עמותת המרחב סדנא 3

Wo

rksh

op

3 נא

סד

2011

ל רי

פא

ב 4

-6ת,

פצ

-ל

אשר

בית

שחד

תמ

ת ניו

רועי

לם

ריע

שי א

רכון

מ

Israel mayors' Institute on City Renewal - Zefat 4-6 April 2011

כמו כל תוכנית ופרויקט של מרחב- התנועה לעירוניות מתחדשת בישראל, גם מכון ראשי ערים לעירוניות מתחדשת, התחיל מתוך רצון מאוד חזק לשינוי סביבתי וחברתי, תחושת דחיפות עזה, צורך מתמיד ליצירה חדשה, והנכונות לקחת סיכונים. אלברט איינשטיין אמר " רק מי שלוקח סיכון

והולך רחוק, מגלה עד כמה רחוק הוא יכול להגיע."

אכן מכון ראשי ערים לעירוניות מתחדשת, לאחר שנת פיילוט, הוגדר כהצלחה מפתיעה ומבטיחה. כמובן, כל זה לא היה קורה ללא תהליך הלימוד המקיף והמעמיק של הנושא, יצירת השותפות הרחבה עם ארגונים, ממשלה ורשויות מקומיות והרעיונות והיכולת של דרור גרשון מנכ"ל מרחב

לדחוף כל פרויקט קדימה, אשר הובילו אותנו להצלחה זו.

לקראת הסדנא השלישית של מכון ראשי ערים, אני מברכת ומודה לכל השותפים שלנו :המשרד להגנת הסביבה, מרכז השלטון המקומי, הקרן לסביבה ירוקה, קרן סבה, קרן גולדמן, משרד הפנים- מפעם השרון, מרכז השל, הג'וינט- אלכא.

בעיקר ברצוני להודות לכל ראשי הערים השותפים שלנו: בני וקנין ראש עירית אשקלון, יעקב אשר ראש עיריית בני ברק, ראמז ג'רייסי ראש עיריית נצרת, מאיר דהן ראש המועצה המקומית מזכרת בתיה, יוסי ברודני ראש עיריית גבעת שמואל, מוחמד אלנבארי ראש המועצה המקומית חורה, רחמים מלול ראש עיריית רחובות, יעל גרמן ראש עיריית הרצליה, שמעון לנקרי ראש עיריית עכו, אריה טל ראש עיריית טירת כרמל, טלי פלוסקוב

ראש עיריית ערד, יוסי נשרי ראש עיריית קריית אונו, חיים אביטן ראש עיריית חדרה, גיל ליבנה ראש המועצה המקומית שוהם.

לכל המומחים שתרמו מזמנם ובעיקר מניסיונם: סיגלית רחמן, יונית סמולש, דפנה כרמון, אורלי רונן, , אמילי סילברמן, פרופ' הלל שוקן, מוטי זייד, נחמן שלף, מרק רנדר, דיויד סוקט, סטיבן זכר, מילכה כרמל,

רן חקלאי, אילן מרכוס, נעמי כרמון, אלבר אנדריאה , יונתן אורן.

מאחלת לכולם סדנא מעניינת ומאתגרת, שנת פעילות מוצלחת ושנים רבות של לימוד וחשיבה עירונית, יצירה ובניית סביבה בעלת איכות חיים עירונית גבוהה. במטרה לפתח את הערים כמקום שטוב ואיכותי לחיות בהם וכמרכזים תוססים המספקים שפע הזדמנויות כמנוף לשגשוג הקהילה

ותושבי ישראל.

אדר' עירית סולסי, יו"ר מרחבמרץ 2011

לקראת הסדנא השלישית

3

מכון ראשי ערים לעירוניות מתחדשת בישראל- צפת, אפריל 2011 Israeli Mayor's Institute on City Renewal - Zefat, April 2011

לו"ז ערב הפתיחה

יום שני 04 באפריל 2011

16:00 - 15:00 הגעה למלון והתארגנות בחדרים 16:30 - 16:00 התכנסות + קוקטייל

17:30 - 16:30 4 ראשי ערים מציגים חזון עירוני18:15 - 17:30 הרצאת אורח – ג'ון קלאהן ראש העיר בית לחם פנסילבניה

19:30 - 18:30 ארוחת ערב חגיגית 20:30 - 19:30 4 ראשי ערים מציגים חזון עירוני

21:00 - 20:30 הרצאת מומחה

המלון המארח

וילה גליליי – מלון בוטיק יוקרתיבפסגת הר כנען, מול הרי הגליל, הר מרון, הכנרת ורמת הגולן, שוכן בית מלון בוטיק, "וילה גליליי". וילה גליליי נבנתה על גבי מבנה עתיק בן 80 שנה ששוקם

והורחב. המבנה בעברו שימש כמלון בשם "מלון עדן" שהיה מאוד פופולארי בשנות השישים.המלון במתכונתו הנוכחית הוקם ע"י בני ורחל, שעלו מצרפת בשנות ה-60 ועסקו בעיסוקים שונים שאינם קשורים למלונאות. לקראת פרישתם החליטו

הזוג סיוון, כי ברצונם להקים מקום המעוצב על פי נטיית ליבם. התחושה האירופית מורגשת היטב בעיצוב ובריהוט המלון, שחלק ניכר ממנו הובא מאיטליה ומארצות שונות באירופה. הנגיעה הצרפתית מורגשת גם

בתפריט המסעדה, בשנסונים המושמעים בלובי המלון, וביחס האישי לו זוכים אורחי הבית. המלון כולל 21 חדרים, בהם שלושה חדרי פנטהאוז הכוללים

מרפסת ענקית וג'קוזי חיצוני אשר ממנו נשקף נוף הגליל במיטבו. במקום מסעדת שף המזמינה את האורחים מידי ערב לסעודות חגיגיות ונעימות בהשראת המטבח הצרפתי. כמו כן, קיימת מחלקת ספא המציעה אירוח שלם

ומפנק עם מבחר טיפולים עשיר.המלון מציע את שירותיו גם בפני המגזר העסקי. לשם כך הוקם במלון חדר

ישיבות מאובזר הכולל את כל הדרוש לצורך קיום סדנאות עבודה למיניהן. זוהי השנה השניה בה מכון ראשי ערים מתארח בוילה גליליי, בית חם ומקום

נופש ייחודי, המאפשר עבודה פורה ומלאת תובנות.

4

לו"ז ימי הסדנא

יום רביעי 06 באפריל 2010 יום שלישי 05 באפריל 2011

08:30 – 07:00 ארוחת בוקר09:00 – 08:30 פתיחה רשמית של הסדנא, הצגת

המשתתפים ודרך העבודהI 09:40 – 09:00 הרצאת מומחה

10:00 – 09:40 הצגת פרויקט דרום אזור העסקים, מר שלומי לחיאני ראש עיריית בת ים

11:20 – 10:00 דיון11:40 – 11:20 הפסקת קפה

12:00 – 11:40 הצגת פרויקט השוק העירוני מר פאיז אבו סהיבאן ראש עיריית רהט

13:10 – 12:00 דיון II 13:40 – 13:10 הרצאת מומחה

13:50 – 13:40 צילום קבוצתי 15:20 – 13:50 ארוחת צהריים וזמן לטלפונים

15:40 – 15:20 הצגת פרויקט טיילת צלילי העיר בנח לרבה, מר משה סיני ראש עיריית ראש העין

17:00 – 15:40 דיוןIII 17:30 – 17:00 הרצאת מומחה

17:50 – 17:30 הפסקת קפה18:10 – 17:50 הצגת פרויקט מבנה העירייה

מר ראובן שחר ראש עיריית גבעתיים19:30 – 18:10 דיון

20:20 – 19:30 ארוחת ערב וזמן לטלפונים21:30 – 20:20 שיחה חופשית בלובי

08:30 – 07:00 ארוחת בוקרIV 09:00 – 08:30 הרצאת מומחה

09:20 – 09:00 הצגת פרויקט מתחם הכניסה לעיר מר יצחק עידן ראש עיריית אלעד

10:40 – 09:20 דיון11:00 – 10:40 הפסקת קפה

V 11:40 – 11:00 הרצאת מומחה12:00 – 11:40 הצגת פרויקט infill עירוני הגבעה בל ב העיר

מר מאיר כהן ראש עיריית דימונה13:20 – 12:00 דיון

14:50 – 13:20 ארוחת צהריים וזמן לטלפוניםVI 15:20 – 14:50 הרצאת מומחה

15:40 – 15:20 הצגת פרויקט הכניסה הצפונית לעיר מר משה אבוטבול ראש עיריית בית שמש

17:00 – 15:40 דיון17:20 – 17:00 הפסקת קפה

17:40 - 17:20 הצגת פרויקט התחדשות מרכז העיר מר שמואל סיסו ראש עיריית קריית ים

19:00 – 17:40 דיון19:45 – 19:00 סיכום, משוב ראשי ערים, משוב צוות וטכס סיום

5


המטרות

מטרתנו לעודד קיום סביבה עירונית קומפקטית, תוססת, המספקת שפע הזדמנויות ושימושים ועושה שימוש בחלל הציבורי כמנוף ובסיס לחיי קהילה, באמצעות:

שינוי מדיניות ציבורית בנושא תכנון עירוני שינוי תהליכי תכנון עירוני יצירת מודעות, פיתוח והטמעת ידע

ניות מתחדשת בישראל התנועה לעירוMovement for Israeli UrbanismMIU

אנו שואפים לשפר את איכות החיים העירונית בישראל ולקדם באופן פעיל פיתוח סביבה עירונית הומאנית משגשגת ובת קיימא.אנו מאמינים כי ניתן ליצור שינוי מהותי באיכות החיים העירונית בישראל על ידי יישום:

תכנון הומאני המונע ניוון והזנחה בערים פיתוח מקומי עתיר הזדמנויות ובר קיימא תהליכי תכנון דמוקרטיים המשתפים את כל בעלי העניין

מי אנחנו?

האתגר

החזון

מרחב – התנועה לעירוניות מתחדשת בישראל היא עמותה רשומה, המונה כיום יותר מ-500 חברים מהמגזר הפרטי, המגזר הציבורי ועמותות וארגונים אחרים. חברי העמותה: מתכנני-ערים, אדריכלים, אדריכלי נוף, אנשי אקדמיה, עובדים קהילתיים, כלכלנים, יזמים, אנשי עסקים, מתכנני

תנועה, פעילי סביבה, סוציולוגים, עורכי-דין, שמאים, עובדי ציבור ואזרחים שחשוב להם לשנות את מצב הערים בישראל.מרחב הינה חלק מקהילת הארגונים המקדמים איכות סביבה בישראל, ויחד עם זאת מרחב הוא הארגון היחיד בישראל המתמקד בשינוי הסביבה העירונית הבנויה ופועל לפיתוח המדיניות והכלים המקצועיים הנחוצים ליצירת השינוי. מרחב פועלת מתוך גישת תכנון כוללנית המתייחסת להיבטים הפיזיים, הכלכליים והחברתיים

של החיים העירוניים על מנת להשיג שינוי בר קיימא.

לשפר את איכות החיים של תושבי ישראל, תוך השתלבות במאמץ קיימות עולמי. מרחב מקדמת איכות חיים עירונית, המבוססת על סביבה עירונית קומפקטית ורבת שימושים, המבוססת על תחבורה ציבורית, מאפשרת גישה נוחה לצרכי היום יום, עושה שימוש יעיל בקרקע, תשתיות ובניינים ומתוכננת מתוך כבוד לקהילה, לתרבות, לאקלים ולנוף המקומיים. אנו רואים את העיר כסביבה רבת חשיבות, המספקת

לאנשים הזדמנויות למימוש הפוטנציאל הגלום בהם.

הועד המנהל עירית סולסי, יו"ר מייסדת

ד"ר יודן רופא, מייסדאילן קליגרמשה אדםעפר לרנר

יהודית שוהםאורלי רונן

שלמה שאוליואב לרמן

מוטי זייד

מנכ"ל דרור גרשון , מייסד

מרבית אוכלוסיית מדינת ישראל חיה בסביבה עירונית. נגועה בהזנחה של מרכזי הערים, פרבור מיותר, תכנון המוביל לקיטוב כלכלי וחברתי, בזבוז משאבים ופגיעה בערכי טבע.

6

שיתופי פעולה

פרוייקטים

כנסים

מכון ראשי ערים לעירוניות: מתן כלים מקצועיים לראשי הערים בישראל לקידום התחדשות עירונית בת-קיימא ופיתוח כלכלה מקומית באמצעות סדנאות עבודה ובהשתתפות צוות מקצועי מנוסה ורב תחומי וראשי ערים מהעולם. בשנת 2010 התקיימו שתי סדנאות, ובשנת

2011 יתקיימו שלוש סדנאות.המעבדה להעצמה עירונית: מעבדת מתכננים רב תחומית המפתחת מודלים עירוניים במתחמים קיימים במטרה למצוא כלים לציפוף

והעצמה של שכונות המגורים הוותיקות, מתן פתרונות תנועה ותחבורה תואמים, חיזוק הכלכלה המקומית ויצירת איכות חיים עירונית גבוהה.התחדשות מרכז העיר קריית שמונה:, בהמשך ליוזמה של מרחב שהחלה בשנת 2007 נבחר הפרויקט ע"י משרד הבינוי והשיכון כמחולל

שינוי בפרוייקט וישקיע 15 מליון ש"ח בביצועו בשנים 2011 2013- . לפרויקט הצטרפו משרד התחבורה ומשרד הפנים בהשקעה של 10 מליון ש"ח נוספים. מרחב תמשיך ותלווה את הפרוייקט ותנהל את התכנון לביצוע.

ואדי ניסנאס בחיפה: יצירת מרחב הומאני לתושבי השכונה תוך שימור אופייה - 2008 עין הים בחיפה: טיפול בשטחים הפתוחים בשכונה – הושלם ב- 2007 הדר הכרמל בחיפה: תכנון פרויקטים בשכונה בשיתוף נוער ותושבים התקיים ברציפות במהלך 2007/2008

כנס בינלאומי לפיתוח כלכלי עירוני, אשקלון 2011 כנס בהשתתפות מומחים מכל העולם שיציג את חשיבות הפיתוח הכלכלי העירוני כגורם לשגשוג העיר ואת הקשר ההכרחי בין פיתוח והצלחה כלכלית לתכנון העירוני.

כנס בינלאומי בת ים 2008 "בשבחי הצפיפות" בשני ימי הכנס, נערכו סדנאות חשיבה וכיתות אומן בנושא צפיפות והעצמה עירונית ע"י מרצים מהארץ ומחו"ל. במהלך הכנס התקיימה תחרות סטודנטים ארצית של פרויקטים ברחבי העיר.

כנס בינלאומי חיפה נובמבר 2006 "מעשה עירוני" כנס בן שלשה ימים אשר שילב הרצאות של חברי מרחב והרצאות מהארץ ומחו"ל בנושאי "כלים לעירוניות מתחדשת", במקביל התקיימו ארבע סדנאות תכנון בשיתוף הציבור ובעלי עניין. אחת בנושא אסטרטגיה לחיפה

ושלוש סדנאות בשלוש שכונות ברחבי העיר. כנס בינלאומי באר שבע דצמבר 2005 "רנסאנס עירוני בישראל" בשני ימי הכנס התקיימו הרצאות של מרצים מהארץ ומחו"ל בנושא

עירוניות מתחדשת. נערכו סדנאות תכנון בשיתוף הציבור ובעלי עניין בשלוש שכונות בעיר וסיורים בבאר שבע.

צוותי חשיבה

"ארגז הכלים לעירוניות ישראלית" – בניית סט של הנחיות, דוגמאות, מקרי בוחן, פרטים, תכניות, חתכים והסברים מפורטים במטרה ליישם את עקרונות אמנת מרחב בישראל.

