פרופ' רוני אבירם המרכז לעתידנות בחינוך אוניברסיטת...
description
Transcript of פרופ' רוני אבירם המרכז לעתידנות בחינוך אוניברסיטת...
האם בית הספר )הבית בו לומדים מהספר( יכול להתאים עצמו לעידן
דיגיטלי?
: התהליך בעבר, ביה"ס כמרכז תקשורתוההשלכות על מדיניות בהווה
פרופ' רוני אבירם
המרכז לעתידנות בחינוך
אוניברסיטת בן-גוריון
Center for Futurism in Education, Ben-Gurion University
2
מבנה ההרצאה
Iמודל בית ספר כמרכז תקשורת .
א. היסטוריה ומטרות
ב. תוצרים
מתודולוגיה לתכנון של שינוי חינוכי מקיף. 1ב.המבוססת על חשיבה אסטרטגית לאור חזון חינוכי
המתפקד כ"מרכז מודל של ארגון חינוכי. 2ב.תקשורת"
IIהשלכות החשיבה האסטרטגית על המציאות העכשווית .
א. השלכות כלליות
ב. תגובות לתכנית התקשוב של משרד החינוך
Center for Futurism in Education, Ben-Gurion University
3
Iמודל בית ספר כמרכז תקשורת .
א. היסטוריה ומטרות1989-1998משך הפרויקט: •נוהל ע"י המרכז לעתידנות בחינוך באוניברסיטת בן-גוריון• בשיתוף הדוק עם הנהלת בי"ס מקיף ז' בבאר שבע 1992מ-•
)רשת עמל(התבסס על ההנחה ש:•
המציאות הדיגיטלית שעתידה להתפתח מבטאת –ציביליזציה חדשה
בית ספר התפתח בציביליזציות קודמות–לכן מציאות זאת מחייבת חשיבה מחדש ומן היסוד על –
החינוך הרצוי
Center for Futurism in Education, Ben-Gurion University
4
מטרת הפרויקט•לקיים תהליך חשיבה אסטרטגי לאור חזון חינוכי על –
התגובה הרצויה של החינוך למציאות הדיגיטליתלממש את החזון ברמת הפילוט–לשפר את החזון באופן שוטף לאור הפילוט–
Center for Futurism in Education, Ben-Gurion University
5
שלבי הפרויקט• פיתוח מתודולוגית החשיבה 1989-1990–
האסטרטגית על "בתי הספר החוץ פרדיגמטיים" פיתוח מודל "בית הספר כמרכז 1990-1992–
תקשורת" ע"י הצוות האקדמי בחירת בית הספר ופיתוח מתודולוגית 1991-1992–
העבודה המשותפת עם הנהלת בית הספר מימוש הדרגתי של המודל ושיפורו 1993-1998–
המתמיד על ידי הצוות המורחב
Center for Futurism in Education, Ben-Gurion University
6
ב. תוצרים
מתודולוגיה לתכנון של שינוי חינוכי מקיף 1ב.המבוססת על חשיבה אסטרטגית לאור
חזון חינוכי )"חשיבה אסטרטגית חוץ פרדיגמטית"(
"חשיבה אסטרטגית לאור חזון חינוכי" – מודל •מטפס ההרים
החיוניות שבחשיבה אסטרטגית "גדולה" בעידן •של שינויים רדיקליים מתמידים
Center for Futurism in Education, Ben-Gurion University
7
שאלות היסוד המתחייבות מהחשיבה האסטרטגית החוץ •פרדיגמטית שעל התשובות להן התבסס המודל
. ברמה הארגונית:1
מה צריך ביה"ס לעשות כדי להתאים עצמו –למציאות הדיגיטלית?
. ברמת החזון:2
מה צריכות להיות מטרות העל של החינוך –בחברה הישראלית?
מה המשמעות האופרציונאלית שלהן )או –התהליכים הפסיכולוגיים, ההתפתחותיים,
והפדגוגיים המביאים למימושן(
Center for Futurism in Education, Ben-Gurion University
8
. ברמת הבנת המציאות הדיגיטלית:3כיצד משפיע התקשוב על המציאות בחברה הישראלית?–כיצד הוא יכול לתמוך בהשגת המטרות החינוכיות?–כיצד הוא עלול להפריע להשגת המטרות החינוכיות?–
. ברמת תכנית הפעילות החינוכית:4כיצד צריך בית הספר לפעול כדי לממש באופן אופטימאלי –
את מטרות החינוך במציאות הדיגיטלית?
