ אבל גלום הנשמה שהיא

גולה גלוח אחד יוסר קשה מאלו הד׳ גליום שגולה ׳הגוף ולעסיד יהיו נפדין ונגאלים כל הנשמוה וכשיעלו אל מחצבסם יהיו כולם כנשמה אחם לכן נאמר פודה ה׳ נפש עבדיו שמורה שכולם ישובו לנפש אחח וגלוח אחרון שגולה שכינה עם ישראל וגלום אחרון שבנשמה צרין שיהא גלוח הגיף וגלוח הנשמה ארון מאוד בעבור שהחום כל דבר רע וקשה וחעאיס ועונוח וכולם ישובו אל ה׳ שיהיו כולם צדיקים. ולכן

הקטן • נוםח.של הכ״י

דבוקים זה בזה והכל ישוב אל היובל אשר משם בא הכל והשמיטות יעלו כולם אל מקום אצילוהן אשל שם מקומן וזה שאמל בקהלת הבל.הבלים אמל קהלת ז׳ נגד כל השממות והשביעית הכל הבל כי ישובו הכל ליובל. מה יתרון לאלם בכל עמלו זה אלם הראשון ועליון מסת השמש זה התפאלת . למה כי לול הולך ולול בא . לחוד והאלץ העליונה דבוקה וטומלת למולם סנקלא יובל. וזרמ השמש זח בנין הפלטין החלשים ושמיעת השמש זורחת ומאירה לעולם במלמה ובא השמש למקומה. אין כל חלש מחמ השמש סילוע כ׳ כבל היו לעולמים וכן הולך ועספל כל

הענץ

ספר רוטינה.! התמונה נ! הקעןשיהא גולה עם הגופ׳׳ בהיוח הנשעו׳ בחופן שהשלים העליונים חם כמבלבלו והם מהקונונוים למעה י והאול הגדול גנוז ביסוד לצורך הנשעוח ועושים מלחמה בשמים ע״כ מכליחין בהכלח גדול כרי שיהא לנשמום לפואה לגלוםן שישובו כולם עלכלאומחם למעה ללחום יוחל• ויוחל בארץ וכן למחצבםם כי כן השני אולוח ושני כשמום וכן כל הם באום המלחמו׳ בארץ מצד שליחם שהם בשמיי וכשחלאה מלכוה מסגלה ונלחמה עם מלכוח אחל ומחקיעעין אלה עם אלה זוהו כמבשל ביאח המשיח שע״כ אמל הנבי' וקכקכחי מצלים במצלים פיל בעיר ממלכה בממלכה: ואז כשזה נופל זח קם ר״ל זה מנצח וזח מנוצח זה הורג לזה וזה לזה עד שנופלים ואינן קמים כי קושי המרה זו של סמ׳ין מהחזק בהם ומסכסכם בשמים ובארץ: ואם ישאל השואל הרי יש כמה שנים וזמנים וימים שראינו כמה מלחמוח בין כל האומוח והשלימו ולא הגיע זמן הגאולה. זו היא חשובחו שהכל היא מרוע מעשה חדור שמרבין בעבירו׳ ונשמדו׳ ובמעשים הרעים והולכים אחרי דרכם להכעיס אח השם ולבעל מצוחיו וםורםו ואין חונן ואין מרחם ועושים סדרים וחקנוה נגד: כי ו נ השם ונגד חורחו ואוי נא לנו כי חעא שלהי דקייעא קשה מדקייטא : ועהה היא בסופה עד כאן המו ר״ל כי כבר חמו כל קושי המדה היא פועלם בקושי בכל הדברים הקשים שיחערבו ועוונוח וחעאים כולם םמו וגם הזמן המביא המלכיוח במלכוח קשוח בשמים ובארץ שאין אוחם וגם הגליוח כולם שלשים ורבעים לן אומה ולשון שאין לה שר בעליונים ואחרי וקודם שיחמו הגליומ לגופים ולנשמוח וכחוה

עליונים ניסח של הכ״י

הענין וסוד השמש והקפותיו וכמיבומיו וסיבובי נשגב ונעלם מאוד ־ וסוד סלי״ג מצות הנוראות והנעלמומ ואלו רומזין בסוד מופלא . והמכירו ומזכירו בילאה ופסל ומולה רבה * וזה סודו כ« י״ה יולדים וי״ה עולים ועור י״מ עולין וי״ה יורלין וזה הסול נשגב וסול הכסא גכסא לכסא יסור שלם ושם מלא על עולם מלא והי אלסים אמס*

63כ«ל״ז

הכל; בא מסדר המרה בהקיפה בטבעה בתורתה אשר.קבלה מן הביגה אשר שם כל התורות חלופית אשר באו לה מאין ששה גופות לשש הויות לש^טה עם פעולותיה הכל גנוז בבינה ומן הבינה נאצלו כורם במדתם להקפתם בטבעם בתורתן וכן זו השמטה בטבעה בתורתה להיות גולית עיליות ותחתיות במלאכים וכחית וגלגלים וכוכבים אשר מחזקה מגלגלים ועולים כתית צבאות עליוגים וגס הגשמית שמגלגלות לטהרה ונקיה כדי שחשוב הכל למחצבתם כבראשוגה בגקיון מליכלוך הבא מצד המרה בטבעה הקשה אשר מציה לכלוך ריחוק וחיץ וצ־יכין כולם טהרה מהם במים טהורים וחיים מהם במי נדה ומהם בנהר דינור סיף גלותם בטבילה ידוע אחד ורבות אתר דגלות בו דוב המתרה בגליות הממהרות כל ולכן בל הגליות והטבילות. בכחות עליונות ותחתוניה ג־פין ונשמות לכן האור הגמל בהיותו בבינה נחלקה לשני חלקים קטן וגדול קטן לצירך ניהול לגיף וגוף . וגיול גנוז לצירך הנשמה ולהיות החלקים עמהס בגלותןכולם למתצבתן אורות לרפואתם שישובו היל:

ונשמות

דבל שיש לו גלוח יחעלו אלמחצבחם ::ולכן בצורה סמ״ן שנים פועלים חיה ומלכיה שהם כ״ף וא״ו שהן פועלים בשמטה זו ובזו הכח מן הסמ״ן רמוזין הגליוח ועהם וזמנם אבל הוא סםום כמו שצור׳ הסמ״ן סחומה מכל צל וזה מקושי המלה וכמה• כי בסיף כח של זו המלה יהי׳ כמחחיל מעט׳ להאיל כמו .מלוה השחר לזרוח השמטה הבאה :כי כולה לחמים ויעילו בה כל הטובוח םאמלו הנביאים כמו שכחוב בס׳ הנביאים וכל אלו הל׳ גליומ שבגיף ובנפש הם נגד ד אוחיוח של. שם היחור נסחל ונעלם שממנו יבוא רפואה וםיקץ לכל אלו הגליוח וכבר אנו בסופי של המרה

הקשה והגליום כבר םמו והקושי של• המלה מסחלקח ובעבור שמסחלקח היא פועלה 3קישי גדול וביר חזקה ובאכזריוח באחריחה כשאלז״ל

ספר תפונה ג עליונים קודם יבוא הגאולה לגופי׳ כי המם גלומן ודניאל שידע בענין הקץ יוסר מכביא והתחיל לגלוי והמלכיומ ממגרומ זו בזו כי אז מממיל להאיר ולפרש ונמן זמן וממם וכןחס כל כן שאין הנביאי׳ ולהזהיר כוכב מיעקב למלון ולמשול בכל העולם יכולים לדעמ הסוד ולעמוד על דבריו ואמר אם שכינה עם ישלאל כי על כן בא העמשאמל דניאל יממהמה חכה לו כי בא יבא ואל יםאחר וכשבא להודיע האממ ולגלומ הזמן אמרו לו ואמה דניאל סמום וחמום הדבר עד עמ קץ . וא״כ מי יש בכל העולם שיוכל להננויח ולגלומ רזי הקב״ה . והבוטחים בו חופשים העיקר ומאמינים ליש ועמו כשיגיע הקץ תשועת ה׳ בהרף עין יבוא והמאמינים ילונו וישמחו והכופרים והמתייאשים יצעקו מכאב לב ויאמרו חטאנו כי דברנו בה׳ ועל הכל עלינו לבלום מה שגלו לנו והבטחנו ואשרי הגבר אשר שם ה׳ מבטחו ולא פנה אל רה3ים ושטי כזב. ועמה הסתכל והבן ושים בה׳ מבטחן ועיין בחשבון הזה : אומ הי של מלמ ה״ר רומז לחמשמ אלפים

ונשמות ולכן כל טלה להיותו חלק עליון עמם ישובו הכל למחצבתן אשר משם היל . ולכן הצורה במדד, לב׳ צורות ולב׳ אודות להודיע שהם בשטטתן לצורך שני פועלים שבה בזו הכה הסתומה כד םוד וטעם הגליות ועתה בזמגם הרמוז בשגי כחות שבצורה הסחומה בסוף ותכלית קושי המדד, וטבעה

כחד, כי אז תתחיל הבא לזרוח ולהאיר במדתה י כפסוקי הנביאים שפסקו בה כל דרכיה הראויים לה ולכן יהיו הד׳ גליות והנשמות גגד ד׳ אותיות מיוחדות אשר הם גסתר וגעלם שממגה רפואה ותיקון לכל הפעולות עליות ותחתיות כי תם גלותם והמדה בסופם והוא מתקשה במרתה שכן ארזי׳ל שלהי דקייטא קשה מדקייטא . כי אז יתערבו מלכות במלכות במלחמות קשות עליונות ותחתונות זו בזו זה נופל וזה קם וזה נופל וזה לא קם . כי אז תתחזק המרה בדין קשה להיות סכסוך בשמים ובארץ כי עד כאן תמו פקודות עוונות וחטאים וריחוק וטומאה והזמן ותמו גליות עליות ותחתיות ודור רביעי ורבעים יתמו וקודם זה ימים ידועים יגאלו הגופים ני תמו ימי גלותם ומלכיות יתגיו זה בזה וגופלות ואז יתחיל להאיר כוכב יעקב למלוך ולמשול

בבל

ד מ מ כי מעה הוסל ה המנה ומחשוב עד ימים ידועים וסימנו הוא הר

האלהים : , פקח עיניך ולאה והבן ואל ומדבר עם הכסילים והרשעים ואל מגלהו ללצים ולומדי חכמומ חיצוניומ כי בבוא ובהגיע הזמן ההוא הם ימחרמו ממה שהלעימ ושחקו וישובו ויחזרו מעוולמם ויקיצו משינמס ויפקחו עיניהם ואולי ישובו להם ושמא יקבלו הפמאים כשאין מקבלים מילוי רצונם מתייאשים או אם רואים שדיבל שום חכם ונתן זמן לגואל מפני שראה דור פרוץ כדי שלא יתייאשו ויבטחו בשם ויקוו

ישאל רי״ש והרי״ש עולה מוציא ממלת ה״ר הה׳ בחשבון מאתים ומלת האלפים עולה בחשבון צ״א ל״ל צא מן הגלות ותוציא עתה מן החשבון מאתי׳ שעלה הר״ש צ״א שעלה חשבון האלהי״ם שסימנו צ״א ישאר לך מאה ותשעה מחשבון המאםים

להשגחתו ועברו מומן הזמנים ונתאחד הקץ ומתייאשים ואינן מאמינים ויוצאים מן הכלל אוי להם ואוי לנפשם ואלה איכן מבני ישראל כי אם מכחומ חיצונים שאם היה להם הבנה היה להס לדעת כי לא קם נביא בישראל כמרע״ה ולא השיג לדעת קץ הגאולה

ויעקב אע״ה לצה לגלות ונסתלקה ממנו הנבואה. וישאל עתה על הדבר הזה עיקר החשבון ה׳ אלפי׳ ומאה

נוסח של הכ״י בשכמל׳ץ והי׳יו. הס מרות ?עלמות מלאות והס מח3ליס כל עולמות וזיוום ־ והוא סור י״ג מלות הכרותה לאבוס וזה סול הוא התפארה שם התורה אלם שלם הכולל מהן + "׳ר א״ה תפאלת ענורה . וע״ז למות דיוקנו הקוקה בו ואין מגלין אלה הדברים לכל אדם 3״א לאיש לבוב ושלט והולך המיס וירא אלקים . ויקבל גס הוא ממקבל. ו3זה נמצא סול נפלא ונשגב ל' אומיוס סשס המיוסד . וסודותיו הנוראים אשל לו ואשלי היולעו ויופר סעסמי

מענו

ספר תמונה נ התמונה נחן ושילבו י ומאה והשעה •מוסיף על החשבון הזה ששים שעולה הגאולים שלא יהגפו רגליהם מנוורח הד הסמ״ך עולה ה׳ אלפים קסיע וסימנו (הקס״ע) בשלום ובשמחה ולא בחפזון דכחיב כי בשמחה ואז בשנה ההיא במשלו׳ משבוןהזה ׳החיל להחעורר מצאו'ובשלום הובלון ובמנוסה לא מלכון כי הולך הגאולה לישראל 1 והראיה והעד על זה שימקועעו לפניכם ה׳ כי מחלמ הגאולים היה בהר האלהים . גס עמה 3סין< סימנו הר האלהים ועיקר הגאולומ באומ מאומ סמ״ן שעולה ששים וסמ״ן מורה האומ שממנו היא שם כ״ו ומכמ השם הזה כל הגאולומ ומורה השם רחמים ולכן מסיר האלהים שעלה צ״א. ושים הסמ״ן ן והוא די שהוא רחמים כמו שאמרנו ועולה ששים והוא אומ מהגאולה והשאר בידן מהי׳ שנמ גאולמינו והרי לן להבין יומר מבואר ממי מהיה הגאולה החשוב מבריאה עולם עד היום ומוציא החשבון ההוא מחשבון הקס״ע ושס מלאה כמה ישאר ולזמן ההוא יגיע הקץ ומשם ואילן יזכו ללאומה . ועד כאן זמן גאולמ הגופים מכאן ואין גאולה לנשמומ וכל כחומ עליונומ כי הם גלומם ובא זמן גאולמינו : ואח״כ כשיגאלו הגופים לימים עוד יגאלו הנפשומ כלועל אע״פ שימומו האנשים שלא יצעלכו לגלגול יומל ולזמן אחל מהיה זה גאולה לעשוללים שלא יצעלכו לנהל דינור כי שילמם יהיה הגון ולאוי לפני השם ויהיו משוללים ממיר דכמיב חדשים לבקלים לבה אמונמיך . ועוד אחל ימים ידועים יהיה גאולה הגלגלים שלא יצעלכו לגלגל במלוצה גדולה כי אם בנחה וכל הכוכבים ינוחו מגלגולם שימגלגלו

בכל צדדיו גוי ואלהיו דכתיב דרך כוכב מיעקב וגו׳ כי בא עת דגיאל וזרח והאיר מעת הוסר התמיד עד ימים ידועים תוך הר האלהיס ובחוסר האלהים מהר לגופים ובשלימותו לגשמ־ת וכחות עליונית אשר שם מחצבתס וכל גאולתם כי עד הגה גליות ראשוגו׳ ואחרוגו׳ ועוד ימים ידועים תהי׳ לנופים אחר גאולתן ועוד ימים ידועים גאולות הגשמית כי תם גלותם ואחר זה לימים ידועים גאולת המשוררים כי תם גלותם . ועוד לימים ידועים יגאלו הגלגלים כי תם גלותם . והגכגס ראשון יצא אחרון גוי ואלהיו תפלה של יד והכל ידועים ספר הנביאים כילם ובפסח הוא יום וזמן מלאה חמדה מ:ל טוב ושלימה מחםיונה טהורה ונקיה מכל חמץ הבא מצדה הקשה והחמוצה יום של עשר שעות הוא אלף חששי של עשרה

מאות

וימגרו• כל מלכיומ יון ואדום זה עם זה אלה כנגד אלה : מ: ז ימקיים דברי הנביא יפקוד ה׳ על צבא המרום במרים ועל מלכי האדמה על האדמה וממנו יממיל השם לעולר ענין המשיח לבוא ולגאול אח ישראל. ואין לאדם לחמוה לומד ומה האומ הזה הלא מעולם כמה מלחמומ היו בין מלכיומ ובין עיל לעיל . החשובהן היא האממ שבזמן כ הגאולה כולם כאחד ימבלבלו . וכבל הגיע

העמ שאמל דניאל ינוהלו ויצלפו לבים וימלבנו וגו׳ והמשכילים יזהירו כזוהר הלקיע ונאמל ועמ צרה היא לישראל אשר לא נהיימה ולאח וישאלו מעע מהרבה וכ״כ מהיה א נראמ מ הצלה והלעה שהבן לא יכיל אמ אביו והבן לא יחון האב וזה שאמל הכמוב ואכלמם בשל בניכס ובנומיכם בבוקר מאמל מי ימן עלב וכשיהיו יומר נעזבין ויומר רפין מן הגאולה הנשארין מימר הפלינוה אז יביע השם ברחמיו הרבים בחשגחחו ויחון וירחם עליהם ואומן שנמייאשל יבואו שפלים אבלים וחפויי ראם וישובו אל ה׳ עד ה׳ מלח האלהי״ם בכאן ׳יולה דין וצלין שיחסרן הלין ד הדין מן הגאולה אע״פ שבהכלח צ לדון במלכים ומלכיוח המעכבין אוחה ולחמים לכל

בנחה נוסח של הב״י

ממנו שוד י׳.ספירוח הנוראוה והיהודי הגמול המיוסד באבדה מעלה ומטה ואשרי איש ירא ה׳ ואת מצוהיו ישמור לעדת שמור :

י ממנו בס הי׳ לדבקה לאפל לו האלץ ולהיות יסוד מיוסד בלא פילור וצדיקים נהנין מאולס גם זה יהי׳ בשמיטה 1׳ אלו

ספר המונהג התמונהן ישלאל בראשונה ומוציאו באחרונה: גוי ואלהיו כ עם השכינה הם אחלונים למגולגלים והם יצאו לאשיכים למגולגלים כי גשנה חלביעימ שהו׳ גלום לביעי ינוהלו כולם והס לאוים להלולים לה׳ וכדומה זה בעליונים לעלי׳ הנשמה בשלשה שהן עעלמ םפאלםיסוד שבו יעמידנו ונחיה לפניו בחשובה חייס נצחיים ומכאן נבין הדומה לטפוח אחל הגאולה כל מה שבעליונים כמוה בחחםונים ושם יבואו שני אולוח גלול וקנון לאחל ה׳ בלאשונה כי הכל נפדה בכח צלקח בציון ודבל בעמו הם הגאולוח בעמם זו אחל זו ועל אומו העמ לבלו הנביאים והשנה הלביעימ אז הוא העמ לאוי וטוב להיום סמיכה לכל הגולים נעו צללי עלב ועלב שבח הוא קלוב לבוא כלומל שהוא ממקלב לאלף. ובפסח : השביעי שהוא יום שביעי יום שבח כו׳ ל״ל וזמן הגאולה הוא ביום פשח שהוא זמן מלא כל עוב ושמחה גדולה ושכינה מלאה ושלימה מחסלונה ונקייה מכל דבל עמא וקשה הבא מצד המדה הקשה כי האלף חששי הוא ביום שלם שהוא יום ששי שבו אלף שנים ובסיף אלבע מאום הלאשונים של אלף חששי יהיה כל הגאולוח םאמלנו וזהו ביאורו . הגאולוח יחחילו לההעולל בשנה הקס״ע ומשם והלאה על שהשלם החשבון האלבע

מאות וסיף ד׳ ראשונים הוא העת הידוע שתמו כתות המרה וכל גלגלים מכתה וקודם זה ימים ידועים גאולה לגופים ואסיפת לכהות הטומאה ומתים חטאים ורשעים אינם. כי תמו בולם לבית נרתקס ומלכיות מתגרות זו בזו במלחמות רבות מעלה ומטה ואובדות ומתבטלות בי סוגיו דלתים בשוק. ועור ימים ידועים וגאולות הנשמות ונאספו כל ההלניות עליונות לניתק אחר נשפ ה׳ שכם אחר וכן במשוררים וכן במלאך וכוכב הכל ישוב לנרתהי כי יאעלהידרך גבולו והשבת קרוב לא יום ולא לילה והבייות עם בריאת מעט והדורות ממועטות ממעט למעט עד היות שבעים נפש זכות וטובות . ומשם לי״ב אגשים ומשם שלש עמודים ומשם לנת וחנוך עד אדם אחד כשבא דגל כן ילך ואז אדם ושכינה ועם שוס נמצא מן העליוגים אמר מזמור שיר ליום השבת שכלו שבת לחי

העולמים

בנחה ולא במרוצה ואז יחיו הזמנים גלולים והימי׳ אלוכים ויוחל שיהקלביוםהז׳ שהוא אלף השביעי יוחל ויוהר במנוחה ובאיחור יחנועע ויהגלגלו הגלגלים גם הכוכבים עד שיגללו הזמנים ויחאלכו

הימים כ״כ הלבה שיהיה יום של אוחו הזמן כמו שבוע שלבו עחה וזה יהי׳ מאה שנים והמאה שנים הבאים אחליהם והשניים להם יהיה היום שלחם כשני שבועוח שלנו והמאה שלישיה יהיה יום שלהם כשלשה שבועוח (צ״ל כחדש שלנו) וכן יהיו הולכים וכופלים המאוח עד םשלום האלף חששי . (צ׳׳ל השביעי) וזה הכל יבוא מאיחול מהלך חגלגלי׳ גס מחלון הכוכבים ובזה יחקיים נבואח משה לבינו ע״ה שאמר שמחנו כימוח עניחנו שנוח ראינו

ד עמנו חסד נ רעה ר״ל והוא סוד שיעשה ה עם הדור שיזכה לראום הזמן ההוא לקיים הפסוק הזח כלומר שיוחן לנו הימים והשנים.כפולים שעמדנו בגלוח דכחיב כימוח עניחניו שנוח ראינו רעה יראה אל עבדין פעלין ר״ל השמעהם. והנכנס י העשה פעולוחיה והנבואה חהקי ראשון כו׳ ר״ל הגלגלים שברשוה נחגלגלו ואלה ינוחו באחרונה כמו הפילין של יד הרמוז לכ״י שהיא השכינה וזה הרמז לגלגלים של הבור המוקפין מהכלים הנקרא אליקודוסי״ש הנכנסים ומהמלאים בראשונה יוצאים ושופכים מאוח של האלף חששי יהיו נשלמוח הגאולוח באחרונה . והאדם מניח חפילין של יד

כל נוסח של הכיי

אלו י׳ צומת נכבדות וכוסות מלובקומ בספילות הפועלות 3שעיט,ת מאצילותן כל נאצל ומלא מדריגה אהל. ופי׳ ׳ מדליגס ועוד אסלים י״נ כוחות ומהם י״ב גבולי אלכסין . ובהם הקנ״ה נ&בע שנאעל בי נפגעתי נאום ה כי החפאלה ו׳ קצות והמפלה ו׳ קצות וסכל ליסוד אסד וסם למספל בני ישלאל«״3 אבנים מפולמומ ו׳ משעוסס ו״ו

עשעוסמ

ספר תמונה נ התמונה נט ובכל היעים אמל דתי עלב ויהי בקל ובשבח לא נאמל אלא וביום השבה: וכבל הזלונוח ממעעטומ ולא ישאלו אלא שבעים כפש כמו שנא׳ ביעקב

אבוחין עצליממ וגם שבעים פפש יללו אומן הנפשוח שבעים ימעעטו ולא ישאלו אלא ׳״ב וגם אומן יממעעו ולא ישאלו אלא ג׳ או על שכיס אנשים גלולים ואלה הג׳ כמו ג׳ אבומ השלשה הנשאלים. או שנים כמו נח וחנון וכבל הלכו כולם לבימ עולמם או ישאל אחד וזהו כמו אדם ואז לא ישאל כי אם אדם והמכינה וגם בעליונים לא ישאל כי אם מנים מלאכים גלולים ואז יהיו משוללים שיל לעמיד ליום חשבמ יום

העולמים ואז הכל נסתלס והאדם שב למקומן אשר ליקת משם כי הולך האדם אל בית עולמו העפר למקומו היות תשוב אל מסימה אשר ניתנה כי הכל נתעלה ומנח הצורה לשמטה שנית בעתים וזמנים ידועים לגליות ולזמנים מתוקנים וסיד עבודתם בגליותם יחד גויואלהיו בגלותם מ־־ובק־ם מיוחדים בצורת האות סגירים בגלותם עד עת זמן אשר יפדה

גוי ואלהיו;ת ןןי״ן בז־ הכח עגין.אור הגנוז ל א 1 ביסוד בכל מהלכיו בסיד

הנשמות בצאתם ובבואם לחיי העולם הבא עם כל כלי המעשה ששה בשבע לשער הנו״ן בסוד שני C C הפוכין בנסיע •בנוחה בסוד ויצא יעקב ויחי יעקב ראש וסוף לנשמות ושניהם סתימין וששה גופים בה חתומים עם כל הויו״ח לצורך העולמות עתידות וכולם זו

מזו שכולו שבמ ומנוחה לחיי העולמים והכל נסםלק והאדם ישוב למקימו אשל לוקח משם דכמיב כי הולן האדם לבימ עולמו והעפל ישוב למקומו והלוח חשוב אל האלקים אשל נמנה כי כבל הכל כמעלה ומכח צולמ הסמ״ן מכחה לשמעה השנימ שעמה אנחנו בה שכל כמומיה בענין גלוםם בזמנן ועםה עד ימי גאולםם ומולה בסוד עבודמן בגלומן

: ן ׳ ובגאולמן עד בא זמנן. נשלם אומ סע׳ {$׳ ענץ כמ אומ חעי״ן לומז לאול הגנוז ביסיד כל מהלכים ל״ל לצולן הנשמומ שיהיו חיים שם בצאמן מן היסיד ובבואם שם שכל כלי המנולה למוזין בעיץ ובשמיטמה: ובעיץ, כחומ נוין וא״ו זיי״ן נוץ למוז לבינה. הצולה הן ג

וא״ו

כל אחד בזמנו כאשר אמרנו כי כבר מעו החטאים והלשעים עוד אינם . ובעוד שהוא עבודמ חמדה המלכומ יומל צלומ ויומל מלחמומ יבואו זו אחל זו והלול יהיו יומר קשים

ויוסר לעים ויוהל עבריינים יהיו כל זה לכלומ ולהשמיד וצהחליב בזה ובבא לעבלייניס : וכל אחד ימבלע לנלמקו ר״ל כי כל כח עליון והחסון כולם יחבלעו במקומן והמלכיו׳ ממגרומ זו בזו כאשר אמרנו ואז מלחמומ גדולומ והמלכיומ יאבדו לאיבור והנשאלים מישלאל חיים ובטומים בארצם והעולם ממעעע בלבל ומלחמזח ויחבנולו הבליומ מן העולם מעע מעט והנשים לא יעשו כל כן

פליה ולביה ויהיו חלשים דכמיב וסיגלו דלמים בשיק ל״ל שיסגול השם דלמי העולם: וכבל נאספו כל מלכיומ שיעשו כולם לב אחד לעבוד אמ השם שכם אחד בשם ה׳ אחד : וכן במשיללים ל״ל שאח״כ המשוללים והגלגלים והכוכבים מחעלים ומםבעלים ומםבלעים בנלםקם העליון דכמיב ובטלו העוחנוח כי מעעו ול״ל שימבעלו הגלגלים שהן העוחנין העליונים כי נמעלו הכל דלן גבולו כי כבל נמקלב יום השבח שישגום הכל : וע״ז נאעל ביום ההוא יודע לה׳ יום אחד לא יום ולא לילה וזהו יום השבס יום השביעי ל״ל אלף השביעי ומה שאמל יום אחד לה׳ לא יום ולא לילה ל״ל שלא ישאל בעולם מי שיכיל ויבדיל בין יום ובין לילה

ל הכ׳יי נוםח ש מעעומם לארבעת מורים כגל ד׳ בני אלם בספל 1

, כ נס הצורה בעשירית הכלולה לקבל לינים העליונים באלה׳ מצרים וצבא השמים והארץ וזוהו לצורך שמיעה ב שהוא ספסר : זאמ

ספר תמונה נ התמונהם דבוקה ן הארון הוא כמו העמי וא״ורמוזלו׳ כרומ שהן הו׳ כןפירוח וכולן יבואו ובהיומ חולה מו במדמ היסוד שהיא שביעימ הרמוזה לזיי״ן והב׳ אל היסוד והוא כי שמי בקרבו כלומר כמ היסודן העעלמ שיהא הבלימ בשלום כמו סוכמ שלום ה f f כו״ן אחד מו כוניץ הפוכין של ויהי בכסוע מ פונה כשהנפשומ יוצאין מן הבינה ליסוד וחנו״ן והכל הוא ללולן שמעה שניי שאנחנו בה שמדמה מדמ הגבורה להיומ שכינה ל״ל שמהמ השכינה כלולה מכל עשרה העליונים ומהים בסון המקדש לאחד בצולמ הפ״א וכמו שהנשמה • בסון הגוף ששניהן בעולם אחד וגלומ אחד כן שכינה וישראל: וכח זה עולה עד לשמעה ששימ שמהא דבוקה בשלו׳ ומיומדמ בחפאל״מ בכפ שימקבל מהם פרנסה ואור גלול ושמחה ורוב מענוג

ושלום בעולמה :׳ כח הצד״י הוא צ לומז ליסוד הנקרא אלון הבלימ וגם הצולה יש לה ב׳ אוהיומ נקלאומ ב׳ שעלים שעל חעעלח

מזו משונים והם רמוזין מה התורה כולם לששה.םפריפ חלוקות עם כל דרכים ופעילות וחוקותם כולם ממונות זו מזו והוא אור עין יעקב אור קדום לצדיקים ומזו הצורה אראלים וכל כח שלום לשלום ומן האור אור לגלגל

שבת וממשלה לכוכב.א זאת הצורה במעשה ארון ברית י פ ה׳ בכח הוד אלהיגו אלהים צבאות שהיא בין ים לצפון לאד! ן ה׳ במלכות הברית לאחד להיות התורה תוך ארון שמי בקרבו לשלום הברית לאחד סוכת שלום לאחד לצורך השמטה שגית להיות שכינה כלולה בעשר תוך מקדש לאתר כנשמה בתוך הגוף ושגיהם בגלות בעולם אחד וכח האות לשממה ששית להיות דבוקה תוך שלום ומיוחדת בפאר ומקבלת פרנסה ואור גדול משם ומהם שמחה

ותענוג בעולמו : צךי״י זה הכח בארון הכרית לצדיק וכה הצדקה להיות שני השערים דבוהים להיות צדיק המקבל מן הבינה לצדיק ועטרת מקבלת מן הצדיק להיות בלולה מעשר

ומנח

אחלח^בבוא הנשעום אל היסוד ללכח אל חבינ״ה ול״צ יציאמן וביאחן אל הבינה הם אלה הב׳ נוני״ן וששה גופים ל״ל ששה גופים של הנשמומ שפלשנו למעלה לשם הן ביסוד לצור ן עולמומ הבאומ וכולם הם מםונומ זו מזו שאינן דומין זו לזו והם רמוזין במורה בעכין ו׳ ספרים שחן חלוקים ואינן דומין בדרכיהן ופעולוחיהן שהן כולם משונין זה מזה כך גופומ הנשמומ יהיוה. העין משונומ זה מז נקרא אור המפארמ אור קדום שהוא לצולך מצדיקי׳ ומכח זו הצולה כמה

ושעל הבינה שהן נו״ן יו״ד והם דבוקים להיום היסוד מקבל מן הבינה לצולך הצליקים וגם העעלם מחיה מקבלמ מן היסוד כדי שמהא כלולה מן העשל והאומ צ׳ למוזה לב׳ אלונומ אלון אחד נקלא מולמ ה׳ ל״ל שבאלון שהיה במקדש היה בל מולה שבכמב ללמוז אל המפאלמ ואל היסוד שהן זה במוך זה לדבל אחל ואלון שני הי׳ הולך לפני מחנה ישראל עם לוחו מ ושבלי לוחומ לנצח

: ן ו העלממומ ולהשבימ כל החוצומ ח צולמ

מלאכים של שלום כגון אלאלים ודבלים אחלים לשלום : ומן האול של העי״ן בא האור לגלגל שבס ומכח של העי״ן לכוכב ששמו כוכב . ואלו הו׳ ספרים בלאשימ שמומ ויקרא במדבר דבלים ויהי בנסוע עד

שובה ה׳ : פ׳ אומ זו צולמ מלכומ שהיא עערמ וארון ברימ ה׳ מכמ ההוד ונקרא אלהיס צבאומ שהוא בצפין ולכן זו המרה היא צפונימ כלומר מקבלמ הדינין מן הצפון ונקרא שכינה במערב ונקרא מלאך הברימ . שיהא דבר אחר

נוסח של הב״י ל זאת סאות כוסי גבוי וכולא. ולאמץ לחילותיו ונס הצולה הוא אלילילון ה׳ צבאות שמו. והכס הוא קרוב לכס אכתליאל. ובעמל שיכו׳ סצילות יש גש כן שינוי במבגווו ובכס ובמלאך היוצא מסן כאשל הבין דור פורם באמלו. ואמל בעגול אדילילון היוצא מכמ ל ק בעבול אכתליאל היוצא מכס האל׳יף גדול ס׳ ומהולל מאד ולגדולסו אין ס

למ״ר

מפר תמונה נ התמונה ק׳ צורה הקו״ף מורה בז׳ ספירום הנקראים שהוא3ץ ואין לו צורה מעשי אומיומהראשונוה שבמומ השנה ובציורו ממצא כ״ף נוץ ולכן נק׳ שני שערים בעבור שבהם מסעלין כל ארוכה הכ״ף רומז לעכור׳ והנו״ן לבינה רמוזום לח׳ דברים עליוכי׳ ומממונים ובקו״ף רמוז כל האצילומ םפירומ וחן שני פסחים לצורה אחמ ובאלו השני גס הימור שכיהן לישראל שהוא המפארמ לבניו של המפארמ והימור שהוא ישראל ממש רכמיב בני בכורי ישראל והיא המורה שבמפארמ הבאה מבין החכמה ומבין הבינה והוא בין חכמה עלאח וחכמה קמאה לכן הוא׳׳ו הרמוזה ליחור שהוא למ״מ בעליונים ולישראל למטה בו כלול כל האצילום לאחד והוא יחוד הגנוז מכל כחומ חיצונים כלומר מכל האומומ ואומו יחוד אינו אלא בין ישראל לאביהם שבשמים כמו שכמוב ביני ובין בני ישראל והוא האור שהוא ביחוד המפארמ ומשם לעולם הנעלם לנשמומ שהם ביסוד כי הששה ימים העליונים הם הששם ספירום וישראל שהן למטה הכל יבא לדבר אחד בשבמ ואז אין בין ישראל לבין השם שום דבר כמו שכחוב ז״ה אלי שהם עמרמ ומפארמ עליונים ומחמונים לאחד וכח זו האום בשמטה חעטרם שיחי׳ לה טעם

מלח נוסח של הכ״י

למ״ל גלול אלופינו ור3 כה ולה3ונהו אין מספל וכל משכיל יובל להשכיל שמה שהזכיר נראשון פה יו"ל ה׳׳א ולגלולפו אץ והשני הזכיר שס אלמה וכה וגינה ומספר שנאמר היש מספל לגלוליו וכ״מ הן כ״ס מהנות לגנה המקיפומ ועולות מעלוי לעלוי על הנינה ומקפה כל הי״3 גנולי אלכסון סנולאים סנקלאיס בלו ה׳ שאמר משה ועתה יגדל

גא

ומכת האות לב׳ ארונות ארון לתורת ה׳ בפגים אדון הברית והיה שלום ואמת לדבר אחד וארון שם בכח גצח להשבית מלחמות ונחות חוץ ההולך לפגי מחגה ישראל ושגיהם ארון שניגר, וארון יוסף ונח הצורה בשגיהם למנצח על השמינית י״ח לנצח. וחום החמה ממנה וימי השנה שס״ה ושבתותיה עד שער • הנו״ן וממנה נח לשמטה השש-ת להיות דבוקה בשער הנו״ן לקבל אור וחוזק לעולמה ושתהיה מקבלת מבל העשר תוספת

ברנה ושפע ורב תענוג: כןןיה נח זו הצורה בשבת השנה ני 1 הוא ראש וסוף הבנין שיעור

שני פתחים לאחד וצורה אחת כי בה ננעלו כל השערים שמימין ויובל וימים כולם עד שער העליון ששם כח ים המלח יובל העליון שבו כל ההיכלות סגירים עליונים ותחתונים בסוד לףנ מעלות שירות תהילים חלוקים לחמשה ספרים עם שנים נסתדין ג״ן פרשיות ליובל אחד ולמעלה מזה שנים ויובלות כח עליון המקיימת אשר משם סוד שני פתחים ראשון ואחרון מה לפנים ומה לאחור הכל כלול בסוד צורת האות שאין בה מן העשר העליונים כי בם נגעלו כל השערים גליות עילות ותחתית לאחד ובה כל האצילות עיהר היחוד הניתן לישראל הזקן ולבניו שהוא בין ים המלח ושער הנו״ן ומבין שני חכמות על כח הוא״ו שהוא עמוד ויסוד לישראל מעלה ומטה להיות כל האצילות לאחד יחוד הגמור מכל כחות העליונות ומכל חוץ והוא ידוע בין בגי ישראל לאביהם שבשמים והוא האור שביחוד ומשם לעולם הנעלם בסוף לנשמות