"עירבול" – סטודיו לעירוניות לצעירים, אדריכלים, מוכשרים, אומנים, חתרנים, מעצבים, יצירתיים. חברי הקבוצה השתתפו בביאנלה הראשונה בבת ים שהתקיימה בשנת 2006

שיתופי פעולה עם גופי תכנון ממשלתיים רשויות מקומיות וארגונים סביבתיים וחברתיים: המשרד להגנת הסביבה, משרד הבינוי והשיכון, מרכז השלטון המקומי, רשויות מקומיות בכל רחבי הארץ, חיים וסביבה, תחבורה היום ומחר, החברה להגנת הטבע, אדם טבע ודין, המועצה לבניה ירוקה.

כנסים משותפים : כנס סכנין לחדשנות תכנונית בישובים הערביים. כנס התקיים, בשיתוף עם עמותת שכנים, בסכנין באפריל 2010.

7


Zefat - העיר המארחת, צפת

ברובע העתיק של צפת סמטאות קסומות, מרצפות שעשבים מבצבצים מתחתן, סורגי מתכת מעוקלים בחלונות, בתי אבן מגובבים, פנסי רחוב סחופי רוח. המיית לימוד תורה עולה מן הישיבות ומבתי הכנסת הנושנים, ומתערבבת בהמולת קולות המטיילים ובקריאות ילדים המשחקים ברחובות.

חסידים ומתנגדים מתחככים בחובשי כיפות סרוגות וחילונים גמורים.צפת עיר קשה, למודת אסונות, כיבושים וסבל, אך גם זוהר, פריחה ועדנה. זו היא עיר שצלקות מלחמת העצמאות ניכרות באבניה ובנשמתה אפילו כעבור שני דורות, עיר של חולין ושל קודש. עיר הצועדת בהיסוס את צעדיה הראשונים במאה העשרים ואחת עם מדרחוב ובתי מסחר, עם בתי

מלון וצימרים, עם תעשייה ותיירות, בתי ספר ובית חולים מודרני. עם השנים קמו מוסדות ושכונות חדשות, במרחבים הסובבים את העתיק.

בין מוסדותיה החשובים ראוי למנות את בית החולים "זיו", המשרת את כל אזור הצפון ומאכלס את בית הספר לרפואה, שעל הקמתו החליטה הממשלה ושצפוי לפתוח את שעריו בשנת הלימודים של 2011.

כמו כן בעיר פועלת המכללה האקדמית של צפת שהיא שלוחה של אוניברסיטת בר-אילן. בהיותה מרכז נפה במחוז הצפון, צפת מאכלסת משרדי ממשלה רבים, לצד מפקדות צבאיות הממוקמות בסמוך.

העיר צפת הינה עיר האמנים. הנוף המרהיב הנשקף מצפת, סמטאות העיר העתיקה הקסומה ואתריה ההיסטוריים הביאו אליה כבר בשנות החמישים אמנים ויוצרים, ושמעה של העיר יצא למרחוק. ריכוז הגלריות, אתרי המורשת ואויר ההרים הקריר והצלול – כולם יחד הפכו את העיר

למוקד עליה לרגל ולגאוות הגליל. עם השנים נפגע מעמדה של צפת מבחינה זו בשל מיעוט השקעות עירוניות וממלכתיות בתשתית התיירותית, מעבר מרכז הכובד של העשייה האמנותית למרכז הארץ, עזיבתם או פטירתם של אמנים חשובים רבים מדור המייסדים, התפוררותה הפיסית המתמשכת של העיר העתיקה, התפתחותם

של מוקדי תיירות מתחרים ומשגשגים ברחבי הארץ והתפתחותה של התיירות לחוץ לארץ, בייחוד משנות השמונים של המאה העשרים ואילך.אולם כיום, צפת מתחדשת בשורה של פרויקטים. הכללת העיר בין עשר הערים, שנקבעו ע"י הממשלה לטיפול נקודתי, נותנת את אותותיה ואחרי

שנים של שקיעה חוזרת התקווה לתושבי העיר והאזור.

דירוג סוציו-אקונומי )מתוך 10(: 29,2483 דונםעיר מהתקופה המקראיתכללי

צפיפות תושבים לקמ"ר: 1029גידול אוכלוסיה: 30,1004.2% תושביםכללי

ממוצע תלמידים בכיתה: 23מס' בתי ספר )א'-י"ב(: 26מס' תלמידים )א'-י"ב(: 6486חינוך

8

ם י ח מ ו מ ה ת ו ו צ

Resource Team

9


ג'ון קאלהן, ראש העיר בית-לחם, פנסילבניהMayor John B. Callahan

Mayor Callahan was elected mayor in November of 2003 and took office in January 2004. He is currently in his eighth year in office. He entered public office in 1998, being elected to City Council, and becoming the youngest elected official in the history of the City.

Mayor Callahan has served as President, 2nd and 1st Vice President of the Pennsylvania League of Cities and Municipalities, and is a member of the National League of Cities’ Policy Committee on Energy, Environment and Natural Resources. May Callahan serves on the United States Conference of Mayors International Affairs Standing Committee, as well as the Tourism, Arts, Parks, Entertainments and Sports Standing Committee. He serves on the Board of Directors for the Lehigh Valley Industrial Park, the Lehigh Valley Economic Development Corporation, and the Lehigh Valley Planning Commission, as well as the Minsi Trails Council of the Boy Scouts of America, for which he is the Chair of the Urban Scouting Program in Bethlehem and serves on the Advisory Council for the Girl Scouts of Eastern Pennsylvania. In addition, Mayor Callahan is the Co-Chair of South Side Vision 2014, serves on the ArtsQuest Board of Trustees, and also is a member of the Pennsylvania Society and Bethlehem Rotary.

Among his many achievements as mayor, he is leading the City in the dynamic transformation of the 1800 acres of the former Bethlehem Steel site – the largest brownfield site in the country - into a business, cultural, and retail destination, anchored by the Sands Casino Resort Bethlehem. In his time as mayor he has ushered in more than $2 billion in economic development, which has created or retained more than 3500 jobs. Bethlehem currently has another $1.8 billion of economic development ongoing in the city that will result in as many as an additional 5000 new jobs. Mayor Callahan has been honored by Governor Rendell with the 2009 Governor’s Award for Local Government Excellence not only for his outstanding leadership as Mayor of the City of Bethlehem but also for his efforts on behalf of cities and municipalities throughout the Commonwealth as President of the PLCM.

Bethlehem has become one of the Commonwealth’s safest, fastest growing and most prosperous cities. It is a community, which boasts the honor of being rated by Money Magazine and Fortune Small Business as one of America’s “top 100 places to live and launch a business” as well as one of the “100 Best Places in America to Raise a Family”.

Mayor Callahan is also dedicated to “greening” the City of Bethlehem and has signed the Mayors Climate Protection Agreement, committing to reducing the city’s carbon footprint at least 20% by the year 2012 – all in an effort to create a sustainable community and reduce global warming.

10

דרור גרשון, אדריכל מתכנן ערים, שותף במשרד עירית סולסי דרור גרשון אדריכלים אורבאניים משנת 1987 , מייסד עמותת מרחב התנועה לעירוניות מתחדשת בישראל, חבר בוועד המנהל במשך 6 שנים וכיום מנכ"ל מרחב.

כאדריכל במשרד היה דרור שותף למגוון רחב של פרויקטים אדריכליים של שכונות מגורים, מבני ציבור ומשרדים. תחום התמחות נוסף שימור מבנים.

במהלך 12 השנים האחרונות המשרד מתמחה בפרויקטים בתכנון ועיצוב אורבאני בעיקר בפרויקטים העוסקים בהתחדשות עירונית בערים רבות בישראל.

הפרויקטים שתוכננו במשרד מאופיינים בתפיסה אורבאנית רחבה, יצירתית וייחודית, המשקפת את הנעשה בעולם בשנים האחרונות בתחום התכנון והעיצוב העירוני.

נקודת המוצא לתפיסה התכנונית של המשרד : אדריכלות עירונית במהותה היא יצירת מקומות בלתי נשכחים, המכבדים את הסביבה שלנו ומעשירים את חיינו.

התכנון האדריכלי והעיצוב העירוני של המשרד זוכים להערכה מקצועית של מזמיני העבודה, רשויות התכנון ואנשי המקצוע.

. CHARRETTE בשנת 2006 יחד עם עירית סולסי השתלם דרור באוניברסיטת מיאמי וקיבל הסמכה בניהול והנחיית תהליך תכנון משתף הנקרא שאררטהשאררט "גוייר" ע"י עירית ודרור וכיום מיושם השאררט בתכנון פרויקטים שמקדם המשרד ואשר הודות לכך זכו להגיע משולחן התכנון לביצוע

בפועל, בזמן קצר וללא התנגדויות.

בשנת 2009 בחר משרד הבינוי והשיכון בפרויקט התחדשות מרכז קריית שמונה, שתוכנן התהליך שאררט ע"י צוות מקצועי רב תחומי בניהול והנחיית עירית ודרור, כפרויקט מחולל שינוי בהשקעה של 18 מליון ₪ לביצוע.

במקביל לשותפות במשרד שימש דרור בשנים 2002-2005 יועץ לתכנון עירוני בעיר חדרה במסגרת עבודה זאת הנחה וכיוון את הצוות המקצועי בעיר בנושאים של תכנון עירוני וליווה את התכנון העירוני ותכנית המתאר המתגבשת של העיר חדרה. בעבודתו זאת יצר את היסודות לשינוי בגישה

לתכנון והתחדשות עירונית בעיר.

2004 מייסד דרור גרשון עם עירית סולסי יודן רופא הלל שוקן וחברי ועד מנהל נוספים את מרחב התנועה לעירוניות מתחדשת בישראל בשנת ומוביל את פעילות העמותה עד היום.

בשנים אלו מרחב זוכה להכרה של אנשי המקצוע, משרדי ממשלה, קרנות, והישובים העירוניים. מרחב היא אחת מהדוגמאות המובאות בסילבוס של האקדמיה בישראל. הנושאים שמרחב מעלה הופכים בתוך זמן קצר לשיח ציבורי לגיטימי. נושאים כמו המרחב הציבור, התחדשות מרכזי ערים וציפוף עירוני, הפכו להיות מושגים שגור בכל כנס מקצועי ובפי כל איש מקצוע ובעל תפקיד בתחום התכנון העירוני. וכיום הקשר בין תכנון עירוני

והצלחה של פיתוח כלכלה מקומית עירונית.דרור בוגר בית הספר הריאלי בחיפה והפקולטה לארכיטקטורה בטכניון.

דרור גרשון, אדריכל ומתכנן ערים, מנכ"ל מרחבDror Gershon, Architect CEO, MIU

11


פרופ' ראסם חמייסי, המחלקה לגאוגרפיה ולימודי סביבה, אוניברסיטת חיפה Prof. Rassem Khamaisi, Geography & Environmental Studies, Haifa University

Current PositionProf. Rassem Khamaisi is an Associate Professor in the Department of Geography and Environmental Studies at the University of Haifa and Senior Research Fellow at the Van Leer Jerusalem Institute. He is also a senior researcher and planner at The International Peace and Cooperation Center IPCC, East Jerusalem. Khamaisi is an urban and regional planner and geographer specializing in urban and rural geography. A strong focus of his efforts is towards geography and planning among the Arabs in Israel and the Palestinians in the Palestinian territory and Jerusalem. He is a specialist on public administration, public participation and urban management. Khamaisi has published widely on urbanization and planning issues among the Arabs and Palestinians. He publishes in three languages in local and international journals (English, Hebrew and Arabic).

EducationPh.D. in Geography at the Hebrew University, 1993M.Sc. in Urban Planning at the Technion, Israel Institute of Technology, 1985B.A. in Geography from the Ben Gurion University of the Negev, 1981

Offices in Professional Associations• Member, Board of Directors, International Center of Peace and Co-operation (IPCC), Jerusalem, since 98'• Member, UNESCO Israel Committee (representative of the University of Haifa), 2005 –present, and Head of Arab Heritage Committee. • Head, “Jafra”, Association for Development of the Conservation of Built Heritage and its Environment in the Arab Cities and

Villages in the Country, 2006 – present• Full member, ISOCARP, 2007-present• President, Israeli Geographical Association, 2007-2009• Member, Academic Council of the Open University, 2008- present• Member, Public Committee for Municipal Reorganization of the Regional Councils of Nof HaGallil, HaGilboa and Misgav,(appointed

by the Interior Minister), 2000• Member, Professional Steering Committee for Preparation of Strategic Plan for the Arabs in Israel, funded by the Arab Higher

Association, 2005 –present• Member, Public Advisory Council for Statistics; the Statistics Committee for Municipal and Geographic Classification, 2000-present • Head, Investigation Team, Jurisdictional Boundary Committee between Petah Tiqwa and Ganne Tiqwa • Founder and Head of Director, Union of Lower Galilee Villages for Water and Sewerage, 2008- present • The Academic Center for Oriental Studies, Nazareth, 1987 • The Center for Strategic Planning and Information in Arab Local Governments, Kafar Kanna, 1992

12

תפקידיםפרופסור מן המניין בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים, הטכניון; מחזיקת הקתדרה לתכנון ערים ואזרים ע"ש מאירהוף נשיאה, האגודה הסוציולוגית הישראלית )2006-2008( ראש המרכז לחקר העיר והאזור, הטכניון )2003-05; 1990-91( ראש המסלול ללימודי מוסמכים בתכנון ערים ואזורים בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים, הטכניון )1994-97( פרופסור אורח באוניברסיטאות רבות, כולל MIT )1997/8, 1984/5( ו-UCLA )1990-1( בארה"ב,UBC בקנדה )1994(, אוקלנד בניו זילנד )2009(;

מרצה אורחת באוניברסיטאות בארבע יבשותיועצת )בשכר ובהתנדבות( לגופים ציבוריים, ממלכתיים ועירוניים, למשרדים פרטיים ולארגונים אזרחיים.

פרסומים אקדמייםרשימת הפרסומים האקדמיים כוללת למעלה מ-150 פריטים, ביניהם: ספרים )בעברית ובאנגלית(, פרקים בספרים, מאמרים בכתבי עת מדעיים ומקצועיים

ודוחות מחקר.

רשימה חלקית של פרויקטי תכנון ושל מחקרים ממומנים )כחוקרת ראשית או ראשית-שותפה( 1990-1996 חברת צוות בכירה בפרויקט "ישראל 2020 – תכנית אב לישראל בשנות האלפיים", בראש הצוות שהכין את "החלופה החברתית"

)מימון: 11 משרדי ממשלה + ממ"י + הסוכנות היהודית( התחדשות עירונית בתל-אביב: המקרה של שכונת פלורנטין )מימון: עיריית תל-אביב-יפו 1996-1994

עולים חדשים והשפעתם על התחדשות עירונית: ניתוח תיאורטי ובדיקה אמפירית בחיפה )מוסד נאמן( 1998-1996סקירה והערכה ביקורתית של מדיניות הדיור של מדינת ישראל 1998-1997

תכנון עירוני רגיש למים: הגנה על מי התהום באמצעים תכנוניים )מימון: נציבות המים, משרד איכה"ס( 2003-1995תכנון דיור בר-קיימא: המקרה של העיר עזה 1998-2001

עידכון מלאי הדיור של ישראל: מדיניות, תכנון ועיצוב )מימון: משרד הבינוי והשיכון( 1999-2003תכנית אסטרטגית לתל-אביב: אוכלוסיה ודיור )מימון: עיריית ת"א-יפו( 2003-2004

אסטרטגיות לשיקום עירוני: תיאוריה ופרקטיקה 1999-2005דיור בהישג יד )affordable housing(: חקר הניסיון במדינות מפותחות ומשמעויותיו לישראל 2007-2004

תכנון רגיש למים: פיתוח בר-קיימא, המשלב שיקולי מים בתכנון המרחב הבנוי והפנוי )מימון: משהב"ש( 2007-2004עדכון מלאי הדיור בעיר ותיקה )מימון: עיריית תל-אביב-יפו( 2007-2008

תכנית מתאר לחיפה – אוכלוסייה ודיור ב-30 השנים הבאות )מימון: משרד הפנים( - 2005פיתוח תעשיות תרבות והשלכותיו על התחדשות עירונית ועל קהילה מקומית )מימון: מפעל הפיס( - 2005

תמ"א 38 כמנוף לשיקום אזורי מצוקה וכמרכיב בפיתוח בר קיימא - 2008ניהול נגר וניקוז כמרכיב בתכנית האב למשק המים בישראל )מימון: רשות המים במשרד התשתיות( - 2009

מדיניות דיור בהישג יד: השוואה בינלאומית של תפנית חברתית ותפנית מרחבית - 2009

נעמי כרמון, פרופסור לתכנון עירוני ולסוציולוגיה, הטכניוןNaomi Carmon, Professor of Urban Planning and Sociology,

Technion – Israel Institute of Technology

13


השכלה

תואר ראשון בארכיטקטורה ובינוי ערים מהפקולטה לארכיטקטורה הטכניון, חיפה 1984שנת לימודים נוספת ב- Berkley U.C. קורסים ופרויקט בתכנון עירוני 1982

קורס של ה-NCI ב- University of Miami הנחייה וניהול "Charrette" - תהליכי תכנון בשיתוף ציבור 2006 ובעלי עניין.