. ברמת תהליך השינוי:5כיצד יש לממש את השינוי הרצוי מול כל הלחצים –
וההתנגדויות הקיימים במערכת )או כיצד לנהל סיכונים ולהרבות סיכויים(?
Center for Futurism in Education, Ben-Gurion University
9
. מודל של ארגון חינוכי המתפקד כ"מרכז 2ב.תקשורת"
תשובות לשאלות הנ"ל כפי שניתנו בזמן •הפרויקט:
. ברמה הארגונית:1התקשוב מבטא ציביליזציה חדשה, שאם ביה"ס לא יסתגל –
אליה, הוא יעבור מן העולםהתאמת ביה"ס לציביליזציה החדשה דורשת שינוי רדיקלי –
של מבנהו, במיוחד בכל הקשור לגבולות החופש שיש למורים ותלמידים ולרמת הגמישות הארגונית – בכל
הפרמטרים של תהליך החינוכי )מקום, זמן, קבוצה, סגנון למידה, נושא(
מרכז למוסד טוטאלייש להפוך את בית הספר מ–תקשורת
Center for Futurism in Education, Ben-Gurion University
10
. ברמת החזון:2מטרות העל של החינוך בישראל צריכות להיות–
מוסריות, ושייכות דיאלוגית, אוטונומיה אישיותיתפיתוח
(21 תכונות האופי מהן נובעות מיומנויות המאה ה-3)המטרות הללו יכולות להיות מושגות רק על בסיס של –
)"התנסויות רפלקטיביות בחיים"( אקספלורציהתהליך של מונחית
תהליך כזה מחייב–חופש גמיש, ביטחון, ריבוי התנסויות•מתודולוגיה ברורה ומובנית של חונכות, והפעלה •
שיטתית שלה בכל הרמות של הפעולה הבית ספרית
Center for Futurism in Education, Ben-Gurion University
11
. ברמת הבנת המציאות הדיגיטלית:3תקשוב יכול לתמוך בהשגת המטרות ע"י:–
הרחבת מגוון ההתנסויות הפתוח בפני התלמידים ועידוד •ההתנסות בסביבה בטוחה )קהילות, פורומים ורשתות חברתיות
המוקדשים לתחומי עניין ספציפיים, קורסים מרחוק, גישה למידע בגוגל, וויקיפדיה ומקורות מידע אקדמיים יותר, גישה ישירה
למומחים, משחקי סימולציה, למידה ואסטרטגיה... ]המונחים היה ניתן לחזות את 90עכשוויים, אבל כבר בראשית שנות ה-
התהליכים שהם משקפים[(תמיכה ברפלקטיביות של התלמידים )בלוגים, כלי תיעוד •
ושיקוף...(תמיכה בהתאמת תהליכי ההתנסות והלמידה לאישיות התלמידים •
(personalization)כלי תמיכה בפיתוח היכולות הקוגניטיביות והמוטיבציה של התלמידים •
)כל הנ"ל(•...
Center for Futurism in Education, Ben-Gurion University
12
תקשוב יכול לעכב את השגת המטרות ע"י:–יצירת "רעש" ו"קצב" מונעי רפלקסיה )מולטיטסקינג מובנה, •
...(popupsריבוי לינקים, השטחת עולם הידע ותפיסת הידע עצמה וערעור דפוסי •
חשיבה רציונאלית ולמידה שיטתית )עקב המבנה ההיפר-טקסטואלי של הרשת(
ית וההירוגליפיתSMSצמצום האוריינות לרמה ה-•החלשת או התפוררות האני )אני = האוואטאר שלי / מספר •
ה"חברים" שלי / מספר הלחיצות על הבלוג שלי...(השטחת היחסים הבינאישיים )אינסטרומנטליצזיה •
וסימבוליזציה של תקשורת בינאישית בפייסבוק ודומיו(עידוד "חוכמת ההמונים" או בינוניות עדרית )"להיטי" יוטיוב •
והעברות "אוטומטיות" באימייל או בטוויטר(•...
Center for Futurism in Education, Ben-Gurion University
13
. ברמת תכנית הפעילות הבית ספרית:4 לאור מרכז תקשורתביה"ס צריך לתפקד כ–
המטרות והמתודולוגיה החינוכית:להיות פתוח ככל האפשר להתנסויות שהעולם •
הדיגיטלי מזמן מבחינת זמן, מקום קבוצה, תכנים...