כי

שערים שהן מלכומ ובינה לשם ישלמו כל ספירום וכל דבר שמיטין ויובלום ער שער העליון שהוא החכמה הנקרא ים המלח ונקרא יובל העליון . כל ההיכלומ וכל הדברים סמומין וסגורים עליונים ומחמונים וער שם הם קץ מעלומ כמו שרמז בשירומ מהליס שחלקם לה׳ ספרים נגד חומשי מורה עם שנים אחרים נשמרים שהם פ׳ בראשימ עד יום א׳ ופ׳ ויהי בנסיע הארון ואלה הג׳ פסוקים שהן כולם גץ פרשיומ שנקראו יובל אחד ושני יובלים המעלים עד הבינה וכמ עליון הוא הכמר המקיים כל הרי לן גץ הנו״ן ליובל אחר שהוא הבינה והגימ״ל שני יובלוה שהן שני נוני״ן וכמ הכמר הרי הם חשבון גימ״ל ועושה מלמ גץ ושם בחכמה רמוזין שני פמחים שהן חכמה ומלכומ הנקרא מ״ה לפנים ומה לאחור וזה הכל בצורמ ק

מפר תמונה נ התמונה ספירומ זבל לנקבה ונגד אלו הה׳ זוגומ אבלהם ושלה יצחק ולבקה יעקב ולאה אלם וחוה משה וציפורה וזה פירושו היסוד נקלא מעלם המכפלה מפני שהוא מערס לנשעום והיסוד בם זוגו לכמ״ר וכמו שהנשים של אבומ נקברו בראשונה במערם המכפלה באיץ ישראל ואחריהן בעליהן שם נקברו כן הוא זה למשל שחמל׳ היא זוג למפאר״מ וזו היא מרח יעקב ומפני שהיא זוגו של המפארח המלכום נקברה בראשונה ביסוד ל״ל. שימבלע בראשונה וע״כ כתיב שעה קברחי את לאה וזה מצל שמדת יעקב הוא התפאר״ם והמלכות היא לאה ע״כ אמר ושמה קברתי את לאה למזל הראיה אינו לומרים שהנשים בקברו מחלה ואח״כ האנשים וזה רומז לעשר ספירום כי הנקבומ באו ראשונה ליסוד כגון שכינה במחמונים חעעלמ וכדומה להם ואחר כן באין הזכלים הנקלאים בעליהן כמו החסד והמ״מ והאחלים qv qv כולם יבואו אל היסוד להמבלע וכקלא עעלמ המכפלה בעבולן שהמלכוס ׳מבלע ביסיל שהוא מעלה מו המכפלה גן במוך גן כפולה העגולה עם חיסול: ביאור גימל ל״ל הגימ״ל יללעום הם האבומ והשנים הנסמרין שאין ידלעים הן אדם ומשה • הג׳ הן נגל ג׳ קלושומ והכל הן נגד עשר ספירומ איש ובת זוגו ולשם נמאוה

כי הוי ימיס לישראל מטח הבל יבא ליום אחד ברבר אחד בשבת לאז הכל אחד כי אין ביניהן דבר כי זה אלי עליונים ותחתונים לאחר למזה הכח בשמטת העטרת להיות מלח וקיום לעולמה וגם עתה בעטרת להיות טעם המלח בה באוכלוםיה ורייגיה ולכל אשר ברא לעשות ; רי״ש סור הכח אות זה הוא סוד נעלם עולם העליון להיות ירושה לגשמות מתחילת האצילות ששם גנוז וגקבר האור של יום ראשון עם זוגו ושסהי קברתי את לאה בסוד ג׳ זוגות ידועית ושתים נסתרות והזכרים הראשונים ואחרונים לקבורה שלשה וחמשה סוד ג׳ קדושות לח׳ זוגות להיות הבנין שלם בשלום עשר לאחר גגוזין בגן עדן העליון כפול גן עדן גן בתוך גן ומכפלח לפגים בכת צורת כח הדומה ולשם גתאוה דור בארצות החיים ומחמשת גשים כפולות האחת לפגים והאחת לשמאל ומהם כחות רחוקות טהורות ומהן נח,ית רחוקות כולם לצורך שניגר! חיץ מאחת שאין שם זוג נפול היא עצמות 'השמטה

עולה

מלח לכל הכמומ אשר במוכה כמו דיינים וכמומ אמרומ ולכל אשר ברא לעולם השפל :

ףי״ש בזו הד״ש רמוז עולם עליון בעבור שהוא הציור והוא בימ המלכומ והיסוד

מחלמ האצילומ ירושה לנשמומ ביסוד ששם גנוז ונקבר האור הבא מן החסד עם זוגו שכינה במחמונים ושם נגנז המ׳׳ם עם זוגו שהיא לאה זוגמו של יעקב והי זוגות נקבלו במעלה ג׳ נגלומ וב׳ נסמלום הגלויס הם אבלהם ושלה יצחק ולבקה יעקב ולאה והנסתלו׳ הס אלם וחוה משה וציפולה ואע״פ שנא׳ במשה ויקבור אוסו בגי זהו למשל כי הנה פסוק אחל יש בזה שאמל ולא ידע איש אמ קבולמו אלו ואלו דבלי אלהים חיים אממ שלא ידע איש אמ קבולמו אבל המלאכים יודעים וחלאיה

שהכמוב אומר כי מנגד מראה אמ הארץ ושמה לא מבוא כלומר לא מבוא בעצמן אלא יביאן במהרה וזהו למה ששם נקבר משה על ידי המלאכים ועל ענין אדם וחלה יש לנו קבלה מדברי לדל . ועמה יש לנו לבאר ענין הממשה זוגומ אלו רמוזין לה׳ זוגומ זכר ונקבה והם י׳ נגד עשר ספירום המיוחדים אל מקלם אחד והזכרים רמוזין לספירום הלחמים וזה ביאורו הכמ״ר בם זוגו היסלר המפארמ במ זוגו ההו״ד (צ״ל המלכומ) הרי לן עשר

דוד נוסח של הכ״י

נא כס ה׳ והן מתנות שכינה שהקנייה נשנע 3הן ומחייה אומן ומקיימן ומקיים עולמו הנקרא שמים וארץ ופל צבאם והכל הוא מכס הבינה מנצפ״ך צופים אמרו והוא נקרא ים המלח העליון שהם כס לבנה והן ס׳ צורות נוראותקדושוס וטםולופ ועסובלוש והאותיות לומזין לס׳ ראשונה ומעמם לה׳ אסרונה כי הס נמצאין בסיף כל סיבה כלי לישן עעם

ללבל

m ,תמונה נ התמונה דוד ר״ל ביסוד דכחיב אמהלן לפכי ה׳ בארצומ בעטרה כמו דודי לי ואני לו יוכל דברים שהן מןים: ואלו הה׳ האצילוח באו מצד ימין של העטרה וכל דברים החיים והוא היסוד הנקרא עץ חי זוגוה שנקברו במערה לכולם היו נשים כפולוה החיצוכיה באו משוליה ר״ל מדרמה אחרוה שבעטר׳ האחח רמוזה צאצילו׳ והשניה רמוז׳ שממנה יוצאוה והדבר רומז כי שני אומה קטן וגדול יחאחדו לא׳ וכן שני חנשמוה זכר ונקבה יחאחדו לאחד הנקרא פנים ואחור ימין ושמאל כמו זכר ונקבהן וחוץ וזה הכל כמו הו בא מכה׳׳ר אחד שהוא בינח : אבל לעחיד בזמן הגאולה שאז יבוא האור הגדול וההיה פדויה ואז לעחיד רחל הקטנה שהיא שכינה עחה בהחחונים בגלוח ובגאולה היא החעלה בפנים ולאה העמוד במקומה בשער האצילוה שהיא המלכוח וזה הכל רומז לכל הדברים ישובו לנרהקם והנרחקמ יחעלו ויהבלעו באצילוה ויחייחדו לנרחק אחד ואז לחל הקבר במערה ר״ל שהחיה גנו־ 3חיים שהוא היסוד ומשם מחנשא עד י״ה על שהוא חכמה והוא ציור יד״י ועוד משם ; הכהל אבל בין אלו הזמנים עהה היא בצר! החיים עם אוחו האור שהוא ביסוד ומכח או הרי״ש לשמטה החמשיח (נ״א לששיח) להיו

דבוקה בשלום ושלוה ומנוחה רבה והענוג גדו« לעולמה :

?£?׳ באום זה הוא אור שהוא פאר והדר בלבושה בעבור שהיא רמוזה לבינה המל-י־בשח בשמנה ועמנה כל הספירוח השמנה עליונוח וממנה

עולה כליל לה׳ לשלימות האחת ולהיותו טהור מכל לצורך היחוד והשליפות כפוף אע״פ שמצדה כל חוץ הוא טהור מהן ואדבעתם נשים ליעקב הכלול מכל וכולם בשינוי זה מזה לפי מקומם ופעולה וארבעה ליעקב ב׳ בימין בפנים וב׳ בחוץ והכל .כלול ברחל הקטנה לכן באהבתו אותה כי כל פנים בימינה וחוץ בשוליה וזה הכל רמוז לשני אורות לאחד ושני נשמות הכל בסוף לאחד כי מהם פנים ואתור ימין ושמאל תוך וחוץ הכל מכתר אחד ולעתיד תהיה רחל מבפנים ולאה במקומה בשעי כי ישוב הכל לגרתקס והנרתק לנרתק אחד ורחל תקבר והגנוז בחיים ומשם תתנשא עד י״ה בציור ירי כסא מרום מראשון עד חקיקה בנתר אבל היא עתה בצרור החיים ואור בתוכה ומכה האות לשמטת הה׳׳א (נ״א הששית) להיות דבוקה בשלום ושלוה

ומנוחה רבה ותענוג גלול לעולמה : האוח

כחוח חיצוכיח ויצילוה לבוה מהן טהולוה ומהן שאינן טהולוח ויש לנו לדבר בלשון נקיה מה הן טהורוח ושאינן טהורוח והראיה מן הכחוב דכחיב מן הבהמה אשר איננה טהורה : וכולם לצורן השמטה ר״ל שכל כחוח חיצוניוה היוצאוח מהנשים הכפולות מלס צריכין לצורן השמטה ויצחק שאין צו זוג כפול בעבור כי הוא עצמוח השמטה לכן צרין שיהא עולה כולו כליל לה׳ שלם וטהור מכל הכחוח החיצוניוח: שכל הנשים

הכפולוח היו בהם צד מכחומ חיצוניומ ולכן אין ליצחק אשה כפולה וזה הכל לצורן היהוד ולצולן הנשמוח שיבואו כולם בשלום : ואע״פ שמצד מדהו הן באים כל אלו הכחומ החיצונים יש לן לדעה כי הוא טהור ונקי מחן לקיים השמטה ולקיום הנשמוח בגלוח : וארבע נשים שהיו ליעקב רמז לםפארמ שהוא כלול מד׳ צדדין אעפי׳י שהם משובץ בפעולחן לפי מדמן והשנים רמוזין באצילות ושנים רמוזין שמהן כל כחום הבריאה והכל כלול ברחל הקטנה שהיא שכינה במחחוניס : לכן באהבחו אוחה . ל״ל כי החפארח אוהב לדבק

כל נוסח של הי״י

לל3ל ומהם ה׳ כקולות המסגלות כל מבעא לדיבור . וזה נעשה 3סכמח משה שיד3ל 3שפה גלולה שאמל לישלאל ליחן להס חולם ומצות וחוקים ולמוזץ נכוחס לה׳ ראשונה לימן תוספת קלושה ועמס מלס 3ליס עליון לה׳ אחרונה •חס הכל מכס מלה עשה לצולל השמיבוה 3כח עטל למבין ־ וארבעה אלו שנכנסו לפללס הנקלא תמונה עילאה וכ״א

תמונה נ התמונה כל כחום עליוכומ אצילים קדושום וכולם יהייחדו במקומה שמורה דין קשה כפי השעט׳ הזאה שמוליד ספירות שיקראו מרכבה אחמ שהם צולם שי״ן כל דברים קשים וחיצוניומ יבואו מצדה וכל ע״ז מד ציוריה כולם לכולה אחת אשל ע״כ נכמב במולחיכו לא יהי׳ לן אלהיס אחרים שבה ד׳ מדום מל שהכל בא מפח דין הקשה ס ן פ ממקימן הם׳ ץ שהיא הביכה יבואו הנשמומ והויומ ולא מעשה ל וקושי מגבורמ המדה לכן באו כל הכשמומ במצומ וכל חמצומ שבמורה להרהיק כל חע״ז וכל ריחוק ועומאה מן הגוף ומן מכשמומ לקרב יחוד אל האצילומ להאמין ביחיד אל אחד עליון שהוא נרמק לכל דבר שממייחד בו לכן בא כמיכמ המורה בעשה ולא מעשה המממלק למרי״ג מצום שהם רמ״מ עשין ושס״ה לא מעשה הרמוזין לדין ולרממים וז׳ אומיומ ימירום הרמוזין לז׳ םפירומ שהן עמודים ואורומ לכל אלו המצומ וכל מצומ עשה באו לייחד האצילומ ושכינהם ישראל הכל לדבר אמר: ע ושס״ה לא מעשה כו׳

ש האות הזה היתד, של ארבעה ראשים ועתה היא משלשה והםםר מספד בשנים בנחות ובפעולותיה) . שי״ן זאת הצורה נורא מאוד יפאר והדר בלבושה אשר ממנה לבושים עליונים ונחות נוראות ועליונות ואצילות קדושות טהורות וזנית והויות ושממות אשר כמיכנד, אחת בלולות בצורה אחת סתומות וחתומות אשר במקימה אורות אחת בסוד עיקרד צורות דבוקות מיוחדות לאחד היחוד בה ב בלי יחיין ושינוי דכתיב אני ה׳ לא שניתי מאצילות היחוד מיוחד בלי חיביר ישינוי בעצמות פועל כח אלהות ויחודו באצילות באחד נלול האצילות ביחוד כח הצורה לאחד כי בנח זו הצורה ננלל האצילות והיחוד לאחד בתורה ובמצות וחוקים לצוק־ השממה ותידחה נטבעה ליחד ולתקן את דדניה במצות ישרות מיוחדות לצורך מיפא לנשמות אשר בגלות ולעתיד תתחלף ותהיה צורה מרובעת במקימה לצורך השמטה הבאה בתורתה וחוקה בסוד חיחוד הראוי לה באצילות וסדר יחוד השמטה בתפארתה בי היחה בני־ ועבר תייתה יבא נח הצורה בשלשה ראשים במקימה עתה

לצורך

ושמנןומ שהכל יקראו מפילין עליונים לדבל אמד ויחוד אחר בלי שום שינוי כמו שם האומ השי״ן, לא שהוא מלשון אכי ה שממ׳יי רמז לעטרת םפאלה שהוא יחוד אהד וכל האצילוס לאחד בלי ח*3יר ושינוי ר״ל שלא יצטרך לאצילים להצטרף דבר אל דבר כי כל המצילות ומה שהוא מן האצילות הכל יקרא יחוד אחד וכס אחד בלי גרעון ומוספת והכל ימ״חדבכח זו הצורה שהיא השי״ן ביכה כי שם ככלל כל חאצילומ וכל מורה ומצומ וחוקים שבאצילומ מן הביכה לצוין השמעה ׳לתורתה שהכל יבוא מכח

ל״ל שכל לא םעשה באו להרחיק כל ע״ז וכל דבר חוץ וליחוק להלחיק מן האצילומ ומשכינה ושכינה ונשמה כי בעבור זה נמסר בממן מורה אומ אחמ והיא אומ של רממיס והיא זאמ השי׳׳{ של ארבעה ראשים ובעבור שיםקיים ממן מורה נכנסה שכיכה במקומה כמו במעשה בראשים שהיו אדם ז׳ עם כל פמליוםיו ובעבור קיוםכנסה השכינה עמהם כדי שיהא מ׳ העולם נ

להשלים נוסח של הב״י

ה8יג השגתו ולאשון 3א עד כס האלף הנותן כח לוה עליון לנשמות וממנו מלאך אכסליאל. השני בא עד כח הלמ״ל וממנו כס ונשמה לכל צבא שסק וממנו מלאך אדילירי״ן . להשלישי בא על כס מ״ס וממנו מלאן מעמלו״ן הנותן נשעומ בגוף ומצייל צורה והכוהן נשמות ליושבי האיץ וסוס להולכים 3ה . והלביעי בא על כס אוס הסמ״ך ועמנו

מלאן

הצורה של שי״ן שהיא בבינה אשל ממכה דברים ומצרה ישרומ שהיא רפואה לכצןמוה בגלומ ולעמיד מממלף זו השיץ של ג׳ לאשים לשיץ של ד׳ ראשים שאמרנו למעלה בספל שםהא כולה ימוד ורחמים כמו בשמעה המפאלס וזו השי״ן של ד׳ יאשים הימה בשמנומ חסד כולה אול גדול וחסדים גדולים ועברה אומה השמטה וסורהה ובא לנו עמה בשמטה זו שי״ן של שלשה לאשים

מפר תמונה נ התמונה סב ובהיפן זה שלא לחבר ושלא קדושים ללוין פול כי מה כלומר מה שאסור במחסונ״ שהוא קדושה האצילום . והפן זה אסור כגון אכילה בקיגן שהוא צורך גנוה מוהר החלבים והדם ולאכילה שהוא להכאה אסור וכן לנישה וממיפה נולימ של צמל ופשמן מוהר לצורן גנוה ולצורן הגוף אסור וההפילין נכלל עעיפה לצולן גנוה מוהר אבל ללובשם דלן קמיע שהוא להכאה הגוף אסור . והזריעה הוא כגל הארץ העליונה ששם הן כחום הנוהנין כה למלאכים שנוחנין כח וגידול נזליפה שנאלץ המחמוכה ולכן ־ אלו הזרעים המערב אוהס כאלו מערב כמוה עליונים ל״ל המלאכים וכחום שלחם שבאים מן הארץ עליונה שכל תמלכו׳ ששם הם כל הצמחים ומעעמם כראוי בלי שום ערוב בהן . והמצה והלולב רמוזין להפארמ וליסוד והחפארמ נראה כמין אור לילה אצל אור הגדול שכיסוד וכשחחנרם לאחד

יהיו

לימוד חי העולמים . ליחד לברים ומלוח

שאסול בזה מוחל בזה הוא מוחל בעליונים

להשלים חבנין t ובזמן נח שלומז למדה החסד שיהא איל לשם בשלימוהו לכתיב נח איש צדיק. ואול ן חמים וצדיק סמים• הי׳ בלולוחיו ובעל ח ד לאשים בשלימומ

לצורך נתינת התורה וחוקה כדרך המדה לכל דבר וכלן חוץ הבא מצדה כגון לא תעשה לך פסל וכל תמונה הבא מתגבורת המדד, כי כל ריחוק מצדה ע״כ כל היצורים להרחיק כל ריחוק וטומאה מעלה ומטה נשמה ואצילות לייחדס באצילות יחוד להשיב הכל לנרתק עליון מיוחד לכן בנתינת התורה בא עשה ול״ח בתרי״ג מצית ושבעה עמידים להם לאורות עשה ליחוד האצילות וגם גוי ואלהיו לאחד ולא תעשה להרחיק כל ריחוק וחוץ מעלה מן האצילות מטה מן הנשמות וכל דבר חוץ מן האצילות ע״כ האות חסרה במתן תורה ושכינה במקומה כמו בבריאת עולם בחוסר הבגין ושכיגה עמם להשלים הבגין . ובימי נח זמן חן ואור המדד, שכבר בא צדיק ותמים היה בדורותיו ש«ם האות היה בשלימותו בקיומו במקומו לקיום עולמו ויחודו כי מן ימי איתו הזמן שהן כמו ימי שמטת החסד ביחוד אצילותו ואורו כימי נח בעבור מי גח אשר היה מלפניו ועתה הצורה של ג׳ ראשים במקומה של שמטה השנית הקשה אשר בה יחוד לצורך השמטה ולהרחיק כל פסל ותמונה וכל חמץ הבא מצדה וממנה נבוא לייחד ולחבר במצות היחוד ובאצילותו כנין תפילין וציצית וסוכה ולולב וכדומה להם לייחד העליונים לאחד והפך זה של!* לחבר ושלא לייחד כת היחוד דביים קדושים לצורך חול כי מה שאסור מה מות- בזה כי מכח הצירה נבין לחבר קדושים ביחוד האצילות והפך זה אסור כגון אפילה בלןבן ולבישה ועטיפה על החםילין והזריעה נגד הא־ץ העליונה ששם כח הצמחין ומטעתן כל אחד במקום הראוי לו בלא עירוב בהן. והמצה

והלולב

חמדה ל״ל אול השי״ן של באולו לקיום העולם ויחוד כי מן ימי אוחו הזמן כימי הזמן שמעה החסד אשל היה מלפניון לשי״ן הפ שאוהו האול נ של ג׳ לאשים לשממה זו הקשה עחה אשל ממנה יחוד לפי צורך השממה להרחיק כל פסל וכל המוכה וכל הבא חוץ מצדה : ומצורח זה אוח של השיין נבין אנחנו מנין היחוד שהוא מיוחד במכין.מצוס ידועוח שיש לנו רומזין ליסוד האצילוח כגון חפילין שיש בהן ד׳ פרשיומ. וד׳ בחים ליחוד אחד . וכגון ציציה שישח ו פ בסן ד׳ ציציה בד׳ מ לימוד אחד וכגון סוכה ולולב שהן נגד ז׳ ספירוה ליחוד והסוכה רמוזה לז׳ ספילוה נגד ז׳ ענבים במלבר כסוכה . והלולב יש בו מינים אלבעה בפרע ואלו חם אסלוג לולב ג׳ בדי הדס ב׳ בדי עלבה וכדומה להן שיהיו כל המצוח

שהיו לישלאל ג״כ ז׳ בכלל ז׳

נוסח של ד-כ״יx מלאך סנללפון הכוהן לפוס וצורם מויפה בפוך לחם אס ושומר אוחו העיפה גרמם האס על שמוציאה לאורה

מ אופ זו כפולס לומז לני כוסוס והם מעעלו״ן יסנללפון אסל על סאלז בשעל השעיני ואשד 3ל!לץ בקל3 האלץ וקוקומ ק3ל , אסל כלחן נשמה וצולה הנא לגיף, וסב׳ נותן צולה ולסוס בהון סלסם זכל לזכל ונקנס לנקבה

וגם זה בשמי?ס 1 המ?

ספד יהיו כולם ליום ולילה ביום מיוחד ובענין הלילה שיבא מהם שני מלכבומ שיקראו שניהן כסא זה רמוזין הגליומ וגאולומ עליונומ ומחמונוה לכן יש לזה אמד ביעקב השלם עם אברהם ויצחק וכסא בהן הנאה לגוף ולנפש ל״ל לעליונים ולחחמונים אחד לשאר חספירומ עד כסאומ לבימ דוד עד שיהא יום, ולילה יום אחד אמם ושלום דבר אחד שבשניהן ממייחד השם פעמיים כמו שנאמר ה׳ אלחינו מ׳ אחד ביחוד אחד ומזה הכח יבוא יחוד ושלימות לשמעה שנית שהיא הגבורה : וקיום מורמה לשארים בעמה שנאמר ואף גם זאמ וכו׳ ומזה הכח בא לנו יחוד ומצות ידועוח קדושוח לצורך גבוה ולא לצורך מול ומיקון האצילות לצורך

נשמומ ואורומ :ן כח של זו האומ ״ י | ף שהיא חי״ו היא מדת הדין הקשת הפועל בגבורה והוא מדת הדין הקשה שהוא אלהי׳׳ם פועל בכל הז׳ ספירות ויותר הוא פועל באותן שהן מצד השמאל הנקראים אלהים שחם ביכה גבורה הוד ועמלת שפועלים עתה בדין לצורך השממה כי מלת אלחים בכל מקום הוא מורה דין אע״פ שבהרבה מקומומ משמנה לפי צורן הדיבור מקומה הוא דין לעולם . ומלת אלהים פועלמ בדין באצילות ר״ל מה שפועלים הז׳

ספירומ נוסח של הכ״י

נ הכס הנעלם בכל שמעה ושמעה וממנו שמונה נגדי כה״גהמקרבן מעילוי לעילוי עד אסר לו הארץ ומלואה .׳ ם בז&ת הכס כל סוד השמיעה הזאת שהיא הגליות ואייך הגלומ האחרון כדי לנוהר כל טימאה ולהליך ויכלה ויסי^ חנוא ועון ויצה״ל וע״ז והזמן סמקבלם ומלחמוח ומריבות וכל דבר עזי וקשה בשמים ובארץ אשר מכס השמעה

הסמוצס

והלולב לאמ*ת והשלום לאחד יום ילילה לאחד בהם גליות וגאולות לאחד עליוגות ותחתוגות ע״ב איגן דומים כי יש בהן הנאה לגיף ולגפש בכלל שמטה והוי״ה ואור הגשמה והעטיפה הנוראה ובית התפילה שהקיוש ב״ה בה והמלאך ענפיא״ל מתקרב לה להתפלל אצל האיץ אשר נשא השש הגדול והנורא לצורת אחד לכבוד ולתפארת וצורת האות בעיקי האבות המרכבה בצורתם לחסרון השנינה והשכינה עמם להיות עמה לאחד ולעתיד צורת. עמוד היחוד במקומי? לשלימות היחוד ר״ל ביעקב השלם עם אברהם ויצחק מניתי את בריתי יעקב ואף את בריתי יצחק ואף.את בריחי אברהם אזכור והארץ אזנור בשלימו׳ יעקב ני שם ישבו בסאות למשפט כסאות לבית דוד השלום כמו בנל העשר בו והביל ביחוד אחד מיוחד ה׳ אלהינו ה׳ אחד ומזה הנח יחוד ושלימות לשמטה שנית וקיום בתורתה ושארית בעמה ואף גם זאת בהיותם בארץ אויביהם לא מאסתים ולא געלתים וכו׳. ומזה הכח לייחד המצות ידועות בקדש ולא בחול בתיקון האצילות לצורך הנשמות

i ואודות ף[יץ נח זו הצורה במרת אלהים בספירה הגקרא אלהים בשפועלת בדין לעגין השמטה. כי אלהים סתם מורה דין באצילות ובתחתוגיס אבל אלהים צבאות בדין האצילות לבד ויש מקימות בנתיבים ני אלהים מורה בעט־ת ואלהים צבאות בצבא שלו בבריותיה ואלהים צבאות השיבנו האצילות לבד ואלהיט חיים בדין וקיום האצילות ואורות ונשמות חיי העולמים שבולם

מתפללים

מיומד וכל זה בא מצורמ אומ שי׳׳ן שבה ד׳ צורומ נגד ד׳ במים שבמפילין מיומדח לדבר אחד שכנגד ד׳ דברים שבאצילומ .שהן' שממה והוי״ה אור נשמה ועמיפה כוי ר״ל • שהוא הימוד הנקרא עמיפה נוראה ובימ מפלמו של הקב״ה וכח של השכינה ממקרבמ להמפלל שם שמכמה יוצא מלאן אחד ושמו ענפיא״ל ר״ל עכף אמד ושמו א״ל. וצורת האות היא הארץ אשר נשא השם הגדול לשם שנאמר הארץ אשר נשאתי את ידי שיהיה צורה אחת שיקרא ממרת תפארם לדבר אחד ודי ציורים שבזה השי״ן מורה למרכבה של ד׳ אבומ ומרכבה של שמות צדיקים של ז׳ ספירות שהן אברהם יצחק ויעקב יוסף משה ואהרן דוד כי הם ב׳ מרכבומ כל אחד בחשבון ל״ל בחשבון של שם המיוחד כמו שלמדנו אוסו בס׳ שני של התמוכה מחשבון צולומ האבות

תמונה נ התמונה פג ספירומ לענין השמטה מכה מלם אלהים 3כל קיום הנשמומ שכולם ביסוד. כל זה שדברנו הם מקום שהוא מולה דין וזה אלהים פועל דין גם כן הויו״ח שפועלומ בדין שהן בשמאל האצילום שהן בחחחוכים וכשתמצא אלהים צבאוח מולה כי הדין ביכה גבולה הוד ועטלח ומצל הימין יש כחוב שלו אימ כי אם באצילוח לבד או בכחוח האצילוח במדח חסד א״ל לכן כי השם מולה חיזוק ל״ל חוזק האול הגדול שהוא מצדו וחוזק חייםובלכה לצולן העולמוח ולכן הוא כנגד הדין שהוא אלה־ס כי אלהים שהוא בגבולה מולה חיזוק דין ולעה ולעב ושבי וקושי ומיתה ויסולין ומלחמה וכל הקלה בחוזק שהוא הפן הדין השם של א״ל היושב במדח חסד כי מדה חסד כל פעולוחיה ממלח אל אשל בחוכה ככשמה בהון הגוף וכן הגבורה וכל .פעולותיה ממלה אלהים אשר בתוכה וכן שאל הספירוה כולן כל פעולוהיהן מצד המלוח אשל במוכן שנקראו הויות והן שמוח הקודש. ואע״פ שאמרנו שכל טובה ובלכה וחיים הן מן החסד איכן כצחיים ר״ל כל ברכה וחיים הבא משם איכו אלא לפי שעה לצולן עולם הבריאה וכן מן הגבורה כל רעה וכלייה ומיתה אינן כצחייס כי היא מימה וכלייה לפי שעה לצולן עולם הבריאה ולצולן השמטה וזה למראה עיכים אלה חיים ואלה מחים אלה עשירים ואלה עטים אלה חכמים ואלה עמי הארצוח. וכ״ז איכו כצחי אלא לפי שעה לזמן ידוע כי הממיס יחיו והחיים ימותו וכן כל דבר וא״כ איזו הוא שם חיים או מימה נצחייה וכל עכיכיהון יהיו כצחיים וקיימין לעולם ולעולמי עולמים אלה הן המ״ה והיסוד כי

מתפללים .אל חי לבנים וקיום הנשמות והוא מצד שמאל . וצד הימין אל לבד שהוא הכד יחיימ וברכה זה כנגד זה והיה ראוי.למטה אל חי זה כגגד זה ובאמצע יהוד, צבאות או בימין יהוד! ובאמצע אל ולמטה משניהם צבאות כי אל חזק בלא דין על כן ראוי באמצע ואלהים דין כולו ואלוה שוה בכולם אבל הסדר עתה בעבור השמטה כי סדר הויות מחודש ואצילות המרות עתיק יומין כי אלהים אשר ממנו נל דין . ולבסיף כל דבר למיתה לפי שעה ולפי גרם הזמן ואייל אשר ממנו כל החיים המפגים והחסד וכל מחיה לגופים לפי גידום הזמן וממנו כל תחיה לכל מיני מיתות גופגיות וכן היה ראוי להיות מקום ויחוד העצה אבל בעבור השמטה לצורך חיים וקיום הנשמות כי שם החיים הנצחיים הרוחניים ובימינו של זה

מהום

שכולם פועלים בדין וכקראיםצבא שלזה השם אלהים . ויש אלהים בהרבה מקומומ שמורה בעטר׳ בעבור שהיא פועל׳ בדין מן הגבורה כי שם מלם אלהי״ם הוא משומף בדיכץ בדייכין באדוכים בשרים בעבור שהוא שם משומף כמו אלהים לא מקלל . בכי אלהיס . בקרב אלהים ישפוט . אשר ירשיעץ אלהים . ובמקום אחר המצא כחוב אלהיס צבאומ שכקרא כן בעבור עטרה

וח״לוחיה וכחוחיה. אבל לשם שכחוב אלהים צבאוח השיבכו מורה גבורה עם שאר ספירוח ר״ל מדח הדין םפועלח בכל השבעה בדיןך גאולמינו לרחמים ר ו צ לגלוחיכו. ויחהפן לן ונושעה . דכמיב אלהים צבאומ השיבנו האל פני ובמקומוה הרבה אלה ים חיים סמס מורה בביכהן שהוא דין ומקיים האצילוח ר״ל שהוא ד ומקיים שאר חאצילוח ומיישר פעולםן כגון אורוה וכשמוח שמקיימן ומחיה אח כולם והוא הכקרא חי העולמים ר״ל שהוא קיום ומחיה אח כולם כי הוא מחיה כל הד ספירות ועולמיהן בזמן כל שמטוחיהן שהן אלו הזי ספירומ בשמטוסיהן ימבלעו וימפלגו במרה יסוד הנקרא אל ח״י בעבור שמקבל מאלהים חיים לצורך

המ״מ נוסח של הכ״י

הסמוצס והקשה וגזה יתאסל גליוהינו ויעוכב גאולסינו כלי למהר וללבן נפשותינו לפעולחינו ולסנאוהינו ולהשיג לעהינו העזה שלא להמרוה עול ולנסיה עול אס בוראינו ולהביא הזמן הטוב ומה עוב יהא הלברבעמו •

׳ מהן ע מזה הכס אור הגנוז ביסול וכס השגה ואורו ומהלכו וכל סול כלי המנורה וסול שבתוהיה על השבח מ והאור

ספר תמונה נ התמונה המ״מ כל עניינו הם אמח ויחוד וכן אעמ ומשפע סדר הויומ מחודש ואצילומ המדומ עמיק יומין וזה וצדקה באעח ויחוד אלה הענינים נצחיים לא יממו הוא כוונה נסחרח וכעלממ מכל הברואים והקב״ה לעולמי עולמים וכל האור וחעובח הבא מן היסוד יודע כל נסחר וכל נעלם : ומה שאמר הרמב״ן היא נצחיים וכן אס יבוא מהן רעה או מימה היא זלה״ה כי האצילומ מחודש וחויומ עמיק יומיןבעוב אמר כי לפי שיכוון הוא לצורך השמעה הזאמ בעולמה נראה כי דבריו כוונים אבל דעת בעל הממונה דעת נפלא מאוד שמסדר דבליו לסדר כל השמעות וכל משכיל יבין ולנו לרעת כי מלותיו של הקב״ה מתנהגים בכל שמעה ושמעה ומתחלפות כפי צרכם וכן השם ימ׳ עושה בכל שמטה ושמעה כפי צרכה וגם היה ראוי להיות היסוד שם ה׳ צבאות כמו שהיה יהו״ה במ״מ כי ה׳ צבאות מורה בעצה ויחוד כל האצילות לכן היה ראוי להיות בהון וגעבול צולך :.השמטה במחלף לצולן הנשמוח ששם הוא לאד להיום חיים מחניים נצחיים לנשמוח הבאוה ביסוד ובימין של זה היסוד ניסן מקום העצה ביחול האצילוח ל״ל כל האצילוח לכן מרסי של משה היה לשם וכבואהו בח״ח שעלה על כל הנביאים כי הנביאים לא השיגו אלא חמל׳ ומשה השיג בח״ם שהוא מולה יחוד של שם יהו״ה המחלבש בכל הםמוח ובכל המרום ובו מיוחדוה כולם ולכן בזח הכח לשנוח טבעיים ומעשה שאל הספירוח שהן למטה מן הח״ח ומשה בכח זה השם היה משנה הטבע אפילו בעולם הגלגלים שבכה זה השם אמר יהושע חלמידו שמש

מקום העצה ביחוד כל האצילות בפאר לכן מדת משה מקום ויעוד היהוד והשגת נבואתי בעצמות היחור המלובש מכולם אשר בו יחוד כולם ובו לשגות טבע ומעשר. כולם לכן נבואת משה משם דכתיב מוליך לימין משר. זרוע תפארתו ר״ל למלתו שהיא זרוע תפאיתו לנבואתו ע״כ שם ה׳ צבאות היתוד באצילות אות הוא בצבא שלו והי באמצע היחוד מעלה ומטה אלהיס צבאות בשמאל בדין האצילות אדנ״י בכל א יצר ברא לעשות וכל החיים מעליון והדין מגבורה אשר שש כח הצורה דניתן רשות למחבל כי שני כהות אלו בצורה לשלום ואמת לצורה אחת להיות כל האצילות לאחד סוף וגבול כל האצילות ועליונים ותחתונים אורות ונשמות לאחד שלום על כן הצורה סוף וגבול לאיתיות השמרו לכם בגפשותיכם כי היא המפחית הצדיקים כי ממנו דין העליונים ותחתונים והרחמים נהפכו לדין שרף מזבחו ומקדשו ויצת אש בציון

על

נצחייח שאין לה רפואה לעולם : וצריכין אנחנו לראות סלל האצילות שעצר שמאל בגבורה כתוב אלהים שהוא דין קשה ובחסד שהוא בימין כתוב אל שהוא מסד חזק מאוד ואלו השמים באים בטוב בעבור שפן זה כנגד זה כמו שבשמאל הן כולם אלהים מולים דבר אחד כן היה ראוי נימין כולם א״ל להיום ג״כ הם מורים דבר אחר כי היה ראוי בנצח במקומו שיש ה׳ צבאות שיה״ שם אל ח<׳י כי יבוא באמצע יהרה שהוא למוז במפאלמ ולמטה ביסוד

שיהיה ב״כ באמצע ה׳ צבאומ דומה לדומה : או אם נאמר כי שם אלוה שהוא שם שום לכל המדומ היה ראוי שיהא באמצע שיהיה כלול מכל האצילום כי כן מצינו ליעקב שנאמר מלפני אלוה יעקב וא״כ נראה שסדר מאצילום זה מבולבל וזה מצד םסיבמ השמטה נרם הכל כי אם היו ההויוח על דעמ שאמרנו ולא כסדר כהן עמה היו פועלות על דרן אחד והעולמומ שנבראו בזו השמטה לא היו להם קיום כלל אבל הקב״ה משב מחשבות וראה לסדר כח מדותיו הנוראים לצורן קיום שמטה זו כסדר הויומ שבמרום האצילות עסה ולכן אמר כי

בגבעון נוסח של הכיי

והאור־ הגנוז 3הן ולכל יסול צרק ומטלה וכן כל לרך שמטה ומהלכיו.:: ׳ פ סול זה הכת נמעשה אלון הבלים העליון הלנוק נשית וגס זה נשמטה ז