קורס של "שתיל" בגיוס משאבים לעמותות 2007

ניסיון מקצועי

אדריכלית במשרד נחום וריטה דונסקי אדריכלים ומתכנני ערים. 1984-1986שותפה במשרד עירית סולסי דרור גרשון אדריכלים אורבאניים . 1987 - היום

תכנון אדריכלי של מבנים מסחריים, מבני ציבור ובניה רוויה למגורים. תכניות אב, תכניות מתאר תכניות מפורטות ותוכניות בינוי ועיצוב עירוניים - תב"ע.

תכנון התחדשות עירונית במרכזי ערים – ת"א, רחובות, גדרה, חדרה, בנימינה, נתניה, באר שבע, אור יהודה והרצלייה.ראש צוות תכנון – צוות דרום, לשכת התכנון-מחוז מרכז, משרד הפנים. 1994-1996

מ.מ. מתכננת המחוז בועדת המשנה של הועדה המחוזית, מחוז מרכז. 1996-1999אדריכלית יועצת למועצה מקומית גדרה. 1999-2001

עבודה מקצועית התנדבותית

מייסדת עמותה מקצועית "מרחב- התנועה לעירוניות מתחדשת בישראל" 2004 - היום יו"ר הועד המנהל של העמותה ועוסקת בניהול העמותה ובגיוס משאבים.

במסגרת העמותה: מרצה בנושאי תכנון עירוני בכנסים של: איגוד המתכננים, מרחב, עמותת האדריכלים, CEU- Berlin גרמניה ו Leeds - CEU בבריטניה,

עמיתי מילקן וקרן קורת ועוד.מרצה לסטודנטים לאדריכלות בסטודיו עירוני באוניברסיטת ת"א, טכניון חיפה והמכללה באריאל ולסטודנטים לתכנון ערים באוניברסיטה העברית.

שותפה לבניית 3 כנסים גדולים בהם השתתפו -300 400 איש כולל בחירת התכנים, השיווק והלוגיסטיקה. ניהול והנחיית סדנאות עבודה עם ציבור רחב בשניים מהכנסים הנ"ל

ניהול סדנאות מקצועיות עם ציבור מתכננים בכנס בבת-ים שותפה לארגון וניהול של ימי עיון - למשרד להגנת הסביבה ולרשויות מקומיות: נתניה, ראשל"צ, רחובות, פתח-תקווה

עבודה בתהליכי תכנון משתפים – שאררט

השתתפות בניהול שאררט בינלאומי והנחיית סדנאות עבודה למרכז הוותיק בקריית שמונה, שאררט למועצה המקומית מרום גליל – בית 2007 - היום ספר חמד, לשכונת ואדי ניסנאס בחיפה בו השתתפו נציגי הרשות המקומית, נציגי מועצת העיר, ארגונים וולונטרים מקומיים, נציגי קרנות

ארציות, נציגי משרד השיכון מחוז צפון, מ.מ.י מחוז צפון נוער מקריית שמונה נציגי הסוחרים וכמובן הציבור הרחב. שונות

מחקר בנושא - תכנון מבני ציבור בוני עיר בישראל. מחקר בנושא – ציפוף עירוני בישראל בהשוואה לערים בעולם.

עירית סולסי, אדריכלית מתכננת ערים, יו"ר מרחבIrit Solzi, Architect Urban Planner, MIU chair

14

יזם הי-טק סדרתי ויזם חברתי. יסד והשתתף בהקמה של חברות הי-טק וקלין-טק כגון NICE, NiceCom, Atrica, ConteXtream, EnStorage, My6Sense, Benchmark Israel

קרן הון-סיכון, עמותת IVN - רשת הון סיכוי ועמותת מרחב - התנועה לעירוניות מתחדשת בישראל.

כיום יו"ר של ConteXtream ומוביל תחום פיתוח כלכלי עירוני במרחב.

M490$ קרן הון סיכון בינלאומית שהשקיעה ,Benchmark Capital-לשעבר שותף מנהל בבחברות הזנק ישראליות.

לשעבר סגן נשיא ב 3Com-תאגיד בין לאומי ומנכ"ל של חטיבות הפרושות בקליפורניה, מסצוסטס וישראל.

תואר ראשון בהנדסת חשמל ומחשבים בהצטיינות יתרה מהטכניון.

נחמן שלף, יזם הי-טק ויזם חברתי Nachman Shelef, Serial High-Tech and Social Entrepreneur

Serial high-tech and social entrepreneur. Founder or member of the starting team of high-tech and clean-tech startups such as Nice, NiceCom, Atrica, ConteXtream, EnStorage, My6Sense; of Benchmark Israel a venture capital fund; and of NGOs such as IVN – Israel Venture Network, and Merhav – the Movement for Israeli Urbanism.Currently Chaiman of ConteXtream and head of Urban Economic Development in Merhav.Former general partner in Benchmark Capital, an international venture capital fund that invested $490M in Israeli startups.Former vice-president at 3Com, a multi-national corporation, and general manager of business units that spanned CA, MA, and Israel. B.Sc. Summa cum Laude in electrical and computer engineering from the Technion.

15


בוגר הפקולטה להנדסה אזרחית בטכניון )1999( בהתמחות בהנדסת תנועה ותחבורה.אלבר הוא שותף במשרד אופק הנדסת תנועה בע"מ, חבר הנהלה בעמותת "שכנים", חבר בעמותת "מרחב",

חבר באיגוד המהנדסים לבנייה ותשתיות וב-"ארגון המהנדסים והאדריכלים העצמאיים בישראל".

בהנהגת אלבר תוכננו במשרד "אופק הנדסת תנועה" פרויקטים מגוונים בתחום התנועה והתחבורה כגון: תכנון ויעוץ בפרויקט הרכבת הקלה בת"א )הקו האדום(, רחובות וצמתים, רמזורים, הסדרי תנועה זמניים, שילוט

והכוונה והכנת בדיקות תחבורתיות.

במהלך הקריירה עבר אלבר מספר רב של השתלמויות מקצועיות בתחום התחבורה כגון: השתלמות תכנון רמזורים, תכנון רכבת עירונית, תפעול תנועה והסדרי בטיחות בזמן עבודות, הכשרה של מהנדסי תנועה מומחים.

אלבר השתתף מספר פעמים בתהליך שיתוף הציבור "שאררט" יחד עם עמותת "מרחב" בעיר קריית שמונה ובוודאי ניסנס בחיפה.

משרד "אופק הנדסת תנועה" הכין עבור משרד התחבורה ומשרד השיכון את ההנחיות החדשות של תכנון אזורי מיתון תנועה, הולכי רגל, אופניים, מרחב הרחוב והצמתים.

התפיסה התכנונית הבאה לידי ביטוי בספרי ההנחיות הנ"ל מהווה את המוטו התכנוני התנועתי והתחבורתי עליו מתבסס המשרד.

תנועה" הנדסת – "אופק ותחבורה, תנועה מהנדס אנדריא, אלבר Albert Andria, Traffic & Transportation Engineer, "Ofec - Traffic Engineering"

16

מנכ"ל ובעלים של "רן חקלאי כלכלה אורבאנית בע"מ":יעוץ בנושאי כלכלה, כלכלה אורבאנית, מקרקעין, מימון, השקעות, ייעוץ ארגוני, תכנון ונושאים מוניציפאלי.

בדיקות היתכנות, בחינות כדאיות – Cost – Benefit Analysis, הכנת פרוגראמות ותכניות מימון.הכנת תכניות אסטרטגיות לחברות וארגונים, מבנה ארגוני והגדרות תפקיד.

תפקידי ניהול קודמים:

שיכון עובדים בע"מ – מנהל מחוז תל אביב והמרכז. 1982-1988סגן הממונה על התקציבים במשרד האוצר -אחריות על משרדים ממשלתיים ועל תחומי הפעולה להלן: תחבורה לרבות מע"צ ורכבת ישראל, 1982-1988

שיכון ובינוי לרבות אחריות על תחום המשכנתאות, מנהל מקרקעי ישראל והתכנון הפיסי, תקשורת ורשות השידור.נספח כלכלי בפועל בבוסטון, ארה"ב.

דירקטור בחברות בהווה ובעבר: בנק לאומי למשכנתאות בע"מ, ספרינט השקעות בע"מ, ד. רוטשטיין חברה לבניה ונכסים בע"מ.

חברות במועצת המנהלים בהווה ובעבר: דירקטוריון חברת "ד. רוטשטיין בע"מ" הנסחרת בבורסה בתל אביב. דירקטוריון "אופק גמל" מקבוצת בנק לאומי ויו"ר וועדת ההשקעות.

"צים – חברת ספנות ישראלית בע"מ" – מועצת מנהלים וועדת כספים. "שיכון ופיתוח בע"מ" – חברה לשיכון ובניה – מועצת מנהלים וועדת כספים.

רשות הנמלים - מועצת המנהלים ויו"ר ועדת כספים. רשות שדות תעופה - מועצת המנהלים וועדת כספים.

קרתא חברה לפיתוח מרכז ירושלים - מועצת מנהלים וועדת כספים. החברה לפיתוח חוף אילת - מועצת מנהלים וועדת כספים.

החברה לפיתוח עכו - חבר מועצת המנהלים וועדת הכספים. כפר דניאל – חברת הניהול של המושב.

נווה אילן – חברת הניהול של המושב. ק.ב.עי. - חברה לפיתוח אשדוד בע"מ.

חברות בהנהלות בארגונים שאינם חברות בהווה ובעבר: המועצה הארצית לתכנון ובניה, מועצת הכבלים.

פעילות ציבורית: חבר הוועד המנהל של החברה להגנת הטבע ויו"ר וועדת הכספים.

השכלה:

M.A. בגיאוגרפיה, האוניברסיטה העברית בירושלים. התמחות בלימודים אזוריים ועירוניים - תחום ההתמחות העיקרי ל-MA: אי שוויון בין - אזורי ומדיניות סיוע ממשלתית לאזורי פיתוח.

B.A. בכלכלה וגיאוגרפיה, האוניברסיטה העברית בירושלים.

רן חקלאי, כלכלן, חברת 'רן חקלאי כלכלה אורבאנית בע"מ'

Ran Haklai, Urban Economic Advisor

17


יונתן אורן פתוח ידע והערכה, ג'וינט ישראל – אלכא, מוסמך לתכנון עירוני ומדיניות ציבורית

Yonatan Oren, JDC ISRAEL ELKA, Head of Development & Assessment UnitM.A Urban Planning & Public Policy, Hebrew university Jerusalem

יונתן אורן, מוסמך במדיניות ציבורית ותכנון עירוני באוניברסיטה העברית בירושלים.עובד בג'וינט ישראל אלכא מאז 2008.

במסגרת עבודתו במפעל ל-"יחידות אסטרטגיות מקומיות" )שותפות של משרד הפנים והג'וינט( עסק בפיתוח התפיסה של יחידת תכנון אזורית, המשותפת לרשויות מקומיות סביב העיר ירושלים )"מורדות יהודה"(, ובליווי

הקמה והפעלה של יחידות לתכנון במועצות אזוריות.

יונתן עוסק בממשק שבין הדרג המחוזי )"מנהלי מחוזות של משרדי הממשלה"( לבין השלטון המקומי. במסגרת זו היה מעורב בייזום והפעלה של "פורום מנהלי מחוזות" בירושלים, בת"א ובצפון, ובתכנון וקידום מרכז תעסוקה

אזורי "מעברים" בנגב הצפוני.

בשנתיים האחרונות יונתן ניהל צוות תכנון והקמה של מיזם "אשכול אזורי", המהווה מסגרת לפעילות משותפת של רשויות מקומיות, הממשל המרכזי, ארגוני מגזר שלישי ומגזר עסקי. המיזם מכוון לקידום שיפור משמעותי באיכות

חיי התושבים. יונתן מנהל את פורום ראשי מועצות מקומיות, אותו מפעילים משרד הפנים והג'וינט.

18

פרופסור הלל שוקן, אדריכל

Prof. Hillel Schocken, Architect

הלל שוקן עומד בראשו של משרד שוקן אדריכלים בע"מ מאז היווסדו בשנת 1978. בהנהגתו תוכננו במשרד

פרויקטים במגוון רחב של תחומי תכנון, שימושים וטיפוסי בניינים מתכנון עירוני, בנייני ציבור, מוזיאונים, מבני חינוך,

הארחה, משרדים ותעשייה. המשרד גם פעיל בתחום השימור ועבודתו זכתה וזוכה להערכה בקרב אנשי מקצוע,

נציגי רשויות ולקוחות.

בין השנים 1982 ל-1987 שימש שוקן, במקביל לעבודתו במשרדו הפרטי, כאדריכל ראשי של הקרן לירושלים

ובמסגרת זו ניהל תכנונם של פרויקטים ציבוריים רבים והיה חבר הנהלתו של המוזיאון לתולדות ירושלים במגדל דוד.

שוקן שימש כשופט בתחרות פרס עזריאלי לתכנון עירוני של המועצה לארץ ישראל יפה, חבר הועדה המקצועית

של פרס "אמת" לאמנויות מדעים ותרבות בחסות משרד ראש הממשלה, שופט בתחרות מרכז הוד השרון וחבר

ועדת השיפוט לפרס לנדאו ללימודים עירוניים מטעם מפעל הפיס ועוד.

במקביל משמש שוקן כפרופסור בבית ספר עזריאלי לאדריכלות באוניברסיטת תל אביב ועמד בראשו בין השנים

2004 ו-2008.

שוקן הוא ממייסדי עמותת "מרחב", העמותה לעירוניות מתחדשת בישראל וחבר הנהלתה.

19


מילכה כרמל, יועצת ומתכננת סביבתית – מרכז השלטון המקומי

Milka Carmel, Environmental Consultant – Union of Local Authorities in Israel

יועצת ומתכננת סביבתית, השכלה אקדמאית: MsC בביולוגיה, האוניברסיטה העברית; MA בתכנון ערים ואזורים, הטכניון.

עבודה

2008 עד היום - משמשת כיועצת של מרכז השלטון המקומי בענייני חקיקה, תקינה ומדיניות סביבתית של הארגון. חברה כנציגת מרכז השלטון המקומי במכון התקנים, בוועדת בין-משרדיות שונות, כמו ועדת מנכ"לים לשינויי אקלים. חיברה מסמכי מדיניות כדוגמא, בניה ירוקה, התמודדות השלטון המקומי עם משבר האקלים, מדיניות ורגולציה של מתקנים פוטו-

ולטאיים על גגות מבנים. יזמה, פיתחה ומנהלת את תכנית 'תג הסביבה', התכנית להתייעלות סביבתית לרשויות המקומיות של מרכז השלטון המקומי בשיתוף המשרד להגנת הסביבה. התכנית מציעה אסטרטגיה וכלי פעולה להתייעלות עירונית

בתחומי האנרגיה, המים והפסולת. כותבת ועורכת ניוזלטר ))News letter בנושאי סביבה בשלטון המקומי.