לתווך בין הלומדים לבין התכנים באמצעות •המתודולוגיה החינוכית, למען השגת המטרות
החינוכיות
Center for Futurism in Education, Ben-Gurion University
14
. ברמת תהליך השינוי:5אופן מימוש המודל:–
מהלכים רפורמטוריים:•הגמשת תכנים חינוכיים ודרכי הערכה–עבודה עם המורים בבית הספר לאור המתודולוגיה –
של חונכותהגמשה ארגונית–
מהלך מהפכני:•פיתוח מציאות מתוקשבת-וירטואלית "חתרנית" –
מקבילה לבית הספר
Center for Futurism in Education, Ben-Gurion University
15
II השלכות החשיבה האסטרטגית על .המציאות העכשווית
א. השלכות כלליותביה"ס צריך לגייס את העושר האין סופי בטכנולוגיות •
ומידע הקיים ברשת למען מטרותיו החינוכיותלכן יש לשים דגש על פיתוח פדגוגיה חדשה הנובעת •
מהמטרות החינוכיות, שינוי הדפוסים התוכניים, הארגוניים וההערכתיים לאורה, והכשרת המורים
תוך שימוש מושכל באין סוף לעבודה לאורה, הכלים, הקורסים והתכנים המצויים ברשת
ייחודיים לחינוך הם הצטיידות ופיתוח תכנים דיגיטליים•בעלי עדיפות משנית וצריכים להיעשות רק כשאין
ברירה, באופן המונחה על יד הפדגוגיה, ודיפרנציאלי
Center for Futurism in Education, Ben-Gurion University
16
ב. תגובות לתכנית התקשוב של משרד החינוך
בתכנית מפעמת רוח גדולה ומשמחת. היא: •רותמת את הטכנולוגיה לשירות חזון –
חינוכי-פדגוגי שיכול לחלץ את מדינת ישראל מהמשבר החינוכי שבו היא מצויה
מכירה בצורך להתאים את הפדגוגיה לצרכי –21המאה ה-
מבוססת על תפיסה נכונה של הצרכים –21הפדגוגיים של המאה ה-
מכירה בצורך לעשות זאת באופן מערכתי–מתקצבת את התהליך בהתאם–
Center for Futurism in Education, Ben-Gurion University
17
שנה 30יש להתייחס לתוכנית הנוכחית לאור • גלים של רפורמות מבוססות תקשוב בעולם 5ו-
כולומטרות הרפורמות היו:•
הכשרת המורים לשימוש מתקדם בטכנולוגיה–הכנסה של הטכנולוגיה לכיתה לשימוש שוטף–התאמת התכנים לטכנולוגיה–שינוי שיטות למידה בכיוונים המצויינים בתכנית –
הנוכחיתהעלאת הישגים לימודיים–
Center for Futurism in Education, Ben-Gurion University
18
המטרות בדרך כלל לא הושגו )יש מספיק ידע היום כדי לשער •את הסיבות(
– “Despite the fact that education systems have been heavily investing in technology since the early 1980s, international indicators on technology uptake and use in education are missing” “The existing international indicators still mirror the first policy priorities of the early 1980s ]and[ do not yet provide the most relevant information for today’s policy in the field: how is technology used in schools? Is this use truly supporting the emergence of the learning environment that a knowledge-based society requires?” Scheuermann, F. & Pedró F. )eds.( )2009( Assessing the Effects of ICT in Education: Indicators, criteria and benchmarks for international comparisons, Luxembourg: European Union/OECD.
– “. . . national governments and the European Commission have invested over a billion dollars in Information and Communication Technologies )ICTs( for education, but have seen little change or improvement as a result” Bates, T. )2009( Can or Should e-Learning Improve the Cost-Effectiveness of Higher Education?, International Journal of Instructional Technology & Distance Learning, 6.10.
Center for Futurism in Education, Ben-Gurion University
19
– “Few rigorous research studies of the effectiveness of online learning for K-12 students have been published” Means, B. et al. )2009( Evaluation of Evidence-Based Practices in Online Learning A Meta-Analysis and Review of Online Learning Studies, Washington, DC: U.S. Department of Education.
– “Most schools in most countries, however, are in the early phase of ICT adoption, characterised by patchy uncoordinated provision and use, some enhancement of the learning process, some development of e-learning, but no profound improvements in learning and teaching.” “. . . only a few studies – mainly UK studies – actually establish a direct link between the use of ICT and attainment.” Balanskat, A., Blamire, R. & Kefala, S. )2006(. The ICT Impact Report: A review of studies of ICT impact on schools in Europe. Bruxelles: European Schoolnet.