צ וציולו באלון וה3לית אשל גו לבוק והאלון אשל בו מהלכיו וחוקותיו לומז לאלון של נצלאל ואלון פל עשה. א׳ 3של״י לנצח המלחמה ולהמיח כל טומאה וא׳ לתולה השם המיוחל לקלק ס׳ ג «כ&

6פר תמונהנ התמונה בגבעון דום וילה בעמק איילון ל״ל שאמל לצבא סוף ועיקל לאצילומ כן הסי״ו הוא סוף ועיקל לכל השמים שידמו משילמם בשעה שהוא היה מצה איחיוח והוא גבול לעליונים וחחהוניס ולכן אמל לשיר שילחו אל השםשכאעל אז שליהושע:וא״כ חשמלו בנפשיחיכםכי כחזו הםי״ומפחיד כפשום מה שאמל הכחוב שהשמש והילח עמדו במקומן הצדיקים שאם איכן זכוח עהולוח נלונין בה והםי״ו הוא לחמים וכהפן לדין בעבול הלגל שלה שכהפן ומכח זו החי״ו נשלף המזבח דכחיב זכח ה׳ מזבחו כיאל מקדשו ומכח האוח הזה בא האש באלץ הקלושה דמדב ויצמ אש בציון . ובכח האוח זו בא גבליאל במצום השם לשלוף את ילושלים וכחאחל מענו בדלן שהיה משגיח על ילוםליס ובעבול שכחאחל בדלן ולא עשה מיד שליחוחו לשלפ׳ כדין אלז״ל שכעכש גבליאל בשחין פולסי למלא שקפצו עליו לשלפו ולגל החי״ו הוא בחשבון ששה ממכה באו ששח מלאכי חבלה להשחיח ולחבל הפיל ילישלים ואלה הם•חלון. אף. משחית. מחבל. חימה . זעם כל אלה כקלאים כפילים שואגים לעלף . ומזה הכח של התי״ו בא כל מדם הקשה ואכזליוח על קצם הצדיקים שמקנאים קכאת השם ולוצים לעשום נקעה בלשעים ובעבלייכיס באכזליום בקנאם השם ובכח ובעובד ע״ז והס פנחס ואליהו וכדומה להם שמקבלים מצולח חי״ו ולעחיד יהיו בה לעובה שהיא למוזה ה״ח ושלום ובחי״ו יש בה שני צולומ לי״ש וא״ו שהוא״ו הוא במפאלח והלי״ש בציפור שבין היסול והמלכוח : ומענה הכח כל ספלי הלינין שצליכץ לסנהללי עליונה וסנהדלי חחהונה

על כן אפיקו לגבריאל אשר מכן? רגלו המשחיתים וח־ון אף ותימה הכפירים שיאגיפ לטיף וממני כל קשה ואכזריות וצדיסים הקנאים קנאה גדולה כגון פנחס ואליהו ודומיהן ולהיות צורתם תוך צורה וממנה ספי הדינין לסנהדרין עליונה ותחתונה ובאלהי מצרים אעשה שפטים ומשם נדר דינור המטרד ומנקה כוחות עליונות ונפשות הצדיקים וכל המחלל הוא מהפך הרחמים לדין ומקצר ימים וחיים וממנה עקדת יצחק להעמיד בצאצאיו ולהיותן חיים להעמיד להם לפליטה גדולה בנליות עיליות ותחתיות כי הוא מנסה כל הצדיקים ושם יבואו בסוף וסוד כל הנסיונות כולם בעקידות והיא סיף כל החיות הכחות

והצורות

ולא פעלו בגלגלם יש לכו לאיח על זה שכאמל שמש ילח עמד זבולה וזאם הראיה עמד זבולה מכאן לאיה שעמדו ממש ולא פעלו בגלגלם וזה הכל מכח זה השם שהשיג יהושע להחנבאוח בו פעם אחח ולא יוחל דכח״ וידבל יהו״ה אל יהושע

לאמל ובזאח שדיבל לו השיג

בנבואחו של משה אלז״ל דיו לעבד

הפעם יהושע . וע״ז להיום

. וע׳׳כ כחיב מוליך לימין משה זלוע כלבו חפאלחו שמדחו בנצח זלוע חפאלחו ל״ל מזליע בבואתו בחפאלח ובמדחו של נצה שהוא מרח משה כחיב ה׳ צבאומ שעליו אלז״ל אוח הוא בצבא שלו ל״ל הוא מיוחל בצבא שלו יהו״ה שהוא בם״ס הוא באמצע ללעוז כי שם המיוחד מיוחד בעליונים ובסחםוכים ומלם יזלהים לין בעליונים ובחחחוכים בקושי גדול אבל אלהים צבאום שהוא בהוד מולה דין גיושל לאשל הנשמוח והמלאכים וכל הדבליס המגלגלים בדין יושל ושם אלנ״י מולה בעעלח שעשה דין יושר בכל בליוחיה לפי שהיא מקבלה ממלח גבולה אבל כחוח הגבולה מכח החי״ו שממנה לשוח למחבל כי משני צומח שבאוה מי״ו שהן לומזיס לאמה ושלום והם החפאלח ויסוד מהן צולה׳ וכשם שהחפאלח ויסוד הן והוא שעשה שפעים באלקי מצלים וממנה הכח אחה חנקלאה ת

לנהלשל הכ״י ניסח;

ק מכס הציול נלאה כי כ3ל כדנק הי׳ נבין 3כח מלח העליון 1 ר הצולה הזאה נוסן כס השלימומ לשמעה שיפית ומהון השלימוה נקלאח ph הסייס •יול© נתאווה לול המלך נאמלו

אתהלך לסני ה׳ נאלצות ססייםוהוא השעל לס צליקיס ינואו 3ו: ;אפ

מפר תמונה נ התמונה כח הקנוולס המקשר ומיחד כל כחום עליונוח לא׳ וכח של אלו. הגשמים כולם היו ידועים למשלע״ה בסגולות :וכחום גשמים ולכולם יש להם סגולות

'במדלגות ובמעלות מעולות בשמים וכחות זו מזו אשל מהם מולים לחמים ומהם מולים דין לפי סלל הבשמים שבקנוודח וכח אחד היה מיוחד ביניהן שבו כח הלחמים להסתלק לכל אף וחלון וחימה ולהשלים כח האצילות לאחד וכח אוחו הס״ם הוא שהודיע מלאך המוח למשה שעל אוחו הס״ם אמל משה לאהרן ושיסקנוורח כלומלחשים ממנו בקטורת כמו אותו הכח שרמז אל הה״א שהו׳ דין ונהפך לרחמים שאמל להסיר התי״ו של קטורת ולחשים במקומו ה״א. לכתיב ישימו קטורה באפן ומיד בלן ה׳ חילו שנעשה שלום בעליונים ובמממוטס בכמ זה הקטורח של הק״ס הזה . הנה עתה למדנו שאפילו כל הצמחין צריכין שיתקרבו ע״י קרבן ועיקר קורבה׳ ע״י אלו ה3שמי׳ שהם עיקר לבל בעלי צומח כי כל כחוחיהן יצטרכו לקרבן זה וכן כל הבחמוה יצטרכו לקרבן זה ע״׳ צאן ובקר שהוא עיקר לכל מיניהן וכן כל העופות יצטרכו לקרבן זה ע״י חורים ובני יונה שהם עיקל למיניהן וכן האלם ע״י יעקב או יצחק שהוא עיקר לכל מין האדם כל אלו מעלו׳ ומללגוח זה למעלה מזה שכולם יצמרן לקרבן על גבי המזבח על למעלה כאצילות ויעקב הנבחר בכולם כי יצחק נעקד ויקרב כבש במקומו אבל

והצורות.לאמת ושלום לצורה אחת שכל הצורות תחבר אם כולם ויהא כולם אם לכל כחות הנעלם "העליון ונ/גלה ומן המלה זכר ואב לכולם ומכח הצורה כל הסמים המחולקים לב׳ חלקים ומתערבים בכת האש מן המרה ומתקשוין בכח הקטורת לחבר ולייחד נחות עליונות לאחד וכולם ידועים למשה כי כילם חלוקים במדרגות במעלות זו מזו בטבעם הטובה היא אם רעה ואחד מחבר מהם שבו כח הרחמים לחבר ולהשלים עליונים ואותו הכח שם אהרן בקטורת ומיד השלים בעליונים ובתחתונים והוא במדת הצמחים אלו בשמים הידועים וכן בכחותיהם ע״כ הצריך בהם הכןרבן וכן בהמות •ועופות• וכן באדם זה למעלה מזה שיתייחד הכח מכל במקום המיוחד ביעקב מבחר וכדי הוא להקייב עילה

כליל

לנהל דילול שיטחלו כל הבאים שם וגם נפש הצדיקים אס יעבלו משם וגם משם יקח לין קשה מכל מחלל השם והשבת כ׳ יתהפך לו לדין קשה ויהא לו לקוצר ימים ולקוצל חיים ומכח זו הסי׳׳ו

יבוא הנכץון לצדיקים : וכן הימה זו המי״ו עיקל עקילחו של יצחק ובעבור עקידה זו נזכלים כל צאצאיו לחיים ולהחיוחן לפליטה גדולה וגליות עיליות ותחתיות בגוף ובנפש כי זה האות הוא המכסה את הצדיקים וממנה כל הנסיונות והיא הביא׳ כל הנסיונו׳לאגרהם ועיקר כולם העקידה ששם נכנסו האב והבן כ׳ אות של זו הםי״ו שבה ב׳ צורוה רמוזין לאמת ושלום לדבר אחד ששם יבואו

כל הנםמום והכחום ואפי׳ כל ציורי האותיות ששם נשלמים בחשטן אם כיאלוהציורין שלאם

ך הם כח לכל עליון וכעלה" זהצילרים האלה מ הג׳ של האל״ף וב׳ של הבי״ת ו3׳ ש3 ה״א וב׳ של מ״ם ובי של הלורד וג׳ של סעי״ן וארבעה של השי״ן וב׳ של הפ״א ו3׳ של הקו״ף ונ׳ שלי ובי של ההי״ו כפי שהוא מפורש בשמוח. צד וכשם שהציורים האלה חם אם לכולם כן חח׳ ציולין של מנצפ״ן שהן למעלה בים המלח שהוא חכמה עליוכה יקראו אב לכולם ושניהן אלה הנקראים אב ואס יחיו לכולם ומכח זו הצורה תיו כמוה הסמים הנעשה בקטורת והיו מולקין לב׳ חלקים מכח האש הבא מזו החי״ו והוא בגבורה חיו מהערבים ונשרפים: הבשמים ומקשרים

בעבורל הכ״י נוםח ש

ש זאת הצולה כולא מאוד והוד והדל 3ל3ושה ומענה כמות נולאוס ונעלמות והוא סוד ויסור ומלפא לשמיטה ן׳ כי היסוד הגמול 3ה ורמזים נולאיס וכל היסוס השמטות והויות מחו3לוס למוכה והס סוד ל׳ ד3ליס נולאים8 וטעם הטלית והעטיפה ;הנולאה ו3ית התפילה של הק3יס 3ה ־ והמלאך ענפיאל הפל הגדול סמסקלנ נמלי עציוגיס ו

להתפלל

ספר תמונה נ התמונה מה בעבור כי יעקב הוא עיקר המין וממנו באו כל - ובמורמה הראוי לה והם צולוח האוחיוח לאצילוח עיקר הדומם זרע יעקב : אבל יצחק הוא עיקר דברים דקים כקרני חגבים והם נעועים בעער״ם ולאש השמע׳ למשול במרה׳ ולכן נקרב כבש במקומו הכקראם גן אלהים ומשם באום האוחיוח לעולם הרומז לישראל דכמיב שפ פזורה ישראל לכן קרב השפל שיהא מאימה שם ומסלבשין בלבוש עולם הבריאה לצורן העולם וחורוהיו שיהיו צורוח ודומיוה אוהיוה אחרוה גשמיוח לצורן חורה לישראל להאיר חמדה שיהיו האוחיוה מחלבשין כדרן המרה כלומר שיהיו פעולין בדין וגם כן בעולם הגלגלים כגון על רקיעים וחיוה נפלאוח מורכבוח שהן למעלה מן הגלגלים שכל אלו חלבלי׳ הן כלולים בחון הכסא וזה הכסא הוא כסא לכסא האצילות ששם הס האוחיוח הציוריות ולא המחוברוה וי״א מחוברוה ולא מחוברום כי שם באצילום מםלבש בלבושים

בליל ויצחק נקרב כי הוא ראש השמטה ומושל במדד, ונקרב כבש ליעקב ולא מין אחר ואמי שים קטורת רמז לו להפך כח התי״ו לכח אחד שהוא יד ימין בחסד וחיים וברכה ככהן הנושא כפיו ומנח זו הצורה ושמטה שנית להיות נקמה בע׳׳ז ובבעליהם ובעוברי ברית ומחללי שבת והמיפר ברית היחוד זה סוף הים הגדול אשר בו כלל כל הנחות עליונות מראות צבאות ותעלומות נפלאות הנקראים ה׳ אלהי הצבאות בכלל ך״ב צורות מחוברות עם ה׳ נפולות אשר כולם מ״ט ציורים דקים זכים פשוטים אשר בדקות המחשבות ותנלית

הזנות והדקות מתפשטין בגן אלהיט חיים להתלבש בצורת המדה וחוקה במעלותיה ובמעמדה הראוי לה • ובנל ענינה להיות שם ציורים דקים כקרני חגבים בעדן גן אלהים חיים ומשם בעולמות ידועות נטועות להיות להם לאורה ומתלבשין בלבושיהן לצורך עולמות בתודות וציורים ודמיונות אחרים נוראים ותעלומות ומשם לגן ה׳ להיות שם נטועים להאיר המרה לתורתה ומתלבשים

בלבוש פנימיים נוראים עליונים וכן בבוא הנשמוח מעולם האצילום לעולם הבריאה פושעוח אוחו הזיו היקר שלחן מעולם חאצילוח שהוא קיש קדשים ובבואן אל עולם החול מםלבשים בענינים ובהבחגום הצריכין לעולם החול ובבואם אל עולם הזה צריכין להחלבש בדברים ובדרכים הצריכיןגופניים כדי שחהא בחון גוף האדם וכן היה עושה כהן גדול שהיה מחליף בגדים משנה לשנה בבואו אל קודש הקדשים ובצאםו מניחם שם אחר שחיה ע$ןה

עולםו

איל שהוא כבש ולא מין אחר ־ ומה שאמר שים קעורה רמז להסיר כח החי״ו שהו׳ מדה״ד ולחשים במקומה ה׳׳א הרמוז למדה״ר ליד ימין שהוא חסד וברכה חיים לעולם : לכן היה אהרן כה״ג נושא כפיו לצד החסד שיהא שפע ברכה לעולם : ומכח זו הצורה לשמעה הגבורה שממנה יבוא נקמה 3ע״א ובעובדיהן ובעובדי הברית ומחללי שבת ומחללי השם באונס כי ברצון אין להם מחילה עולמית: ועוד ד וקיום לעולמי ע במחללי שבת ומקלל אביו ומתעסק בכחות חיצוניות

ומיפל היחוד זה סוף הים של סוד השמעה שבה כל האותיות הלומזץ לתמונת אצילות אשל משם כמה כחות עליוממ ונוראות כולם כחותיהם לאצילות ומהאצילותב צורות שהם ך ה׳ אלהים צבאות ובכללם ה ן״ב אותיות עם ח׳ כפולות שכל ציוריהן מ״נו והן כחומ עליונות וציורים דקים ופשועין בלי שום צורח בהן ולרוב דקוחן עולין במחשבה ל״ל שמרוב דקותן לוקחם אדם במחשבתו ובאו בגן ,אלהים ל״ל גן אלהים העעל׳

לשם נהלבשו כל האותיות כללן המלה בחלקה

נוסח של הכ״י להתפלל אצלה האלץ אשל כשא השם סגלול והבורא והכל לצולה לכבוד ולתפארת ומזה כנין סמצוס לסגל ולייסד קלושים עליונים . ואסור־ בתולין. והם אכילס בקרבן והעטיפה בטלית ובתפילין והמצה והלולב בלולין זה בזה וזה מזה לאסל וכל אלו כסות הנולאוס באות מבס צולתהאומ הלומז לג׳ הויופ עליונות נולאות והי׳ היא בקשסהט׳ בבית המפילה

p צג*ן

ספר תמונה נ התמונה עולמו והורמו כדי שחשוב הכפש למחצבחה שכן שמכה של מכצפ״ן ובלא מנצפ״ן איכן מ״ע ובזה היחה הכפש בכל מכןעוחיה פושעה ולובשה חן המעשה צומח האוחיוח כחקשה משה לאמר כי בירידמה מאצילוה הןבעלייח׳ וכסדר הזה היו עושץ בך״ב אוחיוח די שכעשה מהן צורך החורה כי האוחיומ בירידחן מעולם העליון שהיו פושעוח עמהם מספיק לכל. ומצד אחר אמר שלא יהיו

כל כחוהיהן העליוכיס בלבוש המרה וחוקה בהיות שם ציורים נפלאים מתקרבים להתחבר דורות נפלאות לצורך תחתונים וכן בכל מסעותיה פושטין ולובשות הן בעלייה הן בירידה . וכן צורות האותיות פושטות ולובשות עד היותם כתובים באצבע אלהים עד כתיבה באש שחורה ע״ג אש לבנה עד היות ך״ב צורות מחבקות מחוברות נוראות למ״ח ציורים בכת הים המל״ח &ץיות להם לעמודים חזקים נוראים ונפלאים אשר בין הכל מ״ט נחות נוראות בסוד מעשה המנורה כפתור ופיח בקנים שעליהם הנרות ולהם נר ה׳ למלח להם ולכל . ולכן נתקשה משה וכן למעלה את קשתי אם היות ברית מלח בתמונה כי לא הצריך שירדו הן כי אם לצורך הגלות והנשמות ולבל מעשה השמטה ויתן טעם וקיום לעולמה ובריותיה וע״ז נתקשה לרדת אם לאו והדבי־ צריך לירידה להיות טעם לכל והיא בחכמה בין בינ״ח עלאה ובין קודש שער הנו״ן להיות טעם ומלח לכל הבריות ומ״ט כחות להיות נשמה לכל וטעם המלח עד לבל השמטו׳ עד היות בכל ספירה ושמטה

נשמה

שלימים עד שישים מכצפ״ן עמהם ויהא מ׳׳ט כמעשה המכורה ואפילו שכיכה כחקשה בדבר שאמר אס קשחי ל״ל קשה לי שיהיו אלו השמכה אוחיוח כ״כ עליוכוח וכוראוח יורדוח בעולם השפל ללא צורן וג״כ אכי רואה שצרין הוא שירדו אוחיוח מכצפ״ן עם ן״ב אומיומ כדי שימכו מעם ומלח לשאר האומיומ ולכל חבריום ולכן הוא שירדו אלו האוםיוח מכצפ״ן בין חכמה עלאה ובין ביכה עלאה שהוא קדש שער המ״ן שיהיו אומיומ מכצפ״ן עעם ומלח לכל הכמומ וגם המ״ע כחום כולם יהיו כשמה ועעם לשמנןו׳ אבל כפי דמומ צוממ האוםיו׳ לא יהיו מורכבו׳בזח העכין כשאר השמעות אחממ אבל המ״ע כמומ בכשמח . ואלה המ״ע כמומ לעולם יהיו קיימין ככשמה במון הספירוה ובמוך העולמום כי יש עולמום אחמם רבום חp מזה והן זה בצד זה ויש עולמום שהם לצד מזרח שיקראו מזרחיים . ויש לצר מערב שיקראו מערביים. ויש לצד צפון ויקראו צפוניים . ויש לצד דרום ויקראו דרומיים והם כדמומ גלגלים בחון גלגלים

והחזקי׳ שהיו להם בעולם האצילום שהוא עולם העליון:ומטחים אומסשם בעולם העליון ובאומ בעולם השפל וממלבשומ בצומח גשמיומ . שהן ראויומ לכחוב כי למעלה היו כמובין באצבע אלהים שהיא העערמ וכמובין באש שחולה ע״ג אש לבכה שחולה ולבכה לומזיןה ומ״ח יום ולילה לעמד היום לומז לחפאלח והלילה לעטלח ואש הלבן הוא יוס והשחולה הוא3 אוחיוח הלילה . והיו ך שהציוליס שלהם הן למעלה בים המלח החכמה העליוכה שיהיה מלח

וטעם וקיום לאוחיוה בזה העולס השפל וכל הציורים שלהם הם מ״ע בסוד מעשה המכולה כפמול ופלח הלמוזין לעעלח מפאלמ הכפמול להפאל׳ מפכי שהוא סתום מכל צדדיו והפלח שהר פחוח בעטרה הפחוח לקבל ולהשפיע והקטם לומזין לספילות שעליהם והמפאלח כקרא כל ה׳ מפכ׳ אשל שם שם י הי ח הוא באמצע הספילות וזהו הכל ־1־הגדול לעולם כשם שאלו הכלים שלן צולוח האוחיוה הס מ״ט עם המכולה הן מ״ע כ

ויש נוסח של הכ״י

לרצון על מזנס ומאלו משיג המרכבה ד' כסות המחוברות להיות כס עלאת שלימה ורוכב עליהם. וכןתתאה. וכן אץ השכינה פורה פחות מהם והיא והם דבר אחד וע״כ אץ זה בלא זה שנאמרה׳ בם סיני בקודם ונאמר שוגה ה׳ רבבות אלפי ישראל כי יש כסא לכסא בסוד הנסתר ויסוד אחד הרמוז בי״ה יי׳ה עולה ויורד והכל אחד. ה׳ אלהינוx ה׳ אחד. וסוד אברהם בכל ה״« כי הוא טוב לכל * ויצסק ובעבור כס הפסד. ובשמינית יעקב ס׳ בעבור סססד ואמת

זה

ספר תמונה נ התמונה •סו מ״מ שמעות לכל אחד מהספירות וגזה הסיר יהיו הגלגלים להיות גלגלים אחרים רבים בסוכן ככתו3 למעלה ולכל אחד מהו׳ ספירות שאמרנו יש לה עולמות רבות וכן לכל אחד מהתפארת יש לכל אחד מהם כנשמה בחון הגוף כדי שיהא אחד לכולם מיחד כולם ליחוד אחד ויהא שער החמשים ראש לכל אחד מהשמטות שכל מ״מ חלקים היוצאים מהבינה כולם הן.לחלק אחד ולדבר אחד בכח אחד וכן נמצא שכל שמעה יש לה מ״ע שערים עם חלק משער החמשים יהיו כולם שלימים חמשים שערים לכל ספירה מהז׳ ספירות עד שיבואו אלו השערים למה שכתוב דבר צוה לאלף דור . אשל עד שם משער המעשים משיגים חמשים אלפים דורות של שמעות ויובלות : ואז יתקע בשופר גדולי ויתקבצו לשם כמה שמימין וכמה יובלות ועולמות וגם אותן •הכשמומ שנאבדו באומן העולמות כולם יבואו אז ואבודים הנשמומ המופקרוח בעולמוח עד שנח היובל יהיה להשלום מלאכות והיקף כל הזי ספילומ שיהא מ״מ אלף שנה שהם נעוח ונדוה כצאן בלי לועה וכשפינה בלי מולן

נשמה וכמה עולמות נוראות וגלגלים ושמיטין ויובלות בכל ספירה וספירה ובתוכה עולמות אחרות זו בת־ך זו וזה תיך זה מהם למזרח מהן למערב מהן לצפון ומהם לדרום מהם אי״וכים מהם עגולים מהם קטנים מהם גדולים מהם מורכבים מהם פשוטין מהם זכים מהם םםיריים כולם עליוגות גוראות געלמים בחוקים ובמשפטים סגורים וגעלמיפ לאלפים ולאין מספר אשר בכל מרה ומרה מן הז׳ מדות המחולקים למ״ט שבתות ארוכות אשר הציורים הם להם גשמות למ״ט שבתות הגדולות בעולמות רבות וגפלאות ובתוכם כמה עולמות אחרות הנזכרות מעלה בגלגליהן בנתיבותן ובכחותם בממשלתן ובחוקם בתורתם אשר בס כחות נבראות ובדיות משונות עולמות נעלמות אין קץ וכן לכל שבת עד היות ראשיהן מ״מ שבתות לספייד, אחת מן הז׳ ספירות לכן סדר הגלגלים להיות הגלגלים אחרים בתוכן מחם בצד אחד לעילמות רבות ומהן זה בהוך זה כמוזכר למעלה ולכל שבת ושבת מהן לשנה לעולמות רבות כח אחד בכל אחד מהם המייחדין כל אחד לעולמו כנשמה בתוך הגוף וכתפארת לעולמו . ובראש כולם אחד משער הנו״ץ להיות כל השמטה מן המי׳ט בכח בתוכם לייחדם לאחד בפח אחד משער הנו״ן להיות

כל

ויש מהם עולמוח גדולות ומהן קענים ומהם אלוכים כוי . וכולם עולמוח נוראוח ונעלמוח גדולוח ומהן קמנים שיש להם מוקים ומשפמים משונים בפני עצמן סגולים ונעלמים לעצמן

במוכן כמום אין מספל ועולמומ נעלמומ גאצלו מכל מלה ומדה מהז׳ מלומ שבחן יממלק מ״ע שבמומ שהם כמו שעלים: אשל הציולים ל״ל שהציולי' של האומיו׳האלה כנשמה להם ויחיו גם הן מ״מ שבםום כמו ספילום גדולות שיהיו להם עולמום לבום ונפלאומ ובחון אומן העולמום כעלמומ אחלומ לבוה ונפלאוח כמו שזכלנו למעלה שיש עולמוח לבוח וגלגליהן ובנחיבוחיהם ובכחוה מלאכים ולבארה עליונוח שהן בממשלחם וחוקם בחולחם שיש לכולם חולוח ־וכמוה ומלאכים ובליוח משומה ופולמוס לבוס ונעלמוח עד אין קץ וכל ספירה וספירה יצאו מהן כמה ספילומ אחלוה עד שמכח

הספילה יהיה מ״מ שממוס שיחלק למ־׳מ חלקים משער חחמשים נמצא כי כל ספירה יהיה לה מ״מ שממוח . ושער החמשים שנחלק לוי חלקים גם כל חלק מחו׳ יחחלק למ״נו חלקי׳ שיהא

ומלחן נוסח של הכ״י

ת זה האות כוחה בפחד ונותן כח למחבל והוא גבול קידש ומקודש נכח אלקים חזקים ונוראים והיא הצולה שנהפך פעם לכאן ופעם לכאן. לשמור דרך פץ הסייס . וגם הנן כולו וגס זה רמז לשמנות הוד. ע״כ ביאור האלפמ ביתא : בל אלו כסות נוראות עליונים ונס ס' אלקיס וכל קדושים וצבא מרום והכל כלל ופרע. המ״ע כוסות נוראות העליונות הנעלמות הנקלאס בלשוננו תמונת ה׳ העליונה והנולאה אפל כל כליה ע״מ אשר נתקשה משה בכס

ס״5

ספר תמונה ג התמונה ומלחן שאין חוצן ומרחם על הנפשומ ההם והולכים זמן לשם שיצופו שם לפי צדקמם : מהם מלויומ מהר אל גבעה מרעה אל רעה מגלגל אל גלגל . בתחום בין השמים ובין האל! אשל מהן לעונש זהכלחים שם הן הכשמום המגולגלות מגלגול ומהן למנוחה וכל הדרכים כף כ״ל שמה הדבל לגלגול מבהמומ לחיוה עחיומ לעופומ מעופות הוא ענין הנפילים שאומן המלאכים נמערבו

לשלצים משלציס לשקצים ־ ־ כל שמטה מן המ״ט בחמשים שערים שלימין להיות בכל שכת המשים שערים לשער אחד מחמשת שע־־־ימ אשר לכל ספירה ממי. ספירות עד היות הניג״ה סיף כל השערים ונשמה לכולם ער היות צוד! לאלף דור וא? יתקע בשופר גדול ובאו שם ייבואו וישים האובדים הגולים בכל אותם העולמות לפי רוב מעלליה מהן בגופות בני אדם לפי גירום השמטה ומהן בבהמות ומהן בחיות הן בטהורות הן בטמאות הן בשרצים הכל לפי נירום העליון או התחתון ומחה תוך כלים דחוקים במו עצי האלמת ובענינים אחרים ידועים או באש אי במים והכל לפי גירום המעלות עליית או תחתיו׳ של גשמה הן מקראות מיום צאתה ממקומה עד שובה אל שער מחצבתה מהם בזמנים קיובים ומהם בזמנים רחוקים ומהם אסורות בגופות ומהם בעליונים ומהם תלויות בין הרוחות מהם לעונשם מהן למנוחתם ויל אלו הדרכים .סתומים וידועים על פי הכתובים למביניפ המקובלים וכל זה בא לטוהר משמח מדרכה אשר דרכה בהם בעליונים בבואם לתחתונים בי שמא נתערבו בכחות עליונים והיא עמס בתחתונים ויראו בני אלהים את בנות האדם והן הנפילים וכן בשכליים נהפך זה באחרים כגון חנוך ואליהו ודומיהן ויעקב ומשה באמצע

בכחומ חיצונומ שאינם קלושוס ולכן נפלו מקדושתן למעה לאלץ ושם נתערבו בכחות הגוים שי:אמל ויקחו להם נשים מכל אשל בחלו וכן יש מלאכים שעולין ויולדין מקדושתן ולפעמים בעבור מה שתולץ המעלה בעצמן בשפלים מקלושסן רמז במלאכים שבאו ללוע ואמרו כ׳ משחימים אנחנו ומהראוי להם לומר כי משחית ה׳ לכן נססל יו״ר מהן לכתיב כי משחתם חסל 5ו״ד לכמיב העשירי יהיה קדש ואחר שהסל מהן הקלושה נשארו עמאים וא״כ אמל ויבואו: שני המלאכים קדומה יוכו, והיפן זה המלאכים אחליס שמעלים להם בקדושתן כגון המלאך שבא אל מנוח שאמר אס תעצרני לא

לכחית ונשמות אשר לא

הדרכים האלה וסדר זח

ולכלבים וכדומה להן כל הדברים האלה לפי מעללי םנשמום או לפי גירום מעשה התחתונים כי םצעלך שתהיי גולה. בגופו׳ בני אדם או בבהמה או בעופוה או בלבל מהול או בדבל טמא או לפעמים במון כלים דחוקים כגון עצי האלנומ ואבנים ואלו הדבליס איכן באין לאחד מני אלף ולא א׳ מעשלמ אלפים כי סדל הדינין כן הוא ואם שמא לא כעשה אמד מהן אפי׳ בגלות כי גס כן יש דינים במולה שלא נעשו אלא פעם אחת אפי׳ בכל העולם כגון סוטה ובן סולל ומולה וכופל בעיקל אעפ״י שלא נקלא זה לאחד עני אלף וזה הכל יבוא מגילום המעלומ הנשמומ ומקיאו׳ שכקלומ לה מיום צאמה

ממקומה עד שובה למקומה ומהם יקלו להם אלו הדגלים בימים קצלים ומהן בזמנים אלופים מהם שמממבלומ במוך הגוף או במוך הגליומ של מטה ומהם כשהן עולומ למעלה וממאלכומ

אוכל בלחמין כי לה׳ לבדו מעלינה ובעבור שאעל זה הדבל כמיב ויעל מלאן •בלהב אש המזבח מלמד שעלה במעלה יומר משהיה בעבול שמלה הגדולה בשם ב״ה שאמל לה׳ תעלינה וכן בנשמות ל״ל.שיש נשמות שמקבלות

ילידה נוסח של הכ״י

ס״נ שסוא כס הקרוש הנעלם מכל מ״ט שעלים* אח קשה׳ כביכול את קשיותי מה שנתקשה עפה כביכול למעלה בכסנה. והס מכצפך ה׳ הג)ן& הנעלם בתוך •יצל שמיטה ושמיעה שהן ז׳ צולומ והשביעי יום שבת לכולם והשמינית הגי הויוס הגאות עסה •< כמצא כי שעל ה״נ יהי׳ שלם עס הכס הקדוש הנעלם בכל שמטה וגס עצם שמטה שמינית שסם לצולה אסל וכן נמצאו כל השעלים שלימים נ׳ ו3ז5 נתקשה משפ בה׳ אמלוני9 בעבול שה׳ אחרונים עם הז׳ נילות

ספד תמונה נ התמונה פום ועופות כי ה© ו מ חי ם ממולה לכל בהמו ה בהמומ ה ו פך זה כשעומ אחל הי . ו מ עקדושמן פלו ו נ ילילה ות הכפש אל ק מ לם כי ע״י אלו הג׳ מ קל לכו ן ואליהו שקבלו עי מ ת קלושה כנון ח פ ס ו שמקבלות מם שנחצבה משם ועיקי ו ק מ ם מחצבתה ל״ל ל ו ק ד אש מ י פ ל קלושמם שנתעלו בגופן כי גופן נעשו כם כי ד ם הצאן שנאמל א ה ד ל״ל שעיקר מ לס כ ומשה באמצעות אלת פום מן א , ו ם ט כ . יקליב מ

ה חט •ץ• ונדחו ממנה ולכן א דרכו בדרך מ ל יבוא הפדיון הבהמה הטהורה שיבא הדבר והתמורה בבהמה הטהורה כגון ופטר ח^ור תפדה בשה כי הבהמה הטהורה נקרבת לרצון על מזבח ה׳ כי הכה בחירה. בכבש לכן את הכבש אחד תעשה בנוכך ואת הכבש השני ישראל על כן פודה ה׳ נפש עבדיו . ועיקר. והה ם ל ו כ כולם צאן ושלש בחמות עיסר ל תמורה לכולם ודאוים להקרבה דכתיב אדםן על ידי בק״ וצ»ןשטשס נ כי יקריב מכפ קי דרך הנשמות י הטהורות בסוד שלש בהמות ידועות שהם כלל תמורות בולם כי אות ג׳ בחירה לכולם נגד י ג׳ עליונות המתייחדתל תגעו לאחד ושם היחוד לאחד לכל ונאמר א במשיחי ולנביאי אל ודעו וזה דרך הנשמהר וצאן ס נ , לרצון ומשס ל ה , ח ב ז הטהורה על מ בסוד מיכבה ליחזקאל כי משט דרך הנשמח

לרצון

אבות משיחי

הצאן קלבמ שעיקל קרבנו של אדם הוא מן הצאן ששם מתקרב הנפש אדם ואלו הג׳ בהמות ירועומ הם כלל לכולם הלעוזץ לג׳ ערות עליונומ שהם כדול״ה גבור״ה מפארת לימור אחל ששם הם העליונים שנקראו השם שעליהם נאמר אל מגעו נמשיהי כוי ועזה הדרן של הקלבנות ממקלב הנשמה עהרה על מזבח ה׳ שהיא המלכו״ח ומשם לבקר וצאן שהם מסר ואממ ואין צורן שמתעלה הנשמה מצר שמאל כרי שלא חקעלג עליה הרין הקשה ולכן לא הוזכר בהחלמ הקלבנומ עז שהוא מדמ הרין שנהפך ללחמים הנקלא אדם רמוז לתפארת לכן כתיב אדם כי יקריב ע״י בקר וצאן כי ארם וצאן ימתין לישראל סבא לכתיב ואמן צאני צאן מרעית׳ אלם אמם כי יחזקאל בעקום שור הזכיר כרוב שהפכו לרחמים כשאחז״ל ופני השוד לא חשיב כי יחזקאל ביקש עציו רחמים והפכו לכרוב כרי שלא יקעלג לישלאל שאין קעגור נעשה סניגור ולכן לא הזכיר העז אבל למעה במקומה נזכר כדי להודיע שלא נסתלקה מדת הדין מן העולם וכתיב אם עז קרבנו כי בא לצורך

בהיר וזך מאוד ו הדברים כשם שהיו נפשםן גופן וקדושתן קדושה כ היה בעוה״ז ובעוה״ב כי בשם נעשה כאש אוילי וכמעלו בקדושתן מבין הבריות ער לעולם העליון ולכן הכשמומ או כחות עליומת אשר בבואם מלמעלה למעה לא תפשו דרן חמלן ונדחו מן הדרן ההוא שיעלו בקדושתן ואלו הם שהולכץ מדחי אל רחי שעליהם נאמרחן לעתיד אם יהיה כו בקצה השמים עשם ׳קבצן וכו, ובעבול זה צריך פריון

אומן הנשמות מגוף הבהמה המהולה ואם היא עמאה ממולהה בבהמה מהולה לכתיב ופטל חמול תפרה בשה שהיא בהמה מהולה הנקרבה ללצון על מזנח ה׳ ובחיל הבהמות הוא הכבש לכן נאמל את הכבש אחר מעשה בבוקר ואת הכבש השט כי הם תמירים שנעשו מנדבת ציבור וזה צורן לכל ישלאל בסול שה פזורה ישלאל שהוא רמז לאומה הבהמה המהולה הנקלאמ שה פזורה ישלאל וכשיפדו נשממן של ישלאל ואז ימעלו למחצבמן למקום אחד ויקראו כולם נפש אחמ כמש״נ פודה ה׳ נפש עבדיו שעיקר הקרבמן מן הצאן וגי בהמות עיקר הקרבנום שהם בקר צאן עז ואלו השלש

חמאת נוסח של הכ״י

, שלימים ונכל שמיטה כת קלוש 3 מוכה כנשמה בעולמה ונלאש האור הנעלם מן מדור ונוף המנורה ה© כולם נ הנמצא נשמטה ההיא וכן צולם ונמנה ה״נ יחקע 3שופל גלול ואליך מן ?9'׳׳ס ונאו האו3ליכ»נארץ ושמחים מן הגלגל בשבת ז׳ ושם ינוחו יגיעי כח ויתעלה השבת עמם אל אלץ אמוזהס עס הוויות כולם ויהיו שניהם יסדו השמיטה והיונל היא שנקרא' יחול הנינה והוא חול 3קלק והמזכה והבהמות הנקלנות לרצון על מזבח ס׳ שהוא יחול השנת