ניסיון מקצועי מרכזי

2007 - 2000 - מתכננת סביבתית במשרד להגנת הסביבה. שמשה כנציגת השר להגנת הסביבה בוועדה המחוזית בצפון ובועדות מקומיות. העבודה כללה בדיקה והטמעה של תנאים סביבתיים בתכניות בניין עיר, חברות בועדות היגוי לתכניות מתאר כמתכננת סביבתית. כתיבת מסמכי מדיניות, למשל, הצעה לתכנית אב לתכנון תחנות דלק במחוז הצפון בשיתוף נציג משרד הפנים. ריכוז פורום מתכננים סביבתיים של יחידות ואיגודי ערים במחוז צפון. נציגת המחוז לפיתוח בר קיימא

של המשרד להגנת הסביבה.עד 1998 - עורכת תסקירי השפעה על הסביבה ואקולוגית של חברת א.ש.ל לייעוץ סביבתי. העבודה כללה ארגון צוות אינטגרטיבי של יועצים, כתיבה ועריכה של מסמכים ותסקירים סביבתיים. התסקירים עסקו במגוון רחב של תכניות פיתוח,

מרמת הבניין הבודד, ועד כבישים, שכונות ואזורי תעשייה.בשנת 2010 קבלה את פרס הגלובוס הירוק מטעם ארגון חיים וסביבה על הובלת מאבק אזרחי במפעל מזהם.

20

קובי ילוביץ', מנכ"ל "יסודות", ייזום וניהול פרויקטים בתחום המוניציפאלי

Kobi Yelovich, CEO

מצב משפחתי: נשוי + 2.

השכלה

אוניברסיטת דרבי, תואר שני M.B.A מוסמך במנהל עסקים.

אוניברסיטת ת"א, בוגר תואר ראשון B.A במדעי המדינה.

ניסיון תעסוקתי

ראש מטה שר החינוך גדעון סער

מנכ"ל עיריית גבעתיים

מנכ"ל החברה הכלכלית לגבעתיים

במסגרת החברה הכלכלית, יזם והקים מינהלת להתחדשות עירונית

מנכ"ל עיריית חדרה

ראש לשכת שרת הבינוי והשיכון ציפי לבני

מנכ"ל המועצה המקומית כוכב יאיר / צור יגאל

כיום מקים את "יסודות", חברת ייזום וניהול פרויקטים בתחום המוניציפלי

21


ראשי העיר המשתתפים Participating Mayors

עו"ד שמואל סיסו

פאיז אבו סהיבאן

משה סיני

ראובן בן שחר

שלומי לחיאני

משה אבוטבול

הרב יצחק עידן

מאיר כהן

Shmuel Sisso

Kiryat Yam

Rabi Itzhak Shalom EdanElad

קריית ים

רהט

ראש העין

גבעתיים

בת ים

בית שמש

אלעד

דימונה

Reuven Ben-Shachar

Givatayim

Meir Cohen

Dimona

Shlomi Lahyany

Bat Yam

Moshe Abutbul

Beit Shemesh

Faiz Abu-Zahiban

Rahat

Moshe Sinai

Rosh HaAyin

23


שלומי לחיאני – ראש העיר בת-יםMayor Shlomi Lahyany

נולד בישראל בשנת 1965 ומאז מתגורר בבת-ים. יזם בתחום ההיי-טק והנדל"ן.

בעל תואר ראשון בתחום הפילוסופיה וההיסטוריה ועומד על סף סיום לימודי התואר השני במנהיגות ציבורית באוניברסיטה העברית בירושלים.

בשנת 1997 הקים תנועה עצמאית בבת-ים בשם "בת-ים בראש מורם". בשנת 1998 קיבלה תנועתו 5 מושבים במועצת העיר. בשנת 2000 הקים עמותה בשם "אוהבים", שמטרותיה הן קידום הרווחה בעיר, טיפול בילדים וניהול בית תמחוי בעיר. יזם קורס למנהיגות פוליטית מקומית במרכז הבין-תחומי בהרצליה בשיתוף עם נשיאת המרכז, פרופ' אוריאל רייכמן. עד לשנת 2003 כיהן כחבר מועצה בעיריית בת-ים וכיו"ר האופוזיציה במועצה. מאוקטובר 2003 מכהן כראש עיריית בת-ים.

24

בת ים

City of Bat Yamהעיר בת-ים

דירוג סוציו-אקונומי )מתוך 10(: 81676 דונםשנת ייסוד 1926כללי

צפיפות תושבים לקמ"ר: 15,918גידול אוכלוסיה: 130,0000.0% תושביםכללי

ממוצע תלמידים בכיתה: 26מס' בתי ספר )א'-י"ב(: 44מס' תלמידים )א'-י"ב(: 16,314חינוך

בשנת 1926 בחרו 13 משפחות להקים את ביתן דרומית ליפו ביישוב "בית וגן", לימים בת-ים. בת-ים הוכרזה כעיר בשנת 1958 וכיום מתגוררים בה כ-160.000 תושבים. בשנים האחרונות מתחוללת בבת-ים מהפיכה רב תחומית, אשר הפכה אותה לעיר אטרקטיבית ומעניינת לאלפי המבקרים

הפוקדים אותה: חינוך פורץ דרך - בת- ים זכתה, לראשונה בתולדותיה, בפרס חינוך ארצי על יישום "מודל בת-ים לחינוך אישי" בכל מערכת החינוך בעיר. תכנית

חינוכית ייחודית זו מהווה מודל לחיקוי לערים רבות בארץ.תרבות ואמנות ברמה ארצית ובינלאומית - מאות אלפי מבקרים פוקדים את מיזמי התרבות הייחודיים והחדשניים של העיר ובהם פסטיבל בת-ים הבינלאומי לתיאטרון רחוב, חממת התרבות הרב תחומית "ארט פקטורי – חממה ל- 15 קבוצות אמנים, הפועלים בתוך הקהילה בתמורה לחללי סטודיו ליצירה, "חלון לים" – חלל תערוכות ייחודי המארח תערוכות מתחלפות של אמנים מובילים בישראל, "להיות נערה" – הפסטיבל הראשון

בישראל לנערות ועל נערות, "מובי"- מערך מוזיאוני לאמנות עכשווית ועוד.מובילה בדיון וחקר המרחב הציבורי - בת-ים ייסדה את הביאנלה הבינלאומית לאדירכלות נוף עירוני, המציעה אמצעים לשדרוג ולטיוב המרחב הציבורי. הביאנלה מתקיימת אחת לשנתיים וזכתה להצלחה חסרת תקדים ואף התארחה בביאנלה בברצלונה. כן הקימה העירייה את המרכז

לעירוניות ותרבות ים תיכונית, אשר משמש מרכז אקדמי מחקרי חברתי ותרבותי לחברה הים התיכונית.אזור העסקים המתחדש - אזור אשר עובר בשנים האחרונות שינוי ושדרוג משמעותי. נוכח ההתעניינות ההולכת וגוברת של יזמים, הוא עתיד להפוך

למרכז עסקים, תרבות ובילוי חדשני – הסיטי של בת-ים - כמו בערים מובילות בעולם. אמנת בת ים לאיכות חיים עירונית - אמנה זו כוללת לקיחת אחריות של הרשות, התושבים ובעלי העסקים, על הסביבה והקהילה. מעל 300 גינות חדשות נוספו, הוקמו ושוקמו. מספר הדונמים הירוקים והמתוחזקים גדלו מ-750 דונם למעל 1,600 דונם והעיר פורחת נקייה ומסבירת פנים. שינויים אלה זוכים להכרה ארצית מתמשכת: השנה קיבלה בת- ים כוכב זהב על היותה זוכת 5 כוכבי יופי חמש פעמים ברציפות. חופי העיר, אותם פוקדים

רבבות מבקרים, זוכים מזה שנים בדירוג הגבוה ביותר מטעם המשרד להגנה"ס.ביקושי שיא בנדל"ן - בת-ים נהנית בשנים האחרונות מתנופת פיתוח מואצת, ועל-כן היא זוכה לעלייה מתמדת בביקושים לנדל"ן ולעלייה משמעותית במחירי הנדל"ן. בת- ים, עיר בעלת עתודות קרקע מועטות, חייבת לשמור על אפשרויות הפיתוח שלה תוך איזון ושמירה על איכות החיים. עיריית בת-ים ממשיכה במאמציה לקדם את תמ"א 38, לחיזוק מבנים. עוד נציין את התוכניות לבניית בתי מלון חדשים בטיילת, את פיתוח חלקה הדרומי

של טיילת בת ים, שתיצור חיבור בין ת"א יפו בצפון, דרך בת ים ועד ראשל"צ בדרום.

25


רקע וסביבה

אזור העסקים של בת ים מצוי במרכז העיר, גודלו כ-850 דונם, כעשירית משטח העיר, והוא מוקף מצפון, המקיפות השכונות מגורים. בשכונות מזרח ומערב נבנו בשנות השישים והשבעים, ואילו האזור שמדרום למתחם טרם פותח ובו מתוכנן רובע מגורים חדש. המתחם עצמו פותח בשנות החמישים והשישים כאזור לתעשייה קלה ורוב המבנים, הקיימים בו כיום הם מאותה תקופה. רוב

הקרקעות הן בבעלות פרטית.אזור העסקים ממוקם על ציר הקו האדום של הרכבת הקלה, ואמורות לקום לאורכו 3 תחנות רק"ל. כמו כן, המתחם מצוי במרחק 3 דקות נסיעה מנתיבי איילון ומתחנות רכבת ישראל ובקרבה דומה לחוף הים.

מצב קיים ושינויים בשנים האחרונות

תוכניות לפיתוח העיר והאזור

באזור העסקים כולו מצויים כיום בעיקר מבני תעשיה, המשמשים למלאכה או לתעשיית הרכב )מוסכים(. מבנים ומגרשים רבים עומדים ריקים. בשנים האחרונות החלה העירייה בתהליך של שינוי ושיקום האזור. הפרויקט כולל השקעה מסיבית בתשתיות פיסיות, הקמת מינהלת המרכזת את פעילות העירייה במקום, קיום אירועי תרבות המוניים במתחם )תערוכת אומנות, פסטיבל תיאטרון, הביאנלה הבינלאומית לנוף עירוני( ועידוד

אמנים ומוסדות לקבוע את משכנם במתחם. מעבר לשיפור בחזות וברמת השירותים הניתנים במקום, כיום ניתן לראות שינויים נוספים בחלקים נרחבים של המתחם, הסבה של שטחי תעשיה

למסחר ופתיחת חנויות חדשות, שיפוץ מבנים ועליה משמעותית בערך הקרקע.

אזור העסקים אמור להיות הגנראטור הראשי לכלכלה העירונית ומקור הכנסות עצמיות לרשות. אולם, עד היום לא הצליח למלא את ייעודו זה. באזור קיימים כ-300,000 מ"ר בנוי בלבד )60% בניה(, רמת הפעילות בו נמוכה וההכנסות לרשות מינימאליות. תוכנית לפיתוח האזור, שאושרה ב-1997

ואפשרה שימושי תעסוקה ובידור ובינוי בהיקף של כמיליון מ"ר, לא מומשה על ידי בעלי הנכסים. לפני כשנתיים העירייה החלה בהכנת תוכנית חדשה לפיתוח האזור. התוכנית החדשה כוללת בינוי בהיקף של 2.5 מיליון מ"ר, הכנסת מגורים למתחם בסדר גודל של 25% מהבינוי, וכן שיטת תמריצים ייחודית המעניקה יתרונות רבים לאלו שיקדימו לתכנן, לבנות ולאכלס מבנים חדשים במתחם.

עקרונות התכונית אושרו בוועדה המחוזית.

פיתוח דרום אזור העסקים ורחוב הקוממיות

26

החלק הדרומי – ייחודיות ופוטנציאל

סיכום וסוגיות לדיון

החלק הדרומי של אזור העסקים מעמיד כמה סוגיות ייחודיות. ראשית, בשונה מהחלקים הצפוניים, אזור זה מאופיין במגרשים גדולים מאד. שנית, האזור הדרומי כולל מתחם גדול בבעלות המדינה והעירייה, ושלישית הוא מצוי בסמיכות לאזורי הפיתוח של העיר בהם מוקמות שכונות מגורים חדשות. האזור נתפס כשוליים של מתחם העסקים

והשינויים של השנתיים האחרונות אינם מורגשים כאן. במרכז החלק הדרומי עובר רחוב הקוממיות. ציר זה, שבעבר היה רחוב שולי ואחורי בבת ים, הפך לפני מספר שנים לכניסה מרכזית לעיר, עם חיבורי לנתיבי איילון וסלילת המקטע המערבי שלו, שמחבר את הרחוב אל אזור חוף הים. כיום, רחוב הקוממיות הוא ציר תנועה רחב לרכב פרטי ורכב כבד, כמעט ללא תנועת הולכי רגל ותחבורה ציבורית.

האם המתחם הוא חלק מאזור העסקים או שיש להתייחס אליו בנפרד? האם הוא צריך להיות יותר מוטה מגורים או יותר מוטה עסקים?

כיצד ניתן להביא לחיזוק הקשר של המתחם עם הים? מהו האופי הרצוי לרחוב הקוממיות בכלל ובחלק זה בפרט? האם צריך

להיות לו דופן מסחרי ברור? אם כן, איזה סוג מסחר?כיצד ניתן למנף את הנכסים של העירייה והמדינה במתחם?

בת ים

27


פאיז אבו סהיבאן – ראש העיר רהט

פאיז אבו סהיבאן, יליד שנת 1965, נשוי ואב ל-7 ילדים.

עם סיום בית ספר התיכון ברהט בשנת 1984, עבד למימון לימודיו כהנדסאי חשמל.

בשנת 1988 סיים את לימודיו כהנדסאי חשמל במכללה הטכנולוגית בב"ש.

עד שנת 1995 עבד בחברות לפיתוח ובניין.

בשנת 1995 התחיל את לימודיו לתואר ראשון בשפה הערבית ובדת האסלאם, אותם סיים בשנת 1998.

בין השנים 1998 - 2005 עסק בהוראה בבית ספר התיכון אלראזי ברהט.

בשנת 2005 מונה לתפקיד מנהל חטיבת הביניים אלראזי, תפקיד בו החזיק עד הבחירות המקומיות בשנת 2008.

בשנת 2008 נבחרתי לכהן כראש העיר רהט ועד היום.

Mayor Faiz Abu-Zahiban

28

רהט

City of Rahatהעיר רהט

דירוג סוציו-אקונומי )מתוך 10(: 19,5861 דונםשנת ייסוד 1972כללי



ררהט הינה היישוב הראשון בגודלו של הבדואים בישראל והעיר הבדואית היחידה בנגב. רהט הוקמה בשנת 1972 במסגרת תוכנית ממשלתית להקמת ישובי קבע לאוכלוסייה הבדואית בנגב, כארבע שנים לאחר הקמת היישוב הראשון תל שבע. במסגרת תוכנית זו הוקמו עוד חמישה יישובים:

חורה, כסייפה, ערערה בנגב, שגב שלום ולאקייה.בשנת 1989 הוכרזה רהט כמועצה מקומית ובשנת 1994 הוכרה כעיר.

תכנון ובינוי

רהט הינה עיר המושכת אליה אוכלוסיה לא מועטה מהפזורה הבדואית. נתון זה הופך את רהט לסיפור הצלחה, וזאת ביחס לערים בדואיות אחרות בכלל ולתל-שבע קודמתה בפרט.

הצלחה זו נשענת בעיקר על העובדה, שרהט נבנתה במתכונת של "בנה ביתך". מתכונת זו אפשרה לתושבים לבנות בתים, שהינם בגדר חיקוי לאוהל המסורתי. כך למשל, מרבית הבתים ברהט בנויים עם כניסה נפרדת לנשים ולגברים, בדומה לאוהל הבדואי.