Center for Futurism in Education, Ben-Gurion University
20
– “ICT has not )yet( been able to revolutionise learning and teaching.” Punie, Y., Zinnbauer, D & Cabrera, M. )2006( A Review of the Impact of ICT on Learning, JRC Technical Notes. Seville: European Commission, Joint Research Centre.
– “. . . the weight of evidence is insufficient to draw firm conclusions. . . . the volume and consistency of evidence tends to lead to tentative conclusions rather than firm ones.” Condie, R. et al. )2007( The impact of ICT in schools: a landscape review, Coventry: Becta )British Educational Communications and Technology Agency(.
Center for Futurism in Education, Ben-Gurion University
21
0 5 10 15 20 25 30 35 40
Norway#
France#
Estonia#
Denmark#
2 Thailand
South Africa
Slovenia
Slovak Republic
Singapore
Russian Federation
2 Ontario Province, Canada
Moscow, Russian Federation
2 Lithuania
1 Japan
1 Italy
Israel
2 Hong Kong, SAR
2 Finland
Chinese Taipei
1 Chile
Catalonia, Spain
2,3 Alberta Province, Canada
Percentage
1998
2006
כתוצאה, כמה מהמדינות המתקדמות ביותר בתחום הורידו את הצפיות משימוש •בטכנולוגיה
2006 ל-1998 השינוי בחשיבות שמיחסים מנהלי בי"ס להכנסת תקשוב מ-(IEA 2006, Second Information Technology in Education Study)
Center for Futurism in Education, Ben-Gurion University
22
למרות ההיסטוריה של רפורמות דומות, אני •תומך בתכנית משום ש:
אם ביה"ס לא יהפוך לארגון מתוקשב, הוא לא – ויהפוך לשמורת 21ידבר את השפה של המאה ה-
טבע ברמה כללית יותר, התוכנית מביאה סיכוי לחילוצה –
של ישראל מהמשבר החינוכי הכרוני בו היא מצויה
Center for Futurism in Education, Ben-Gurion University
23
שנות ניסיונות לא 30עם זאת, תקשוב החינוך לאחר •מוצלחים מחייב גישה מושכלת המבוססת על הכרת
המוקשים הצפויים וניהול רציונאלי של הסיכונים
מטה לחשיבה יש להבנות לתוך התוכנית • ש:אסטרטגית וניהול סיכונים
יעריך כל העת את הסיכונים–יפעיל מנגנון לניהול הסיכונים–
רק כך יהיה לתוכנית סיכוי להצליח ולמטרות •השאפתניות והחיוביות שלה להתממש
Center for Futurism in Education, Ben-Gurion University
24
הסיכונים הבולטים על סמך ניסיון העבר,ודרכים אפשריות להתמודדות
Center for Futurism in Education, Ben-Gurion University
25
בתחום ההצטיידות
הסכנה• שנות הצטיידות בסכומי עתק, ברור היום שרוב 30על סמך –
הסכומים שהוקדשו לציוד הלכו לאיבוד
הסיבות•הציוד מתיישן תוך שנתיים-שלוש, ואם אין כסף לחדשו –
ולתחזקו )ואין(, אין טעם לבצע השקעות כאלהאנו מתקרבים למצב בו ציוד אנשים במחשבים יהיה דומה –
לציודם בשעונים – מיותר, שכן כולם מצוידים ממילאהמחשב הופך היום לטרמינל אינטרנט )זה מתבטא –
במדיניות הענן של משרד החינוך(, ויש טרמינלים מסוגים שונים, המתאימים לצרכים שונים, ולאנשים שונים
Center for Futurism in Education, Ben-Gurion University
26
הצטיידות )המשך(
הפתרון•המטרה צריכה להיות מוגדרת על ידי יצירת קשר בין מורים –
ותלמידים לאינטרנט מכל מקום ובכל זמןהדרך צריכה להיות דיפרנציאלית ביחס לציוד המצוי בידי –
האוכלוסייה, צרכיה, וסגנונות הפעולה של המשתמשים הספציפיים
הביצוע•פיתוח מודלים לחישוב דיפרנציאלי של כדאיות הצטיידות, –
ושל סוג ומידת ההצטיידות לפי עקרונות של עלות-תועלת ע"י המטה לחשיבה אסטרטגית
הפעלת וניהול הסיכונים ע"י המטה לחשיבה אסטרטגית–
Center for Futurism in Education, Ben-Gurion University
27
בתחום הפדגוגיה
1.הסכנה•
" כמאפיינים 21התייחסות ל"כישורי המאה ה-–מבודדים
הסיבות•האדם אינו מכשיר, וכישורים אינם אפליקציות –
מבודדות שמותקנות בומיומנויות ללא מוטיבציה פנימית להפעילן הינן –
חסרות ערך. לא יכולה להיות מוטיבציה פנימית לרכוש מיומנות. המוטיבציה מתייחסת בהכרח
למטרות, ערכים, בעיות, פרויקטים.