ונאמר

תמונה ג התמוכה חמאמ ועי כדה לחעאים לעהלם מכדחם וללחצם הזה עשו הכשים האלומה שהיו מקמרוח לארוכים מלכלוכם. ולהלחיק כל הרחוקים שישוגו למקורן שגשמים והיו מקצצוה בכמיעוח עד שהיו עושים שיגואו לכלחקן וחכרהק ימהרו ויחליפו שמלוחם הקערה למרה מלכוה לבד בזח היו מכעיסים אה ויהעלו כל הכלחקוה לכרםק אחד ושלום לכולם השם דכחיב כעסוכי בהבליהם אע״פ שכל אלו

שהם ההפארה רקוד חכל לרצון ואל הבקר רץ אברהם ואמת ושלום ואין צריך עז כי אדם במקומו דכתייב אדם כי יקריב מכם קרבן ואתנה צאני צאן ובאחרונה נזכר עז לצורך חטאת ומי נדה לחטאים לקרבן מרחקים כל חוץ וריחוק לטהרו מלבלותו לשוב מאותו צד ונרתק הנרתקות ואמת ושלום כולם והכל יתעלו ע״י הקרבנית באמת ושלום בשער האחרון ושם ינוחו כולם ער שעי הגוץ והם כולם לדבר אחד וחמשים לולאות מחוברין ומיוחדים בכח אחד שבתוכם לייחדf כולם בתפארת בעולמו ובראש שעד הנו שער אחד לכולם הוא דבר צור, לאלף דור. ועוד שבע שנים רמז לשמטה זו שהעבד יוצא מרשות העליון ונכנס תחת אדון כנשים המקטרות למלכה והשבת לה׳ כי כל שביעי רמזה לשבת עליון אם כן כל המתערב עם החיצונים ונכנס תחת ממשלתם וכעת בא שבת יבוטלו כולם ויבלעו בנרתקם ונרתקם בנרתקם עד שוב הבל לאמת ושלום ובסוף הכל השבת לה׳ לבדו ובעל כרחו שם ינוחו

לבר זה שיגלו אפילו כן כחית העולמות נ״א אבל הקונה אדון הבאים ער סיף כל ז׳ לעצמו יש בו סוד נעלם שבתות בלא מנוחה כי יצא הוא מרשות והטבה ועבדו לעולם אדון ונעשה עבד

׳וצאין מרשום השם שהוא ארון על כל והשם הכיח להם לעבור ־ולעבוד לאיזה אלקוח שירצה . מו׳ן מן השבח שהכל ישוב אל ח׳ ביום השבח שהוא רומז לאלף השביעי מזו השממה כר ל״ל שכל המהערב בכחוח חיצוכ״ כאלו כככקו החח ממשלחם ויהבלעו בכרחקם כי הכל . ישוב אל ה׳ אמה ושלום שהוא השבח כי בסיף הכל יבא בשבח לה׳ לבדו הן בלצוכם הן שלא בלצוכם . חוץ מזה שלצע אדוכיואם אזכו במרצע שיהיה גולה ומחגלגל בין חרוחום ובין העולמוח רחוקום ולא ימצאו מכוח׳ וחעב׳ לעולם עד שכה היובל דכחיב ועבדו לעולם מן הכשמוח שבאו לח׳ שכאער אהבהי אה ארוכי ומי . ואם באו מכחוח חיצוכיוח סאיכן מהומה כדבק עמם וגולה לעולם . ואם משפחחו (כ״א מחםבחו) היחה ... . __. גוובה והכפשוח ההם שהם אשמו ובכיו הם מהומה בעווכוםיהם שכא׳ בעלוכל ארוכים זולחיך ובעכין ובאו ממקו' קדוש בוודאי יצא בשביעי הקרש לעבור

ולא נוסח של הכ״י ,:

ונאמל יעלו לרצון על מזנסי האם והבנים יחד עולים ניפול הנינה וגם כל שניעית לאוי וראוי לשמינית . וכ״ז הוא לנל נשגב ונולא מאוד במנין הקלבן שנאמר אדם כי יקלינ מכם קלנן לה׳ מן הנהמה ומן'הנקל ומן הצאן ומן העז ושלשתם ילועים בק״ל צא״ן ע״ז אלו הגי מינין בסול העלם ופלא מאול אשל יולליס ועולים ואין לשות ללבל בהם ובסולם שנאמל אל הגעו במשיחי ובנביאי אל שלעו בשלו מיום אל יום ישועתו והשלגועה עונה נקלא בשולס שארס

מקלס

ואעפ״כ הוא שלו כי לי בני

ישראל

לעבדים בע״כ

שנאמר

שבאו נדבק וגולה י ואס

במחשבה

הגשמות אז מחוץ

עמם

יחעלה על ירי הקרבכוח באמה ושלום . בשער האמלון שבשער חכו״ן שהיא הביכה וממשים שעלים חס כולם ללבר אחד שעל החמםים שבכל אמד מאלו המעלים חלק אחד מן היחול במוך המפאלמ וכו׳ ל״ל שהן שממומ לבומ ובכל שממה משעל מחמשים ומיהול׳ מח״מ ויממבלל כל השער, לחיומ שער אחל הכקלא שער החמשים שיהיה שער אחד לכולם . ומה שאמר דבר צוח לאלף דור וכו׳. ר״ל לדור חחמשים אלף שכה שיהיו םמשים שעלי ביכה ככללין בשער אחד שהוא שער הכו״ן : ועוד שבעה שכיס . ר״ל שאלו הז׳ שכיס שהם רמוזים לשממה הזאה שהם ז׳ אלפים שקושי המרה גורם שהעבדים יוצאים

מרשוח אדון עליון וכככסץ חחח ארוכים אחרים אלהים אשר לא ידעום וחס משלו ובעלו אח ישראל

מפד תמונה נ• התשנה סה ולא יעבוד עוד ולכן אמלהכחוב ואם אמוליאמל הצדיקים ולשם הקדר שעוחנים מן לצדיקים

ובעבור אומה המדה כאעל וצוימי אם בלכםי וכו׳ עד השנה חמשיעימ שהוא היסוד והוא השיעי לספילום ומשם בלכה וחיים עך העולם. ובלאש היסוד הוא שעל הנו״ן. ועוד ל כ שהוא מחצב ה ז׳ חדשים ל״ל ז׳ פעמים שחעעלמ מממרשמ הקפום חשמעומ עד אשל מבוא במלש משלי שהוא שביעי לחידושים ובו יום כפול הלמוז לשבה העליון ביסוד ובבינה ששם הוא שעל סנוהלה וחכפלה שעל המשובה . ובמון כל אלו ה;׳ ממשים שהוא מימש כל חשמעומ יש כמ אחד מן היחוד המייחד כל ממנומיה וחיילומי׳ לנלמק אחד כמו כן ממנוח של שמעה זו וכל כחוחיה מוץ ופנים מבימ ומחוץ כולם ימבלעו וימקלבו לנלחק אחד כקרבן שני שעילים כי השעיל מבלימ כל העמאים ומקלב כל העהולים ולכן גולל אחד לה׳ והיא העעלמ לקבץ כל ממנומיה ולעהלס כדי שיחיו עהולים דבוקים

עם

ישראל עבדים וע״כ נאמד ואם אמור יאמר העבד אהבתי את אדני את אשתי ואת בני בעבור הנפשות שבאו לו מבחו והגישו אדניו אל דין הגדול ודינו

׳כמחשבה טובה והם במקום קודש ואז הוא יוצא ובתוך השמטה יצא כח אחד בתוכה כת״ת המייחד הכל ובראש כח משער הנו׳׳ן שישוב הכל לשבת

ומשם לשער הגוץ בגלגול תמיד עד שבת ועוד יש שמטה אחרת הגמל האחרון בלא לכחות עליוגות והן אריכות והטבה ועבדו בעלי הצמח וגידולים לעולם ר״ל ועבדו עד ובעלי הדומם בכת עולמו וסימן באזגו ממשלתם ופעולתן בעבור.שהו׳ פועלים ובתוכם כח אחד והשבת הזי בלא המייחד כולם כת״ת פעולה שאין בו לבד בעולמו ומייחדם שמיעת האיזן וקבלת לגרתקם לחוקות עולם הקולות הרוחגיות עליונים כי הם כח הקרושות והטהורות המגדלים ושם מצבתם של ו׳ של מתן תורה וכן כל הבריות יש להם עצשו. כי כולם פועלים נרתק אחד מן הז׳ בעשיה ובסוף גשמע מדות כי כן הנרתקות הכל ומקבלם ולזה כולם פועלים בארץ העבד אינו מקבל עד עילאה ותתאר. והם סיף שהשבת מתעלה החוקים המגדלים כל אל הבינה .שנאמד

העבד אהבמי אמ אדוני אמ אשמי ואמ בני כאשל .שם נפשו למחשבה לעה ישוב עמלו בלאשו וכו׳. ובמוך אלו הז׳ שנים של שעעומ העבדים יש חלק

אחד מן יחיד המיימד הכל ג״כ בלאש אלו הז׳ שנים צל? שיהיה מלק א׳ משעל חחמשים להודיע כי הכל ישוב ביסוד ומשם לשער. ועוד יש שמעה ״ן ו חנ אחמ ששם שולעין כל בעלי לעמים בכמומס הנומנץ ממשלמן בפעולמן בארץ . ר״ל בעשבים ובאלנומ ובירקום ודומיהן גס אומן השרים השופעים בפעולחן שמקבלים גם הס מכמום גבוהומ ועליונומ. ובסוכם יש כמ אהד מן היחוד המיימד כולם לנלמקם שהם מוקומ עולם יכין ובועז שמשם בא הכח אלו השלים וגם יכין ובועז מקום יחודם הוא במפאלמ שחס ממייחדים הנלמקום שכולם פועלים באלץ עילאה שהוא המלכום ומשם לאלץ המחמונח כי חן החוקים המגדלים אם הצמחין שבאלץ החיים שהיא מליאה מנפשוס

הצמחים בא־ץ החיים ועבדו לעולם. ומלואה שהן הצדיקים ע״כ הגה״ה

שבה ובהם הטוחנים מן לצדיקים ע׳׳כ צויתי את ברכתי לשם חיים עד העולם . ובראש כח המקרבם עד שער הגו״ן מחצב הכל. ועוד ז׳ חדשים הם חידושי הלבנה בהיקיפה כל ז׳ עד שבאו בחדש תשרי

שער טהרה וברכה וכפרה שער התשובה ובתוכה אחד מיוחד המייחד כל חיילותיה ומחנוחיה חוץ ופנים לנרתק

נוסח של הב״י מקוס 3כל יום ישועה על סשועפ עולמים. והשממה הנאה יסיו סקלבנות לשם תודה לס׳ כי כל סקלננוס יהיו במילין וקלבן תולה אינו בסל והקלבן יהא סעץ ועצס דבוקים יחל כענין המלה • או תהי׳ קלננס מצה העשויה מן הסולת בלולה בסמן למנמס סטנולת הנקלא באותן ג׳ סויות סלאשונים מכל סז׳ ספילות וכ״ז נוירע למשה מכס מדמו אות שד בי סש׳ לאבות והל׳ לאות והי׳ שמו כשס לבו ליו לעבד להיות בלבו ומלובק גג׳ שבתות על אשל לו והנס

ו'

ספר תמונה נ התמונה שעל החמשים . ועוד ז׳ ימים המוחץ לז׳ ספילומ ששם למוזין ושם ככללין כל השביעימ עליוממ ומהמוממ וכולם לשבח אחד שהוא היסול ששם גופים של הנשמוח ומשם ימעלה הכל לשבח הבינה ומן ניכה לכחל וכקלא שבח לכל השנחוח אחד מיוחד הכקלא אין סיף שם כל מדרג־ום ח״רה ע מ עגנלוה שהם א קכיס עד חשלום חלי״ג מעלוה שמהם חלי״ג מצוח מלאום וכעלמוח. ואוחה המדה כקלאח כשמה לכל הכשמומ ושבח לכל השבחומ כולם לכח אמד א3ל בשבח היסוד שם האור הגנוז לצדיקים : והוא כעלם מן האומוח שהוא עיקל אול יחוד הםפאל־מ• שהוא גנוז בץ ׳שלאל לאביהם.• שגשמים לכסיב כי אומ היא ביני וביניכם ולא ישיגו שוס כח מכחוה האומוח . ׳וכשישראל שובסין בשבח נלאה כי הן דבוקים בשבמ העליון ואז אץ בין ישראל ובין שבה העליון אלא ששם אלפים מזו השמעה ולסוף הכל בשבח העליון שהוא יסוד . וגם אין בין אומו השבח לשבח

עם שכיכה למיים כמו שנאמל יעמד מי לפני ה׳ שלומז שכינה עם ׳שלאל יהיו ביחוד בס״ס לעולם ומלח לפני ה׳ הוא כמו ובמיה לפניו . והסעיר השני היו שולחים אומו למדבליומ להשביח כל

כמומ מדבליומ ולכלומ כל לוחוח לעומ וכל שדין ומזיקץ שימבלעו כולם לנלמקם כי אז ממבנול ומהעלה הכל כח השעיר השני . והמעיל הםני הוא כפ לשל השדים והוא ישא אמ כל עווממ ישראל לכמיב ונשא השעיר עליו אמ כל עוובומם . וגם עם כמ זה היה שעיר החודש כדי שיהא מרחיק כל עומאה ולכלון כלי שיהיו ישלאל דבוקים בשכינה ושכינה מדבק

לנדתק אחד בקרבן שני שעיריט עזים לשמה וחיילותיה לטהרם להיותן קדושים דבוקים עמה כל בניה לחיים יעמד חי לפני ה' ונחיה. והשנית לכלות ולהשבית כל ריחוק ו י לפנ ממנה וישוב הכל לנרתקס ואז היא תתעלה עד שער החדש שעמד, נטרדו מכל ריחוק ואז היא דבוקה בשער הני״ן ועוד ז׳ שבתות הם ראש וסוף מדרגות הנביאים לאדם כי חס כלל בנין האדם על כן וםפרתש לכם לצורך חשבת האדם במדרגות ידועות והם כלל שמטות ויובלות וכח אחד בתוכם המייחופ לדבר אחר נרא^ לשער הנו״ן . ועוד ז׳ ימים הס כלל כל השביעית עליות ותחתיות כללים ופרטים לשבת אחד ששם ו׳ גופים של נשמות ומשם יתעלה הבל לשבת הבינ״ה ומן הבינה לפת־* ונקרא שבת לכל השבתות הנקרא אין סיף

כי שפ כל מדרגות ת״ד מעלות ןל כל נלםח^ אחרת ועוד ז׳ ימים הם כל השביעית עליות ותחתיות כללים ופרטים לשבת אחד ששם הוי גופים

ת אחד ומשס לשבת עליון' נ ש לו׳ ימים ל ומשם לשבתות העליונות ועליונות לשבת אחד ובשבת שהוא סבת היסוד שש האור הגנוז לצדיקים׳ ונעלם מן האומות . וכן הדין כי הוא אור הת״ת הגנוז לישראל אשר כל כח חוץ לא ישיגנו ואין בין כנסת ישראל לבין השבת אלא הוי אלפים ובשבת יהיו כולם לאחד ושבתא הו׳ ל ת עליון א נ ש אחד לכל ואין ביניהן ל הקפות ובשביעי יהיו כולם לשבת אחד עליון שער הנו״ן ואותו אור הוי שהוא אור היסיד הוא שבין שני הנוני״ן בין בינה עלאה ובין

בינה העליון ויש כמ אמד הוא המפאלס המייחד הכל אל העליון אלא ששה הקפומ בסיף כולם ימעלו לשבח

העליון / נופח של הכ*י

ך׳ הרוס ז׳ בכלל. מספר כולם הוא 5' וכס שקולם במוכן להניא אצלו סול פעולותיו וממשלתו אל היסוד שהיא הסלק הזי לכולם ושבת ז׳ לעצמו בסלולם הס ז׳ שמעות ז' מטם ז׳ שבועות ז׳ ימים והשביעי מכולם הוא שבת יסור סולק להם והוא מקבין אפ כולם ומתעלס עמס לאצקים אשל נמנם . אבל מקונה איון לעצמו יש בו סוד.נעלם כי יצא הוא מלשומ האדון ויעשה עבד לעבדים ואעפ׳יכ בע״כ הוא שלו שנאמל כי לי בני ישלאל עבדים וע״ל הוא אומל אם אמל

יאמר

ממז

בשם המיוחד גס. ועוד ז׳ ״ן ו הנ

בין פסח לעצרם לעערח ומפארמ שהם מחילומ הנביאומ שמדרגום הנביאומ כולם הס מן העערמ ומ״מ ומשה לבינו ע״ה השיג עד סמפארס . ומפסמ עד העצרמ סם כלל כל השמיטין ויובלומ בז׳ שבמומ הרמוזין 6׳ שמטומ וממשים יום עדן שהוא יובל שעל המי

. ספד חתימה לתמונה נ התמונה פט בצלמו ושם ישונו לדמותו כעי שכאמל וספלםם לכם וכף ל״ל לכם להנאחכם ולצולככם כי הספירה הזאה וחמדה לחשבה לבל אחל וכפ אפל אלא שהפילוש שם המקום ההוא ומדה הפעולה

העליון הביכה ואותו האור הו׳ שהוא אול התפארה הוא גנח ביסיד ולעוז לוא״ו שהוא בין שני מני״ן חנקלא כו״ן מליאה הרומזת לבינה עלאה ולבינה תהאה והוא״ו שביניהן למוזה לתפארת שהוא אור

הבא (משם ושבת על שם שכל אחד עושה שמעה והכל מתייחד לדבר אחד והמדות שהם הספילות נקלאיס לאפי פלקים וכל ספילה כקלאת אבל ופלק לעצמו הלומז לרצלים דקים פנימיים אשל משם באים כמה כחומ פנימיים וחיצוניים גלולים וקטנים כחוח צבאוה חיילות ועולמות שכולם באים משפילה אחת הכקלאת פלק אבל,, מן האצילות המלא והנעלם מדמות ותמונה יחיד אחד ומיוחד •זן ונפלא שם ה׳ נולא שמתייחד בכחות וכינויים בצבאותיו המתלבש בהן כן הוא נקרא אלהות ולצון עליון ואלוה לכולם וכולם נקראים כר : ל״ל שכולם מתייחד אלהומ לשם אחד ואלהוה. אחד אל אלהיס שהכל רצון אחד עליון וכל אלו ר׳׳ל כל אחד מאלו המדות הוא לעבעו לפעולתו ולרצונו וכל אחד הוא רצוני בכלל כולם לרצון אחד ־ אבל הג׳

מדות ^נוסח של הכ״י

יאעל הענד אהנתי אה אדוני 3ע3ול הנפשות שנאו לו עכחו והגישו אלוניו אל דין הגדול ודעו נגלגל העיד על השבת סאסלון בלא אלימה זהעבה ועבל על עולמו וסימן באזני בעמל שהו׳ פועלים והשנה הזי 3לא פעולה ואין 3ו לבל בשמיעת אוזן וקבלות הקולות הלוסניות הקלושות ונוסומס של נץ אלנ״י ו׳ של ממן מולה עצמו בי פולט פועלים

נינה חתאה שמשם המלח והטעה לאור היםוד שנו. משער הגו״ן להשיג מן לדור המדבר־ להיותן ניזונין ממגו ויפתחו עיני שבלם ויבינו מקום מחצבתן ויקברו התורה וישכילו בה להיותם מבינה עליונה ויחנו בה בלא יגיעה ומתים בנשיקה כי אכלו מן העליון שהרחיים טוחנות וכל זה מטעם המלח אשר בנדן ומן המלח טעם לחמשה נקודות עד לשמטה• כנשמה להם להיות שער לכל מבטא ולכל דיבור וכל אלו הם פלאים נוראים ודברים נעלמים ודרכים נעלמים ונתיבות נוראות וכחות וצבאית שכולם כלולות והגונות תוך עשר ספירות נוראות שבהם בכאן שני פסוקים ומהם כל אלה הדרכים עליונים ותחתונים שהכל בא מצדם כל אחד לפי טבעם משפ והם דמות וצלם האדם שישוב האדם שם כי משם לוקח על כן וםפיתט לכס להנאתכם כי הספירה היא המרה והשבת דבר אחר כי הוא ראש פרק אבר אשר בו רמ״ח אברים דקים חיצוניים ופגימיים גדולים וקטנים לכמה מינים והם כהות צבאזת וחיילות ועולמות רבות שבספירות הנוראות מזי אברי הגיף נויא ונפלא שם ה׳ צבאות נורא שבו מתייחד בכחותיו וצבאותיו וכינויו המתלבש בהם והוא רצון עליון לכולם ואלוה לכולם ומלם נקיאים אלהיט חיים לשם אחד ואלהות לאלהות אחד לאל אחד שהכל רצון עליון אחד . וכל אחד מאלו חמדות הוא לטבעו פעולה רצוני וכל אחד רצוני בכלל כולם לרצון אחד אבל השלשה מדות עיקר האלהות לרצון אחד לכולם ע׳׳כ נאמר בהם אלהות אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי

• יעקב משאי׳כ באחרים } נוסחא

היסוד : ומאותו •חמץ בא עעם ומלח לאול המן שביסוד ומשם מאותו המן בא העעם ומלח שנתגשם לרול המלבל שיהיה ממנו לישראל כלי שיפתח לבם ויזדכך שכלם לקבל התורה ויהנו בלא יגיעה וימותו בנשיקה שכל זה גורם אכילת המן שידעו למלאכי השרת והמן בא מן העליונים ומחם אותיות מכצפ״ן שבאלילות שקיבל העעס מן המן העליון שמהם בא העעם לכל דבר לאמור עמהם. וחמשה נקודות הם : ואלו הןא והם י א א י א* ^ מנהיגי המורה . ועוד אי א & ואלו השמנה כקולות כחשבון !יורי מכצפ׳ין כי הם טעם וכשמה לכל מ3טא וליבול וכל אלה הם דבלים עליונים שהם בכח אצילות ט כולם מקבלים מן האצילות הספירות והספילות כולם הן דמות וצלם האדם בעמל שלוקח

משם אצילות

: ,התמונהלך הנסמל מולה זה הוא״ו עמול מרוח עיקל האלהומ לצון אחל לכולם ע״כ נאמר ונים ליפו. ועל י בהם אלחומ אלהי אבלהם אלהי יצחק ואלמי יעקב מיוחד שם מתייחדין כל הדבלי׳ והעמודים העליוני׳ מה שאץ כן האחרים שכולם מיוחדים באלו הגי כולם לכח אחר וסם אחד נורא ונסחר ודי אומיומ והכל מיוחד בלבל א׳ במפאלמ לכן אלהי אברהם כחומ נולאומ מיוחדוח בעמוד אחר ל״ל שכל

הנויא הנשגב ביהורם

הלצון וארנוחואלהומ של מעלה ומעה בו מחייחלוח לאחר בלי שישיג בו שום יםלון והסלון כלל ומהיחוד ההוא יהיה לצון לרצונים עליונים ל״ל לשאר ספירות : והוא אלוה אחד לכל אלוהוח ואדון אחד לכל אדוניס הלמוזין בספירה ובעעלח אפילו בכל כפומ עליונוס שנאמל בהם אלהוח ואדנוח שהם בעולם הגלגלים כי משם הכח לכל כח הפועלים במדחם בכחם ואלהוס לעולמם כי כולם פועלים וכל ספי׳ פועלת בכח הוי״ה שבתוכה שפל אלו הן כינויים ולבושים לשם הייחוד שבת״ת שהוא שם הנסםל ונעלם ביחודו ובאלהותו שמתלבש בכל שמות וכינויים שמכחו עשה מלע״ה אותות ומופתים בשינוי המבע שהיה משנה העבען.אחר שהוא ו בעבעו כי הכח בא מרצון העלי אלוה יעקב ההופכי מצור החזק שהוא המרה הקשה למדת החסד שהוא אגם מים׳ החיים : וכל כחומ שהם נסתרים ונגליים פנימיים וחיצונים עליונים ותחתונים כולם בו מחייחלין ובסוף יבואו בשלום ומשם בכתל ששם שם אהי״ה שהוא שם קלוש זן נסתל ונעלם מכל בלי שום ידיעה והשגה לא בכתיבתו ולא בקליאתו וכתיבתו אינו בלשון בני אדם שאלם אומל אחיה כמו

ובולם נקראים אלהים לשם אדם אחד ואלהות לאלהות אחד ואל אחד הכל מייחד ני חם רצון עליון יאחד כי כל אחד בטבעו לפעולתו הוא רצוני והשלישי עיקר לכולם ע״כ נאמר בהם שם אלוהות ואחד מתייחד בכולם ולכן אלדד אברהם אלהי יצחק ואלה׳ יעקב לשון רבים מיעוט רבים שנים שהם שם הוי״ה והמרה כי הוי״ה שבתוך המרה הוא מהוה חמדה לטבעה לפעולתה לחיות פיק אבר ימין הנקרא אלהי אברהם כמדתה והומת פעולתה לטבעה וכן בשמאל וכן באמצע כי אלו השלשה עיקר לכולם מתייהדין לאחד ע״כ אלהוח עיקר הרצון כי הרצון הוא אלהות ותתחלף התי״ו של אלהות לטי״ת כי הם רצוניים לרצון אחד

אעפ״י שהם באברי הגיף

לשון לביס ומעומ לבים שנים ללמוז כי הוי״ה והמרה הם שני כחומ לדבר אחד ההרה הוא שם אשר כצול במרה והמרה מן הספירה אשל בתוכה ה&וי״ם לכן נאמר אלהי בלשון לבים ולא אמר אלוה לשון יחיד ללמוז כי חוי״ה והמרה הם שנים והם דבל אחד וכח אמד כי שם הוי' שבתון הספירה הוא כנשמה .שבתוכה שמהוה אותה לשבעה לעשות פעולתן מכח פלק אחד הימין שיקלא אותו פלק

האחי ספירה אחת אלהי אברהם שתפעל הדה .נמוך המלה כפי מדתה במבעה לפעילתו בכלל שיבוא ממרמה וכסלל הזה עושה מגבולה ב ל :

שהיא מצד שמאל וגם הספארמ שהוא באמצער אחד ויחוד ת ס באים ל ל וכן כולם ואעפ״כ מ אחד ויהיה הכל אצילות אחד ואלמות אחר ורצון אחד ומצה אלוה הוא הלצון ל״ל האלמות לשון לצון כשמחליף הםי״ו של אלהות למי״מ ממחלף הרצון ללה״מ החרב כלומר יתחלף המובם אן לרצון לרע ובזה נמצא כי כולם רצוניים ס אחד ויחוד אחד ויהיה כל אותן אבלי הספירות מיוחדות לדבר נורא ונשגב ליחודו באצילותו לאחד והוא״ו של ואלמי יעקב ע״ל הפשמ פלאה שהוא כמו מוא״ו של מלת והי ל״ל הוא

אהיה נוםח של הב״י

בעמיה־ ובסוף נשמע הכל ומקנלס ולז5 העבד אינו מקבל על סוף שהשבת מתעלה אל הנינה שנאמר ועבדו על עולם*ס נוראות . חסו סול כל הן״ב אותיות נולאוה ונעלמות זכות ומסולומ מזוקקות יסול לי׳ב נתיבות מהם י״ס וכל מסו ונעלמות שעלים סלוקין זה נגל זה סולוס ספוגות מאומות מכל סוי״ס אשל בשמים ובאל! ושאל סלבליס המפולשות

גסולס

ספר חתימה לתמונה נ התמונה ?נ אהיה לך : וקריאחו הוא ככה כאלם האומל כך שם הוי״ה כלאה ונכתב ואיפר בקרא

אהיה לך לטוב או לד3ל אחל. ואהי״ה אשל אהי״ה ונכתב בעבור שלומה לעמר׳ וכקרא באלכ״י שהוא ל״ל אכימי שאני שלא גילה שמו לא 3כם3 ולא השם עמר׳ וגם שם הוי״ה רומה לשם אהי״ה שלא בקריאה וזה לרוב העלומוסו לכן הושם בכתר שהוא ככמ3 ללא כלאה ולא כקרא ולכן שם הוי׳׳ה הוא שניהן שלומה לאש שנראה ואינו נתפש ואדם מקבל מממ. הלבה טובות כך האדם מקבל מובום הרבה שבעולם משס הדה ובלבל שישמור מצומיו ואל יעבור כדי שלא ישרוף. שנאמר כי ה׳ אלהין חש אוכלה הוא וזה השם מהי״ה הוא מיוחד בראש האצילוס שהוא נקסל ונעלם כאשל אמרנו וגם באותיות שהוא כלול מכולם בזה הענין : קח אל״ף משם אדני שהוא בעטרת וה״א משם . של

סוי״ה שהוא בםפאר״ם. ויו״ד של אל ח׳ שהוא ביקוד וה״א משם אהי״ה או ה״א זעילא שהיא גנחה כמלכות ואז המצא שם אהי״ה כלול במקצת ועיקר ואמצעית האצילות : כי כל כח עליון ל״ל שכל הספירות שנקראים כח עליון לכן כקרא כל אחד לצון בפני עצמו לעבוד עבודתו ופעולתו ונקרא כל אחד מהן אלוה ומלת אלוה.הוא כמו רצון ורשות כמו אל תתוודע "לשית לכן תמצא שנקרא אלוה היחיד בעולמו כמו אלהי הארצות וכמו שיש לזה לצון ולשות כן יש לזה לצין ולשותן •נאמר אלסי וכמו שאמל הכתוב אלהי ישלאל כ

צידון

ק הוא״ו של ואלהי ביחודם באצילות לאחד ל יעקב שהוא העמוד מיוחד לכל העמודים ויחוד הכל בבח השם הנורא ונסתר ונפלא ונעלם בדי רוחות נוראות והוא צתוכס לייחדם לאחר יחד עליונים ותחתונים גלרם ונסתרים בבח אחד האותיות בלא • שום יתרון וחס־־ון כלל וממנוי הרצון לרצוניים ואלוה לאלהית ואדון לאדונים וכח לכל חי לפעול במרתס בכחם בטבעם בתורתם לעולמם באלהותם כי כולם רצוניים בכח הוי״ה שבתוכם שהוא כח ולבוש לשם נורא ונשגב ונעלם ביחודו ובאלהותו שמתלבש בכולם ע׳י׳כ בו עשו אותות ומופתים חדשים להפוך הטבע כי הוא רצון אחר לכל . אלוה יעקב ההופך הצור החזק מטבעו למים חיים וכל כח נסתר ונגלה פנים וחוץ מתייחד בו והוא מתייחד בשלום באהי״ה'שם זך ונסתר ודרך נעלם מכל וכל בלי שום יריעה בו לא בכתבו ולא בקריאתו מיוחד בראש לכל ראשל אותיות כלול מכולן נסתר ונעלם . וגם בי ומיוחד בכולם ־.נאלהות הכל . (כאן חסר גרסא אחרת ותמצא הכל בפירוש ותבין .) כי כל כח עליון יקרא רצון לעבודתו ופעולתו

וקיא

לאש לס ונעלם מכל וכל: זהו פילוש על גלסא אחלת שהיא חסילהם: ובתוך הפילוש י נ מפ סמצא ג״כ הגרסא כלולה בו ר״ל שתמצא שאלו הג׳ שמות הם עיקר האילן שנמצא זה היפך מזה וזה ,זך מזה וזה נעלם מזה והענין דומה לג׳ יסודות אלו שהן עפ״ל א״ש מי״ם ול״ל מים הוא היפן העפ״ל והא׳יש הוא .באמצעית שניהם גם אלו הג׳ שמוח הן כדרך זה והם אהי״ה בכת״ל הוי״ה בת״ח אדנ״י במלכו״ת ואדני שהוא במלכות נקלא כך שהוא לשון אלמח אבל שם אהי״ה שהוא דומה שהוא עליון

כל אין לנו בו ידיעה והשגה ולכן לא נכתב ולא נקרא אבל כחוב אהי״ה אשל אהי״פ ר״ל אני מ׳ שאני לא כתיב מה הוא בקריאתו ולא בכתיבתו מרוב העלומםו ושם הוי״ה הוא ממוצע מאלו השנים כמו שהאש הוא בין העפר והרוח שהעפר נתפש בכל מכל כל והרוח לא נתפש ולא נראה והאש כראה ולא נחפש אלא מתחמם בו ומקבל הרבה מוב .שישמור עצמו. מכחו הגדול

שהאדם הוא מממ ובלבד

נוסח של הכ״י נסודם הנפלא והעמוק נאל סינונ ואין צולך לפרשם עול:

וכל זה נכמנ לאיש משכיל וכנון ומקונל סונ ואיש חסיד וישל ומשכיל והנס נותן לנו וכוונתו לנוא אל דלך מזה מך אז ימוש בטעמם המלאה זאת אשל נה כל סוד שמיס ואלן וכל קוד nm ונעלם ולאף שיהא לו גוף נקי ומהול

וכיונפו

ם וכל אלו הכמוס שהם באילן הקדוש הם מן העטי כולאים וכפלאים כולם לכח אחד ויחור אחר וכולם שם אחד שאין 3ו לא מוספמ ולא גלעין ולא שינוי וכימי וםמולה וצא• סמוכה כי הוא וחכמחו וכחו ורצלכו דבל אחד מיוחד שאין נו שום ממולה וכל שאל כחומ חוץ יקלאו קליפומ חיצוכיו׳ שבא להם שיכוי וכיכוי וחמולה וממוכ׳ והלכבה . וכחומ ופעולומ שהם בה׳ מיוחד בכח אחד לעצם אחד וימוד אממ . ואלו האחרים הן כחומ מובדלים מעצמומ היחוד ואין בהם יחוד ולא מעמד האממ כי הם מופלדין בכחומם משוכים בפעולחן ולהם שיכוי וממולח ולכן יפול בהם הלכבה והפקד וכל כפ שיפול בו שינוי לצון וכח מולכב יפול הבדלה בכמ ההוא והפסד דרכיו וגס האצילומ הוא אלהומ בפני עצמו כח פשוט זן ומהול ונולא אול מאיל לכל צורן אול מובדל לעצמו ולצדיקים עמו י אבל שאל אלהומ הס כמומ בלי אול שהם צליכץ לאול אמר ולבסוף יחבטלל וימבלעו בהמבטל האול הנא להם וגם כח האצילומ• הוא כח משפיע וזן ומפלכס לכל ואלו הם מקבלין מזון ופרנסה מעליון אשל עליהם האחד בכל כחומיו ובכל צדדיו וכל מלאכמו וכל עולמו וכל צבאיו בו מםיימדין כולם ליחוד אמד אבל השלים אלו• הם מבולבלים מובדלים לאלצומ הגוים זליס וכפוצומ

ן אמל אלהי נכל צידון וכמו שאמל אלהי הארץ כ הארץ וג״כ אמר אלהים צבאומ והפכם אלהים אחרים א״כ מה יש בין אלו לאלו אלא השמומ האלו שהם באצילומ הם עיקל ועל כולם שם הוי״ה שהוא

ראשון וקדמון בורא הכלל ויקרא גס p אלוה הן פנים הן חיץ. נקןא כ ל ה 3 ו ק ל ו כ ן ה ץ ל א ןh u אלוה או אלהיט נמו אל הי ישראל אלהי . ״ י !° ״ * הארץ אלהי נכר הארץ אלהים צבאות אלהים | J י

אחרים ואלו עיקר ואלו תפל ואלו פנים ואלו חוץ אלו עצמות האילן ואלו ק^יפת האילן אלו מיוחדים עס עצמות היחוד לאחד ואלו מובדלים מעצמות היחוד אלו נחות זכים טהורים מאירים אצולים באצילות אחד ובכח אחד ואלו מורכבים רחוקים בלי אור מעצמם ברואים ומובדלים כל אחד בפני עצמם אלו משפיעים ואלו מקבלים אלו כח שם אחד המייחדם לכח אחד ודבר אחד מיוחד ואלו הס שרים מבולבלים ומובדלים ומנופציס נאדצותס. אלו מיוחדין בלי שינוי וריבוי ובלי יתרון וחסרון. ואלו יש בהם חסיון ורמי יתרון וגדעון . אלו חיים וקיימים לעד בחיים נצחיים וחיותפ בכח אחר דבר אחד מיוחד ואלו מתים והולכים וכלין בחיים קצרים . אלו אלהי האלהים ואדוני האדונים

חיצוני׳ הס כופלים לפניו: גס אלו הלשומין בשמומ אלהים דאצילומ הם כחלה פנימיומ כולם לכח אחד ודבר אחד ואלו.מןהגלולים הם כחוח חיצוניוס פרוד כל אחד לעצמו וממבלומ

מלך • מלכי המלכים עליונים ושפלים ואלו עבדים לעבדים לעבדים וכולם משתחויט

ומעדיפים

כחוסס ממקום ר1חד עליון ונורא מכל האצילומ. גם אלהי ישראל הוא רומז לעמרמ שהוא חלק אחד מאצילומ ל״ל שהוא יחוד אחד מיוחד עם כל האצילומ שיש בו צורן ולא נצרך כי ממנו הבל : ואלהי צידון הוא חלש כח כ׳ אין לו אלא מה שקיבל

מלמעלה כ׳ אין לו ממשלה אלא מה שממנים לוים לו מלמעלה נשאל ליק וחסל ואם אין ממנ כ׳ הוא מוכן למוספמ וגלעון. אלהי הארץ הוא השם שהוא אלה׳ ישראל עד מלכומ הנקרא אלץ החיים שהוא אדון כל הארץ והוא ממן כח ממשלה לכל אלהומ בעמים נכריים חיצונים וערלים כמומם ואלה הם הנקראים אלהימ אמרים ל״ל חיצונים ליקים ופחומין מרצון האמימי העליון וכקלאיס חוץ מרצון השם כמו שאמל הממלגס בר מבי ל״ל מיץ