ברהט ישנן 32 שכונות מתוכננות, שמתוכן 23 שכונות כבר מאוכלסות בחלקן. בתוך 23 שכונות אלה הוקמו כ-1500 בתים, כאשר כל חמולה מתגוררת כולה באותה שכונה. לפיכך יוצא שחמולה גדולה גרה בשכונה משלה. התכנון הינו כזה, שבין שכונה לשכונה יש הפרדה פיזית באמצעות

כבישים או ערוצים טבעיים. שיטה זו נועדה להפחית את הסיכויים לסכסוכים בין השבטים השונים.

אוכלוסיה

מעבר ל-52,400 התושבים, המשתייכים לשבטים שונים, רהט מספקת שירותים לאוכלוסיית פזורה המונה מעל ל- 5,000 נפשות. על פי תחזית הצמיחה, עד שנת 2020 רהט תמנה 90,000 נפשות. תחזית זו קשורה, בין היתר, בשיעור הילדים מתחת לגיל 18– 55.7% מכלל תושבי

העיר. מבחינת אוכלוסיה, תושבי רהט הינם אוכלוסייה מסורתית, שעברו תהליך התמודדות עם משברי המעבר. בשל כך, ובשל העובדה שמרבית המשפחות הינן משפחות ברוכות ילדים )6.3 נפשות בממוצע( עם מפרנס יחיד - העיר רהט מתמודדת עם אתגרים

לא פשוטים בתחום התעסוקה והרווחה:מימדי אבטלה גבוהים - 17.2% מסך כוח העבודה )לשכת תעסוקה(. שיעור נשירה מבתי ספר גבוה - בקרב בני הנוער, 1500 נערים, בטווח הגילאים 13-17 לא נמצאים במסגרת חינוכית )23.76%(. 73% מילדי רהט ו-65% מהמשפחות נמצאות מתחת לקו העוני. העיר נמצאת באשכול מספר 1 במדד החברתי-כלכלי.

יחד עם זאת ועל אף כל האמור לעיל, רהט הינה עיר שוקקת, מלאת שמחת חיים ומוטיבציה. ברהט טמון פוטנציאל כה רב, שלא רחוק היום בו תממש רהט את שאיפתה ותהפוך לגאוות הבדואים והנגב כולו.

29


שוק רהט

פארק נחל גרר

מתחם נחל גרר מהווה חוליית קישור בין החלק החדש לחלק הוותיק של העיר. מצפון, הטופוגרפיה לאורך הנחל הינה מחורצת, ומדרום רצף ערוצונים הנשפכים אל הנחל. בין העקרונות אשר מנחים את המתכננים של הפארק:

ניצול הטופוגרפיה הקיימת ושימורה על ידי פיתוח מפגשי הואדיות כצירי פנאי ונופש.. 1שימור וניצול מים על מנת לחסוך עלויות תחזוקה לעיריית רהט. 2בחירת צמחיה המתאימה לאופי התושבים – למשל נטיעת עצי פרי על מנת למנוע ונדליזם. . 3תכנון תאורה והימנעות מנטיעה סבוכה המשפיעה לרעה על תחושת הביטחון במקום.. 4

התוכנית מייעדת את שולי תוואי הנחל למיקום מבני הציבור העירוניים, תוך הישענות על כבישים ראשיים. פרישה זו מאפשרת נצפות ונגישות מקסימאלית משני חלקי העיר. התנועה בתוך המתחם יעשה באמצעות

כבישים ושבילים הנעים על ציר צפון-דרום. קשר נוסף בין המתחם לבין העיר עצמה, יתקיים הודות לשוק העתידי ול-"חצרות רהט" – מערך מתחמים

שיפותחו לאורך הטיילת. חצרות אלו יעניקו מקום להתרחשות קהילתית, שבטית או חמולתית.

השוק העירוני ברהט ופארק נחל גרר

נחל גרר נבחר להוות ציר שלאורכו יבנו מקומות לרווחת הציבור, כמו גם מקומות בילוי.

מקום הבילוי המרכזי במתחם הינו השוק, אשר ממוקם במערב העיר, ואשר ישמש גם את ההרחבות המתוכננות של העיר

במערב.השוק עתיד לפעול על בסיס יומיומי, בניגוד לשוק הבדואי בב"ש ויכלול גם מרכז מורשת בדואית. השוק יהיה פתוח וססגוני ויציע מוצרים ביתיים פשוטים לצד דברי מלאכת-יד בדואיים מסורתיים כגון: ריקמות, שטיחים בדואים, ציוד רכיבה על סוסים

וגמלים, כלי נגינה בדואים וכדומה.השוק הבדואי האותנטי ישווק את רהט כעיר שווקים וירידים, יהפוך את העיר ליעד תיירותי למבקרים מהארץ ומהעולם - וכתוצאה יתרום למינוף כלכלת העיר. השוק יבנה בצורת אוהל גדול ו/או מספר אוהלים המחוברים יחדיו ויכלול שירותים

המודרניים של מרכז מסחרי סגור.

30

רהט

שאלות לדיון :

כיצד ניתן לצמצם את הפער בין ה-"ירוק" במפה . 1לבין ה-"צהוב" בשטח ? במילים אחרון, כיצד ניתן ליצור שטח ציבורי פתוח שאכן יהווה תרומה לאיכות החיים של תושבי העיר בתנאים מדבריים

ובהקשר התרבותי הייחודי של המקום ?כיצד לתכנן את הפארק ואת השוק באופן מחבר . 2

– ביניהם כמו גם ביניהם לבין העיר?איך אפשר למנף את השוק העירוני כמוקד תיירות . 3

אזורי?

בות לחשי מעבר שיש בהענקת מרחב למסגרת רי בו ציהחמולתית, עומדת כי המחשבה, גם מתחם אשר משמש יהיה מוגדר, ציבור מוגן על ידי אותו ציבור ממש, אשר יקפיד על

תחזוקתו.

31


משה סיני – ראש העיר ראש-העין

ראש העיר, משה סיני, נולד בישראל בשנת 1957 , הוא נשוי ואב ל- 3 בנות.

מכהן זו הקדנציה השנייה כראש עיריית ראש העין.

בשנים שקדמו לכהונתו כראש העיר, ריכז משה סיני את עבודת המטה במשרד החוץ לקידום תהליך השלום

עם סוריה והפלסטינים, ואף כיהן כמזכיר צוות המו"מ עם סוריה וכמתאם הוועדה האסטרטגית המשותפת

למלחמה בטרור בין ישראל לארה"ב.

סיני סיים בהצטיינות תואר ראשון ושני בהיסטוריה באוניברסיטת תל-אביב, את הקורס הבכיר לפיקוד ומטה

של צה"ל וקורסים וסדנאות בתחומי מנהיגות וביטחון לאומי-כלכלי במכון הגבוה ללימודים בינלאומיים בג'נבה, באוניברסיטה של משרד ההגנה

האמריקני בוושינגטון, ובביה"ס ללימודי ממשל ע"ש ג'ון קנדי באוניברסיטת הרווארד.

תפקידים אזרחיים ופעילות ציבורית:

מנכ"ל ובעלים של חברת "תומר סיני-תכנון אסטרטגיה ומחקר", ויועץ בכיר למשרד החוץ בנושאים מדיניים ואסטרטגיים)1998-2003(.

חבר דירקטוריון ויו"ר ועדת ביקורת של חברת "סאן דור"- חברת טיסות השכר של חברת "אל על" )2000-2003(.

חבר מועצה ויו"ר לשעבר בועדת הביקורת של עיריית ראש-העין )1998-2003(.

מרצה באוניברסיטה העברית בירושלים בחוג ליחסים בינלאומיים )2000-2003(.

פעילות בנושא הרשויות המקומיות:

יו"ר הוועדה להדרכה של השלטון המקומי.

יו"ר בפועל של הוועדה לקשרי חוץ של השלטון המקומי

חבר בוועדה לחינוך למניעת אלימות של השלטון המקומי.

חבר הוועדה לאיכות הסביבה של השלטון המקומי.

חבר הוועדה לתחבורה של השלטון המקומי.

נציג מרכז השלטון מקומי ברשות לעסקים קטנים ובינוניים )2008-2003(

חבר דירקטוריון בארגון הבינלאומי לשימור תרבות ומורשת עולמית )ICCN( המסונף לאונסק"ו.

Mayor Moshe Sinai

32

ראש-העין

City of Rosh HaAyinהעיר ראש-העין


צפיפות תושבים לקמ"ר: 1595גידול אוכלוסיה: 38,9002% תושביםכללי


התיישבות בראש-העין החלה בשנת 1949 עם העלייה הראשונה מתימן לאחר מלחמת העצמאות, במסגרת מבצע "על כנפי נשרים". ראש-העין נקראת על שם מעיינות הירקון הנובעים בפאתיה המערביים. שורשיה הקדומים משולבים בהיסטוריה של עם ישראל ומיקומה האסטרטגי בין יפו לירושלים הקנה לה חשיבות עוד בימי קדם. ראש- העין, ממוקמת בצומת דרכים מרכזית במדינה, בסמוך לנמל התעופה נתב"ג, על צירי תנועה

מרכזיים )חוצה ישראל וחוצה שומרון(.

זוכת פרס החינוך הארצי

מערכת החינוך בעיר עברה בשנים האחרונות מהפכה, הן בתחום התשתיות והמבנים והן בתחום ההצלחה הפדגוגית ברמה הארצית. לראיה, ראש העין זכתה בשנת 2009 בפרס החינוך הארצי של מדינת ישראל.

עיר מוזיקלית

2005 הכריזה הנהגת העיר על ראש העין כעיר מוזיקלית. הבחירה בנושא המוזיקה נשענה על תפיסה לפיה המוזיקה כשפה בינלאומית, בשנת יכולה להוות גשר חברתי בין האוכלוסיות בעיר: לקרב, לאחד, ללכד ולצמצם פערים - כל זאת מעבר לתועלת האישית הצומחת לעוסקים בתחום. חזון 'העיר המוזיקלית' בא לידי ביטוי במספר רב של תחומים: בתחום החינוך, התרבות, קשרי החוץ )חילופי משלחות(, ואף בתחום הפיזי )כיכרות

עם אלמנטים מוזיקליים, שכונה חדשה הנבנית בעיר- "משכנות המוזיקה" ועוד(.

תנופת הבנייה והפיתוח בעיר

ראש העין הכפילה בשנות ה-90 את מספר תושביה, ועתידה, לאור תוכניות הבנייה ועתודות הקרקע בעיר, להגיע ל- 80,000 תושבים בשנת 2025. בשנה הקרובה צפויה התחלת שיווק של 10 שכונות חדשות בראש-העין )כ- 16,000 יחידות דיור(, שיביאו אוכלוסיה איכותית לעיר. במקביל לשיווק

המתחמים, העיר מקדמת מס' פרויקטים ברמה הלאומית:מרכז העסקים והמגורים 'לב ישראל': מתחם עסקים ענק באזור צומת קסם ]לב ישראל[ שיכלול כ: 300 אלף מ"ר של מסחר, משרדים ותעסוקה. . 1

בצמוד למתחם יבנו כ-1000 יח"ד. המרכז החדש, ייתן מענה לצרכי התעסוקה והבילוי של צעירי ראש-העין. מתחם תרבות נופש ופנאי, מגדל צדק, שבמרכזו המצודה הצלבנית מהמאה ה-12 החולשת על העיר. עירית ראש העין יחד עם משרד הבינוי . 2

והשיכון, קרן המחצבות ורשות הטבע והגנים, צפויים להשקיע כ-75 מיליון ₪ בפארק, שיכלול מתחמי תרבות, מוזיקה. גולת הכותרת של הפרויקט הינה האמפיתיאטרון, אשר יבנה על בסיס מחצבה משוקמת, ויכיל 5,000 מקומות ישיבה.

טיילת צלילי המוזיקה: טיילת זו, שבנייתה כבר החלה, תכלול מסלול של 7 ק"מ בתוך העיר, תתחבר לפארק 'מקורות הירקון'. הטיילת תהווה . 3חלק מציר רוחבי ירוק, בן 26 ק"מ שיחבר את המתחמים החדשים בראש העין לנמל ת"א, בשבילי הליכה ואופניים.

33


פרויקט טיילת "צלילי המוזיקה" לאורך נחל רבה הינו הפרויקט הנופי המרכזי אשר עומד להיות מבוצע בשנים הקרובות בראש

העין. הפיתוח הנופי נשען על תוואי טבעי, החוצה את ראש העין החל מגבולה המזרחי )יער ראש העין(, עובר במרכז העיר הוותיקה, עד גבולה המערבי ומעבר אליו לכוון מעיינות הירקון ומטרופולין תל אביב. בהיותו תוואי טבעי דומיננטי, הוחלט לפתחו כמוקד הנופי העיקרי, שיחבר בין השכונות החדשות שבגבעות העיר לבין העיר הוותיקה )כ-7 ק"מ בתוך העיר(. הטיילת עתידה לחבר את ראש העין בשבילי אופניים והליכה לפארק הירקון ולערים: שערי תקווה, פתח תקווה, הוד השרון, רמה"ש, רמת

גן ות"א )26 ק"מ סה"כ(. נחל רבה עובר לאורך מספר מוקדים המתאפיינים באופי עירוני מגוון: בחלקו המזרחי )דרומית ליער( הפרויקט נושק לשכונות שנבנו על הגבעות המזרחיות ומתוכנן להיות מפותח כמוקד נופי מרכזי, הסמוך לקריית החינוך הגדולה שבאזור מרכז העיר. בהמשך, תוואי הפיתוח הנופי עובר ליד מוקד הפעילות הציבורי

המרכזי של העיר הוותיקה, בה קיימים מספר מבני ציבור.הליכה, לכלול: שבילי הטיילת מתוכננת בתום העבודות מסלולי רכיבה לאופניים, מסלעות ומדשאות, הזרמת מים בקטע מהאפיק, מזרקות ומפלים, פינות ישיבה, במות נגינה

להרכבים מוזיקליים, ובעתיד- אמפיתיאטרון.

כאמור, תכנון הטיילת נכון להיום מתמקד בפיתוח בדגש נופי ואקולוגי. עם זאת, חלק מרכזי מהטיילת עובר בתוך רקמה אורבאנית אינטנסיבית, ולכן קיימת התלבטות באם נכון ורצוי לשלב בחלקים מסוימים של הטיילת פעילויות נקודתיות של מוקדי בילוי. שילוב מוקדים כאלו יכול לייצר "איי פעילות" ביחס לפעילות הקיימת לאורך התוואי. בחינת האפשרות הזו מחייבת בחינה עקרונית של שינוי התפיסה התכנונית/ סטטוטורית, ואת ההשלכות של מוקדי הפעילות הזו על אזורי המגורים הגובלים. חלק ממכלול השיקולים הינו שמירה על האופי הציבורי הפתוח של הטיילת, אל מול שילוב מיזמים עסקיים במרחב הציבורי.

טיילת "צלילי המוזיקה" בנחל רבה ובניית מוקד עירוני

34

מיקום:רחוב חותמי המגילה הינו רחוב בכיוון מזרח-מערב בתחום העיר הוותיקה, המחבר מבחינה אורבאנית את המע"ר, הנמצא בשלבי התפתחות במרכזה

של העיר, לציר תנועה ראשי שכיוונו צפון-דרום )מהכניסה הדרומית של העיר ועד אזור התעשייה הצפוני(.אופי אורבאני ובינוי:

הבינוי הקיים, לאורך הדופן העירונית של רחוב חותמי המגילה, מתאפיין בבתי מגורים פרטיים צמודי קרקע, בעלי שתי קומות. הדופן השנייה של הרחוב מהווה חזית נופית פתוחה ולא מבונה, אשר מתייחסת גם לרחובות הגובלים בה מצפון.