Center for Futurism in Education, Ben-Gurion University
28
פדגוגיה )המשך(
הפתרון•התבססות על פדגוגיה אינטגרטיבית המבוססת על –
דמותו של הבוגר הרצויזאת הפדגוגיה של חתירה לעידוד התפתחותו של –
אדם ולומד אוטונומי המבוססת על מטרות, בעיות או פרויקטים אותנטיים, ולמידה
קונסטרוקטיביסטית
הביצוע•פיתוח מערך הכשרה והשתלמות ארצי לפדגוגיה –
הרצויה, הפועל בשת"פ עם כל הגורמים האחרים במשרד וברשויות
Center for Futurism in Education, Ben-Gurion University
29
פדגוגיה )המשך(
2.הסכנה•
התבססות על הפדגוגיה המוצעת סותרת את המבנה –הקיים של
תכנית הלימודים•ההערכה•ארגון בית הספר•הכשרת המורים•
הסיבות•כיום הם משקפים את התפיסה הישנה של הוראה ליניארית –
ורכישת כפויה של ידע, בניגוד לתפיסה הרצויה של התפתחות אישיותית וקוגניטיבית על סמך התמודדות עם
בעיות אותנטיות מתוך מוטיבציה פנימית
Center for Futurism in Education, Ben-Gurion University
30
פדגוגיה )המשך(
הפתרון•מודעות מלאה לסתירה הזאת–ברמה המערכתית, ניסיון שיטתי לצמצמם אותה על ידי –
שינוי מערכתי בכל ארבעת הפרמטרים ברוח חוזר מנכ"ל כ' ודו"ח הוועדה להגדרת מדיניות התקשוב במע' החינוך
(2000)ברמת השתלמויות מורים, התמקדות בפדגוגיה השואפת –
להרחבת טווח הפעולה של המורים והתלמידים בכיוון הפדגוגי הנ"ל, במסגרת התכניות הקיימות
הביצוע•תכנון השינוי המערכתי ופיתוח התוכניות להכשרת המורים –
לאור המטרות המצויינות לעיל, צריכים להיות מובנים ומתוקצבים בתכנית, והאחריות למימושם צריכה להיות
מוטלת על המטה לחשיבה אסטרטגית וניהול סיכונים )שכן יש מכשולים וסכנות רבים בתהליך השינוי המוצע(
Center for Futurism in Education, Ben-Gurion University
31
בתחום הארגוני
הסכנה •מערכת החינוך בישראל מבוססת על מבנה –
מערכתי לא רציונאלי שהתפתח בארבעת עשורים האחרונים:
מערכת צנטרליסטית•מוקדי כוח שונים•
המבנה הזה מכשיל כל ניסיון להפעיל מהלך –ליניארי
Center for Futurism in Education, Ben-Gurion University
32
ארגון )המשך(
הפתרון•מודעות מלאה לבעיה להשלכותיה בהקשר של –
התוכנית המוצעתקיום פעולה מקומית לצד פעילות מערכתית–
הביצוע•בנוסף לניהול ליניארי מערכתי ברמת המאקרו, –
הקמת מטות מקומיים ברמת המיקרו שינהלו את התכנית בכל אזור או ישוב בהידברות שוטפת עם
הגורמים הרלוונטיים )הרשות, ההורים, קרנות, בעלויות(
Center for Futurism in Education, Ben-Gurion University
33
לסיכום
בתכנית מפעמת רוח של חזון גדול וחיובי•
הוא יכול להיות הבסיס לשינוי המיוחל •במערכת החינוך הישראלית
זה לא יקרה ללא מודעות לגורמי הסיכון • האסטרטגיתוהתמודדות איתם ברמה
פרו-אקטיביובאופן
האם בית הספר )הבית בו לומדים מהספר( יכול להתאים עצמו לעידן
דיגיטלי?
: התהליך בעבר, ביה"ס כמרכז תקשורתוההשלכות על מדיניות בהווה
פרופ' רוני אבירם[email protected]
המרכז לעתידנות בחינוךwww.bgu.ac.il/futuredu
אוניברסיטת בן-גוריון