באלצומ נוסח של הנ״י

וכוונתו נכונה תמיד להבין כל דבל טוב ואי מה הוא יקלא מלאך אלהיס אשליו ואשלי תלקי כי ידע קצת דרכי בוראו ית׳ וסוד הבנת נפשו ומקום מנוחתו ושלימותו וסוד של ומלאך עליון ואז יכול לדבל עמו ולהשתמש בבת קול ורות הקודש מהחמ? מ ויאכיל וידע שפולו 8ל יוצל בראשית נזה הדרך האמה כי הוא שעורו של יוצל בלאשימ • וסוד ל״ב

נתיבות

ספר חתימה לתמונה ג התמונה עא המחהוכים הפועלים ביין וימה שכל האצילומ יקרא ימול אחד כמו שאמרו לז׳׳ל אומ הוא נצבא. ומלמ אלהי״ם ומלמ פכי לדעמ בעל שלו הממוכה הם שויס כמו שזה מולה בז׳ ספילומ כן

נאלצומ לנומ כל אחד לאלצו ולמשפחמו כי האחד שהוא אלון עליהם מבדילם לאלצומם בגוייהם בעבול שכפל בהם חסיון וליבוי ימלון וגלעון : אבל השם שהוא אדון עליהם ועל הכל הוא

זה מולה בז׳ ספילום . וגם אלהים ופני מוייס. ולפעמים ממצא ס י בעע פכים עולמ במפאימ כמו שכאמל למשה לבינו ע״ה ופכי לא ילאו . וגם יש פכים מולה בעעלמ ויש פכים לומזין בז׳ ספילומ גם מלמ אלהים ממצא לפעמים לומז לז׳ ספילומ ופעמים לעעלמ ורובו. ובכל ן לומז למדח הלי מקום שאמל והי ל״ל הוא וביח דינו ולא שם אחל ומלח הוי״ח בניקוד אלהים לומז למלה הלין וזהו הבינה; וכל אלה יקלאו אלהים חיים בולאים וקיימים לכח א׳ בכלל כל האצילוח בכח אחד : והכל נכלל בגי שבחוה שהם שמעה ויובל ושבח; שמעה לומז לעעלח • ושבח ליסוד . ויובל לבינה . ועליהם אמל הכחוב ביום השלישי יקימנו שהם אלה הגי מלוח עעלם . חפאלח . יסוד י שסימנם איש עח״י. ונחיה בלביעי בבינה הנקלא שעל

םחעשים

ומקדישים למלך רפ ונשא גדול ונורא המיוחד בכל ומתייחד מכל . והי אלהים צבאות כולם האצולים והברואים ואלהיט חיים האצילות כולו אלהים סתם הזי אצולים ולפעמים לעשרה וגס אלהיס עליונים צבאות עליונים ותחתונים כדין ה׳ צבאות האצילות לאחד וגס אלהיט ופנים שוים ולפעמים יש לעלאה ותתאה ולכל הז׳ וכן אלהים וה׳ בדין וברחמים חאלהים ברחמים ודין . וכולם הם אלהים חיים נוראים מיוחדים לאחד בכלל האצילות המיוחד בכח ג7 שבתות יובל ושמטה ושבת כי בשלישי יקימנו שהם עטרת ת״ת יסוד ונחיה ברביעי בשער הגוץ

ששם החיים הנצחיים ועד כאן יתעלו כל הכחות וכל האצילות נשמות ואודות למחצבתס בסיד ל״ב נוראות נתיבות משם ומשם עד קי׳ג מעלות נוראות בסוד עשר ספירות וך״ב אותיות שיתעלה הכל להיותם זכים פשוטים במעלות נוראות ער י״ה יו״ר יורדין בסוד כל הנשמה תהלל יה הללויה אשר שם צפרים יקננו בסוד תרי״ג מצית נוראות ונעלמות נשמה לנשמות ושבח לשבתות עד אין סוף. וכל אלו סודות סתומות וחתומות נוראית ונפלאות אשי בם סוד כל סודות וסוד כל שמים ואיץ עליונים וחחתונים הפורשות בסודות ונפלאות ונוראות כאשד הקבלה מפי המקובלים אשר יודעים סתרי עליונים ובכל הכתיבים המפורשים אשר קבלו מפי הנביאים היודעין סתרי עליונים המובנים• ומושכלים ומקובלים מיחידים יראי אלהים וזה ראוי לכל משכיל ומבין וחכת וישר וחסיד ירא אלהיס וסר מרע לבוא אל הדרך הזה בפחד ומורא

בכוונה

מיוחד בכל חי וקיים לעד חיים נצחיים בלא החלה וסיף : וחיים מיוחדים ליחוד אחד ולבל אחל ואלו הבחוח הם כחוס בלבוי וגלעון הגולם כליה והפסד וחיים קצליס וממים בכל יום שאין אדנומם קייס ולא מלכומם נצמיימ והם עבדים לעבדים ואומס עולמומ פמומומ טמאומ ועללומ אבל הב״ה הוא אלוה ואדון עליהם כי הוא אלהי האלהים ואדוני האדונים מלן מולך והמליך כל מלאכים ומלכים קדושים עליונים וממס ונים מלן לם ונשא גדול ונולא מיוחד בכל והכל ממיימד בו וכל מקום שכמוב ה׳ אלהים צבאומ וכו׳ : ומה שכמוב אלהים מיים לומז לז׳ ספילומ להיומם באים מן הבינה הנקלאמ אלהים היים ואלהים סמס לפעמים ילמוז לז׳ ספילומ ולפעמים לעעלמ לבל ג״כ אלהיס צבאום ילמוז לספילומ וגם כן לכל

נוסח של הכ״י נתינות ואז הוא סי נזה וננא וינץ חוד גן עדן העליון ותשתון ואז ידע סודם ודרכם ויהגה ויאבל מפילותיםן ואכל ומי לעולם וינוייל עם מלאכי עליון ויתעדן עמסס ועם הצדיקים בג״ע סנסנין מזיו השכינה ונזה יהא ראוי לבוא נטלוס ולהתקרב בדרך האמת ואפ אין השגתו שלימה נבל הכמונ למעלה עונ להדחיק עצמו ולא יבוא להקרב אל סקודש בי

אק

ספד חתימה לתמונה ג התמונה ישבת לכל השבמומ על אץ סיף •. ושעולו של יוצל בלאשיח וכוי ל״ל בזה שאמל עליונים וחחהוכים נאמר על האלפא ביחא כלומל שהוא ארון על הכל מן האלף שהיא לאשונה והעליונה ער החי״ו שהיא אחלוכה הסחסונה ואם אין השגתו שלימה וכו׳ ל״ל שכל מי שלא השיג רעמו ושכלו בתכלית השלימות בדרך הזה ובלימול הזה והוא דעתו מחולק לכוונות רבות ולחכמות חיצוניות מהם זכות ומהם סוציומ מהן פילוקפיות מהם תכוניות ומהם בכמות חיצוניות מהם בכמות הגלגל" וכוכביהם ופירוש״ אחרים או כוונות אחרות רחוקות שאין מתקרבות לזה הדרך ואס שכלו חלוק בכל אלה ואינו ׳כול לשלול אומן שלילה גמולה . עוב לו אזה הדרן ואל ז מ ק ח ל ת ה ל יקלב הלום כי זה הדלן נקלא קדשי קרשים או לפני ולפנים ובחכמות זלות בולאי ימות כבן עזאי וכשני בני אהלן בקלבמם לפני ה׳ בהקריבם אש זלה במחשבה רעה כי זה הדרך וזו החכמה נקלא אלץ ישלאל שהיא אלץ החיים להולכים בה ביושר ועיד ניישר עליהם נאמל כמלגלים ל י שאיט 0

בכוונה ישרה ונכונה בדעת צלולה נקי כפים ובר לבב אשר לא נשא לשוא נפשו ולא נשבע למרמה . אז ראוי והגון שיכנום לרעת דרכי השם הנכבד והנורא. ושיעורו של יוצר בראשית בסוד עליונים ותחתונים וסור האצילות ויחודו וסוד מעלות העליונים ומחצב אורן ונשמה ואז יודע טעמן של מצוד, ומחצב ומשנן לחיי הנשמ״ בעולמה אשרהו ואשרי יולדתו כי ידע דרכי ה׳ הנכבד והנורא ביחודו. וירע וישפיל בכל סוד לטעס התורה התמימה וניראה הנקראת שיעורו של יוצר בראשית ונתיבותיו אשריו ואשרי חלקו כי אז הוא חי בזה ובבא . ותפלתו מקובלת ונשמתו רצויה לפני השם הנכבד והנורא כי ידע כל דרכה ותמונתה ונתיבותיה וסודותיה ובזה ראוי כל שלם להתקרב לדרך זה לחנות מזיו העליון ומפירותיו ואכל וחי לעולם . ופירוש וטעם התורה התמימה רצה לומר תורה של זו השמטה . ואם אץ השגתו שלימה טיב לו להתרחק ואל יקיב הלום אל הקודש פנימה ולא ימות כי ארץ אוכלת יושביה היא. ובזה כל משכיל יבחר ויבחן סיף דבר הכל נשמע את האלהים-ירא ואת מצותיו

שמור כי זה כל האדם ז

תם ונשלם ם^ר התמונה •

מממשים ששם הס החיים הנצחיים ומשם יתעלו כל הכחות עד כח האצילות עד נשמות ואורות ששם מהלב הנשמות וגם שם ל״ב נסיבות נוראות: ומשם עד ק״ן מעלות ל״ל על החכמה אשל שם

ק״ן מעלות נוראות הרמוזות בכל הז׳ ספירותב אותיות ואשל 0ס ך להיותן שם ציורין זכים פשועין במעלות עליונות שכל אותן המעלות נקראים י״מ שהם ק״ן מעלומ ששם הן כשמות הצדיקים שהם ׳״ש עולמות שהם בכלל להכחיל אוהבי ׳״מ אשר שס באים עיקר הנשמות בזמרה והלל מגליל שנאמר כל הנשמה מהלל יה הללויה: הלי לן בחשבון הקדמי י״מ עולה ק״כ: ובכאן ממצא כתוב שני פעמים ׳״ה ׳״ה שהם במשבון שני קכי״ס שיעלו בחשבון הקדמי שלש מאות מעלות והס י בחשבון בכלל אלו י׳ ספירות והם כולם ש״י עולמות בין ארבעה קכים והי׳ ספירותם ובעלות הנשמה עד נ

תהיה כל כך כולאה וגדולה שכל כשמה צרין לעולמה '״ש עולמות שנאמר להכחיל אוהבי י״ש ואוצרותיהם אמלא ואלו המעלות כאשר כפולות יתעלו על הכתר ויהיו תרי״ג מעלות שכנגדם

תרי־׳ג מצומ הבאים מן הכתר שהוא כשמה לנשמות אלץ אוכלה יושביה היא : שאדם שכככס בה בכוונות

נופח של הכ״י ארן אוכלת יושניה היא ונזה כל משכיל ינסל וינסן סוף דנל סכל נשמע את האלקים ירא ואת מצותיו שמור כי זס

כל האדם ןו ע״נ 1 סוד שם סעיוסד עיץ לעיל נדף ע״ז ע״א נפנים תמונת סדל כתינמ האותיות מהאלפא ניתא עיין לעיל דף כ״

i ונפירוש עד סומו נדף פ״ב. ואין נזה הנוססא שוס שינוי לשון ואין צולך להעתיקם פעם אחרת סליק נופח של הכ״י

ספר תמונה נ התפוגה עב בכוונוח לעומ אז הארץ נעצמה שהיא מרם הרין האכל אוחם כש״כ וכל העם אשל לאיכר במוכם אנשי מדוח ל״ל אנשים הנוראים העליונים נקראים' עלומיו של הקלוש בלון הוא מרום אצילום כולם למרה אחח לימוד אחר מיוחד ונאמר עליהם אנשי מרום בעבור שפורעץ לארם מרה כנגד מרה וזה שאמר אנשי מדוח וה׳ יצילנו וכל משכיל יבין. סיף דבר הכל נשמע אמ המלהים ירא ואמ מצומיו שמור כי זה כל האדם ר״ל שכולם שומעים אמ השם ואז ונשגב

. v f t n . י ע ם ו ל ן ע ו ל ה ו פ ל ל מ ן 3 ה׳ לבדו ביום ההוא יהיה ה׳ אחד ושמו אחד בלון שם כ

תם ונשלם הפירוש לספר התמונה תהלוז לאל בורו! עולם

$ ה־: וורש 1

המיוחד הנלרא .מלוח אלוכום • החסד עמם.: שכולם עמייחדן ...... פלא חודעח בעמים למלה אחמ עיומר בעולמה ישאר לך מ״מ צומח עוזך נפלאוח שם המיוחד וכחומיו הגלגל הנורא והנכבד מאוד וכן אברהם סודו העצומים וסוד דרכים הנוראים מאוד והנעלמים כי בשמעוה המצוירוח לעולם חוזרים חלילה עד

ך פירוש פלד זד, לן האל עושה י ן ת 1

משלום כולם ובזי יוצאים לחפשי בחנם : ואלוע מ •הסמכין בסודן ש בחסד אורה ממעלה בששי והוא המפארם ונגנז בגנזיו בשביעי י&ראל בגבורה כי שליח עם אלהים ׳הוחיבמ״מהשמים כסאי ואמה משמע השמיםו יכין ובועז סיד נ אלהי הכרובים וכנפי השכינה עלאה שומקום ונוומכומ מן יהוון האול הגנוז לשלום ואמה לאחרד אלץ החיים דבוקים זה בזה ח המיוחד א ואורן הדל״מ ע״ד אשר לי הארץ וכן חוזר חלילה כל השמעה בשבעה כוכבי לכמ בשנים ידועים ויעיס ספורים עד שימגלגל הגלגל וישוב אל מקומו הראשון וכן כל אחד משבעה כוכבי לכמ עד שובו אל יובל האחרון שהוא יסוד אשר לו הארץ ומחייחד באחרונה הראש עם הקיף להיום מהם השבמ השביעי עמהם ביהוד גמור בשלום ואמם שכבר היה כי באמח כל חבנין וכל הפעולה מששה היעים

וגלגלס

שמע ישראל יהוה אלהינו יהוד,

דע והבן פוד שם המיוחד איך הוא מבורר מנח תיבות ואותיות הפסוק הזה . ודגה הם ששה חיבות אשר בהם ךד, אותיות ואדיכת הדל״ת הרי לך שם מלא ושלם הנקרא אמת לאחד המיוחד והתימה

מורים

וסור היחוד המיוחד בסול הפסוק הזה ובסוד חיבוחיו ואומיומיו העמוקים מאד נוראים ונעלמים מאד אשר כשגבו בסורומיו הנורא ונפלאומיו . אשרי האיש השלם באמם וממים וישר אשר בו היכולמ לבוא אל דלן הפנימי הזה ועומק השם

הזה וללכיו המלאים ולידע אמיתת סיד שס המיוחד בעצמומו וימודו אשליו ואשלי יולדהו. וזה פרושי הנשגב והנעלם מאוד הבן סור הפסוק ופירושו : ואין ממייחדין בו י׳ ספירות והבן כי יש בו ששה תיבות נגד ששה המות וששה שמעות ובזה הסוד התחיל שהעע״ה ספר קהלת ברוב חכמתו ואמר הבל הבלים נגד השמעות ובעולם : בהבל העליון וסופם וראשם הוא השביעית הוא הנקרא ע״ד רבתי ע״ד ממחרת השבת והסוד כי האור הראשון הגנוז בשבח ובכללו הכח הקרוש שער החמשים שנאמר שוכן ער וקלוש שמו וכאשר חמצא בה

סוד שם המפורשד ה כמוה נכבדוח מאוד בסוד פלחי המצולה . ו מהן מוממ בקשר ד׳ כחום לאחל מיוחד אשל הכל ככלל בהן דכתיב וזכרמי את בליתי יעקב ואף את בליתי יצחק ואף את בליתי אבלהםהאק אזכור אזכול ו לדבקה עליה באמם ושלום בסוד שם האל הגדול הגבול והכולא כי אמה ושלום אחד הוא י. ועוד ב׳ כחום מהן מומה שכיכה וםפאלמ דבוקים זה בזה הפועלים לאשוכים וכח הדיבול אשל מהן שכי חמאולוח הגלולים הראשונים אשל משם סול כשמה אדם וחוח הדבוקים באמה מאולם המאציליס לאמה חיחוד ״ ועוד ג׳ כחוח מהן מולים על מלה כצח שהוא יכי״ן עמוד הימין אחד מחוקוה השמי© פח לצמחים ומשם מצמיח ישועה מצמיח קלן לדוד לדבקו בה״ה השמים עד הביכה המאציל כל הכחוה עד כח אחד מיוחד וגדולה השמעה לגלצ אח קלן דוד עד היסוד בו שבה לכל להיוח שלום באק . ועול שמעה שכיח חזקה בכח חמאצילה לקדש כל בכחה ולהשביח ולהחליב ולחזק במלחה ומכחה ה׳ כחוח ל״ל אוחיוח חזקוה מאוד : הכה ראשון הוא בסול העשר הבונה פלעלין חדשים לעשוה ולצווח ולקדש כל ולהנהיג הכל בכח השמעה ועכייכה מכח האם המאצלם הכל. וממנה כמ למיכאל הכהן הגדול להקריב הקרבנומ כולאוח עליונוה נכבדוח למקום זה הכצח ומתקלבין ועוברים בחפאלה עילאה המקובל מן הכתר לכתיב ובלחמים גדולים אקבצך הכקלא תפילין דמאלי עלמא ביסוד : ועוברים בירושת עולם ראשון ועולץ להם דלן גבולם מעלוי לעילוי וזה הוא על ידי אדילילוי׳ן הכקלא ת״ת בשם הביכה. ומן השמעה יוצאים י״א כחומ מלאוה המולין על היחוד

בסוד

מוריש על ו׳ קצוות אשד בהט כל הבלן בנח ובכלל מהם עמית ת״ת לעמום בכח הכל לכח אחד ושם אחד ובו מתייחדות ונמצאות עשר ספירות אשר כולם מתייחדין לשם אחד וסור מ״ת צורות פלאות שהגלגל מתגלגל בהן ויתרון העיי״ן והדל״ת הרי לך סוד המגורה מקשה אחת שלימה כולה בשעריה וכח צורותיה והויוחיה ושבתותיה ושמטותיה עד, מדות היובל המתייחד בה ליחוד מיוחד ובה ג גוראות אשר בהן ט׳ נחות לכח אחד והן הפרחים של המגורה . ועור ה׳ מדות גכבדות

אשר

וגלגלה ובשלום נשלם לנחייחד הכל לשם מלא על עולם מלא ושלם להיוח היחוד מיוחד ע״ד ממחלח השבח שחשוב לו תאלץ וכל אשל בה . וזח סוד הפסוק וסודותיו וחי3וחיו ששה בסוד

הנעלם שהן סוד היחוד בסוד עשל ספילוח המיוחדוח בפסוק הסקוקו׳ בשש הויוח והשביעי מחן לשלום ואמח יחוד מיוחד וסוד אוחיוהיו הנקלאים ך״ח מדוח שהן כחוח נולאוה עליונום הנקלאוה זלע אבלהם שנאמל כה יחיה זלען שהם מעמד הל סיני השלם כי אס אשל ישנו פח : ואליכם חלל״ס למז

החסד עד השלום ע׳ שם מלא ושלום ליחוד מיוחד ואלה הן כ״ה כחוח עליונוס מפולסומ בסודן הנפלא למ״ח צומח. גלגל העליון המגלגל כל שבעה לקיעיס עליונים אשל בם כל שמעה וחוי״ה בסוד אצולס מאור העליון : ויחלוןק החיים המלובקוח חעיי״ן והדל״ח שחם בסוד א ביובל בלאש חשמעוח להיוח המנולה שלימה מקשה בסוד שעליה וכח צולוחיה והויוחיה ושמעוחיה ושבחוחיה עד היובל המייחד הכל לאחד והוא קדוש הנמצא בכל הוי״ה לשם מלא ושלם לימוד מיוחד. וזה פילושה הנולא בסוד

נשגב ונעלם מאוד :ה בה ג׳ מדוח נולאוח נ ו ש א ר ה ה ט מ ש ה המומה על סמלה האצילוה וסופו על סוף השמעוח ואמציעוחו הוא החפאלח הקושל הכל והבונה כל במאמל . והבינה כוחן כח ואצילוח בהויוח עד ופארן אזכור לדבקה ביסוד אור העליון הגנוז ולחדבקק ביום א ביובל העליון המאצילים . ובזכור ה ההוא יהיה ה׳ לעערח צבי שעחיד להיוסו נ עערה בראש כל צדיק ומכח השממה יוצאין ך

סוד שם המפורש עגי בכה סולת שהיא נעשית עצה הנקרא ביה חס כהן הדיוט המקריב קרבנה ה«קר3ה בשמן לגאלה ובלבונה לקבצה. ועוד 3׳ כחוה נוראות עליונות המאירות כל הפועלים החלוץ זה בזה וזה למעלה מזה הנקרא עטרת תפארמ וה׳ בראשם לימור אמר שהוא ת״ת שהוא הוי״ה :* שמעה אממ ד ל ע ומ מ שלישימ ד מ נוראות ובהן במינומ העשר קפירוה מחייחדוח בהן וסוד הימור בהם במדומ הארבעה כמוס בוראומ העליונים שלימים מיוחד לאחד ומהן ששה כמום כולאומ ונשגבוח מאוד המורומ בששה קצוומ אשר הרום ועומק ומחה בסודם והראשון מהם כמ הא׳ הוא העשיה הכלולה מכל והוא שער לכל חכמה עלאה ובינה. והכמר בקוצח הנקרא קדוש במעלמה ; ועוד ב׳ כחומ המלרין באלהים חיים ובבינה 3נ׳ שערים ובכלל זה אמר הללויה בסוד קין מזמורים ואם האמה ר״ל מן חק״ן . וכן למה רגשי גנוז "ברמז לקוצו של יו״ד כי לא נודע מה היה לו וברא סוד כל מפעולומ והשערים ונפשומ הצדיקים והכל עמעליס מעילוי לעלוי עד י״ה שלם בקוצו במקום י״ש להנמיל אוהבי י״ש . וע״כ לא הזכיר דוד הללויה עד יממו מטאים ורשעים עוד אינם אז נהעלה הכל בסוד הללויה כי שם המעלה הכל ביריד וקוצו./והב׳ כומוח אלו מורין באמה כי עהידח הלבנה לקטרג בעצמה בעבור אשר מהן סוד ממצב הנשמומ באדם וחוה הקטנה כבואן ובשובן הרמהה יהיו המאורוח בשוה ונשממ חוה גדולה כנשממ אדם

ל השגורה.. אשר מהן אחד עשר כפתורים ש ועוד 'ד׳ מדות אשר מהן ל׳ כחית נעלמות ותעלומות . הכולליש הכל ליהוד אחד . ועוד ששה מדות נכבדות אשר מזן עשר כחית ני־אית מאוד אשר מהן כל הננין כללו ומהם מחוברות כל השיש כנפים וארבעה פנים פנן אדם ..לעוד ד' מדות נוראות ותעלומות אשר מהן ו׳ כחות נעלמות פליאות נשגבות אשר

־ מכללם

בסוד י״א כפתורי המנורה.הסהועין מכל צד עד שיפוח היום הוא ?ום ה׳ הגדול והנורא. האחד מהן מורה על העטרה חכלילה מכולם . ועוד ד׳ כחוה מהם מורים על סוד דיבוק השמטומ

ר׳׳ל נגד ד׳ רגלי המרכבה וההויו״מ להיוה שם מלא על עולם מלא . וע״ר סיד מורה . בסוד החפילין העליונים ובסיד הקדבן המתקרב בבימ זבול ומהקשר 5כח אחד מיוחד ושלום בסיף . נסור אדם כי יקריב מנם קרבן בקר

וצאן •לרצון על מזבחי כי אדם פוגע בעזרה ואח׳׳כ נכנס לפני ולפנים בסוד זה שער השמים. והעז לא כזכר כי אס כסיף בחיליף רמז לשמעה שניה. והיזדם ראש הפסיק במקומו ופני השור לא קחשיב שנהפך לכרוב הנקרא אדם . ונאמר מן הבקר ומן הצאן . והעיקר כי כל הצאן צאן מרעית׳ ואין להאריך . ונאמר אל תגעו במשיחי והאיץ: אזכור הקשורה כ^שר יהיה הקשת ביום הגשם כן מראה דמות כבוד ח׳ ואז כל הארבע .כחול. דבוקים זה בזה בארץ החיים: ובבינה הנקראת יובל האחרון ושלם ואז השם אחד ומיוחד ואז. כקרא. שמו ה׳ שלים באמת יחוד שלס בהיות שם בן ד׳ אותיות דבוקות בלי פיריל וגם הכמות וצורות׳ לכה אחד מיוחד . ועוד כמי אחד מהן מורה י בכה המקשר הארץ. ועוד ג׳ : ן ו לחיים ולדבקה בירושת עולם העלי כהות מהן נוראות לכתיב נרוב אחד מקצה מזה וכרוב א׳ מקצה מזה . בסוד חכמה וביכה כי הכרובים פורשי ככפים למעלה למעלה בי״ה

ובאלה, ם חיים ומלך עולס ועמוד של רחמים וזה הוא לצורך העליוכים . ועוד כח אחד מורה ;מודים בתוכן . ועליו •כאמל סוד ונפש כי בשש צורות הזכר עמוד העולה מן העולם ועד הקליב קי־בן מנחה לה׳ סולת יהי׳ קרבנו שהיא העולם. ועוד ב׳ כחות מומת במלכות בית לוד. ונתן המזין אס עולמו אשל ברא בחסד אשר היא אמו ם י י .י״מ ויצק עליה שמן שהוא אלהים ח

עליה לבונה שהוא אהי״ה רחמים גמורים שנאמר כי משם מילדתו באור הראשון הגנוז : וברחמים גדולים אקבצן ומתקרבת עצמה בכח ףעלד* שעווה רביעים אשר ממנה ו׳ כוחומ המנחה שהיא לה׳ במקום עולה לה׳ ושם המיוחד בוראוה הנקראוח צבאוה ה׳ המומה

סוד שם המפורש חלה שלימה סול המעשר ומעשר לכל * ועודכמ אחל גבוה ורמה על כל הנקראמ שער הכו f על וקדוש שמו כח הקלוש ונפש כל הוי״ה ושמעה אלהיס חיים ומלן אשר ממנו עחאצלים כל צבאוס אלהים וגבורים ועור כח אחר נורא מאור הכקרא רחמים גמורים והוא סול המיוחל לבס הנשמוח הבאים באמם ואמונה משער מחצבחן היחול לכל חי גנוז שם ורוחומ ונשמומ פורחות משם ותיקון המאורות בסוד בינה המיוחד ומשם מתפררות. ועוד שמעת הול מהן ד׳ אותיות נקראות מדום נוראות המומה בסול יחוד ו" ספירות המתקשרות בו ומתייחדומ בו וקושרים כל עליונים ותחתונים לאחדות אחד וכח אחד לאמם ושלום בסוף בסוד הנשמה ובו וי כחום נוראות עליונות מאוד והכח הראשון מורה בחכמת אלהים והם אחי״ה רחמים גמורים להכריח קיבוץ גליום עליונות הממגלגלומ לאחד וכח אחד מיוחד בשלום הנשמוס . ועוד 3׳ כחום נוראות המורות בסוד ביכה עלאה עולם הבא העליון ואחרון ישם רמוז סוד הב׳ מאורות בקערוגם והנשמות בהפרדן במעלם ולשונם באמם ושלום ובעחצבמן העליון . ועוד כח אחד נורא מאוד המורה בסוד הנשמה ואור החמה אשר היא עומד לעולמה ואור מעלומה בסוד ששה הויומ מתאחדות בה ליחוד אחד והיא צורה אחת לכל הצורות לאחד מיוחד. ועוד כח אחד לב׳ כחום פועלים בכל עולמות כי בי״ה ה׳ צור עולמים תחתונים עד בנין פלעין חדשים מכח הצורות זו בתון זו הנקראים הסד וצדק ברין אמת ואמונה ושם עליון ושעו אחד . ועוד שמעה ו/הרומזת לראש וסיף השמעה. ר״ל מלכות היא 3סוף ועתה היא בלאש וסוף השמעות אשר ממנק ג׳ כחומ ככבלומ ומפוארומ מאוד אשר בהן סיד מכלית הכל וסוד הימור המיוחד ובהן ממיימדומ המ׳׳מ צורומ העליונים הנוראים שהגלגל ממגלגל בהן

ובהן

מנללם סור שמים וארץ עליונים וצבאם . ועוד ג׳ מדות נכבדות אשר מהן ז׳ נחות נוראות ותעלומות הנקראות סוד כנפי השכינה עלאה אשר מתייחד הכל לאחד ואמת כשלום כסיף שנו נקשרות נל הנחות וכל הצורות לאחר ושתים הנותרים בסוד המנורה מקשה אחת כולה ומים אין כה עד אשד י״ה נצדק ילין כה ולהעלותה אל ארץ עלאה אל היובל

אשר

0 מלומ המממוכומ והם הששה קצוות. ומהם ש # עשרה כמומ עליונומ נכבדומ בריאות ועובומ . וב׳ מממונומ מורומ בסוד המלה והמרומה ראשונה לכהן עליון סולס למצה מכמה לעולה אשר

באמצע שהוא עמוד הרחמים בעבור נפש העני העולה במקום עולה ומשם ליסוד הבינה לעולם. ועוד ב׳ כמומ נוראומ זה למעלה מזה האדירירו״ן י״ה ה׳ צבאומ סמו וכמיב גדול אדונינו ולב כמ ולמבונמו. ורומז לגלגל אשל שם מ״מ

צולומ עליונות לשם מ״מ מחכומ בכבדומ העולות מעלוי לעלוי . וכאםל עומדמ הממה בקומה זקופה עצ הלבנה שנאמל וילכב על כלוב אז ולמבונמו אין מספל * ועוד ב׳ כומומ מפואלומ זה במון זה כי האמד מורה בסוד אול הראשון הנקרא אור לבושו וממנו הוא המאור מגדול הראשון שנאמר ויהי אור שהוא עשה והשני לא מעשה אבל שמיהן אחר ושמים זו שעעמי. ונוגח כאור ההיה שנאמר לן יום אף לן לילה ונקראמ אור פנים לאברהם בסול מנורה בדרום והיא האס רומז למלכומ וקערגה ונמעעעה ונגנז אורה בשבמ והיו״ר הכס הקען ממלויה בה ולא רבוקה ולא חסר בה בעבור המסמן אורה הגנוז לעמיל ולא חסירח שעמידמ לשוב לאורח הראשון ולהלבק בה מעין מסד ואמת הגדול והנורא ומורמ חסד על לשונה אבל עמה היא מעהרמ הבמ לקרבה׳ בצורמה הנעלה להיומה דבוקה למסד ואמת ח במעלה הרמה דכמיב עכל גלוליכס אעהראמכם ונאמר והייחס קדושים כי קלוש אני ועמה היא מפרנסה עולמה בברכה ומסד עד שוב הבה לאמה בלבק חזק צורה אמה ואז והיה לן ה׳ לאור עולם עליון והיא הנפש אשר בחוכה המקרבח עצמה בסוד ו׳ ונפש כי הקריב ע״י המנחה וביה זבול אמה הנקרא הפילה למצה לשם המיוחד : ועוד כח אחד הנקרא מלכוח ביה דור עומק מחה צלק יקראהו לרגליו המרה הכלולה מעשר

פוד שפ המפורש עד 3ממש3ה והיה העולם העליונים באצילומ מלא 5ה׳ הויו״ם העליונים. ובמובן 3׳ הנקראים עערמ והפארמ אשר מהן חמחמונומ להיום מלאכה העליונה שלימה רוחני״ נכח האציללמבסוד אהו״י כולו קולש עליון ונורא שנקרא אהי״ה וזה הכל בכח צורם מאל״ף לי# ספיכום ובכמ ציוממיו שבל עיקר ההויו״מ העליונות כוחניות פנימיומ דקומ שלא במפשעו לבריאה ללפעולה מהן לזה סיד אהי״ה ראשון האצילות ונעלם מאור החסר אל״ף אחרונה כי הוא המקבץ הכל לאצילותה כבראשונה בסוד וברחמים גדולים אקבצן כי עיקר הרחמים לקבץ גליות עליונים ותחתונים הכל למקומן העליונים בה׳ עליונה והחהוטם בה׳ מחתונה וכאשר ישוב הכל לאצילות׳ יקרא שם הלי״ה או״י כי הוא הקושר הכל והוא המוציא הכל ובו הכל ולו ישוב הכל במכליםי. ועול ב׳ כחומ בוראומ ׳ הימור ויקרא או׳ ועליונומ מאור ונפלאים הנקראים 3׳ עאורומ העליונים 3סור האורים ס בם עיקר מס״ד ואמ״ס בסודאן הנורא כי המסד בנין י״ה ראשון ועליון במים עליונים ובאממ בנין צורם אל״ף המייחד הכל לאממ ושלום ע״י ״ של הוד כהן ההחחון רומז לשלום ביחוד ה׳ של הבינה כהן עליון רומז לאע״מ והנה הוא עשר על עשר כי׳ ואינה למעה הסוכה השלימה איכה גבוה יומר מן מי׳ ואז הכל סוכמ שלום ואע״מ כי האמת והשלום אמד הוא ומיוהד . ומאלו הב׳ כמוה סוד האצילומ וסוד הימור וסוד הבטן. לכלי וסיד ד״ו פרצופיץ שעיקרן ארבעה דברים משר הן סוד אורוה ונשמוה: וע״ז יהיה םאממ והפלום אחר והם סוד שני מלכים משחעשין בכהר אמד ובעבור סוד השמעה וענינה באה מגלמה שהקנףן שניהן עצמן וארבעתן לגלגלם עם כל אשר מהן מחצבחן וצבאם ער לשלום היובל אשר משם הכל נחצב: ועוד כח אחד נכבל ומיוחד בפט עצמו

ואשל

אשר לו הארץ ומלואה בסוד היחוד הגמור המתייחד בה והעטרה כלולה מכל הששה הויות גוראות ומתחלקות לעצמה ששה תיבות התחתונות במקום ששה התיבות עליונות הנקרא כל אחד מהס שם . ושם הגדול וכל אחד לפי תבונתה ופעולתה וכולם דבוקות לשם המיוחד הפועל עמהס לפי צורך העולם וכולם יחד נקראת כל השם המיוחד וכאשר הכהן

הגדול

ובהן הכל מהגלגל. על הארץ אשל חמייס דבוקה אשל ער הארץ לעולם עומלה סלף לבר לול הולך ולור בא ער אשר שם צפרים יקננו מסירה גללשיס בימה בראש ממקדשמ היו״ל וקוצה הללויה.

על אשל מקום הצולוה הכל לאלץ אחוזהו ואל אחוזה אבוהיו ישוב מעלוי לעללי אצילוח על כי יקלא קן ציפור לפניך לאז חכל מילחל ליחול אחד שלם עם השלום שיהא שס סול יחול חרי״ג מצוה כוראום עליונו׳ בכח י״ג מלוה שהע״ע

ממעלה מעלוי לעלוי עם הכל לימוד עיומד להיומ השם שלם לאממ ואחד ושמו אחד באממ וממנו שש כמוה בכבדומ המוכומ מכלימ עיקר הימור והארץ לעולם עומדה . הגי.כסוס ראשונומ מורץ בכמ השם העליון המהיימד באצילוה הנסמל והנעלם בראש המורה בסוד י״ה עליונים ונוראים בסוד ג׳ אבנים בונים כי החסר והרחמים מהחלפיס שנאמר והורה הסר על לסונה אשר בדיבוקם יהא פחה אלהים חיים ומלן : וכרבים בעקום כרובים העליונים פורשי כנפים עליונים חכמ״ה בינ״ה כח״ל ביניהם רחמים גמורים במקום 3ינונים כי בי״ה בסוד יחוד עליון ומלן המסיימד בי״ה וא״כ יהי׳ סוד מחלה האצילוה עליון בהליום בסוד ובכמ שם או״י הרומז לה׳ הויו׳׳מ עליונומ בכה אחד בציורו . האל״ף סוד העעיפה לאחד מיומד משני מדומ הידועומ שהם 3׳ כחומ כוראוה שהם אשר כשאמי אה ידיי בציולו והסוד הנורא כי אור הלבנה עם הלבנה כלולים 3שמעה שניה לכח אחד וע״כ נאמר ובגד כלאים שעענ׳׳ז לא יעלה עלין שהם סיד היחלד הנקרא הפילץ דמרא עלמא המיוחד 3קידש ולא בחול הבאים מן חמוקים העליונים ממון שמים הנקרא בשמו א״ש ומים בסודם ובזה נמצא 3שםן זה אצל בכח ארי כח חאצילוח העליון זה חו שם אהל״*!!9אצלו כל הויו״מ העליונים והשמעומ כולם לפעולמם אשר אז קדמה חורה ועלה

1וד ואשל בו ממיימלומ מכלים ההויוימ• ופעולומייהן מאולום השמים כאהל וסימכן גו״י אשל ממכה ומכלים מצולומ וכל נחיבוחיהן אשל הן מללקין סול כל גוי ומשפחה עליונה ולין עליון לכל לץ . לג׳ מלקים ימינייס ושמאליים ואמצעיים וסיומן. ואלו ג׳ דבלים נולאיס עליונים מח־יימדן ׳ללבל י׳׳ה יה׳׳ו ״ שהם מלקי הפפירוס עליונים ואמצעיים אחד עליון וכולא ויהיה הכל קרואי גוף אדם עליון וכולא ונעלס מאוד הכלול מגי לברים אלו שמחצבמם מסול הגלגל הכולא גלגל השמיני שכל הצורומ וממצבמן משם ושם ימעלו הכל מעלו׳ לעלוי אל מקום אצילוחו ומשם 'אל הק״כ העליון הכולא הללוי״ה . ובזה יהארן הללי׳מ שאנו מאליכץ בלל׳ימ של אנו״ל והצורה הזאה גלולה שהוא סיף ומכליה הימור המייחד הכל לאצילומוס הכליה כלו וכל דבר עליון הנעלם מאור אשר ה

ופנימי לאין מכליה. והכלה למכלימ היחוד : ע״כ סוד הפירוש של פסוק שמע ישראל .