מרכז בילוי ותרבות: שני מאפיינים ייחודיים של רחוב זה הינם: היותו רחוב, המשקיף על נחל רבה מצד אחד, והיותו חיבור טבעי לאזור המע"ר מצד שני. נתונים אלו הופכים את רחוב חותמי המגילה למועמד טבעי של מתחם בילוי, תרבות והסעדה, אשר

ייצר התרחשות אורבאנית משלימה לפיתוח הנופי של נחל רבה.פעילויות מוצעות במתחם:

לאור נתונים אלו, ניתן לשקול עירוב של פעילויות מסחריות בסדר גודל קטן, בעלות ערך ייחודי מקומי, המתאימות לעסקים משפחתיים מקומיים, כגון גלריות,

בתי קפה בעלי ייחודיות מקומית, חנויות תכשיטים וכדומה.ייתכן וניתן לשקול גם שילוב של בתי קפה, חנויות ספרים והלבשה וכדומה,

הכל בקנה מידה המתאים למקום. שטח המתחם המתוכנן:

המתחם כולל כ-12 חלקות, התחומות בין הרחובות חותמי המגילה והנביאים. שטח חלקה ממוצע עומד על כ-3 דונם. עם זאת האזור, אשר אמור להיכלל בפרויקט, הינו מקבץ החלקות הפונה לרחוב חותמי המגילה, ומהווה כמחצית משטח החלקות הכולל. בהערכה מדובר בשטח בן כ-18 דונם, או כ-24

דונם כולל הפיתוח הציבורי של המדרכות לאורך חזית המסחר.האתגר:

מתחם הרחובות שבזי, וולפסון ומלכי ישראל הוא זה אשר מהווה היום המוקד להתרחשות עירונית מסחרית בעיר. רחוב חותמי המגילה אמור להכיל פעילות מסחרית תומכת למע"ר בלבד - פעילות אשר מצד אחד תהיה כלכלית, ומצד שני לא תתחרה במע"ר ולא תשנה את אופיו של

הרחוב לרחוב בעל אופי עירוני סואן.

האם זה נכון לשלב פעילות מסחרית באזור שכיום מכיל מגורים בלבד? ואם כן, איזה נפח של פעילות? . 1איך לייחד את הפעילות שלא תפגע באיכות החיים של התושבים ותייצר ערך מוסף למקום?. 2איך הפרוייקט מייצר מוקד ומרכז עירוני שאינו קיים כיום בעיר?. 3

פיתוח רחוב חותמי המגילה, הנושק לנחל רבה, כמוקד בילוי ועניין בראש העין

שאלות לדיון

ראש-העין

35


ראובן בן שחר – ראש העיר גבעתיים

ראובן בן שחר, ראש העירייה החמישי של גבעתיים. נבחר לתפקידו לראשונה בשנת 2007 כמועמד עצמאי

בתמיכת מפלגת "קדימה", והיה לראש העיר הראשון, מאז ייסודה של גבעתיים, שנבחר שלא במסגרת מפלגת

העבודה.

בבחירות המוניציפליות, שנערכו בשנת 2008, הוביל בן שחר רשימה עצמאית בתמיכת "קדימה" ו"העבודה"

שנקראת "כן לגבעתיים" – רשימה אשר זכתה ל-7 מנדטים למועצת העיר ובן שחר עצמו נבחר ברוב של

כ-81% לראשות העיר.

בן שחר נולד בשנת 1957, בן לניצול שואה, נשוי ואב לשניים. בעברו הצבאי היה קצין קרבי בדרגת רב סרן בצה"ל.

משנת 2003 ועד לבחירתו בשנת 2007 כיהן כסגנו של ראש העירייה הקודם, אפי שטנצלר. לפני כן כיהן במשך מספר שנים כראש אגף בסוכנות

היהודית וכשליח עלייה בכיר בצפון אמריקה, ולאחר מכן היה במשך תקופה ארוכה מייסד ומנכ"ל של חברה לייעוץ בתחום השיווק והקמפיינים

הציבוריים.

מאז בחירתו, בארבע השנים האחרונות, מוביל בן שחר פרויקט נרחב להתחדשותה של גבעתיים הוותיקה, תחת השם "גבעתיים מתחדשת",

במסגרתו חודשו עשרות רחובות ותיקים.

נושא איכות הסביבה והמחזור הפך לפרויקט מוביל בעיר וגבעתיים כיום היא המובילה בשיעורי המיחזור והשימוש בחודש במדינת ישראל.

הישגים נכרים נרשמו גם בתחום החינוך. בשנים האחרונות הוקמו בעיר 8 גני ילדים חדשים ושופצו יותר מ-20, חצרות בתי הספר היסודיים הפכו

לפינות ירוקות, הוכנסו תכנים חדשים למערכת החינוך ותוך כ-3 שנים עלו שיעורי הזכאות לבגרות ב-11% לרמה הגבוהה ביותר בגוש דן.

Mayor Reuven Ben-Shachar

36

גבעתיים

City of Givatayimהעיר גבעתיים




מקור השם "גבעתיים" בשתי הגבעות שעליהן הייתה בנויה כשהוכרזה כעיר בשנת 1959: גבעת בורוכוב וגבעת קוזלובסקי, שהיא הגבוהה ביותר בגוש-דן, 85 מ' מעל פני הים, ועל כן נמצא עליה מצפה הכוכבים.

העיר, אשר ראשיתה עוד בשנת 1922 עם הכרזת השכונה הראשונה בה, שכונת בורוכוב, נחשבה משך שנים ארוכות לעיר בעלת אחוז האוכלוסייה המבוגרת הגדול ביותר בישראל, עוברת בשנים האחרונות תהליך של "הצערה", וכיום נפתחים בה מדי שנה גני ילדים. על פי נתוני הלמ"ס, גבעתיים נחשבת לעיר המשכילה בארץ עם האחוז הגבוה ביותר של בעלי תואר ראשון לפחות )25.9( כאשר 23% מהאוכלוסייה עובדים במשלח יד אקדמי. ככלל, הנהלת העיר מובילה ב-4 השנים האחרונות השקעה מסיבית בחינוך, אשר כוללת הקמת מוסדות חינוך חדשים ותכנית מיוחדת להקניית ייחודיות בית ספרית בבתי הספר היסודיים ותכנית בגרויות עירונית אשר תוך 3 שנים הביאה לעליה של 11% באחוז הזכאות העירוני לבגרות - הראשון

בגוש דן והשני בארץ, מבין הערים הגדולות.גבעתיים הינה מהערים הבודדות בישראל, המפעילה מדיניות סביבתית כוללת, אשר כוללת מיחזור, שימוש מחדש והפחתת הטמנה. לפי נתוני חברת אמניר ומרכז "חירייה", גבעתיים מובילה במחזור נייר וקרטון ומהמובילות במחזור כולל. תוך 4 שנים הפחיתה העיר את כמות הפסולת בכ-6 אחוזים על ידי פרישת אלפי מתקני איסוף נייר ומאות מתקנים לבקבוקים, סוללות, שקיות, פסולת אלקטרונית. ב-2011 הייתה גבעתיים לעיר הראשונה בישראל אשר החלה "למחדש" חומרים ומעתה גינות ציבוריות בעיר משופצות בעיקר תוך שימוש בחומרים הקיימים כבר בעיר אשר עוברים שימוש מחדש. תאורת מוסדות החינוך בעיר הוחלפה לתאורה ירוקה וחסכונית ואיכות הסביבה הוכנסה לתכנית הלימודים בכל בתי הספר בעיר, ללא יוצא מהכלל.

גבעתיים מובילה כיום את נושא ההתחדשות העירונית, עם כ-5 פרויקטים בשלבי אישור וביצוע שונים, מדיניות העירייה היא לשמור, ככל שניתן, על האופי הנמוך יחסית של הבנייה בעיר ולא לאשר בנייה לגובה במרכז העיר אלא רק במתחמים מוגדרים ובשולי העיר. בעיר מתוכנן מרכז עסקים חדש )הסיטי( בסמוך לאזור הבורסה בר"ג וכמו כן גם מתחם כורזין הוותיק מתוכנן לעבור מתיחת פנים. במקביל השקיעה העירייה כ-30 מליון ₪ ב-3 שנים בפרויקט "גבעתיים מתחדשת", אשר הביא לשיפוץ 61 רחובות )סלילת כבישים חדשים, מדרכות, תשתיות וריהוט רחוב( עד לשנת 2011.

עלות המשך הפרויקט ב-3 השנים הקרובות כ-30 מליון ₪ נוספים לפחות.בטחון אישי: בגבעתיים פועלת סיירת ביטחון עירונית הפועלת בשיתוף פעולה עם תחנת משטרת גבעתיים. בשנים 2008-2010 דווח )על ידי המשרד לביטחון הפנים( על ירידה של כ-35% בהפרות הסדר ובפשיעה הסטנדרטית בעיר. נוסף לכך מפעילה העירייה פרויקט מיוחד של מצלמות בטחון

בכ-11 אתרים ציבוריים בעיר )בעיקר גנים( המחוברות למוקד העירוני.

37


מגרש החניה ברחוב שנקין 6ייעוד החלקות: שטח למבני ציבור

זכויות בנייה: 43% לקומה, סה"כ 171% שטח בניה מותר: כ- 3,800 מ"ר עיקרי.

יתרונות :הקמת העירייה במיקום זה יכולה להביא לפיתוח איזור צומת ויצמן שינקין ולהוות מרכז

כובד משמעותי ולחזק את המרכז הישן.מיקום זה מאפשר נגישות טובה יותר עבור רוב תושבי העיר לעומת שטח 9 )החלופי(. במידה ויקימו במקום פרויקט גדול ניתן יהיה להשתמש במרתפי החניה שיוקמו במבנה

לנוחות התושבים במרכז העיר.

חסרונות :ישנה אפשרות להרחיב את המתחם לבנין הרווחה שייעודו מבנה ציבור ושטחו כ- 593

מ"ר ולבנין הגזברות שייעודו מסחרי ושטחו כ- 300 מ"ר. סה"כ בשלב ב' ליצור מגרש בשטח של כ- 3,120 מ"ר. גם לאחר ההרחבה שטח המגרש יהיה קטן ויהיה צורך לבנות מבנה אחד או יותר יחסית גבוהים )זאת בהנחה שעל מנת לממן עלויות המבנים יהיה צורך לשלב פעילויות מסחריות ומשרדים נוסף למשרדי העירייה(. מבנים גבוהים בלב מרכז העיר מהווים חריגה מאופי הסביבה וממדיניות הוועדה המקומית, אך יחד עם

זאת אפשריים.

הקמת בניין חדש לעיריית גבעתיים

חלופה ראשונה

38

גבעתיים

שטח 9 סמוך לקניוןמגרש מס' 4 בתכנית גב /281/ח

יעוד: שטח לבנין ציבורי לתרבותזכויות בניה: 12,200 מ"ר עיקרי

יתרונות :מדובר באזור מרכזי בעיר גבעתיים ומסביבו מבני

הקניון וכ- 2,000 יחידות דיור.הפארק והקניון, הנמצאים מסביב למגרש זה,

יוכלו לשרת את הבאים לבניין העירייה.מדובר במגרש גדול מאד ולא יהיה צורך לבנות

מגדל גבוה.המקום מאפשר תכנון אדריכלי עצמאי למבנה

עירייה שאיננו צמוד או סמוך למבנים אחרים.המקום יכול להזיז את מרכז הכובד בעיר מרח'

שינקין לשטח 9.

חסרונות :

המבנה יושב על ציר בין עירוני שהינו פחות מרכזי מרחוב שינקין.

עקב סמיכות הקניון למגרש לא תהיה הצדקה תכנונית בהכנסת פונקציות מסחריות רבות למבנה ולפיכך עלולה להיות בעיה במימון המבנה במסגרת

.BOTעלולה להיות התנגדות של תושבי הסביבה לשינוי

הייעוד ממבנה ציבורי תרבותי למבנה עירייה.

שתי החלופות ידרשו הכנת תוכנית בנין עיר חדשה שתהיה בסמכות הוועדה המחוזית. אישור תוכנית כזאת עלול להימשך מספר שנים. יחד עם זאת, הקמת בניין העירייה בכל אחד מהמיקומים עשוי להוות מוקד פעילות שישרת את ההתחדשות בכל המרחב שסביבו. השאלה הנשאלת

הינה באיזה מיקום התועלת המרחבית תהיה אופטימאלית.

חלופה שנייה

לסיכום

39


הרב יצחק עידן – ראש העיר אלעד

נולד ברמת גן בשנת 1953, נשוי למרסל אב לשבעה ילדים סב לשמונה נכדים.

השכלה

בי"ס חורב רמת גן. -1959

ישיבות קול תורה ירושלים, פונוביז' בני ברק 1967-1975

לימודים תואר ראשון )השכלה תורנית גבוהה( ביא אקווילנטי ומוסמך לרבנות .

עיסוקים אזרחיי וציבוריים

הקמת קהילה תורנית בירוחם מורה בחטיבה תורנית. 1976-1980

מנהל חטיבה תורנית בבאר שבע. 1980-1985

מנהל מסגרת תורנית מקצועית לנערים אתיופים שעלו במבצע משה. 1986-1989

יו"ר ועדה ממונה בחשמונאים. 1989-1999

מנהל המחלקה למועצות דתיות ורבני התיישבות במשרד הדתות. 1993-1994

יועץ לרבנים הראשיים ומנכ"ל הרבנות בפועל. 1994-1996

יו"ר מועצה ממונה במזרעה. 1996-2000

יועץ שר הדתות. -2003

נבחר לראשות העיר אלעד. מאז כניסתו לתפקיד עומד בקשר עם משרדי הממשלה וגופים -2008

ציבוריים, שהביאו לשיתוף פעולה משמעותי וחיוני לרווחת כלל תושבי העיר.

Mayor Rabi Itzhak Shalom Edan

40

אלעד

City of Eladהעיר אלעד



ממוצע תלמידים בכיתה: 24מס' בתי ספר )א'-י"ב(: 27מס' תלמידים: 9538חינוך

משרד הבינוי והשיכון החל בהקמת אלעד ב-1994, בהתבסס על החלטת ממשלה משנת 1990, כחלק מ"יישובי הכוכבים". היישוב שתוכנן כעיר בת 8 שכונות, קרובה יחסית לבני-ברק, יועד מלכתחילה ל-"אוכלוסיה בעלת צביון דתי" וזאת ע"מ להקל על בעיית הדיור בקרב הציבור החרדי. כדי לענות על צרכי אוכלוסיית היעד, תוכננו דירות גדולות מן הממוצע ומבני הציבור מוקמו במרחק הליכה מן הדירות, על מנת לחסוך את השימוש

בתחבורה לשם הגעה אליהם.

באלעד עתידים להבנות, על פי תוכנית המתאר המאושרת והתב"עות השונות, כ- 8,000 יח"ד. המדובר בישוב, שאמור למנות עם סיום האכלוס כ- 45,000 - 50,000 תושבים, נתון בעל משמעות, הן מבחינת ההיקף והן מבחינת לוחות הזמנים. גידול היישוב בהיקפי האוכלוסייה עומד בכל

השנים האחרונות כגבוה ביותר בישראל.

אלעד, שסיסמתה היא "אלעד - עיר התורה שקרובה אליך", זכתה בפרס חמשת כוכבי היופי מטעם המועצה לישראל יפה לשנה זו, ובנוסף קיבלה "מגן עשור הצטיינות", על עשור שנים רצופות של זכייה בפרס

היוקרתי.

העיר היא מודל לתעסוקה ופורצת דרך במגזר החרדי, 14 מרכזי תעסוקה של החברות כ בעיר קיימים

המובילות במשק.

מערכת החינוך באלעד כוללת:

3 בתי ספר על יסודיים לבנות. 24 בתי ספר יסודיים בית ספר לחינוך מיוחד 234 גני ילדים לגילאי חובה וטרום חובה.

41


ישוב אלעד תוכנן במקור ל6200 משפחות חילוניות )22,000 ת'( אולם בפועל האכלוס צפוי להגיע להיקף של כמעט 7500 משפחות חרדיות )45000 ת'(. לאור זאת נוצרו באלעד פערים ניכרים ומחסור בשטחי ציבור )כ-200 ד'( ושטחים לתעסוקה

)כ-500 ד'(.