הגדול מז:יר את השפ המיוחד ומפורש עוניפ כל הקהל ו׳ תימת היוצאות מהן כל •אחד לפי פעילותיהם. כי הס במק״מפ ו׳ מדלת הפועלות בשפלים והם הנק־אימ שמי; של הקב״ה לכל משכיל באשר שהמרוח בשפ המיוחד ובזה תמצא שמו אחד ומיוחד לשלום

ואמת י,

ומממוכים והמחסוכים כוללים מכל על ואלהי יעקב וםכורא למשכיל ומבין סולם. ומן הימיכיים סול צורמ כל חיה נוראה עליונה ומאמצעים סור כל צורם אופן נורא עליון ומן השמאלי© סוד כל צורה

של״ף . והנה הימינייס י״ה אשל ממנו כל דבל עלץן דק מאור הנקרא אור ראשון אול לכל אור והאמצעיים אשר ממנו כל רוח לכל רומ עליוןov ורק ורומז ל״׳ב גבולים ממייחדין מוך סוד ולילה לאמד כי נער ונערה כבראשונה הלילה יאיר כיום כי ממלה הנערומ מאור ושמש הנקראים

סוד פסוק ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד העשרה לאחד ולשס אחד המיוחד וכל הויות מתייחדות שם לשס אחד מ־וחד ואין בכל כחות ודיויו״ת ׳העליונות• כמה השם ליחיד אחר כיהו״ה אלהיני ; האות דדביעי מ מדד. בתפארת ובש8אחד

ל פיעל . מיוחד אשד בו מתייחד הכל.וממנו הכל כ וכל דין •עליון ותחתין וממנו יביא חכל על. דרך הצינורות ני היא הכל וממנו כל. שנאמר מהי מצעדי גבי־ טננו מה׳ יצא הדני־ ובן כולם רמווין־כך. דאות החמישי ל שהו8 מורה בה׳׳ת בשמ הבינה אשי•־ מכחדא כדוב אונים ואמיץ הודק כל דגלגלים אשר ה כח וסמנו כח לכל הנחית עליונית וכל כיכב וגלגל. ומלאך כי אלהים שט לעצם והלמ״ד שם לעצם כי שמו מתייחד עמו ומשמי מתדנה כל כה צבא מרום הנקראים' שם בשמו כקליפה לקליפת אילן והזונה. בלתי לקליפה הוא השם והוא המרה דבתיב בלתי ילה׳•'לבדו שהוא׳ ושמי דבר &חד בלי פירוד. האות הששי היא ן מודה בעי3ך היחוד

כי •הוא. עמוד לכל וצורה לכל צורה ובי יתייחד הבל י והוא הכל דכתיב וה׳ אלהים אמת ומדרך הפשט מורה על העמית כמארז״ל הוא ובית דינו. אבל ע״ד

פור

לקליפת הקליפה של אילן יוחי־מ המיוחדת והדנוקח לאילן עצמו ין

ד ו׳ מדות הם בשכמל״ו לעצמות האילן אלו ו׳ ו ע ל מדות נוראות היוצאת משם;שכל אחד דבוק בחוייחו ליסוד עיקר היחוד לעצמות ההויות ועקרם ותוקף עצמותו שהם דבוקים בקליפה לעצמות האילן והדיחו שיהיה שם לכל הוי״ה הדומה לה ולפעילתה כל אחד לפי פעולתה יהיה דבוק בשמו ובד-וויתו

ובשכמל״ו הן חסד גבורה עטרת נצח ת״ת הוד. ואות הראשון הגזלה בשנמל״ו המ הוא ב והוא חכמה שמורה . אותיות הדבוקים בסוד הדבוק לכל דבר עליון . לשם הוי״ה ב״ה . ותחתון כמו חכמי׳ה עם ת״ת והיינו ביהוד, שיהוה והכל בעיקי יחוד אחד שנאמר כיהו״ה מיהו״ה

ואתם הדבקים ביהו״ה אלהיכם ליהוי׳ה ויהו״ה. י ומתוך כך החיים הס קיוביפ

'לשלום ואמת . האות השני מורה בסוד תכלית האלהות והיחוד שהכל מתייחד בו והוא כלל כל הויות ואלהי לכל אלהים אלוה מיוחד לעם מיוחד שנאמר אשרי העם שיהוה אלהיו ומורה בסוד היחוד מן הצורה שיתייחד בבינה אשי משם כל האצילות ואלהות . האות השלישי כ מורה בעטר״ת הכוללת ־ כל העשר ומורה שכולם הן מתייחדות בעשירית כל

אצילותו ביחוד המיוחד הבל במקום גלגל ח׳ הנקרא,י . צדיקים יבואו ב״ו לפנ 7 ה ׳ זה השער ל נ״ושנאמ; ולפנים בח׳ בנדי כהונה הנוראים • העליונים מאוד ובזה ׳שמוי כל משכיל ופה״ לב איך יבוא אל• הדח־ הפנימי הזה הדק מאוד ורחיק ועמוק עמיק מיימצאנו ואל יביא בבל עת אל הקידש מבית לפ־־ובת.אלםני הכפורת אשי על האיון אש״ שם מתייהד שמו בכל נחיחיו באמת והיטל להוציא עצמו מזה השט לאורה אז הוא מיבצ&ח בוראי שהוא בן עה״ב שיקובל כראוי. וירחיק עצמו מכל עון ואשמה ודבר שוא. וימעיט נחות הגופניות'כי כבר נפשו דביקה באוד העליון ׳במחיצת הצדיקים העליונים הדבוקים. בשכינה ממש כי כבר השכיל וידע והשיג באמת ׳חדרים העליונים והנוראים חדרי השם ויחודו באמת וגפשו דבוקה שם דיבוק אמת אפילו בחייו כי זה השם גגוז ונעלם לצדיקים והוא האור הי־יאשון הגנוז לצדיקים ונסתר י לה׳ לבדו דכתיב. הנסתרות לה' אלהינו והנגלות לנ׳ו ולבנינו ער .עולם לעשות את כל דברי התירה הזאה.

ואשיי היודע• םודיזה כי הוא אהוב וחביב ומקיבל. למעלה באמת׳ ודבוק באור העליון ׳דכתיב אץר דוע".ב שמחה וכתיב ואתש הדבקים בה׳ לצדיק ולישו י ל אלהיכם חיים.כולכם היום . חזק ברוך ניחן ליעף כה•

ולאין• אונייה עצמה ירבה 1

סוד מורה ט הוא עיקר'היחיד על דרך' אמת והשיג אמת חיריפ העליונים׳ ונוראים חדרי השפ .ויחודו באמת ונפשו דבוקה בו דיבוק אמת אפילו בחייו כי זהו השש הגנוז ונעלם לצדיקים . : ואלי הם המדית .הדבוקות לו וגקייאים בשמו השורים על ייחודו הדביקות( ד ״ ל נ ע לא אחרים עמו. (עיין לעיל בהג״ה ב בשמו ו. וע״ב כשהיו שומעיה ו ד חו והם מאמת-ט שמו וכחי בי .את השם שיצא מפי כה״ג היו עונים אלו ששה תיבות בעבור ששה אותיות אלו המאמתים עצמות השם ויחודו ומורים בכחו ופעולותיו ומדותיו אבלןאת השם אלא• עתה בנליתיני שאין אנו ׳שומעי ׳בכינויו אנו• עונים א&ן לאמת אות! אל י מקום •הנקיאן בשמו הנק־א אמת שהוא ניאה ואינו נקרא וצריך לטי ושאינו נקיא לייחדו יחוד אחד גמור ושלם כי כללו ומורים נכחו 'א׳ מאלי נק־איס, שמו הדביקים. ופעילותיו ושדותיו כל אחד במדתו וצריך י לייחדוי אהד מיוחד . וכשאומר בפיו יזכור ב ד ולדבקו לן בשם הניאה בכיניי ובלבו יטין הכתיב ר״ל לטי ואינו נק-אלייחדם * וזוהי אטים יחודו ועיקרו וראשוא יאשמו כל החוסים בו וסופי ומירים בו׳ שנאמד ל ר״ל מאי לא ׳אשמי כל החו־סים בו אלא באשר. הראש עם. הסיף ידובקי לאחד אז כל החיבור שלם בלי פירוד וסימנ״ך אך בה' אל מגדות והי• אתנו אל. תיראוםל • הוי ולא יאשמו כל החושים ביו וזה יתעלה הכל א

זהו!ל מלך מלט המלכים הקכ״ה וזהו השם הגדול יתברך שהוא של מ״ב אותיות והוא יתברך• ויתעלה שמו ש 1 סיור השם המפיייש ודאי. ט זה• השם הגריל מאוד והשם של ע״ב אותיות הוא השם רגדול שזה

פעמים ביום כפירים וזה ציןזפוייוצא מפסיק בראשית •ב־יא אלהימאת-. . ל מזכירו עשי מ השפ הוא שכהן ג ופסיק והאיץ היתה תהו ובהו * וכאש־, נמשי־ לחכמים מאל אה-: וזה כתיבתו א־ת באות כמה שמפדשין אותוו •שבעה תיבות וזה פירושו. מתחיל מבראשית. ל . וכל שש אותיות תיבה אחת-.._נמצי* השפ מ ישמיך האל

p 3 מתחיו א׳ באנג׳י׳ר . וזהו אומ לאמין א ו 2 מ׳ באכוב״ח ומממיו ק׳ באלב״ם תהו• ף* מי״ח באלב״ם וחמחיו 3׳ באמ״ס בנו״ע חמו £ S ף ג׳ באמב״ש יממחיו כ׳ באלב״ם ונו׳ . ׳

׳ ו ג׳ באמי׳ס וזהו J f באחב״ש ויי באלב״ם . וזהו ך א י/באי״ק ומממים ו0.מהיו.ע׳ באנוב״ח .וזהו ד באלב״ ^ יו״ד באלב״ם וזהו י : א למי

.י א׳ באי״ק בכ״ר וח׳ באחב״ש ־ י חסו־ י א מ׳ באחג״ש ויש׳ בא3ג*ד וזהו ^g).ו ¥ \ ל ע׳ באנוב״ח ונו׳ באמקבינו״ע וזהו ס / כ׳ בחלב׳י׳ס •וצי באח״ס ח ף

wn חיבה לאשוכהאבנימץ. ונזדמן ג״ב י 1-ךן מ״ן באעב״ה . וזהו להיןןו גי׳ בלאשיס. וגם ו׳ אוחיוח מהשם. • • 1י . י וזהו חיבה שניה קל״ע שגן״ן .

פידור שפ המפורש ע נ י׳ ג פ ז׳

וי• צ

ת

לל״מ גאנוב״מ וגי 3א5ג״ל ב1 באלבים תהו מממיו ע׳ באלג״ם וזהו

וזהו סי3ה ממשימ מקננוכ״ע מממיו יו״ד באי״ק 3כ״ל

מממיו גימ״ל באםב״ש, 3אח״ס ולמ״ד 3אמ3״ש מממיו כ

"J צ׳ באמנ׳׳ש ופ׳ 3א3ג״לם ״ ב ל א r n 3 צ׳ באנוב״מ

ומממיו ק׳ באנוב״מ לא מצאנו לה׳ של היסה צירוף

וזהו םי3ה ששים יגלפז״ק מממיו שין 3אמ3״ש

מממיו צ׳ 3אמ3״ש וקי באבג״ד מחסיו ו׳ כמו שהוא

המחיו ה׳ באבג״ר וצי באמב״ש, םמםיו כ׳ 3אי״ק בכ״ל ויו״ל באבג״ר וזהו

למ״ד באמ״ס בגו״ע וא׳ 3אל3״ם ומ׳ י3אםנ״ש וזהו

וזהו המי3ה שביעים שקוציימ וכמיקונן

ו

וזהו וזהו וזהו וזהו וזהו וזהו

וזהו וזהו וזהו ו/הל

׳ י

ו ו תlas f I

JJ צף באבג״ר ומחמיו נו״ן 3אמ3״ש וזהו 3׳ 3אל3״ם ומממיו ג׳ באבג״ד וזהו 5 ק׳ 3אמ3״ש וק׳ באטב״מ ול׳ באמנ״ש וזהו ד , א׳ 3אמ3׳׳ש ויו״ד 3אי״ק 3כ״ל וזהו י למ״ל באמ״ס וכ׳ באמ3״ש וזהו 2 ר׳ באנוב״ח וקין באבג״ל חהו ש 1

וזהו מי3ח שלישים נג״ל יכ׳׳ש , מחםיו ב׳ באלב״ם וזהי ב מחמיו טי״ה באבג׳׳ל וזהי ם סממיו רי״ש באמסמףע וזהו ף מחמיו פ׳ 3אמ3׳׳ש וצ׳ באבג״ל וזהו צ מחמיו םי״ו באמב״ש וזהו תJ ק׳ באנוב״מ ול׳ באב״ג וג׳ באמב״ש וזהו I

וזהו מינה ל3יעימ 3נולצס״ג ע׳ באלב״ם ונו׳ נאמ״ס ומ׳ באבג״ל וזהו חp מ׳ באמב״ש וק׳ באנוב״מ וזהו 1 ג׳ 3אמב״ש ו3׳ באבג״ל וזהו 2 ירד באמב״מ ונוי״מ באבג״ל וזהו ט

והרי נשלמו כסלק

נופח של הכ״יך, וכשלמלכו לצלף ודע בי כשלמדנו מראש מנלי צירוף נמשלה לכו אומ שישימ שהיא פוף מינה ראשונה סמו אומיומ נצילוף מצאנוהו 3צילוq צדק . וראש מינה לניעימ נמשלה לנו ניי׳ח ומצאנו ׳נצירוף פ״א . ונלאש חינה חמישית נמשלה לנו אל״ף ומצאנוהו 3ציל̂ו סי״מ וכולן אותיומ שממסלפות ואין אנו יולעין איךהדנל אפ נשיטוף הלשון הנמלץ אם דנל אסל והומזק נלננו כי הצילוף עד^ מפי משיגופא דלישנא. וכל אשל ידענו מזה הפול גלינו לך אומו . ואמה יורע מה שאמרנו וכך אמלל אותו החכמים מלשון זה נמש׳ קידושין פ׳ משלה יוססין א״ל יסולא שס מ״נ אומיוה לא היו מושלין אומו אלא לעי שהוא צנוע ועומד נחצי ימיו ואינו כומם ואינו משמכר ואינו מעמיר מל מדומיו ופל היודעו וכל הזסיל נו והמשמלו נמהלה אמונ למעלה ונחמד למטה ואיממו מונולמ על הנליומ ותלמודו מתקיים נידו ונושל שני העולמות עוה״ן ועוה״נ * יהי לצון שנזכה גם אנסנו לכל המדומ האלו* והזהל נו נסיים ואל מגלהו כי אס למי שהוא כדאי ולא וי לכך. וכשאמה הפץ לשדר אומיומיו השמל נהן וממענוף נציצימ שלך ושב כ«ל&ן ה׳ צנאומ ושנ נאימה ונילאה ונלממ ו«ימ . וכך שימני קליאשו והשמל נהם שלא ממעה.

! מינה לניעימ מינה שלישימ 7 T T I T מינה לאשינה זה צולמ נקודמה שתחתיה י 7 מינה שניה

ה שניעימ יוד שנמינה לאשונה שהיא נ י מ י ז • T : T : 7י' תינה שישית : : ׳7°i7i מינה ס5גישימ T ד אומ לניעימ אין נה נקידה כי שימנו מסת גימל שלפניו ומינה שלישית יוד שגה שהיא אות לניעימ שימנו מונל>2 נר׳ שלפניו . ומינה האח־ונה קיף שנה שהוא אומ שניה אץ מח£י־ שימן כי שימנו ב״ו שאסליו ושימנו הואימננו קיבוץ שפתים וציומ * ואף סיל״ר שגה שהיא אות סמשי שגה שיענו מסמ צ׳ שלפניו. וכל אומיומ אסלומ# הי&ינ ואין אנו צליכץ להזכיר יומל. וצליך להזהל נלנל הזה וכך היא בשנע מינומכמינמו. סליק. ישנלך ויפעלה

שמון״של מלן מלכי המלכים הקלוש ברוך הוא:

3 ( W הנכבדים אלופים ויקריט אשד ביושד לבבפ קדמו אותי ובאו על החתום לקחת את כפו הקדוש b W

הלן בצאתו מבית הדפופ.בעל הגמולות ישפות להם שלו״פ ד״בוחיי״ם (לפיק).

, אפלים הלוי איש הורוויץ. ר׳ יהושננ שעכטעל * ל ל׳ יהישע אסליוועל:

באלשיוועטץ הלב ל׳ מאיל ב״ל זאב יולא א5״ל 1 ל' ישלאל מללכי האכיק. ל׳ שלום ליכנומאן. ל׳ זעליג גילדינעל. ל׳ גללי, שיפמאן.; ל׳ . ל׳ אלימלך פליללעל ל׳ אלעיר ליכעמאן אלי׳ אללעל * ל׳ נפמלי וואלבלער . הב׳ משה

פא: בערינשעיץ לביהמ״ל . ל׳ אלטיר לי בילקאמין הלב ר׳ יעקב קאפיל אב״ר .. ר׳ מלדכי זאב שו״ב i ר׳ מללכי שאפילא. ר׳ כחום נועכיכבוים לקלויז הושאנוין. ר׳ לול שוואלץ החן ד לול געלבעל. הב׳ אולי שאפילא. והב׳ משה ל״ז לקלויז בעלזא . ר׳ משה ראובן אקסיל לאל מכפר לאזוואש ; ד בלוך ככל הה״צ

מבילקאמין. הב׳ אלון ליב מלגליוח : בראוי הרב הגאון ר׳ אברהם בכימן קליגער . הלב ר׳ משה ליינהאלל . הר׳ ישראל ק״מ עבול ביהמ״ל . הל׳ אייזיק לומ׳׳ץ. הר׳ אבלהם שנע. הל׳ אליעזל לאכלא. ר׳ ישלאל קאמנער. ר׳ אייזיק פאפאלס. ד אשל מלגליוה. ר׳ יונהן שו״ב. ר׳ יוסף שו״צ. ר׳ פישיל שאפילא. ר׳ פינחס צימליס הכהן ; ר׳ בצלאל כהכא להקלויז לי חיי© צאנזעמ ר׳ משה מלדכי גאנוליב לקלויז מאטשיווער . ר׳ יוסף פינקלשטיין בן השו״ב . ר׳ שלמה לול האלפארין. ר׳ מרדכי שור . ל׳ ישראל ראזיכצווייג עבור ביהמ״ל ־יאליס. ר׳ יעקב באנהאלל לביהמ״ל של ר׳ פייבל ציפריס . ל׳, יוסף זעליג ביסאלאכיס לקלויז הושאטין; ר לאמלאס לביהמ״ל של ל׳ יוסף כ״ז ז״ל. ר׳ מנמם

מאניש שו״ב : ביטשאיטש הלב ל שמואל ישכל לומ״׳ן. ל׳ פנחס קאנעל לקלויז משאלטקיב . ד אבלהם כמן שו״ב. ר׳ חיים ווייסילבעלג. ל׳ יוסף גאלדבעלג. ל׳ מיכל פלעמיגעל. ר׳ אבלהם אלימלך וואלמאן. ר׳ זיסקינל העלצמאן לביהמ״ל לר׳ אליעזל. ר׳ יחזקאל לייך. לי יונה אייזינבעלג. ר׳ זאב עעלקיל ־ ל׳ ישלאל וואלמאן לביהע״ל של הה״צ וצ״ל. ל׳ העלן מערצמאן ־ ל׳ ישעי׳

אזערני ר׳ אברהם צבי. ר׳ ישראל ראסמאן.׳ ר׳ יעקב פיפיס. ר׳ יצחק אלי׳. ר׳ אברהם לאפנו: אשוויצין הרב ר׳ נטע לאנרא רב״ר 4 ר׳ ראובן שו״ב . ר׳ חיים אליעזר שנוערינשיס . ר׳ לול יהושע קליינמאן. לבהמ״ר ע״י ר׳ פנחס

לייכערור׳ משה יעקב ר׳ מעכליל שו״ב *.: ל׳ ליבש וואלף מאן. אפף אילינאב ל׳ מעשיל קנ ל׳ עשה שמואל עאכענבויס. לבהמ״ל ע״י הגבאי צבי הילש שנףינפל. ל׳ אלימלך גרונער. ל׳ יוסף; ל׳ בבימן הל שמיע מכפר יארמשין . ר׳ זלמן קי

יצחק שטראם * ר׳ אברהם יצחק איילבוים : אמסאנע הרב ר׳ כחן לול כץ האלענלער i ר׳ משה קארינגיט . ר׳ מרלכיפרילמאן. ר׳ צבי הירש קארינגיט סג״ל . ר׳ יהולא ליבשi ווייסבעלג מפארעמבא < ר׳ סיבי בירינבוים ר׳ ישראל איסל ביקסבוים . ל׳ צבי וויראווסקי: איסטריק הלב אב״ר. ר׳ אייזין רומץ . ה׳ אברהם בהלב והב׳ שמעון לאמינץ לבהמ״ל . הב׳ מנחם זאב והב׳ שלום שכנא להקלויז סאריגערא ; הב׳ משה מללכי לקלויז טשאלטקיב.

ר׳ ישעי׳ יצחק שו״ב. ר׳ יונח שיינבאן :. הרב אב״ר החהן אלפאליע הה״צ ר׳ אורי

שמואל שמעלקי זינגער: אנטאניע הרב ל׳ אייזק טאגיס. לבהמ״ל ע״י ר׳

משה רינצלער גבאי מיס : בוניוהע הרב ר׳ מיים יוסף ממן הרה״צ מראהטין ־ הר׳ משה יאגיד. ר׳ צבי העשיללייטער בהרב הגאון זצ׳׳ל. ר׳ יהושע עהרע. ר׳ ישראל, מייס כץ . ל׳ שבמי ליניאל. מנחם ווינל . ל. ס ק א ר׳ משה אולינשטיין ־ ל׳ אליפזל פאליג פק האלץ t ר׳ י לבהמ״ל ע״י הגבאים למ״ס הב׳ ה נמן האלפארין : ל׳ אליעזל ליפאכ״ץ עהלע לקלויז בעלזא . ר׳ לוי זאב קעללער . ר׳ יעקב

. ר׳ זעליג ראפ : ז י , עקהו בארשטין הרב ר׳ מאיר סג״ל אב״ל . ר׳ אליעזר בפרה״צ מבארשטין• . ר׳ משה יונה געלער : ר׳ יהושע האמער . ר׳ ישראל איסר[ לעזי־ לי bt3 וואלף מעלעל. 3 י פראזצויס ־ ר׳ ל

באלאחוב י הרג ל׳ לוי הורווי׳ן אב״ל $. ל׳ צבי הייש לאבין נכל סה״צ' מזיליטשוב. ר׳ משה הופטמאן. ר׳ יוסף לאכדי . ר׳ זלמן שאסטער . ד קאווע קאראל, הב׳ אהלן מאיל שייסטער והב׳ משה פיפיס לקלויז הלשה . ר׳ כה פאקק , ד. שלמה ליסטיג־ ר׳ מרלכיך ישעי׳ רייזלער לקלויז• הגלולה. שעכנוער . ל׳ מ ר׳ א3'להם חיים.העלפגסט • ד י שמואל לייז . ר׳ יעקיל קאריכבליע. ד ־.יצחק פאקס. ד משהק . א שאסטער. ר׳ אברהם שטלאכמאן. ר׳ יוקף ק ביקאוופס הה׳׳צ ר' מאיי יסולא שליט״א. ר׳ לי3ש, שבחי , לוקח. ד ׳שלאל א׳־סל ב״ל צבי. ר מילעל. ד פקח לול מיללער- ר׳ יוסף לאנגסאם.־ ד צבי מי-יעלאוויטש. ר׳ ט>־3י׳ יאכל. ר׳ יחזקאל. ר׳ מרדכי גםאם מילער . ד צבי אלימלך לאנ ודלק . הבי דור בעיגעל לביהמ״ד . ר׳ מרלכי בלאזעל .־ד־ אהרן טלעכק . ר׳ אליעזר אלימלך בערטראם . ר׳ יעקב יהושע מאיעראוויטש. ר׳ שלום מילער ־ ד יעקב• ליין . ד׳ שלמה זלמן

עבור הקלויז : ברעזיב הלב ר׳ שלים גאביל אב״ד. לבהמ״ר ע״י הב׳ חיים יעקב ש״כבאן' והב׳ אהרן לערנער. להקלות קאדיגערא ע״׳ הב׳ מרדכי מארמאש. להקלויז. לביאן וטשאלטקיב ל ע ל ד והב׳ DpD א ע״י-חב׳ כחן צוויק והב׳ ישראל רוב הערצבערג: ל׳ ישראל לוד•. ר׳ שלום לאננעל. ר׳ מנחם מעכדיל ש״נ3חן . ר׳ שמעון פרכס . ר׳ ישלאל׳ משה ליבעל. ד יוסף ווילכעל . ליבעל . ו ר׳ אפלים• שוועבעל ־ ר יוסף גליגמאן םו״ב.

ר׳ משה קעללערמאן . ר׳ קלמן זאב ליין : בא י נוב חבורה למיס . ר׳ חיים פאלשירים. ר׳ : שמעריל באלקאן•. ר׳ ישראל מעכדיל וומקסלער. ר אביהם ביגעלאייזען ־ ר׳ כפסלי פעלכץ ־ ר׳ שמחה לעציוויטש . הב׳ טובי׳

האללעכלער : בייט ש ר׳ אהרן הולוויט׳ן. ר׳ מאירי בלאם לבהמ״ל: גאליגאר:סרב -י־,׳ אליעזר' מישיל קג״כ אב״ל . .ר׳ שמואל נועב*«וי0; ל׳ ל!סף חייבים. ל׳ לול נשכא. להקלייז סעיעמין ע״י הב׳ מענדל נאסעחיס . ר׳ משה געלבעל. ר פייוויש שו״ב.יזעל, הב׳ 3עליש כהכא לבהמ״ל . י ו ל׳ יוךיל ו

שאמיר־?!, אלטיל שו״ב :• געלזא הלב ד ישכר לוב בהה׳׳׳׳צ הקלוש שליט״א: •הלני,ד ארי׳ ליבש . •חרב •ד׳ יצחק מאיל. הלב ר׳ כפסלי.׳ הלב ל׳ שמחת דוב חמן ההי״צ שלינףא . הלב ר׳ אשל ישעי׳ א״יכיכשטיץ. ר׳ צבי פלעכקיל ;• ר׳ יוסף לאפשיץ׳: ר׳ מאיר באללפעלל . ר׳ חיים פישלער• ר׳ יחיאל מנחם למדן . ל/׳ חיים לי3 ר״זלעל . ד׳ יצחק מאיר. ר׳ הילש,לעככעל. י א ב שמיקלער. ר׳ בצלאל ג ר׳ אהלן יהושע לאנד. לביהמ״ל ע״י ר׳ אברהם־ ר׳ יסולא ארי׳ בריכבעל . הב׳ ל א פ צבי ור׳ ר אשל זעליג ווארפעלד ; סב׳ ישראל לארמנר. הב׳ יהודא יוכה וואסער . הב׳ יצחק מרדכי פרענקיל . ר׳ אנשיל העמערלינג ״. ד טובי׳• שאפירא . ל׳ ברון הלום לאכעל. ר׳ אביתם שאלגיל . ר׳ אברהם אביש ראטה . ר מאיר

לי3 קליין : בלאזיב הלב ל׳ יהושע מאפילא בהה״צ י. הרי ברכי׳ ט׳״טילבויס חסן הה״צ שליט׳׳א.. ד־ יואל ליבעל. ר׳ פנחס לכיאל מעד לומץ . ר׳ פכחק ליכלינבלוטה . ר׳ אפלים: צוויביל. ר'׳ שרגא פייווייל סג״ל. ר . שלמה יצחק שטימלעל . ר׳ ישראל ליין . ר׳ שמואל עלבעלט. .ר׳ כפסלי

אפריל לב־המ״ד.: ה3׳ יעקב : ני£ק ל׳ שמחה אלט לקלויז בעלז הארווץ והב׳ שרגא ארי׳ קליין לקלויז גליכער.. ד׳ משה אליעזר• מכפל סטלאכיבאב. ו ו ע ר׳ דוד ל ר׳ אברהם אלט ־ ל׳ שמס מאיל פרידמאן . ר׳. ל׳ חיים יצחק •לעלפלייש . ר פ ו יעקב ,.צבי ס. ר׳ משה רייך לביהמ״ד.. ל׳ ן י ד מאניס לי יוסף אבלהם שו״ב ר׳ זאב וואלף .קאטץ .ר חיים ון שטראם״ : . ר׳ בי ' ן ו ד נממן קאנ

יוסף מייזילס : בויזדאוויץ הלב ר׳ יעקב שור אב״ר . ר׳ שמואל ווייזער, ר׳ אביהם חיים קיכיגסבעלג.מנחם . ׳ לי פישל וואלקער .' ד נטע וואליק ־ ר

ממגדל לניממ״ל :. באקשיוועץ הל3 ר׳ אעלים אב״ל ־ ר׳ יוסף קראמפיל ע3ול ניהמ״ר . ר׳ משי* שטעלין. ר׳ מללכי ווייסבעלג . ד׳ אהרן

; ! י יהושע האל

trran ע? ליפא איכגעל ־. ד שמחה רומץ . ד 3ן ציון

ללאטעל . ר׳ אבלהס פיכטעל: דינאב ר צבי יצחק שאט׳ן ומו״צ . ד שמואל אלימלך ; ר׳ אלטיל פלענקיל האומים . ד לול לוב עלליך. ל׳ חיים שמחה פאפלש כץ. ד ליבש שוועבעל . ד ישלאל נואק : ד נחמי'

וויינבעלגעל ־ ר׳ אבלהם כץ פלידמאן : ד׳ובניב הלב אבייל . הלב ד שמעון . ר׳ מאיל. ל׳ יעקב ל ע נ א בעל . ר׳ יחולא יוסף קץ . ל׳ שלום שנולאז. ר׳ אהלן גללי׳ אביש כ קאנעל. ד מללכי כץ. ר׳ יצחק יעקב אלנויכיב. ר׳ יחיאל קליין ; ש״ב ר׳ יחיאל לעלכעל. ר׳ מיכל שפליצעל. ר׳ שלמה גרשון. ל׳ חיים שפליצעל. ר יצחק שמש לבהמ״ד. ר׳ אליי ליבוש צאקעלמאן. ד חיים ישלאל צאקעלמאן. ד חיים מאלגינשטעלץ . ר׳ אהלן צאקעלמאן: האלישיץ הלב אב״ל . הב׳ אבלחם משה גלאף לביהמ״ל. ר׳ אייזיק גליכוואלל. ר׳ יצחק גלאס. ר׳ ישלאל וואלצעל. ר׳ מללכי שלייבעל. ר׳ לול גאנוליב . ר׳ לול לי3 סג״ל סם״ם. ר׳ הילל בלאכד סמ״ם. ל׳ מיכל לעבעל פעלל . ר׳ יהושע נטע נועמעל. ר׳ יעקב אהל. קלאחל . ר׳ מלדכי בלאנל צ ר׳ טעמעל . ר׳

יצחק אייזיק שו״ב : העליט׳* הה״צ ר׳ יוסף בנימן לייך אב״ל. ר׳ משה האבעל. ל׳ יהולא קלאט , ל׳ אפלים

שטעלין. ר׳ לול ווייס : וויטקיב הלב ר׳ אפלים לאנלא אב״ל . ר׳ זאב וואלף מייזילש • ד שלום שו״ב i ל׳ שמעון טאבע ,• ד אבלחם יעקב מייזליש .. ד יוסף גלאבעל 1 הב׳ לול מייזליש לבחמ״ל . ר׳ כחום איילים . ד יצחק לעצטעל . ד זאב

וואלף שו״ב: וואדיוויטץ ר׳ אבלהם שו״ב מיללעל . ל׳ משה אליעזל וואלף s ר׳ שמואל שמפה קולץ : ר׳ יעקב לאכגעל . ל׳ שמואל גלאפעל. ר׳ שלמה סג״ל לעמי • ר׳ ישכל וואלף. ר׳ כחן אהלן שיף. ל׳ שמעון געלבוואקס. ד עוזל בליכל: וויעליפאלע הלב אב״ל. ה״ל שלמה זלמן פלעכקיל. ר׳ מללבי סעגיל . ל׳ לול אלי״

נליקלין

0מות ה1. ל׳ יצחק ץ חב׳ יהושע מלגליוח. ר׳ שמואל כ

שו״ב . ל׳ אבלהם שו״ב: גלינא הה״צ ר׳ בצלאל יהושע שלינףא . הלב ל׳ יצחק אליעזל . הלב ר׳ אבלהם חיים .׳ ליבש פלעכקיל האומים ככל הגאון י ל א הלב ר מסאטינאב. ל׳ זיכליל אינגעל . ר׳ אלטיל חיים שור. ר׳ אבלהם ליקיוועל . ל׳ משה כחן שו״ב. ר׳ יוסף שויב . ל׳ אבלהס אבאישףב* ר צבי

ננללין . ר׳ יהולא אלי׳ האכבעלג: גדיידינג ר עוזל בלאזעל. ר׳ בכימן זאב גאללעל. ר׳ ארי, אפיסלאלף . ר׳ אלי׳ מפחם קלאהל . ,ר׳ שלום באן . ר׳ יצחק בעג לקלויז הוסאטין : ר׳ יצחק ציקער בערג לקלויז של ר׳ משה מאסיס. ד משה ווייס. ד מאיר מארבאן. ל׳ יעקב פיש . לי אלמיל יוסף אייסוואלר לבה״כ חבולה חהלים ל׳ אלטיל ציזיס . ר׳ יעקב רול בן ר׳ שמואל צבי . ר׳ זאב מאן ש״ב ל׳ חיים לול כץ. ל׳ ישלאל אייכמאן. ר׳ לוי זאב קעללעל. ל׳ זאב וואלף מחחי׳ שו״ב . ל׳ יצחק ליפשיץ: דראביטש הלב ל׳ מאיל פעכסטעל . ל׳ יצחק צבי טוי3 . ר׳ שמעון שו״ב. לי אליעזר שמערליל. ר׳ יצחק גבל . ר׳ ישראל שור בהלג

מבריזלאוויט׳ן : דאבדימיהל הרב ר׳ אברהם אבייל ־ ר׳ מאניש רום. ר׳ יעקב אפטיקער לבהמ״ל. חב׳ שמואל הערצמאן לקלויז טשארטקיב. ל׳ זאב

וואלף זיפניק לקלויז הגלולה : דאלינא הה״צ ל׳ יהורא צבי שליט״א. הר׳ צבי יצחק וויינבאך. ר׳ משה סג״ל שו״ב .׳ הגבאים שמעין ווייס ור׳ שלמה וויינבאן לבחמ״ר של חם״צ. ל׳ רול שפיגעל. ל׳ אליעזר אלימלן

איש הולודטן . ר׳ ישלאל אבלהם שפיגעל : דוקלא הלב ל׳ אלי׳ ליבש האלבלשטאם . ל׳. ן י י יחזקאל וויינבעלגעל : ל׳ יצחק ל ר׳ לול יצחק וויעטשנער . ל׳ נפהלי הולוויט׳ן. ל׳ יקומיאל זלמן שור . ר׳ יעקב טראכמאן. ל׳ אברהם יהושע פרנס . חב׳ יוסף יצחק פרנס .ן מ ל ק ר׳ יוסף זאל׳ן. ר׳ שכנא וויינבערגער. ד קינצלעכ. ר׳ משח שו״ב. לבהמ״ל ע״י הגבאים ייסף שעעלין ולי שלמה איכגער » חח׳ חנינא

כ

שמות-לובעהלה קלויז סנולעליסק s הב׳ מאיר אימבעל; ר׳ פקחת • לי יוסף לאכדי. ר׳ א ו ו 3 מ ק ע ׳ י ׳ י $ י ב

אברהם חיים אימבער לקלויז זידטשוב. ל׳ יוסף צבי שרב. ר׳ יחזקאל שפילטעל . ר׳ צבי הירש נועכיכבוים הכהן . ל' אברהם יעקב ארגל > ל׳

יצחק לול שאפילא סחימ : זאלאזיץ חדש הגביר ר׳ משה אהרן עאמאכיסקי. ד אליעזר שווארראן . ר; מאיר נוייכהאלץ. ר׳ ישראל לוד לימאנט ; ר׳ אליעזר צבי אמלאנט ־ ל׳ יעקב לוב זויבעל. ר׳ ישראל לעהמאן. ר׳ משה מיכל זמורה. ר׳ זאב שאפירא. ר׳ זאב קליין. ד אבלהם קליינשטיין. ר׳ אביגלר שלייכעל-ל׳ ניסן אמלאנמ. ר׳ משה פיטשעניק• ר׳ ישראל אהרן לאווענטעל. ר׳ ישראל אלחנן לקלויז הושאנוין. ל' שלמה פאסטאנאק 1 ר׳ משה אהרן פיטשעניק « ר׳ מרדכי ליפא בראהן. ד׳ יעקב זלמן האלפארין . ר׳ יעקיל אמלאנט. ר׳ שמואל אקסילראנו . ר׳ פנחס וואלף צאהן. לי יעקב דינסטינפעלד . ר׳ אליעזר ט״ב. ר׳ משה לול מאשציסקעל. ל׳ ליבש גלאסקאפ. ר׳ נחכאל. יכהאלן . ל׳ שלמה טי ח י י נאגלעל* ר׳ לוד א

ר׳ ליב אמראנט לביחמ״ד : זילאזיץ ישן חרב אשר קטן האב״ד \ ר׳ אבלהם שו׳׳ב* ל׳ שלמה פרילמאן. ר׳ אברהם לאביווע. ר׳ זאב בראהן. ר׳ ישראל בראהן . הבי מאיל לוב חאראט לבחמ״ל . הגי אברהם

אייזין מקילכיצער : ?נא״ש הרגלי ישעי׳ באב״ר , הג׳ ל׳ יצחק זיסעלמאן. ר׳ ישלאל פעריל. ח׳ ל׳ יוסף׳ יצחק וואלקערצ לייכמאן. ר׳ משה ליקיוועל. ל ל׳ יהושע האלינשטיין לביהמ״ד חדש . ל׳ משה א״זינבעלג לביהמ״ר גלול . ר׳ אבא ביללעל

. ר׳ יוסף גאלל וואג שו״ב : לביהמ״ד קטןאטער הרב ר׳ אברהם מלדכי הכהן אב״ד. ל׳ ז

משה שי״ב. ל׳ יעקב צאבלער. ר׳ משה גרינפעלל סח״מ. ל׳ בנימן ריטטער ־־

דמיגראד הרב ד מרדכי לול אב״ד . ל׳ יעקב יצחק וואגשאל. ד מרדכי וויינבערגער. הב׳ חיים אייזינבעלג לביהמ״ד > ל׳ יהודא ט״טילבוים * הבי שמעון לאבי לביהמ׳׳ל דהלב.

גליקלין חחן הלב . ל׳ פנחס צייגיל ; ד מאיל שלעזינגער. ר׳ לייבש עהללין : ל׳ שמעלקי בלאף . ר׳ אהרן לול ציי/יל גערג גם לביהמ״ל

ע״י הנ״ל :ד שליט״א : בנו הלב ל׳ לי ל ל# 3 ׳ ׳ ה ע ה צ י נ ז ר י

ישלאל חאב״ר . בנו הלב ל׳ חיים. בנו ה׳ ל׳ שמואל אבא . בנו ה׳ ל׳ פנחס *־ מחנו הלב ר׳ שמואל דוב. ל׳ זלמן העליש קאנאש משמש בבי״ה הה״צ שליט״א ; ר׳ אורי בלאם . ר׳ יצחק לויפער. ר׳ יצחק שערף . ר׳ צבי וויטאשקא . ר הירש טילענגער . מממן פסח שערף . ר׳ משה הכהן לילינפעלד . ל׳ יחזקאל

סמ״ס מסאפינקי : וויניק ל׳ יצמק קרום מעשישיק . ר׳ מרדכי יפה שו״ב. ר׳ אהרן גלעבעל ר׳ מרדכי שור: ווישניצע הה״צ ר׳ שלמה האלגלםטאם שליט״א. ל׳ בן ציון בן חה״צ שלינףא 4 הב׳ יוסף מלדכי שלענגעל. הב׳ קלמן קלאזנעל * ל׳ קלמן גאטליב ול׳ מיים אלי׳ קנעלעל לביהמ״ד של הגה״ק שליט״א . ל׳ כפמלי יעקב ווילטהיימעל« ל׳ יעקב צעהכווילט . ל׳ כהן שו״ב; ל׳ מענרילץ . הב׳ נמן וויינשטיץ מקאשי־ן. ל׳ שלום כ

הנינא בלאזינשטיין. ל׳ נטע האפשטעל 1 זאלק״ע הלב ר׳ משולם זלמן לאלבעלבוים מו״צ

ל׳ ישלאל מאליס הלול. ל׳ גלון שטיין. ל׳ ניסן שטיין. ל׳ יצחק באלעל. ל׳ משה שו״ב • לי יוסף פעלילשטיין . ל׳ יהודא אנוליס . ל׳ עקיבא גאטליב ל' שבמי זינגעל . ל׳ זלמן שאפילא שו״ב . ל׳ בעליש אוללעכלעל. ל׳ צבי באבאר. ל׳ יהולא ליב שו״ב. הבי משה צימעלמאן והב׳ פייוויל שאפילא לקלויז בעלזעל. ל׳ מנמם מענליל באבעל עבול הקלויז זיליטשוב . הב׳ שמעון שפיגעל והב׳ מללכי שאפילא עבול ביהמ״ל הישנה . כפל הלייאיץ סמוך לזאלקווע .־ ל׳ מנון זינדיל קאנעל ־ ש״ב ל׳ אלי׳ שפליצעל. ל׳ אלי׳

ליבש קארצער : ?לאטשיב הח״ג ד. שרגא פייוויל אב״ל. ל׳ אברהם ליב וויינבערגער . ר׳ צלאל האממער ל׳ פישיל לייז. ל׳ שמואל אוירבאן ־ ר׳ בעריש אבינשטיין : הב׳ יצחק מאניס שאפילא עבור

שטותהבעה״ח עח צוויביל * ד קהה כץ. . ר׳ א3י*ם סממו עפםמיין.ד זעליג קרעמער. ר׳ זעצ־ג שטעריכצו*.

ד דוד, קאקקער . ר׳ אלטיר צהקנויז טשארטקיווער . ר׳ מכחם שו״ב . ד אייזיק האלעארין. ר׳ גדלי׳ שטעליכשאס. ד דוד בעליל גאטיכןמאן. ד מכקם מעכדיל לביהמ״ד . ר׳ אלטעל לקלויז טשאלטקיווער. ר׳ מנחם שו״ב .

ר׳ שמואל שיצמאן : טיסמיניץ ל' שבה קכעביל . ר׳ חיים לימאכר.

ר׳ אהלן פלעקעל. ר׳ מיכל קריץ: טאלמיטש ד אל" בלעקלעל. ר׳ לול שטיייט. ד העלציל שטלייט לקלויז של ר׳ זישאלי . ד יעקב שטלייט . ר׳ דוב בעלצי האלין. ר׳ זיילא העלל . ר׳ חכא קלום . ר׳ דוד ביריכבוים שו״ג ; ר׳ אלטיל זאלזאהל לקלויז

טשאלטקיוו: טארנאו הלב ר׳ כפהלי צבי גאללבעלג . הלב ר׳ק . הג׳ ר׳ צבי הילש ו זלמן יוסף ק וויטמאיל. הג׳ ר׳ עשה וועקסלעל : הג׳ ד. ן ץ עהללי אהרן סאפיר . ר׳ ישראל שמואל כ ר׳ מרדכי לעזער. ר׳ מנחם מאיר לעזער חק״ס דקלויז הגלולה עי׳י הב׳ אבא הירש. והב׳ שלום. ר׳ שאול פאדווא . ר׳ מיכל שאפירא . י לעב הב׳ בן צירן סאפיל .- הב׳ אבלהם יוסף גיוועלב. הב׳ משה ישעי׳ בלאהן והב׳ ל עבול ח׳ קע״ אלי׳ ליבש לקלויז דזיקוב ־ הב׳ משה לייסטען

לביהמ״ל ישן : טעפלימ ץ הלב יוסף טייטילבוים האב״ד. ר׳ יוסף הילש דאמיסט. ר׳ יצחק אייזיק וואלף.

ל׳ משה פעלעל גלין . ר׳ שלמה גיוועק : טימבעינ ר׳ יהושע באלד. ר׳ משה קאלין i ר׳ זיכדל ליליכטאהל. ר׳ שמואל פייגיכבוים;

ר׳ משה פאללעך : טיטשיןל׳ מכהם מעכריל ליטטעל . ר׳ יהודא ליבש פאטישעל מו״צ . ר׳ בפימן פאבווין. הב׳ אבלהם יצחק שיכללעל והב׳ אבלהם גלעהעל

עבול ח״ס : טרזעבין הלב ר׳ משה יוגה סג״ל האב״ד 1 ר׳ אבלהם חיים הלוי גלאס . ר׳ מלדכי פייגיכבוים . ל׳ יוסף לאזינבויס . ר׳ יעקב

גראומנל

ל׳ יהויא צאכגער ? זאישין ר׳ משה צבי העללעי־ . ר׳ נטע צבי גריכבערג. ל׳ פנחס האלפארין. ד כפסלי

מאביאס . ר׳ צבי הירש מוריכג: זאגארש ר׳ משה צבי רומ׳׳צ . ר׳ יצחק בלאכל,׳ ל׳ יהולא אהלן לביהמ׳׳ל. ר׳ אבלהם

צעלעל : זאבליטוב הלב ר׳ מנחם מעבליל האב״ל . ר׳ שמואל טיליכגעל. ר׳ פאוויל בייט . ר׳ כמן כטע זיכליץ. ל׳ משה יאפטעל. לי חיים. ר׳ אברהם בלאן. הצעיל צבי עקב טאה בל׳ י הילש לויזיכבאן. גם לביהמ״ר ע״י הכ״ל. ד משולם

םעכטעל. ר׳ מללכי ישלאל שו״ב : זאלין הה״צ ר׳ אהלן משה לויפעל . ר׳ יחיאל מיכל גריכפעלד • ר׳ יצחק מלדכי שו״ב. ר׳ יעקב פרעכקיל. והב׳ אפרים וואגשאל לבהמ״ד: חאראסקיכ הלב ר׳ יעקב באלבאש האב״ר. ר׳ שמשון מאלקאס . ר׳ זלמן חיים . ר׳ אייזיק ווידעלמאן. ר׳ בייכיש וואלין. ר׳ דוד העכט . ד בלון םפעלליכג . ל׳ ישלאל צבי ראזיכבלאט . ר׳ ישראל ליב לימאכט. הל׳ יעקב משה פליש . ר׳ ליב מאלקאס . ל׳ חיים כ׳׳׳ן לביהמ״ר ישן. ר׳ אבלהס שו״ב ־ ר׳ ילממיאל פיאקעל לביהמ״ד מדש* ל׳ שלמה פעפעל לקלויז

פזשארכוקיב : טארגאפאל הח״ג ר׳ שמעץ באבאד האג״ד. בכו הלב ל׳ העשיל . ל׳ דוד לבוב. ל׳ משפ לאפיפאלט. ל׳ יצחק כאגלעל. ל׳ משה דודל. ר׳ יואלשליטא. ליבעלגאל. ל׳ ליפאטעלקי ר׳ שמואל יפה . ל׳ צבי טאכיס •י ל׳ שלום פידאליצעל . הב׳ שלמה גלאז שפיגעל ; הב׳ משה גלשון פאפילכוק . הב׳ משה רייכמאן לביהמ״ד ג״מ . ל׳ ליב גאללבלאן . ר׳ גאליל

ליב וואסעלמיל: טשארטקיב הלב ל׳ מאיל פליש האב״ל. ר׳ יוסף יהושע. ל׳ בעליש הולוויטן. ר׳ זלמן שו״ב. ל׳ כמום הופעאן. ד יעקב כטע ליכלעל. ר׳ ישראל ליב ווייסמאן לקלויז חלשה . ל׳ יוסף רויטבערגער. ל׳ גיסן פארילע. ר׳ מאיר פארילע ; טלופט ר׳ אברהם זאב ברעכער ־ ר׳ ישעי׳

שמות המגחיח הופמאן. לבהמ״ל ע״י הל׳ מאיל אלי׳ קרעפצלער.

ר׳ נטע האטרור : יעייסלוב ר׳ בלון משה שו״ב ל׳ יעקב שרב י

הב׳ מעכליל שאפילא : יאשניצא הלי שמואל פח גילעריפטער בהלב. ל׳ בלון פרכס• ר׳ מפחם מעפליל זילבערמאן.

הב׳ יעקב אדלער והב׳ מעפליל לבהמ״ר : לעמבעיג חג׳ ל׳ חיים מאזל מפלאסקוב . הלב ל׳ כחום באישטין . הלב ר׳ שמעלקי לקח . הלב ל׳ אבלהס אכטםיל האב״ל לק׳ טאמישב. ד שמואל יוסף וואלטשטיין • ל׳ אבלהם כחן ווייכשטיין י ל׳ יעקב אקין . ל׳ הילש בראזאר • ר׳ שלום מעכטש • ל׳ חיים צבי עלב • ל׳ עעכליל מאלגאשיס • ל׳ משה קאזמעל • ל׳ חיים ליב פאפס • ל׳ יהודא אלי׳ הילפעלדכג• ל' יוסף אשל בליכעל. ל׳ צבי הילש פטעליכקלאל. ר׳ וואלף קאפמאן • ל׳ אייזיכבלאן • ל׳ אברהם יהולא אלטיל • ר׳ משה וואסק • ד שמעוןגעל. ל׳ ליבש יוסף מעכקיש • ד יוסף קלי אליעזל לחשטעטיש קלויז של החסידים • ל׳ זאב וואשיץ לקלויז סטלעליסק• ר׳ שלום לויטעלשטיין מסקכיליב • ד יוסף ליבעלגאל . הב׳ חיים מעכליל לעסלעל מיאסלא לקלויז של ל׳ וואלף ש״ב. ל׳ חיים שלמה האלבאל לקלויז אלעקק • ש״ב ל׳ שמואל יוסף אלטשטיין מכפל זבויסק .

השוחטים מלבוב: ליביטש חה׳׳צ ל׳ אהרן שליט״א . ח׳ ל׳ יהולא זיכדיל ככל הה״ק מבעלזא . הלב ל׳ יהודא ליבש האב״ד . בכו ר׳ מכחם עעכליל . ל׳ אלי׳ יצחק סיפר . ד פכחס פאליג• ל׳ אבלהס זיס בלעכעל • ר׳ שלמה כ׳יץ לביחמ״ר • ל׳ מרלכי זילבעל , ד פכחס מאטכעל . ל׳ יחזקאל שרב : ליביטשוב הה״צ ד ישכל לוב לוקח . הה״ג ל׳ יהושע העשיל פלעכקיל םאומים • ר׳ אליעזל פלעכקיל ל׳ אלעזל לעליכפלייכל• ל׳ יעקב שטיגליטץ . ל׳ עשה לול אשככזי. ר׳ משה לול שטיגליטץ• ד שלום פלעכקיל . ל׳ אברהם מיללעל ־ ר׳ שמחה קלאמבעלג . ל׳ יעקב יוסף קעניג ר׳ ישראל יעקב טובע• ל׳ שואל פלעכקיל. ל׳ ישכל ליב קלוז . ל׳ יעקב פח שטלאם בערג•

גלאוועל s ל׳ לול שלום מייעל . הב׳ כפחלי. ר׳ חיים גל*סס. ל׳ דול ג יגבעי הערצקי לאז קלוגעל. ל׳ אברהם אבא מאכדילבים . ל׳ לול׳ צבי חירש קלוגעל בן ר׳ שלמה מאיל םי*3 . י ליגלין. ל׳ יםלאל קלוגער לביהמ״ל . חב׳ פכחס

זיגמאן 1 יאוטשוב הרב ל׳ שמואל האב״ד . ל׳ עזריאל. ד משה י ע קארפיל, ר׳ מירכי לאכ לייזלער . ל׳ דוד שי״ב . ל׳ משה שמשון. ר׳ אברהם שיע. ר׳ יעקב פיטשעכיק. ר׳ יעקיל בן ל׳ כחום . ל׳ יקוםיאל בילליט . ר׳ מרדכי קליין. ר׳ אברהם צבי בערגער. ל׳ יעקב סג״ל. ד זלמן הוכבערג . ר׳ ישראל העכט. ר׳ מאיר יצחק גיססער. ר׳ מאיר קער שמש . ר׳ אהרן שמואל שפירט . ר׳ עקיבא לאכער . ל׳ משח הוכבערג. ד אביהם פרידיל. ל׳ ברון מרדכי

האפלילסמאן : יאסלא הלב ר׳ צבי יוסף לאבין האב״ל. ר׳ ליבש עמיל. ל׳ כחום שו״ב. הב׳ יהושע געצלעל לביהמ״ל . ל׳ יצחק ליין . ר אשל זעליג

ק. ל׳ אליעזל דוד קאליכליין : קאחעכי יאבריב ל׳ שלגאפייביל לבין בחלבה׳׳צ ל׳ אלימלן שליטי׳א. ל׳ מכחם מעכליל זיכגעל. ל׳ שאול בלז״ס. ל׳ יצחק בלאכל. ל׳ שלמה בויגן. ל׳ אלישע שטאלץ. ל׳ סעכליל לויזיכבאן : ל׳ בעריח ליפשיץ. ל׳ משה קילמאן מכפל סטאלזיסקי.׳ לייבש כייעל מכפל ללאמישלא. ל׳ אהלן באלץ. י ל׳ כפחלי הילץ שעכטעל. ל׳ יהודא הלו׳ שטאלץ.. ל׳ ׳ ל׳ צבי הילש פאכטיגאל לקלויז דל׳ פחחי מפחם שמואל שו״ב ־ ר׳ מפחם מאיל לעטיק . ד׳ חיים פחח״ שטאלקמאן. ד שמואל דובכ״ץ. ל׳ יעקב ציקעלבעלג . ל׳ שלום כ״ץ. ל׳ משה

יהולא שטלאזבעלג גבאי לביהכ״פ: יגאלניצע הלב ד יהושע לייכמאן חאב׳׳ל 4 ל׳ צבי שו״ב. ר׳ ׳שלאל לאקס^ ד שלום שכפא מעלצעל. להקלות טשאלטקיב הישפה ע״י חב׳ ליב לויזין. ר׳ שמעלקי שאפילא . ר׳ שמשון ט״בעל לקלויז חלשה . ל׳ משה העלליטשעל . ל׳ לול לייטעל. ל׳ מיכל שיטץ• ר׳ כחן אליעזל לאךכצווייג י ל' שמשון פיש באן . ל׳ כחום

זבעה״ח עט לי• חיים שטעיי( • ר׳ י יצחק איידי! שטעק • ל׳ שואל זלמן ווילכער • ל׳ שלום ווילף. ל׳ צבי הילש

שטעלין: מאניסטוישטש ר׳ אברהם לוד גאללמאלג י ל' ליבש הכהן ליכיעכפעלר• ל׳ אייזיק ציכלער . ל׳ הירש אשפיס . ל׳ דירא גרויס • לקלויז טשארטקיב ע״י הגבאים חיים כייפעלד אלי׳ גאלדמארג . ל׳ יוסף בליימאן • ד ישעי' פלידמאן לבהמ״ד . ל׳ יהודא כיימאן . ל׳ לול לאהל • ל׳ בעליל אלפאלין מלאטין . הב׳ אלי׳ ליבש לוקח. ל׳ אבלהם משה מעלפעלל• ל׳ צבי אלימלך שטאלמאן. ר׳ נחמי׳ עפשטיץ • ל׳ אייזיק

לאבינזאהן : ניןניב ל׳ אולי העלמאן ל׳ משה לאונן גיכצבעלג. ל׳ שלום כאללעל לקלויז טשאלטקיב . ל׳ אלימלך באזוויכעל . ל׳ משה ליב צאהללעל. ל׳

אהלן ליב פייבעל • ל׳ יצחק שו״ב: נעמעויב הלב ל׳ מנחם שלמה• הב׳ אלעזל לוקח בהלב ר׳ נמלליס . ל׳ אלי׳ זיכעל . ל׳ שלום לוב • ל׳ ליבש שעכקעל . ל׳ קאפיל פישלעל. ר׳ יהושע הטשיל שאלגיל• ל׳ אבלהם כייעל . ל׳ נח בעל . לבהמ׳׳ל ע״י הב׳ אלטל והב׳ יצחק פישלעל • ל׳ אבלהם שו״ב . ל׳ חיים שאול שו״ב• ר׳ משה אהלן טייטילבוים• ל׳ אהלן לוטעל פאסט׳ ל׳ שמלי׳ מעל. ל׳ משה לעכעס: נאוואייע ל׳ ליבש העלשמאן . ל׳ משה לעוו לבחמ״ל . ל׳ יוכח ווייזעל. ל׳ אברהם

ווייזעל • ל׳ יוסףבלאכל • ל׳ משחבלאעל: האקיליווקא הלב ל׳ יעקב האלפאלין אב״ל . ל׳ זלמן שאפילא- ר׳ חיים ליב בלאכליעס• ל׳ דוד ווייז . ל׳ פכחס אשל כייעל . ל׳ חיים שלמה האלמילין • ל׳ אליעזל שו״ב . ל׳ מללכי איציק שו״ב . ל׳ יוליל פלנס • ד׳ שלמה חילש . ל׳ שואל האלפארין. ל׳ לול באלבאן . ל׳ בעליש פלכס• ל׳ בעליש קויבעל מכפל זאבילטץ . ר׳ס . ל׳ גלשין סאפילשטיין^ ל׳ יואל מ לול פ האלפאלין מפיכקיווץ . ל׳ יעקב וויינטלאב. ל׳

פייביש הולוויץ :סף י ' סקאליט חלב ל׳ אליעזל שאצבעלג. חלב ר׳ ליב גיכזבעלג. ל׳ לוב פיק • ל׳ ליפא

נאמףן

שמותו ל׳ יוסף ימולא של״ב • ל׳ משה בל׳ כחצאל סיפל

זצ״ל. הב׳ יוסף הערצבעלג עבול הקלויז : לימינאכ חרב ר׳ חיים יצחק אב״ל מטימבערג. . ר׳ אברהם חיים פרעכקיל. ר׳ חיים ישראל בארר . ל׳ צבי יוסף ביכליגער • ר׳ שלמה יוסף לעהל . ל׳ צבי 'יסף ביכליגער. ל׳ 'יסף צעללער׳ שלמה לעהללבהמ״ר. נ ל׳ אפרים בלאהגריכד. ה

ה3׳ משה בלען : כאי״יריב הלב ר׳ יוסף אלטיל עפשטיין. ר׳ אברהם מאעל . ר׳ פנחס דייטשעל . ר׳ מללכי שו״ב. ל׳ צבי הילש שי״ב . ל׳ יצחק זאב גבאי דבהמ״ל • ר׳ ישכל גלאהמאן . ל׳ מללכי אבלהס שפעלבעל • ל׳ אהלן לול שפליצעל . ר׳ יוסף לייבקיכל • ל׳ יעקב צבי גלאהמאן . ר׳סעכלל שפריצער • ר׳ אסר הלוי. ר׳ מאיל כץ• ל׳ ליב באלבאש• ל׳ פכחס עפשטיין. ר׳ אברהם אליעזר סאפיל• ר׳ יחיאל שייכעלט. ל׳ בעליש שפליצעל. הבי יוסף צבי עבור הקלויז • ל׳ זישא כ״ץ • ל׳

מאיר שפארין : העליץ ש״ב הה״צ ר׳ כפחלי הורוויטץ • ר׳ אברהם אכיספעלל . ל׳ אליעזל ווייכבעלגער • ל׳ כפחלי גאלרבערג • ר׳ רוב בעריש טעכצער . ר׳ שמפה וואכרארער . ר׳ שלמה לול קלייכער. הבי חיים הערמילע • ר׳ שמחה אשר ג״פ . ל׳ לול שו״ב . ל׳ א״זיק וריק . הב׳ אליעזר שילער לבהמ״ל . ל׳ מכשה שו״ב . ל׳ ישלאל מאסטעל: מישליגיץ ר׳ יוסף שמואל פעלילמאן • ל׳ מעכליל וואקסמאן. ל׳ יעקב בייגיל • ל׳ יצחק יעקב ווייס . ל׳ בכימן קאפעלכעל • ל׳ לייבש לייבלעל • ל׳ ישעי׳ פעלבל . ל׳ חיים ארי׳ באכאסטעל. הב׳ כפסלי פיטעלספעלל. ל׳ פכחס ריגלער• ר׳ ישראל זעליכפלייכל. ל׳ שלמה סג״ל

הורוו׳ץ . הבי זאב געלער לביהמ״ר : מאשציפק הרב האב״ל לפח • ד כמן לאקס . ר׳ חיים ליב מאלער לבהמ׳׳ד. לבהמ״ר קטן ע״י ה׳ כפמלי וואלד . ר׳ פישיל רייכעס. ל׳ צבי הירש לעווין. ר׳ יצחק גריכשפאן. הב׳

אהרן להקלויז של הח׳׳צ שליטי׳א: טיח לי מיכל שעיכדיל. ל׳ מאיר שטערין. ל׳ צבי לול שמעלין • ל' שמואל שטעליכבאך .

עה״ח פטיאניב הלב צבי דוד דומ״צ. ר׳ שלום שטליקער. ר׳ אלימלך לערנער • ד ישלאל בריקנער-1 שלום הב׳ אבלהם יעקב מידן לבהמ״ר • ר שעליס מטאפאריב• ר׳ שמואל שטליקעל, ל׳ שלום

שו״ב 1 ם«ניק ר׳ אבלהם אביש קאכעל . ד לפאל גאטווירטה • הב׳ אבלהם אלי לקלויז סאליגעלי י ל׳ שמואל ליב מענריל קעלץ . ר׳ ישראל עקיבא בעלינשטיץ• ר׳ יעקב מאיל לוסטיג ר׳ מללכי ליפא לופ . הב׳ אייזיק מעלעל והב׳ לול פלילמאן לבהמ״ל• ל׳ ישכל לוב לאכגסאם.

ר׳ יחיאל מיכל קלוגעל : סאגראווישנא חלב ר׳ שמואל באב״ל האב״ל . ר׳ מללכי אבלהם פאס. לבהמ״ד ע׳׳י חב׳ יוסף זייף והב׳ צבי ררזין. להקלדז ע״ י

הגבאי ישלאל זייף : םנדעלםק הלב אב״ר ר׳ ליבש אפלחי בלאכלוויין.׳ אולי האלשאווסקי. ל׳ משה סג״ל י פאק.ס . ד גרשון עפשטיין. ל׳ פנחס שיקלער• ר׳ יהושע גאטשטייןיר׳ נפחלי זאכפט. להקלויז בעלז ע״י הב׳ ישראל גאביל והב׳ הילש זייריל: םיקאהל ל׳ ארי׳ האלבעלשטאם חמן הלב שליט׳׳א הג״ל לוי שנע . ל׳ עשה בוים • ר׳ יוסף איטמאן • ר׳ יוסף מעלצעל • ר׳ אבלהם שלמה בלום . ל׳ יוסף שמחה העבינשטיין. ל׳ פישל שו״ב • ר׳ ישכל שו״ב . ר׳ מללכי יעקב קיהל . ר׳ פמחי׳ פרענקיל• הב׳ יעקב שטיקלעל לבהמ״ל. ל׳ אליעזל בלאכלוויין עבול הקלויז טשאלטקוב חושאטין . הב׳ גדלי׳ הומויטן . ל׳ שמעון

שאפילא . הב׳ יעקנ שטיקלעל :׳ שמואל גליין • עיר חרש ל׳ צבי הילש גל״ן• י ל׳ יעקב וואגשאל. ל׳ וואלף גליין . עבור בהע״ל ע״י ל׳ יעקב וואגשאל . ל׳ גדלי׳ םפעללינג . ר׳ צבי זאב אייזינהענללעל . ר׳ יצחק א״זיק לייכעל . ר׳ ליב וועכיג • ר׳ שלום

מאשציסקעל • ל׳ מיכל בלעניג:ן; לקלויז י פועמישלא הלב ל׳ פםן העבעלשטי הגלולה ע״י הבי שמואל צבי מאזפעל. ל׳ ישלאל גאנ׳ן. ל׳ פפחס בוימאן • ל׳ יצחק געליק לקלויז סאסיב.ל׳ שמואל משה גליפשטיין.

כ׳

שטות הנ גארטין. ר׳ ראובן שטייפבאק לקלויז הושאטין •ן מ ׳ שלמה קאטשקי • ר׳ שמואל ליס • ר׳ ב י דאחניר לקלויז של הה״צ ל׳ נחמן זצ״ל• ל׳ יצחק מאהל. הב׳ מפחם יהולא הולוויטץ • הב׳ משה געטער • ל׳ צגי שו״ב • ל׳ שלום ציילער. הב׳

ס . ר׳ זאב גריכבערג: אליעזר מ פטאניפלאוו הח״צ ר׳ אפשיל אשכנזי . הג׳ ר׳ ליפא הולוויטץ ־ הלב ל׳ קאפיל בלענעל . הג׳ ל׳ משה שמחה לאנלא • הג׳ ר׳ יצחק מאיל הולוויץ. ל׳ אליעזל שלאסעל . ל׳ אליעזל וואהל . ל׳ אליעזל לילמאן• ל׳ לוי יצחק לעמבערסקי חחה״ג • ר׳ מאיל זאב זאסלאק . הב׳ שמואל זיינוויל כהנא לקלויז זיריטשוב. ל׳

לאונן שואל שפעלבעל • ר׳ שואל. שו״ב: פטייא. הה״ג ל׳ אלי׳ ליבש הומויטץ • ר׳ אלטל קעלנעל . ל׳ אבלהם יחולא ווללינגעל . ר׳ משה צבי חאלשאווסקי . ל׳ בנימן כהן ראזינבערג . ל׳ כמן נטע לאזינהעק ; ל׳ יצחק טעביל וואסעלמאן . ר׳ אברהם געלערט לקלויז של ר׳ מאיל שלום • ר׳ שמואל אייזיק מאלבאן . ל׳ מנחם מענליל פליסטעל עבול קלויז חלשה לקלויז טשאלטקיב הושאטין ע׳׳י הגבאים נחום

גלאזבערג והב׳ מללכי צבי נייבאנעל : האהל הלב ר׳ פנחס אביז ־ ר׳ מללכי צבי שוואלצמאן • ל׳ אלימלך וואלף . ל׳ חיים נח שאפילא שו״ב . לבהמ׳יר ע״י הבחורים יוסף אכטיל ויערןב פנהס פלייל׳ן• ר׳ משה אגלאהאם ל׳ אבלהם אביש פליש י יי שמואל יונה פריילין. סאמבער הה׳׳יצ ל׳ אולי הכמן• בנו הלבד׳ נחום• הלב ל׳ לול הכהן האב״ל י ר׳ פישל נאכטיגאל . ל׳ אשל שי״ב . הגביל ל׳ יצחק מאיל . ל׳ יעקב שו״ב . ר׳ לול לעהלמאן . ל׳ יצחקטלאה רב״ל• ר׳ יוסף ליב צימער. לבהמ״ל ע״י ה׳ אלעזל יוסף בן נחמן ואלעזל יוקף בן צבי זאב • ר׳ אליעזל שענקעל . ר׳ יצחק מאן. ר׳ משה יעקב בר׳ אבאל' שו״ב • הב׳ בינם

ישלאל והב׳ מסס״ לקלויז הגלולה . םטדזיב הלב ל׳ אלטל זאב הולוו׳ץ אב״ל . ל׳. ל׳ בלון בעלגלאז . ל׳ ל ע נ א יעקב ק הילש טענצעל . ל׳ יחיאל לויזין. ל׳ אבלהם

יצחק פילנוש 8

שמות הבעדז״ח פ ל׳ אהלן יעקב גולגין סג״ל :

s פי־ביזנא הלב ד אבלהם יעקב הלוי האב׳׳ל ד בנימן שו״ב :

פרענפק הלב ר׳ אהלן משה בכד הה״צ ר׳ א׳׳א מפלימשלא .י הלב ד צבי הילש אללעל האב״ד . ר׳ יודל . צאהליל . ד חיים צבי פייעלשכויין • ר׳ ישכל הילמאן . ר׳ יהולא צבי

שו״ב . ר׳ כחום שלמה הולמאן פשעיואיפק הלב ר׳ חיים צבי אשכנזי האב״ד . ר׳ אבלחם ישעי׳ פעלדשטיין. ר׳ צבי הילש לאטענשטליין . ר׳ משה פאסמאן . ר׳ אלעזל באסעחיס . ר׳ זעליג פליעלל. ר׳ יצחק נועכיכבוים. עבול הב׳ ע׳״ הגבאי ח״ק בלאכד

: מללכי העלל פאדגא-דע הלב ר׳ שמעין האב״ל. ר׳ ישלאל לוב קליגעל • ר׳ שמאי האבעל . ר׳ חיים הלוי מאולנושק . ר׳ כהן הכהן• ר׳ שלום שעיין . לי זאב ולאלף קלוגעל . ר׳ גד הכהן מאכצעל . לחדק״ס ע״י הגבאי משח שעיין • ר׳ יהודא ליבש פליילאן . ל׳ צבי הילש קעלעל .. ל' מיכל מאילסלאלף. ל׳ חיים ן ל׳ יצחק הכה

יהולא מיללעל• ל׳ זאב דכקעלבלום. ר׳ יצחק שוף : םריפשיק הה״ג ר׳ שמואל חאלוויטץ • ל׳ דול שוף• ר׳ שמעון געצלעל . ד אליי הולווינו׳ן. ל׳ יעקב לעסלעל . לחדמ״ס ע׳׳י חח׳ חיים

עכגיללעכלל והח׳ יעקב יצחק געצלעל : צאנז ל׳ בכימןקלישעל • ל׳ כפסלי הילץלאכלא. ל׳ אפלים פישלווענגעל . ל׳ משה כ״ץ ענגיללענלל• ל׳ חיים העכן הערבסנו• ל׳ אהלן יוסף ווייכבעלגעל . ר׳ שמחה געביל. ל׳ חיים שלמה באלשטין . ל׳ פחח" שו״ב. הב׳ יחיאל

מיכל ליסטיג : צאנז ישן ר׳ שלום הכהן. ל׳ ישלאל האלענדעל.. ל׳ ן י ל׳ יהודא שוף . ד יעקב לי יצחק איטשי שרב • ל׳ דוד עסטליין . ל׳ בלון האלעכלעל . ר׳ יוסף לייבלעל . ר׳ יעקב בלאגדסלאלפעל.. ר׳ ישלאל נייגלעשיל. לבהמ״ד ע״י הגבאים ל' משה מנחם האלעכלעל וחב׳

יצחק איטשי בלאנלשטיין : צעשיניב חלב הגי ל׳ יעקב אב״ד: הלב ר׳ יצחק

נלאנן

ק. ל׳ יהולא ליבש בעליל. ל׳ יוסף שמחה פלאנ ל׳ ניסן סאכעל . ל׳ בנימן בעלינשטיין . ל׳ יעקב שימעל. הב׳ מאיל רול לוקח. הנ׳ שמואל אימואסאטעל. ל׳ אבלהם גאלפיין• .׳ ל׳ יעקב הילשפעלל . ל׳ חיים עזלא שרב . ר׳ שמואל קלוס עבול ביהמ״ל קטן . ל׳ צבי יהולא בליא. ר׳ נחמן שרב . ל׳ נחמן לאזינבוים . לביהע״ל

: הגמל ע״י ל׳ יעקב הילס פעלל פירוואליטשיםק ל׳ שמעון גינזבעלג . ל׳ עובדי גינזבעלג . ל׳ זאב שאפילא . ל׳ מיכל לעלפלעל. ל׳ עללכי ליבלינק . ל׳ מיכל. ר׳ לול שלייבפעדעל. להקצויז הושאטין ן קאה ע״י הב׳ יצחק ש״ב. ל׳ יצחק אייזיק קאפעל שמיל לביהמ״ל עיי הב׳ יוסף בעליל ליעקב ליב לינץ . ל׳ יהושע געליס. ל׳ צבי לעלעלל . הב׳ לול שמעטירלינג. ל׳ ממה נממן ש״כבעלג. ל׳ הילש מאכטאק . ל׳ אלנףל נאמן . ל׳• חיים מאיל. ר׳ ישעי׳ שפעלליננ. ל׳ ליל שיינבעלג• נקלעי מי ל׳ משה ליבש וואלין . ל׳ ישלאל וויינלוב . ל׳ צבי זאב שאלף שפיץ . ל׳ פנחס שוואלץ . ר׳

מאנויס לאוויל • ל׳ ליבש מייעל זאמט:ד שמואל הלוינאטאנזאחןאב״ל- ב ל פיטקאמין ה ל׳ מיכל גלאזעל . ר׳ שבח מאקס . ל׳ נפחלי לוד לייזעל. ל׳ צבי יוסף קאליכבוים .

ל׳ לול בעל חיטנעל : פרימישלאן הלב ל׳ יעקב האלפאלין מאב״ל . הל׳ מיכל פישל. ל׳ מאיל טייכבעלג.ל. ר׳ שממה בהל׳ מאיל לוב ל׳ בניען פלענקי בפליש . ל׳ מללכי שנאפ . ר׳ שעמה לוב • ל׳ מאיל אללעל. ל׳ יוסף מיים געלעל. ל׳ משה וואלפיש• ל׳ צבי הילש לייז . ל׳ אליעזל ליפא פאטישמאן . ל׳ אהלן שו״ב . ל׳ ימיאל שרב . ד אבלהם מייס שאץ . ל׳ אבלהם מיים וואסעל מאן. להלאבין שטיב של הה״צל׳ישלאל ליבזצ״ל עיי בגז ל׳ אשל ישעי׳ פלעצקיל ־ הב׳ פישל

פילוועל ; פדאחנימ ל׳ יצחק צבי עהלינחויז. ל׳ מאיל שאמיל לבחמ״ל . ל׳ בעליש שטאקמאן. ל׳ זאב מאלמיש אמקלויט . ר׳ קלען ליסקעל . ל׳ מנחם מאנאלי מאנדיל• ר׳ יעקב צבי מאנדיל•

ר׳ יהולא לייבש לייפער : האמן שלמם וויכער .