מטרות התוכנית

השינויים התכנוניים - האורבאניים והדמוגרפים - מחייבים התייחסות חדשה ומיוחדת למתחם הכניסה, וזאת כחלק מהמכלול העירוני. על התכנון החדש, של מרכז קהילה ותעסוקה, לשרת את התפיסה, שהמתחם מהווה חלק מהשדרה העירונית והתפקודית המרכזית - משער העיר, דרך המרכז האזרחי ועד

לכניסה הצפונית המתוכננת.וכל זאת תוך השגת המטרה העיקרית: יצירת מתחם מתפקד של מבני ציבור ותעסוקה, אשר מנצל באופן יעיל את משאב הקרקע היקר, ואשר מצמצם את המחסור העירוני בשטחי

ציבור ותעסוקה.

המצב הקיים

שטח המתחם לשינוי הוא כ-30 דונם במבוא מערבי של הישוב אלעד.

שטח בנגישות גבוהה – השטח גובל בכביש 444 אשר מוביל למחלף נחשונים )מפגש כביש 471 וכביש 6(. כמו כן, השטח נמצא בסמיכות די קרובה לתוואי מסילת

הרכבת המזרחית.מדרום, מצידו השני של שדרות רבי יהודה הנשיא, השטח גובל במבני מגורים ושצ"פ. מצפון השטח גובל שטחי הישוב נחשונים ושצ"פ. השטח משופע באופן מתון בכניסה לעיר. בשטח קיימים מבנים זמנים המשמשים כמבני ציבור וכמשרדי מחלקות שונות של עירייה. השטח מוגדר כאזור עתיקות ונערכות בו חפירות הצלה. לשטח מגבלות גובה. נדרש אישור רשות התעופה למבנים שגובהם 20 מ' מעל לקרקע. יעודי הקרקע הקיימים הינם: מגורים א', מבני ציבור, שצ"פ ודרכים כמפורט להלן בתוכניות המתאר לאלעד – גז/במ/195 ,גז/במ/1/195 ,גז/במ/2/195. לאור השינוי המהותי בצרכים התפקודיים והאורבאניים, הצעת התכנית משנת 2000 אינה רלוונטית.

מתחם הכניסה לעיר

42

אלעד

מרכיבים אפשריים של התוכנית העתידית


מבנה ציבור. מסחר,תדלוק ,משרדים. מגורים ב'. שטחים ציבוריים פתוחים. מערך נגישות ודרכים.

מהם השימושים הטובים ביותר לתכנון במתחם?. 1מהי הדרך הקצרה ביותר להשגת המטרה: לייצר מתחם המהווה חלק אינטגראלי מהמכלול העירוני?. 2כיצד להפוך את מתחם "שער הכניסה" לעיר למרכז התעשייה והתרבות של העיר? . 3

43


מאיר כהן – ראש העיר דימונה

מאיר כהן נולד בשנת 1955 בעיר מוגדור שבמרוקו ועלה ארצה היישר למעברה בירוחם, בהיותו בן 7.

כהן עבר לאחר מספר שנים עם משפחתו לדימונה, שירת כלוחם בצנחנים ואף זכה לאות מיוחד על מניעת

חדירת מחבלים.

סיים את לימודיו לתואר ראשון ושני בהיסטוריה ומחשבת ישראל, והחל לעסוק בחינוך.

שימש כמורה, מחנך ומנהל במשך 26 שנים במספר בתי ספר תיכוניים.

בשנת 2003 נבחר לתפקיד ראש העיר דימונה. תוך זמן קצר הטביע כהן את חותמו כמנהיג המוביל מאבקים )מאבק הקרקעות וסיפוח קמ"ג

לדימונה, מאבק לשיפור הרפואה בפריפריה ועוד( וכראש עיר המביא לשינויים בתחום חזות העיר, בתחום החינוך ובקידום פרויקטים חשובים לעיר

ולנגב - בראשם תיאטרון יוצר, סינמטק, חדר מיון קדמי ושני כפרי סטודנטים.

כחלק מתפיסתו כהן שם דגש על שינוי תדמיתי לפריפריה, וזאת כחלק ממטרתו לגייס הון אנושי ועסקי לנגב ולדימונה.

נשוי לנעמה ואב לשלושה בנים. משמש בתפקידים נוספים ביניהם דירקטור במועצת הכבלים והלווין ויו"ר וועדת התרבות והחינוך בשלטון המקומי.

מאמין גדול בנגב ובחיזוק תדמיתן של עיירות פריפריליות.

Mayor Meir Cohen

44

דימונה

City of Dimonaהעיר דימונה




"ישראל מלאה פלאים, דימונה היא פלא הפלאים". דוד בן גוריון 1961.

דימונה נוסדה בשנת 1955, על ידי 36 משפחות, שהגיעו אל העלטה המוחלטת של המדבר הצחיח. העיר דימונה הינה בבואת חלומו של דוד בן-גוריון. הייתה ועודנה אות ומופת לאומץ וחלוציות.

דימונה היא העיר השנייה בגודלה בנגב. מאופיינת במערכת חינוך מהמובילות בארץ, אקלים מדברי נוח במיוחד, אוויר נקי ונוף מדברי מרהיב. העיר דימונה משלבת בין הקידמה והשירותים של עיר גדולה, לבין איכות חיים של כפר.

העיר ממוקמת בצפון מזרח הנגב, במרחק של כ-20 דקות נסיעה מבאר שבע, וכשעה וחצי מתל אביב. תחום שיפוטה מתפרש על שטח של כ- 172,000 דונמים, בעוד שהעיר עצמה חולשת על כ-30,000 דונם.

כארבעים אחוזים מהתושבים הם בטווח הגילים שבין 0-35. 25 אחוזים מהתושבים הם עולים חדשים, רובם מחבר העמים.

בעוד שיוצאי צפון אפריקה )בעיקר מרוקו( מהווים את הגרעין המייסד של העיר, בעיר דימונה כיום חיות עדות וקהילות רבות זו לצד זו – קהילת הכושים העבריים הגדולה בארץ, קהילת יוצאי הודו הגדולה בארץ, יוצאי טוניס, אלג'יר, רומניה, פולין וארגנטינה.

בשנים האחרונות נמצאת דימונה בתנופה של עשייה והתפתחות. בעיר הוקמו קניון מפואר, כפרי סטודנטים, חדר מיון קדמי ומכון טיהור שפכים הגדול באזור.

עוד פועלים בעיר: סינמטק חדיש, מרכז צעירים, תיאטרון ומרכז תקשורת, המפעיל שידורי רדיו וטלוויזיה קהילתיים וחינוכיים.

מידי שנה מתקיימים בעיר מספר אירועים ופסטיבלים. בין האירועים ראוי למנות את: פסטיבל התקשורת והקולנוע לנוער, פסטיבל המחול הבינלאומי, כנס דימונה לתקשורת ועוד.

הישגים בולטים בשלוש השנים האחרונות:

פרס החינוך הארצי 2008 פרס הגינון הארצי והעיר הירוקה בישראל 2006-2008 העיר היפה בישראל 2008 העיר הבטוחה לנהיגה בישראל 2007-2008 אות "מגשים ישראל" מטעם נשיא המדינה 2009

45


תיאור המתחם

המתחם המערבי, המזוהה כגוש מספר 39512 חלקה 7, משתרע על שטח של כ- 100 דונם וממוקם במרכז

העיר ע"ג גבעה. המתחם מתוחם ע"י שלשה רחובות: בדרום רחוב הרצל,

במערב דרך בן-גוריון, במזרח דרך בר-לב. בדרום-מערב המתחם מצוי המרכז העירוני האזרחי של העיר ובו מצויים: מרכז האומנויות, המרכז הקהילתי,

הספרייה העירונית, גן אשכול, היכל התרבות, קופ"ח כללית, המועצה הדתית,

בניין עיריית דימונה, קופ"ח מכבי, המכללה הטכנולוגית והמרכז המסחרי הקרוי "המיני סנטר".

מטרת התוכנית

עריכת תוכנית מפורטת לשינוי יעוד לשכונת מגורים בצפיפות המותרת עפ"י תמ"א 35.

יצירת היצע זמין של כ- 300 יח"ד המנצל את מיקומו במרכז העיר והנגישות הנוחה למרכז האזרחי ומוסדות הציבור הקיימים סביבו: בית ספר, גן ילדים, בית כנסת, מרכז רפואי, מרכז לגיל הרך, פארק ציבורי ומגרשי ספורט וכו'.


האם ניתן ורצוי לשלב יעודים נוספים מלבד המגורים?. 1האם הצפיפות המוצעת תואמת את אופי המתחם?. 2כיצד ניתן לנצל באופן מיטבי את הנגישות למרכז . 3

האזרחי?ולהביא . 4 לסביבתו להועיל המתחם יכול כיצד

להתחדשות במתחמים השכנים?

הגבעה בלב העיר - Infill עירוני

46

דימונה

47


משה אבוטבול – ראש העיר בית-שמש

נולד בשנת 1965

יליד באר שבע, ישראל

שירת בצבא הגנה לישראל

עסק בהוראה ובניהול מוסדות חינוך

נשוי+ 8

כיהן כחבר מועצת העיר וכסגן ראש העיר ומ"מ, בין השנים 1993 עד 2008 בעיריית בית שמש

במסגרת כהונתו כחבר מועצת העיר וסגן ראש העיר ומ"מ, היה ממונה על:

אגף ההנדסה, תכנון ובניה. 1

תרבות תורנית. 2

חינוך תורני. 3

כיהן כחבר הנהלת רשת המרכזים הקהילתיים )מתנ"סים( בבית שמש

כיהן כחבר מליאת מועצת הפועלים בבית שמש

כיהן כחבר הועדה המחוזית )מחוז ירושלים( לתכנון ובניה

כיהן כחבר בבית הדין לעבודה בירושלים

מכהן כראש העיר בית שמש, החל מיום ה' בכסלו תשס"ט )2 בדצמבר 2008(

Mayor Moshe Abutbul

48

בית שמש

העיר בית-שמש




עבר מפוארבית שמש החדשה הוקמה על חורבות בית שמש הוותיקה, העיר המקראית בת למעלה מ-3000 שנה, המוזכרת בספר שמואל.

בית שמש המתחדשת נוסדה בתשי"א, כעיירת עולים ברובם עולים מרומניה ונקראה "הר טוב". עם הזמן הגיעו עולים גם ממרוקו ומארצות המזרח, שבמרוצת השנים הפכו לרוב תושביה.

בית-שמש ממוקמת, במרכז המפה של ארץ ישראל, סמוכה וקרובה לעיר הבירה ירושלים, ומנגד נמצאת במחצית הדרך לכיוון תל אביב וערי המרכז. העיר ממוקמת על רכסי ערים המביטים ונושקים לנוף הררי וירוק. האוויר הממוזג בשילוב הטבע והאתרים ההיסטוריים המקיפים אותה, הפכו את העיר לאטרקטיבית בכל קנה מידה.

תושביםבית שמש הכפילה את עצמה ארבע פעמים במהלך 15 השנים האחרונות. מספר התושבים כיום בבית שמש חצה את מספר 80 אלף נפש, ובתקופה הקרובה בית שמש "תשבור" את "מחסום ה-100" ותיחשב בין הערים הגדולות, שבהן למעלה מ-100.000 תושבים. בעוד עשור העיר תכפיל את עצמה שוב ככל הנראה,

ויתגוררו בה מעל 200.000 תושבים.למעלה מ-50% מתושבי העיר הינם צעירים עד גיל 18, ובאופן כללי כ-80% מתושבי העיר הינם מתחת לגיל 40.

בית שמש התברכה במאות מוסדות חינוך, זו עיר ששמה את החינוך במרכז. מרבית מוסדות החינוך, כולל המוסדות החרדיים, נמצאים בתוך מבנים חדשים, כאשר מדי שנה נבנות בעיר קרוב ל-100 כיתות לימוד חדשות.

מסחר ותעסוקהבבית שמש קיימים אזורי תעשייה מתפתחים, בהם מפעלים מתקדמים ועתירי ידע, דוגמת "מפעל סולל" - מפעל לאנרגיה סולארית שנמכר לאחרונה בסכום עתק לחברת סימנס. מפעל נוסף שזוכה להערכה בינלאומית הוא מפעל "מנועי בית שמש", המייצר מנועים למטוסים מתקדמים. באזורי התעשייה של בית שמש

כ-100 מפעלי תעשייה ועוד היד נטויה.בעיר ישנם גם מפעלי תעשייה ומכונים גדולים ייחודים לציבור החרדי, כדוגמת מכון "עוז והדר" שבו כ-100 אברכים מתושבי העיר שיצירותיהם הברוכות מתנוססות

בבתים יהודים רבים בעולם.העירייה פועלת גם להפעיל מרכזי תעסוקה לנשים חרדיות, ובין היתר יש בעיר מפעלי הייטק שבהם עובדות רק נשים חרדיות כמו מפעל "מטריקס" ומפעלים נוספים.

נאות דשאמיקומה הייחודי והפסטורלי של בית שמש, בין הרי ירושלים לשפלת החוף, באזור שופע אויר צלול, ונוף מרהיב של יערות, שמורות טבע ושטחים חקלאיים, הפך

לאחד האזורים המתויירים ביותר בארץ.והבית בהיבנותו

בימים אלו נמצאים בבית שמש מספר פרויקטים גדולים בהליכי בניה ושיווק, ובהם גם פרויקטים המיועדים לזוגות צעירים בציבור הכללי, הדתי והחרדי. פרויקטים אלו זוכים, מן הסתם, לרמת ביקוש גבוהה ביותר. רמת הביקושים שיש לדירות בבית שמש מביאים גם יזמי נדל"ן פרטיים להקים שכונות בבית שמש.

בחודשים האחרונים נחתם הסכם בין בעלי קרקע פרטית לחברות הבניה לשיווק מאות יחידות דיור בשכונה חדשה שבה יבנו 1500 יחידות דיור. בית שמש נמצאת בימים אלו לקראת תנופת בניה מואצת הגדולה ביותר בישראל, והפכה להיות "ספינת הדגל" של משרד השיכון ומינהל מקרקעי ישראל.

הפרויקט הגדול ביותר הינו כמובן רמת בית שמש החדשה. רמת בית שמש החדשה שגבולותיה יגיעו עד עמק האלה, תכלול למעלה מ-30.000 יחידות דיור, ובמילים אחרות עיר של כ-200.000 תושבים שיתווספו לעיר בית שמש בשנים הקרובות.

City of Beit Shemesh

49


המתחם הינו שטח, שיתווסף למרקם עירוני של בית שמש לאחר העתקת תוואי כביש 38 מערבה. מדובר ברצועה מצפון לדרום, שאורכה כ- 2 ק"מ ורוחבה בין 200 ל-500 מ' )סה"כ כ-667 דונם(. בחלקו הצפוני, המתחם גובל בנחל שורק ובמסילת הברזל הישנה לירושלים. נקודות ציון במתחם

הם אזור התעשייה הצפוני, מגרש הכדורגל ותל בית-שמש בדרום.האזור מהווה עתודת קרקע בעלת פוטנציאל רב ויכול לשמש למטרות רבות כגון תיירות, פנאי, מסחר, משרדים, בילוי ומגורים. השטח שסביב מגרש הכדורגל )כ- 70 דונם( הינו אזור של מיוער יכול לשמש כחוליה מחברת בין אזורי העיר, שעד היום היו מנותקים זה מזה עקב שימושים מנוגדים והפרשי

גבהים של מעל ל-70 מ'.

יתרונות המתחם

גישה טובה לדרכים בינעירוניות וקירבה לתחנת הרכבת. גישה טובה למערכת דרכים מקומיות נוף מדהים ואוויר צח )השטח בעל מפנה מערבי(. עצים בוגרים רבים, שיאפשר לבינוי העתידי להשתלב מהר עם העיר. שימושים רבים בצמוד למתחם, מה שיאפשר פיתוח מגוון וכך לא ייווצר

מצב של "כל הביצים בסל אחד". ייחודיות האזור- משופע בערכי טבע, בהיסטוריה ובנוף, מה שיאפשר

פיתוח פרויקטים ייחודיים ברמה הארצית.הסכמה רחבה של תושבי העיר ומקבלי ההחלטות באשר לפיתוח

המתחם.