ל׳ לול בעריש לעוי . ל׳ יהושע לעזר גלאס . ר׳ ישראל לויפער . ד ליבש לעזעל :

קיאקא ד בכימן בייכש שענבערג. ר׳ יוסף קאלמן. ל׳ זאב וואלף לאנקילבלום . ר׳ יצחק שיף. לביהע״ד של ר׳ ישראל ע״י ל׳ מעכליל לאמעשיק . ר׳ חיים זיסהאלץ לביחמ״ל מסאכץ.. ד לי שלמה בלאמיכגער. ד לוד וואלף גאכג יצחק מאיר שאפירא : ר׳ לוד רייכה לביהמ״ד תחדש . .ר׳ משה ברייט . ר׳ יצחק בעל מגי׳. ל׳ פיסן פערילמאן לביהמ״ל ר׳יאהרן . ן ה הכ ר׳ דוד האלעכלער . ל׳ יוקל לעזער. לביהמ״ל של ר׳ מרדכי שואל ע״י ה׳ חיים שמעון ביליכבוים. חב, משה איסל גאלד גארט. לביהמ׳׳ד של ל׳ מאיר דיין ע׳׳י הכ״ל • ר׳ שואל דיכגער. ר׳ חיים, ישראל דוב כייע . ל׳וואלף שאול קארמעל. ר אייכציגער . ר׳ הירש הערש שטיין . ד משה בלאכקשטיין . ל׳ אהרן יוסף קארעעל . ל׳ ישראל משה קאלמעל. ל׳ אברהם קאלמעל. ל׳

דוד יצחק הכהן : ; קארטשין הלב ר׳ שמואל רבין א3*ל I לבהמ״ד ע״י הב׳ משה מלגליומ. ד שאול ריין, ר׳ יהורא ראסהאכדלעל. לביחמ״ד ע׳׳י הב׳ חיים

כ״ץ ענגיל לעכליר: קראס ר׳ יעקב לייכטבערג; ל׳ משח הערציג ־ הבי חיים העלציג לביהמ״ר . ל׳ פכמס לום . ר׳ חיים לום. ר׳ משולם וויינשטיין . ל׳ עקיבא לול סג״ל בראלעל.ר׳ יהודא ליבליבעל. ר׳ יוסף ראטין . ר׳ אליעזר ראזכער . ר׳ יצחק

עליוויט׳ן: קלאפני הה״ג ר׳ שמואל שעעלקי עזריאל האומים פרענקיל האב״ל . ל׳ מנחם מעכריל וואללמאן מרץ . ר׳ יצחק יעקב שו״ב מאכליל• ר׳ שמעון אשכנז* . לביהמ׳׳ר ע״י הנ״ל . ל׳ בלון אבלהם יאזעפסטאהל. ר׳ פנחס צימלעס . לביהע״ל ע״י חב׳ צבי צימלעס . ל׳ יצחק לעעביצעל . ר׳ שלום נפסלי הילז שו״ב . ל׳

צבי מאיל וויינבעלג . ל׳ אבלהם פלילמאן : קאנטשיגע ל׳ צבי הילש צוואנציגעל . ל׳ מללכי סאליק 1 ר׳ אלימלן לאויב . ל׳ לייבש

הלוי

. הלי בצימן זאב שענבלאם. לבהמ׳׳ל ע״י ן גלאנ הגבאים • ל׳ אבלהם באלג ״' ל׳ ישלאל קלוג .

ל׳ משה אליעזל שו׳׳ב . ל׳ זעליג םפעלבעל ל׳ מאיל פלילמאן . ל׳ יצחק ווייכפעלל . לי׳גיל. הב׳ בפחלי שענבלאס . הב׳ י יוסף פנחס ז מללכי ודק•׳. הב׳ יעקב פלענקיל. הב׳ אבלהם

: ׳ נחמי קאמינא חה״צ ל׳ אליעזל םליט״א . בנו הלב ל׳ מאניש אב״ל . בנו הלב ל׳ יעקב משה. בנו ל׳ אבלהס מללכי • בנו ל׳ פנחס נםן • הלב ל׳ מללכי יצחק. הג׳ ל׳ משח יועקסלעל. ל׳ יצחק לוב מילעל • ל׳ ישלאל לעזעל . ר׳ יעקב יוסף האומים • ל׳ מאיל גאללבעלג עבול הקלויז להה״צ שליט״א. הב׳ אלכסנלעל עפשטיין.

הב׳ זאב וואלף ווייזעל לקלויז הגלולה : סאמינקא חלב ר׳ שלום הלוי האב״ל. ל׳ בצלאל מביטעטיעש . הלב ל׳ אליעזל בהה״צ מפאטלא• ל׳ שלום פלענקיל. ל׳ מאילוויטלין־ ל׳ יעקב וואסער . ל׳ יעקב טאדינעל. ל׳ ישראל לאנג . ר׳ שלמה ראבינלאהל . ל׳ משה דוד עהרלין . ל׳ שלום בן ל׳ משח . ר׳ יעקב יצחק חסן ל׳ בצלאל מביטעטיטש • ר׳ דוד מיביטעטיטש. ר׳ מרדכי מיביטעטיטש . ר׳ אהרן זעליג אינדיק. ר׳ יהודא בלון מענטש. ל׳ ראובן סאכעל . ל׳ משה אהלן ח׳ המנוח ל׳ מאיר׳ טובי׳ פלענקיל . ל׳ נחמן מאליגינשטעלץ • י לייזלעל. ל׳ אולי פייביל שטיינבאן עבול בהמ״ד ל• מאיר לאבפלייש • ד׳ זאב וואלף שו״ב. ר׳ יוסף דוד שטאלצבערג י ר׳ שמואל חארג • ר׳

יוסף פייער . ל׳ אהלן ררימער : קאלביםיף הלב אב״ד . הב׳ יחיאל מאיל טאלים לביהמ״ד ; ל׳ יעקב צבי יאליס ־ ל׳ שמואל שמעלקי גאללקלאנק ־ ר׳ שלמה שניל . קשאניב הה״צ שליט״א• ר׳ שלמה לינש שענבעלג• ל׳ שמחה מאומים; ל׳ בנימין שענקעל. לביהמ״ר ע״י הב׳ נחן גאללוואסער. ל׳ אביגלל קלאגסבאנל . ר׳ משה גרוינער. ר׳ אברהם בארבאר : ר׳ אליעזר נייפעלל . לחלראמסקער שעיביל ע״י הבחורים חב׳ משה וואלף גראנגאלר וחב, יעקב קילשבער * ל׳ שלמה ארי׳ זיפמאן ־

שפותתבעה״ח׳ T . ל מ ג ר ו . ר׳ אלימלך צ ס י י מ ע ל י מענדיל בן. ד משה יהישע . יי יהישע יצחק איי' פיסברו העשיל זילגעי . ד מירכי,בלאכםע:בוי& .ת דאזיפאציע .. ד ל ק ה הח׳ יוסף קיאמער ל שמואל שי״3 , ר׳ איידי׳ םטעייכלויב. ד יצחק. להקלייז וויזניציא מ״י ה3' מענדיל ן א מ י ע ה לאלפץ.צחקלויז דקאסי3 ע״י ה3׳ מרדכי שעפבלאנ.

: מאן ל'לי15 א״פעי, ייסף שמואל אב״ל . ר׳ מאיר ג י י •כךטונ הים ביינוליב , אוסטעיזעצער . ל׳ צבי חיי : נ מ ע י ר׳ יצחק יוסף שאטכער . ר׳ *יסף ש ד ישראל פינקעלשטיין . ר׳ הירש פאר 1 ר׳

: מאיר הכהן שרב קאפיב ר׳ מאמי פלח גבאי דבהמ״ל להקלויז רוויזניציע . ד מרדכי צביגעיטנער : ר

: ל ל א משח צבי. ר׳ אפרים יחס טויב חאב״ד . ר יוסף ואזליא חרב ר׳ פנ. ר׳ דוד שמואל פיקהאלץ . ן ל א ח ק ז פפא כאדלעל . הבי לי ' . ל ט י א ט ל א ד דוד אלי׳ ל יצחק אייזיק פליללעכלל להקלויז חדשה והבי יהושע חעלער . ל' אברהם יצחק פלעכטעל . ר׳ שלמה ראבינזאהן. ר׳ שלמה באישטץ. להקלויז חדשה בעלזעל . להקלויז לסאליגערעל . ל׳

שמואל פרידלער :ץ ראפיפארמ. ראווא חרב הגאון ר׳ דוב בעריש כ. ט פ א ל ר ש ד חיים חאלבערשטאנו• ר׳ א ר׳ יצחק אייזיק וועבעמ ר׳ משה יצחק רערלין•. ר׳ הירש ן ה א ר׳ וואלף געלב . ר׳ הייץ ה׳ חיים יוסף ל . ן א מ ד י ר פ ב ק ע מאכד. ר׳ מרדכי י יוסט.ל׳ הילש ליב שאפירא. ל׳ בצימן ווייכבערגעל.. ל׳ יהושע גאללין. ל׳ יואל ר׳ בלון וואסעלמאן עהרמאן ע3ול ביהע׳׳ל החלש • ל׳ טובי׳ יחיאל האלפאלץ • ל׳ שלום, כחן: אפעלמאן. ל׳ אפרים

: 3 ר ש מ מ » ש , ' ישלאל רייצפעלד• ל; ד עשה ל י נ א ואזינמוב סח״ג ר׳ אבלהם׳הלוי ה׳ ישעי״ ווייסמאן. ר׳ ש3ס1 שפיגעל. י ל. ל׳ שמואל ראטיגבערג. ד חיי© ב ר ל׳ אל" ש

. ל׳ משה :לעליכפעלל מאישצי; ל עקי אשל י ויריק הלב ל׳ חיים יצחק האב״ל. ל׳ יואל ?צחק. ל׳ ל נ א אשכמי ״ ר׳ אליעזר ליגעל «

לאוון

ת ע״י ה33אי© ל׳ מרדכי ל ק ה הלוי הורווינןן, ל. ר׳ אברהם זלמן עארום . ל׳ מרדכי שיפמאן

. ר׳ ישכר רובלאבץ \ פ י רחס אליעזר האב״ל . קראקאוויטץ הה״ג ל׳ פנ ר׳ יעחב ישראל פריזיל. ר׳ מפחם מעכליל עהריפפריינר . ר׳ צבי הירש ליילער ־ לי טודריס סאמעל . ר׳ בן ציון אייזעפבערג . ר׳ אברהם גערםטיכפעלל . ל' שמעי׳ שאכדער.. ר'יצחק שטראס ־ ר׳ יעקב ר ע מ כ ע ד יעקב םק . י ח געלשטצעל . הבי אביהם פצא׳ן: נבאי ל

ר׳ צבי לול לאקס :ב חג׳ קיליקיב הה*צ בפש״ק ל׳ שלום לוקח . הי האב״ל. להקלויז בעלז נרי חב׳ מחחיחוץ ־ ד שמשון הילש האן. ר׳ אברהם שט״! פם. קי הארץ שרב . לביחמ״ל ע״י ד יצחק מענ ל׳ זאב וואלף ליימדלעל . ר׳ משה באדפער .־

ר׳ אליעזר לייטשעל:׳ יצחק באבאל חאב״ל. ר׳ ליגגושי ר קאליש הה״נ שפינדיל. ר׳ יהודא יצחק שג״ל שטעלין־י ר׳ משה לול אשכנזי. ד שמואל לוב מאכיכבוים. ל׳ אלטיל ליקטיג. ר׳ א״זיק שאמיל ע3ול הקלויז חלשה. לבה^׳ל הקטן עיי ד אפלים טאליכפעלל. ר׳ אברהם חיים לעחרעל סה״ם . ל׳ ישראל צבי פויגיל . ד צבי חירש קאפיל נאככער . ל׳ אלטיר חאכמאן לחקלויז גושארטקיב. ר׳ יהודא ליב לינלעל . ר׳ יחיאל עיכל האפמאן. ל׳ יוסף קארצער : ד׳ יוכה קאריל . ל׳ כחום זמורה

: י ל א ק ס מ קאלימייא הה׳׳ג ר׳ יעק3 האומים א3״ל רק״ק טארמגלאל . הגי ד יצחק ברעטלער. הגי ל' יעקב ביילאף. ר׳ יצחק רויזין. ד׳ אהרן שמואל נרעמלער . ל' שמואל לאפלא i ד יחזקאל ווע3ער . הגי ר׳ שמשון העלער . ר׳ שלוםלאביפזאהן. ד׳ יעקב כהפא . ל׳ יונה ברענולעל . ל׳ שמואל הולוויט־ן. ל׳ קאפילס פחן לויבעל־ ח נ 3עפ«ל .-יל״•• משה פלפס ? ר׳ פ ה׳ ל׳ יצחf חלוי ווערנער מגיל משלים , ל׳ מיכל באלטין. ר׳ יהולא לאלפין 8 ל׳ חיים שלום הכהן שרב* ר׳ אבלהם־ ללימעל. הלי משה בהר3 מזידמשו*.*ר//&מש»•וואלף עגייפגעל* ל׳ הירש

י ימ*אל ״שמילא'הא3״ל4 ימייםמאי דאדיחונ ממיל׳ הלב ד יעקבאינגער. ר־ העשיל לאנלא, ל׳ חיים נאלל שיירער. ר׳ המש בריים. ד משה ק בלייש ע3ול ביהמיל ־ירי י רפאל י אנא" לאקס .ל . יחיאל מיכל פלילמאן ענול ע מ ' שעליי א י

הקלויז . ל׳ אליי״גאלל. ד שממה אכגער : שיניויע הה״צ מ׳ יחזקאל שרגא שלינרא. נצו הלב ל' משה חאנ״ל . הרב ר׳ שלום האלבאלשטאם . הלב ל׳ מצחם מענריל ה״ש . הלב ל׳ ליבש האלבעלשטאם . הלב ל׳ יעק3 שמש!? קאצעל. חלב ל׳ ישכל בלאה גליכד.•יהל׳ שמואל שמחה' הממן לול • ־ . לעזעל ל ל׳ אלימלך ככל הה״צ י. ל׳ יוסף זאב פאלגעל * ר׳ לול צ ״ ח צכל ה הילמאן. ל׳׳ אחין שמואל בליעה * לי ישכל לוב שי״ב . יל׳ יטלאל יקומיאל צוו״גיל .־ ל׳ שלמה םמיד i ר' צבי עקיבא ליין. לבהמ״ל ע״י הגבאים אליעזל %pb מפסלי' אלימלך שמיל s ל׳

אבלהם יעקב שמיל: שענד^ונ הלב ל׳ אברהם מולורנון אב״ר. בצו הלב ל׳ טובי׳ הולוויט׳ן. מיג׳ ר׳ טובי׳. ל׳ זאב וואלף ן י ס שי ח נ בלאן הכהן ל׳ פ לעוו . ל׳ שלום נועכצעל . ל׳ לול עקשטיין . ר׳ כחום לעוו * ר׳ שמואל שי״ב . חב׳ יצמק ריק ־ לביהמ״ל ע״י הגבאי צפמלי בילינבוים .

השממות אשפיצין חלב ל׳ צמן צטע לאכלא לאב״ל . ד ברכי׳ גלאצר . ל׳ ראובן טו״ב . ר׳ צבי פצלס גיטווילט . ל׳ יעקב וואלקאן 0 ר׳ יצחק קעכיגסבעלגעל . ר׳ יחזקאל מאכיספעלר. ר׳ לול יהושיע קלייצמאן. הב׳ גנכחס נייצעל עגול ממ״ס . ר׳ גרשון שעגבעלג. ל׳ משה שעצקעל. ל׳ אהלן זאב לאצלא. ל׳ יצמק עקיבא מאלקאן • ל׳ שלמה לאצרא . ד מצמם מעכדיל שו״ב. ל׳ משה וואלקאן . ר׳ יוסף חיים ביגעלאייזען . ד שלום שכנא האלצעל. ר חיים יחיאל קאלשיצקי.

ל׳ שלמה געלשטעל: אבערטין ל׳ פנחס רייכמאן . ר׳ חיים זאב שו״ב.

ל׳ שלמה שאס. ד שלמה לאזיבבעלג 1

. ל באלי ל' לי . למקלויז ע״י מ3׳ פרי ראובן שעמ. לי יצחק אייזיק ציכץ. ד אברהם שפיגלער :

ףעדיפ.הה״ג ר׳ אברהם לאכצמאן האב״ל. להקלויז עיי הגבאים ר׳ ארי׳ ליב לומינץ ור׳ ייסף לאפעל . ל׳ יהורא ליבש בהרב לעיר מלש. ד •:ימולא־ ליבש רומיכץ בהרב זלה״ה• ד יחיאל. ד יצחק מאסס . ד ב ר ש ב ק ע . ר׳ י ר פ כ מ נ ע :

: ל ע כ ע ס א : זאב קי ! לביחמ״ל ע״׳ רידגיק ד׳ שמואל ליבעלהלו .* לי משה הלוי הולווינוץ. ד משח גראף

ל אלטיר עפקער. ר׳ משה וואפשיצברס : ראזוואדיב הר׳ אליעזל לומץ . ל׳ יצחק האלבערטאהצ. ל׳ משה אצפליגג. מגביל ד שכנא, ר׳ כפמלי בערגלאס. לי שלמה פעצזין. ר׳ מאיר מאכליל. ר׳ נמצאל האגפלינג. מג׳ ל׳ שלמה ראטיכבעלג. ר׳ משה שרייבער:. ר׳ אלי׳ ן עבור ביסע״ ד י לאלימים ר׳ יעקב מ שלאסער . ל׳ פסה קאפף . ר׳ לול זיסקיכל עבור הקלויז. ל׳ עלרכי לול זילבערמאן:. ממנו הרב ר׳ דימיגאב 6ח״צ ר' יוסף הכהןטן האב״ל . ר׳ כהן נטע י מו אשר חו נעליפשטיין. ל׳ פכמס שטאף . ל׳ ליבש מיאל. ד -מאיל פילץ. ד יהושע וואלף .. ל׳ משה לול ,ואלף . ד כמן צאכגאל. ד לייב ווייצבערגער 2

אלף: ו ר׳ אברהם ו ריי«א מה״צר׳ אליעזר שלימ״א. ל׳ צח שאפילא. ל׳ יהושע פיפק . ל׳ פפמלי שטיגלץ ־. הגבאים מח״ס מיים וואלד וואלף לעבער ר׳ חיים יוכה האלפארין * ר׳ שמעון טובי׳, שרגא פגחס עבור הקלויז הגלולה. ק הב י »

ל׳ יעקב פאגלעל ש״ץ: רימליב ד שמשון שארף שפץ. ל׳ חיים שעצחוט. ר׳ מרלכי פצחס ליהיאל מכפל לעסעגראה. ר׳ ברוך מאיר מעללעל שו״ב . ר׳ אליעזר צבי

. ד שמואל בערגער : ל ע ג ר ע נ ראפשי>ןה3׳ אליעזר שאטלאפר וחב׳ יעקב בייגיל ־ לחדח״ס . חב׳ יהולא ליבש קחמ . הב׳ יעקב בלוט עבול מ״ס של הקלויז . ד יוצה. ל׳ אגלהם עפשטיץ . ד יעקב ן מאיר ק ע ו ו י ג

קאסס»

בעה״ח פב לוי קליין . ד יצחק זאב בלידק . ד יחיאל

מיכל ח׳ ד אברהם קראק ־ טיעגיוולי^ ל׳ יואל פלילמאן. ר לול מעלעל! ל׳ ברון מאיל ללימעל. גם לחמבורה

ליכח צדק ע״י הכ״ל: טעדיגיץ הלב לי יהושיע פכחם באמבאן אב״ל: ד כחכאל לאלבאלבוים . ד יוסף. ל' אליעזר אשל למזל . ל׳ מענליל זאסעאן

יעקב יצחק חמן ל׳ צבי ל״ב : מיקילאיוב חלב ל׳ לכיאל מאכל אב״ל . ר׳ משח שאלמאן . ל׳ אהלן שו״ב. ד יודל שו״ב . ל׳ זאב כ״ץ. ל׳ ליבש רויבץ. ל׳ מעכליל. ל׳ מיים שאול . ד יוליל גלינשלאג . ל ע ב

ל׳ מענליל צבי קליגעל להקלויז גלולה : מיקיליגיץ ל׳ לוד ציילעל . ל׳ היים וואלאך . ל׳ אבלהם ליב בבא׳׳ל . ל׳ עזליאל. שן . ל׳ שמואל ישלאל קעלמאן להקלויז י ן י קלי הב׳ ישכל מעכנושעל לקלויז הושאעין. ד אלמכן

מאלקאס מכפל מישקיוויטץ : םטויסיב הלב ל׳ מנחם מאניש באב״ד אב״ל. הג׳ ל׳ משה ליב קלום . ח׳ ל׳ יוסף דודן . ל׳ אלנויל מעננושלעל. ל׳ שמואל האד ווינעל. ל׳ יעקב זאפניק עבול הקלויז־ ל׳ אלנול

וואלנוון לבהמ״ל : םילאטווינא ל׳ צבי הילש סח״ם ־ ל׳ אבלהם עלון . ל׳ חיים עענטשינפל״נד . ל׳ דוד שעעללעל. ל׳ אביש געלנעל ממאכיווע. ל׳ אבלהם פויגיל. ל׳ דוד פליילין - ר׳ יוסף שמואל אלטיל טיגעל עבול הקלויז וויזניצא . ד׳ אייזיק האזעי עבול הקלויז גלינעל. ל׳ משה

מאראן: קיפיטשיניץ ל׳ גרשון האבעל: ל׳ יחיאל מיכל

קליין :

שטות ד נראדשיןל׳ אהלן געלעל t ל׳ אבלה© העכיג ־׳גער. ל׳ אבא נ ל׳ ישראל לוב עטי־ פלידלענדעל. ר׳ לול מאהל. ל׳ ליטמאן שמחה] ל׳ מענליל קאפילמאן. הב׳ צבי קאפילמאן עבור

הקלויז וויזניצא : דיליטין הלב ל׳ עזריאל לאנלא ראב״ל. ל׳ משהל׳ יוסף נטע בלייעל . ל׳ משולם אביש.ץ עבור בה״כ ־ ל׳ פעליוועל . ר׳ לייבצי כ חעלציל טאגעל. שב׳ לפאל משה לבח׳׳כ וויזניצא־ ר׳ שלמה שלעטעל: ל׳ מענליל שו״ב i ל׳

אלטיל שו״ב : האראדענקא הלב ל׳ אלימלך אשכנזי האב׳ ד. הלב ל׳ יעקב יוסף המכונה זיידא. ל׳ מלדכי שכיצעל . ל׳ זאב ץ מ ו שאפילא ל וואלף זיילמאן ־ ל׳ שלמה קלאמעל. הל׳ אפלים זילבעל . ל׳ משה פינאליס . ל׳ זאב וואלף לאזינלאך. ל׳ מללכי זילבעל מכפל פייוויסאקי;יל: ל׳ ליב ל׳ משה אדילסבעלג. ל׳ הירש האז שו״ב• ר׳ נחום וואסער ; ל׳ יחיאל מיכל יוואנעל: זאלישציק הרב ר׳ ארי׳ ליב ערינפעלל רומ״ץ . ר׳ פייוויש נח ניסבראך. ר׳ שלמה אברהם שור . ר׳ ישעי׳ ליינער צ ר׳ פנחס

לאם . ל׳ משה שו״ב: זבאריב הה״צ ר׳ מאיר שליט״א. הה׳׳ג ל׳ כמן נטע יעקב סג״ל לוס האב״ר . הבי יוסף קעסטינבלאט לביהמ״ד הגדול . ל׳ ישראל איסארליש ־ הב׳ משה דימאנד לקלויז לאהטין. ר׳ אהרן מענליל ריקיווער. ל׳ זכרי׳ קויפמאן...

ר/שמואל שי״3 . ר׳ מעבדיל שאפירא שי״ב : חאלוב ל׳ אברהם קראק• ר׳ שמואל שפריצער., שממה אנגער ר׳ יוסף לאוויבשטיין. ל מכפל זנאנאב . ר׳ אבלהם צאפחאן. חב׳ יחולא גראבער מקאמאליו . ר׳ מנהם פלילהאפעל. הב׳ מאיר אפרמי בו״ו עבור ביהמ״ל • ר׳ שלמה

השמטות משמות המגולח ל׳ רפאל גאנדעל . ס3׳ מנחם סאללעלפעל . ל׳ אליעזר ל>!סנןיג. ר׳ ישלאל עגיל. ר׳ אסלן רול קלוס :נא ל׳ אנלהם קלמן ליפא . ר׳ ישלאל עייזליס . דאלי הס׳ צגי הילשלאמוואק להקלוד ישן . ל׳ צגי

וויינגעלגל. ר׳ זייכוויל וו«נלו3 מניזניא : דאמבאריוו הלג המה״ג האג׳׳ד, הלג ל׳ י5לאל קנאגליך מו״צ. ל׳ י2לאל לוג קיילעל.ץ ווינר לגהמ״ד הגדול . ה3׳ •וליל יא0 ל׳ מרדכי כ׳ ר לגהמ״ר של הלנ המפיל ג&״ק ל׳ משה שליס״א . מענדיל עללין צעקלויז של. המשילם. ל׳ שמואל

פגומגעל מלאדליג : ווילקאטש הלג המה״ג ל׳ נפשלי הילן האומים האג״ד.. ל׳ י£ל ל׳ מללט לול וויית . ל׳ זאג פי יצחק שמלאזגעע ל׳ יוסף שנולאזגעלג. ל׳ משה מיימס . ל׳ חיים ישלאל שו״3. ל׳ משה שמוך * ל׳ יוסף צגי אלום ע3ול בסמ״ה ל׳ אלי׳ לע שטל&זיעלג.

.ל׳ אגלהפ שנו״נג^ך • ר׳ אלימזר שנולאזנערג . וויעליפאליע סל3 האג״ד* הל3 החסיל 3ש״ק ל׳ שלמה זלמן פרעבקיצ 3ה״צ זצ״צ. ל׳ מללכי סעגיל . ל׳ זול אלי׳ גליקלין. חלון הלג ל׳ פ5חס צ׳יזיל , ר׳ מאיר שלנחיכגעל . ל׳ לייניש עלליך .. ל׳ שמעלקי 3לאף . ל׳ אהלן לוד צייזילנעלג. גס לגהמי׳ד

ע״י הג״ל : חעדיוו ה3׳ יפעי׳ יהוזא לאזיננויה וה3׳ ישלאל. ץ מפה פלידמאן עגול מרת״ס. ל׳ זאג כt ר׳ געליש כ״ץ. לי משה אוהל . ל׳ יעקכ שמואל שלל חאדאויוו הל3 ל י&פר דו3 נעלים האל׳ר ? ל׳ משה

י.!עלמילעג 3ה״ר מגאקפמוויץ *. ל׳ מרדכי ל ״ ב יאווארזנא סל3 ל׳ ל! ים צגי לי נוימגעלג. ל׳ ישעי׳ נ מ ו1;-.קסמאן • ל׳ מ שענקעל * ל׳ שאול יצחק . ל׳ מלדכי שעכגפלג* ל׳ ישכל פאקסגלאד.» ל׳ יהושיע המ^ל פעניגעל . הל׳ אהרן יונגעל . ר׳ לול לויזימלויפ. ל׳ פייוויש

x • גלאפ ־ ר׳ יהושיע זעלוג נעגינצאל לאנציט ה״י חיים לאונן וואגשאל ־ ל׳ אלימלך צמיגיל ־ ל׳ אלשיל 3ןד3 מללאגימש. ל׳ 3חן מלוליג. ר׳ יצחק גלאנל שו״ג. ל׳ יצחק פליללעל.

ל׳ יואל ליפשיץ ־ ל׳ יהודא יעקג שו״3 . ל' יואל, ליפשיץ. ל׳ יהודא יעקג שו״ג. ל׳ חיים העלצגעמ.

x ר׳ משה ל״ף. ל׳ אשל זעליג פעלמיג ליזענ&ק ל׳ שמואל שמעיק׳ הורוולנוץ. ל" יהושע המשיל. ל׳ הילש שפלינג. לגהמ״ל מ״י הגנאים ל' יוסף נאלעל. ל׳ אלימלך גאללמל * ר׳ זול גאללעל. ל׳ נפשלי חיים הכהן האציענלעל . ל׳ יהולא מאיל גלייזמאן . ל׳ שלמה צגי שפלינג להקלויז החרש להחסיזס מסאנץ. ל׳ פייוויצ מאדעל. ל׳ מלדכי קאליל • לינסק ל׳ יעקג לום ־ ל׳ צגי סמגיל . ל׳ יעק3 האלפאלין % ל׳ יוסף נלאזעל * ל׳ צבי

שמעלי«ע>

אילאנאב ל׳ נינימן יצחק שגולאמ . ל׳ אגלסם יצחק איילנאן. ר׳ מעפיל קנאפף. ל׳ לייבש וואלף מאן. ל׳ משה שמואל מאנינגוים. ל׳ צגי הילש שעיינעל לנהמ״ל, ל׳ אלימלך גלאעל . ל׳ יוסף שמינו מכפל

>אלנושין , ל׳ זלמן קוהל . באראסליב הלב המה״ג ל׳ צגי צאסעמאן האג״ד. הל3, עזל# המה״ג ל׳ משוצם לוקח אג״ר. ל עגיל.ה״ג ל׳ ליג קאפיצ. ה״ג ל׳ לול קלייסגעלג . ה״ג ל׳ אגלהם וואלדנגעל . ה״ג לי שמאי סג״ל האנעל . ל׳ לול פריינד. ל׳ סמעדיל ווילף. ל׳ יעקג לי$8ל. ל׳ משה מנועלינליכמ ע3יל קלוי! זידיגושו3. ל׳

: יונה צגי שוואלץ. ל׳ ימק3 פאקסגעלג נאנניא •הס״צ ל׳ ישכל נעל * ל׳ משה לפאל מאהלי ל׳ יצחק אהלן פנגילשנויין . ל׳ יצחק צגי לייכגעלג. הג׳ אהלן לאמינגמלג. וה3׳ מלדכי המשיליס יוסף קוואלראנול . ל׳ ח; קלאפסאצן עלול חמלת מ״ס ל׳ אגלהם וויינלייך . ל׳ סענליל גלאמ^נפלויכט

x לגהמ״ד חדשים ̂יפ זלמן סג״ל וויילמאן מו״צ. ר׳ כריגיל הלג ל׳ של מוני׳ ליפשיץ . ל׳ דוד געליש ס;י׳ל לאנדא. ל׳ אנלהס שמלאם . ל׳ אליעזל מממפלעל ע3ול

x החסידס שמיניל. ר׳ זאב 3לויס ן אלי׳ ווייס. הנ׳ מללט יהושיע נילין גייביוו ר׳ נלו והנ׳ צ3> יהודא שעל ל3המ״ד. ל׳ ישלאל הילל

העלגאך. ל׳ לוג 3ליש יאקאנ • גיאחי&ק הלנ מאג״ל. ה3׳ חיים גלאעל והגי חייס fאמלעל לגהמ״ד. ל׳ אלימלך 3ע!מל . ל׳ לול איגיל. ל׳ אגל&ם נמלמל . ל׳ ילירא צגי נא(.-:אך: ג»רלי>ן לנהמ״ד ע״י הגי יוסף זואגף וה3׳ יחזקאל לאנדא , ל׳ צגי היל& קאלץ . ל׳ יצחק שאשילא. ל׳ אהלן שמואל לאנרא ־ ל׳ כפשלי מיללעל. ר׳ משה שו״ג. ל׳ אגלהם מו״צ. ל׳ י13י׳ שו״ב .

x הג׳ יולד< קאהן מזצתלאד א הה״צ ר׳ גצלאל'י3ווישיע 43;ו״א. גיס׳ הלנ המה״ג נ י ל ג נש״ק ל׳ יצחק אליעזל גריני?5נלג האג״ד. ל׳ י3-אצ מיכל זאלן. ל׳ ישל&ל כ״ן. ל׳ ארמשי סעלצעל. שיג ל׳ משה פעפער. ל׳ 3ינימן ווי3יץ מכפל קאמי5יפאליע.

x ל׳ יהושיע שימלי5יצ«ל מסליווימ דזיקוכ הל3 ה״צ הגאון ל׳ יהי^ע עלימא« ל׳ שמעון׳ יעקגפאנצעל. ל . ן ה כ פל^דמאן . ל׳ משה ה ל׳ שואל פאנצעל . ל׳ משה האזנעל ־ ל׳ שמואל שו״3+

: ג 8 ו ל׳ חיים וואל הכהן . ל׳ משה ש דעםביץ מג׳ נתן געק והגי יוסף גלינשפאן לגהמ״ל. ל׳ מאיר קלוגעל . ל׳ שמואל זעמיל עגול

x בה״מל דעיל ישן. ל׳ אלימזל 3ן ל׳ יעקצ דראניטש ל׳ *שלאל זוייצינעל ־ ל׳ משה שמאהל. ל׳ משה גלאגעל. ל׳ יעקב קלאפ. ל׳ נלוך . ל׳ שגפי אגעללעצלעל, ר׳ דוד ליג אגערגאן.

השמטות פשטות הבעה״ח. י ״ ׳ יעקב יו&ף מ ל מ ה . . םניטין הלבהמה״ג האג״ל הלב ל׳ חיים גילעלינסעל האג״ד לק׳ יאבלעיב הגי ל׳ צ3י הילש ווייסילגעלג. הגי ל׳ צגי גאלדיס. ל׳ שלמה הענליל. ל׳ מענדל פינקיצשנויין . ל׳ דוד עשה שלאסבעלג . ל׳ דוד ראזינהעק. ל׳ בלון צענובער להקלת וויזניצע . לבהמ״ד הישן ע״י הגונא ל׳ מאיל אליעזל טויו.על . ל׳ יעקב מנחם מאנוש שו״ג. ל׳ אציעזל אויעלנאך לקלויז סאדיגפלא • ל׳

יוסף שו״3. ל׳ מלדבי שו״ב ז

. הלב ל׳ נחמ>׳ ן עיר יישן הה״צ ל׳ חיים משה סאפלי מו״צ ״ ל׳ אהלן אלבמללאס . ל׳ מיבל גילעלעטעל . ל׳ אהלן. שניידעל . ל׳ גלשון מאיל . ל׳ יהושע גאללפישעל * ל׳ סייס פלענקיל שו״ג . ל'

אבלהם שמש לבהמ״ד הגדול. ל׳ דניאל גלאנצמאן:

קאלאוואריא ש״ב הלב בשי׳נן ל׳ נפתלי ל3ין א5״ל• ל׳ יצחק אייןיק בארנעל. ל׳ יהושע, שמעון ׳ ליפמאן לאזינגוים . ל ל פעצינבויס שו״ב , נאמיוויטץ ־ ר׳ מנחם מענדל פישגלינר מתידילקיוו ־ ל׳ יוסף p»p מכפר קלמכיוויטש . 0»3 ל׳ אלטיל

t ״ שמעללעל. פ״ב ר׳ ישלאל אבלהם שפיגיל

לנא. ל׳ חיי© מ ל׳ שמואל יצחק כ״ץ מצפל לסי י ל א ק ווייןביילג לבהמ״ר . ל׳ שמעון באלניג.• ל׳, שיים ווינקלעל 4 מעכליל פויגיל. ל׳ m>׳ ליפטיץ י ל

ל׳ יעקב נסן לאזינבעלג ג

שטעלינחעל. ר׳ חיים לאזינגלאם * ר' מלדצי יעקב בוימעל. ל׳ ממגדל ווייממאן לקלויז ביאן וסאדיגעליא. ל׳ מענדיל וואלף וויינומאן עבור עצמו . ל׳ יפושיע מפה לאנלעל. ל׳ שלמה פליישעל . ל׳ בלון פלאנצעל. ל׳ 1או3ן קעסטימאן. לגהמ״ד ע״י הב׳ מאיל לאגינפעלד

והב׳ חייס לאזינגעלג: נאראל סלג האנ״ל.ל׳ אבלהם האלפאלין. ל' אלטיל ! מפליג:. ר׳ נחן לעלעל. ל׳ יעקב שו״ג. בנו ל׳ שמעון . ל׳ שמואל טשעשיניוועל. הב׳ נחום וואלדעל והב׳ יהושיע לאקמאן מבול חבולה דמ״ס * ל׳ שמעון

, : פילומגל. ל״ יעקב לייעזילעל . י " נאדמעדנא הלב ל' יוסף צגי סהה״צ סליס״א . ר׳ אלטיל ל&בין מכפל ואלי הסמוך לליליטין . ל׳ סייס אבלהם גאללנעלג צבהמ״ל הגדול. ל3המ״ד של הה״צ ע״> הב׳ צגי הילש פויגיל. ל׳ נהן

ק העלעל: י שו״ג. ש״ג אלימלך שו״ב . ר׳ נ ניזאגקיוויטץ לבהמ״ד ע״י הב׳ אליעזל באנלי. ל׳ אלי׳ ציי3& מאנחייס. ל׳ מללכי ליכטעל ־־ ל׳ ישעי׳ פמלדמל» ל׳ מודלים מאנהיים . ל׳ שמואל לייטנעל לקלויז לעמאלפלףוו. ל׳ יעקב צג* עילעל ;

t ל׳ קלען מאנאסטפל נ ההי׳צ המעולסיסל׳ שלמהשליט״א,ס׳ ש״בפה״ח פאםי נש״קל׳ אלעזל לבין 3ליט׳׳א. ח׳ הה״ח בש״ק ל׳ יחיאל מיכל. בנו הל׳ יחיאל מיכל • ל׳ משה ווייגלעל.. ל׳ אבלהם 3ל(1:ל« ל׳ מיכלמאנדיל. עקעל ׳ ל׳ צחמי ל׳ מאיל פעלילשעיץ. ל׳ שממה אייזינגלאך . ל׳

. מענדלשו״ב *