חסרונות המתחם

קירבה לכביש -38 מקור לרעש וזיהום אוויר. ריבוי אתרי עתיקות לא יאפשר פיתוח רציף, ועשוי לגרום לעיכובים

ולשינויי תוכניות במשך הבניה. מאפייני הקרקע, הניקוז, הביסוס, השיפועים והפרשי גבהים – כל אלו

עתידים לייקר את עלויות הפיתוח.אזור מיוער עם עצים בוגרים רבים וערכי טבע בלתי מופרים.

תוכניות בסביבה בשלבים הרעיוניים

בצפון, סביב נחל שורק, מתוכנן )תממ/1, שינוי מס' 30( כפארק בילוי ותיירות אזורי ויש תוכנית רעיונית, שהוזמנה בעבר ע"י רשות נחל שורק. . 1שטחים צמודים לאזור תעשיה הצפוני מתוכננים להיות בעלי שימושים משלימים כגון מסחר, משרדים, תעסוקה ובילוי. . 2

מבואות בית-שמש והתל ההיסטורי

50

בית שמש

השטח מסביב למגרש הכדורגל העירוני מתוכנן להפוך למתחם . 3ספורט מודרני. פיתוח זה יכול להיות משולב עם בנייה, מסחרית בעיקרה, שתהנה משטחי חניה רבים ומרווחים שיהיו פנויים

מרבית היום. השטח המיוער מתוכנן להיות מפותח כאזור מגורים, תעסוקה ו/או אחר, שיחבר אזורים שהיו מנותקים עד היום. . 4האזור עד תל בית-שמש מתכנן להיות מתחם תיירותי וחינוכי, אשר יתחבר עם מוזיאון בית-שמש, עם פרויקט אתר ההנצחה, ועם אתר התיירות . 5

המאושר )תכנית מס' בש/153(.

האם יש לחבר את אזור "העיר התחתית" עם "העיר העילית", הן פיזית והן עם מבחינת יעודים. או האם עדיפה הפרדה )ירוקה או אחרת( בין . 1אזורים אלו?

מאחר וניצול הקרקע באזורים הוותיקים נמוך, האם אין זה עדיף להגדיל באזורים . 2אלו את הצפיפות, את אחוזי הבניה וכו' ולהשאיר את הטבע הבלתי מופר שבמתחם

כעתודה לדורות הבאים?האם כביש אזורי יכול להוות גבול לפיתוח של עיר? . 3האם ריכוז המאמצים בפיתוח המתחם יגרום להתדרדרות ולאי-השקעה של . 4

יזמים באזורים הוותיקים של העיר? יש אלו הרואים בפיתוח המתחם "פיצוי", של פרנסי העיר לתושבים הלא-. 5

חרדיים, על ההתחרדות שהתרחשה לאחרונה ברמת בית שמש. האם דווקא תפיסה זו מעודדת קרע בין תושבי העיר או האם היא מאפשרת

לכל אחד לחיות באזור שלו בעיר מבלי להפריע לשני?


51


עו"ד שמואל סיסו – ראש העיר קרית-ים

שנת לידה: 1951 ארץ לידה: מרוקו שנת עליה: 1956 מצב משפחתי: נשוי + 4

השכלה:

תואר שני במהל של אוניברסיטת Fairligh-Dickenson, ארה"ב 1999. בוגר תוכנית "אלכא" )האגודה לפיתוח וקידום כוח אדם( לראשי ארגונים ונבחרים. בוגר הפקולטה למשפטים, האוניברסיטה העברית ירושלים, 1977.

ניסיון מקצועי

מנובמבר 2003 – ראש עיריית קרית ים 2000-2003 - שותף במשרד עורכי דין "שנער שחור וייסברגר ושות' " 1997-2000 - קונסול כללי בניו יורק

ראש הנציגות הגדולה ביותר של משרד החוץ אשר מנתה מעל 120 עובדים. בין יתר התפקידים, כלל התפקיד ניהול הקונסוליה עצמה וניהול הקשרים עם הארגונים היהודיים, קרנות, נציגי וראשי השלטון, קשרים דיפלומטיים.

1977-1989 ראש העיר קריית ים במשך תקופת כהונתי כראש העיר, הצטיינה קריית ים בגידול של 20,000 תושבים )כ-50%( תוך קליטה מוצלחת של גל העולים מבריה"מ ואתיופיה. כמו

כן, הצטיינה העיר בגידול פיזי ובבניית שכונות חדשות, מבני ציבור בתי ספר וכו'. 1978-1989 בעל משרד לעריכת דין בחיפה, שעסק בעיקר בדיני מקרקעין, חברות, עסקים, משפט ציבורי, בנקאות ושוק ההון. המשרד ייצג, בין היתר,

בנקים למשכנתאות וחברות נכסים ציבוריות.

חברות במועצות מנהלים

"עמיגור", מפעלי קדמוני, מפעלי המלח בעתלית, בנק לפיתוח תעשיה יו"ר לשעבר במועצת המנהלים של החממה הטכנולוגית בקרית ים יו"ר דירקטוריון "האגוד – חברה ישראלית להעברת טכנולוגיה" )חברה ממשלתית(

פעילויות ציבוריות נוספות בעבר:חבר הועדה המייעצת לראש הממשלה בנושאי חברה וכלכלה חבר המועצה הארצית למניעת תאונות דרכים חבר הנהלת האגודה לקידום החינוך העל יסודי סגן יו"ר מרכז השלטון המקומי יו"ר ועדת חוק ומשפט במרכז השלטון המקומי ואיש הקשר לכנסת בנושאי חקיקה. חבר צוות המו"מ עם הממשלה בנושאי תקציב קהילה ורווחה חבר הועדה לשיתוף פעולה כלכלי ישראל- ניו יורק וישראל- ניו ג'רסי

עילויות ציבוריות נוספות כיום:

יו"ר הועדה לבניין ערים קריות יו"ר ועדת חוק חוקה ומשפט במרכז השלטון המקומי ואיש הקשר לכנסת בנושאי חקיקה. סגן נשיא הקונגרס הספרדי העולמי שופט בית הדין העליון של התנועה הציונית העולמית חבר הנהלת העמותה לחיזוק יחסי העם האמריקאי וישראל

Mayor Shmuel Sisso

52

קריית ים

העיר קרית-ים




קריית ים - בירת החוף של הקריות. לראש עיריית קריית ים, עו"ד שמואל סיסו, יש חזון: להפוך את עירו לבירת התיירות של מפרץ חיפה. אחרי הכל, לקריית ים יש את הנתון החשוב ביותר לצורך כך – רצועת חוף יפיפייה ובתולית, מהאחרונות שעוד נותרו בישראל.

העיר קריית ים נוסדה בשנת 1941 בידי עולים חדשים, מרביתם משוחררי צבאות בעלות הברית שהגיעו למקום.שמה של העיר נגזר מעצם קרבתה לחוף הים ועם קום המדינה התגוררו בה כ-130 משפחות עולים, מרביתן פליטים שהגיעו מהמחנות בגרמניה ומקפריסין. במהלך השנים הצטרפו לגרעין המקימים גלי עלייה נוספים מארצות המזרח במבצע "מרבד הקסמים", מעיראק ומצפון אפריקה, וכך התבסס מעמדה כעיר קולטת עלייה.

אוכלוסיית קריית ים מונה כיום כ-47 אלף תושבים. עם תחילתו של גל העלייה הגדול מארצות חבר העמים בשנת 1990, נרשם גידול מואץ במספר התושבים

ולאוכלוסיית העיר התווספו בתקופה זו בלבד כ-15 אלף עולים מחבר המדינות ומאתיופיה.על פי התחזית, לקראת 2015 צפויה אוכלוסיית קריית ים להגיע לכ-60 אלף תושבים.

בדרך להגשמת החזון להפיכת העיר לבירת החוף של האזור, הושלמה לאחרונה טיילת יפהפייה, שמתפרשת לאורך 3 קילומטרים של חוף הים הבתולי של העיר. לאורך הטיילת מתוכננים לקום בקרוב בתי קפה, מסעדות, מרכזי אירוח ושלל אטרקציות ומרכזי ספורט ימי. לצד כל אלה, מושלם בימים אלה במרכז העיר, פארק

מדעים יחיד מסוגו בארץ, אשר במרכזו פלנטריום משוכלל ומצפה תת ימי וירטואלי.

ואולם, במרכז העשייה העירונית עומדת מערכת החינוך, אשר מטרתה לתת מענה לכל התלמידים בקהילה. משאבים רבים מושקעים בשיפור תשתיות חינוכיות ובפיתוח דרכי ההוראה – משאבים המבטיחים את הרמה הגבוהה והמאתגרת ביותר לכל ילדי העיר. בלב ליבה של מערכת חינוך זו פועל קונסרבטוריון עירוני, הנחשב לאחד מבתי הספר המוערכים ביותר למוסיקה בארץ ומידי שנה נגשים עשרות מבוגריו למבחני בגרות במוסיקה ברמה הגבוהה ביותר של עשר יחידות לימוד.

בין השאר רשמה לזכותה התזמורת העירונית הופעה בלתי נשכחת במליאת עצרת האו"ם בניו יורק, שם ניגנה, לראשונה בתולדות הארגון, את "התקווה" והעמידה את כל באי העצרת על הרגליים.

תוצאות המהפכה העירונית של קריית ים מדברות בעד עצמן - גינות העיר הציבוריות פורחות והשדרות המרכזיות מוריקות. ערבי תרבות, הרקדות של ריקודי עם

על הטיילת והופעות של אמנים שדרגו ללא היכר את מעמדה של העיר ביחס לערים השכנות ולא בכדי היא נחשבת היום לכחול הגדול הבא של מדינת ישראל.

City of Kiryat Yam

53


המתחם הינו השטח התחום ע"י רחוב צה"ל בצפון, שדרות ירושלים במזרח, שדרות משה שרת בדרום וחוף הים במערב.

מדובר בבלוק מלבני בעל ציפוף עירוני נמוך, למרות מיקומו במרכז העיר. המתחם מכיל מספר מרכזים מסחריים לצד מבני ציבור רבים וביניהם: עירית קריית-ים, הספרייה העירונית, מרכז קהילתי מנדל, מכללת תיכון רודמן, מועדון טניס, מרכז ספורט ואתלטיקה, אשכולות פיס, בי"ס וחט"ב

לוינסון, מרכז הנוער העירוני, בית יד-לבנים. מבחינת תנועה, במתחם עתידה לעבור הקו הירוק של המטרונית, שתחבר את העיר ללב המפרץ ולחיפה. כמו כן, המתחם נהנה מגישה נוחה לצומת העשור שעל כביש 4 ולגישה רגלית לחופי הים המרכזיים של העיר, אשר

עתידים להפוך למוקדי פעילות, בילוי ותיירות.

טיילת התרבות המתוכננת, נשענת על שדרות משה שרת. הטיילת עתידה להתחיל במזרח, בבניין העירייה והמרכז המסחרי ולהסתיים בים. אוסף מבני הציבור, אשר נבנו בזמנים שונים וללא קשר ממשי ביניהם, מהווה מוקד התרחשות לקהל רחב מצד אחד

אולם יוצר חוסר קוהרנטיות אורבאנית מצד שני. מטרתה של הטיילת, אם כן, היא ליצור סדר באי הסדר- ליצור קשר בין המבנים ולתת מענה לצורך הקיים, הן חזותית והן תיפקודית.הטיילת עתידה להוות דופן לרחוב. הרעיון המרכזי הינו יצירת קיר/ ארקאדה, אשר משנה את מהותו ואת צורתו לאורך רחוב, בהתאם לבניין בו הוא משתלב ולתנועה אותה הוא מכוון. לעיתים ישמש הקיר כדופן תוחם, לעיתים כשער כניסה ולעיתים ישמש כמשענת לפרגולת הצללה. הטיילת עתידה

להכיל כיכרות אשר יתפקדו כמרחב של התרחשות בזמנים משתנים לאורך היום.

התחדשות מרכז העיר קרית ים וטיילת התרבות

המתחם שעל הפרק במרכז העיר קריית-ים

טיילת תרבות

54

קריית ים

שדרה רחבה מזמינה עם שורת דקלים כפולה המובילה מכיכר הזיכרון לכיכר החוף, כאלמנט חזותי המאפיין את הטיילת. יצירת דגשים ושערי כניסה למתחמים ולמבנים.

תיחום כיכרות וכוון תנועת הולכי רגל מהטיילת לכיכרות. הפרדה/שילוב של חלל כינוס גדול ויצירת מגוון של חללים משתנים. יצירת דופן מוצללת עם אפשרות לשילוב קיוסקים או דלפקים לשרות המטיילים.

כיצד ניתן לתכנן את החללים שבמתחם באופן שיתרום להתחדשות מרכז העיר?. 1האם טיילת התרבות משרתת את מטרתה והאם די בטיילת כדי ליצור חיבור . 2

מתפקד בין מרכז העיר עם הים?האם נכון יהיה להוסיף מגורים במרכז העיר או שמא להוסיף שימושים אחרים . 3

ולהימנע מבנייה למגורים?

עקרונות התכנון של טיילת התרבות התרבותקריית-ים


55


מלון וילה גלילי יפית זינדאן הקרן לסביבה ירוקה סיגל יניב

המשרד להגנת הסביבה סיגלית רחמן קרן סבה סטנלי סבה

מרכז השלטון המקומי שלמה בוחבוט קרן סבה יואב טנג'יר

מנכ"ל מרכז השלטון המקומי שלמה דולברד קרן סבה דורית קרלין

מרכז השלטון המקומי גמי ברזילי ראש עיריית אשקלון בני וקנין

מרכז השלטון המקומי מילכה כרמל Bethlehem PA John Callahanאלכא ג'וינט ישראל יונתן אורן

מפעם השרון יונית סמולש מרחב יהודית שוהם

מפעם השרון קובי הס מרחב גיזי הס

החברה לאוטומציה משה אלקסלסי מרחב נחמן שלף

תודות

תודה לכל ראשי הערים המשתתפים על שהעזו, תרמו מזמנם ועזבו הכל לטובת העיר שלהם ומיזם חשוב זה. תודה לאנשי קבוצת המומחים שתרמו מזמנם ויכולתם להצלחת הפרויקט.

צוות מרחב

מרכז הפרויקט גילעד מור

מנהלת אדמיניסטרטיבית אביטל ארז

עיצוב החוברת ליאור רובין, רובין ר.י.ד.

56

ראשי עיר משתתפי סדנאות קודמות

I סדנאII סדנא

אלי דוקורסקיקריית ביאליק

שמעון לנקריעכו

רמיז ג’ראיסינצרת

אריה טלטירת הכרמל

הרב יעקב אשרבני ברק

חיים אביתןחדרה

יוסי ברודניגבעת שמואל

יעל גרמןהרצליה

מאיר דהןמזכרת בתיה

יוסי נשריקריית אונו

בני וקניןאשקלון

גיל ליבנהשהם

דר’ מוחמד אלנבריחורה

רחמים מלולרחובות

טלי פלוסקובערד

57


Wo

rksh

op

3 נא

סד

2011

ל רי

פא

ב 4

-6ת,

פצ

-ל

אשר

בית

שחד

תמ

ת ניו

רועי

לם

ריע

שי א

רכון

מ

Israel mayors' Institute on City Renewal - Zefat 4-6 April 2011

ט ק י ו ר פ ל ם י מ ר ו ת ו ם י פ ת ו שהקרן לסביבה ירוקה המשרד להגנת הסביבה

הקרן סבה קרן גולדמן JFN נחמן שלף

מרכז השלטון המקומי מרכז השל אלכא ג'וינט

ישראל מפעם השרון החברה לאוטומציה

לפיתוח אזורי מרכז המינהל באזור השרון

עמותת המרחב סדנא 3

Business

Transcript of עמותת המרחב סדנא 3